סקס: אלמנטים של פנטזיונריות

העונה החמה?

העונה החדשה, הרביעית במספר, של ”סקס והעיר הגדולה” התחילה בניו יורק בימים אלו ממש. אז מה חדש? אתם בטח כבר ממש סקרנים לדעת. ובכן, יקיריי ויקירותיי בישראל, והרי החדשות ועיקרן תחילה: כלום. אבל ממש כלום.
לא שזה רע: קארי, סמנתה, שרלוט ואפילו מירנדה, נראות אותו דבר (כלומר, נפלא), לבושות מצוין (ד”ש חם לגוצ’י ודולצ’ה), ואפילו מתחבטות באותן בעיות: “מיסטר ביג? הוא כאן???” (קארי, כמובן), “איפה פאקינג נמצא המקום החדש?” (סמנתה), “פוי!” (שרלוט שמפחדת להסתכל לעצמה “שם” למטה) ומירנדה שחוטפת שוק היסטרי, כשבחור אחד, חתיך הורס, אומר לה שהיא סקסית: ‘אני סקסית??? אני צריכה קודם כל להוכיח להם שאני חכמה, עד שמגיעים לקטע של הסקסית!’ ואז קארי מנתקת לה את הטלפון. האמת? צודקת. זה בדיוק מה שאנחנו מתות לעשות לה כבר מזמן.

הלאה הפנטזיה

”סקס והעיר הגדולה” נבנתה על ידי יוצריה (ובראשם דארן סטאר, הומוסקסואל באורח מפתיע, מה שמבחינתי מוכיח שוב שגייז, ולא יהלומים, הם חבריה הטובים ביותר של האשה) על מנת לממש פנטזיה כלל עולמית נושנה: ניו יורק היא העיר, סקס הוא הנושא העיקרי שמדברים עליו. חברו את שני אלו יחד, והרי לכם הסדרה המושלמת. האמנם? סבלנות, אני עוד כאן לדווח.
העונה הרביעית היא המפוכחת ביותר עד כה. קארי מקבלת בדואר הזמנה למפגשי פו”פ, הבנות ממלאות לה את הטופס. בהמשך היא חוטפת דיכאון עמוק ביותר, כשהיא חוגגת יומולדת 35, לבד במסעדה, ושכנתה לשולחן צורחת: ‘אני בת 25, אני כל כך זקנה!’. וכך, אנחנו הצופות המסורות שהתבגרו עם הסדרה לא יכולות שלא לעשות היקשים לעצמנו ולשאול: מילא סמנתה, אבל הייתכן ששלוש נשים כל כך מוצלחות לא מוצאות את החצי השני? ולמה אנחנו לא מוצאות?
גרתי בארץ כשהתחילו לשדר את “סקס והעיר הגדולה”. לא סבלתי את הסדרה. לא הבנתי מה רוצים ממני, וכשהחלטתי לעבור לניו יורק, תאמינו או לא, קצת נבהלתי מהמחשבה שאני הולכת להחליף את תלאביב החמימה בעיר הקרירה הזאת, ואני לא ממש מתכוונת למזג האוויר.
כמה חודשים טובים חלפו (הזמן בניו יורק הוא דבר מדהים, רק כשאני מתאוששת להתחיל את השבוע אני מגלה ששוב, הפלא ופלא, הוויקאנד בפתח) עד שהבנתי, לרווחתי, שהחיים בניו יורק הם כמעט אף פעם לא תואמי “סקס והעיר הגדולה”, כמו שלא כל נועלות סנדלי גוצ’י מחזיקות במשרה הכי נחשקת בעיר. הן יכולות להיות סתם פאקצות שאבא נותן להן כל חודש צ’ק שמן. וכאלה, יש אינספור בניו יורק הסנובית, ההיפוקרטית והמפלה, אבל על זה, בהזדמנות אחרת. לא על המציאות אני כותבת לכן היום, אלא על סדרת טלוויזיה שהמציאות היא אלמנט משני בה. הלאה הפנטזיה.
בניו יורק האמיתית לארבע נשות קריירה, חוץ מקארי שעובדת, כמוני, מהבית, אין ממש זמן לצאת מהעבודה לאכול לאנץ’ במקומות הכי נחשבים בעיר. הן מקסימום חוטפות משהו במשרד. והכי מדהימה אותי בעניין הזה, היא מירנדה, עורכת הדין הג’ינג’ית: אני בחיים לא הייתי רוצה להיות לקוחה שלה. מתי יהיה לה זמן לטפל בתביעה שלי נגד בעלי? היא הרי אף פעם לא במשרד.
ויש עוד עניין קטן: האופנה. גם ב”חברים” מקפידות רייצ’ל, מוניקה ופיבי על מלתחה מוקפדת ואפנתית. ב”סקס והעיר הגדולה” זו לא רק ההקפדה, אופנה היא האישיו. עד שלפעמים קשה להבין באיזה ערוץ אנחנו צופים, 32 (HBO) או ערוץ האופנה.
רוצות דוגמא? בבקשה. בפרק השני של העונה החדשה מתבקשת קארי להשתתף בתצוגת אופנה ומגיבה בחיוב, רק אחרי שמבטיחים לה לשמור את האאוטפיט של דולצ’ה וגאבנה. אני מחזיקה את עצמי חזק לא להרוס לכן את ההנאה לראות מה קורה בסוף, אבל רק ארמוז שהמשפט שהיא אומרת בסוף הפרק הוא: “כשאנשים רגילים נופלים, הם קמים על הרגליים וממשיכים ללכת”. היה שווה כל דקה משלושים הדקות של הפרק. ובכל זאת, האם באנשים רגילים עסקינן? הסתובבתי במקומות הכי שווים בעיר, הכי חמים, הכי טרנדיים, הכי והכי. האם פגשתי, לפי דעתכן, תואמת קארי ברדשו? אז זהו. גם בניו יורק סיטי הלוהטת מסתובבות לא מעט בחורות, כותבות טורים ואף עורכות וכולן מטיבות את שרשרת הפנינים שעל צווארן וחושבות שכשהן תהיינה גדולות, אולי ייצא להן להיות אחת כזו.

סיילים, סלקציות וריצ’ארד גיר

אז זהו, בנות יקרות: שני פרקים (עד רגע כתיבת שורות אלה) ודיון בעניין עם החברות שלי בעיר הגדולה, הבהירו לי למה גם העונה לא נפספס אף פרק: “סקס והעיר הגדולה” היא פנטזיה כל כך יפה, שאפילו לנו, כתושבות העיר, היא עדיין נראית מקסימה.
לפעמים אפילו נסמן לעצמנו וי, על חלומות קטנים שגם אנחנו, כמוהן, מגשימות: לתפוס מקומות טובים ב”פסטיס”, או לעבור בקלילות את הסלקציה ב”לוטוס”. להיות הבחורה היחידה במקום הכי חם בעיר לגייז ה-XL בצ’לסי, לחגוג בעיר כשהצלחנו להיות הראשונות בסייל של “דונה קארן” ולהעביר לרשותנו כמה פריטים הורסים ואפילו להשתעשע בסמול טוק עם בראד פיט או ריצ’רד גיר. הדוגמא האחרונה, היא, ברוח “סקס והעיר” ששורה עליי כעת, פנטזיה קטנה. ופנטזיה, יש לזכור, היא בסך הכל פנטזיה, היא אף פעם לא יכולה להתגשם לגמרי, כי באותו הרגע שהיא הופכת למציאות, קסמה פג ואיננו. ולכן, החלומות ב”סקס והעיר הגדולה” תמיד יהיו גדולים מן המציאות במידה כזו או אחרת. ביום שהבנות תרדנה אל העם באפר איסט או חלילה, בקווינס, הפנטזיה תיגמר, והצופים יעברו לערוץ הצרפתי לראות את “החיים האלה” או משהו כזה.

תגובות

  1. אריאלה

    ויי, אני הראשונה, אני חייבת לסדר צפורניים ולעשות פן לכבוד זה.
    בנוגע לסדרה, אני ממש לא אוהבת אותה, חבורה של ארבע פאקצות אינפנטיליות…בנוגע לניו יורק, טרם זכיתי, אבל אני הראשונה!!

    • מכיוון שערוץ 1הוא גוף שלא יודע לעשות לעצמו יחסי ציבור טובים, הריני להמליץ לכם לנסות ולצפות ב*מי מפחד מהחיים?* יום חמישי, 21:30, בערוץ הראשון. סתם סדרה בריטית שכתובה, מצולמת ומשוחקת טוב

      (ויש בה גם הרבה יותר עירום וסקס מרגש מכל הסדרות האמריקאיות המזוייפות גם יחד)

      • יקירתי
        אם הייתי סמנתה הייתה עונה לך ש:
        banging is globalwide
        אבל אני לא אז להקליט את הסדרה הפשוט מעולה (כן גם אני) ולצפות בסמנתה עושה שטויות

  2. לא שרלילה

    אני מציעה לכל הבנות פה להקליט מלאי של הסדרה ולצפות בפרק או שניים לפני דייט. זה עובד פלאים.

    • שלישית!
      צודקת
      מה לעשות, זה נכון כמו למשל בבליינד דייט של אתמול ובחלק של אחרי שנגמר הבליינד
      לא יכולתי לא להזכר בסמנתה ובכמה מן ההארות שחולקות הבחורות בינהם בנוגע לאבחון מוקדם
      של תלאות שיכולות לקרות בתחילה של כל נערה

    • אם את לא שרלילה אז אם בא לך ליצור איתי קשר ולראות לאן זה יתקדם

    • אם בא לנסות משהו חדש בהיכרות (לא ממש מעמיקה עד עכשיו) אז תצרי איתי קשר

  3. ממש אהבתי את הכתבה. סוף סוף כתבה שלא מזכירה את המילים זין, זיון וכד’…
    אתמול היו שני פרקים של סקס ברצף וזה היה ממש חגיגה.

    • קרן אוחיון

      תודה. ושני פרקים ברצף? אחרי שקראתי ב-ynet שמידי פעם רשת מורידה את הסדרה (היי, רענן שקד) לטובת הפקות אחרות? נהדר לכם. בניו יורק הפריבליגיה של שני פרקים ברצף שמורה רק לשני פרקי העונה הראשונים. מאידך, יש שידורים חוזרים במשך השבוע.

  4. צילי וגילי

    אנחנו מתות עליהן, על ארבע הנשים האלה לא עושות כלום חוץ מלאכול במסעדות, לקנות נעליים, למצוא לעצמן בני זוג ולאבד אותם…

    יש קסם מסויים בסדרות שלא מנסות אפילו להיות אמיתיות עד הסוף. שלא כמו בסדרות ישראליות מפגרות, שם מראים לנו במין קסם פלורנטיני כאילו-כזה, איך הכוכבים משתינים ומחרבנים, סתם כדי להראות מישהו על אסלה, אז בסדרה אמריקאית קסומה מראים לנו ענייני הפרשות רק כשזה קשור לנושא (פרק ה TO PEE OR NOT TO PEE המופלא).
    ובסדרה אמריקאית קסומה יש לעורכת דין זמן ללאנצ’ים בלי סוף, ועיתונאית יכולה להתפרנס מטור שבועי מצליח ותו לא, ובעלת משרד ליחסי ציבור יכולה לבלות כל ערב בחוץ ואין לה אירועים חוץ מאשר מדי פעם כשזה קשור לעלילה..

    הבעיה היחידה שאנחנו רואות בסדרה המהוללת היא, שאף פעם לא יוכל להיות שם “הפי אנד” לשום סיפור אהבה, כי אז הסדרה נגמרת. אפילו שארלוט ובעלה שנראו זמן מה כמו הפי אנד, לא מגיעים לשישו ושמחו אמיתי…

    תחשבו על זה :
    אחרי תקופת מחשבות והתבודדות איידן חוזר אל קארי ומוכן לסלוח לה והם נוסעים יחד אל ירח דבש בקארי-ביים והם עושים יחד הרבה ילדים שנועלים ג’וצ’י וישנים במיטות מעץ טבעי עם “פגמים” שמשתלבים בצורה של החיבור.. מירנדה מוצאת רופא חדר מיון אמיתי לשם שינוי, בלי גשר בשיניים, ומתחתנת איתו ועושה ילד אחד לא נוירוטי, ושארלוט מצליחה לגרום לבעלה להתחרמן עליה וגם להם יש ילדים (בנים, כדי ששרלוט תקבל יותר כסף) וכולם חיים באושר ואושר עד עצם היום הזה (דרך אגב, סמנתה יכולה מצידנו להמשיך להזדיין עם כל חתיך תורן עד סוף כל הדורות אם זה מה שבא לה..). . משעמם מוות. לא?

    יחי הפנטזיות. הלאה HAPPY ENDINGS

    • סנופקין

      איי, ציליגילי….
      תמיד שמעתי שבאיזה מקום נמצאת הנשמה התאומה שלי, ושלכל אחד יש ת’אחת שלו, אבל לא אמא ולא החיים הכינו אותי למפגש סימולטני עם שתי נשמות תאומות סיאמיות….
      בקיצור, גזור והדבק לכל מה שכתבתן.
      נדמה לי שעוזי וויל היה זה שכתב פעם מסה קצרה על ההקבלה התפקודית שבין טלנובלות לבין סרטים פורנוגרפיים. הבה נודה בעובדות האנתרופולוגיות:
      מבחינת אבולוציה של סדרות, “בובה פראית” היא הומו ארקטוס, ו-“סקס והעיר” היא אולי הומו ספיינס, אבל שתיהן שייכות לרצף מסוים, ולכן נכללות בכותרת “סדרות של בנות שבנים לא מעיזים לראות לבד ולהודות שעשו את זה מרצונם החופשי”.
      לטענתו של ע. וויל, גברים ממונים על תהליך ההפריה, ונשים על התחזוקה הרגשית והקיום של התא המשפחתי. לכן, גברים נמשכים לסרטים פורנוגרפיים, שבאמצעותם הם מקבלים תרגול ואישור מחודש למוכנותם הטכנית (או, במילים פשוטות, מוודאים באופן ידני שהמנגנון שמיש). נשים, לעומת זאת, נמשכות לסדרות האין סופיות, הרפטטיביות עד כדי ניוון האונה הקדמית, שבהן הן יכולות לבדוק שוב ושוב את מנגנוניהן הרגשיים, שמחצית האנושות הנשית מקבלת אותם כמובנים מאליהם, והמחצית השניה נתקפת אימה חשכה בכל פעם שהיא נאלצת לנסות לפענח אותם, או סתם להשיב על שאלות פתע כמו “אתה אוהב אותי עדיין?” או “אתה חושב שאני שמנה?”.
      לפי ההגיון הזה, לסדרה “נשית” כזו לא יכול להיות סוף, כמו שלסדרת סרטים פורנוגרפיים (הצעה לשמות: “שובה של המוצצת”, “נקמתה של הבולעת”) אין ולא יכול להיות סוף.
      במקרה של הסדרה שלעיל, העסק מסתבך קצת מכיוון שהיא מנסה לתקוף מכיוונים שונים את ההנחה האנושית המופרכת שזוגיות טובה וחיים מאושרים הם מין ברירות מחדל כאלה, שאם רק לא נפריע ונעשה שטויות, זה מה שמגיע וצפוי לנו. וזו כבר קונספירציה בקנה מידה עולמי. החל מהאינואיט בצפון, ועד אחרון האבוריג’ינים, איכשהו כל הילדים גדלים בידיעה שחייהם יהיו מאושרים וזוגיים להפליא.
      ואתן יודעות מה?
      זה לא ממש ככה….

      • צילי וגילי

        סנופקין מתוק שלנו,
        תמיד שמחות לגלות נשמות “תאומות” נוספות.. 🙂

        לסרטים עם הפי אנד אין סרטי המשך, ועיין ערך “אשה יפה” – להיט ענקי בלי “אשה יפה 2”.. למה? כי אף אחד, בעצם, אף אחת, לא רוצה לדעת מה קורה אחרי ההבטחה בנוסח “והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה”…

        וגם, בכל הסדרות שבנויות על מתח מיני בין הגיבורים (החל מ “MOONLIGHTING” עם ברוס וסיביל, דרך רמינגטון סטיל ועד תיקים באפלה), ברגע שמישהו בהפקה החליט לפוגג את המתח הזה על ידי “הפי אנד” זוגי בין הגיבורים – הרייטיג של הסדרה צנח לתחתית החבית והיא עפה מלוח המשדרים או שהם נפרדו…

        וככה זה..

        כדי לשמור על עניין אנחנו צרים שיחזיקו אותנו בביצים.. או בביציות…

        • סנופקין

          נכון. מתח מיני הוא גם הדלק, גם המנוע, וגם הכביש עליו נוסעות הפנטזיות שלנו אחרי העבודה.

          אולי הסיפור הקצר הבא ימחיש את העניין:

          בלב כיכר העיר ניצב במשך שלוש מאות שנים פסל שיש של בחור ובחורה ערומים.
          הם עמדו זה מול זו, כמעט במרחק נגיעה, ידיהם מושטות זה לעברו של זו וראשיהם כמעט נוגעים.
          יום אחד ירד מלאך משמים, נגע בהם במקל קסמים והפך אותם לאנשים בשר ודם.
          ‘יש לכם שעה שלימה לעשות מה שרציתם במשך שלוש מאות שנה’, לחש המלאך באזנם, ונעלם.
          כעבור שעה חוזר המלאך, מתגנב בלאט ומנסה לשמוע מה עושים זוג הנאהבים.
          כצפוי, מגיעים לאזניו קולות צחקוק ומלמולים קטועים. כאשר הוא מתקרב עוד יותר, הוא מצליח לשמוע את הבחור אומר לבחורה:
          ‘טוב, בואי נתחלף. עכשיו את תחזיקי את היונה, ואני אחרבן לה על הראש’.

          ככה זה, חייבים מתח מיני.

  5. קוקיה

    אין שורה אחת שלא מוזכר כמה כיף בניו- יורק וכמה שאת שם וכמה שכולן מתבשלות פה במיץ התל-אביבי הקטן והמסריח. תודה.

    • קרן אוחיון

      לא צריך להגזים, קוקיה יקרה. כיף בני יורק, בייחוד בקיץ, אבל גם בתל אביב היה לא פחות סבבה. ניסיתי, במאמר זה, להגיב על הדרך בה במתנהלות בנות סקס והסיטי, ואצלן, וכאן את צודקת, באמת כמעט כל הזמן כיף בניו יורק. הלוואי עליי…

  6. רם-און אגמון - מגיב בקיר

    יצירה, כל יצירה שהיא, לא נועדה לתת תמונה של המציאות, אולי מהסיבה הפשוטה, שתמונה כזו אינה בגדר האפשר. המשימה היחידה של יצירה היא לתת לצופה את האופן בו היוצר רואה את המציאות, את סולם הערכים של היוצר, הגדרת הטוב והמשמעותי.
    העוצמה של הסידרה הזו לא נובעת רק מהשיאים הדרמתיים, העלילות השונות והמפגש בינהן, עיצוב הדמויות והקשר בינהן, וגם לא מהאופן שבו עיצוב זה משפיע על העלילה. אלא בתרומה שלה להבנת הקשיים של רווקות בעיר גדולה, כל עיר גדולה. או כפי שהגדירה את זה אישה חכמה וטובת לב שהכרתי: זו הסידרה הראשונה אשר מתמקדת בחיי הרווקות הנשית.
    בעיני, הסידרה הזו נועדה לאפשר לפתח דיון בנושאים שונים הקשורים לחיי הרווקות. לשאלות הנוגעות לקשר בין סקס למערכות יחסים, תקשורת בין בני זוג, נאמנות, דעות קדומות, מיניות חופשית וריסון המיניות, תבונה ורגישות.

    • סימונה מדימונה

      מה שתמיד אוהבת לצאת עם אינטיליגנטים אומרת שאינטילגנטים זה הכי שווה למה הם מדברים מילים מה זה יפות והיא לא מבינה מה הם אומרים בכלל.
      זה אומר שאתה אינטיליגנט?

    • זקיף אופ-דיוטי

      הוא ביקש שאני אשאל בשמו איך זה שאת כל הסדרות בטלוויזיה האמריקנית עושים בשביל להביא בוחטות של כסף (הוא השתמש בביטוי “תזרימים”, אבל הוא טאמבל), ודווקא הסדרה הזו “נועדה לאפשר לפתח דיון בנושאים שונים הקשורים לחיי הרווקות” (וזה בלי קשר לעובדה שהוא היה בוחר להשתמש ב”נועדה לאפשר פיתוח דיון”, כי זה יותר זורם ככה).

      האמת, זה לא רק הוא שואל. זה גם אני קצת.

  7. הקטע שהכי לא אמין בעיני בסדרה ושהורס לי קצת מההנאה זה עצם החברות בין ארבע הגברות האלו. גם אם כל אחת מהן חיננית בדרכה, כל קשר חברי ביניהן נראה לי מופרך. לא שאני וחברותי תאומות סיאמיות, אבל יש שפה משותפת. מה משותף לסמנתה ולשארלוט, מלבד קארי? ואכן, כפי שאמרה שארלוט בכנות מרשימה לסמנתה ביום חתונתה: הזמנתי אותך כדי שלא תרגישי בחוץ. זה חברות זה?

    • מעריצה גדולה של קארי

      בדיוק אתמול עבר לי בראש- איך 4 הבנות הכ”כ לא קשורות האלה הכירו?
      איך קארי הכירה את מירנדה? לא בתיכון כי מירנדה לא במקור מהעיר. אז איך? אולי קארי היתה צריכה יעוץ משפטי והשיחה התגלגלה?
      מאוד תמוה…

  8. דאבל די

    הן יכלו לרדת כבר בעונה השלישית…

  9. הן הגדולו מכולן ,בכל יום רביעי נו מטר וואט יש בבית שלי פורום סקס !!!
    בכל אחת מאיתנו נחבאות כולן יחד קרי,מירנדה,סמנתה ושרלוט ,
    לפחות אצלי ישנה הזדהות ענקית עם כל אחת ואישיותה המוחצנת היא .
    זה מה שמדהים בהן – VIVA סקס אין דה סיטי !!!

  10. זקיף אופ-דיוטי

    וזו שאלה שאני מוצא את עצמי מולה בכל פעם שאני בוהה בסדרה הזו (באופן די סטריאוטיפי זה קורה תמיד בחברת החברה שלי), היא האם אפשרי לי להמשך לאחת מהבנות האלה?

    איכשהו יוצא תמיד שהתשובה שלילית. ולמה? כי הן די משעממות בסך הכל. כי אף אחת מהן לא ראתה סרט, או אפילו סדרת טלוויזיה, שהיא רוצה לדבר עליו עם החברות שלה בארוחת בוקר. על ספר, אפילו של רם אורן, בכלל אין מה לדבר. ולא קרה אף פעם שאחת מהן הביעה איזה רעיון שלא קשור ישירות באינטראקציה עם גברים.

    עכשיו, אני לא רוצה להיות צבוע ולהגיד שהעיסוק בזוגיות ומיניות לא גוזל הרבה מזמן המחשבה הפנוי שלי, כי זה יהיה סתם שקר. אבל להפוך את זה לכול עולמי? פשוט לא יצא לי. ויותר מזה, לא יצא לי להכיר אף אחת כזו. תחשבו רגע בעצמכם, גם אתם לא מכירים אף אחד כזה.

    מה שמפריע לי בסופו של דבר לצפות בסדרה הזו ולהנות באמת זו העובדה שמירדנה, קארי, סמנתה ושארלוט הן לא ארבע פנים של כול אישה, אלא ארבע פנים שביחד מרכיבים בסך הכל פן אחד באישיות של כל אישה (וכול גבר, גם אם באופן שונה). ולראות פן אחד של אישה מסתובב לך מול העיניים במשך ארבע שנים, ואולי יותר, זה די משעמם.

  11. שירה מלצר

    תגידי את קרן אוחיון שכותבת למעריב אמריקה?

  12. שרונה

    כתבה שלמה שנכתבת על כלום יוצאת בסופו של דבר כלום

    • היועצת המוצצת

      אז מה, מה כואב לך? קיץ, ים גלים. כבר הוכחנו לכולם שאנחנו חכמות. עכשיו אפשר לנוח על זרי הדפנה ולכתוב על כלום.
      קרן אוחיון, מקווה שאת יודעת מי אני, אז ככה: א. כל הכבוד על הצטרפותך למועדון, ב. אוהבת!!!, ג. אם את עוברת אותי כאן ברייטינג… זה הסוף שלך.

      • שרונה

        אתי אברמוב? למה כינויים? מה קרה? השם שלך כבר לא עושה לך את זה, ממי?

        • היועצת המוצצת

          תירגעי. השם שלי עדיין עושה לי את זה. האמת שבדיוק עכשיו גמרתי לאונן עליו. היה מצוין, תודה ששאלת.
          אצלנו אומרים “אל תישא את שם אלוהים לשווא” אז אני נמנעת להשתמש בו שלא לצורך, בטח בבננות. אתר הבית שלי, במובן הביתי כמובן. ואת, מי פתח לך את הדלת לבית שלנו? בטח העוזרת המפגרת. זו שעבדה קודם בסופר פארם.

    • קרן אוחיון

      תודה על תגובתך מחממת הלב. מודה שבסתר ליבי ובייחוד אחרי שנים רבות של כתיבת מאמרי מערכת בנושאי פוליטיקה וממשל נהניתי להתעסק ולהתעמק בצד הפאניסטי של החיים (פאניסטי מלשון פאן או פן, לבחירתך). כי גברים וכיוצ”בם, הם נושאים פתירים ולעיתים קרובות כאלה שאנחנו גם נהנות להתמודד איתם.

      • שרונה

        מאמרי מערכת בתחומי פוליטיקה וממשל?
        על מי את חושבת שאת עובדת?
        כולה יחצנית שדחפה גלידות וכתבה אייטמים לגיל ריבה.
        מותק, אנחנו חיים בעולם קטן, אל תטפסי על אילנות שיהיה לך קשה לרדת מהם.
        את כותבת על רכילות ומסיבות בניו יורק ואם היית באירוע של הקונסוליה לא הופך אותך לכותבת מאמרים בתחומי פוליטיקה וממשל

        • אנונימה

          לפי התגובה הארסית והקטנונית שלך אני משערת שדרכו עלייך לא מעט בחיים. מסכנה.

        • קרן אוחיון

          חבל, חבל,חשבנו שהתבגרת. לא נורא, אולי בגיל 30 זה עוד יקרה לך. ולגבי הממשך והפוליטיקה, זה סוג של הומור. לא נורא, אולי גם זה יגיע בגיל 30, ואולי לא. גט א לייף.

        • ימותו הקנאים+היחצנים, “שרונה”, אה?!

  13. ג' ו ל י ה

    דבר ראשון, כתבה מלבבת וחיננית. היה כיף לקרוא, במיוחד כששני הפרקים הרצופים ששודרו השבוע עדיין מצפים לי במכשיר הוידאו לצפיה משותפת עם החבר שלי.

    דבר שני, למה למה למה לקחת כל דבר בכזו כבדות? כן להוריד את הסידרה, לא היא לא מציאותית… מתי בפעם האחרונה ראיתם סידרה מציאותית על רווקים/ות? אצלנו, או מעבר לים, איפה שזה לא יהיה, אין דבר כזה. כמו שאמרה מירנדה, נדמה לי, אין דבר כזה רווקים צעירים שגרים בלופט ענק שקירותיו צבועים בצבעי פסטל רכים, שרק הרגע הגיעו לעיר ומנסים את מזלם (כמו שראינו כבר ביותר מסידרה אחת…). אין. מי שיכול להרשות את זה לעצמו, מן הסתם גר במנהטן ואבא מממן לו / לה את כל הקומבינה, כולל את הסמים.

    “Sex & The City” היא פנטזיה. שימו לב: הן נטולות בעיות משקל, יפות ומצליחות, אומרות את המשפטים הנכונים ואיכשהו תמיד יוצאות בסוף מכל סיטואציה כמו גדולות. והפרנץ’ מניקור שלהן תמיד מוקפד. נו? אני שואלת אתכם, בעודי עושה פווווו על הפרנץ’ מניקור שנאלצתי לעשות לעצמי לבד, זה מציאותי? לא. וזה כל הכיף, וזה כל הקטע, כי זה מבריח אותנו לחצי שעה מקולין פאוואל ומההתנחלויות ומהבלגנים.

    כי לא משנה עד כמה שיברון הלב של קארי נראה אמיתי, ולא משנה שגם לנו יש “מיסטר ביג” מיתולוגי, ולא משנה שגם אנחנו כותבות ב”בננות”… בסופו של דבר, אנחנו כאן והן שם, וביננו לבין הרביעיה הזו אין שום דבר משותף, מלבד מכשיר הטלויזיה שכולנו מתנקזים אליו לעוד פרק של “סקס והעיר הגדולה”.

    • בועז כהן

      בכל סדרה בריטית סבירה פלוס, יש יותר סקס ויותר ערים גדולות ויותר דיאלוגים שנונים מהדבר המגוחך הזה שנקרא *סקס והעיר הגדולה* – יצירה כה הומואית, כה מתחסדת, שלא מפליא שגם היא תוצר של חובב-גברים, שאין לו שום מושג על נשים אמיתיות. כן. ממש ממש כמו *דוסון קריק*. גם שם הכל מין קצפת של דובדבנים, נוגע לא נוגע, פנטזיה של כרומון עם ריח של דוגמית מרכך לשיער. כאילו רווקות, אבל מה-זה-מתות-להתחתן. כאילו מזדיינות, אבל-מה-זה-פולניות. איחס

      • רחלי טל

        זה בפירוש נכון, בועז, ואפרופו הומואים ישנה סדרה בריטית מצויינת בשם קוויר אז פולק שגרסתה האמריקנית טובה פחות ממנה, אבל עדיין טובה פלוס. בקוויר אז פולק (הומו בעיר) מתנהלים שלושת הגיבורים, גייז כמובן, בבעיותיהם ושמחותיהם. ומה אתה חושב, שהם לא מתים לקשר, שהם לא רוצים להיות עם משיהו, הרי כולנו, בלי הבדל דת, גזע, מין או העדפה מינית רוצים להיות מחוברים לאחד/אחת שיגיד לנו לילה טוב ויחבק. ככה גם סקס והעיר הגדולה, לא סדרת המאה, אבל מתמקדת בפן מסויים אצל הנשים: כן, הן רוצות להזדיין, להתלבש יפה, לבלות ולעשות גוד טיים, אבל בסופו של יום, הן רוצות לשכב עם מיסטר ביג במיטה ושהוא יגיד להן שהן הכי טובות בעולם.

        • כמו שמעצבי אופנה בוחרים להם דוגמניות שדומות יותר לנערים בני 15, חלקים, דקים, שבריריים, נטולי שדיים – מכיוון שזו ה-פנטזיה שלהם, כך גם סדרות כמו *דוסון קריק* ו*סקס והעיר הגדולה* פונות בדיוק אל הצד שאני פחות מעריך בנשים – אל התשוקה לפנטזיה לא ממומשת, הרומנטיקה הישנה והרעה, אל העיפעוף והמסתורין ומשחק המינים, במהדורה הישנה והקלוקלת שלו

          הסיבה פשוטה: יש למיינסטרים אינטרס לשמר את הסדר הישן ולא לתת למסרים חתרניים לחלחל פנימה. משום כך אין רפובליקניות יותר מהסדרות הלבנות-נוצריות-שמרניות הללו, והן מסוכנות מפני שהן עטופות בנייר צלופן שקרי ומתוק. הרעל הוא בפנים, גבירותיי – ואפשר להדגים זאת בכל פרק ופרק מסדרות המיינסטרים הללו. יעני-משוחררות, כאילו-חופשיות.

          בפועל: עדיין משחקות לפי “הכללים”

          • לוכד עריקים במיל'

            סדרה שטחית הנצפית על ידי בנות החושבות את עצמן לפמיניסטיות ומודרניות אבל כאשר איזה גבר מגלה בהן ענין הן משחקות איתו את המשחקים שלמדו מסבתן הויקטוריאנית.

          • בועז יקירי..

            ניתן לאהוב סדרות אנגליות ועדיין לחשוב שסקס והעיר הגדולה היא סדרה נהדרת.

            העובדה שכתב אותה הומו אינה משנה כהוא זה. סדרה טובה היא סדרה טובה היא סדרה טובה.
            אוסקר ויילד, ברנרד שואו, מה, גם את הכתיבה שלהם תפטור כהומואית וזה יספיק כדי לעורר גיחוך?!

            יש סדרות אנגליות מופלאות. ויש גרועות.

            סקס ןהעיר הגדולה סדרה מצויינת ומרתקת. אני צופה, כשאני נזכר.. גם כאשר אני לבד בבית. בכייף.

            ואין על סמנתה. אחת בדורה.

            • בועז

              1
              אין דבר כזה, “סדרה אנגלית גרועה”. פשוט אין. הם לא יודעים לייצר סדרות גרועות, וגם כשהם לא מי יודע מה מצליחים להבריק, הכשלונות שלהם טסים אלף שנות אור מעל רובה המכריע של התעשיה הטלוויזיונית האמריקאית (אפשר לומר שרק ב- HBO מביאים אותה, לפעמים, ביציאות טובות)

              2
              לעניין ההומואיות של היוצרים: אוסקר וויילד אכן היה בעייתי ביחסו לנשים. לא יעזור כלום. כנ”ל ברנרד שואו הסרקסטי. שניהם היו גאונים. זה לא קשור. גם אופנאים מסויימים יכולים להיחשב כגאונים בתחומם, ובו-זמנית לחולל שמות בדימוי העצמי של נשים בעולם, בשל המודלים שהם בוחרים להשתמש בהם (קולבים מהלכים, אנורקסיות נטולות שדיים)

              3
              אנשים אוהבים לראות את *סקס והעיר הגדולה*? סבבה. זכותם. אני אוהב לראות כדורגל מהליגה הלאומית הישראלית. זו סטיה לא פחות גרועה, אני חושב

              (-:

              • פרחח

                כמובן שיש סדרות אנגליות גרועות ומשמימות. זכותך המלאה לסרב לקבל את זה או להסכים עם זה.
                זה לא בהשוואה לסדרות אמריקאיות או מרוקאיות. פשוט בפני עצמו: יש סדרות אנגליות גרועות.

                יצירתם של אוסקר וויילד ושל ברנרד שואו הייתה טובה ולא נפגעה מעצם העובדה שהיו הומואים.

                אתה לעתים גם והד את בית”ר ירושלים, לא? נו..

                חוץ מזה, זה העניין, שלאהוב משהו, אין פירושו סטייה. זו פשוט העדפה אחרת משלך.

                • בועז

                  אין סדרות אנגליות גרועות, כמו שאין מכחישי-שואה יהודים

                  כלומר, בטח אם נתאמץ נורא נמצא, אבל זה כל כך נדיר, שזה בטל בשישים

                  (-:

                • בועז

                  הייתי רוצה שישדרו כאן סדרות מרוקאיות. בגלל המרוקאיות. (-:

          • בליארד

            הבעיה עם “סקס והעיר הגדולה” וגם עם “דוסון קריק” היה הפער הענקי בינן ובין המציאות.
            אחד הלקחים החשובים שלמדתי מייד כשסיימתי את גיל ההתבגרות המאוחר היה שלא כל מילימטר רבוע במערכת היחסים חייב להיות מנותח. אפשר סתם להיות ביחד, ולעשות מה שהצד השני רוצה, בלי לרשום בפנקס סתרים, והוא יכול אפילו לעצבן אותי (!), וכל זאת בלי שאני אפתח על כך נושא לדיון עם חברותיי הטובות ביותר/קהילת האינטרנט החביבה עליי (אם כי אף פעם לא עם הוריי. למה מה אפשר לחשוב הם יודעים משהו?).

  14. לילית

    גם אני ברוב עוונותי מעריצה גדולה של הסדרה, שעם כל חסרונותיה המתקתקים-וורודים-אמריקקים, היא מנסה לתת לנו מודלים להזדהות בתחום ה”אחר”. להציג נשים מוצלחות שהן (השם ישמור) רווקות ולא-מאושרות הוא באמת טריק שפל ומלוכלך, אך נשים את זה רגע בצד, נקבל בידור קליל וטוב ומידי פעם כמה נקודות קטנות למחשבה.
    למשל, אני רוצה להתייחס לאחד הפרקים שמדבר ישירות על העניין של הפנטזיה, שבו סמנתה מנסה להגשים פנטזיה לשכב עם כבאי בתחנת הכיבוי ובמקביל קארי נקלעת לפנטזיה הידועה של סנדרלה (זו של גוצ’י כמובן) והנסיך בלימו הלבנה. מסתבר לכולנו שהפנטזיות היו פחות טובות לאחר שגיבורות הסדרה שלנו הגשימו אותן ואכן- הדיון הוא בפנטזיות והאם כ”כ טוב לשאוף להגשימן, או עדיף לפעמים להשאירן במגירה הסודית מושלמות עם עטיפה יפה?

    • לוכד עריקים במיל'

      אם בחורות מהסוג הזה במקום להשתולל ולחפש דברים בשמיים היו מסתכלות קצת הצידה ורואות שיש גברים רגילים בעולם הן מזמן כבר לא היו רווקות מתוסכלות.

      • הי, מה אתה לא רואה שהן מחפשות: למטה, למעלה, מהצדדים ומכל כיוון אפשרי. אני הדגעתי למסקנה שהן פשוט מחפשות משהו שלא קיים. מה קרה בנות, גברים ממוצעים זה כבר לא שווה בעינכן?

  15. Donatella

    לא ייאמן כמה פוסטמות נוברות במקום הזה
    עושה לי חשק לגדל זרג

    שלום

  16. לילית

    אני מבינה שקל לתקוף, יותר מאשר להסתכל במראה ולראות את האמת. שלום, אני פוסטמה הכי גדולה.

  17. אלמוני

    בתור גברבר מהשורה עלי להתוודות שסקס השפיעה לרעה על מערכת היחסים האחרונה שלי. בכל פעם שאקסתי (שתחיה) הייתה מתכנסת עם שלושת חברותיה הקרובות לצפיה בעוד פרק של הסדרה אני והאריק שלי היינו צריכים להתכנס לשיחת מוטיבציה רצינית בקשר להמשך תפקודנו באותו הערב. שומו שמיים,הוא שאל, אתן כל-כך סובלות? זה מה שבאמת אתן חושבות ומרגישות? איך לעזאזל תמצאו בחור רציני אם אתן משתעממות ממנו אחרי 2.5 זיונים? מה עובר לכן בראש? מה קרה לבחורות עם הגישה האמיתית לחיים?
    הסדרה התחילה להפחיד אותי יותר מאשר ילד בן 6 שרואה סיוט ברחוב אלם לבד בלילה. על מנת למנוע ממני להמשיך ולהתכנס בעצמי במצב קטטוני בלתי הפיך החליטה חברתי למנוע ממני צפיה בסדרה וזאת לאחר שהתחלתי לתחקר אותה האם באמת היא כל-כך סובלת כשהיא מוצצת? האם באמת הריקנות המפגרת הזו היא ששולטת בקורטקס שלה? האם כל-כך מושפע קיומה של אקדמאית, יפהפיה ובנאדם מוצלח מאוד מדעותיהן של שלוש מחברותיה (לא נעים להגיד- לא כל כך מוצלחות) שבפרוש התחילו להשוות אחת את השניה לגיבורות הסדרה ומשום מה כולן נראו לי כמו סמנתה. (אל דאגה – לאחר סיעור מוחות כולן קיבלו מקבילה סידרתית- למתענינים אקסתי היא המקבילה לקארי).
    ע”מ לא להאריך עוד המסר הוא כזה:
    בנים – ישר כח. אנחנו פה בשביל מטרה מסוימת. אולי אנחנו לא עושים את זה נכון אבל לפחות אנחנו מנסים. לא לפחד ולא לשכוח שזו רק טלויזיה. הפלצנות הזו היא לא מנת חלקן של כולן.
    בנות- אתן מתלוננות שאנחנו חסרי טעם וחסרי רגישות. תנו סימן, תנו רמז ואם לא אז תתנו צ’אפחה אבל אל תתנו לנו ללכת לשיחות מוטיבציה לבד עם האריק שלנו.

  18. דה לוקה

    דברים שכולם אוהבים (לאהוב או לשנוא, זה לא משנה) קצת מרתיעים אותי ולכן הסדרה הכי מקסימה ומרגשת בעיניי היא “יש לה את זה” (באיטלקית זה נשמע יותר טוב), אני חושבת שאני הצופה היחידה (תתקנו אותי אם אני טועה) איזה כיף!!!!

  19. אריאל

    בתור צופה הדוקה של הסדרה אינני מבינה מה פשר כל הירידות האלה אתם צינים יקרים אליכם אני פונה תנו לנו (הצופים) לפנטז בשקט , אז מה אם אנחנו מאמינים לכל סדרה דמיונית ומצוצה מן האצבע שרשות השידור דוחפת לנו. כפי שאומר הפתגם העתיק “חיו ותנו לחיות”

  20. Am I the last one who has never seen SEX BAIR HAGDOLA even once??

  21. PrInCeSS

    מאמר מצויין. מהנה, כיף לקרוא. משובח!!!!!

  22. מיכל

    דיר קארי,
    אומנם גופך חטוב,ומיסטר ביג עושה לך רטוב…אבל האם הבחנת לרגע בפונטיאצל של אידן?
    הוא מדהים,יפה תואר,ואז מה אם הוא עושה רהיטים,הוא פעם הגיש תוכנית רדיו בערוץ 3!!
    חוכמתו עולה על הביג של ביג…ונכון שכל מה שבראש שלך זה זין,ובמקרה הטוב לא רק בראש..
    אבל איידן !! נשמה,כפרה עליו!
    למה? למה בגדת בו,יא שרמוטה!?!?

    • קרן אוחיון מעדכנת

      לא רק שהיא לא מבחינה בפוטנציאל של איידן חכו חכו שתראו כמה שהוא חתיך הורס בעונה הרביעית
      קודם כל אחרי דיאטה רצחנית, חדר כושר וספר מוצלח במיוחד, הוא פשוט נראה מ-ה-מ-ם!
      ואיזה צרות שהוא עושה לה, לקארי, חבל על הזמן. הוא פותח פאב עם סטיב (החבר לשעבר – הברמן- של מירנדה) וסטיב מזמין את קארי כדי שקארי תזמין את מירנדה. כשלקארי נודע שלמעשה איידן לא הזמין אותה אלא סטיב היא מתבעסת כל כך עד שרק מירנדה משכנעת אותה ללכת בכל זאת למסיבת הפתיחה. ואז היא יוצאת החוצה ופוגשת אותו והוא לא עושה לה חיים קלים, אבל יהיה סוף טוב, חכו.
      אפרופו סמנתה, נכון לפרק מס’ 6 בעונה הרביעית-היא איננה טורפת גברים יותר, נהפוך הוא היא עברה להיות לסבית. למי שנשארה איתנו עד עכשיו נדווח שחברתה הלסבית המיליטנטית מריה שוברת לה צלחות בבית ועושה לה צרות ובפרק מס’ 6 הן נפרדות, אבל סמנתוש עדיין בעניין של נשים. איך נפלו גיבורות? ככה!

      • דאבל די

        היום שודר הפרק האחרון לעונה בארץ. איידן וסטיב, האקסים, בצבצו לרגע מהמסך כשכל אחד מהם מצוייד בבחורה. טוב לדעת שיש סוף טוב כי איידן הוא ללא ספק חתיך הורס (מי שזוכרת ב’חשיפה לצפון’ איידן שיחק מגיש הרדיו, כבר אז הוא היה בעל פוטנציאל רב) לעומת ביג נטול החן.

  23. פציפלורה

    אני חדשה כאן ולא ממש ידעתי לאן להשתחל .

    רציתי לשאול , יש כאן מקום גם לנשואות ? או ש…… אני כבר שרופה?
    עם כל הדיונים החשובים על זיונים לא חשובים , לנשואה יש כאן מקום?

  24. היי-את נשמעת 10 בנוגע לסקס והפנטזיות לדעתי אין כמו פנטזיות -ואפשר להגשים אותם גם דרך הטלפון שמי שוקי נחמד מאוד רגיש לא שמן ואוהב פנטזיות

  25. דנה לוין

    זה עתה חזרתי (לפני שבועיים אבל מי סופר) מניו יורק של אחרי ספטמבר אילבנס…
    העיר הזאת. תמיד תהיה לי בית.
    במסגרת המאמצים הלאומיים לחזור לשגרת החיים הנהנתנית , התגייסו כוכבי וסלבריטאי העיר לטובת בורדוואי ומדי ערב יש הפקה חגיגית במיוחד של אחד המיוזיקלס הקבועים
    כך שבעודי עומדת בתור ברחוב 42 לנסות להשיג “ראש טיקט” למלך האריות, נגלו אליי במלא הדרן אחיותיי בנות סקס והעיר. קארי בשיער קצר בצבע דבש (מחלטרת ללוריאל), מכנסיים זהובים וסנדלים (45F !!!) ושרלוט בשחור אופנתי אופיני תיק פסים דומה להוא שסימנתי הבוקר בקאנאל ובידה השניה משהו שנראה כמו אחות קטנה, מאחוריהן בילי משולחן לחמישה, לארה פלין בויל האנורקטית ועוד מיני “ההוא מהזה ” ו”ההיא מההוא”
    אבל שום דבר לא הזיז , והמסקנה שהלכה והתנסחה לי בראש –
    כשאני בניו יורק,
    אני וקארי מבלות באותם מקומות.

  26. מה פתאום הומו כתב את הסרט איזה שטויות
    כל הקטעים בסדרה לקוחים באופן ישיר מתוך הספר שאותו כתבה אשה
    תעשו טובה הומואים אמנם נמשכים לגברים אבל הם בכלל לא דומים לנשים בשום תכונה ואין להם את המורכבות של הנשים והתסביכים שלהן
    וחוץ מזה אם שמים לב לדמויות בסרט לתסריט ולשיחות של הנשים ניתן לראות באופן חד וברור שרק אשה יכולה לכתוב כזה תסריט שבו הנשים מגלות תשומת לב רבה לניואנסים קטנים ביותר וכל תגובה שולית של גבר היא הולכת ומספרת לחברות שלהן בהתלהבות ועוד דבר שמוכיח שאשה כתבה את הסדרה זה שהגברים שם הם מתנהגים כמו גברים סטרייטים ולגבר הומו אין ניסיון עם גברים סטרייטים ככה שהוא לא היה יכול לדעת את הסיטואציות השונות של איך גברים מתנהגים בזוגיות כמו למשל איך שהם נפרדים מהאשה בפתק

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *