מה רע להיוולד עם כפית טרין כבד אווז בפה? האם העובדה שאת מדברת על אוכל כמו על סקס אמורה להדליק אצלך נורת אזהרה? וממתי גברים התחילו להתלונן על מעמדם כסטייק עסיסי? על עלייתה ונפילתה של נסיכת גורמה

תאוות בשרים

ילדות בניחוח כבד אווז

כשנולדים עם כפית טרין כבד אווז בפה, קצת קשה לגבש ראייה מציאותית לגבי החיים. אני מניחה שרוב הילדים נחשפו לזוועות העולם כשאמותיהם סיפרו להם על ילדים רעבים בהודו בתקווה שהאווירון הבא יכניס עוד ביס. אצלנו זה לא קרה. אמא התחננה “בעדינות עם הסופלה, הוא נופל”, ברחתי מהבית בפעם הראשונה כשאמי סירבה להקרים את הבלינצ’ס שלי (ממולא בשינקן) עד מוות ובגיל שבע עוד לא הבנתי את איכות המדיום רייר לעומת הוולדאן הבזוי (אל תדאגו למדתי מהר מאוד). כמובן שמצאו אותי בפיצרייה השכונתית, משולש ביד אחת ומזוודה ביד השניה.
עם השנים הפכתי לבשלנית אובססיבית, דבר שזיכה אותי בהמון חברים ששמחו תמיד להיות אושפיזין בסוכתי. זו הייתה גאוותי ותהילתי, ומשום מה לא נדלקה לי שום נורת אזהרה כשגברים אמרו לי שאני מדברת על אוכל כמו על סקס, להפך – קיבלתי את זה כמחמאה, הרי הדרך לליבו של גבר היא דרך קיבתו, לא?!
מן הסתם, נישואים לשף היו הצעד הבא ואכן, חיינו לנו חיי גורמה עשירים בקלוריות. מאחר ומדובר בשני אנשים שהרוויחו משכורות זעומות, הרי שהמינוס הלך ותפח ונאלצנו לוותר על הרבה דברים חשובים (בזק ניתקו לנו את הקו בשיטתיות, חברת החשמל בעיקר איימה אבל בסוף סלחה). כמות הביקורים במסעדות הלכה ופחתה וארחנו יותר ויותר (כאילו שזה יותר זול), משום מה אף פעם לא הזמינו אותנו. מדי פעם הייתי מתעוררת מחלום בלהות ובו נגמר הפילה בפריזר, או שריבת עגבניות השרי/ריבת בצל העלתה עובש, והבעל היה קם ומרגיע שהמקרר עמוס ומביא לי מרקיז שוקולד למיטה. ובמיטה? גמרתי, אוי איך שגמרתי..קופסאות האגן דאז שלמות, לחם “ארז” מרוח בפטה מיובא מצרפת, תותים בשמפניה, מה שרק אפשר. וסקס? השתגעתם? יש גבול מאוד ברור ליצירתיות של השף (הספציפי כמובן), זה נגמר במטבח וזה לא כולל התפשטות.

מדיום ריר בבקשה

ואז יום אחד הבעל הפך לאקס ואיתו גם הלך התיאבון: אחרי חמישה ימים הצליחו לשכנע אותי לאכול מישמיש. בכלל לא עניין אותי אם הוא מ”יום טוב” או מהסופר וגם הטעם שלו לא הטריד אותי במיוחד, הבנתי שכדאי שאני אוכל אותו כדי שהחדר יפסיק להסתובב. לאט לאט חזרתי לאכול, אבל לאוכל כבר לא היה את אותו הטעם וגם לא עניין אותי יותר. אכלתי כדי לשבוע וזהו. הפסקתי לבשל, כי פתאום זה נראה בזבוז זמן ולחם עם גבינה הפך לפתרון הפשוט ביותר. לתקופה קצרה היה לי מאוד עצוב. האמנתי שאיבדתי את חוש הטעם לעד וחשבתי שמכאן אין טעם להמשיך. אבל פתאום גיליתי שיש המון דברים שעדיין לא ניסיתי וצימחתי לי תאווה חדשה, תאווה לחיים. לא, לא התחלתי במסעות שופינג מטורפים, להפך, רשימת הקניות שלי הלכה והצטמצמה. התחלתי להנות מאנשים, מיצירה ויצירתיות, ממזג אויר, כל דבר שקיים שם בחוץ ואצלי בפנים. כן, זה כולל גם חיי סקס טעימים ומשביעים.
עם הזמן חזרה גם חיבתי לאוכל, אמנם במידה – הרבה יותר פשוט והרבה פחות פלצני: לא הייתי במסעדה כבר כמעט שנתיים אבל פעם בחודש אני מפרגנת לעצמי שווארמה (ולא עושה סצינות כששוכחים להוציא לי את השומן), או מקדונלדס (ומוציאה לבד את החמוצים והחסה כדי לא להפחיד את הילדים בקופה). עדיין לא הצלחתי להביא את עצמי להכניס הביתה קטשופ אבל קניתי אבקת מרק, ופתאום גם מזמינים אותי כל הזמן ואפילו הפסיקו להתנצל שהעוגה קנויה. החברים הקרובים שלי, ואפילו המשפחה, מבינים שאני משלימה חסכים וצומחת. הם מאוד שמחים בדרכי החדשה, בכל כיוון שהדרך הזו הולכת. ההפתעה באה דווקא מצד אנשים חדשים שהכרתי. בהתחלה הם אומרים שתחומי ההתעניינות הרבים שלי מרתקים ומרגשים ושהיצירתיות שלי ממלאה אותם באנרגיות. גברים ונשים הודו בפניי שאני ממש השראה בשבילם, שעיניי הנוצצות ותיאוריי החושניים והמשעשעים כאחד (לגבי נושאים שונים) גורמים להם לרצות לקום ולעשות משהו למען עצמם. עד שמגיעים לנושא הסקס. כאן המציאות שאמי ובישוליה הנפלאים ניסו להגן עלי מפניה הכתה – הסטנדרטים הכפולים חוגגים. נשים מתחילות לזוע באי נוחות ומטיפות לי ששווה להמתין לאהבה הגדולה שמחכה לי, כי זה יהיה הרבה יותר שווה וחבל סתם לפספס את זה בזיונים סתמיים ומיותרים. גברים מתלוננים על הגישה שלי שגורמת להם לחוש כמו סטייק עסיסי, אבל בכל זאת רק סטייק (למרות שרובם מצהירים שהם בכלל לא בעניין של מערכות יחסים). בחור אחד, המוגדר במחוזותינו כ”רב-שגל”, התעניין בי דווקא למטרות “מכובדות” והודיע לי שהוא מוכן לסלוח לי על עברי המפוקפק, כי הוא יודע שאני לומדת מטעויות וגם אם אי פעם נפרד (למרות שאין סיכוי) זה ברור שלא אחזור לדרכי הנלוזה ואמתין בסבלנות לאהבה הבאה. הוא עדיין לא מבין למה אני לא מחזירה טלפונים. בחור אחר, שהבהיר מראש שהוא לא מעוניין באהבה או בבת זוג כרגע, הסביר לי אחרי כמה התענגויות הדדיות שקשה לו עם סקס נטול אהבה ושהוא מעדיף להישאר עם יד ימינו. אחרי שאיחלתי לו בהצלחה (באמת, מכל הלב) הוא שאל אם אני מתכוונת להכיר מישהו אחר עכשיו וכשעניתי שרוב הסיכויים שכן, הוא לקח את זה קשה ואף רמז שאני, אופס שרמוטית.

סקס טוב לבננות?

לפעמים שפתיים ולשון מתערבבים נפלא כמו תותים בשמפניה, כך גם ליקוק חזה עטור ריבועי שוקולד, ואסור כמובן לשכוח את פלאי הארטישוק הירושלמי. כן, זו תאוות בשרים לשמה אבל אין בה שום פסול. רק בגלל שהיא נטולת אהבה לא אומר שהיא נטולת רגשות, יש בה פשוט סוג אחר של רגשות. נכון, מדי פעם מגיעה אהבה. לפעמים כשרוצים בה מאוד ולפעמים כשלא מצפים לה בכלל. לעתים היא מתרוממת ולעתים נופלת, בדיוק כמו הסופלה הידוע לשימצה. אבל גם כשהיא נופלת היא עדיין משאירה בטן מלאה ואין צורך בשום דבר אחר לתקופה מסוימת, וכשרעבים שוב אפשר למלא את החלל בתשוקות אחרות ולאו דווקא קארנאליות. ואם אחרי כמה זמן גם הרעב הזה חוזר, אין שום סיבה להימנע מהתענוג הזה כי “זו לא אהבה אמיתית”.
לא, אין לי בעיה של דחיית סיפוקים, אני לא נימפומנית ואני אפילו די בררנית גם כשזה נוגע להחלפת מיצים (אולי, יכול להיות שאני קצת, אבל ממש קצת תקועה בשלב האוראלי). אבל אני פשוט לא מאמינה שאנחנו צריכות לשבת ולחכות כמו קדושות מעונות ולמנוע מעצמנו דברים שעושים לנו טוב, רק בשם האהבה (כי היא תמצא אותנו תמיד בסופו של דבר), ויותר גרוע- בשם ההתחסדות והצביעות.

על הכותבת טל עירוני

ילידת 71'. סיימה לימודי אדריכלות ב"בצלאל" לפני שנתיים ומאז מכורה לירושלים. מודה כל יום על שסידרו לה אינתיפדה כדי שיהיה לה תרוץ לא לעבוד במקצוע ושיהיה זמן ליצור. פנטזיות: תערוכה אישית ב-Moma. מציאות: וירטואלית לחלוטין

תגובות

  1. גישה נהדרת, כלפי סקס כמו גם כלפי אוכל.
    אין שום פסול, בשום גיל, לא כאישה ולא כגבר, להמנע מהנאות החיים.
    הייתי הולכת ומקצינה לרגע את כל העניין, ואפילו תומכת בריבוי אהבה. לאו דווקא גופנית. אנשים מפסידים את הכיף שבלאהוב אנשים, מכל מין, רק משום שהם משוכנעים שאדם אחד יוכל להעניק להם הכל ולספק כל תאווה (ואין פלא, הרי זה מה שאומרים לנו מגיל צעיר).
    ניסיוני אינו רב, אבל הוא מעיד על כך שאין זה נכון. ומניסיוני הקצר עוד יותר ב”אהבה החופשית” הזו, אני יכולה להגיד שזה אחד הדברים הכי נהדרים בעולם.

    סליחה על ההסחפות (האולי מיותרת) הזו. סתם נראה לי מקום נכון לומר זאת.

    יום טוב לכולנו,
    ילדה.

    • זה כל כך נכון, וכל כך עצוב שלא מקבלים את זה ככטבעי בחברה השמרנית שלנו, טוב, אולי יום אחד….

      • strenght&honor

        אין דבר כזה “יום אחד”

        לך – אין מושג קלוש איך ייראה אף יום אחד.
        ואם תייחלי למשהו – לא תקבלי אותו…

        את יודעת שצריך יותר!!!
        אז אם אכפת לך – אל תעלמי!!!!!!!!!!!!!!

        strenght&honor

    • strenght&honor

      לפחות – זה המקום לומר זאת!!!
      היסחפותך הייתה כמו שבטבע –
      טבעית!!!!!

      על כן אביע בקיצור דעתי: היא מקבילה לדעתך.
      ואוסיף שמאחרי דברייך עומדים (חסונים, שלא
      פונים אלייך, אלא מחכים שתיישרי עמם קו)
      ד ב ר י ם.

      גם שלך!!!!!!!

      strenght&honor

  2. האוכל והכנתו ליוו גם אותי מגיל צעיר מאוד (זה קורה כשבגיל שנתיים אתה מנסה להכין מרק ורק ברגע האחרון אמך מונעת ממך לבשל גם את עצמך).
    טל, אוהב את הכתיבה שלך.

  3. שלושים ומשהו

    קצת מבולבל לי, לא כל כך הבנתי מה רצית להגיד בכתבה הזו. שאת בעד תאות בשרים? בעד תאוות בכלל? לא הבנתי מה ולאן את מובילה

  4. ממממממ ייאמי 🙂
    פשוט עשה לי חשק…

  5. שקניה של שלושה משמשים, שני תפוחים וחסה בבוטיק שלו אפשר לצאת עם שלושים שקלים.
    אני חייבת לו 10 שקלים על פומלה מהחורף שעבר, כנראה שהוא כבר לא יזכה בהם בסיבוב הזה.

  6. מקסים, כיפי, מעורר השראה….ותאבון….
    סקס – ברשותי אין. הלילה אני נאלצת להסתפק במה שיש בארון (אוכל, ויברטור)

  7. ד"ר לא

    מה את רוצה להגיד לנו? שאת לא מוצאת גברים שמעוניינים בסקס בלבד?

    טל יקירתי: או שאת מאוד מכוערת, או שאת מאוד בררנית, או שאת מאוד משקרת.

    • טל עירוני

      ד”ר לא היקר,
      קודם כל אני מצטערת שאני עונה רק עכשיו, הייתי עסוקה כמה ימים בלטגן את ישבני הענוג לדרגת מדיום וול על חוף דרומי כלשהו. משום מה אתה מתעקש להעליב ולא להבין, יכול להיות שהאשמה היא ביכולות המוגבלות שלך (כי היו כאלה שכן הבינו) אבל יכול להיות שחוסר ההבנה נובעת גם מכישורי העריכה של אנשי האתר הזה: אני מציינת את זה כי מערכת בננות הוכיחו שגם הם חוטאים במחלת הסטנדרטים הכפולים שהיא הנושא העיקרי של המאמר הזה.
      השם המקורי של המאמר הוא “עלייתה ונפילתה של נסיכת גורמה”-שם המעיד שתוכנו של המאמר מתעסק בסוג של התפכחות מאשליות, אולם חברי המערכת שנורא אוהבים “צהוב”- שינו אותו לשם הזול “תאוות בשרים”. במקביל, הם צינזרו משפט שהיה כנראה מוגזם לדעתם ואולי לא מספיק פוליטיקלי קורקט ואפילו לא חינוכי (אני רק משערת)- אחרי “חיי סקס משביעים וטעימים” הופיע במקור המשפט “או כפי שחברה אמרה עלי לא מזמן:”אוי ואבוי היא בולעת!”
      חוץ מזה גם צמד המילים “וטענתי היא ש…” הושמט כדי שחס וחלילה מישהו לא יחשוב שיש פה אישו די מטריד ופתאום “לשון ושפתיים…” הופיעו להם עצמאים בשטח.
      בקיצור ד”ר, כולם חוטאים בחטא הזה ואני מקווה שהבנת. ליפות בנשים וגם לקופות בנשים אין שום בעיה להשיג זיונים, מה שכן בעייתי הוא להמשיך ולקבל על כך ביקורת – לא נראה לך מוזר שיש לגיטימציה להתעסק/להנות מכל כך הרבה תחומים (לפעמים על גבול הפאתטיות) כמו בישול/כדורגל/כסף ושות’ בע”מ אבל שסקס נשאר בגד טאבו? בייחוד בהקשר של נשים?

      • ד"ר לא

        קודם כל, אני מתנצל אם העלבתי אותך. לא זו הייתה כוונתי.

        שנית, את הקדשת פסקה ארוכה (השלישית מהסוף) לעניינם של גברים שאינם מעוניינים להישאר אתך בקשר מאחר ואת מעוניינת בסקס בלבד, והם מעוניינים גם באהבה. אין כאן שום קשר לסטנדרטים כפולים. הרי הגברים הללו לא נמנעים מקשר איתך בשל עברך המפוקפק, אלא כי הם רוצים קשר מסוג אחר. זה בדיוק המסר העולה מן הפסקה הזאת ועל כך הגבתי: שאם יש גברים כאלה, יש גם אחרים. אני מכיר לפחות ארבעה.

        לעניין הסטנדרטים הכפולים, אני בוודאי מסכים איתך, אבל התלונה שלך היא לא קצת אנכרוניסטית? זאת אומרת, זה משהו שבאמת מפריע לאנשים בסביבתך (לא כולל אימא וסבתא), כמות האנשים שעוברים במיטה שלך? ואם כן, זה באמת מפריע לך שזה מפריע להם? זה קצת מזכיר לי את המאמר על האוננות הנשית – מחאה נזעמת כנגד עקרונות שאף אחד כבר לא מחזיק בהם.

        ושלישית, כאחד שמעריך את הנאות החושים על כל סוגיהן וגווניהן, אני מאחל לך שנים ארוכות של טעימות מוצלחות, גם מיינות הבוטיק של היינן דניאל בן-בוז’ולה וגם ממיציו הפרטיים.

        • תתפלא, אבל גם אנשים מתירניים במיוחד נזדעקים בחדרי חדרים כשבת “משתרללת”

          הם לא מתביישים להודות שזיינו עשרים ומשהו בנות אבל הם מציעים ש “תרגיעי בכמות הזיונים לשבוע”, ומישהו פוריטן מתחסד במיוחד אפילו אמר לי ש “בסופו של דבר גברים לא לוקחים ברצינות בנות ששכבו עם המון בנים”.

          כולם מאוד ליברליים וכביכול עכלו שנשים שוות, אבל בחדרי חדרים (ולפעמים אף במעידות לשון) השובניסט הקטן והמתחסד קופץ לו החוצה.

          ד”ר ביילין ומיסטר סוויסה?

          • ואולי לא כל פעם שאומרים שאת “משתרללת” יש כוונה שוביניסטית? יכול להיות שזה הומור שבנוי על בסיס תרבות פופולרית? יכול להיות שהשיפוטיות של המושג היא דווקא בראש שלך?
            יכול להיות שאת רואה בכל גבר שוביניסט בפוטנציה, ולכן זה מה שאת מקבלת?

  8. האכלן הכפייתי

    לתוצאת ההתמכרות לאוכל קוראים השמנה, לתוצאת התוצאה קוראים לישון באלכסון :)))
    החיסון היחידי הוא בת זוג שמתעבת אוכל או ששונאת לבשל…
    אבל זה כלכך משעמם.

  9. Dear D’r. NO,
    You would be surprized how many men have a hard timesometimes translated into a soft dick,when they realize the girl really
    .meant she’s only iterested in sex

  10. סתם אישה

    את יכולה בבקשה להסביר לי מה זה הקטע הזה של חסה וחמוצים על ההמבורגר, מה זו ההמצאה הזאת בכלל? אני דווקא לא מתביישת להפחיד את הקטנטנים ודורשת בתוקף שבכלל לא ישימו אותם (כדי שלא תשאר הארומה של החמוצים על הלחמניה).

  11. גלגוש

    המאמר חביב ומשעשע, רק שנראה לי כמו הכלאה של שני מאמרים –
    האחד מדבר על אותה נסיכת גורמה שהתעניינה בדבר אחד בלבד – אוכל – עד סיומה הקשה של מערכת יחסים, ועל שיקום חייה, כולל הרחבת מעגל מושאי התעניינותה, כמו גם חבריה.
    השני מדבר על הסטנדרט הכפול.
    אהבתי את שני המאמרים הללו, רק לא כל כך הבנתי את החיבור ביניהם.

    • שהחיבה לאוכל וסקס באים מאותו ה”יצר” ?

      או בפארפרזה על מארי אנטואנט:
      אם אין סקס שיאכלו עוגות 🙂

  12. טריניטי

    אני הולכת להכין

  13. סבתא שלי ואמא שלי בשלניות דגולות ויש אומרים כי גם אני.
    הרגשתי הזדהות גדולה איתך .
    ישנו קשר ישיר בין החיים לאוכל ולהפך, הצורה בה חיברת את שניהם היתה טובה.
    אני שמחה בשבילך שמצאת את המתכון לחייך.
    המשיכי לטעום מהנאות החיים.

  14. ה- שולה

    ואני חשבתי לתומי (עד עתה) שהתאווה לאוכל וסקס באה ביחד ולא אחד על חשבון השני.
    אנשים רזים מאד, נראו לי תמיד כחסרי חיים במובן כלשהו, כחסרי נחמה אולי. כמחפשים תמידיים – אנורקסיים משהו.

    ואז, מתישהו, הבנתי שהשמנת יתר זו מחלה של הזמן החדש
    מחלה של אנשים שאוכלים הרבה יותר מדי סוכר לבן וקמח לבן. הגוף שלהם כבר לא מתמודד עם זה יותר. הנחמה של הנפש בוגדת בגוף.

    והתחלתי לאכול בשר – בשר אמיתי: סטייקים, צלעות, דגים
    והתענוג הוא גדול כל כך
    ומעשי האהבה רבים עוד יותר
    ואין עוד צורך בנחמת המתוק

    http://www.atkinscenter.com

    • טל עירוני

      קודם כל אני חייבת להגיד שהדיאטה של ד”ר אטקינס כבר מזמן הוכחה כמזיקה, בייחוד לכליות אז לפני שממליצים על משהו כדאי מאד לבדוק לעומק. נכון נורא מרזים ומרגישים נפלא בהתחלה אבל הנזק הוא לטווח הרחוק.
      דבר שני, ההכללות האלה פשוט נוראיות (ונובעות מחוסר בטחון)- מה זה אנשים רזים הם ככה ושמנים הם אחרת? כל אחד עושה מה שטוב לו ולשפוט את עצמנו לפי אחרים או לפי מראה חיצוני זה עצוב, עצוב מאד!
      פיספסת את כל הרעיון של המאמר ואת מנסה למכור פה חלומות בגרוש- תנסי להנות מכל מה שהעולם מציע לך בלי לשפוט את עצמך או אחרים, זה הפתרון הבריא ביותר.

      • ה-שול-ה

        לא כל מי שלוקח את הנושא לכיוונים שמתפצלים מהראשית, בהכרח לא מבין את המאמר שלך
        ולהתיימר להבין את הסיבה להכללות שלי זו פשוט התנשאות, שלא לומר לייחס לי שאיפות מכירתיות כאילו או אחרות.
        (ולכליות לא אתייחס – אם הנושא יעניין אותך או משהו אחר, בכתובת שנתתי, יש המון נתונים מחקריים והסברים מפורטים, למה כל הכביכול נזקים הם שטויות של אנשים מקובעים – כמוך?)

        דווקא סימפטתי אותך בהתחלה… אוכל בילדות… מין בבגרות… היתה הזדהות
        חבל

        • טל עירוני

          יקירתי,
          הכללות הן הכללות וזה לא משנה מהן הסיבות שעומדות מאחוריהן. נכון אני לא מכירה אותך ויכול להיות שיש בך הרבה מעבר לחמישה משפטים אבל את לא מציגה את עצמך ככה ויכול להיות שאת זו שעושה לעצמך עוול אבל מדבריך מתבקשת ההבנה שאת שופטת אנשים על פי המראה שלהם וגם שאת מסתמכת על מקורות בעלי אינטרסים ולא בודקת את אמינותם.
          בתור מישהי שהיתה פעם מאד שמנה וחולה (ולא בגלל אוכל) וניסתה כל דיאטה אפשרית (כולל את ד”ר אטקינס) ושילמה על כך מחיר כבד-פיזי ונפשי, אני יכולה רק להמליץ לך וזה באמת מתוך דאגה לבריאותך, לבדוק כל דבר מכמה כיוונים.
          חוץ מזה גם בתור פרה לשעבר וכוסית בהווה אני יכולה להגיד לך שזה מאד כואב שאנשים מחליטים עלייך כל מיני דברים מראש, מבלי להכיר אותך, על סמך המראה החיצוני שלך בלבד- וזה עובד לכל הכוונים לא משנה לאיזה קטגוריה את שייכת.
          יותר מהכל חשוב לי שתביני שהדברים נכתבו מתוך אחוות בננות ולא איזה ניסיון להעליב אותך או את דעותיך.

          • ה- שולה

            סיפרת על ההתחלה וקצת על האמצע
            סיפרת על עכשיו
            הרגשתי שיש תקופה מאד מעניינת בין לבין, שאותה חסכת מאיתנו

            ואני אומרת – שפכי את הקרביים – חופשי
            תני לנו את הלבטים, את התהפוכות, את התהליך
            זקקי את נפשך, קטרזיס של הקלה
            היית במיץ של הזבל, שמנה וחולה
            טיפסת על ההר, עשית מעשה, שינית את עצמך, את חייך – ספרי על זה!
            מי תמך בך, מי לא, איך הגעת להכרה ששינוי כזה נחוץ?
            מאיפה מצאת את האומץ בפנים או בחוץ?
            פרטים אני רוצה, פרטים…
            אטקינס הרס לך את הכליות, דר. חרמון את החשק

            זה אינטרנט פה, ממילא אף אחד לא מכיר אותך
            תהיי סמל
            תני לנו תקווה

            • ho my god
              so true … so true
              and tal knows what i mean
              it will come honey but in time and when it heppeneds it will be BIG TIME
              beleive me i know

  15. ראש ביצה

    כמו תמיד אנשים לא שלמים עושים דברים בקיצוניות (ומתנערים מהם בדבר הבא)
    פרופורציה היא המידה הטובה ביותר
    אגב – ההבדל בין בולעת ללא בולעת הוא מדהים כך שאם זה לא נורא נורא נורא מגעיל בעיניכן והוא שווה את המאמץ נסו (גם אם לא תהנו….)

  16. חזיז ורעם

    ישבתי קראתי, וחשבתי.
    נורא הופתעתי שאני הראשון כאן שמציע לך גם גם גם וגם.

    נכון שזה מאמר נפלא ולא מדור שידוכים אבל זאת לא סיבה מספיק טובה בשביל להחמיץ הזדמנויות לאושר.

    אם לא הייתי מספיק ברור אז אני מפרגן לך ולתאוותיך ואשמח להכירך.

  17. חזרתי ממש עכשו מטיול ארוך שבו גיליתי את נפלאות הסקס, מלא רגשות, נפלא להתאהב במישהו, ןממש להתאהב עם כל הפרפרים בבטן, ללילה אחד, או לשבוע,
    אז אני איתך- למה לחכות כשאפשר להנות?

  18. בחורה שאוהבת סקס. מאוד אוהבת סקס. רוצה אהבה, מאוד רוצה אהבה. אממה, היא לא באה. אז מה? לא נזדיין? ברור שכן. כמו שרעבים לאוכל רעבים גם לסקס. אז זה סקס חסר משמעות, סבבה, אבל מה קורה עם אותה בחורה שאחרי סקס חסר משמעות, שהיא מאוד נהנתה ממנו (ואפילו דיברה ארוכות על אוכל עם הבחור, מה שמיד הפך אותו למשהו פוטנציאלי, אבל בסוף לא, לא נורא) מה קורה שאחרי, יום יומיים, לא משנה, היא מתבאסת, כי בעצם רצתה אהבה.
    זה יוצא לי קצת מבולבל, השורה התחתונה היא שלפעמים, כמה שרוצים סקס, מבאס שזה לא יכול להיות באהבה.
    מן מלכוד כזה, רוצים אהבה, ורוצים סקס, ורוצים אותם ביחד, אין אהבה אז הולכים על סקס בלי אהבה, ברירת מחדל מבאסת כזאת
    אבל, ממשיכים….

  19. אריק29

    טוב, אין מה להוסיף. שירבו נשים כמותך בישראל. ושאצליח לפגוש בן, כי קשה לזהות מרחוק…
    והגישה הישירה, וכמובן: האדיבה והלא-וולגרית, מניבה פירות אקזוטיים אולם זעומים.(:
    גם עם הסאב-טקסט או “הבסיס” הכלכלי של שינוי “מבנה העל” האידיאולוגי שעברת ותיארת יפה אני מזדהה…לצערי. אבל לאור המאמר, אולי לשמחתי?
    (:

  20. אין מה לעשות,זה נכון!
    סקס ואוכל הן הנאות ותאוות שצריך לקחת מהן במידה אבל גם אסור למנוע מעצמך כשצריך,לא משנה מה יגידו כולם-בשני התחומים.
    וחוץ מזה טל-אני מאד אוהבת את הכתיבה שלך,תמשיכי ככה.

  21. יעל המגניבה

    צר לי, דבר אחד לא הבנתי. למה להוציא את השומן מהשווארמה? את קוראת לעצמך חובבת אוכל?
    אצלי זה בדיוק הפוך. אני מבקשת ‘אם אפשר, קצת מהשומן’ כשהמילה קצת היא בעצם התחסדות, ומוכר חכם יודע לגבור עליה ולשים לי הרבה, כמו שאני אוהבת, מהשומן כבש.
    ואז אני לוקחת את החצי מנה למשרד (נו, מה לעשות, אני מתקמצנת על מנה שלמה), ובקושי רב אני משתיקה את עצמי מלגרגר בהנאה, שלא לומר לגנוח, כשאני מגיעה לחלק עם השומן.
    עד כדי כך אני מאושרת מאוכל. גבר זה דבר אחר לגמרי.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *