כשאני אהיה גדולה, חברים, כשאני אהיה גדולה אני אהיה שפנפנת פלייבוי. כרגע חסרים לי אותם שני יתרונות מזדקרים, מחויבי מציאות, התלויים אחר כבוד על הפרונט של כל מי שרוצה לפצוח בקריירת שפנפנה. בשבוע שעבר גיליתי גם שיש לי מאות מתחרות על התפקיד. המון בנות הגיעו לבחינות הכניסה לפנתיאון השפנפנות הישראלי. ערוץ פלייבוי אסף בנות מכל רחבי הארץ שמסיבות השמורות עימן בלבד, היה להן דחוף במיוחד לחשוף טפח ואם אפשר הרבה יותר. הארץ געשה. הגברים היו הפעם פסיביים. קצת קשה לדבר כשהריר נוזל לך מהפה עד הברכיים תוך צפייה מושכלת במורה ללשון למשל, זו עם השפתיים והציצים הגדולים, וביתר שפנפנות העתיד.
מי שלא שתק היו הפעם נשים. המון נשים פתחו פה שחבל על הזמן. תופעה ידועה, מוכרת ומרגיזה היא זו של גברים הפוסלים נשים מעצם היותן נשים. הרבה יותר מידי פעמים אנו עדות להתייחסויות מזלזלות: אישה לא יכולה להיות פייטרית בצבא, לא שרת אוצר, לא יועץ משפטי לממשלה. מרגיז לשמוע התייחסויות מתנשאות מפי גברים, מרגיז עוד יותר לשמוע נשים מדברות ככה. עשרות תגובות נשיות שמעתי על אותה שפנפנות מיוחצנת, כולן דיברו נגד ובאופן נחרץ: "ניצול!" זעקו הכותרות "פגיעה בדימוי הגוף הנשי!" ואני שואלת את אותן המתלוננות: בנות, מה יש לכן? מה יש לכן, פמיניסטיות יקרות, אינטלקטואליות עמוקות כים סוף, כנגד אותן נשים בוגרות, שעמדו מזמן על דעתן, ומעוניינות לפצוח בקריירה אחרת? נכון, הן לא תהיינה מרצות בחוג ללימודי נשים בבר-אילן, גם לא ככל הנראה חוקרות סרטן. תנו לי לגלות לכן סוד: הן גם לא רוצות את זה.
הבנות האלה, מאלף סיבות, מעוותות ככל שתיראנה, רוצות להגיע לתהילה בדרך אחרת לגמרי. איש לא מצמיד אקדח לרקתן, איש לא מכריח. מרצונן החופשי, האישי לחלוטין הן רוצות להופיע עירומות כביום היוולדן על עמודי האמצע בפלייבוי. אתן, צעקניות יקרות, אתן לא הייתן הולכות במסלול הזה, וטוב שכך. הן בוחרות (שימו לב למילה) דווקא כן. מי אנחנו שנערער על ההחלטה? זכות הבחירה היא, לדעתי הבלתי נחשבת, תמצית המהפיכה הפמיניסטית: לא שריפת חזיות, ולא שנאת גברים יוקדת. לב ליבה של אותה מהפיכה המלווה יום יום את חיינו היא העובדה כי כל אחת יכולה להחליט על דעתה בלבד מה תעשה עם גופה וחייה. לאף גבר, ובעיקר לאף אישה אחרת, אין זכות לבוא ולזעוק כנגד הבחירה. אחת היא לדעתי אם בחרה להיות מנתחת מוח או מתערטלת מקצועית כל זמן שהבחירה בידה, שהיא עושה זאת בראש צלול, ללא כפייה, ללא לחץ, אין לנו אלא לכבד את המסלול.
סביר להניח כי אותן נשים יודעות בדיוק לאן מובילה הדרך והולכות בה מרצון, בבטחה ובעיניים פקוחות. הן רוצות את הפרסום המפוקפק, את הכסף, את השד יודע מה. מוצא חן בעיניכן? יופי. לא מוצא חן? יופי גם. העובדה שאתן, וגם אני דרך אגב, היינו מתנהגות אחרת, לא נותנת לנו את הזכות לעטוף את טעוניינו בעטיפה אידיאולוגית-עקרונית, ולצאת נגדן כאילו מדובר בנשים שפשוט לא מבינות במה מדובר פה, עם הורמונים פעילים, ומעט שכל בראש. התנשאות גברית יש לנו בשפע. למה להוסיף?
צודקת לחלוטין, למרות שבטח יהיו לך כאן המון תגובות נגד של צדקניות עם המון חרון קדוש.
זו זכותן של אותן בנות, הן קוטפות את פרורי ה"תהילה" הקטנים שלהן, ובכאן ובעכשיו זה מה שהן רוצות. מה יקרה להן אחר כך? אלוהים גדול.
חופש הפרט מעולם לא היה דבר פשוט. תמיד יש מישהו שמוצא סיבה מדוע לאחר אין זכות לנהוג על פי הבנתו.
בטחון המדינה, הנוער, ניצולי השואה, הזובי של מזרחי. ניים איט. זה כבר גוייס על ידי מישהו נגד זכות הפרט של מישהו אחר.
ולפלייבוי:
מצמידים את "פלייבוי" לפורנוגרפיה על מנת לטעון טענות כנגד ההופעה כשפנפנה או שפן צמרת. הכל מתוך התובנה שכאילו מובנת מאליה שפורנו זה "NO NO".
אז קודם כל פורנו שמבוצע על ידי בגירים בהסכמה זכאי אף הוא לאותה רמה של הגנה.
פלייבוי הוא מגזין שבין היתר (ממש בין היתר) מציג תמונות של נשים בעירום. יחסית למגזינים אחרים, העירום שבו אינו בוטה ואולי הבעייה עיקרית שלו היא אחוז הסיליקון שבדפי המגזין.
אשה/גבר בגירים, רשאים להציג ולהציע את מה שיש להם אם הדבר נעשה על פי בחירתם החופשית. השאר, זה עניין של טעם אישי.
והנה כבר מתגייס הטיעון האולטימטיבי: בעולם אוטופי אין בעיה אבל…
אז אין עולם אוטופי. זה העולם. לא חוכמה להגן על זכויותיהם של מי שפועלים על פי טעמך. לא חוכמה לטעון לזכות המחאה של מי שאתה מסכים עם מחאתו.. לא חוכמה לטעון שלכל אדם מגיעה זכות לייצוג הולם בבית משפט והוא זכאי עד ש… ולהתכוון לצדיקים.
החוכמה להגן על חופש הביטוי וזכויות האדם של מי שהביטוי שלהם אינו על פי טעמך, של מי שאם יורשעו מעשיהם המוכחים יעלו בך סלידה.
זכויות פרט וחופש ביטוי הם דברים שעליהם יש להיאבק ולהלחם בעיקר כאשר הם לא על פי הטעם האישי, לא על פי הדעה שלך, לא על פי ההעדפה שלך ומבחינה אסתטית מציקים לך.
לחשוד באונס/רצח מגיעה זכות לייצוג בכבוד עד להרשעתו. ואז שייגזר עליו גזר דין על פי החוק.
מי שאוסר על נשים להציג את גופן תמורת מה שלא יהיה, כאשר הן עושות את זה בהסכמה ובצלילות הדעת, מחר יאסור עליהן דבר אחר, שאינו עולה בקנה אחד עם טעמו האישי. (היכן ששורפים ספרים…).
ועוד הערת שוליים: שכיר במקום עבודה שמשעבד את גופו (הלבוש) ואת מוחו (שלא יעז לחשוב) במשך שעות רבות בתמורה לשכר שלא מספיק על מנת לאפשר למשפחתו פרנסה בכבוד זה ניצול מחפיר.
אהבתי את המאמר ואת האמירה.
עם האמירה שלך, פרחח, שאי אפשר לכפות על נשים בגירות שבאות מרצונן החופשי מה לעשות בגופן.
רציתי לדבר כאן על סוג הפורנו שמייצגת תעשיית פלייבוי, אולי בגלל שבאמת קשה לי לחוות את דעתי סופית באופן כללי וחותך בעד או נגד פורנוגרפיה, מודעת לניצול האיום שקיים לעתים בתעשיית המין העולמית, מצד שני, גם לי יצא פה ושם לצפות בפורנוגרפיה (ואפילו ליהנות לעתים) ואני בהחלט חושבת שהיא משרתת פונקציה מסויימת. ושגם לפורנוגרפיה יכולים להיות יצוגים חתרניים יותר, אבל זה כבר סיפור אחר.
מה שמפריע לי בתעשייה הממוסחרת שקוראים לה פלייבוי זה סוג המין/פורנו/ארוטיקה שהיא מייצגת (מחק את המיותר), מדובר במשהו שקרי לחלוטין, הנשים בפלייבוי הן תמיד בובות מנופחות שדיים עם שיער פלטין, שרואים אותן תמיד דרך עדשה המרוחה בוזלין, שוכבות כשברקע וילונות מתנפנפים, לעולם אבל *לעולם* לא ייראה בפלייבוי אזכור למשל לאבר מין זכרי זקור, המסר של פלייבוי אפוף כולו התחסדות מוסרנית, תנוחות מבוימות, יחד עם אולטרה אולטרה אולטרה קפיטליזם, מיניות שבאופן פרדוקסלי שומרת על ערכי המוסר הצבועים הבסיסיים ביותר של עידן ג'ורג' בוש. כשהמסר של הפרסום בפלייבוי הוא תהיי בובת מין מתנפחת אמיתית ותזכי לפסוע מעדנות באחוזתו של יו הפנר הקשיש המתוח לעילא, בערך סוג המסר השקרי של הסרט "אישה יפה" שהיה לא פחות דוחה בעיניי, מה עוד שלא תמיד זה נגמר בהפי אנד ראו מקרה דורותי סטראטן השפנפנה שנרצחה.
איכשהו אני מעדיפה כבר את האמירה היותר בוטה, אפילו של "הסטלר" שלפחות לא עטופה בשקריות המלוקקת של החלום האמריקני, שצועקת בוטות בלי להתבייש, אבל מצד שני, לא פלא שהחלום הזה כובש נשים רבות, כמו למשל אותה אומללה שטיפח פה בארץ עדי ברקן בתור "פמלה אנדרסון הישראלית" אחרי שהזריקה כמות מפלצתית של 1200 סמ"ק לכל שד או משהו כזה…. המסר של פלייבוי מסריח מזיוף ממוסחר, חלום אמריקני של גן עדן מזויף שבו את שבעים הבתולות של השאהיד מחליף גן העדן של יו הפנר עם שבע מאות שפנפנות מנופחות.
באשר למה שאמרת, לזכותה של כל אישה, אין לי מחלוקת עליך, כמובן שזכותן לעשות בגופן מה שהן רוצות, מה עוד שבחברה הישראלית של היום ללא ספק עדיפה האופציה של להיות שפנפנת פלייבוי מאשר אם חד הורית מובטלת באיזה עיירת פיתוח או אפילו בת"א תחת כלכלה "הנכונה" של ביבי "המיתון נגמר" נתניהו.
מעניין שלא שומעים את כל אותן פמיניסטיות מתחסדות מוחות על כך שיש גברים רבים שמשעבדים את גופם לתעשיית ההאבקות המקצוענית (טוב, זה בעיקר בארה"ב) – בידור שהוא לא פחות מגוחך ירוד ושקרי מתעשיית הפורנו. אם מישהו רוצה לעשות מעצמו ומגופו צחוק, זה לא ענייני. פלייבוי עוד יחסית עדינים בהשוואה לפורנו קשה.
האם זכותו של בגיר לעבוד גם בזנות?
האם זכותו של אדם למכור חלקים מגופו?
איפה עובר קו הגבול שבו לאדם כבר אין בעלות על גופו?
זכותו של אדם לעסוק בזנות. יש מקומות שזה בניגוד לחוק!
מי אתה שתקבע בעבור אדם אחר מה לעשות בגופו וברוחו?! אני משוכנע שזה מאד מלבב בעיניך שבצה"ל שופטים מתאבדים כושלים בעוון פגיעה ברכוש צה"ל!
בוא לרגע ואני אלחש לך על האוזן…. תתקרב.
הגבול שבו אדם מפסיק להיות אדון לגופו הוא מקום העבודה של פרופסור היס.
אוף, הקלות הבלתי נסבלת הזו שבא מישהו חושב שיש לו זכות על גופם, תאוותם, טעמם ודרך חייהם של האחרים….
אדם יכול וצריך להיות זכאי לעשות ככל העולה על רוחו, כל עוד אין מישהו אחר שנושא במחיר הזה!!!
אין לי שום בעייה עם צפיה בעירום או במין (ומי שרוצה יכול גם לראות תמונת עירום שלי ב
http://bananot.com/writers/TzachiBar)
וכמו שתות גינה, נוגה או אחרות כאן כתבו יפה ממני, הבעייה היא לא בעירום אלא בניצול ופגיעה נוראית באותן בנות ובנים שחייהם ההרוסים נהרסים עוד יותר.
אותו פורנו שנעשה מבלי לדרוס את האדם עד עפר דווקא מוצא חן מאוד בעייני, ויש לא מעט פורנו של אנשים כמוך וכמוני שהחליטו לצלם את עצמם ולשם את החומר הזה על הרשת.
נעבור להחלטות של המדינה עבור האזרחים שלה. בלי להתסכן יותר מדי אני מניח ששנינו נסכים שכל אדם יכול לטעות לפעמים. לדוגמה, כמעט כולם רוצים לחיות בכבוד גם בערוב ימיהם, כאשר הם כבר לא יכולים לעבוד, או במילים אחרות, כמעט כולם רוצים יום אחד להגיע לפנסיה. הרבה פחות אנשים מבינים כמה כסף הם צריכים להפריש מהמשכורת שלהם כדי שהם יוכלו לחיות עשרים+ שנים בלי לעבוד. מהסיבה הזאת המדינה החליטה שאנשים יפרישו חלק משכרם לטובת ביטוח פנסיוני, גם אם הם חושבים שעכשיו מתאים להם לעשות משהו אחר עם הכסף. הנה לך התערבות במחשבות, ברצונות ובדרך חייהם של האחרים שאנחנו מקבלים (דרך אגב, קרוב לוודאי שגם אתה משלם ביטוח לאומי, כך שגם אתה חלק מהסיפור הזה).
סליחה על הבורות, אבל מי זה פרופסור היס?
זה אפילו לא נוגע בקצה הדיון.
ראשית, נראה לי שאין לך מושג ירוק מהו פורנו. (תמונות עירום אינן פורנו).
שנית, הביטויים "בנות ובנים שחייהם ההרוסים נהרסית עו יותר" "לרמוס עד עפר" – נו באמת!
בהמשך אתה עוד מתדרדר "נדמה לי מבלי להסתכן יותר מדי שכל אדם יכול לטעות…" פששש
לביטוח הפנסיוני אין ולא כלום עם התערבות במחשבות. מיותר אפילו להכנס לערוץ היבש הזה.
בוודאי שמדינה מתערבת בחייהם של תושביה. קוראים לזה סדר ציבורי.כך יש חוק חינוך חובה, כך יש חוקי תעבורה, כך גובים מאתנו מיסים… בשם הסדר הציבורי הזה אתה מנסה לעשות גזירה שווה לטעם אישי, התנהגות מוסרית ועוד.. בשבילך במיוחד היה כדאי שיתקיים לו בעולם ג'ורג' אורוול.
ויהודה היס – כן, הפתולוג הראשי.
בוא תסביר לכולם איפה נמצא הגבול של הסדר הציבורי שנועד למנוע פגיעה בחלשים לבין חופש לעשות את מה שבא לך.
נסה לעשות את זה בצורה נעימה, כי כמו שאתה כותב כרגע אין שום סיכוי שתשכנע אף אחד שאתה משהו אחר מלבד בחור מתוסכל ואלים.
לא יודע אם שמת לב בריצה שלך לזרוק בוץ לכל הכיוונים, אבל אין לי בעייה עם אישה שמרצונה החופשי מוכנה לתת שרותי מין תמורת כסף. קניית שרותי מין כן מפריע לי כאשר מדובר בסיטואציות שנגה, תות גינה ועוד בנות נוספות הציגו למטה, שהן רחוקות מאוד מרצונה של האישה.
אם כבר שמת סימן קריאה ליד החוקיות/אי-חוקיות של העיסוק בזנות, אז הנה קצת פרטים מעניינים בנושא שדליתי משיחה עם משפטן בעל שם בתחום (אני רק מקווה שלא סילפתי שום דבר בדרך): אין שום איסור על אישה (או גבר) לבקש כסף עבור שרותי מין. האיסור הוא על שידול לזנות, כלומר האיסור הוא על הגבר להמציע לאישה כסף תמורת יחסי מין. או שאם נרצה להשתעשע בקיצוניות, לגבר גם מותר לתת לבחורה כסף אחרי קיום יחסי המין בתור מתנה, כמו שאם הוא היה רוצה לתת לה פרחים, אבל החוק אוסר להתנות אחד בשני.
פרחח לא נראה לי בחור מתוסכל ואלים.
אתה פשוט מתחיל ומסיים כל תגובה שלך ב: "בוא תסביר…" ו: "אל תתיח בוץ…ככה לא יקשיבו לך…". הבנו את הפרינציפ.
על הדוב שרצה לרדת לזונה…
אח זה היה ג-ד-ו-ל
וחוץ מזה איך אתה בור כזה לא יודע
מי זה הסלבריטי הפרופסור היס?
אתה מתנשא עלינו למודי הפיגועים או מה?
((:
איזה דובון קואלה מגיע לזונה ואומר לה שהוא רוצה לרדת לה. הבחורה מרימה גבה בתמיהה, אבל אומרת לעצמה עבודה זו עבודה. היא מתהפכת על הגב, הדובון קופץ לבין הרגליים שלה לצלילה נפלאה כמו שרק דובון קואלה יודע. אחרי חצי שעה הדובון מנגב את השפתיים ומתחיל ללכת. הזונה אומרת לו "כן אדוני, לאן אדוני הולך?" "תודה גברתי, זה הספיק לי, באמת היה כיף". "סליחה דובון חביב, אבל אני זונה, אתה מבין מה זה אומר?" "כן, תודה, אני מבין, ואני דובון קואלה, את מבינה מה זה אומר?", "דובון חביב, אני זונה ואתה צריך לשלם לי כסף, הנה סתכל כאן (הבחורה פותחת מילון אנגלי אנגלי) prostitute-provides sex for money
הדובון לא ממצמץ, מדפדף כמה דפים אחורה ומראה לה:
Koala bear – eats bushes and leaves
הפתולוג הראשי ומנוול לא קטן בזכות עצמו.
אם לא היו חוקים ומגבלות בעולם התוהו ובוהו לא יאחר
חוקים ומגבלות בגדר כבוד האדם הכרחיים לעולם תקין לקיומו של היקום כשהגדרתו באה מימים ימימה בעיוות מסויים של 'מפעילים' שתפסו טרמפ לנוחיותם [שובניזם, כפייה כזו או אחרת שפוגעת בכבוד האדם ומעיבה על חופש ועוד כאלה…]
והרי רובוטים זה לא אחרים מאשר אנחנו בני האדם בכל תחום, החופש חשוב בגבולות שבו, ופריצתם עד הקצה תכלה מהותו של בן-אדם.
תן לי להבין פרחח…
אתה הולך ברחוב ופתאום רואה מישהו עומד על גג גבוה ומתכונן לקפוץ…האם אתה מזעיק כוחות הצלה ופסיכיאטרים/פסיכולוגים כדי לנסות להניא אותו מהמעשה הנמהר או שאתה מפטיר "שיעשה מה שהוא רוצה" וממשיך הלאה…אם בחרת באפשרות הראשונה הרי שכל התיאוריה שלך בדבר חרות האדם על גופו קורסת לחלוטין (וטוב שכך…). אם בחרת באפשרות השניה אז…עשינו עוד צעד לעבר סדום המקראית…
תלוי באיזה יום בשבוע ומה העמדות של הקופץ בקשר לחקלאות אורגנית
צריך להביא את כל השיקולים האלה בחשבון!
אני אגיד לך שלפעמים זה כן(!!!) בא על חשבון אחרים ויותר נכון אחרות שמכבדות את גופן וסובלות (גם אם לא באופן ישיר) משוק הבשר ההמוני או מפתיחות מינית שגובלת בזנות.
למעשה,מה שאני מנסה לומר זה שבעקבות מעשיהם של הפרוצות למנינהן (שלמעשה זו בהחלט זכותן כל עוד זה נשעה לפי הכללים ופה קבור הכלב…) העולם שלנו נעשה כ"כ חסר גבולות (ונסכים בנק' זו שזה דבר שלילי לכל הדיעות..) והנשים נתפשות ככלי יפה לסיפוק היצר (או לפרסום ולמכירה וכדו') בעיקר ע"י הגברים(נסה להסתכל על זה מנק' מבט נשית) וחבל…
עדיין לא מוכרחים ללכת מכות, נכון?
אבל כדי שהדברים יהיו ברורים, אני אנסה קודם כל להבהיר את נקודות המחלוקת ביני לביניך. וראשית, ההנחות:
נשים שמכבדות את גופן – אני חושב שכאן יש בינינו מחלוקת של ממש. בעיניי, פתיחות מינית אינה בשום דרך קשורה לזנות. יש מי שיש להן פתיחות מינית, והיא לגיטימית, בעיניי, בדיוק באותו אופן שלגיטימית בעיניי התפיסה של מי שמאמינות שפתיחות מינית היא דבר נורא וכי על האשה לקיים את יחסי המין שלה במסגרות חוקיות/מצומצמות/אחרות. כל אשה על פי דרכה, אמונתה ותפיסת ערך עצמה וערך יחסי המין בכלל זה.
אז בעיניי אין שום קשר בין פתיחות מינית לכבוד הגוף ובוודאי שלא לזנות.
זנות זה דבר שקשור ליחסים מסחריים. מין תמורת תמורה חומרית. פעם אחת זו זנוות. כל יום גבר אחר, בשביל הכייף ללא תמורה, זו אינה זנות אלא העדפה מינית.
אני לא אוהב את המונח שוק הבשר בהקשר ליחסים בין המינים. זה לא שוק וזה לא בשר. (לא מדובר כרגע על זנות). גברים ונשים מחפשים קשרים ביניהם על בסיסים שונים. יש על בסיס פיזי בלבד, יש על בסיס רחב יותר, יש על בסיס של עיסקת חבילה שכוללת משפחה. יש יחסים לטווח קצר, קצר מאד, ארוך ולנצח. אלו גרסאות שונות של יחסים. כשזה לא נעשה תחת כפייה ובין בגירים, כל אופציה אחלה מבחינתי. אני אישית פועל על פי דרכי ונוח לי יותר עם נשים שחושבות וחשות באופן דומה לזה שלי.
את מניחה עוד שכתוצאה מפעילותן המינית של ה"פרוצות" – פעילות מסחרית – יש השפעה על נשים אחרות. ואני מניח שאת מתכוונת שההיצע המיני הזמין בתמורה למעט מצלצלין או אף גרוע מכך, בחינם (רחמנא ליצלן) יוצר לחץ על נשים להתנהג באופן שונה מבחינה מינית.
ניתן לדעתי, בוודאי בכל הקשור לזנות, לטעון דווקא היפך! מכיוון שגברים (החיות האלה!) יכולים להשיג לעצמם פורקן מיני ללא מחוייבות רגשית ועל בסיס כלכלי, הרי שאז אין להם "צרכים פיזיולוגייים" שמביאים אותם ללחוץ לקיום יחסי מין. אדרבא! לוחץ לך, לך לבורסה , תשלשם, תשלשל, תדחף, תגגמור, תןציא, ותרגע, ואז נדבר על יערות הגשם…
העובדה שנשים מקיימות אורח חיים מתירני (פתיחות מינית) לא יוצרת לחץ על נשים אחרות לנהוג כך. מי שמעדיף נשים "צנועות וחסודות" ימשיך להעדיף אותן, ומי שלא, לא!
את הרי לא רוצה למנוע מגברים מין, כדי שזה יהיה בידך מין קומודיטי לצרכי הרגש, נכון?
בעניין העולם שנעשה חסר גבולות.. שוב תמצאי אותי חושב אחרת ממך. בעיניי יש להמעיט ככל האפשר בגבולות ובהתערבות בחיי הפרט. זה לטובה. ההתערבות צריכה להיות מינימלית ולהבטיח הגנה על החלשים, מניעת ניצול של הזולת, הגנה על רכושו של האדם ועל החופש שלו. אצלי מצטרפת לזה גם תובנה של מה חברה צריכה להבטיח כמינימום לקיום הפרטים שבתוכה (השכלה, בריאות, סדר ציבורי, קיום בכבוד). אני בהחלט חושב שטוב מאד שרבים מהגבולות הוסרו.
אני מסכים איתך לגמרי בנקודה אחת מרכזית:
זה רע מאד שנשים (אנשים בכלל) ייתפסו כמכשיר לסיפוק יצרים. שותפים כן, כלי בידי האחר, לא!
בעולם שלנו שהיה ובמידה רבה עודנו, פטריאכלי, מצבן של הנשים קשה יותר, וניצולן של נשים הוא עניין שבשיגרה. נגד זה צריך להיאבק.
ואני אפתיע אותך, אולי. אני בהחלט חושב שתעשיית המין מספקת מודל מחורבן של יחסים בין המינים. במידה רבה חבויים בה מסרים של ניצול והצגת האשה במצב לא מחמיא (בלשון המעטה), גם של הגברים, אבל זה מנקודת מבט שונה.
אלא שאני טוען שצריך לפעול בדרך שונה. לא בדרך של הגבלת האוטונומיה של הפרט ושל הבעלות שלו על נכסי גופו. אני חושב שיש צורך לקדם את הערכים של חופש ושל שוויון, של כבוד האדם, של סולידריות ושל חמלה.
אני חושב שצריך להלחם כנגד כל תופעה שבה יש מי שמנצל את החלשים, כנגד כל מי שסוחר בבני אדם, כל מי שמנצל חולשה של חלשים ומשתמש בגופם וברוחם לצרכיו הפרטיים. נדמה לי שהגברת השוויון, העצמת נשים, והסרת הסטיגמות השליליות הנוגעות למין וליחסי מין, חשובה הרבה יותר.
אני בעד לגיטימציה של זנות והסדרת התנאים של העיסוק בה, כך שמי שתרצה או מי שירצה לעסוק בכך יהיה לגיטימי, יזכה להגנה, ולא יהפוך לקרבן. יש למנוע את הסרסרות ולא את הזנות.
נו, זה כבר ארוך מדי….
מקווה שזה היה ברור מספיק.
🙂
אכן זה היה ברור…ומכות? מי דיבר על מכות?(אני אשה אם לא שמת לב…:-)
אין שום ספק שיש הבדל בין המושגים זנות ופתיחות מינית ואולי באמת לא הייתי כ"כ ברורה וגם לגבי זה שלאדם יש זכות מלאה על גופו כל עוד הוא לא פוגע באחר.
ואם כבר מדברים על פתיחות מינית,לדעתי,לרוב בתוך תוכו גבר מעדיף אשה שלא בילתה כל יום במיטה אחרת וכך גם נשים(וטועים הגברים שמתפארים בכבושיהם המזדמנים וחושבים שזה משאיר רושם על האשה כי אם זה משאיר רושם הוא בהכרח שלילי-ושוב-לעניות דעתי בלבד..)
אין לי כרגע זמן להמשיך…
אז ביי בנתיים
ולענייננו,חוסר גבולות זהו מצב לא אידאלי בלשון המעטה שמוביל לתוצאות הרסניות במקרים קיצוניים(אנרכיה,כאוס,ניהיליזם וכו וכו) ולכן מן הראוי שיהיו גבולות מינימליים אמנם לא כאלה שיכבלו את האדם או ימנעו ממנו זכויות בסיסיות אלא כאלה שירסנו אותו ואת יצרו [למשל: זו אחת הסיבות שהדת חיונית לאדם באשר היא מציבה אותו במסגרת מסויימת (ועל זה אפשר להרחיב בהזדמנות אחרת) שהרי אם נחשוב בהגיון אדם לא יכול להתקיים ללא מסגרת מסויימת(לימודים,עבודה וכו)] לכן,בנקודה זו אני לא מסכימה אתך.
לעומת זאת,בנושא הזנות אני מסכימה שיש למסד אותה(שכן ממילא העניין מתנהל מתחת לפני השטח בכל מקרה ולא כ"כ ניתן למנוע אותו אבל לא זו הסיבה) ולאסור את העניין של סחר בנשים שכן אם זה נעשה מרצונן החופשי מה טוב..
למעשה בנושא של זנות :הזנות עצמה לא נאסרה מבחינת החוק-זוהי פרצה מנוצלת בחוק שאוסר על שידול לזנות,סחר בנשים והפעלת בית בושת (בלבד) ואינו מתייחס לנשים עצמן(שלרוב לא נאסרות ולעומת זאת הסרסור-כן).
מקווה שאני ברורה ואשמח לתגובות…
אני לא יודע מה גברים מעדיפים, למרות ששמעתי דבר או שניים על כך…
בין אשה בת 30 בתולה, לבין אשה בת 30 שחוותה יחסי מין עם 100 פרטנרים (למה להגביל לגברים בלבד?) אני מעדיף ללא כל מצמוץ, את זו שחייה היו מלאים יותר. אבל זה ממש לא קריטריון בשבילי, כך או כך…
אני תמיד מעדיף אשה ש"עושה לי את זה" – פיזית, נפשית, אינטלקטואלית. שאלת הנסיון המיני והעבר המיני שלה, אינם בעלי משקל בעיניי. ובכל זאת אני בעל העדפה ברורה לנשים בעלות בטחון עצמי, נסיון מגוון ויצרים בועטים!
ולגבי המתפארים – זה עניין שאינו מוגבל לתחום המיני.
יש הבדל בין היעדר גבולות מוחלט לבין גבולות מימליים. בשבילי, הגבולות ראויים להצבה בכל אותם מקומות שבהם פעולה של האחד נעשית על חשבון הזכויות והחופש של האחר, או האחרים. פרט לכך, הלוואי שלא יהיו גבולות כלל. גבולות אלה אגב, מספיקים לגמרי לקיום חברה ויכולים להקרא בפיך מסגרת.
דת? חיונית לאדם? לא ידוע לי על כך. לדעתי היא לא חיונית בכלל! (גם לא לחיות, צומחים ודוממים).
בני אדם רבים זקוקים לאמונה ומוצאים אותה בדת או אמונה טפלה אחרת. אנשים שואלים את עצמם למה אני כאן? מהיכן באתי? איך זה התחיל? האם יש לזה המשך, משמעות? הדת מנסה לתת תשובות לשאלות ולצרכים האלה. כל אחד ואיך שהוא חי, אלוהים או הדת, אינם עונים על צרכי. יש לי תשובות מספיקות וטובות יותר ללא דת, ללא אמונה. אבל ממש לא מפריע לי אם מישהו אחר מוצא צורך דחוף להתעסק עם זה. כל עוד הוא לא נכנס להרגלי המין, האכילה והשינה שלי.
נכון, בחוק הישראלי הזנות כשלעצמה אינה אסורה. אבל בית שבו היא מתקיימת ייקרא בית בושת, וזו עבירה. פרסום עצמי, זו עבירה. החוק מתיר לאשה לקיים יחסי מין ולקבל תמורה בעבורם אבל רק בדרך שתהייה בלתי אפשרית או בזוייה מכל בחינה אחרת. החוק פוגע בזונות בדרכים שונות ומשונות ומותיר אותן טרף לסרסורים ושאר מרעין בישין. את זה צריך לשנות! (הייתה פעם "ועדת בן עיתו" שטיפלה בכך והמליצה המלצות חשובות, אבל הדת ונציגיה המופלאים עלי אדמות ובמיוחד בכנסת ישראל מנעו את מימוש המלצות).
אדם יכול להתקיים ללא מסגרת, לחברה, זה קשה. קשה מאד!
לבגיר הזכות המוחלטת על גופו. הקו לא עובר בשום מקום כל עוד הבגיר אחראי למעשיו.
מבחינתי, אם הבגיר בדעה צלולה, שימכור נתחים מגופו למנגל.
ואם מסתבר אחרי שהוא מכר נתחים מגופו למנגל שהוא לא היה בדעה צלולה בזמן שהוא הסכים למכור את אותם הנתחים, כי זה שהיה צריך את הנתחים למנגל סימם אותו? מה תעשי אז?
אני אהנה ממנגל מובחר מנתחים רוויי סם. תענוג כפול
אם היית קורא בעיון היית רואה שכתבתי *בדעה צלולה* מסומם זה לא צלול.
תמיד יהיו כאלה שיעברו על החוק לא משנה מה החוק יתיר או יאסור
חזיז,
קראתי טוב מאוד את מה שכתבת, וכיוונתי בדיוק לשם. אני אנסח את זה שוב, אם לא הבנת:
כאשר אני מגלה שהמכולתניק רימה אותי אני יכול לבקש את הכסף בחזרה. מה נעשה אם יצאתי לפאב, השתכרתי מאוד, הוחתמתי על נייר שמתיר תרומה של הכליה שלי, הורדמתי, הכליה נלקחה ממני, הושתלה אצל אדם אחר, השתל נדחה (וזה קורה כמו שאת יודעת) והכליה אבדה. פתאום אני מתעורר ומגלה שגנבו לי כליה. מה תעשי עכשיו? תחזירי לי את הכליה שכבר נמצאת בפח? תגניבי כליה ממישהו אחר ותקווי שהיא תתאים לי?
עברה על החוק במקרה הנוכחי (גניבת איבר) היא הרבה הרבה יותר בעייתית לתיקון או פיצוי (אם בכלל). ביום שהשתלת איברים תהייה יותר הפיכה ונשלטת אפשר יהייה לדבר על סחר באיברים, עד אז מתונסס מעליה סימן שאלה גדול מאוד.
ואם לא החתימו אותך אלא רק סיממנו וגנבו?
האמירה שלי לא מדברת על פשיעה אלא על זכות האדם על גופו.
עושה רושם שאתה מנסה לכפות על הפרט חוק כדי להגן עליו מעצמו.
דעתי היא שהמדינה והחוק צריכים להגביל את הפרט באופן מינימלי.
אני מניח שאם היינו אמריקאים היית בוחר ברפובליקנים ואני בליברלים.
אגב, אני גבר.
אתה יודע מה? עוררת נקודה למחשבה. הנושא לא לגמרי סגור אצלי (התגובה הראשונה הייתה בכלל סידרת שאלות ולא תשובות). בשבועות האחרונים אני דן עם חבר בנושא ומחליף צדדים לסרוגין, המאמר הזה נפל על שבוע שבו אני בצד של חוק שיגן על האזרח מעצמו (לפני שבוע הייתי בצד השני). נראה מה יהיה בסוף, אני בתהליך של לבחון את העמדות של הצדדים.
יען כי הוא מת, לפי שיטתך מותר
לעשות בגופו ניסויים ככל העולה על דעתנו
או על דעת הפרופסור?
באופן עקרוני, בשם האינדיבידואליזם – כן!!
ובאופן ספציפי אתה חתיכת מניאק שרמוטה שתיקבר בקבר השחור של נאצר…
🙂
אלמוש דארלינג, אנחנו מערבים פה מין בשאינו אורגזמתי!
השאלה אם פלייבוי הוא לטעמך, מסתדר עם רעיונותייך לגבי הגלובליזציה, האכלת פעוטות בטופו, משכב יתושים בפומבי או יחסינו לאן, אין כהוא זה עם השאלה שעלתה לגבי הזכות של נשים להחליט מה לעשות עם גופן ובעיקר איפה ובתמורת כמה מרשרשין להציגו להנאתן או להנאת החרמנים.
אז פלייבוי מחזיק בסוג של אמירה תרבותית מעוותתת – בבואה וזלינית של החלום הטכססני – והאמירה הזו לא על פי העדפתך, אל תקראי, אל תמליצי לחברותייך, אל תביאי אותו למוסכניק שיפאר את ארונו הצפוף בתמונות שמקורן בהסטלר!
את יודעת, פלייבוי לא מחולק בחינם ולא ממליץ על רצח עם!
אני בעד ליגליזציה של זנות, של סמים, של מחשבות (כאן אני כבר ממש נכנס לאזורי סכנה, אני יודע) של ספרות זולה, של רגשות מעורבים…
אני נגד אינדוקטרינציה מכל סוג.
עוד לא נולד המניאק שאני מוכן שיכוון את מחשבותי, שיקבע את טעמי ואף לא את טעמך.
אני רוצה לזיין את מי שמוצאת חן רק בעיניי. אני רוצה להביט במי שעושה לי את זה במבט לאחר ריטוש הולם.
העובדה שיש מי ששיקוליהם אינם דומים לשלי וטעמם אינו על פי חיכי המעוות. טאף פור מי.
לכל אחד יש זכות לטעם אישי ולהעדפה אישית ואפילו לעשות את כל מה שנראה דוחה בעיניי – בעינייך.
אני רק רוצה לוודא שמה שאדם עושה ייעשה על פי בחירתו החופשית, שתנאי העסקתו יהיו הוגנים.
הטעם הקלוקל שלי הוא הטעם הנפלא ביותר – כי הבלאגן שלי מסודר!
והוא נפלא לא פחות,פרחח (בחיי!) בוא אני אוכיח לך איזה כאוס אפשר ליצור בשלוש מאות מילה:
"פורנו הוא אולי הפשע האמיתי האחרון שנותר, ולכן הוא נשאר אופנתי כל כך" אמר הבמאי ג'ון ווטרס, לכאורה מי כמוהו לדעת, אבל כנראה שהוא לא כל כך צדק, למעשה ההגדרה של פורנו פלואידית ומשתנה כל הזמן, קשה לומר שפלייבוי משיק בהכרח להגדרה של פורנו בעידן האינטרנט, שכשפורנו הפך למכשיר דומיננטי באינטראקטיביות הוירטואלית, כשאנשים מאוננים על מקלדת באתרים וירטואליים וחווים הנאות דרך המסך, כשאנשים פרטיים מפרסמים תמונות שלהם במהלך אקטים מיניים , קשה לראות שוב את השפנפנות של פלייבוי כסוג של אמירה נועזת או חריפה במיוחד שלא במישור המסרים התרבותיים השמרניים ומעוותים שהיא מנפקת.
לכן התיחסתי למישור התרבותי, כי אם מדברים על פורנו, פורנו מבחינתי נושק יותר לצילומים של סיכולים ממוקדים בחדשות, לדודו טופז זורק כדורי שוקולד לפיה של בחורה שמנה בתוכנית שלו, ולפוליטיקאים שעושים הון פוליטי ליד מיטות פצועים מפיגועי טרור. "הויזואלי הוא במהותו פורנוגרפי" אמר הפילוסוף פרדריק ג'יימסון וכיוון לזה שהמצלמה, תמיד תתפקד כסוג של אובייקט פאלי, חודרני, שחושפת בצורה חסרת עכבות את האובייקטים שלה, וקשה לפספס יום שבו אנחנו לא מוזנים מסוג של פורנוגרפיה חדשותית ופוליטית היישר לוריד מערוצי הטלוויזיה השונים.
הויכוח האם זכותה של אישה למכור את גופה עבור כסף למטרות צילום הוא לדעתי פשוט ויכוח לא ממש רלוונטי, לא כיום, אז נכון שסוג הדיבור הזה מזין היטב את הספין של היחצ"נים של ערוץ פלייבוי שמנסים לחמם פשטידה שאפעס קצת התקררה במשך השנים (נו, ראבאק, אפילו רון מיברג כבר מיחזר ומיצה את נושא פלייבוי לפני עשרים שנה ב"מוניטין"!), אבל אפילו הטרנד שעליו רוכבת תעשיית הפורנו של הצגתו כסוג של עצמאות נשית, שליטה על ההנאה והפקעת השליטה על איברי הגוף מידי הגברים, כבר מתחיל לאבד גובה.
מה שצריך באמת לעניין לדעתי את הגורמים הרלוונטים הוא ולנסות למנוע היא הנגיעה בקצוות הפרברטים והאסורים של תעשיית המין, אלה שמנסים לגרות על ידי הזעזוע, על ידי נגיעה במקומות האפלים ביותר נפש האדם. וכאן באמת נשאלת השאלה עד כמה יש לפורנו השפעה על אנסים ורוצחים בפוטנציה ששואבים מזה השראה, או שזה לא רלוונטי (למשל מקרה תמר ברז שנרצחה ב"ביתי לי" והרוצח שלה הודה ששאב את השראה לרצח מסרטי פורנו סנאף שבהן נאנסו ונרצחו נשים.)
ראשית מעניקים למילה פורנוגרפיה משמעות שלילית ואז מחברים אליה את כל מה שלא מוצא חן בעינינו…
פורנוגרפיה חדשותית, מ.ש.ל
כל הדיון פה נסב על זכותן של נשים למכור את זכויות היוצרים של צילומיהן ללא לבוש למגזין כרומו לצורך מכירתו בדוכני עיתונים.(לא את גופן)
סנאפ, רצח, אונס, הם שוליים מאד שונים ואחרים ונופלים אני מניח תחת הגדרה אחרת בדיני העונשין.
הנקודה שעניינה אותי ונדמה לי שגם את הכותבת היא שאלת זכותן של נשים להזדיין תמורת שכר הולם לנוכח המצלמה, להצטלם בעירום ולהפיק אנחות מזוייפות באולפנים ורודים.
זכותן זו אינה על פי טעם אישי של מאן דהוא? שילך לצוד קרנפים לבנים לטובת מוזיאון! (אה, זה כבר לא נחשב תרבותי)
אין לך מושג מה זה בלאגן.
🙂
מחיאות כפיים !
הוצאת לי את התווים מהמקלדת, האזכור של הפילוסוף הזה הרגיז אותי, בטח עוד אחד מלהטוטני המילים האלה שמטרתם להסתיר את האמת ולא לגלותה, לערפל ולא להבהיר, לבלבל ולא להסביר. דווקא הפילוסופים המודרנים שמודעים לבעייתיות של השפה, הם אלה שמאמצים ז'רגון מתוסבך במתכוון. השימוש הזה במלה פורנוגרפיה הוא דוגמא מצויינת, רבאק, פורנוגרפיה זה בחורות ערומות וזיונים את זה כל אחד יודע, אבל לא, הם חכמים יותר הם ישתמשו במילה בהקשר אחר כדי לבלבל אותנו, שנחשוב שהם יודעים משהו שאנחנו לא. חחחחרררררר
(חן חן למתחנפן כבר אמרתי?)
בבקשה?
אלו הם טיעונים!!!
היה מי שאמר שכל הצרות מתחילות מאנשים שלא מבחינים בין הדברים הלא רצויים לדברים הלא לגיטימיים. ובהרחבה בין השיח על הדרך הנכונה-בלי פורנו, לבין השיח של הדרך הלגיטימית-זכותו של פורנו-נטול כפייה-להתקיים.
תודה רבה.
🙂
נורא קל להיות ליברל דמיקולו (מהתחת, למתקשים בלדינו) ולצעוק "בחירה חופשית". מעטות (יש אני לא אוצרת שאין אבל הן זעומות) הנשים שבחרו בפורנוגרפיה מתוך בחירה חופשית *באמת*, תוך לקיחה בחשבון של ההשלכות המאוד-סבירות-להתקיים מהבחירה הזו.
זה לא מקרה שהחתך הסוציו-אקונומי-השכלתי של המועמדות הומוגני למדי. לא,לרוב אין שם דוקטורנטיות לספרות אנגלית.
בניגוד למקצועות אחרים, לבחירה המקצועית האומללה בפורנוגרפיה יש השלכות חמורות (שאני אפנה למאמרים שמצביעים על תופעות פוסט-טראומטיות?).
האנשים ממקום עשו כאן עבודה יסודית בהסברת "למה לא", בואו תקראו אח"כ נראה מי עוד מתיימר להחזיק בליברליזים ובעידוד פורנוגרפיה:
http://www.macom.org.il/Topic_porn.asp
הלינק השתבש. יש להוסיף קו תחתון בין טופיק לפורן
חתמתי
מגעיל ומבחיל. פעם אחת בחיי צפיתי בסרט כחול עם החבר'ה בגיל 16 וברחתי באמצע בתירוץ כלשהו. מגזינים פורנוגרפיים מעולם לא באו בפתח ביתי, וכמובן שלא ביקרתי אצל פרוצה. יחסי מין וכל הקשור אליהם, אמורים, מבחינתי, לבוא בד בבד עם אהבה או רגש חיבה. זו הגישה שלי, והיום, לצערי, היא מאוד לא נפוצה. אני מודע שיש אנשים שהתערטלות וקיום יחסי מין מבחינתם, הם עניין של מה בכך.
אני לא אוהב את הגישה שלהם אבל אין לי ולך שום זכות לאסור עליהם לעשות ככל העולה על רוחם.
קראתי את הלינק ואין בו חדש. עם הטענה הראשנה אני מסכים, הפרונוגרפיה אכן מכוערת ולא אירוטית ועלולה לעוות תפיסות של צעירים לגבי מין. אני כותב "עלולה" מכיוון שגם אם אני נוטה להסכים, הטענה הזו לא מוכחת למיטב ידיעתי.בכל זאת אני בהחלט בעד לעשות את המירב למנוע מילדים גישה לחומר כזה.
לגבי הטענה השניה: נכון שתעשיית הפורנו מנצלת אנשים במצב קשה, וודאי שהמשתתפים (גם הגברים! ) לא חלמו בילדותם להיות כוכבי פורנו, זו בטח לא שאיפת חייהם אלה ברירת מחדל של אנשים מרקע של "המיץ של הזבל", אבל כל זה לא משנה את העובדה שהם עושים זאת מרצונם החופשי (גם אם הטיפשי).
ואם בא לי להתאבד מרצוני החופשי? רצון יש לי. אבל האם הוא באמת חופשי?
ראשית, כשאני כותב "פורנוגרפיה", אני לא מתכוון רק
להתפשטות אלא לדברים "חזקים" יותר.
אני מנחש (וייתכן שאני טועה) שרוב האנשים נגד
פורנוגרפיה כנ"ל.
נדמה לי שברוב התרבויות יש מגבלות עליה.
שנית, הפורנוגרפיה היא, אולי, לדעתי, סימפטום
לבעיה/ות אחרת/ות (ממש כמו שאבטלה היא, אולי,
סימפטום לבעיות אחרות (ולא רק כלכליות) וכך גם
אולי רמת תוצאות תלמידינו במבחנים השונים היא
סימפטום, אולי, לבעיה/ות אחרת/ות מלבד רמת ההוראה).
אז מי בעצם "צורך" פורנוגרפיה? אני מרשה לעצמי
לנחש שרוב הצרכנים הם גברים פנויים.
אם ההשערה הזו נכונה, אז ייתכן שהבעיה היא בכלל
מתחום השדכנות (ולא רק), כלומר הפורנוגרפיה מנסה
(בדרכה, הבעיתית) לספק איזה צורך שלא מסופק, כנראה.
נשאלת השאלה, למה מסופק? ספוקלציות: האם זה בגלל
חוסר איזון מספרי בין גברים לנשים? ו/או האם
זה בגלל שהחברה, למעשה, מסיבות מגוונות, לא
מספקת דרכים אפקטיביות (מספיק) להכרות? ואולי
מסיבות נוספות או בכלל אחרות?
שלישית, וזו נקודה שעומדת ברקע הדברים, כשדנים
בנושא, מעניין, אולי, לראות מי האנשים שעומדים
בצד זה או אחר של הבעד והנגד ומה הסיבות (המורכבות,
אולי) שמניעות אותם/ן.
יש משהו במה שאתה אומר, לגבי צורך לא מסופק.
יחד עם זאת, זה לא כ"כ מסתדר עם העובדה המאד עובדתית,
שנשים מהוות את רוב האוכלוסיה. ידוע שנשים הן יותר מ-50% מאוכלוסית העולם.
ולכן ההשערה שהעלית לא מתיישבת טוב כ"כ עם הצורך הלא מסופק,
שהרי יש יותר נשים פנויות מגברים פנויים. ובדיוק היום ראיתי בערוץ 2
ש43% מהנשים בת"א הן רווקות.
למיטב ידיעתי, רוב צרכני הפורנו הם גברים. מה שכן, לדעתי הצורך הלא מסופק, הוא
לאו דווקא של גברים פנויים. יתכן מאד שדווקא גברים נשואים או בעלי בנות זוג, מוצאים
בפורנו דרך לגיטימית לפנטז על נשים אחרות ולצפות בהן בחופשיות, בלי שזה יפריע לבת הזוג.
כמו שכתבתי כאן באתר מספר לא מועט של פעמים מה
שכתבת בעניין מספר הגברים והנשים הוא, למיטב ידיעתי,
נכון, אבל מאד חלקית ואסביר:
ראשית את מוזמנת לפתוח שנתון סטטיסטי או לגשת
לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באינטרנט ולבדוק
האם מה שאני טוען הוא נכון או לא (ואגב, בהרבה מדינות):
למיטב זכרוני, זה נכון ש_בסה"כ_ יש יותר נשים מגברים,
אבל, נדמה לי שרוב הגברים בהקשר הנ"ל מחפשים
נשים בגיל הפריון. נדמה לי שעל כל 100 בנות נולדים
כ-106 בנים (בערך) וחוסר האיזון הזה (של יותר זכרים
מנקבות) נמשך, למיטב זכרוני, עד אמצע גילאי השלושים,
שם יש שוויון (בערך), ומגיל זה ומעלה אכן יש יותר ויותר
נשים מגברים (בגיל 70, למשל, יש הרבה יותר נשים
מגברים), נסכם: יש יותר גברים מנשים בגיל ה"צעיר"
(עד בערך אמצע ה-30), יותר נשים מגברים בגיל
ה"מבוגר" ובסה"כ, יותר נשים מגברים.
לכן, תיאורטית לפחות, לא לכל הגברים בגיל 30 יכולה
להיות בת-זוג (בו זמנית) כי בנוסף בד"כ גברים
מתחתנים עם נשים שגילן קטן או שווה לשלהם.
כמובן שזה הרבה יותר מורכב ולא פשטני כמו שכתבתי,
למשל בגלל שיש גברים עם העדפה חד-מינית אשר
לא מחפשים אישה, אבל יש גם נשים חד-מיניות ואם
יש יותר חד-מיניים מחד-מיניות וכו' ייתכן שזה מתקזז
וברור שהמספרים הם כלליים, כי אנשים לא מתחתנים
עם סטטיסטיקות 🙂 אלא עם בני אדם… וכל מקרה
מורכב הרבה יותר… אבל זה מעורר מחשבה…
(ואם אני טועה, אודה על תיקון טעות).
שאתה צודק. לא בדקתי את זה, ואולי באמת אי השוויון המספרי לטובת הבנות,
בא לידי ביטוי בגילאים מאוחרים.
אבל זו עדיין עובדה, שנבדקה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ש- 43% מתושבות
ת"א בגילאי 25-44 הן רווקות!, כמעט חצי מהנשים בעיר הגדולה והמאוכלסת הזו.
זה בלבד צריך לשמח את תושבי המרכז (מה גם שבר"ג היה אחוזים גבוהים) הרווקים.
אלה שאתה טוען שצורכים פורנו כדי למלא חסר, אולי כדאי שייצאו יותר וימצאו להן בחורה
נחמדה, ולא ישתמשו בתירוץ זה כדי לצרוך פורנו.
ראשית, תיקון קטנטן, לגבי האוכלוסיה היהודית לגבי
נתוני שנת 2002 יש ,כנראה, עד גיל 32 יותר זכרים
מנקבות ומגיל 33 יותר נקבות מזכרים ולא כמו
שכתבתי (אמצע השלושים) פיספסתי ב2-3 שנים…
אגב, נדמה לי, שבאוכלוסיה הלא יהודית בארץ
היחס עוד יותר "גרוע" לזכרים (יותר גברים
מנשים בגילאים הרלוונטיים).
שנית, זה שיש בת"א אחוז רווקות גבוה לא בהכרח
מלמד שהן פנויות(!) ייתכן, למשל, שיש לא מעט
זוגות שחיים ביחד בלי חתונה. אין לי מושג אם
זה כך אבל זה ייתכן ומבחינתי בחורה שיש לה חבר
ו/או גרה איתו היא לטעמי, באופן פרקטי, כמעט
"נשואה", בכל אופן היא לא פנויה.
שלישית, נדמה לי שיש יותר רווקים מרווקות,
כך שמה שחשוב הוא לא אחוז הרווקות לבדו אלא
גם יחס המינים. כאמור, צריך גם להביא בחשבון
עוד נתונים כמו אחוז הרווקים שמחפשים גבר
(ולא אישה) וכנ"ל רווקות שמחפשות אישה
ולא גבר וגם זו לא כל התמונה… אם
תיאורטית היה מצב שבו היו הרבה יותר
רווקות מרווקים בגיל הצעיר, אני משער
שכבר הייתי נשוי… אבל אני לא מאחל
לרווקות להיות במצב הזה. מצב טוב
הוא של איזון, חוזר איזון הוא לא יציב
ולא טוב לטווח ארוך, לדעתי.
רביעית, אני יכול לספר לך שאני רווק,
רוצה מאד למצוא בחורה רווקה, מתאימה כדי
להתחתן איתה ולהקים משפחה,
לא אבזבז את זמנך בתיאור אין-ספור המאמצים
שעשיתי ועודני עושה כדי למצוא בחורה…
ושכבר אני מוצא מתאימות, ב-95% או יותר
מהמקרים אני מגלה, לצערי, שהן תפוסות.
יש לי חבר אחד (שנראה "טוב" (עניין של
טעם כידוע), אקדמאי וכו') שכבר התייאש
מהבחורות כאן והוא כבר לא רוצה לפוגשן,
הוא כנראה מתכוון לחפש בחו"ל. יש לי
גם עוד כמה חברים רווקים שמחפשים
ומחפשים ולא מוצאים, אלה העובדות העצובות.
במקום פלייבוי יש לספק להמון נערות דדניות במיוחד עבות ישבן ומעוטות דרישות – דאבל די + שקטות וכנועות – ביתיות, כבר ציינתי?
ואז…
פלייבוי יפשוט את הרגל.
השתכנעתי!
כן… פרחח, אני מבין שכנראה כשקשה לך להתמודד
עם טיעונים אתה נאלץ לעבור לשלב הציניות…
אבל… מצד שני… לשיטתך: אם השתכנעת, אז השגתי את
מטרתי הנכבדה והחשובה מכל (לשכנע את ה"פרחח"…)…
קבל את התנצלותי. פגע רע אני. ופרחח. אימה גדולה וירח.גם.
(אבל לא יכולתי להתאפק…)
ולשיטתך:
פורנוגרפיה אינה באה לספק צורך או מחסור ביחסי מין או בבת זוג. פורנוגרפיה, מוגדרת ככל שתהייה מושכת גברים פנויים ועסוקים כאחת.
רוב הגברים שאני מכיר נמשכים למראה גוף נשי עירום, יחסי מין שלפחות אשה אחת לוקחת בהם חלק, ללא קשר למצב סיפוקם המיני.
אני נמשך. אני אוהב לראות נשים עירומות (שעל פי טעמי). אתה מכיר ישהו שקיום יחסי מין בקרבתו לא מחרמן אותו?
פעם, בדרך בין ברינדיזי לפטראס, על הדק של המעבורת לעת ליל, היינו כמה מאות על הסיפון. התקנו את שקי השינה לשינה. וכמובן…
הסיפון נע ורחש כקן נמלים, הכל רגש והכל רחש והכל נע ונאנח וגנח. תן לי לנחש ולומר: לרוב ה"ישנים" העובדה שלידם התרחשו יחסי מין והם היו עדים באופן מסויים לקיומם העלה את רף החרמנות לגבהים שלא הכירו קודם.
פעם אחרת, מקום אחר. חדר בבית זר. ישנו שלושה זוגות – בנפרד. אחד הזוגות (לא אנחנו, לא אנחנו..) החל להשמיע קולות חיכך משומנים כראוי.
האשה שהייתה עמי, ושאיתה לא הזדיינתי מעולם קודם, ואף נראה היה לי שזה לא יקרה באותו לילה, התגלתה לפתע כפנתרה נטולת עכבות)
מין הוא דבר מושך. פורנוגרפיה היא אחד הביטויים המובהקים של מין. (יש יגידו מעוות, יש יגידו דוחה, יש יגידו לא מרתק) לכן פורנוגרפיה מושכת את רוב בני האדם ממין זכר. לא בגלל הסבטקסט של הניצול. לא בגלל הסבטקסט הפטיראכלי. בגלל הזיונים. בגלל העור. בגלל הזיעה..כמעט בגלל הריח.
פרופסור לייבוביץ (הפעם לא במסגרת פילוסופיה של הביולוגיה) אמר לי פעם בשיחה מרתקת. שלגבי חלק ממנה ממש לא הסכמתי איתו:
אני לא יכול להבין אנשים שמתעניינים בכדורגל (לזה לא הסכמתי…)
אני לא יכול להבין אנשים שלא נמשכים לפורנוגרפיה.
מין מושך. זיונים מרתקים. הצצה מדהימה.
התרבות שלנו שמה סייגים. לגבי חלקם – טוב שכך (לטעמי)
לגבי הרוב – כמה עצוב!
בתקופות שבהן היה לי הכי הרבה סקס (כמעט פעמיים בממוצע לרבעון) העניין שלי בחומרים שייקראו פורנוגרפיה – הארד קור בייב – היה גדול לעין שיעור.
ככל שאתה חש יותר מיני כל מה שקשור למין מושך יותר.
אז מקווה שזה היה לעניין, מבחינתך, גם אם לא על פי הטעם שלך!
אני, בכל אופן, לא נמצא כאן על תקן של קובע תקנים
אבל אני מביע את דעתי. עובדה שכמעט בכל המדינות
יש מגבלות על צפיה בפורנוגרפיה. שוב אני
מדבר לא רק על עירום, אלא על הדברים ה"חזקים"
יותר.
זה, שמראה אישה מושכת, מצליח לעורר אותנו
הגברים (או את רובנו), אין על כך ויכוח, ולכן לתעשיה
הזו יש ביקוש וזה עובד, כנראה, כלכלית.
השאלה, לדעתי, היא, לא אם יש לזה ביקוש, זה בעצם
מה שהבנתי ממה שכתבת, יש לזה ביקוש.
השאלה, לדעתי, היא האם היה יותר טוב אילו זה לא
היה או אילו היה פחות מזה.
אני משער שפחות פורנוגרפיה בשילוב דברים
אחרים היה יכול ליצור עולם טוב יותר.
וכן… מה לעשות, אני מאותם אנשים "מיוחדים" שמאמין
בערכים שמרניים של מין וזוגיות (ותתפלא, יש
עוד כמה שחושבים כמוני… 🙂
נ.ב. דאבל די, זה ממש קטן במושגים שלי… 🙂
גדול עלי.
לא מבין למה "עולם טוב יותר" אינו כולל צפייה בעירום ובביצוע יחסי מין בהסכמה בין בגירים הנהנים לחלק את חוויותיהם עם הסביבה, ומה בזה הופך את זה לעולם טוב פחות?!
הרי אם מדובר בעולם טוב יותר, סוגיית החפצת האשה, ניצול ציני של גופה והעברת מסרים פטריאכליים בסב טקסט לא הייתה קיימת מלכתחילה ואז הטיעון העיקרי של ההתנגדות מנקודת ההשקפה הפמיניסטית למשל הייתה נופלת.
רוב העולם עדיין מושפע מעמדות שמרניות מוסרניות. ברוב העולם, גם היום, יחסי מין בין בני אותו מין אסורים. נישואין בתוך אותו ג'נדר גם הם אסורים. האם זה הופך את העולם לטוב יותר?
אז לך על פי השקפותיך זה טוב והופך את העולם לטוב יותר. יופי. בעיניי, העובדה שיש אנשים שחושבים כמוך ואחרים שלושבים כמוני, ובעלי העמדות השונות יכולים לדור זה לצידו של זה ללא עויינות, ללא כפייה וללא הכפפת ההעדפות של האחד על האחר, זה מה שיהפוך את העולם לטוב יותר. לשנינו טעם שונה, מסתבר, ולא רק בנושא שדיים.
כן, ידעתי שדאבל די קטן עליך. כשכתבתי דאבל די + רציתי להוסיף עוד הרבה פלוסים, רק שצר היה המקום ועצלנית היד.
מכיוון שהיום אני מתנצל מאד. אתנצל גם על כך ואוסיף:
עוד גבר אוהב דאבל די ++++++++++++++++++++++++ וגם שיהיה לה מה לומר (רצוי בשקט).
🙂
שירלי,
אולי באמת שווה שבאתר כמו בננות יהיה לינק קבוע לאתר של 'מקום'?
http://www.macom.org.il.
הוא לא חייב להיות ליד הכותרת כמו sex and the city, אבל קישור איפשהו בצד בהחלט היה מוסיף למטע עוד איזו נקודה או שתיים.
כנראה. לא יכול להיות משהו אחר, נכון?
לא איבדתי את הכתובת שלה, אבל אם לא היה ברור לך אז אסביר לך כמו לילד קטן:
הפנייה להוספת קישור לאתר סיוע לנפגעות תקיפה מינית נעשית בתוך דיון שנוגע באופן ישיר לניצול מיני וככזה יתכן ותזכה לעידוד מצד שאר הגולשים שיעודדו את שירלי להוסיף את הקישור המדובר.
להזכירך, בננות מנסה לקדם את מעמד האישה ומפנה למומחים בתחומים אחרים (זוגיות, סקסולוגיה וכו'…).
כמה פעמים עוד תדרוך על אותה מגרפה ותחטוף אותה בפנים?
משגע אותי איך אנשים אינטיליגנטים (גברים ונשים כאחת) מוציאים מתחת מקלדתם אמירות שלא היו סולחים עליהן לכל אדם אחר!
האם התמיכה בזכות הפרט ובחופש הביטוי פירושה הסכמה עם דברי האומר?
זו לוגיקה עקומה לגמרי!
אני אלחם בעד זכותך לומר כל דבר (שאין בו נגיד הסתה לרצח) גם אם לא אסכים למילה אחת הנאמרת מפיך.
אני משוכנע שיש מי שיקרא את כל מה שכתוב באתר "מקום", יסכים עם כל מילה שנאמרת שם ויחד עם זאת יילחם על זכותם של בגירים לנהוג על פי הבנתם.
מי שבעד חופש הפרט של השפנפנות הוא חסיד של הפורונוגרפיה?
פשוט אי אפשר להסיק היסקים כאלה.
אוף, דמגוגיה…
מה עם הבנות http://www.playgirl.com
🙂
אשריך וטוב לך, טלי היקרה, שבעולמך הכל פשוט וקל. למשל, שאלת הבחירה החופשית. דורות של פילוסופים התחבטו, אבל בעצם הכל מאוד ברור: עשה אדם מעשה, מכאן שבחר בו ורצה לעשותו. צאו ולימדו, שלפני מאה שנה (או חמישים, ואפשר ללכת גם יותר קרוב) רוב הנשים בחרו שלא ללמוד, לא לעבוד, לא ליצור, ולא לעמוד בהנהגת מדינותיהן. הן בחרו בחיים של הולדת ילדים ושירות המשפחה, באידיאלים של "צניעות" מינית, ועוד כהנה וכהנה.
לתשומת לבך, לא כל הבחירות הצלולות הללו היו תוצאה של חוקי מדינה כתובים. בד"כ זה רק הסדר החברתי הפעוט שהתווה את האפשרויות, ומסתבר שהוא שוטר די אלים. גם היום, גם אצלנו. בניגוד אליך, אותי דווקא כן מטריד המסלול שבוחרות אותן נשים, ש"רוצות להגיע לתהילה בדרך לגמרי אחרת", כדברייך. חבל לי שכך נראית דרכן של נשים לתהילה בימינו (אבל היי, מה חדש?), ומעניין שבד"כ דרכם של גברים אל הנצח שונה בתכלית, ובשום מקרה אינה כוללת חשיפת זין. לא שאין שחקני פורנו וחולצי ביצה למיניהם, אלא שהללו מובחנים היטב בקו בלתי נראה אך יציב מקבוצת מקבלי השכר הגבוה בהוליווד. בנוגע לנשים הגבול בין פורנו "רך" לבין כוכבות "לגיטימית" הוא פרוץ, ואינספור כוכבות מהשורה הראשונה נזקקו לכפולת עמודים ב"פלייבוי" (או לאירועים דומים) כדי לפתוח, לקדם או לבסס את הקריירה. אכן מטריד אותי ש"פלייבוי", מוצר נאלח שמציג נשים כחפצים בהמיים ואידיוטיים, או לחלופין רכים וחמודים, הפך למותג המזוהה עם זוהר ומיניות, מה שהופך אותו למסוכן פי כמה מפורנו "אמיתי".
חומרים כ"פלייבוי" לא רק מעידים על מקומן של נשים רבות בעולם, ועל פנטזיות מעוותות של גברים מסוימים, אלא גם מבטיחים את המשכם בדורות הבאים. אפשרויות הבחירה של ילדה הגדלה בעולם שבו "פלייבוי" הוא מוצר לגיטימי (ונחשק!) יהיו שונות לגמרי מאלו של ילדה שחונכה להיות בת-אנוש חושבת ויוצרת, ששמה את עצמה ואת הפנטזיות שלה במרכז. רצוי לשאוף להתפרסם בזכות מחקר לריפוי הסרטן או בימוי סרט, ולא בתור בובת מין.
ולסיום, כמעט מביך לקרוא שטות נוסח "מי אנחנו שנערער על ההחלטה". כל דיון בתחום המוסר מניח, שיש נכון ולא נכון, ראוי וראוי לגינוי. אם מקבלים את "מי אנחנו שנשפוט", אזי אפשר לאמץ את העיקרון גם לגבי פדופילים, סוחרי איברים, ובסופו של דבר גם רוצחים לתפארת. דווקא מתוך עמדה שהיא ההיפך ממתנשאת צריך לחנך נשים (וגברים) לא לתת יד לתעשיה שפועלת נגדן מכל בחינה שהיא. גישה בסגנון "תנו להן לעשות מה שבזין שלהן ותעזבו אותנו בשקט" נראית לי דוחה בהיעדר הסולידריות שבה. (תרגום: אשה שפוגעת בעצמה מזיזה לי לא פחות מאשה שפוגעת באחרים).
נכון שבעיית הרצון החופשי מסובכת, אבל מכיוון שלא הבעת דעה, לא ברור מה רצית להגיד בזה.
אני רואה שאת/ה מחסידי ה"מדרון החלקלק", זו חרב פיפיות: בדיון זה ממש השתמש "פרחח"
באותו טיעון רק ההיפך! מי שיאסור על זה יאסור מחר על … וכו'.
אם אבקש ממך להלוות לי שקל תלווה/י לי? ומה עם אלף שקל?
בדבריי התייחסתי לתמיהת המאמר "מי אנחנו שנשפוט". ניסיתי לומר, שאם אין לנו לגיטימציה לשפוט מעשה מסוים (כי לא עמדנו במקומו של הפועל ולכן איננו יכולים להבין אותו), אז כנראה לדעת טלי אין לנו יכולת לשפוט אף מעשה שלא אנחנו ביצענו, מה שמחסל את היכולת לכל דיון מוסרי או שיפוט.
אם ניסית לומר שרוצחים אפשר לשפוט אבל גנבים לא, או שגנבים אפשר וסרסורים לא, או שסרסורים אפשר וכו' וכו' – הרשי לי לשאול על מה את מבססת את ההבחנה. (נדמה לי שלדברי יש אולי צורה חיצונית של טיעון "מדרון חלקלק", אבל התוכן שונה).
ואשר לדעתי – צר לי אם לא הייתי ברורה: מה שמתחפש ל"בחירה חופשית" של אשה בפורנו הוא תוצאה של תפיסות מזיקות של נשים ומיניות נשית.
בחירה של נשים בפורנו כקריירה או כמנוף לתהילה פוגעת בהן, ואף מקנה חינוך לקוי לנשים אחרות, כיוון שבפורנו האשה היא אובייקט מיני, לא יותר מכלי המתמסר למימוש פנטזיות של מישהו אחר. אין ביטוי לאספקטים אחרים שלה, והדבר הזה הוא מצמצם ואלים (ובכלל לא סקסי). מה שבתעמולת הפורנו מוצג כ"מיניות נשית משוחררת" רחוק מלהיות כזה, כיוון שהאשה בפורנו אינה מענגת את עצמה. ההנאה שלה (או הסממנים החיצוניים שלה, המכאניים כ"כ תמיד) היא בשירות ההנאה של מישהו אחר. לכן העירום הכרחי – הכל צריך להיות חשוף למבט הצופה. אגב, גם הופעה מסוג כזה של גברים היא מגונה, כמובן.
לא שצריך (או אפשר) לאסור על פורנו בחוק. אבל חשוב להבין מה המשמעות שלו, ולהבחין באופן חד בינו לבין אירוטיקה, מיניות או זוהר. (כאמור, ביחס לגברים ההבחנה הזו כן קיימת. ואולי זה המקום שבו הפורנו הופך משאלה תרבותית כללית לשאלה פמיניסטית).
לשפוט אנו שופטים בעל כורחנו. כל עוד אנחנו בהכרה אנו נאלצים לחשוב ולהחליט (אלה אם כן עוצמים עיניים). איזה משפט אנחנו חורצים – זו בעצם השאלה, כאן השאלה אם יש מדרון חלקלק או לא.
אם את לא מציעה לחוקק נגד פורנו אז חוץ מזה אני מסכים אתך בהכל, רק עם דגש על כך שבפורנו גברים מושפלים ומגוכחים לא פחות מנשים (מודה, בדקתי), אלא אם כן אני לא מבחין בדקויות.
נאלח, יותר גרוע, מקומם, חסר טעם…
שכחת אולי להוסיף.. על פי טעמי האישי?!
וההשוואה לפדופיליות היא ממש לא במקום. כאן לא מדובר בניצול חסרי ישע.
אחותי, הוצאת לי הטיעון מהמקלדת.
את מוכנה בבקשה לספר לי מאיפה הגיעה הפדופיליה לעניין הרצון החופשי?
מרתק אותי לדעת אם יש ריכוז לינקים מיוחד לדמגוגיה זמינה. http://WWW.ALLDEMAGOGIA.ORG
בטח כך קוראים לו.
יש הבדל עקרוני בין מה שנעשה בין בגירים ומתוך בחירה חופשית לבין מה שנעשה בין בגירים לקטינים, בין בגירים לבעלי חיים, בין שפויים למי שהטבע חנן אותם ביכולת לסייר במוחות אחרים.
יש לך עמדה איך צריך להתנהל העולם, כיצד ייראו ילדינו, כיצד יאכלו במסעדות, מי אמר למי ובאיזה עניין, לכי גייסי לך תומכים, הקימי תנועה, הסתובבי בככר העיר ונסי להשפיע. אני אלחם למען זכותך זו.
חינוך הנוער… פחחחחחחחחחחחחחחחחחח
פרחח, אני מבינה שבמוסד הפרחחים שאתה בוגר שלו לא היו לכם שיעורי הבנת הנקרא. תות גינה לא אומר שפורנו זה כמו פדופיליה, אלא שכן יש לנו זכות לשפוט מעשים של אחרים, ומי שואומר שלא בעצם אומר שהוא לא יכול לשפוט אפילו את המעשים הכי קשים וחמורים. זה לפחות מה שאני הבנתי. אבל סליחה אם קלקלתי לך.
המממ, מביך, אבל…
אין לי אלא להתנצל בפני תות גינה על הפספוס שלי בהקשר לפדופיליה וכו', ולהודות לך על ההערה.
(כנראה שבאותו שיעור, הייתי עסוק בקריאה נלהבת של מגזין כרום)
🙂
אהבתי את הסקירה למען האמת ואפילו אפשר להגיד שלקחתי צעד אחורה מעמדתי המקורית. אבל עדיין יש לי בעייה עם קפיצה לוגית אחת שעשית. אין ספק שהחברה (והסכמה חברתית בפרט) היא סוג של אזיקים נסתרים מעין. אבל כך כמעט כל חברה-במידה זו או אחרת. הדרך להילחם בהסכמות חברתיות כובלניות היא דרך השיח החברתי ולא דרך השיח החוקתי. ניתן ואף רצוי למחות נגד הפורנו-במתכונתו הנוכחית, אך כל עוד אין כפייה בפועל על הפרט הספציפי שלוקח בכך חלק, אין זכות להעביר זאת לשיח החוקתי-משפטי. צעקתך נכונה, אבל היא מן הסתם חייבת להישאר בגדר צעקה מנומקת ולא תהייה לה זכות חוקתית
לדעתי, שכל ה"צעקניות" כפי שנקראו במאמר, לא בהכרח מתנגדות עקרונית לתופעה.
יש הרבה נשים שהיו רוצות את אותו הגוף של השפנפנות, שיכול להביא להן פרסום. אז אולי נכון שפורנוגרפיה זה לא הדבר הכי יפה, אבל לא כל הבחורות שהלכו למבחני קבלה מתכוונות לחשוף את עצמן(תרתי משמע)
אם יש להן את זה-אז למה להסתי,ר אם אפשר לנצל?
מי שהולכות להיות כאן מנוצלות
זה הן בעצמן.
אולי תקראי מה כתב תות גינה ותחכימי.
עליבות וטמטום לנצח?
לא ולא ולא ולא.
מה זו הבהלה הגדולה הזו מפורנו? הגינוי הגורף? אותו אומלל שמספר שברח מוכה טראומה מהקרנת סרט כחול עם החברים, נו, זה כל כך פתטי שזה מביך.
כל אדם בחברה המערבית נתקל בצורה זו או אחרת בפורנו, והוא יכול להיות חלק בריא מחיי מין זוגיים או פרטיים, ושירים את ידו מי שלא עושה פה ביד. לעזזל כל ההתחסדויות האלו, זו רמה אינפנטילית לחלוטין.
האישיו האמיתי הוא הניצול.
מחד גיסא אקבל את דעת הכותבת- הבחורות שמגיעות לתעשיית הפורנו ה"רך" הן בדרך כלל בחורות שעושות את זה מבחירה, ומוכנות להצטלם בעירום- כמו כל דוגמנית שניה, אין שום דבר חריג בזה שבחורה נאה (או בחור, מי אמר "החריץ של עומר ברנע"?) חושפים טפחיים או כח כמות אחרת של בשר גופם, זכות האדם על גופו היא מלאה, גם אם הוא בוחר למכור אותו.
כאן יש הבדל שהוא יותר טכני, בין הפורנו ה"רך" לבין זנות ו"הארד קור" שבד"כ הולכים יד ביד עם עבריינות, סמים, ושאר סוגים של ייאוש שמדרדרים אדם לאבד את הריבונות על גופו. דברים כאלו הם כבר לחלוטין לא מתקבלים על הדעת, אבל אנחנו חיים בעולם שחרט את הניצול על דגלו בצורה מאסיבית כל כך שלצעוק "שעבס!" דווקא מול דדיהן הסיליקוניים של שפנפנות פלייבוי יהיה מעשה של צביעות, או טפשות.
הערבי ששואל אותנו "חומוס צ'יפס סלט?"- זה לא ניצול? וילדה בת 7 שמשחקת בטלנובלה מטופשת, פה אין שימוש? ואהוד ברק, הוא ביקש מכל עם ישראל לחדור לחדר המיטות שלו?
וכל אותם משתתפי שעשועונים בטלויזיה, שעומדים ומחצינים כמויות של טמטום קבל עם ומסעודה בכדי לזכות בשרפרף, פה אין ניצול ציני?
לחפור עמוק כל כך דווקא באותן שפנפנות משול למרדף משטרתי נרחב אחרי סטלן עם ג'וינט.
אתם תוקפים תופעה שולית, לא את התפיסה.
מה מביך בזה?
על העובדה של אנשים שונים יש טעמים שונים, שמעת? אני לא סובל פורנו, וזו זכותי המלאה לא לצרוך את הז'אנר הזה וגם להודות בזה בפה מלא.
פעיל, בתוך הטקסט שלך הסתתרה קביעה מאוד מעוררת מחלוקת שרוב העולם המערבי בכלל לא מסכים איתה: "זכות האדם על גופו היא מלאה, גם אם הוא בוחר למכור אותו".
טוב, אז לפי החוק זכות האדם על גופו היא לא מלאה ולכן אסור לו למכור חלקים מגופו להשתלות או להתאבד.
תפיסת העולם הזאת שאומצה על ידיי רוב מדינות העולם המערבי בזמן שחוקקו את חוקי השתלות האיברים מבוססת על עבודת הדוקטורט (וכן עבודות מאוחרות יותר) של משפטן ומומחה לאתיקה ישראלי, פרופסור דוד פרנקל מהמחלקה למינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון.
אני חושבת שאולי יש מקום לעשות איזשהו חתך ולנסות לנתח את הפורנו ללא שיקולים מוסריים אלא חברתיים. אמנם הפורנו בפלייבוי הוא רך יותר מסרטי הארד קור, אך הוא יוצר דימוי של גוף האישה שהוא הרסני יותר. בסרטי הארד קור, מפורשים ככל שיהיו, מתוארים סוגי גוף שונים שאינם עונים למראה המסחרי (חוץ מהמסחריים בהם, הכוללים כוכבות ידועות כמו ג'נה ג'יימסון ודומותיה, והן אכן נראות כולן אותו הדבר). לעומת זאת, הנשיות בפלייבוי היא נשיות נסגדת, למרות שהיא רומזת שנשים הראויות להערכה הן המחומצנות שופעות החזה. נשיות בסרטי הארד קור גובלת בסדיזם, משום שהבחורה נדמית כנתונה לשליטת הגבר. היא זו המאבדת שליטה בצווחות עונג בעוד הוא בעל השליטה.
אין ספק שהפורנו עונה מצד אחד על יצר המציצנות שלנו ומצד שני על יצר אקזהיביציוניסטי הקיים אולי בכל אותם בגירים העושים זאת מרצונם החופשי. אבל הפורנו, ככל סרט, מדבר בשפה מסוימת על מין, ובאופן שיטתי מבנה את התפיסה שלנו על הדרך בה "אמורים" לקיים יחסי מין. הוא סוכן סוציאליזציה, בעיקר לצעירים בתולים הצופים בו. לכן ישנו מקום לדעתי לסרטים חתרניים יותר. לא לסרטי פטיש למיניהם, המציגים סוג של "סטייה" על מנת לבסס את הנורמה, אלא סרטים הנעשים בצורה שקולה יותר, המדברת בשפה פחות כוחנית ופחות נצלנית למעמד האישה.
ברצוני להבהיר כשכאמרתי שהנשיות בפלייבוי היא נסגדת לא התכוונתי כמובן לסגידה לנשיות אלא לגוף האישה, כאובייקט.
נדמה לי שחשוב לבדוק טוב את הקשר בין "רוח הזמן" הכלכלית והמוראלית לבין תעשיית המין(בלי להגיד כרגע שום דבר ערכי על התעשייה הזאת). הפטריארכים השולטים תמיד סיווגו אותנו כ"זונות" או לחילופין "אמהות" או "מורות",שאינן כשירות למלא תפקידים אחרים בחברה מפאת המבנה הנפשי הבעייתי שלהן (היסטריה, עודף הזדהות, נטייה ורבלית מוגזמת וכו"- עיין ערך יהושע רזניק). חלונות ההזדמנויות האחרים עבור נשים נפתחים וניסגרים כמו אקורדיון מאני- דיפרסיוי כתוצאה מסיטואציות כלכליות . הנשים הן הראשונות שנפגעות ממיתון כלכלי, בעיקר בחברה מסורתית במנטליות שלה כמו שלנו (כן). בתהליך אכזרי- דמוי ברירה טבעית -הן נישאבות מחדש לנישות ה"טבעיות" ה"יעודיות" לנשים. ערוץ פלייבוי הוא הקצה הבורגני, הסטרילי של ציר תעשיית המין, טריטוריה שקל יחסית להגן עליה בעזרת תפריט עמוס של טיעונים ליברליים. בקצה השני נמצא ה"הארד קור" של תעשיית המין. תסתכלו במודעות הדרושים בעיתונים- איזה שגשוג, לאו דווקא בעמודות הרלוונטיות, יש למודעות ה"דרושה -נאה, ליברלית (שוב, ליברלית- אח, איזו מילת קסם!).
ליברליות? חופש ביטוי? חופש בחירה? לא ממש.
אני מצטרף למחאה. בנות מעיזות לרצות שפנפנות פלייבוי?!, מה זה צריך להיות?! זה כמו לרצות להיות מנחה בערוץ 33! פלייבוי כבר לא שווה כלום, מה רואים שם? ציצי? פיחסה. הבנות שבאמת מבינות עניין הולכות להצטלם למגזינים נחשבים כמו "האסטלר" "פנטהאוז" "ביג אס ביצ'ס" ו- "פאק מיי בייבי". ובנוגע לקלטות פורנו, הקסטות של פלייבוי גרועות מאוד, ספק אירוטיקה ספק תצוגת אופנה. תחפשו את הקטות של יוסטון 500, במיוחד הקלטת המיתולוגית שהיא מזדיינת עם 16 כושים ואז עם חמור. זה פורנו, זה אומנות. אני מסיר את הכובע בפני יו-הפנר, האיש אלוהי, אבל כמו שאמרו פעם, "אוהבים אותך טדי, מצביעים אולמרט", אני אומר "אוהבים אותך יו, מצביעים האסטלר"
אופטימוס יקר!
אני אחות פסיכיאטרית במקצועי ואני מזהה כאן צורך דחוף בטיפול על רקע הפרעת אישיות גבולית ונטיות קומפולסיביות מסוכנות, ואולי אפילו תיסמונת טורט מקוונת (מחלת עצבים שבה לחולה מפעם לפעם אין שליטה על הפלט- והוא מקלל או חוזר שוב שוב על הברות חסרות פשר). מבטיחה לבוא אליך עם אספקה של פרקודנים, ווליומים, פרוזאק ועם כומתת אחות לבנה,
ביריות שחורות,ותחת חשוף.
חשבתי על אפ-גרייד לסרט שאתה מדבר עליו: 16 כושים עם זיין ענק, אחד חמור, ואחד אופטימוס.
הוא לא אמר שלכושים בסרט היה זיין ענק, איך את יודעת?
אני יודעת כי ראיתי את הסרט, מה זאת אומרת איך אני יודעת?
יופי, איך הסרט? טוב?
הרי ברור שלא ראית את הסרט..
זה הכישורים המיוחדים של האחות החרמנית במחלקה הפסיאטרית.
אל תעבדי עלינו!
למה החמור אם יש כבר את אופטימוס?
כי בסוף הסרט החמור ואופטימוס מנהלים ויכוח מאד אינטיליגנטי, שנון ומלא נימוקים מרתקים (כיאה לאופטימוס) למי מהם מגיע יותר התואר בהמה.
זה נשמע סרט מעולה, אני אחכה לספר
תפקיד חייה של דריל האנה, לבושה
במדי אחות בבית החולים שבו "הכלה"
(אומה תורמן) מאושפזת, עינה האחת
מכוסה ברטייה ועליה צלב אדום
והיא הולכת במסדרון ושורקת להנאתה
את twisted nerve . ענק.
איזו שריקה מדהימה.
don't let me be misunderstood
וננסי סינטרה שרה את
my baby shot me down
נכון פסקול נפלא?
הדיסק אצלי ב REPEAT נון סטופ.
אני מוחמאת.
(:
.
.
ועכשיו מי שעמדתו דרך ביטויו לא מוצאת חן בעינינו – לפסיכיאטר!
אני בכלל ממליץ על הקמת מחנות חינוך. שיהיה פה סדר, שתהייה משמעת.
ואם מצאתי את עצמי מגן על אופטימוס.. אז הנה, פטור בלא כלום לא הולך.
יש בעיה עם החמור. (לא, לא הגודל)
איש לא שאל אותו!
חזרתי יקירי הזכרים, ואני רוצה להגיד כמה דברים.
טיפול פסיכיאטרי אינו ענישה, פרחח חביב. חוששתני שאתה מלא דיעות קדומות, למה להטיל רפש?
אני כמעט נעלבת מכך שאתה מייחס לי רצון להשתיק את אופטימוס. להפך, על בסיס של אשפוז יום(רצוי בלילה), טיפול תרופתי ותראפיה שיחתית הוא יוכל להוציא ולהוציא ולהוציא, לשפוך ולשפוך.סביבתו הקרובה תצא נישכרת, וגם אני, עם הביריות, המחוך,השוט והשריקה- כמעט שכחתי את השריקה, אוכל להנות מעט. אולי נוכל להציע לו אפילו טיפול זוגי עם החמור.
רציתי לומר לך: אין לך מה לקחת את החמור לטיפול חרמני במחלקת הפסיכוזות ולקשור אותו בביריות. ויקטוריה לא הייתה מעולם חלומו של החמור, פרקודאן, צהוב ככל שיהיה לא יעשה לו טעם של חציר, והביריות? למה לבזבז חומרים טובים בחושך הנורא?
אה, לאופטימוס התכוונת…
שובבה!
כל עוד מדובר בעייר רך בשנים אני לגמרי בעד הפרוייקט
לא הייתי סגור לגמרי על עניין עייר הרך ולא התעמקתי ממש על מהו רך… אבל זה רק מפני שהתעצלתי לעובר על רשימת ההעדפותיך (כולל הדירוג והטבלה המשתנה) שתלויה אצלי על המקרר לצד שתי עטיפות בזוקה (עם אותן עתידות – לחיזוק) ושבכל יום אני עולה אליה בטרם אצא מביתי. כי מה לו לאדם יותר מספר הספרים.
העייר, אוהב אחיות חרמניות מהמחלקה הפוזאקית?
כי חשובה לי התשובה. אתלה אותה בוודאי לצד הרשימה (מבטיח שלא להסתיר את עטיפות הבזוקה)
אבל לא בשבת.
מדובר בעייר רך, צח, וחייכני, אבל עם קבעון אנאלי.
נהדר. נטפל לו בכל הקיבעונות. איפה נמצאת נקודת הג'י אצל חמורים?
מעניין.
נמאס כבר מהצדקנות הזאת של הנשים הפמיניסטיות, אין מה לעשות נשים רוצות כסף,פרסום וגבר חתיך בדיוק כמו שהגברים רוצים כסף , פרסום ואישה יפה.
אין בזה רע וכל אחד רוצה להשיג את זה בדרכו שלו, ושיתפוצצו כל הפמיניסטיות המכוערות עם החצ'קונים שכבר שנים אף גבר לא הסתכל לכיוונן ולכן הן מתוסכלות ושונאות את כל העולם ובמיוחד את הגברים…כולי רחמים על המלעונות האלו ….
שאין בעיה עם נשים פמיניסטיות. ההיפך הוא הנכון!
הבעייה היא עם טיעונים רעים שלהם שותפים גורמים שונים שמאמינים שיש להם זכות על המחשבות של הזולת. מי שיודעים מה יפה ונכון ואוטופי.
תמיד תמהתי איך הם יודעים מהי אוטופיה. בטח , כרגיל, מכרו כרטיס לסחרחרה, בעת שהם הלכו לראות אוטופיה.
החרדים, הטרוצקיסטים, המאואיסטים, הקנאים (אז בימי בית שני) תמיד ימצאו סיבה נוער הזקוק לחינוך על מנת להעניק זיקפה מלאה לטיעון כושל.
פמיניזם – אחת התנועות החשובות יותר שקמו!
אגב, למען הסר ספק:
פליי בוי או פלייגירל – מייקס נו דיפרנס!
ואם לגבי הטעם האישי:
אני ממש לא אוהב את פלייבוי!
תות גינה, את, כמובן, צודקת.
עכשיו, תתארי לך איזה עולם נחמד היה אילו היית גבר
וכל טענותייך היו מושמעות מפיו.
עד שהיום הזה יגיע…
חבל שמרבית הכותביםות לא מבינים מהם הגורמים
העומדים ביסוד "החלטה חפשית".
זהו עולם שוביניסטי נורא ונשים מנוצלות גם ללא ידיעתן,
תוך מחשבה שהן "בחרו בעצמן" באופציה מסויימת.
חברים, את הא ו פ צ י ו ת ל ב ח י ר ה לא הניחו הנשים.
אין דבר כזה בחירה חופשית. כל בחירה תלויה בהשפעות הסביבה, במורשת, בחינוך ובהקשר התרבותי בו היא נעשית. כל אשה חרדית תגיד לך שהיא בחרה מרצון להתחתן בשידוך לפי בחירת ההורים,ללדת ולטפל ב 12 ילדים, לעבוד כשפחה חרופה מבוקר עד לילה, לשמוע בקול בעלה אדונה,לא להנות ממין כי היא צריכה רק לרצות את בעלה,לא לראות טלביזיה כי זה טריפה, לא לבלות עם חברות כי זה בזבוז זמן, וכיוצ"ב.
אין בחירה חופשית בללכת ולשמש כשפנפנה בפליבוי שמציג את הנשים כחפצים וכאובייקטים ללא אישיות וללא רצון עצמאי ומקבע את דמותן הציבורית כיצור נחות, רדוד ומטופש, ונותן לפיכך הצדקה להתייחסות המזלזלת למין הנשי מצד הציבור הגברי "הנאור".
"מודעות כוזבת" קיימת בכל שכבות הציבור אולם היא אופיינית בעיקר לחלקים החלשים והנכשלים בחברה ובהם אותן נשים עלובות נפש שפשוט לא מבינות את התפקיד שהועידו להן
הסרסורים המתוחכמים של פליבוי. לצערי, מסתבר כי גם רבים אחרים ולהפתעתי גם נשים
לא מועטות נכשלים באי הבנת הנקרא.
צודק
תפסיקו לכתוב פה שטויות על בחירה חופשית. העובדה שהבחירה להיות כוכבת פורנו מקורה בלחצים כאלה ואחרים לא שונה מכך שהבחירה לשרת בקרבי, או לעשות תואר בפיסיקה או לסוע לטיול בחו"ל או להתחתן או כל בחירה שעושים בחיים היא תוצאה של סיבות שונות ומשונות, זה עדיין לא מוכיח שאין בחירה חופשית. שיבוא מישהו ויספר לי על בחירה שהוא עשה בחייו ואני אראה לו אלף ואחת התניות חברתיות ולחצים שהביאו אותו לכך.
כן, אבל- אתה מבלבל בין השקפה דטרמיניסטית קיצונית (כל דבר שאנחנו עושים הוא מותנה בנסיבות פסיכולוגיות- זה שאמא לא חלצה לי ציצי בדיוק בדקה הנכונה בגיל שנה ורבע, מצב הגאזים בקיבה, חילוף החומרים שלנו, מזג האויר בזמן שנפוליון התחיל להיות מנוצח וכו") לבין צורך בכוח ושליטה- שימוש חברתי ציני ואפילו קונספירטיוי בחולשות אנושיות, בנטייה שלנו להתניה. במילים אחרות- בנטייה הפטריארכלית לדכא ולנצל נשים- בכל פעם בהתאם לנסיבות משתנות.
תני לי לנחש. את לא ממש כוסית. לפי איך שאת כותבת את צריכה להיות אפילו די מכוערת. תפני לאיזה מכון לניתוחים פלטאסטיים ותרגעי, אה?
לא הייתי נותן לך יום מעל 17
למה אתה חושב שבגיל 57 הוא יהיה חכם יותר?
מה, יש מקום שבו מוכרים תאים אפורים שעמם לא נולדת?
אני מאמין ביכולת שלו להשתנות, כי אם לו אין תקווה אז אולי גם לי אין.
לא, אבל תאים עצב נוצרים במוח גם לאחר הלידה.
ניתוחים להשתלת מוח.
הייתי ממליצה לך בחום להקדים את תורך.
הגוף היה דוחה את השתל במקרה שלו.
כתוב במפרט: אין הכנה למוח, לא ניתן לשידרוג.
נו? זה בדיוק מה שאני אומר: אף אחד לא רמז פה על דטרמיניזם פיסיקלי ולכן אני אומר שאי אפשר לקרוא לזה – יותר מאשר לכל התנהגות אחרת – "אין בחירה חופשית".
מה נו? מה די?.
אתה יכול להשוות את טווח הבחירה החופשית שלך,נניח, עם זה של פלשתיני במחנה פליטים, או עם זה של אסיר,או עם זה של עובד זר? הכל יחסי, ומה שאני אומרת הוא שלטווח מצומצם, ממילא, של אופציות עבור נשים נכנסים עוד גורמים נצלניים שעושים מסחרה(מכל מיני סוגים) בגופן.
יפה, אהבתי את השימוש במילה טווח, אכן לבן של מיליונר שנולד עם כפית של כסף בפה ולילדת "WHITE TRASH" אמריקאית שצריכה בטח לממן ילד שנולד בטעות יש טווח בחירה שונה לחלוטין, אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שיש להם בחירה חופשית. אפילו במצב הכי קיצוני שאפשר לדמיין יש לאדם בעל הכרה יכולת בחירה. נניח שמישהו מאיים עליי באקדח ודורש ממני למכור את אחי לעבדות, אמנם אחרי זה אוכל לומר שלא הייתה לי ברירה, אבל זה לא נכון כי יכולתי לבחור למות. כל מה שאני אומר זה שהנשים האלה התפתו לכסף הקל (לכאורה), כמובן שהיה מי שבזדון פיתה אותן, אבל אי אפשר לומר שלא עשו זאת מרצונן החופשי. אולי זה נראה כמו עניין של סמנטיקה אבל מה יש לנו לומר חוץ ממלים.
אני מציעה לך לעיין שוב בדבריה של תות גינה האלמותית.
לקרוא מחדש את התגובה שמופיעה ממש מעלייך. (אה, הגבת לה…)
הבעייה בכל הטעונים שלך היא הרדיקליות שלהם. ההליכה אל הקצה.
ובכלל, אנחנו מוח בקופסה ואין עולם חיצוני לנו.
נראה אותך מוכיחה את ההיפך!
לגבי המוח בקופסה-ההפרכה הכי טובה שאני יכולה למצוא זה ההוא, השכן מלמעלה- "גבר".
הטיעונים שלי לא ממש רדיקאליים,אני פמיניסטית די אנמית (ודרך אגב, אני דווקא נראית לא רע). אבל יחסית להגיגים האימפרסיוניסטיים שמופיעים ב"מאמר" מסמפט השפנפנות שאנחנו מגיבים לו- הם לפחות טיעונים.
ומיד אתקן ואוסיף:
מוח בקופסא שמהנדס על חמוש בחוטים מוליכי זרם משחק לו באלקטרודות (א-פרופו מטריקס).
והנה יש לנו "גבר" בקופסא.
פעם בשיחה או ויכוח או החלפת מונולגים ללא תקשורת אמיתית, העלתה בפני ידידה את הטענה הבאה:
חופש לחשוב הוא חופש מספיק וזה מה שבריה"מ מספקת לאסירי המצפון שנמקים בבתי הכלא שלה. מה, לא יכלו מהם את המחשבה?!
בויכוח ניתן ללכת אל הקצה, כל כך קל, הרי אין תהום פעורה והכנה המוחשית ביותר היא שלא יקשיבו לך. אז איף…
כשאנחנו אומרים "מחשבה חופשית" לשנינו יש תובנה די דומה של המונח בהקשר שבתוכו התקיים הדיון.
כשאמרנו "בחירה חופשית" את ואני והאינטלקטואל (בהערכה. נשבע.) שאיתנו בדיון ידענו, נדמה לי, על מה מדובר. הרי אנחנו בתוך אותה פיסת חיים, לא?
בחירה חופשית הכוונה היא בחירה ללא כפייה נוכחית להבדיל מבחירה לא חופשית שבה כופים עלי לקיים יחסי מין עם אחד שנראה כמו שאקיל או ניל שאם לא כן יכו על אשכי במגלב בעל תשע זנבות.
לנשים שמגיעות לפלייבוי יש בחירה חופשית עם טווח רחב יותר מטווח הבחירה שיש לחסרי ההשכלה בעיירות הפיתוח שכדי להביא שכר שאינו מספק את מנת הפחמימות השבועית נאלצים למרוט את הנוצות במפעל עופות שמונה שעות כל יום.
אני יכול להבין לגמרי את מי שטוען שיש שימוש בגוף האשה, שיש העמדה מעוותת של המציאות, שיש בזה טעם לפגם מבחינה אסתטית, מוסרית, או יונגיאנית… לא חייב להסכים בהכרח, אבל מבין.
אני לא מוכן לקבל שהדבר יהיה אסור על פי חוק.
מי דיבר על לאסור על פי חוק?
אז זה עניין של טעם.
בעניין האסתטי לכל אדם טעם משלו. אני אוהב התנגות כזו ואת אחרת. אני לא אוהב סיליקון בשדיים ואת יכולה לומר אבל הצהוב של ורמיר מדהים ואלוהי.
איש מאתנו לא יהיה צודק או טועה, פשוט יהיה לנו טעם אסתטי שונה.
להבנתי, הפגומה יש לציין, הטענה ההיתה למנוע את הזכות להפיץ, למכור, להשתתף ב"פורנוגרפיה". כאן הייתי עומד מולך וצועק: זה לא מעניין את התחת שלי מהו הטעם שלך, אין לך פשוט זכות למנוע מאדם את זכותו הבסיסית.
קבלי התנצלותי, גם על התחת.
לא מכיר את הטעם שלך. אגב.
🙂
🙂
התרשמתי שאתה מבין את הקשר בין אתיקה ואסתטיקה. כשמדובר על בגירים -בגירות לא מדובר על צעדי אכיפה כלשהם, אלא על הצורך בניתוח ביקורתי, ביידוע ובדיון( אסתטי ו/או אתי) על התופעה.
חוץ מזה- למה אתה חושב שאי אפשר להגיד לי "תחת"?. מי שמבלבל בין ביקורת
למשטרת מחשבות או מילים במומו הוא פוסל.
רק אל תבלבלי אותי במומין.
המממ, נו ההתנצלות על התחת הייתה בהומור.
התנצלתי על כך שפירשתי אותך לא כהוויתך. מסתבר.
וכאן אני מוכן ללכת איתך, בעניין שלעתים, הדרך לטפל במה שנראה לך לקוי מבחינה אסתטית או מתנגש עם מה שנראה לך אתי, ראוי לגינוי מפיך ובוודאי שראוי לדיון.
אז עכשיו מה, דיון על האסתטיקה של התחת?
לא. על האתיקה של התחת.
במאמר בלתי נשכח, אומר הכותב:
השאלה ששאלו אותנו תמיד הייתה "מהי אמנות?" והסיבה שלא ניתנה לכך תשובה הולמת היא שהשאלה הייתה שגויה.
יש לשאול: "מתי זו אמנות?"
השאלה על האסתטיקה של התחת הייתה שגויה, מסתבר. האם השאלה שהייתה צריכה להשאל היא: "מהי האתיקה של התחת?"
דרך אחת היא לומר כן! ואז להפנות אותך למקורות ושם לגלות שלמה הדבר משול? הולך אדם לשוק, רוצה קונה בשר, רוצה קונה דגים. אבל למה שאבחר בדרך הכה פשוטה?!
הנה לך נתיב אחר:
הפואטיקה של התחת.
אריסטו בספרו הפואטיקה דן בשאלת המוסריות של התיאטרון. ומציע ארבע הגדרות לפחות: מוסרי, א-מוסרי, לא מוסרי, ובלתי מוסרי. והנה נמצא לנו קשר בין האסתטי לאתי והוא הפואטי.
עתה כל שצריך הוא להעמיק בסוגיה.
דרך אחת להעמיק היא לבחון את השקפתו של אריסטו בכל הקשור לשימוש בכלי נגינה שונים בכל הקשור לפואטיקה, לזכור שצריך להגיע לקטרזיס, לא לשכוח את האתוס ובעיקר לדעת שמה שמרגש מדי עלול לפגום במוסריות של המחזה.
אם כן נשאלת השאלה:
מהו הכלי העדיף (באופן מטה-פואטי) כדי לחבר את את האתי לאסתטי ולקבל ברירת מחדל פואטית?
איכשהו הצירוף בין ה"פואטיקה" לאריסטו, אתיקה ותחת, לא עושה לי טוב בשעה זו של הלילה.זה גורם לי לזכור כמה שכחתי מאז שנה א בפילוסופיה. אבל התרשמתי מאד. לילה טוב.
המוח שלי, לפחות, לא היה מסוגל להמציא
תגובות "מבריקות" כשלך… מסקנה: זה חייב
להיות מישהו מחוץ למוחי…. מ.ש.ל. 🙂
איפה הפרס?
וחן חן למתחנפן
אמנם אני נוטה לטיעונים מופשטים אבל מה שאני רוצה להגיד זו אמירה מוסרית מוחשית:
שאני מרחם יותר על מנקות השרותים אצלנו בטכניון למשל, שבטח מרוויחות פרוטות, מאשר על איזו "בימבו" אמריקאית ממוצעת שהסכימה שיכניסו לה %%%% ב- %%%% וגם לקבל %%%% ישר ל- %%%% וכל זה תמורת $$$$. בעיניי היא פשוט אדם במצב קשה שלא עמד בפיתוי.
וכל זה בהסתייגות שאולי אני לא יודע על מה אני מדבר, ובאמת מכריחים אותן באיומיי אקדח או משהו דומה.
כדאי שתבדוק כמה המנקות אצלכם בטכניון מרוויחות? אתה יודע, באוניברסיטת תל-אביב הם דווקא בדקו ואפילו היו איזה שלושה מרצים (אריאל רובינשטיין ואני לא זוכרת מי עוד) שפתחו בקמפיין נגד תנאי ההעסקה הבזויים. זה נכון, יש כאלה וכאלו שמצבן גרוע יותר משל השפנפנות בפוטנציה.
כן אני זוכר את הסיפור הזה, נדמה לי שגם בטכניון בתקופת שביתת המרצים בדקו את זה, מעניין מה נסגר.
אבל זו הייתה רק דוגמא. ביימים אלו יש יותר מידי דוגמאות כאלה. בכלל, יש מסביבנו אנשים שיותר ראויים לכמויות המלל שאנחנו שופכים פה מאשר כמה זנזונות אמריקאיות. יש צביעות גם בזעקה וגם בזעקת הנגד בנושא הזה, סה"כ כמפגע מוסרי הפורנו הוא בעייה שולית, אבל כולנו קופצים כי כולם אוהבים לדבר על מה שקשור בסקס. צריך לקחת דברים בפרופורציה, אמנם הפורנו הוא תחום אפל אבל פורנו רך הוא כיום נחלת הכלל, הרי כל תופעת בריטני ספירס ודומותיה (גם בארץ) היא פשוט פורנו רך. דרך אגב בעיניי בריטני ספירס יותר גרועה מפלייבוי כי היא מתיימרת לייצר מוסיקה. לכן אני נוטה להסכים עם הקו הכללי של המאמר.
יחסית לווליום של ניצול,עושק, והפרת זכויות אדם שיש לנו בסדום ה"יהודית- הדמוקרטית" המתוקה שלנו זה באמת נראה כמו איזו פריבילגיה פוליטיקלי קורקטית לדון דיון מוסרי על פורנו. אבל הדיון הזה הוא חשוב בכל זאת כי יש כאן סוגייה חזקה, דומיננטית, חוצת גבולות ותקופות היסטוריות של ניצול. הרלטיוויזם שאתה נופל בו הוא רעל קטלני לשיפוטים מוסריים.
זה לא רלטיוויזם זו פשוט סקאלה שבין טוב לרע, כמו שרצח גרוע מגנבה שגרועה מחיטוט באף בציבור.
אפ אפ אפ…
תן לחיטוט באף את הכבוד שמגיע לו. אם מדובר בחיטוט באף בשבת הרי זו עברה חמורה!
אולי חוץ מהוצאת דובונים ברמזור אדום
המילם "זנזונות אמריקאיות"
קים בסינג'ר הצטלמה בעירום ל"פלייבוי" לאחר שכבר נבחרה להיות נערת ג'יימס בונד ולאחר שהייתה לה קריירה לא רעה…
מי שמצטלמת בעירום אינה "זנזונת".
מי שמצטלמת בעירום היא אדם שמצוייד בגוף שמוכנים לשלם ממון רב בעבור הצילום והפרסום שלו ויכול להיות שאותו האדם הוא בעל ערכים פוריטניים (שבעיני די דוחים) ולא מעלה בדעתה לקיים יחסי מין שלא במסגרת נישואין ותהייה מונוגמית כל חייה. היא רק לא מתביישת בעצם העירום שלה.
זה לגיטימי לחלוטין להתפשט ולהצטלם בעירום ונראה לי מיותר לחלוטין לומר על המצטלמת "זנזונת"
כן, בטח התכוונת בכלל לאחותי, אני יודע!
אני לא מתנגד ממש לנשים שחושפות את הגוף שלהן (עיין תגובותי הקודמות), להיפך אני נהנה מלראות אותן, אבל איכשהו נראה לי שבמקומן לא הייתי עושה את זה. אשה שמתפשטת בשביל כסף בעצם מודה שאין לה מה לתרום לעולם הזה חוץ מאת הציצים שלה, אפילו אלה שלא מתפשטות, אותן שחקניות טלויזיה גרועות שברור שנמצאות שם רק בגלל היופי שלהן – לא מעוררות בי כבוד. בעצם אני צריך לשאול את עצמי מה הייתי עושה לו הייתי יפה (יש כאן הנחה סמויה), והייתי יכול לעשות כמה גו'בות מדוגמנות, האם הייתי עושה את זה? האמת: לא בטוח שלא. אבל אצל נשים זה אחרת כי עם כל הפתיחות והליברליות בחורות עדיין לא הולכות ערומות ברחוב ( וחבל ) , ומי שמתפשטת חוצה סף מסוים של חשיפה שאי אפשר לחזור ממנו, זה כמו מברשת שיניים שנופלת לאסלה – לא משנה כמה תשטוף אותה זה כבר לא אותו דבר (תודה לסיינפלד). אף אחד לא ישכנע אותי שלהצטלם בעירום זה שום דבר בשביל אשה, ותכפיל את זה פי עשר כשמדובר בפורנו קשה, אז זה כבר זנות ממש, לפחות זונה יכולה לשמור על דיסקרטיות, אבל אחת שהופיעה בקלטת שרואים שם איך עושים לה %%%%% וגם %%%%
עם כושי, אני לא יודע איך היא תוכל אחרי זה לבוא ליום הורים בבית ספר.
ובאותה הזדמנות גם התחנפתי.. 🙂
מסכים לחלוטין!
תן הצצה במאמר באייל הקורא שעונה בדיוק על השאלה שלך
http://www.haayal.co.il/story_1665
אני מניח שהמעבד תמלילים של בננות הוריד את הקו התחתי בין story ל 1665 כך אם אין שם קו תחתי צריך להוסיף אותו.
עכשיו יותר ברור?
בעולם אוטופי (תחנק, פרחח) סבבה להן. אבל בעולם שבו כל שני וחמישי (ואני עוד לארג'ית) נאנסת/נרצחת אישה אחרת כתוצאה ישירה (או עקיפה) של החפצת הנשים והפיכתן לאובייקטים מיניים בעיתונים למיניהם, סרטים, פרסומות ומן דהוא (וכן יש השפעה, לכל הבורים) – אני לא חושבת שזה סבבה בכלל.
לפני עשרת אלפים שנה לא נרצחו או נאנסו נשים? את גם חושבת שאם יוקרנו רק סרטים פמיניסטיים ובעיתונים יתפרסמו רק מאמרים של פרופ' דבורקין לא יאנסו נשים?
לפני עשרת אלפים שנה לא היתה מודעות דומה.. היום עם כל המודעות והקידמה.. עדיין..
אולי ביום שתתחילי קצת להתעניין בנושא ולהבין שפורנוגרפיה היא לא פנטזיה אלא תעשיה שמגמגלת מיליונים על גבן של נשים וגברים בשר ודם (עבורן זו לא פנטזיה אלא מציאות) שעוברות התעללות (רובן נשים שנולדו לתוך המציאות הזאת וחוו אונס והתעללות במהלך חייהן) ועבורן חופש הביטוי לא רלוונטי, כי חופש הביטוי מעוגן בחוק עבור מי שגם כך יש לו כבר חופש ביטוי ולא עבור הקול הדומם שאין לו בכלל את הקול לדבר. ועכשיו תגידי שזה בכלל לא קשור, אבל זה כן, אז לפני שאת מנסה לעגן פורנו כמשהו שהוא קול ומנפנפת לי בטענות של חופש ביטוי, כאילו מדובר בשמרנות קיצונית, לכו לכו תעשו קצת עבודת הכנה וראו למה אתן נותנות יד
העובדה הקשה ביותר בכל מה שקשור לתעשיית הפורנו והזנות היא זו שרוב הנשים שעוסקות בו עברו התעללות מינית בעברן.
זו עובדה קשה. קשה מאד.
צריך להתמודד עם ההתעללות. צריך למנוע ניצול. אסור לשתוק לנוכח זוועה.
פורנו – הוא עדיין לא ההתעללות.
שעד עכשיו הגבת *25* (עשרים וחמש,
טואנטי פייב, חמסה וואעשרין, וונט סנק,
וונטה אי-סינקו…) תגובות.
מה פשר כמות התגובות דלעיל?
מתי לאחרונה ספרת?? ??
התגובות כאן לא "חושבות" בעצמן ולא
דואגות לעדכן את עצמן.
אגב, עכשיו זה כבר *29*
(עשרים ותשעה, טואנטי ניין, תסעה וואעשרין,
וונט נף, וונטה אי-נואבה)
גם אם אותן נשים שעוסקות בזה לא עברו התעללות, המחשבה על נשים שיעברו התעללות בעקבות עיסוקן של אותן נשים שעוסקות בפורנו היא שצריכה להטריד.
זה איך את יודעת הכל. אבל ממש הכל.
דמגוגיה במירעה!
אני לא יודעת הכל, אני פשוט משכילה.. ופורנו לפי השכלתי משפיע על רמת האלימות המינית.
איסור על מכירת חוברות וסרטים תגבה מאיתנו כחברה מחיר כבד מבחינת חופש הביטוי והעיסוק.
הפמיניסטיות משקיעות את מאמציהן בכיוונים לא נכונים, לדעתי. במקום לדאוג לאכיפה ולענישה על עבירות מין, כמו שנעשה בניו יורק ובהצלחה מרובה, אתן נלחמות מלחמות אבודות בטחנות רוח. אתן באמת חושבות שניתן למנוע מאנשים גישה לפורנו בעידן האינטרנט?
במקום לדאוג לנשים אומללות שמרוויחות שכר אפסי בכל מיני סווט שופס אתן נלחמות על שבירת תיקרת הזכוכית למען נשים המצליחות גם כך מעל הממוצע. מה תרם לציבור הנשים המאבק של אליס מילר?
התנועה הפמיניסטית צריכה למקד את עצמה למאבק בחזית אחת או שתיים, לא יותר, וכך היא גם תזכה לתמיכה גדולה יותר של הציבור הרחב.
המשך הדיון המרנין על חופש בחירה, תודעה וכאלו לביבות שונות,אין !!!!!!!!!!!!1
לקרוא לעיסוק בציציות בחוץ חופש מכל סוג שהוא – אין בכך שום טעם.
כל זמן שמופיעה כאן התגובה הברורה של גבר מסוג כלשהו שהוא בחיים לא היה מתפתה לעמוד עם " כל מה שיש לה להראות זה ציצים" .במיוחד שהן עומדות מעל הממוצע?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? כלכלית?? למכור את מראה פנים הואגינה לא הופך אותן למעל שום ממוצע.
. נשים משומרות במצב אי שיוויוני בסיסי- כלכלי !!! וחברתי וסביבתי, ותודעתי, ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד,,,,
ועצם העובדה שאפשר עדיין לקנות גופות של נשים לשימוש הגברים- לא ממש מאפשרת לקרוא למצב חופש או לא יודעת מה.
תקרת הזכוכית בתחת שלי – לא מדובר כאן על פריצת הדרך למקומות נאורים של קדמה תודעתית לנשים. מדובר על כך שאי אפשר לעצור את התופעה כי גופן של נשים הפך מזמן לכי מכר ובין אם זה הונדה או הנרתיק מה זה כבר משנה לא?
פנים הואגינה, זה דווקא לא פלייבוי (סתם שלא צא לי לא קטנוני)
מכירת גופה של אשה או גבר אינו עומד פה על הפרק. ואם היה עומד, הרי שאשה שמעוניינת למכור את גופה, באופן עצמאי, שתמכור! זה הגוף שלה.
אותו דין לגבי גבר.
ניצול מצוקה של אשה על מנת למכור את הציפורן שלה פסול באותה מידה כמו לנצל כל מצוקה אחרת. ניצול פסול מעיקרו. כאן בוודאי שאין בינינו מחלוקת.
היחס הפושר שמקבלים סוחרים בבני אדם על הסחר הזה הוא בלתי נסבל ובלתי נסלח. רק שבחברה שלנו עוברים על כל כך הרבה חטאים אחרים, כך שהכול התרגלו לכך. זה שהתרגלו לא מקל על העניין ולא הופך אותו לחמור פחות.
הדיון היה על זכותה של אשה להתערטל תמורת תשלום ולמכור את זכויות הצילום למגזין, או אפילו להיות מארחת בתוכנית לייט נייט המתקיימת לאורו של יום.
אני מאמין שזו זכותה ואין לאיש שום צידוק לקחת ממנה את הזכות הזו.
אני מניח שהדבר קשה בעיקר בגלל העובדה שנשים מופלות לרעה כבר אלפי שנים. בגלל העובדה שסחרו בגופן של נשים, בגלל העובדה שיש מישהו לכאורה שנהנה מההתערטלות הזו מבחינה פיננסית וזו לא המודל המוצלח.
הרי ללא העובדות האלה, יתכן שהיית חושבת אחרת. אני טועה?
צריך להלחם על שוויון בסיסי לכל אדם, גבר/אשה/שחור/לבן/לוכד באשר הוא אדם. אבל מצב אי השוויון הקיים אינו משנה כהוא זה את העובדה שלאדם זכות לבטא את עצמו בכל דרך, גם אם היא פסולה בעינייך אסתטית. זכותו של אדם היא זכותו. אין ליטול אותה ממנו גם אם במסגרת הזכות הזו הציצי מיועד חהעמדה ולא להנקה.
מי רצתה לחמני ולא קיבלה?
אחות!!!!!!!!!!!!
ניסיתי לקרוא את כל התגובות (ללא הצלחה אם מותר להוסיף) אבל חסר לי רק דבר אחד כאן :
לא מצאתי שום שורה שמדברת על האחריות של הבנות במעשה הזה, כלפי כולם, גברים ונשים כאחד.
אני בעד המעשה אם הוא נעשה בידיעה, במחשבה ובראייה מאוד רחבה על התופעה וההשלכות שלה, לדעתי – הבנות לחלוטין לא מודעות לכך וגם אם מודעות אינן מוכנות לקחת אחריות.
בחברה שלנו בה כל כך הרבה אנשים מתנערים מלקיחת אחריות על מעשייהם חשוב להגיד שיש לבנות האלה אחריות כבדה מאוד בגלל ובזכות ! העובדה שהן בחרו לעשות עם גופן מה שבחרו, במדיום כל כך בעייתי ומפוצל.
האחריות שלהן בעיני היא על אותם נערים צעירים שגונבים את העיתון ולמדים שגוף האישה הוא הפקרות וזול ונזיל ושלהם לעשות בו מעשים (וכמובן שנכליל עכשיו בידיעה שיש יוצאים מהכלל).
האחריות שלהן היא על הלך הרוח שהן יוצרות בחברה שגם נשים כמוני נמצאות בו נשים שאין להם פשוט כל צורך לחשוף את גופן (והגוף חטוב) ברבים, האחריות שלהן כל כך גדולה כי היא חלק ממה שכולנו יצרנו –
חברה אלימה מינית, חסרת גבולות, (לצערי ברובה אלימה נגד נשים) לא מבדילה בין טוב לרע,
והגיע הזמן להסביר לכל אחד את האחריות שיש לו על המקום בו אנחנו חיים.נדיע הזמן שניקח אחריות על מעשיינו.
אני באמת חושבת שהבחורות שניגשו למיונים היו חושבות שוב אם באמת היו יודעות את כל העובדות, אם מישהו היה מסביר להן באמת מה קרה בעבר לנשים ב"סקטור" הזה, כמה גדולה האחריות שלהן על ילדות וילדים קטנוים שרק גדלים עכשיו – ועלי – כן עלי גם.
אני יכולה רק לקוות שיהי להן תמיד טוב בכל דרך שייבחרו.
החברה האנושית היתה תמיד אלימה מינית. נשים נאנסו ונרצחו על רקע מיני גם כשהאנושות היתה אנאלפבתית.
אז מה? אז לא נעשה כלום? לא נישא באחריות? נראה לי שהגענו לנקודה (ודי מזמן) שצריך להגדיל ראש.
אבל במקום שנלחם מלחמות דון קיחוט בפורנוגרפיה ולשים עצמנו ללעג ולקלס, עדיף להשקיע מאמץ בנושא האכיפה והענישה.
אני לא מדברת על לצאת למלחמות נגד פורנוגרפיה (לא יעיל ולא יעזור בעולם חופשי ולא בטוח שזה גם רצוי), ובטח ובטח שאין שום בושה בנקיטת עמדה. (לעג וקלס? – לא הבנתי).
העניין הוא שזה מורכב מהרבה דברים: חינוך, אכיפה וענישה (מסכימה איתך לגמרי),
כל שאר הנורמות החבריות וכו' וכו' וכו'……ובעיקר מלקיחת אחריות אישית.
מה שהכי חשוב בעיני בעצם ומה שאני רוצה לאמר זה שכל אחד!!! צריך לקחת אחריות על המעשים שלו, ואין דרך להתחמק מזה – להגיד שצריך ענישה קשה יותר? נכון אבל לא יעיל מעבר לרמת הדיון, להגיד שצריך עיתונים אחרים? טלוויזיה אחרת? לא יעיל – הדבר היחיד שיתחיל שינוי הוא שכל אחד ייקח אחריות על המעשים שלו – וזה תקף לגבי כל תחום. אני בטוחה שאתה מבין למה אני מתכוונת.
אולי כאן, עם רוב המגיבים למאמר הגישה הנאיבית שלך תעבוד. שם בחוץ רוב האנשים צריכים מגלב סוסים. אני מקווה שקראת את הראיון עם ג'וליאני.
אנשים הנלחמים בטחנות רוח שמים עצמם ללעג ולקלס, ובמקרה הטוב זוכים לחמלה.
תעברי לרוחב אולי אז
נראה לי שיש כאן טעות בסיסית: התפקיד הזה לא דורש התפשטות.
זה גם לא משהו.
תפקיד שהוכח שכל אחד יכול להיות?
חוץ מזה אני מסכים עם כל מילה.
את צודקת.וגם מקסימה.
בעיקר עם הזנבנב הקטן הזה. אויש, איזה מותק!
את הכרית שמנפחת את הבטן מקדימה..
נלעגות כזו ועוד מ"חופש בחירה"
כבר מזמן לא ראיתי לא שמעתי
בטח מזמן- כבר לפני 20 שנה נסגרו
אחרוני המועדונים של פלייבוי בארה"ב.
תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיעשה לך טוב…טלי את צודקת וגם מקסימה
לא מוצלחת, דאגה לכשלון חרוץ של המטרה
"הפרסום המפוקפק"?? ?? ?? ? [צריך עיניים לאחוריים]
מה עם התמקדות על טיעונים שבדרך אגב שובצו…
אופס מה שמוכר מוכר
מעניין אם יש לך ילדה, ומה היתה תגובתך אם היא היתה נבחרת לשפנפנה החדשה!
הפיכת הגוף(לא משנה של גבר הוא אישה) לאמצעי להשגת פרסום משפיל בעיני וגם מפחיד,כי הקו האדום מתרחק!
וממש לא מפריע לי להקרא צדקנית ושמרנית!
כן יקירתי נגה1 , יש לי ילדה ולא הייתי רוצה שהיא תהייה השפנפנה החדשה. מאידך אני גם לא מאחלת לה להיות לימור לבנת ואפילו לא דורית בייניש או גליה מאור בעולמן שטוף הפוליטיקה והאינטריגות.
"האם היית רוצה שהילדה שלך וכו"' הוא טיעון כה משומש ואידיוטי עד כי נבצר מבינתי מדוע ממשיכים להשתמש בו.
לא הייתי רוצה שהילדה שלי תגור באמריקה כשאני בישראל – זה הופך את כל מי שגר באמריקה לפסול?
לא הייתי רוצה שהילדה שלי תחזור בתשובה כשאני חילונית – זה הופך את החזרה בתשובה לדבר שאסור שיקרה לנו?
הבת שלי גדלה ומחונכת לעשות מה שטוב לה בראש צלול ונפש חפצה. אני מקווה שגם הבת שלך.
לי דוקא אין ילדה,אבל בבא היום כשתיהיה לי , אין לי ספק שאני אחנך אותה לקו מסוים
וכן יהיו דברים שאני אלמד אותה שהם פסולים כמו להשתמש בגופך להשגת דברים.
אין פסול בהשתמשות בטיעון "לא היית רוצה שבתך…" כי אם את באמת לא רוצה כנראה שיש טיעונים מוצדקים בגו'. הלגיטמציה שאת נותנת היום היא בעצם החינוך והדרך שאת מורה לבתך ולדור שלה.
הלוואי שהייתי מבינה את המשפט "כי אם את באמת לא רוצה כנראה שיש טיעונים מוצדקים בגו'".
כשבתך שעוד לא נולדה תגדל ותירצה להיות דוגמנית תספרי לה ש"אסור להשתמש בגופך להשגת דברים", גם לא תבואי לסרטים שלה שיוצגו בהוליווד אם לא תהייה לבושה שם באופן הנזירי ביותר.
קצת פחות נחרצות יקירתי,
אני בטוחה שכשתגדלי –
תביני
הוא רק מוכיח וימשיך להוכיח ש"הכל טוב כל עוד זה לא בבית שלך". וזו הוכחה חשובה.
זו אפילו לא דמגוגיה.
אני לא הייתי שמח אם הבת שלי הייתה הופכת למנקה בסורוקה, לבלנית באלפי מנשה, ללוחמת מג"ב, לדוברת רשות השידור, ללימור לבנת….
באיזו דרך בדיוק זה נוגע לשאלת הלגיטימיות של היות בלנית, או מנקה, או לוחמת, או למולטי "גיברת"?
הייתי שמח אם הייתה לידי. לעומת זאת!
אבל אני בטוח שיש לך תשובה מלומדת שתחנוק פרחח.