אחותי הצולעת

אפריל 2000, כל המדינה מתכוננת למשחק גמר גביע אירופה של מכבי ת"א נגד פנטנייקוס ביוון.
כל תוכניות הטלוויזיה ומוספי העיתונים מסקרים את הלבן שבעיניים של קטש, שעבר לירוקים בשביל הרבה מאוד ירוקים. אפילו קברי צדיקים צבועים בצהוב. מדינה בהמתנה.
ומה עושה אחותי? מתכוננת לחתונה שלה. כאילו כלום, כאילו אין מצב חירום במדינה, כאילו לא חילקו מסכות אב"כ. דווקא להתחתן ביום שנופל בדיוק יומיים לפני המשחק הכי חשוב בעולם?
עשרים ותשע שנה היא יושבת לנו בבית, את מי היא לא הביאה לנו בשנים האלו? זה התחיל עם החבר הראשון שהיא הביאה בגיל חמש עשרה עוד כשהיה לה שפם קטן. עברה איתו את הצופים, תיכון, הורדה ראשונה של שחי-מפשעה-שפם, סקס בקורטינה של אבא שלו, גיוס, טירונות; עד שהוא הבין שהמפקד שלה טובל את הביסקוויט שלו אצלה בקפה בזמן שהוא התנדב לצנחנים הבן-זונה.

אחרי שהיא חשבה שהיא כבשה את צה"ל ואחרי שהמפקד שלה גמר לטבול את הביסקוויט שלו אצלה בקפה הוא חזר לחברה שלו, שאבא שלה איזה תעשיין מצליח שיש לו בבית תמונות עם כל שרי האוצר, כולל הגנבים שביניהם. ההוא הציע לו ג'וב ואת הילדה שלו עם כרטיס אשראי מוזהב בילט אין.

מגיל עשרים עד עשרים ותשע היא הייתה בכל המסיבות בעיר, רקדה למבדה בכל הסניפים של 'קלאב-מד' בגלובוס, עישנה, שתתה, בלעה, לבשה שארוול בפסטיבל רוחניות של רפיק, היתה עם מנכ"לים, נשואים, גרושים, זוגות, שלשות, עשתה את הפורום פעמיים, קלפים, טארוט ואפילו הביאה לנו יום אחד איזה נמוך אחד מנחה מערוץ הילדים. אבל בעיקר היא הצטערה כל בוקר מחדש על אובדנו של ההוא, הראשון, אבל ההוא הראשון ניצל, אשכרה ניצל. ככה זה בחיים. ביום שאת גומרת את הקרקס של חייך ומתבוננת אחורה בגעגועים לראשון ששברת לו את הלב, כי חשבת שמגיע לך יותר, את מגלה שהחיים שלו הולכים לפי הקטלוג: הוא סיים בהצלחה תואר במדעי המחשב, קיבל אופציות בחברת "אובי-לי-זובי" דוט קום ופורד פוקוס לבנה. יש לו שני ילדים חכמים, לברדור עם מבט של יוגורט דנונה ואישה קטנה בקארה בלונדיני עם סוודר אנגורה וורוד, חצאית עד לברכיים ואצבעות מטופחות טבעי בלי פרנצ' מניקור, גרים בדופלקס ברעננה. והיא? היא עוד תקועה כל יום שישי בצהרים ב"אשתור" עם מבט קבוע של "לא מעוניינת אבל בבקשה תתחילו איתי", עיתון פתוח בהורוסקופ וחברה נודניקית, שרצוי שהיא תיראה פחות טוב ממנה, כדי שהזבובים יבואו עליה. ועל אחותי יבואו הדבורים.

אז בגיל עשרים ותשע, כשכל המדינה לובשת צהוב ומתכוננת ליום הכי חשוב בתולדותנו, אחותי בחרה להתחתן עם איזה פראייר שחשב שהוא תפס לו את הנסיכה ממונקו. אם הוא רק היה יודע על איזה ג'ורה הוא נפל הוא היה מקלל את היום הזה שהוא פגש אותה בבלינד-דייט.
היא בטח סיפרה לו שזה הבליינד דייט הראשון שלה. אני מכיר אותה; כשהיא רוצה משהו היא יכולה לזייף צ'ארם כמו של הנסיכה דיאנה לפני תקרית המנהרה.
אם הוא רק היה יודע איזה קילומטרז' היא סוחבת ואיך היא נשמעת כשהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה הוא היה מעדיף ליסינג תפעולי.

החתונה הייתה לפי הספר. הזוג נכנס לאולם לצלילי ואנגליס. אימא שלי עשתה תחרות עם אימא של החתן למי יש יותר נוצצים בשמלה, אכלנו, רקדנו, אחותי עשתה את הקטע הקבוע של ה"מתרגשת" והזילה דמעה, עאלק מאהבה והתרגשות.
זאת ראתה איך יורים ברבין בכיכר והמשיכה לאכול את השווארמה שלה. היא לא מתרגשת מכלום.
אכלנו הדיזרט, ספרנו הצ'קים והבטחנו לנקום בנותני הצ'קים הקטנים ויללה עוד יומיים המשחק.

עכשיו בטח תגידו על מה אתה כועס? על מה המרירות? מה יש לך נגדה? הבחורה בסך הכל התחתנה יומיים לפני המשחק, למה אתה קשה איתה?
זהו גמרתם? אז דבר ראשון אל תתנשאו עלי עם העברית התקנית שלכם בלי החת ועין. ושנית אתם באתם להקשיב או באתם להרצות לי פה? אז ככה יומיים לאחר מכן אני ביציע ביוון, כולי צהוב, השיער, הגרביים, התחתונים צהובים גם מקדימה וגם מאחור. לידי רוני 'נשמה' ושנינו מקללים את השופט עוד לפני שידענו מה מחכה לנו. משמאל אני רואה את אלי סער רץ בגשם כדי לא לחלל את השבת, מימין אני רואה את מאיר איינשטיין מסדר את הפוני האפור ומתכנן משפט ניצחון 'ספונטני'. ממול מזרחי בוכה כבר בשלב ההמנונים.
הסוף ידוע. קטש, השחקן הכי מכוער בליגה אבל הכי מוכשר דפק לנו את השמחה. ככה זה אם הוא היה יפה כמו הנפלד הוא היה מתאמץ פחות, לא היה לו מה להוכיח לעולם. כי כשאתה מכוער אתה תמיד צריך להוכיח שיופי זה עניין של תאורה לא נכונה ושאופי זה משהו שהשגת בדם ויזע. והוא הוכיח.
ולמה אתם חושבים שכל זה קרה לנו? למה היוונים טרפו אותנו חיים? אני אגיד לכם למה, זה בגלל המנחוס של אחותי הצולעת. כי בגללה הראש והלב שלי לא היו במאה אחוז איתם יומיים לפני המשחק.
"אני לא הייתי שם בשבילם, כשהם היו זקוקים לי" אמרתי מאוחר יותר לפסיכולוג שלי, אבל הוא שתק והסתכל על השעון שבקיר.

טוב אז אם זה מנחם אתכם, שנה מאוחר יותר דפקנו אותם ולקחנו את הגביע. אחותי נראית היום כמו הפרסומת למרזי-מורית אבל בתמונה של לפני. הטמבל שלה הבין את המלכודת ומתחיל להראות סימני בריחה מתקדמים, ראיתי אותו השבוע מוציא סרט מהווידאומט של "ווידאו אמסטרדם" ב- 12.00 בלילה כשיד אחת שלו תחובה עמוק בתוך בכיס.
והיא? היא כבר מוזמנת לדון-יחיא לשיחת הכרות.
עכשיו אני רגוע, ככה יעשה למי שעיכב לעם שלם את הגאולה.

חנן בר

גיל: שלושים ומשהו אבל לא מודה. תכונות: הונדה סיביק שחורה עם מדבקה של "נו פיר" בחלון האחורי. ההורים שלי עדין מצביעים 'בגין' בבחירות. אוסף קופונים של הריבוע הכחול. בוכה בפרסומות. שאיפות: ב.מ.וו שחורה עם סאן-רוף, חלונות כהים ובלונדינית עם ציצים גדולים בילט-אין ולפתוח סנדביצ'יה -סושי- באגט-אספרסו- בר ליד אבולעפיה. מחפש בטירוף: אחת שהיא שילוב של יעל שטרנהל, יעל בר זוהר ויעל דיין. בינתיים: רעיונאי ומחבר הספרים "בשם אומרם" אוסף ציטטות חכמות ומשעשעות מתוצרת הארץ (הוצ' כנרת). "להיות ישראלי" המגדיר השלם לישראלי המצוי (הוצ' סער). "גיל שלושים ומשהו זה...". תופעות ומצבים משעשעים ומעצבנים שמתחילים בגיל 30 ומשהו

תגובות

  1. ג'וזף ארליך

    צודק לחלוטין.

    הכי מבאסת אותי הדואליות בקשר ל"תומתן" של הנשים.
    לפחות שלא יתחסדו.

    איתך אחי לאורך כל הדרך.

  2. תשמע . בוא קודם כל נציץ בכותרת בראש העמוד הזה ולא נשכח שאנחנו חדרנו לבסיסם ואנחנו העזנו לכתוב בביתם . עכשיו בוא נתפלל שלפחות יתנו לנו כוס מים …
    בינתיים חטפנו רק מים צוננים אבל על הראש …

    ובקשר ל"תומתן" , העסק הזה כבר לא קיים , תשכח מזה , תתעורר, יותר מדי סרטים של "גולן גלובוס" ?
    אנחנו במאה שאת אמריקה הורידו על הברכיים , ואתה עוד מחפש סומק על הלחיים ?
    תם התום , תאמין לי
    ואני אופטימי .

    • גבירת הטירה, עסוקה קצת

      של זכרים. או אולי הכותב הביא את החברים שלו, שמחזיקים בסט של דעות לא נהירות ("הכי מבאסת אותי הדואליות").

      והאם, תוך קריאת המאמר הזה, עדים אנחנו לקפיצת מדרגה במושג "קורבן"? המדינה אצלו בכיס, הנפש של אחותו כמו ספר פתוח בפניו, הפוזה של רחוב בזל קטנה עליו, *קטש* פועל איתו בטלקינזיס – אבל להבריז מחתונה משפחתית לא היו לו ביצים.

      • גבירה יקרה
        את לא מכירה את "אחותי". להבריז מהחתונה שלה זה לקבוע בליינד דייט עם הטאליבן .
        ולא נכנסת לנבכי נשמתם של רבים כמוהה . שהמירוץ אחר הזוגיות והטבעת מביא אותם לעשות 'שפאגת' מרתוני מהחיים שלהם . ה'שפאגת' הזה עובר בתחנות רבות וידועות מראש , אפילו את ואני ביקרנו בהם ולכי תדעי אולי אפילו דרכתי לך פעם על הרגל בתור לאיזה "אספרסו-בר-סושי-באגט" .
        בנוגע לאחוות הגברים , כנראה שבנים הבינו את ההומור הזה . ובקשר לטלקינזיס עם קטש .
        כן , יש ! ותתכונני ה"המלך" (ג'ורדן) חוזר בסוף החודש .
        ואגב מילים גבוהות בחרת , את לא צריכה להרשים אותי אנחנו כבר מכירים מהתור …

        • גבירת הטירה, עסוקה

          מה אני יעשה, אני בת. אין לי הומור. והתירוץ על הטאליבאן די קלוש, חנן. אז היית מזייף התפרצות תוספתן בדיוק בערב החתונה. או אומר להם שיש לך דייט. או, הכי טוב, דופק כניסה אחרי החופה, לעשרים דקות בלבד.

          אבל מה, אני כותבת ונזכרת – היה פרק פעם ב"אני קלאודיוס", מחרמן פחד. נרון המשוגע מזיין את אחותו (כוסית עם טוגה) ומשכנע אותה ששניהם בני אלים. אח, איזה אירוטיקה היתה לנו בילדות. הלכה התמימות, הלכה.

          • גבירה יקרה
            הלכה התמימות פתאום הא ? נרון מחרמן אותך ? מה קרה ? לפני רגע שמת את ראשי למכרז בגלל ש"מכרתי את נשמתי למכבי" ועכשיו את מרטיבה את המקלדת בגעגועים לחים לנרון החרמן
            יקירתי עוד לא הבנת כנראה אבל למכור את נשמתך למען משחק גורלי , לבכות בגלל סל , לצבוע את עצמך בצהוב (או אדום למי שמתעקש) , לקלל את אימא של השופט בשבע שפות זה הרבה יותר נעלה ומרגש מלהצליח לקנות חולצה בסייל האחרון של "זארה" או סתם לשלוף צפורניים על כל מה שמריח כמו שובניזם גברי .
            ומעניין מה "אחותי" אברמוב היתה אומרת

            • גבירת הטירה

              חשבתי שהגיע זן חדש של גברים. אבל הנה, שוב אני שומעת את טיעון המפתח הבנאלי, הידוע גם בשם "*זארה*".

              כאילו, אם אתה ואני לא מסכימים, חזקה עלי שאני קונה בגדים ברשתות.

            • ליאור, שופט כדורסל

              מה?
              מה עשתה לך אמא שלי?!?

            • השונמית

              אופס, סליחה, אתה פשוט קצת דומה לכל הבחורים שעמדו שם, בתור לפני הקופה עם פריטים בשווי של מחצית מהמשכורת החודשית שלהם.
              חאלס, הטיעון הזה של "זארה" כבר לא בתוקף! גם הגברים בארץ מכורים לקניות – בנוסף לרגעים בהם הם בוחרים לצבוע את הפנים בצהוב ולקלל שופטים בשבע שפות.
              ואגב – מה בדיוק ה"מאמר" שלך מנסה להביע?? ? כי מעבר לעילוגות, בדיחות שטחיות ולעוסות וריח רע מהפה (בלל הגרעפסים של הבירה?) לא ראיתי שם שום דבר. בטח שלא מעניין. אם לפחות היית מנסה להציג את הזן הדוחה שלך (גבר ישראלי מצוי, למקרה שלא הבנת) בצורה חדשנית, במעטה חדש, באיזהשהוא אופן אומנותי או מקורי, היית מקבל קרדיט חלקי על המאמץ. אבל זה נשמע כאילו ישבת עם הטיפש מהפרסומת של גולדסטאר (ההוא שפגש את קלאודיה במעלית – אה, זה חבר שלך? אופס . . .) וסיפרת לו על "אחותך הצולעת".
              ולסיום, גם בחורים כמוך מסתובבים בנסיונות לספור את הג'ובות של הדייט שלהם בבנק (כשיש להם זמן בין גרעפס לגרעפס). אז אל תתחסד לי.
              ולפחות בפורום הזה לא נהוג (לפחות בדר"כ) להציג בפני גברים חזות "מתחסדת". זה מאחורינו.
              תתבגר !!

          • הייזי

            למיטב זכרוני, זה היה דווקא קליגולה שזיין את אחותו
            ואגב אחיות מה יש לך מאחותך כמה רעל ?
            כמה שנאת נשים מקופלת במאמר אחד שכתוב עלק מגניב
            טפי עליך
            שירלי למה?
            למה דווקא כאן??

            • אינדי_גו

              ובאמת איך אפשר לשכוח את ג'ון הרט בתפקיד קליגולה הקטן והמופרע, שמעלה מחזה בפני אנשי הארמון, (בו הוא מוכיח שדראג היה קיים כבר אז) וגם משכנע את דרוסילה אחותו שהם בני אלמוות, אבל רוצח אותה כשמסתבר שהיא בהריון ממנו, כי הוא פוחד שהצאצא יעלה עליו בכוחו.
              (והדובדבן – פטריק סטיוארט בתפקיד אורח, ואז עדיין היה לו שיער)
              ידע לכתוב, רוברט גרייבס.

            • גבירת הטירה

              שוב ושוב אנגף במלכודת הפרטים הקטנים.

          • המלאך

            ראית את הסידרה "אני קאלדיוס", לא נראה לי כי נירון לא זיין את אחותו אף פעם גם למרות שהוא היה מטורף. עכשיו הכי מטורף בחבורה היה קליגולה הוא זה ש"דפק" את אחותו והכניס אותה להריון, וחשב שהוא אל עוד בחייו הסיפורים הם רבים עליו אבל זאת לא הנקודה .הנקודה היא אם את אומרת משהוא שיהיה מבוסס …..

    • חאלד החתיך

      שתקו כבר כולכם
      אף מילה אני לא רוצה לשמוע מכם אסז מה…….. אחותה צולעת……. קרה משהו?? ?
      אתם כולכם וכל תגובתכם שווה אפס

  3. עדיגי

    התבכיינות ראויה לשמה 🙂

  4. אינדי_גו

    תגיד, אתה עובד עם הפסיכולוג גם על הפחד הנורא שלך מנשים?

    • יוזף דיגלר

      הפחד שלו לא סתם קיים, אלא אפילו "נורא". לא נפלתי מהקטע, אבל אחרי פניני פרוזה נשית שכבר ראינו כאן במאמרים, להם אף אחת לא הרימה את גבת "למה את שונאת גברים כמו מטורפת, אחותי", תרגיעו בנות. אז לא כל כך מצחיק, וגם אוהד מכבי שזה במשפחה לא הכי מביא כבוד, אבל גם לא כזה כזה על הקאנטים כמו שהתגובות מראות. לא המתנשאת שלך, לא העילגת שכאן תיכף אחרייך (כן, הוא באמת הלך לפסיכולוג ואמר לו שבגללו הפסדנו באירופה. תצחקי עליו על זה. נורא משעשע. נורא. שוס). כולה קטע נחמד, לא ממש מצחיק, לא ממש חתרני, ובצבעי קבוצת כדורסל נאלחת.

  5. רונן, יקירי, אני לא רוצה לגרום לך רגשי נחיתות ואשמה יותר גדולים ממה שיש לך כבר אבל….

    אתה אשם!!! בגללך לא ניצחנו את היוונים!!!! היינו זקוקים לך ולא היית בשבילנו!! למה? למה לא נתת את הראש והלב שלך למשחק ולקבוצה במקום לחתונה של אחותך?? ??
    מי יותר שווה את הפרגון הנפשי והפיזי?אחותך?..ברור שלא…אתה אמרת זאת בעצמך.
    בגללך הפסדנו את הסיכוי האמיתי שהיה לנו להגיע לגדולה…
    גביע אירופה לא שלנו.
    בגללך!!!

    ותפסיק להאשים את אחותך..מסכנה ,תעצור לרגע ותחשוב מי באמת המנחוס שבגללו הפסדנו..

    נ.ב-אולי תלמד קצת מאחותך ותמצא לך אישה.מה שכן..עדיף שתמצא אישה מהר לפני שכולם יעלו על זה שאתה הוא זה שגרם לתבוסה המוחצת והאכזרית של מכבי שלנו.
    חג שמח.

    • קוקיה

      שאתה מפרסם עכשיו את הסיפור כי אם במקרה זה היה נודע לי לפני שניקנקנו את היוונים לא הייתה פה כזאת סליחה ומחילה. תזהר לך!

    • ניק מצויין, מודה, כולם חושבים בטעות שאני כוסית, אבל מצער ככל שיהיה, תיאלצי למצוא לך ניק אחר. תודה ושלום

  6. אחלה של סיפור, צחקתי – וסוף סוף לצחוק קצת בעבודה המשעממת הזו שלי, אבל אני יודעת שאני צריכה להגיד תודה שיש לי בכלל עבודה.
    בכל מקרה, אולי צריך פה יותר גברים שכותבים כי הנשים כבר התחילו לזלזל …או שיש את ההיא שמוכרת לנו תכשירים קוסמטיים או את הסיפור הלא מוצלח בהמשכים, שהתחיל טוב ונמשך מאוד רע ……

  7. גילי מנחם(אשקלות)

    לכותב המוכשר,
    וואלה כל מילה נכונה!!
    תודה רבה לאחד שחושב כמו רבים כמונו.
    גם אני וחבריי עדיין לא מתאוששים.. אבל הסיפור שלך הופך את זה לאחרת .. למצחיק יותר.

    חזק ואמץ

  8. מורנו דוד

    לחנן שלומות,

    התפוצצתי מצחוק.
    משב רוח מרענן בייאוש היום יומי
    יצא לי גם לקרוא את סיפרך להיות ישראלי… ענק

    יום טוב
    מה זה זה..
    דוד

  9. איילת שימחי

    היי חנן,
    מה יהיה? עד מתי תקרע לנו הנשים את הצורה?
    מזל שהכל בצורה הומוריסטית.. האמת מעצבן אבל מצחיק לאאלה

    יום טוב וכייפי
    איילת

  10. סיפור מצחיק ,באמת משב רוח מרענן למרות שאין בו את המושגים :"אנאלי , אוראלי , ירדה לי , וכו …
    תכתוב לנו עוד
    מיכל

    • אריאלה

      מיכל אחותי יש צדק בדברייך , כנראה שחס וחלילה סיפורים שאין בהם את אוצר המילים שציינת לא יכולים לעבור בשתיקה כשבננות חרמניות מחפשות יישועה ליילית ברשת .
      רגשו אותנו גם בלי להרטיב לנו את התחתונים בדרכים המקובלות !!!

  11. בובי של דובי

    לא הבנתי
    הוא שאר בשר של אברהמוב באמת, או שסתם?
    באמת אחלה מאמר. אמנם לא כתוב בלשון הסטיה של הילי,אבל בהחלט העלה על פני הנוגות חיוך בתום יום.

  12. לוכד עריקים במיל'

    רכש מוצלח הגיע למקומותינו. מאמר שגרם לי לצחוק ולהפיג (קצת) את העצבים על כך שהקריינים בטלויזיה וברדיו לא מבטאים נכון את שמות הרוגי המטוס והחולירות בכנסת קוראים עיתון בזמן הטקס.
    אני מאחל לך בהצלחה למרות שגם אתה חובב *פרחים בלונדיניים* ומהווה מתחרה שלי על הזכות ללטף את שיערן הגולש (וגם את כל השאר:)).
    אגב אתה זקוק לשומר ראש? אחיות זועמות זה דבר מסוכן.
    לוכד בע"מ לשירותך.

  13. איפה היית אח יקר ?
    אכן אחיות זועמות יש פה , וכל זה בגלל אחותי הצולעת , לא הבינו האחיות שזה בעצם סוג של לגלוג על כולנו : היושבים ב'אשתור' , לובשי השרוולים אצל רפיק ושו"ת , לוגמי האספרסו בעמידה (סטארבקס כבר פה היכונו) ובוגרי הפורומים .
    זה כולנו בננות מתוקות , גם אני וגם אתן . ותעשו לי טובה תחזירו את מטאטא המכשפה לארון ממש הפחדתם אותי .
    אני לטובתכם ! וואלה, אני בצד של הטובים . הרעים זה שם ב- CNN …

    שמור על עצמך אח .

  14. הכי חשוב לציין, ואת זה (תתקנו אותי אם אני טועה) אף אחד לא אמר – הלשון המסוגננת והכתיבה הבלתי נשלטת במקוריות ובדימויים פיקנטיים אינסופיים מהעולם העכשיוי.
    או במילים אחרות – היה פשוט מצחיק ומבדר ומהנה ומקסים לקרוא!
    תודה חנן, שגרמת לי ללכת לישון עם חיוך על הפנים 🙂

  15. איפה ארל וויליאמס?

    חנן חנן חנן…
    מה שדפק את מכבי אז ביוון לא היה חוסר הריכוז שלך…אל תהיה כל כך תמים.
    מה שגרם לקטש, השחקן הכי מתוק ורומנטי שיש ,לשים את הכדורים הנכונים, בזמן הנכון ,ברשת הלא נכונה היה גל של ויברציות נשיות נרגשות ואוהבות שנשלחו אליו ממני ומחברותיי.
    מראה פניו המיוסרות ..הראיונות הקצרים של לפני..ליל הסדר שמתקיים לא רחוק ממנו בזמן שהוא לבד באולם מבצע אימון קליעות פרטי כל אלו הפכו אותנו לאוהדות נלהבות.
    הגברים שסביבנו נטשו אותנו אז במבטי גועל וצפו במשחק בלעדנו..מקללים את קטש שבגד בהם באופן אישי…ואנחנו רק רצינו לחבק אותו:-)
    לא ששמחנו שמכבי הפסידו אל תבין אותי לא נכון…אבל הרמנו את הגביע יחד עם קטש קצת..הגיע לו.
    אל תאשים את אחותך..במקרה הכי גרוע היא פשוט לא הזיקה.

  16. נסיכת הלילה

    פשוט מצחיק נורא.
    אחרי שניגבתי את דמעותיי מהמאמר של אילן שהזכיר לי עד כמה אני בודדה
    הבנתי שיש לי עוד סיכוי,
    ואפילו גדול
    להתחתן
    רק בת 25 (ואפילו עם כרטיס מוזהב…)
    נו טוב, עוד 4 שנים למניייק..

  17. אני קצת מזכירה לעצמי את אחותך
    רק שאני ממשיכה להסתובב סיביב
    מסיבות
    העולם
    פסטיבלים
    סטוצאים
    וזבליים
    אוף
    לא רוצה לגמור מחותנת והורסת משחקי כדורגל סו הלפ מי גוד
    או מיי גוד !!! (-;

    • כנראה שהדרך לאושר עוברת דרך טראנסים , שרוואלים , סטוצים , ערימות בלוקבאסטר לבד בשישי בלילה , פרצופים מרחמים , וקונדומים בכל הצבעים והטעמים …
      ואח"כ מה ? שם האושר ?
      התעודדי בוטן

      • חנן
        תגיד לי
        אתה חושב אני חיה בללה לנד?
        האושר אצלי בפנים
        השאלה כמה שכבות עוד צריך לקלף כדי להגיע אליו ??
        אני חושבת שכמה רחוק שאני לא אסע
        דרום אמריקה תאילנד הודו סקוטלאנד פאקינג סיני בסוף מגיעים לאותה נקודה….והנוף לא משתנה….נוף החיים
        פעם מעונן פעם מעונן חלקית
        לפעמיםםם יוצאת השמש
        ואז מה ? לחות ב – 30 מעלות בצל?
        או מה נפלתי עלייך עם התיסכולים שלי ??
        בעצם
        מה נפלת עלי עם המאמר הזה שהפיל לי אסימונים כמו פאקינג טלפון קיר עירוני של בזק?? ?
        האמת?
        אחלה מאמר
        מהמשובחים ביותר (-;

        • בוטן יקרה
          התסכולים שלך הם של כולנו . כולנו סביב אותן שאלות ואותם לבטים רק בהבדלי שפה , זמן ומקום .
          אפשר לסחוב אותם לכל חור בעולם עם תרמיל על הגב או עם מזוודת עור משובחת של לואי וויטון .
          אבל מה בדיוק הפיל לך את האסימונים ??
          ותודה על המחמאות

          • מה שהפיל לי את האסימונים
            זה אולי הדרך בא אני הולכת לאן שאני הולכת ובעצם לאן אני הולכת ??
            ממרומי גיל 28 בודקים מידי פעם לאן הולכים, באיזה קצב ומה מחכה בסוף…..
            זה קצת משתנה מתקופה לעונה, ולא תמיד הבחירות הן הנכונות…..ולא תמיד הנחיתה רכה
            זה לא מה שכתבת כמו איך שכתבת
            השפה שלך…היא בערך ברוח החיים שלי
            צינית, מתחכמת (במובן החיובי) כואבת במובן הטוב של פריסת הדברים
            ולכן זה קצת הזכיר לי אותי
            ונהנתי
            תודה
            ועכשיו אני אלך לחפש את הקפה של הבוקר
            אחר כך אני מוצאת את עצמי בצהריים ועוד לא התעוררתי (-:

  18. !!!!!!!ANAK

    one of the best I read here
    Katash is great player, but for the wrong team

  19. חנן,
    מאוד אהבתי, תודה על התענוג. אגב, גם לבעלי קוראים חנן אבל הוא הרבה פחות שנון ומצחיק (כמה חבל).

    הוזכר באחת התגובות שכתבת ספר. אפשר לקבל פרטים? אשמח לקרוא אותו.

    • הי ריקי
      תודה על המחמאות . חיברתי שלושה ספרים . ספרי הומור ופנאי
      את יכולה ללחוץ על שמי מתחת לכותרת המאמר וזה יוביל אותך לשמות הספרים , ולעוד כמה פרטים אבל אפשר גם להציץ בהם באתר שלי
      http://www.geocities.com/hananbar
      ושוב תודה

  20. הו-דיני

    וואלה מצחיק , קליל ומרענן
    ת'אמת קצת נמאס מהבכיינות פה של כל הבננות האלה . קצת צחוקים וקצת שובניזם זה בריא .
    וגם האתר הזה נהיה היוסי סיאס של הבנות . זאת עם המשפחה שלה וההיא עם הצלוליטיס שלה
    תנו כבוד לגבר שצוחק על עצמו ועל כולנו .
    תמשיך תביא עוד

  21. מעניין…

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *