בננות בנות שמרשות לעצמן
פעם אחת. מעידה קלה. הייתי חייבת לנסות. חולשת אופי? סקרנות חסרת פשרות? חוסר יכולת לדחות סיפוקים מידיים? הכל ביחד.
מולי בחור שאני בקושי מכירה, אבל יש שם תחושה של זרימה, של קלילות. עכשיו אני שייכת לזן המובחר, לאלו שלא מתפשרים על החיים. שלוקחים הכל לריאות ובגדול. אני עושה את הבחירות, גם הבלתי אחראיות, כנראה אלה המעניינות מביניהן.
בוחנת חזק איך הוא מסדר לפני את הגושים הלבנים והקטנים על צלחת מחוממת (מצאנו שימוש נוסף לתנור). כיצד הם מקבלים צורה של אבקה לבנה וכיצד הם מסתדרים שורות, שורות. עכשיו רצים לי בראש כל מיני סרטים כמו "ספרות זולה". גם אני תכף אשאף לנחיר את החומר הזה, אבל לפני השאיפה אני טועמת.
האבקה מרדימה לי את קצה הלשון, כמה מוזר שפתאום חלק מהלשון שלך נעלמת. אני משועשעת מהמחשבה שאולי חלק מהמוח שלי יעלם, אבל מי בכלל צריך כל-כך הרבה מוח.
אני מסניפה, הוא מסניף. אני לא מרגישה שום שינוי, אבל בעצם לקחתי רק שורה אחת וכאן אותת לי משהו והציע שכדאי אולי לעצור. אני נשמעת לו רק אחרי עוד סיגריה מהולה בקוקאין.
אין שום תחושה שונה, המחשבות שלי פחות מעורפלות, הידיים טיפה יותר קלילות, אבל זהו. אלוהים יעזור לי עכשיו, אני חושבת, ומפקידה את עצמי בידיו. הגעתי הכי רחוק שהגעתי עד היום ואין דרך חזרה. השינוי לא חייב להיות דרמטי, עוד חוויה, עוד התנסות בחיים וזהו. מנגנוני הגנה, אני יודעת, שכנוע עצמי.
אני חושבת שהבחור מולי הוא סוף הדרך. הוא נראה לי איזה אובייקט להתאהבות, אולי בגלל שהוא על קוק ולכן מאוהב בעצמו. בהישג יד נמצא מושא הערצתי, חלומותיי.
העולם מתמלא בדמות שלו שנושאת על גבה את כל המאהבים שהיו בעלי משמעות עבורי והותירו צלקות בליבי. שוב אני ילדה קטנה ומבוהלת שלוקחים ומובילים אותה ביד וזה אחלה משחק מקדים. הסיטואציה סקסית להפליא.
בסוף הקסם עובר ועומד מולי בחור רגיל. אני מנסה לשכנע אותו שיעשה את זה שוב, אבל הוא לא מבין על מה אני מדברת. הוא יותר מידי בעולם שלו. אני מתחילה לחשוב שהחיבור שהסמים עושים בין אנשים מלאכותי ובעצם הם שומרים על הניכור. איך מישהו יכול לגעת בי כשהוא במסע בתוך עצמו? מה שהיה כאן זה אהבה כימית שמתפוגגת עם השפעת הסם. החדר נורא מבולגן. אני נאחזת באשליה, כי מחר שוב צריך לקום לעבודה. כשאני מספרת לחברה שלי למחרת שהתאהבתי בבחור שעושה קוק, היא צוחקת. אני שומעת שכולם צוחקים.
מולי בחור שאני בקושי מכירה, אבל יש שם תחושה של זרימה, של קלילות. עכשיו אני שייכת לזן המובחר, לאלו שלא מתפשרים על החיים. שלוקחים הכל לריאות ובגדול. אני עושה את הבחירות, גם הבלתי אחראיות, כנראה אלה המעניינות מביניהן.
בוחנת חזק איך הוא מסדר לפני את הגושים הלבנים והקטנים על צלחת מחוממת (מצאנו שימוש נוסף לתנור). כיצד הם מקבלים צורה של אבקה לבנה וכיצד הם מסתדרים שורות, שורות. עכשיו רצים לי בראש כל מיני סרטים כמו "ספרות זולה". גם אני תכף אשאף לנחיר את החומר הזה, אבל לפני השאיפה אני טועמת.
האבקה מרדימה לי את קצה הלשון, כמה מוזר שפתאום חלק מהלשון שלך נעלמת. אני משועשעת מהמחשבה שאולי חלק מהמוח שלי יעלם, אבל מי בכלל צריך כל-כך הרבה מוח.
אני מסניפה, הוא מסניף. אני לא מרגישה שום שינוי, אבל בעצם לקחתי רק שורה אחת וכאן אותת לי משהו והציע שכדאי אולי לעצור. אני נשמעת לו רק אחרי עוד סיגריה מהולה בקוקאין.
אין שום תחושה שונה, המחשבות שלי פחות מעורפלות, הידיים טיפה יותר קלילות, אבל זהו. אלוהים יעזור לי עכשיו, אני חושבת, ומפקידה את עצמי בידיו. הגעתי הכי רחוק שהגעתי עד היום ואין דרך חזרה. השינוי לא חייב להיות דרמטי, עוד חוויה, עוד התנסות בחיים וזהו. מנגנוני הגנה, אני יודעת, שכנוע עצמי.
אני חושבת שהבחור מולי הוא סוף הדרך. הוא נראה לי איזה אובייקט להתאהבות, אולי בגלל שהוא על קוק ולכן מאוהב בעצמו. בהישג יד נמצא מושא הערצתי, חלומותיי.
העולם מתמלא בדמות שלו שנושאת על גבה את כל המאהבים שהיו בעלי משמעות עבורי והותירו צלקות בליבי. שוב אני ילדה קטנה ומבוהלת שלוקחים ומובילים אותה ביד וזה אחלה משחק מקדים. הסיטואציה סקסית להפליא.
בסוף הקסם עובר ועומד מולי בחור רגיל. אני מנסה לשכנע אותו שיעשה את זה שוב, אבל הוא לא מבין על מה אני מדברת. הוא יותר מידי בעולם שלו. אני מתחילה לחשוב שהחיבור שהסמים עושים בין אנשים מלאכותי ובעצם הם שומרים על הניכור. איך מישהו יכול לגעת בי כשהוא במסע בתוך עצמו? מה שהיה כאן זה אהבה כימית שמתפוגגת עם השפעת הסם. החדר נורא מבולגן. אני נאחזת באשליה, כי מחר שוב צריך לקום לעבודה. כשאני מספרת לחברה שלי למחרת שהתאהבתי בבחור שעושה קוק, היא צוחקת. אני שומעת שכולם צוחקים.
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא חושב שהמאמר הזה העביר משהו מהחוויה אלי.
טיפה סתמי לטעמי.
מאוד סתמי
אחד הדברים הקשים ביותר לכתיבה הם תיאורי סמים. קודם כל, הם נוטים להיות משעממים להדהים. באופן אישי, כל פעם שמישהו רוצה לספר לי על טריפ שהיה לו או על סטלה מדהימה אני מייד אומרת "לא תודה", כל אחד שישאר עם החוויה המשעממת שלו (כמובן, בניגוד לחוויות שלי, שמדהימות, אל תשאלו מה קרה בפעם האחרונה שלקחתי טריפ…)
עוד דבר קשה הוא ללכת עם הכתיבה עד הסוף, פה אני לא רואה את זה. מה שאני רוצה זה קצת רצון להגיד, "אני מגניבה, עשיתי קוק". ואללה, אחלה, אבל מה? כמה? למה?
וואו… הרעיון נועז להפליא, אך עוד יותר מפליא הוא התיאור רווי השעמום על החוויה. מניסיון,
ההרגשה היא עצומה יותר. את בטוחה שאנחנו מדברות על קוקאין ולא על פחית קולה?
בהצלחה בפעם הבאה.
יש פוטנציאל, חבל שלא מומש…
זה כל כך עצוב אם צריך גרוי (מנסיון). אבל זה עוד יותר עצוב
לחשוב (מנסיון) שהגרויים האלו הכרחיים אפילו בכיף. וממש,
שוב מנסיון, לא ולא. שיאהבו אותנו בלי הילה מלאכותית.
שנאהב את עמנו בלי זה. ההילה הזו זמנית וכל כך מכוערת.
איפה התיאורים על האבקה הלבנה המוטחת על דפנות נחירייך, איפה החיוך המסתורי שנמרח על פנייך עת המרירות הכל כך מתוקה הזו מזדחלת במעלה החך, לאן נעלמו העיקצוצים הנעימים המתפשטים בין חמוקי ירכייך? ואיפה לעזעזאל הזיון המטורף והחייתי שמגיע מייד אחרי??
אהבה בצל הכימיקלים? זה הסם הלא נכון נהדרת…
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
את לא נורמלית ילדה.
לא השתכנעתי שכדאי לנסות
עד היום לא ניסיתי אף סם. כנראה שגם לא אנסה, כי "הזמנות" מסוג התיאור לעיל לא גורמות לי לרצות את זה.
לא נראה לי שהמטרה של הכותבת הייתה לשכנע את הקוראים לנסות גם קוק,
או סמים בכלל.
עם זאת, כמו שאמרו לפניי- היה נחמד, בעל פוטנציאל לא לגמרי ממומש.
וכן, חבל שצריך תמריצים כדי להשתחרר, אבל לפעמים זה הדבר שהגוף, באותו רגע, צריך הכי הרבה. ויותר מזה הנפש.
מדגם מייצג לכך שפתאום את יכולה להתעורר ולא להבין מה לעזאזל את עושה עם מישהו שלפני זה חשבת שהוא הכל בשבילך. רק שכאן את יודעת בדיוק מה הגורם לזה.
התרבות המודרנית מתייחסת לסמים כחומר אסור, מעצם ההגדרה והמוסכמות החברתיות רוב האנשים צורכים סמים לעונג גופני או טמטום חושי/שכלי. תרבויות אחרות המוגדרות כפרימיטיביות או עתיקות משתמשות בפרי עץ הדעת ולא בסם. אכילת פרי עץ הדעת מבקשת לפרוץ גבולות, לפתור בעיות כששערי גן העדן פרוצים לרווחה והאדמה אינה לופתת(גנטיקה). צריכת סם בתרבות המודרנית היא חלק מתרבות הניוון לכן אנשים רבים אינם מפיקים את האור מהסם ונכנסים לדרך לשום מקום.
כשאנו משתמשים בסם אנו פותחים את שערי גן העדן לטוב ולרע לכן עלינו להיכנס אל הגן עם כוחות נפשיים ומטרה עזה לגעת באמת. כניסה עם חברי נפש מגבירה את כוח הרוח, כניסה עם זרים מחלישה ומבלבלת.
אל תצרכו סמים! איכלו בתבונה מפרי עץ הדעת, כי ביום אכלכם ממנו והייתם כאלוהים יודע טוב ורע!
למה?למה אתם מתעקשים להרוס הכל?למה לשרוט את המוח?למה?
למה אתם צריכים את זה?האם אי אפשר בימינו יותר להנות ולהיות שמחים ומאושרים בלי כל מיני כימיקלים?ואם מה שתקחו היום או מחר יהפוך אתכם לצמחים ,במקרה הטוב,או שתסיימו את תפקידכם עלי אדמות?האם זה היה שווה את זה? תחשבו קצת לפני זה-לא סתם הוציאו את זה מחוץ לחוק- כי זה מסוכן-ולא בגלל שרוצים למנוע מכם הנאה…
כמו ילדה טובה כל מה שהדודים באל סם ניסו ללמד אותך.
את חושבת שיש פה בצפון-פה פשוט אנשים לא מחפשים את האושר בכימיקלים-אני חושבת (מקווה לפחות)שפה מבינים שהאושר בא מבפנים.חוץ מזה-מספיק עם כל הכתבות והמקרים שרואים כל יום כדי להבין שזה משחק מיותר.
גם בצפון עושים סמים. כל האנשים שעושים סמים יודעים שזה מזיק, הם מוכנים לשלם מחיר. למה? המון סיבות. הטפה לא תועיל פה.
מצחיק, גם אני הייתי בטוחה שפה לא נוגעים בסמים ואני גרה באשקלון.
שאין פה סמים בצפון-רק שאני לא רואה את זה-וזה עושה לי רק יותר טוב בחיים.עצוב רק שאנשים מוכנים לשלם בחיים שלהם-ואחר כך ההורים שלהם מתראיינים לעיתונים ואומרים-אני לא יודע למה הוא עשה את זה-הוא היה כל כך רציני ואחראי…בלה בלה.
אני שמחה בשבילך שאת חושבת ככה, אבל אנא אל תשפטי דברים שלא תוכלי להבין בחיים.
התמימות, התמימות…..
איזה מוכנים לשלם את המחיר עד שלא מרגישים על הגוף שלך לא יודעים כמה המחיר קשה
אין מכור שלא היה נותן הכל אבל הכל! כדי לחזור אחורה בזמן לפני שהוא היה מכור
תאמין לי שבסרט הזה, אני בקיאה.
מכורים *אוהבים* את הסם שלהם, קרועים עליו, חולמים עליו בלילות. גם אחרי שהם מצליחים להיגמל, הם תמיד ידעו שהם נפרדו מהאהבה הכי גדולה שהייתה להם בחיים.
שנים אחר כך הם ימשיכו להתגעגע למה שהסם נתן להם.
מה שנכון זה שהם כבר לא יכולים לתפקד רגיל בלי החשק הזה ליברוח לסם בכל זאת בסמים יש חוויות מדהימות אל טיבעיות בגלל זה לא כדי אפילו לנסות כי אז כל הזמן יש חלק מהמוח שחושב על זה
זה שהם חוזרים לסם זה כי אין להם שליטה על זה זה פשוט יותר חזק מהם
זה לא בולשיט החלום של כל נרקומן זה להיות נקי תלכי לנרקומן ותני לו לבקש איזה מישאלה שהוא רוצה ומה שהוא יבקש זה להיות נקי ולחיות חיים רגילים
שמכורים לכל דבר, משקיעים את עצמם באהבה למשהו כדי לברוח מעצמם. משפיל למדי,לא?
ואחרי זה הם עוד עומדים מאחרי זה ומנסים להסביר לי בפנים נאורות כמה זה לגיטימי וכמה אני לא פתוחה.
רבותיי, אני פתוחה ביותר לכל הזיותיכם ומאוויכם, רק בשניגוד אליכם, אני מצליחה לשלוט בעצמי.
כמו ששום 'תמים' לא יכול לדעת איך זה לנסות סמים, ככה גם שום מתנסה לא יכול לדעת מתי הוא יהיה מכור ואיך זה להיות מכור ואם זה באמת היה שווה את זה. ככה שיש לנו וויכוח בין שני צדדים צדדים שלא יודעים מספיק.
אחולמניוקי תפוס. לגמרי תפוס. עוד לא היה ניק כה תפוס.
בשם ההנהלה, תודה.
את פולניה !
אז בואי ואספר לך מה שהרצו לי אנשים שעסקו במחקרים בנושא.
לגבי גראס – הדעות עדיין חלוקות, והנטייה היא לכיוון הלא מזיק, לא ממכר, אבל אם מעשנים כל יום כל היום – ותקני אותי אם אני טועה – מדובר בכל זאת בסוג של בריחה.
טריפים, LSD, וכו': גם אם ניסית פעם אחת, ברגע שהכימיקל חדר לגופך, את כבר לא אותו בנאדם. הטריפ מגיע למוח, ומשנה אותו טיפ-טיפה. ממש כלום. פירטו לי גם איך, אבל זה דיי משעמם, אז אחסוך מכם.
הזהרו לכם, ילדים, מעצי הבאובב הקטנים והמקסימים. אולי זה כיף ונהדר ולא מזיק, אנשים עוברים חיים שלמים אחרי ש"אכלו" כמה כימיקלים ולא קורה להם כלום.
אבל רק בשביל הסיכוי הקטן שתתעוררו בוקר אחד עם פיוז קטן שרוף במוח, שיכול לסלול את הדרך לדכאונות, פראנויות, וכלמיני נפלאים שכאילה, רק בשביל זה שווה להימנע.
מכירה אנשים שחיים על כדורים שונים לגמרי, כאלה שהרופא רושם, לפעמים אחרי אשפוז, כתוצאה מכמה פיוזים שרופים במוחם הקודח.
שווה לברוח לפעמים, במיוחד עקב מצבנו העגום. השאלה כמה רחוק.
המאמר דווקא לא הצליח להעביר את התחושה. הכרתי פעם מישהו שניסה קוק, והצליח לתאר לי מה קורה, ואיך מרגישים. הוא סיפר שהזין עמד לו בטירוף איזה חצי יום, והיתה לו תחושה של שגעון גדלות, שאין שום דבר ואף אחד שיכול לנצח אותו, או למנוע ממנו להשיג מה שהוא רוצה.
לא יודעת אם ככה מרגיש כל מי שניסה, אבל חברו אחד ועוד אחד, וספרו לי למה הגעתם.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
תסלחו לי אבל חוץ מלהישפך מצחוק אני לא יכולה לעשות כלום ….חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
בקיצור……אפשר לסכם בשני מילים?
אל תהיו קיצוניים.
אפשר…כשיודעים להציב גבולות מסויימים.
אפשר..חד פעמי…דו פעמי…אבל לא לחיות על חשבון הנאה ולא לחיות כפרזיטים להנאה עצמית בלבד..
תגידי לי כשתנסי מה את חושבת.
נראה לך שמשעמם לי בחיים?
לא יכולתי לצפות לתגובה יותר בית"סיפרית. את לא חייבת לנסות אבל לעולם לא תדעי ואת ממהרת לשפוט לא על סמך ידע (שלא חייב להיות אישי) אלא על סמך אמונה תפלה.
קוקיה יקרה-לפי מגוון התגובות שלך ניסית-כולי אושר-ואת חושבת שלך יש יותר זכות תגובה מלכל אחד שלא ניסה.לא חייבים לנסות הכל בחיים-ואפשר לחיות חיים מלאים גם ככה-אבל את זה את בטח לא יודעת וזאת לא אמונה תפלה (מאיפה קישרת את שתי המילים האלה לשימוש בסמים?)
א. לא רלוונטי בכלל אם ניסיתי או אם לאו
ב. לא הבעתי עמדה בעד או נגד
ג. כן רציתי שתחשבי קצת לפני שאת פולטת ערמה של גיבוב מתחסד שהחדירו לתוכך ואולי תפתחי איזה מאמר אקדמי, ספר וכו' ותביני שהדברים הם לא רק שחור/לבן. יש הרבה מאוד בחינוך שאנחנו מקבלים, בהקשר של הסמים, שהוא פשוט אמונה תפלה (שאם אתה מנסה פעם אחת אתה לא יכול להפסיק למשל).
שלא יגידו לך שסמים מסוג קוק זה לא מסוכן מספיק אנשים במסיבות פולמון מיסתובבים ערומים ולא יודעים מה קורה איתם כל הכבוד על העמידה האיתנה ולפי דעתי עדיף סקס טוב או כל דבר אחר שנהנים ממנו ולא צריך להסתכן
כבר לרגע חשבתי שאני לא בסדר שאני חושבת ככה
למרות קוצרה של הכתבה, אותי היא הפחידה. היו בה כמה דברים כל-כך אופיניים:
-הציפיה לאיזה בום למוח שלא מגיע, אבל בעצם הוא כן מגיע בתחפושת של התאהבות
-אובדן השליטה- התמסרות למישהו זר
-והכי גרוע- הבלבול והמבוכה שאחרי, שגורמים להרבה אנשים דווקא לנסות שוב…
ככל שזה תלוי בי, ג'וינט קטן פעם ב זה המקסימום. ענבל, אל תנסי שוב!!!
לפעמים, כשאני קוראת את הסיפורים במכשיר שקוראים לו מחשב, שרק לאחרונה התודעתי למשהו ממנו, אני חושבת שאולי אני ממש זקנה ולא שייכת לעולם שנמצא, מן הסתם ,מעבר לחלון,קרוב מאד כנראה, אבל משום מה אני לא מצליחה לראות אותו. ולא שתגידו שאני פקצה לא שייכת, ובכל זאת יש דברים שהם מעבר להוויתי. ואז אני משווה את החוויות שלי ממפגש אינטימי ו/ או אחר עם אנשים ועם החיים ועם עצמי ולא נראה לי שפספסתי משהו אבל אז אני קוראת את הקטע ואת התגובות ואני שואלת את עצמי מה קורה? מה אתם אומרים?
האם פספסת משהו בזה שאת לא ידעת אהבה על היי זה או אחר?
בתור אחת שחלקה את חייה עם אחד ש"עשה " קוק באופן קבוע, אני לא רוצה להשמע צדקנית או משהו , אבל רק שתדעו שזה פחות או יותר הדבר שהפריד בינינו.
שנינו ראינו את הגיהינום ממש מקרוב ולא את גן- עדן(למרות שאני לא "עשיתי" כדבריכם, או השתמשתי- כמו שאני מעדיפה לקרוא לזה) .
תיזהרו- קוק הוא סם ק ש ה!
אני יודעת שאנשים לומדים בד"כ מניסיונם ולא מניסיון של אחרים, אבל יש דברים שפשוט לא כדאי לנסות.
אפשר להתאהב כמו אשלייה כשאת/ה על סמים. זה לא אמיתי, ואם יש משהו זה שזה פוגע בו,
(מתוך רשימה מאוד ארוכה וכואבת) זה גם בתפקוד.
חברה שלי הייתה מאוהבת במישהו שהיה חצי-מכור לקוק (הוא נקי כבר כחצי שנה, אז אני אומרת רק חצי-מכור). זה גרם דברים די איומים. פעם אחת הוא פתאום התחרפן והאשים אותה שהיא התעללה מינית באחיין שלו. פעם אחרת, דווקא כשהוא לא לקח כלום, הוא התחיל פתאום, בלי הודעה מוקדמת, להאשים אותה שדווקא היא לקחה קוק עם החברים שלו ולא הזמינה אותו. והוא הרי ידע שהיא לא נוגעת בזה..
המון פעמים אחרות הוא אמר לה שהוא ייגמל, ופתאום הוא נעלם לכמה ימים. הוא תבייש כל כך על זה שהוא הסניף, שהוא העדיף להסתובב שעות ברחובות (ופחות או יותר להיתקע מול מכוניות נוסעות) במקום לחזור הבייתה.
חוץ מזה, כל מבחן שהוא ניסה לעשות באוניברסיטה הוא פישל, וכל כמה שבועות הוא היה נכנס להתקף דיכאון, בוכה שהוא כישלון מוחלט, ומאיים לעזוב אותה כי הוא לא מספיק טוב בשבילה (אחרי כמה עשרות מקרים כאל היא נטתה להסכים איתו).
היום, כשכל העניין לכאורה מאחוריו, עדיין יש לו כל מיני התקפי זעם שלא היו לו קודם.
כשאתה עם בור שאתה אוהב מלפני החויה…החויה מחזקת את הקשר,פותחת אותו,החיבור הופך למוחלט(במיוחד על L.S.D…) אך לעומת זאת לחוות בפעם הראשונה את האוביקט שממול כשניכם על סם,כל סם..הוך את זה לשיקרי,אובססבי,וחסר אהבה טהורה .(מנסיון)
so true
אז מי יודע מה האשליה: הקוק או האהבה?
לא כי אהבה היא סם הרבה יותר קשה, ממכר ומשום מה נתפס כדרך המומלצת ואף אחד לא אומר לך – תיזהרי אם נכנסים לזה, זה משפיע על המוח ולא תוכלי להסתכל על העולם שוב אותו הדבר!
יש בזה משהו אבל עדיין ברור שקוק הרבה יותר מסוכן מהאהבה ניפגעים אבל לא מתים מיזה
זה מייפה זמנית בסופו של דבר, אפילו את האהבה ואת האובייקט של הרגשות.
אם צריך את זה (קוק וכו,) ליפוי, אז סימן שמשהו לא בסדר מלתחילה בראייה
על אהבה.
Been there, done that, got the T-shirt
ואתה בטוח מה עדיף? כל הזמן?
אוי, זה כל כך נכון מה שאת אומרת. אחרי האהבה הראשונה שלי, נהייתי מכורה, ועדיין לא הצלחתי לשחזר את החווייה. כבר עברו אולי 5 שנים, וכל מי שמכיר אותי אומר שהשתנייתי, ולא לטובה. הסימפטומים דומים להפליא – דיכאון, חוסר שקט, אבדן עניין בתחומים אחרים של החיים, השקעה לא פרופורציונלית של זמן וכסף ברדיפה אחרי החלום.
אני אוכלת את עצמי על זה שנכנסתי לאהבה הראשונה שלי בעיניים עצומות, בלי להיזהר ובלי לדעת מה הסכנות. אם היו מסבירים לי קודם, אולי באיזה שיעור חינוך בבית הספר, הייתי משתדלת להיות הרבה יותר זהירה (שלא לדבר על בחירת אובייקט יותר ראוי). תמיד אמרו לי כילדה, שאהבה זה מגניב ומקסימום אם זה לא יוצא אז מתגברים ועוברים לבא. לא הסבירו את עוצמת הנזק הנפשי שמתלווה לעניין.
ולמי שאומר שלא מתים מאהבה… גם זה קורה לפעמים.
כמי שניסתה כמעט הכל (חוץ ממזרקים ודברים קיצוניים), אני חושבת שכתבה כזו חשובה. רק חבל שמי שמעלה את העניין היא בחורה נטולת כל מידע ממשי. ניכור? מסע אל תוך עצמך? אני מתקשה להאמין שמי שמכיר את הנושא היה משתמש במושגים כאלה. האמת, ענבל, את נשמעת כמו נערה נרגשת אחרי ג'ויינט ראשון.
בניגוד לענבל, אני לא באה להטיף נגד סמים בכלל וקוק בפרט. רק לתאר את חוויתי האישית.
כבר כתבו כאן שסמים מסוגים שונים (לאו דווקא קוק) וגם (או בתוספת) לשתיה, מהיותם מחדדי חושים, מעצימים כל חוויה לדרגות חדשות.
בפעמיים הראשונות עשיתי את זה עם בן זוג קבוע, זה היה כיף אדיר. מחדש קסמים שדהו, מלמד על אהבה ומגע ומאפשר פתיחות שהשביחה את הקשר.
עבר זמן, הקשר הסתיים.
מסיבותיי מצאתי את עצמי במשך תקופה די ארוכה רק עם פרטנרים מזדמנים. ואז גיליתי את הקסם הגדול…
סמים מרגיעים ומגבירים את הביטחון, מביאים למקומות ולאינטימיות שלא חלמת שהם קיימים, ורק מעצם המגע בעורך נדמה לך שזו אהבה.
וזה נפלא, באמת. (לפחות למשך כמה שעות).
רק שלאחר תקופה לא ארוכה פתאום גיליתי שזו האופציה היחידה שנשארה. סקס נטול סמים נהיה סתמי, ובלי הסמים גם ביטחון להגיע לקירבה אמיתית נעלם. וכן… העולם ואנשים המסתובבים בו פחות יפים בלי.
וכדאי שאבהיר: לא הייתי נרקומנית, או תלויה בסמים בחיי היום יום. ובכל זאת, בכל מה שקשור ביכולת לקשר, מצאתי את עצמי תלויה ועוד איך.
וגם היום, אחרי תקופה בלי סמים וסקס, ואחרי שחזרתי לחיים זוגיים "נורמאליים", אני עוד לפעמים מתגעגעת.
ונ.ב. – ענבל, בפעם הבאה שאת רוצה להתנסות בלילה של אהבה, לכי על אקסטה.
לפי היחס בין המנוסים והלא מנוסים בתגובות פה אפשר היה לחשוב
ש 70 אחוז מעם ישראל מכורים לסמים
אני היחידה שלא נגעה בסיגריה (כזאת רגילה של ניקוטין) בחייה ? (קל וחומר שאר הדברים)
היחידה
חבורה של נרקומנים? תזהרי שלא נפיל אותך לבורות אפלים.
מה זאת התגובה האינפנטילית הזאת?
קראת היום עיתון? יש שם כתבה שאולי תאיר את עינייך. לפיה כרבע מיליון בני אדם משתמשים בסמים במדינת ישראל – כולל בני נוער. הכתבה, כמו כל הכתבות הללו, אינה עושה אבחנה ברורה בין נרקומנים ובין משתמשים בסמים קלים, או בין צרכנים קבועים לצרכני סופ"ש ומזדמנים. אבל, ראבאק, איפה את חיה? על אי בודד?
ובכלל, תזהרי משימוש בביטויים מכלילים, בנושאים בהם את מגלה בורות מוחלטת.
נרקומנים, כמו אלכוהוליסטים, הם אנשים חולים ואומללים המכורים פיזית ונפשית. ו"חבורת הנרקומנים" אליה את מתייחסת, הינם אנשים בוגרים, עובדים ומתפקדים, שבוחרים מידי פעם "לברוח" מטרדותיהם.
אז אנחנו לא מושלמים, אז מה? אין לך חברות שיורדות על המקרר כשרע להן? או מעשנות 2 קופסאות סיגריות ליום?
ואת מה?
אולי לא נגעת בסיגריה אבל כל מי שמצהיר על עצמו מושלם ולא מכור בטח יש לו איזה פאק באכילה והוא מכור לשוקולד…..
כל אחד מכור למשהו….
אולי את מכורה לסקס לכי תידעי….
אני פשוט חנונית
ואחת גאה
וגם רוב החברים שלי חנונים – כי הם לא שותים מעשנים מתמסטלים וכד'
ולהגיד לך את האמת – הרבה פעמים ביקשתי מאיזה דייט או ידיד סיגריה אחת והתשובה היא תמיד לא . וגם לא בצבא , כשכולם מסביב עישנו .
ואפילו שהייתי באמסטרדם בקופי שופ עם סטוצ החופשה שלי וביקשתי ממש שאחטה הוא לא נתן לי ואמר במבטא הולנדי -דונט סטארט וויד דיס שיט
כנראה שאני חיה בבועה או שאני מוקפת אנשים אחראיים אבל …
אני באמת מוצאת את זה קשה ובלתי משתלם להתמכר
ופעם אחת באמת התמכרתי למשהו
וזה היה לאינטרנט
אבל זה סיפור אחר …
ומה עם נשנושים? מתוקים? קולה? קניות? קפה?
כלום?
פשוט מושלמת!
ולשמירה על עצמי. למה זה כל כך מרגיז אותך?
כי את לא מסוגלת?
למה את צריכה להצדיק את השימוש שלך בסמים? אז תשתמשי. בעיה/לא בעיה שלך, אבל עצם זה שאת מתקצפת עליה בטענה שהיא "מושלמת" מראה שהפוסל במומו פוסל. היא לא מושלמת, אבל היא לא צריכה סמים או התמכרויות אחרות כדי לתקן את הבעיות שלה.
ואגב, חנונית, גם אני הייתי מכורה לאינטרנט. ולקפה וקולה אני לא מתקרבת מסיבות תרופתיות, אבל שוקולד אני אוהבת.
מרגיז אותי? חלילה (יתרון השלווה כאן לטובתי).
את מומיי מזמן פסלתי. רק ניסיתי לחדד נקודה שכזו, שרוב בני האדם מכורים למשהו, מי יותר ומי פחות (כי ככה זה כשלא מושלמים). התמכרות היא להצמד למקרר או לארון הממתקים בכל פעם שקצת עצוב. להעביר יום עבודה משעמם מכוס קפה אחת לשניה. לצאת לשופינג מטורף כדי לשפר את מצב הרוח. להוריד כמה דרינקים לביטחון העצמי. להיכנס למיטה עם כל מה שזז להפיג את הבדידות. והרשימה עוד ארוכה.
אני לא מדברת על מכורים במובן של מחלה, אלא לכך שרובנו ברגעים מסויימים, זקוקים ל"משהו" הזה ברגעים מסויימים.
ואם יש כאלה שלא זקוקים לכלום (אפילו לא למשקה קל של "יפאורה"), אני מקנא בהם. באמת.
מאמר די עלוב, וחוץ מזה אני לא שמה על סמים!
הלו בובה, רדי לי מהשם!!!
Love loosers use drugs !!
ניסיתם פעם תנוחה חדשה בסקס עם פרטנר קבוע?
ניסיתם פעם לשתות עד שלא זכרתם איך קוראים לכם?
היתחשק לכם פעם לצעוד על הקצה(כזה שלא מתים ממנו אבל מרגישים אחר כך היי מטורף)
לא ניראה לי שיש משהו רע בלנסות חוויות עם מישהו גם אם החוויה היא לא בהכרח שיא הבריאיות והמוסריות והחוקיות?
סקס על אקסטזי וביכלל אקסטזי זה משהו מטורף וקיצוני וברגע שלא מגזימים זאת יכולה להיות חוויה מעשירה אפילו!
איך יודעים איפה הגבול? וואלה לא יודעת סומכת עליכם אתם אנשים בוגרים
פה אני מוכרחה למחוא לך כפיים…
עלי והצליחי..
מה שניסיתי להגיד כל הזמן ולא היה מי שיבין אותי…
הוצאת לי את המילים מהפה.
סחטיין.
חוויה.
ורבותי, לפני שאתם קופצים עלי שמאיידס סובלים ומשימוש "חד פעמי" בסמים לא, הנה כמה דברים:
אף פעם אי אפשר לדעת מה שמו לכם בשקיק. "חתול בשק" דאט איז. יכול להיות רעל עכברים, לכו תדעו. ואנ יודעתשאתם נורא סומכים על המוכר.
ומאיידס מתים בדיוק כמו מסמים. וגם מתחילים. בהתחלה זה כיף, הזיון הלא מוגן והמה-זה חוויתי שרציתי להקיא מרוב אושר, ואז הם באמת מקיאים לעצמם את החיים.
מצטדקים יקרים, לפני שאתם קופצים.
קוק זה רע.
קוק זה ממכר.
קוק זה לא גראס.
קוק הוא סם קשה.
קוק הוא מיותר.
ואני לא איזה דודה מאל-סם, לפי שמי אתם מבינים שהייתי שם…
נכון. יש כזה נושא חוויתי, ומי שעשה פעם ראשונה כל סוג של סם יודע, וזה ממש לא אומר לי כלום מה שהיא כתבה כאן. עשיתי קוק, חשבתי שיש קסם, אבל הקסם היה שקרי נקודה סוף.
זה הכל?
גבירותי ורבותי, ענבל היקרה,
בקלילות שמאפיינת את הקיום האנושי ברצוני לשתף אתכםן במחשבותי…
רוצה לדעת מה זאת אהבה? שאלה מ', והמשיכה בלי לחכות לתגובה ואמרה: ' אהבה היא זיון שכל, היא הורסת. אם אתה באמת אוהב מישהו אתה אף פעם לא תגיד לו שאתה אוהב אותו. תגיד לו שאתה אוהב אותו וכל מה שאתה עושה זה רק תפעיל עליו לחצים, ואתה לא רוצה לעשות את זה למי שאתה אוהב.
תהיה אתה בלי חומות, משוחרר מדעות קדומות או מעצורים, תהיה שם ותקח יותר ממה שאתה נותן…. 'שונא מתנות יחיה'…
עד כאן לאהבה בסיפור שלנו.
מנסיון אישי, שימוש בקוק בין בני זוג, עם אופציה למתיחות מינית, הופך למשיכה מינית בדיוק באותה קלות כמו שהוא הופך לדחיה מינית. אין חוקים! קוק מפורר חומות ובונה חומות אחרות במקומן, קוק עוזר לך להשתחרר ממה שאת אבל באותה קלות קוק מכניס אותך לאשליה אחרת שאת לא! מה נכון? מה לא נכון?
בעולם המדעי כדי להתקרב לאמת, להבנת הטבע, המדענים משתמשים בניסויים וסטטיסטיקה וכו"…
נסיון חד פעמי לא מלמד דבר מלבד על המקרי.
אז היה לך נסיון חד פעמי… טוב או רע (שלדעתי את כבר בעצמך לא יודעת או זוכרת בדיוק מה הרגשת כי כזה הוא הקוק… זה שם כשזה שם ואז זה נעלם) כשתעשי את זה בפעם הבאה אולי תדעי יותר, אבל אולי תדעי פחות (זה מה שטוברע בקוק. זה מה שיגרום לך לנסות שוב) זאת למה עליך לא לפחד מקוק! בשונה מלפחד עליך להתיחס אליו ברמת כבוד שאת נותנת לבלתי צפוי! עליך לקחת ממנו יותר ממה שאת נותנת לו כי א. הוא יותר חזק ממך ב. כך תוכלי לחיות ולספר את שלך.
אוהב
I don't need drugs to make my life tragic….
Eddie Vedder
באיזה שיר?
הבחור היה פעם אהבתי ה(כמעט) גדולה…
מתוך ראיון
אני ממש מתפלאת עליכם קוראים יקרים. אם יש סם כל שהוא שמעורר אהבה זהו הפיור m.d.m.a , הלא הוא החומר הפעיל באקסטזי, אבל בלי הספידים. הרגש בהתגלמותו. נכון שחשוב לקחת את זה עם מישהו שבאמת יש תחושות כלפיו, כי אחרת בבוקר אחרי תהיו המומים מעצמכם, אבל אם לוקחים את זה עם מישהו שאוהבים, זו חוויה של התגלות ואור. כל נגיעה בעור החשוף גורמת לעונג בל יתואר ולאושר צרוף, כל חיבוק מרגיש כאילו הגעת הביתה. רגשות בעוצמה שקשה לתאר. בעיני, ויסלחו לי המבקרים, פעם בשנה באירוע מיוחד, לנסוע לצימר בגליל, רצוי כזה עם ג'קוזי, מצוידים בגרם m.dm.a זה הדבר הכי רומנטי בעולם. כמובן שצריך להיות מודע לעצמך, לא להפריז ולהיזהר מהתמכרות, אבל זה כבר תלוי באופי של הבן או בת אדם.
מצחיק אותי לקרוא פה תגובות של קוראים שמעודם לא עישנו ומדברים כמו נציגים של אל-סם. נכון, נרקומנים זה עצוב, זה טרגי וזה רע לחברה, אבל הגיע הזמן להתעורר ולהבין שיש כל מיני סוגים של סמים. לא צריך לקחת כמובן מאליו את כל מה שאומרים לנו או מטמיעים בנו מילדות, ואלכוהול לדוגמא הוא סם הרבה יותר קשה ומזיק מגראס.
תראו, כל הוויכוח הזה נורא נורא נחמד אבל יש כאן בעייה קטנטנה….
כל הדיון הזה בקשר לסמים והתמכרויות בכלל הם בעייתיים ביסודם. בחירת החומר העונה בשבילך לשם "סם" הוא עניין אישי לחלוטין בדיוק כמו שהחוויה מאותו ה"סם" היא אישית, בדיוק כמו שאני יכולה להנות מתנוחה ואחרת יכולה לשנוא אותה, בדיוק כמו שאני יכולה להנות מהשתכרות עד שאני לא זוכרת איך קוראים לי ואחר יקיא את הנשמה שלו עד הבוקר משתי טפות וודקה וחצי – בדיוק ככה אי אפשר לשפוט בעד סמים או נגד או לשפוט מה היא התמכרות.
תראו, לי יש קווים אדומים וזה – דווקא זה – הדבר הכי חשוב. אין לי בעייה עם בן/בת אדם שמותחים את הקו האדום שלהם יותר רחוק משלי. אנשים המודעים לנזקים מול היתרונות של סמים או של אלכוהול או של שאר מנעמי החיים. אבל לפי דעתי אדם צריך גבול.
אני, למשל, שותה כמה שבא לי במצב רוח המתאים – אני יודעת שזה יכול להזיק אבל אני אוהבת את החוויה ואת המצברוח ואת הקלילות המרחפת, את הזמזום בפנים ואת החשק המטורף לרקוד. אני מוכנה לקחת סיגריה מדי פעם – אבל אני לא אגע בסם, ממכר או לא ממכר, זה הקו האדום שלי.
אחד הידידים הכי טובים שלי לא נוגע בסיגריות אבל מעשן גראס בכיף. אחד בני האדם הכי חכמים (גם במובן של נסיון חיים וגם במובן של ידע טכני) והוא יודע (הכוונה – יודע, ולא חושב ש..) שהוא לא ילך רחוק יותר כי שם הקו האדום שלו.
היה לי גם חבר שלא נגע אפילו בנרגילה מתוך סיבות אידאולוגיות, שלא לדבר על לשתות אלכוהול, אפילו לא בירה. הוא מתח את הגבול שלו, את הקו האדום שלו איפה שהוא מצא לנכון למתחו וכיבדתי אותו שכן הוא היה מסוגל למצוא את אותה ההנאה, שאחרים צריכים את כל הסמים בשבילה, בתוך עצמו, ומדי פעם הוא גם עזר לי למצוא אותה – דרך גופו, דרך דבריו, דרכו.
אני חושבת שאי אפשר ולא צריך אפילו לנסות לבקר או לשפוט אדם המודע לגבולותיו ולמיגבלותיו. אבל אדם בלא גבול, אדם האומר "צריך לנסות כל דבר ולא משנה מהו" הוא אדם המועד לפורענות, שכן אדם שאינו יודע גבול – הוא שיפגע לבסוף בסביבתו, באנשים היקרים לו, באנשים דואגים, בחברים ובאהובים. אדם בעל גבול, רחוק ככל שיהיה אותו גבול לעולם לא יפגע בחבריו כי מבעד לענן הלבן שמקיף אותו הוא תמיד יהיה מסוגל להבחין באותו קו אדום המסמל לו לפנות אחורה. אדם המציב לעצמו גבול יגביל את עצמו מפגיעה באחרים.
איני באה לשפוט, אני רק רוצה לומר שלא משנה אם אתה "עלה ירוק" או "שה תמים", העיקר הוא שתדע את הגבול.
הרי כל עוד יש גדר המקיפה את ביתך, לא תלך לאיבוד.
באמת, העיקר שנדע את הגבול.
היה כייף לקרוא את התגובות שלך-ולהבין שאני לא היחידה שחושבת ככה-תודה.
נכון נכון נכון.
קראתי את כל התגובות ורק שלך מדברת אלי באמת.
אני לא "עושה" סמים ורק לאחרונה התחלתי לקבל את הגראס מסביבי כלגיטימי ואם מספיק אנשים סביבי יעשו קוק יכול להיות שאני אעשה את הצעדים האלה גם לקאת קוק. אבל מה שחשוב בעיני הוא שאנשים ש"עושים" סמים צריכים לקבל את זה שיש אנשים שלא עושים ועדיין טוב להם והם מאושרים והם מאבדים גבולות ומשתגעים, סתם מתוך זה שטוב להם ומצחיק להם ובא להם. לפעמים אנשים ש"עושים" סמים שוכחים שאפשר גם אחרת, ומתנשאים על אלה שלא עושים. לפעמים זה הפוך ואנשים שלא נוגעים בסמים רואים עצמם טובים יותר.
לדעתי אין טוב יותר או פחות. כל אחד הישר בעיניו יעשה ומה שחשוב שיתן לחברו לעשות את הישר בעיניו גם כן.
כל כך נכון!
ובכל זאת אני חושבת שיש משהו בלנסות ולהיתנסות בדברים אפילו פעם אחת
אני יודעת שאחרי שלקחתי פעם ראשונה אקסטזי נפתחתי למשהו שאני לא מעונינת
להסביר אפילו כי זאת בעיקר חוויה מאוד אישית שקשה מאוד לתאר במילים וזה גם לא
באמת חשוב.
אבל התנסתי בחוויה הזאת בדיוק בזמן הנכון ובאווירה הנכונה בשבילי, אני יודעת את הגבולות שלי וזאת לדעתי האישית היתבגרות , לדעת מה עושה לך טוב ומה לא עושה לך טוב וליפעול לפי זה. נראה לי קצת קשה לדעת את זה עד שלא מנסים!
אם נתייחס רגע לכתיבה – היא גרועה. את נשמעת כאילו יצאת מאיזה ספר של סמדר שיר, את נשמעת כמו סמדר שיר ואת גם מנסה להראות לנו שסמדר שיר צודקת בסוף.
אם נתייחס רגע לנושא – זה אחלה נושא. אבל פיספסת אותו לגמרי.
ואם נדבר על אהבה, היא בכלל נושא בפני עצמו.
לי באופן אישי יש כלל כזה, שעל מה שאני לא יודעת אני לא מדברת. ואם לא הייתי יודעת לכתוב, לא הייתי כותבת.
קחי דוגמא.
מה אני אגיד לכם העלתם פה נושא משובח. ולמה משובח אתם שואלים כי סמים זה כרגע נושא מרכזי בחייהם של עשרות אלפי צעירים פה בארץ ישראל היפה וה"טהורה".
בסביבה שלי אין אנשים שלא ניסו שכטה מגראס , אני לא רוצה להגזים ולאמר שכולם ניסו אקסטזי MDMA וקוק גם אבל התופעה נפוצה בכמויות שאי אפשר לתאר.
ניסיתי הכל MDMA קוק אקסטזי וגראס ומה אני אגיד לכם זה מגוון את חיי הסקס מה לעשות התחושות שונות הם עצומות יותר הם נעימות יותר תגידו מה שתגידו סקסטזי זה עילאי.
אמנם לא צריך כל פעם לעשות סקס עם אקסטזי (גם קוק זה בכלל בכלל לא רע עם סקס ובעצם גם שכטה לא רע עם סקס ) אבל אני מסכים עם מי שאמרה סופ"ש + ג'קוזי + גרם ממה שלא יהיה זה תענוג אחד ענקקקק.
אני לא מטיף לשימוש בסמים אבל מי שלא חווה את זה לא יידע על מה מדובר .
תמיד אפשר לשמור על קונטרול להתנסות ודי אני מציע גם לגימלאים לנסות (בריאים בגופם) כי חבל לבזבז חיים שלמים בלי החוויה הזאת.
צמרמורות בכל הגוף ,נעימות ברמות מפחידות ,אורגזמה מטורפת , התאהבות?? לא נראה לי אתה מודע לסם אתה יודע שזה סם אלא אם כן אתה עם בן זוג שאוהב ואז השמיים הם הגבול והקשר מתחזק ומתחזק עד שמגיעים ל"הארות" ומבינים כמה אתם מאוהבים (מה רע?).
בקיצור אנשים יקרים סטלה + סקס חובה בכל בית ישראל.
נכון להפליא.
חבל שאת הכתבה לא כתבה מישהי שמבינה על מה היא כותבת.
חברה תעוזתנית שלי, היי לך,
בין שהסנפת שורה או שורותיים, בין אם חשפת את עצמך ל- 20 דקות או חצי יום של scotch & cok, אני יודעת ב ד י ו ק על מה את מדברת, בין אם הונחה על פטמתך הענוגה גבעה קטנה של שלג ובין אם בין ציצייך זרם נחל חלב איתן להרח ..הכיף מובן, יש בסיטואציה המחברת גבר
אישה וקוק להעביר אותנו אל ממלכת האגו שם המסיבה בעיצומה והדבש ניגר …אממה..
היות שמדובר בסם אגו-טריפי צריך לזכור וחובה לזכור: ש"האפ והדאון הם תאומים סיאמיים"
זכרת את זה.. מצוין ! כי כל עליה יש לרדת בחזרה ובזהירות יתר. אם יש לך כישורי סקי שלג זה יכול לעזור!
לסיום אני אסכים איתך בדרכי כמובן: הסמים הם תחליף לאהבה , תחליף "מוצלח" ? תשובה: לא יודעת. מה שכן הקוק אולי מראה לנו את הדרך, מראה לנו לאן אפשר להגיע … ועכשיו אחרי שראינו צריך כדאי ומומלץ להגיע לבד! בלי קביים ! בלי סמים ! בלי מורה דרך קוקאיזי !
לצעוד לשם צריך קודם כל אומץ !!! אומץ מנטלי ואינטלקטואלי ! ופרטנר שמסוגל להביא אותך לשם ואת אותו !
אומץ זו תכונה שאני מחשיבה.. תחשבי על זה…
the article was really bad, but the comments were great!!!
cock really sucks, believe me i know, but still there's nothing wrong with trying it once, though be carefull not to find yourself spending all your money for an ego trip and blocked nostrills…
but xtz is great, youcan't even start to imagine before you try it.
בגלל שהגישה של אלו שהתנסו בקוק היייתה כזו מתנשאת(לרוב) יש לי רצון להתנסות גם כן.
ואני יתנסה ואז גם אני יתנשא.
חבל.
זהו??
הזן המובחר??
יצא איזה 4 פעמים, גיל 35, בערך פעם בשנתיים, אם היה מסתדר הייתי מכניס את זה קבוע, פעם בחודש, עם כל שאר הדברים, שלא יוצא, וכבר לא בא בשערינו.
אם היו עוד אומרים הייתי אומר דחילק.
בכל מקרה שומשום ושמן זית, בושמילס, קיטקאט קפוא, אנטריקוט, הפועל ירושלים, דיוויד מאמט, חיי נצח, אדם בלילה בעיר זרה.
ואם מסתדר משהו, תדעו שעוד פועם בלבבכם הנדיבות
יואו אתן קצת משוגעות קמוני כאילו איך זה אפשרי להיתאהב בקוק
ובאמת האתר הזה מלא ברווקות תל-אביביות מתוסבכות פוסט מודרניסטיות.
כשרוב המגיבות כאן יורדות על הבחורה היחידה שאומרת : קוקאין זה רע!.
כשאתן באות בטיעון הפופולוסטי המעצבן כאילו למי שלא ניסה אין זכות לדיעה משלו.
כנראה שהתדמית באמת נכונה.
תמשיכו להתכסות בפטפטת שלכן, תמשיכו לחפש בסמים את הייעוד שלכן, כי בפנים אתן ריקות כמו בית קפה בירושלים.
GET A LIFE
לא יודע..
חלק מסניפים
חלק מזדיינים
וחלק פשוט חיים את החיים…
תחיו את חייכם כאילו אין מחר, אבל אל תשכחו שאנחנו כאן בשביל ההנאה, עם או בלי קוק.
אני אישית מעדיף טבעי, תודה.
😉
hjhj