האחד והכוכבים

זוגיות. אין אדם שלא חולם על היום בו הוא ימצא את החצי השני שלו. את אותו אדם שיגרום לתחושת אושר גם ברגעים הכי קשים שיש. תמיד האמנתי שאני רוצה למצוא את האחד והיחיד, "האביר על הסוס הלבן". טוב אנחנו נמצאים בשנת 2002 וסוסים אינם אופנתיים כפי שהיו בעבר ולכן אני מוכנה "להתפשר" על האביר בג'יפ ארבע על ארבע. בחורה מציאותית.
לאחר אהבה ראשונה שהסתיימה בכאב לב, הצבתי לעצמי כלל. חוק ברזל והשבעתי את עצמי שלא אעבור עליו. ההחלטה שלי היתה שעלי להכיר את מי שאני מבפנים, לבנות את עצמי, ולעמוד עם שתי רגליים על הקרקע ורק אז לכרוע ברך ולצעוק לונוס שתבוא לבקר אותי. החלטתי וכך היה. במשך שנתיים הייתי במצב של ביצה רכה. מבפנים עדיין מתבשלת, אך טרם מוכנה. עבדתי ללא הרף. לא חיפשתי בחור שאוכל לכבוש את ליבו. הדבר היחידי שהחלטתי לכבוש היה את העולם. אנשים נוהגים לומר "השמים הם הגבול". עבורי אין זה נכון. מדוע להסתפק עד השמיים? מספיק שאעלה על מטוס קל דו-מנועי ואגיע תוך דקות ספורות אל השמיים. אימצתי לליבי אימרה אחרת "הקסיופיה היא הגבול". והחלל, הכוכבים- להם אין גבולות. היקום כבש את ליבי. אני תהיתי כיצד בחור, ואפילו בחור בעל אופי מוצק ויציב, יוכל לגרום לי לתחושה כה מושלמת. ביום בהיר אחד, באופן הכי לא צפוי, זה קרה. נסעתי לבית-החולים לבקר חבר שנפצע בפיגוע. ברור כשמש שבאותו יום לא עלתה במחשבתי האפשרות שהלב שלי יחסיר פעימה בגלל בחור וללא ספק בגללו. ברגע שנכנסתי למחלקה ראיתי אותו והרגשתי שאנחנו כמו שני עננים טעוני חשמל המתנגשים זה בזה בשמיים. מן הרגע הראשון בו דיברנו הוא כבש את ליבי. אולי בגלל העיניים שלו שנוצצות מרוב טוב לב, אולי בגלל החיוך מלא החיות, אולי בעקבות האופן שהוא דיבר, אולי בגלל האופן בו הוא נשען על הדלפק. אין ספק. ונוס פיזרה מעל ראשי את אבק הקסמים שלה והיא נתנה לי לחוש לראשונה בחיי שיש אדם שאיננו נראה לי כאביר על סוס לבן. הוא נראה לי מעבר לכך. הוא נראה לי כמו כוכב נוצץ ושמיימי. פעם הייתי כביצה רכה. באותו רגע ידעתי שאני כבר ביצה שלוקה. אני מוכנה. אהבה היא דבר מסובך. איש אינו יודע כיצד להגדיר אותה. איש אינו יודע כיצד ניתן להשיג אותה. איש אינו יודע כיצד להעריך אותה. האהבה נשגבת מבינתנו. מעולם לא רציתי בחור שיתנהג כמו וסל ויחוש שאני כל עולמו. קטונתי. אינני מוכנה, ולא אהיה מוכנה, להוות עולם שלם עבור אדם. האחריות היא גדולה מדי ואילו אני בסך-הכל בת-אנוש שמהווה חלק מזערי מהעולם. מעולם לא חיפשתי בחור יפה תואר. "לא כל מה שנוצץ זהב" ובאמת שהיסוד מסקרן אותי ולא האריזה מבחוץ. מעולם לא רציתי מאצ'ו שינסה להוכיח לי כי הוא ורמבו אחים. מה הטעם בבחור העוטה עליו מסך ברזל? בסך-הכל חפצתי בנפש טובה שמספיק שאביט בה פעם אחת בלבד וארגיש עד כמה החיים נפלאים. כך הרגשתי כשהוא דיבר. כך הרגשתי שהוא חייך. כך הרגשתי שהוא העביר את ידו בשיערותי. הוא האחד. אני יודעת את זה. בכל פעם שבאתי למקום בו הוא עובד, הוא חייך אלי מרחוק. הוא חייך ונופף בידו בדרך כה מדהימה לשלום. מסתבר שלפעמים אנשים מסוגלים מצד אחד לבצע פעולות כה פשוטות, כמו נפנוף לשלום ומצד שני הן נראות כה מרשימות. אדם יקר, עם לב שעשוי מזהב. אדם שאמר לי בשעתי הקשה "את בחורה מדהימה". אדם שהביט בי בחיוך מתוק בזמן שאני לא הייתי מסוגלת להביט בעצמי במראה. אדם שאיננו מסוגל להיות אביר על סוס לבן, כי הוא כל כך מעבר לכך. אני אוהבת אותו. לעולם לא אשכח אותו. את בפעם האחרונה שראיתי אותו ידעתי שאני חייבת לנשק אותו. היה לי ברור שאני לא אראה אותו לעולם והדרך היחידה שבה אני אוכל לראות אותו, תהא רק כשאני אביט לשמיים בלילה גדוש כוכבים מנצנצים. מחייך אלי ומעביר לי מסר לפי חוזק הנצנוצים שלו שהכל יהיה בסדר ושהקסיופיה היא הגבול. חזרתי לעבודה בלתי פוסקת סביב לשעון, עדיין שואפת להתקדם ולכבוש את העולם, רק שהפעם אני לא מסוגלת להתאפק מלשאול את עצמי האם אוכל להיות מאושרת בלי האביר שבכוכבים. הוא ערבי.