משתייכת לז'אנר שמתעסקות עם ספונג'ה? רונית בר-לביא על הטרנדים בבקבוקי נוזל לרצפה

פקק לחודש

ים אקונומיקה

איך לומר את זה, לאחרונה לא נעים לי מנוזל הרצפות שלי. כן, כן, זו לא טעות הקלדה, התחיל להיות לי קצת לא נעים מהבקבוק הטריויאלי הדל למראה הכחלחל נודף ריחות הדטרגנטים הזה ששוכב אצלי מתחת לכיור, במקום ההוא לפח, נו זה עם כל הבקבוקים האלה ששוכבים שם שנים, בדרך כלל ללא שימוש.
נכון שמידיי פעם נפתח החלק הזה בארון, בדרך כלל אחת לשנה, כשיש הפסקת חשמל (לרוב בחורף
בדרך כלל ב 0 מעלות צלזיוס), ונשלף משם פנס מאריך ימים במיוחד או נרות של שבת לבנים כאלה עבים. יש לי שם גם טסטר, טסטר אמיתי, כזה שאפשר להבריג איתו ברגים, וכשמכניסים לחשמל, אומר החשמלאי שלי, הנורה בו דולקת. את העובדה הזו לא רציתי לבדוק בעצמי, ולא כיוון שאני לא יצור סקרן, אלא מהעובדה הפשוטה שבענייני חשמל אני לא בעד להתנסות, זה יכול בשימוש מוטעה להרוס לי לגמרי את התסרוקת, וזה כבר לגמרי לא מקובל.
באותו ארון שוכנת גם קופסת נרות חנוכה, אתם יודעים אלה עם ה – 44 בקופסה (גאון מי שחישב). כל שנה אני מדליקה כמה עד שנמאס (נר ראשון ושני), וכמו נס פך השמן, הקופסה לעולם לא נגמרת. אבל משום מה דווקא מנוזל הרצפות הכי לא נעים לי. תחשבו כמה זמן וכמה אבק אוגר בקבוק כזה כשמוזגים ממנו פקק אחד מדוד אחת לחודש ביום המיוחד הזה של הספונג'ה, נו זה, היום בו אגרת את כל העצבים האפשריים על העולם והחלטת שרק פאנלים וים אקונומיקה עכשיו יעזרו לך.

לא במודה

עכשיו, גם בבקבוקי נוזל לרצפה יש אופנות. הצעקה האחרונה של לפני שנה או שנתיים אינה רלוונטית כבר להיום. נגיד אם קניתי אז את הבקבוק הסגול הכי פסטלי בריח הכי יסמיני במדף עם ציור מבטיח של ברווז טהור ובועות סבון מסביבו, הרי שהיום הוא כבר לגמרי פאסה, ומריח לי כמו ספריי-עוין-לסביבה לטיהור שירותים. עכשיו לכי תסבירי את זה לנוזל רצפות שנפתח אחת לחודש, שהוא כבר לא במודה. לכי תסבירי את התקרית של לפני חודשיים כשהיית בהתקף של השמנים האתריים ובמקום בנוזל, פשוט הזלפת לתוך דלי הספונג'ה 20 טיפות לבנדר טהור ו – 20 טיפות עץ התה. כך למעשה עלו יחסינו על שרטון.
החלטתי לעשות מעשה. הלכתי לאחת החנויות האלה שממוקמות בפסאז'ים עם ריח השתן העז, העזובה הכללית והבוטה, שמשום מה אף פעם אני לא רואה בהם אף אחד מוכר, וגם אם כן, הקונים שם חומקים. קונים הולכים, לא משתהים.
רוב הפעמים קוראים לחנויות כלי הבית האלה משהו כמו "להסמרטוט פניתָ, לא טעיתָ!!". עם הצהרה כה נוסכת אמון אפילו אחת כמוני נעשית החלטית, נכנסת קונה. קונה מה? זהו שהפעם החלטתי על כ-מ-ה בקבוקי נוזל לרצפה בצבעים וריחות שונים, והרבה יותר קטנים כל אחד, למעשה בקבוקונים, איתם אוכל לגוון.

לעבוד על זה

מאז, יחסיי עם נוזלי הרצפה שלי הרבה יותר תקינים, ההחלטה הזו על פוליגמיה מאד מוצאת חן בעיניי, ונראה שגם להם בכלל לא רע במחיצתי. הם נפתחים בסבב פיירי כזה, אין מקום לתלונות, ונגמרים מהר כל אחד כך שאין זמן להתיישנות ולמרמור. כי מי שמכיר יודע: נוזל רצפה הוא ההיפך מיין, כאן היישון גורע. ככה כל הצדדים יצאו מרוצים וגם הדירה שלי יותר מבסוטה, אלחמדוללה.

תגובות

  1. פעם בחודשיים

    נחמד, מצחיק ושנון.

    רוצים עוד …

  2. יעל רותם

    נכון מאוד! בכלל הנושא של נקיון ולהחליט ולהתחייב הוא רגיש ועדיף לגשת אליו עם קורטוב רחב של הומור. אחלה מאמר, עשה לי את הערב. מי יודע, אולי השבוע אחשוב על לשטוף את רצפותי המייחלות למעט רענון והתחדשות. אבל אני לא מבטיחה…

  3. אורלי

    מעולה!!!!!! פעם ראשונה שמתחשבים בחפצים ובודקים מה בעצם הם חושבים ואיך הם מרגישים…. רעיון וכתיבה גאוניים, וכן..אשתדל להתחשב יותר ולהפגין רגשות חיבה לאקונומיקה המיושנת שלי

  4. רינה פרימו

    פיתוח סוגיית נוזלי הריצפה מוצלח ביותר…ואין על לבנדר

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *