פמיניזם

לאה גולדברג

“ועל כן אלך בכל רחוב ופינה, rnבכל שוק וחצר וסימטה וגינה, rnומחורבן חומותיך כל אבן קטנה, rnאלקט ואשמור למזכרת, rnומעיר לעיר, ממדינה למדינה, rnאנודה עם שיר ותיבת נגינה, rnלתנות דלותך הזוהרת”, rn(משירי ארץ אהבתי). rnrnהשיר הזה מוקדש ל”מכורה שלי, ארץ ...

קראי עוד

בת מרים, יוכבד

משוררת. אחותנו. נולדה בבלרוס כמרים ז’לזניאק. בבלירוס נדפס גם ספרה הראשון. עלתה לארץ-ישראל ב- 1928, גרה בתל-אביב ופרסמה משיריה בכתבי עת שונים. בנה נפל עם הל”ה, במלחמת השחרור, ומאז לבשה רק בגדי אבלות שחורים. כלת פרס ישראל לספרות עברית 1972. ...

קראי עוד

דרורה חבקין

יש לי דם והוא רותח! וי!rnיש לי לב והוא קודח! וי!rnכל אחד אותו פותח וי וי וי!rnעם מפתח, בלי מפתח, וי!rnrnאת שלי כמו אבטיח, וי!rnבלי סכין, מתוק מבטיח, וי!rnאת שלי צימוק ניחוח, וי וי וי!rnמן הרגל עד המוח, וי! rnrnשנות ...

קראי עוד

ברכה צפירה

היא נולדה בירושלים, לזוג הורים יוצאי תימן. אמה מתה עליה בלידה, ואביה נפטר כשהיתה בת שלוש. את היתמות הזו רתמה ברכה צפירה לאמנות, מהסוג המפכני, החלוצי, כזה שלא נראה כאן מעולם, ובכל זאת, כולו נשען על מורשת הארץ וזימרתה. “באופן ...

קראי עוד

מונה זילברשטיין

איכשהו, מונה זילברשטיין האגדה ניצחה את האישה והשחקנית מונה זילברשטיין. עוד בחייה. ככה זה כשאת נולדת כל כך יפה לעולם כל כך אכזרי. ומונה זילברשטיין דווקא צמחה לעולם שאמור להיות טוב. שנות השישים הגיעו לתל אביב בשנות השבעים, והמראות הכי ...

קראי עוד

רחל בלובשטיין-סלע

הכל היה מוקטן, ממוזער, בשירתה של רחל. צר עולמי כעולם נמלה, קטן הוא ודל הוא חדרי, הפגישה אינה אלא חצי-פגישה, שברי מילים סתומים. לכאורה, היא היתה רועת האווזים הקטנה שביקשה רק מעט מן היופי, זהב הצהרים, לטבול בתכלת שוקטה ובתום ...

קראי עוד