פמיניזם

לאה גולדברג

"ועל כן אלך בכל רחוב ופינה, rnבכל שוק וחצר וסימטה וגינה, rnומחורבן חומותיך כל אבן קטנה, rnאלקט ואשמור למזכרת, rnומעיר לעיר, ממדינה למדינה, rnאנודה עם שיר ותיבת נגינה, rnלתנות דלותך הזוהרת", rn(משירי ארץ אהבתי). rnrnהשיר הזה מוקדש ל"מכורה שלי, ארץ ...

קראי עוד

בת מרים, יוכבד

משוררת. אחותנו. נולדה בבלרוס כמרים ז'לזניאק. בבלירוס נדפס גם ספרה הראשון. עלתה לארץ-ישראל ב- 1928, גרה בתל-אביב ופרסמה משיריה בכתבי עת שונים. בנה נפל עם הל"ה, במלחמת השחרור, ומאז לבשה רק בגדי אבלות שחורים. כלת פרס ישראל לספרות עברית 1972. ...

קראי עוד

דרורה חבקין

יש לי דם והוא רותח! וי!rnיש לי לב והוא קודח! וי!rnכל אחד אותו פותח וי וי וי!rnעם מפתח, בלי מפתח, וי!rnrnאת שלי כמו אבטיח, וי!rnבלי סכין, מתוק מבטיח, וי!rnאת שלי צימוק ניחוח, וי וי וי!rnמן הרגל עד המוח, וי! rnrnשנות ...

קראי עוד

חנה זמר

הגברת הראשונה של העיתונות העברית. "דבר" היה עיתון מעמד הפועלים בארץ. היה פעם כזה דבר. הוא נולד ב-1925, עורכו הראשון היה ברל כצנלסון. במשך שבעים שנה הוא טרח להיות אידיאולוגי, מחנך, כותבי העיתון היו אנשים כמו עגנון, בורלא, אורי צבי ...

קראי עוד

תמי בן עמי

"המגדל הלוהט" קראו לה בתכניות האירוח של סוף שנות השבעים תחילת שנות השמונים. היא היתה הרגליים הגאות של המדינה. ומי שהיה מספיק גבוה כדי ליהנות ממה שלמעלה מהן, יצא סחרחר ומהופנט. rnהימים היו ימי ערוץ אחד, עיתון "לאישה" אחד, אפילו ...

קראי עוד

מיכל ניב

היפה והאמיצה כל הקלישאות לא יכלו למיכל ניב, השדרנית והעורכת המוסיקלית שגידלה דור שלם על ברכי תכניתה "הפסקת עשר" בגל"צ. זה שההתאבדות שלה נפלה דווקא במה שנראה היה התקופה השמחה ביותר בחייה, הפך את ימי הרדיו העליזים של "היפות והאמיצות" ...

קראי עוד