סיפור קצר: כדי להגיע בזריזות יחסית לפואנטה אפשר לספר על ההתאהבות בנועם דווקא דרך הנתקים, מִקבץ צפוף של אי הבנות, תאום סיאמי של אהבה חד-צדדית

*נגיד ש*פעם, לפני עידן ועידנים, ביום חורפי אחד היא החליטה שהיא הולכת להתאהב ולחוש כיסופים וכמיהה באופן שאף בן-אנוש לפניה לא הרגיש מעולם, ואף בת-חווה לא חוותה מעודה.

סיפור בהמשכים: אני אומרת לעצמי שאני חייבת להעיף אותו מהחיים שלי, מהסלון שלי, מהמיטה שלי, ואחר כך אני אומרת לעצמי שאני אעשה את זה יותר מאוחר. פרק חמישי ואחרון

סיפור קצר: "נו כבר אסטרו," נבח עלי אלעד בפנים מזיעות ואדומות, "אנחנו מפסידים פה במשחק כי חסר לנו שחקן. את באה עכשיו, או שאת לא באה בכלל?"

סיפור בהמשכים: "תחזיקי חזק ת'כוס יין שלך," הוא אומר, לפני שאני מבינה למה ואיך אני פתאום באוויר, בין זרועותיו, ואחרי שנייה אנחנו בתוך חיבוק פושר של מים. פרק רביעי

סיפור בהמשכים: אני יושבת בבית קפה ששמאי הזה בחר, מרחק של יריקה וחצי מהדירה הראשונה שאני ומיקי שכרנו כשרק הגענו לתל אביב. כמה עברתי מאז. פרק ג'

סיפור בהמשכים: אני עומדת מול הבית של יורי, מחזיקה זר פרחים ביד, חיוך אווילי מרוח על פני החיוורות. חסרות לי רק זוג צמות ואיזה יודל. פרק שני

סיפור בהמשכים: הייתי כוסית שחבל על הזמן ושיכורה מהמשקה הכי גרוע שאתם יכולים לדמיין לעצמכם. בקיצור, הרגשתי מספיק אמיצה כדי להתחיל אתו

סיפור קצר: כשעליתי לאוטובוס הרגשתי נפלא, שיננתי בראשי את המשפטים "אני מלאה באהבה, אני חזקה, אני מוכשרת" - כמו שלמדתי מקלטת "החשיבה החיובית"

סיפור קצר: בקושי נשמתי כשאמרתי לך שאני לא נשארת ושרק באתי להגיד שלום ושאת יכולה ללכת להזדיין עם מי שאת רוצה ועם עצמך בעיקר, אבל את חייכת