אבי, חלמתי שמישהו נוגע בי

הפעם הראשונה הייתה בגיל עשר. ש’. פ’. ואני נהגנו להחליף בינינו ספרים, כי מה שהיה בספריית בית הספר לא הספיק. יום אחד ש’. הביאה לי ספר, סיפורים על חיילים גיבורים שאין לי מושג איך קראו לו. באחד הסיפורים אחד החיילים מתמזמז עם חברתו לפני שהוא יוצא לקרב, התיאור היה די תמים, קצת נשיקות וקצת ציצים; אבל עד היום אני זוכרת את התחושה ההיא שעברה לי בחלק התחתון של הבטן כשקראתי את התיאור הזה. אחר כך החייל, כמובן, נופל בקרב, דבר שמאוד העציב אותי. מצד שני, התיאור המיני די שימח אותי, ואולי שם נוצר לראשונה המיזוג בין תשוקה וייסורי מצפון? אולי בגלל שגיל עשר הוא לא גיל סקסי במיוחד, ניסיתי למצוא עוד ספרים כאלה עם תיאורים, אבל לא ממש התאמצתי, הסתפקתי בכל מיני רומנים למשרתות, שהשיא בהם היה תמיד “הוא נישק אותה בערגה, מדליין נמסה בין זרועותיו, מהמבט שבעיניו היא ידעה שזו האהבה לה חיכתה כל חייה” (בהתחשב בעובדה שמדליין הייתה בדרך כלל בת תשע-עשרה, היא לא נאלצה לכסוס ציפורניים יותר מדי זמן). אלה היו באמת תיאורים נוגעים ללב, אבל מתישהו התחלתי לרצות משהו קצת יותר בשרי מזה.
בכיתה ח’ נפל עלי איזה ספרון פורנו, משהו בכריכה רכה, שהעלילה בו נסובה סביב בחור אימפוטנט, שבשביל אימפוטנט דווקא זיין לא מעט, שם היה כמה בשר שרק רציתי, אבל העלילה המופרכת הטרידה אותי קצת.

בכיתה י”א התחולל השינוי הגדול. ישבנו במחששה, משועממים כרגיל; ואז תמיר אמר שהוא מצא בבית ספר שימצא חן בעינינו. התקבצנו כולנו באלפה סוד החבוטה שלי, תמיר שלף ספר חום ישן, והתחיל להקריא: “שיחקנו מספר משחקים תמימים, כפי שעשינו בכל פעם בה נפגשנו, כאשר אנה הציעה פתאום כי נשחק ב ‘אבא ואימא’. פרדל צחק למשמע בקשתה… אנה ידעה היטב מה עליה לעשות כדי להתחיל את המשחק. היא ניסתה לפתוח את מכנסיו של פרנץ. ‘קדימה פרנץ, תוציא את הצינור שלך מהמכנסיים’. היא לא נתנה לו זמן למחשבה וכנראה גם לא סמכה עליו, כיוון שמייד שלחה את ידה ושחררה אותו צינור מוצנע מתוך מכנסיו של פרנץ…אחי פרנץ עמד קפוא במקומו, אינו מבין מה קורה עמו, אבל מגע אצבעותיה של אנה על צינורו הקטן גרמה לזה להזדקף כאילו היה עיפרון המוחזק בין אצבעותיה.
‘מהר פרנץ’, לחשה אנה, ‘זוז כבר, עכשיו’.
בעודה מדברת, בלי להרפות מפרנץ, ירדה אנה על הרצפה, נשכבה על גבה והרימה את שולי החצאית הקצרה שלבשה, מפשקת את רגליה תוך כדי כך. בעודי מתבוננת בה, מוקסמת, חשתי את ידו של פרדל בין רגלי, ושמעתי אותו מזרז אותי בלחישה לשכב על הרצפה כמו אחותו…משקל גופו היה כבר על גופי, והעיק עלי, והתחלתי לחשוב כי זהו משחק מטופש במקצת. נשימתו של פרדל נעשתה כבדה ומהירה… תחושה מוזרה, לא מוכרת, אחזה בי…וכעבור זמן מה היתה התחושה כה נעימה, שהתחלתי להנות מאותו משחק לא מוכר”. בינגו!
זה היה “ז’וזפין מונצנבאוכר, זכרונותיה של יצאנית וינאית” מאת פליקס סלטן; מסתבר שהסופר שכתב את במבי כתב עוד כמה ספרים. כמה פעמים ביקשתי מתמיר שישאיל לי את הספר וכמה פעמים שהוא סירב, אוף, טוב, נראה לי שהוא שמר אותו אצלו לאותה מטרה שאני רציתי אותו אצלי.

שנה אחר כך, ש’. כן, אותה ש’. שהשחיתה אותי בגיל עשר מצאה עותק חבוט של פאני היל, קראתי, עיינתי, הפנמתי, קראתי שוב, ושוב ושוב. באמת ספר מופת, אין מה להגיד. אבל בשניהם משהו הפריע לי, עברו הרבה שנים וסופרת אחת כדי להבין מה לא הסתדר לי.
כבר כתבתי כמה פעמים על החיבה הגדולה שלי לתיאורים של הנרי מילר, אבל אם כבר הנרי, מה עם אנאיס היקרה? “הדלתא של ונוס” הייתה הפעם הראשונה שבה קראתי סיפורים שנכתבו על ידי אישה, ושם הכל הסתדר, היה נכון יותר. אין ספק שגברים יכולים לכתוב ארוטיקה מופלאה, אבל יש איזשהו ערך מוסף בכתיבה של אנאיס, כמו בקטע הבא:
“את נוגעת בעצמך לפעמים?”
בדיוק ברגע זה היא רצתה לעשות תנועה קטנה לעבר חגורתו, כדי להגיע לתענוגה העילאי שאותו גילתה מספר לילות קודם לפני כן אבל היא פחדה שהכומר ידחה אותה ושאותו תענוג יאבד לה…
‘למה זה מעשה מגונה?’, שאלה לינדה ונלחצה אל קצה חגורתו. התרגשותה גברה. הכומר נרכן לעברה ושפתיו כמעט נגעו במצחה. ראשה היה סחרחר. הוא אמר: ‘רק לבעלך מותר יהיה ללטף אותך ליטופים כאלה. אם תמשיכי לעשות את זה תהיי חלשה, וכשתגדלי אף אחד לא יאהב אותך. כמה זמן את עושה את זה כבר?’.
‘שלושה לילות אבי, ויש לי גם חלומות’.
‘איזה מין חלומות?’
‘חלמתי שמישהו נוגע בי שם’.
כל מילה שיצאה מפיה הגבירה את התרגשותה. היא העמידה פני אשמה ומתביישת, נפלה על ברכי הכומר, השפילה את ראשה ובכתה, אבל היה זה בגלל מגע חגורתו שהביא אותה לאורגזמה והרעיד את כל גופה. הכומר הרים אותה מהרצפה, לקח אותה בין זרועותיו וניחם אותה”.
תמיד כשאני קוראת אותה יש לי הרגשה שאם גבר היה כותב את זה, הוא היה דואג שגם הכומר ייהנה, ולא רק הילדונת שהמיניות שלה זה עתה התעוררה.

אחר כך עברו להן כמה שנים ללא ספרות מופת אמיתית, מה שאילץ אותי להסתפק בדבר האמיתי; עד שגיליתי את האוצרות שברשת. בפעם הראשונה שגלשתי לא חשבתי על סקס, בפעם השניה עדיין חיפשתי מאמרים בסוציולוגיה לאיזו עבודה מנג’סת. בפעם השלישית הייתה לי הארה. בסבלנות התחלתי לחפש אתרי סקס, אבל לא בשביל תמונות וסרטונים, רציתי רק סיפורים. המוני מסכים התנפלו עלי וסירבו להיסגר, אלפי זונות ממין נקבה וממין זכר הציעו לעשות לי טוב, אבל אני רציתי לקרוא. לא ממש מצאתי דברים כלבבי, עד שמישהו סיפר לי בסוד על ניוז גרופ ענק של סיפורי סקס, alt sex stories, בום! מיליוני סיפורים מכל הסוגים; מסווגים לפי קטגוריות ותת קטגוריות מאורגנות היטב, מכל וכל כל מה שאפשר לדמיין. התחלתי לקרוא בצורה בלתי מבוקרת, עד שלמדתי מה פירוש האותיות שליד הכותרת, כדי להימנע מכל מני זוועות שלא רציתי לדעת על קיומן בכלל והקריאה בהן גרמה לי רק בחילה (אני בהחלט בעד שוויון חרות ואחווה, אבל אף אחד לא יכול להכריח אותי לקרוא סיפורים שחרא מהווה בהם אלמנט ארוטי, אקסקיוז מי!). אחרי שקראתי, למען המדע כמובן, כמה עשרות סיפורים, הבנתי מה אני באמת אוהבת. תנאי הכרחי כדי שסיפור יגרה אותי הוא שכל המעורבים בדבר ייהנו. ברגע שמישהו סובל הסיפור מדכא אותי. פעם התחלתי לקרוא סיפור על אונס, אבל זה לא היה מגרה בכלל, מצד שני, יש סיפורי כאילו אונס, כמו הסיפור הבא, שבהם הגיבור משוכנע שהוא אונס את הבחורה אבל היא יודעת שהוא לא, כאלה כן מגרים אותי; לא אכפת לי שיהיו סצינות אלימות, אבל כל המשתתפים בגאנג באנג חייבים להיות מבסוטים חאלס. סיפורים ארוטיים לסביים לא נוטים לעשות לי את זה, לא בגלל הלסביות אלא מפני שבדרך כלל המין נוטה להיות מעודן מדי, ואם הוא נהיה קשוח זה לא מסתדר לי בקונבנציות במוח. והקיק האולטימטיבי, אלוהים שיעזור לי, כי טובי הפסיכולוגים לא הצליחו, הוא סיפורי הומואים. אין לי הסבר לתופעה הזאת, אבל לשמחתי יש ברשת מיליוני אתרים של סיפורי גייז, אחד אפילו, ולא רע בכלל, בעברית. וכאן הגענו לנקודה כואבת, סיפורי סקס בעברית. יש, אבל נו שוין, זה לא זה. קודם כל, הם קצרים מדי. כדי שסיפור סקסי יהיה אפקטיבי, הוא חייב להיות בעל אורך מסוים, נו, כדי להספיק… הנקודה ברורה, לא? שנית, השפה, השפה הורגת אותי. כנראה לאנשים לא נעים לכתוב על סקס, אז הם כותבים אותו בשפה גבוהה, וכשאני רוצה שפה גבוהה, אני פותחת תנ”ך. אני אתן כמה טיפים לאיך מגיעים למאגר עצום של סיפורים מכל הסוגים באנגלית: הולכים לגוגל ושמה בוחרים את google groups ומדפדפים עד ל – alt.sex.stories משם מקישים איזו מילת קוד שרוצים, כל מילה תביא מאות סיפורים. אני באופן אישי הייתי נזהרת מסיפורים שבמפתח שלהם מצוין scat או NC, אבל זו המלצה שמבוססת על הטעם האישי שלי.
קריאה נעימה.


מאמר נוסף

על הכותבת אריאלה רביב

בת 30, סיימה ממש עכשיו לחפש את עצמה; הממצאים מפוזרים בכל רחבי האתר. כשתהיה גדולה היא רוצה להתפרנס מכתיבה, חולמת שתהיה לה מספיק משמעת עצמית כדי לכתוב ספר.

תגובות

  1. מדליק, כתוב נהדר.
    נשיקה.

  2. בלי שום קשר
    הכותרת הזכירה לי את last night i dreamt that somebody love me
    אני מת לחזור הביתה ולהקשיב שוב

  3. אז מסתבר שאני לא ה”סוטה” היחידה……
    כשאני מספרת לחברות שתמונות או סיפורי הומואים
    מגרים אותי בטירוף, הן מרימות גבה
    ותוקעות בי מבט מלא רחמים…
    טוב לדעת שאני לא לבד 🙂

    אחלה מאמר.
    אהבתי מאוד :))

    • הייתי בשישי בערב בארוחת ערב כלשהי, כששניים מהמשתתפים הם זוג (בנים, כמובן). ברגע שנכנסו לחדר, ניצוצות עפו מהם, וחרמנות בריאה החלה להשתלט עלי…
      אחר כך, באוטו, חזרה לתל אביב, התמזל מזלי לחלוק איתם את המושב האחורי. מה אגיד ומה אומר, תענוג לראותם באהבתם…יחד עם המוזיקה המחרמנת שהתנגנה ברקע, חזרתי מאושרת וטובת לב לדירתי הצנועה…

      • וואו, זו אחת מהפנטזיות שלי……
        לצפות בזוג הומואים….
        מופע לייב רק בשבילי 🙂
        זה מחרמן לי ת’צורה
        :))

        • ממש האקט עצמו, לא להגזים…
          אבל לפעמים רמזים על חושניות מספיקים…
          🙂
          הנוכחות הזוגית שלהם באותו ערב היתה כל כך מחשמלת…

          • אריאלה ר.

            פעם תהיתי בפני ידיד שלי בנוגע לסטיה הזאת, הוא אמר שזה מחרמן כנראה כי אלה יחסי מין שאנחנו לא יכולות להיות חלק מהם, מה שמותיר אותנו חופשיות לפנטז.

            • אולי….
              אבל אני מפנטזת על הרבה דברים,
              גם דברים שאני יכולה לקחת חלק בהם.
              מה שכן, אני יכולה לומר לך,
              שבכל יום שישי בלילה
              לאחר הסידרה “הכי גאים שיש”
              את יכולה לתפוס אותי עם חיוך מרוח על הפנים…
              🙂

          • הבנתי.
            את צודקת, לפעמים הרמיזות הקטנות
            הן אלה שעושות לנו את זה.
            אולי פעם נסדר לנו פמגש ברביעייה
            לשם השלמת הפנטזיה :)))

          • את חרמנית בתרוף!!!

    • זה טוב אולי תרצי לעשות זאת שוב? גבר בן 18 שלא עשה זאת בחייו

  4. פרודנס

    מאמר מקסים.
    אני עדיין חושבת שאין כמו הנרי מילר בתאורים אירוטיים אמיתיים.
    זה גבר!

  5. אריאלה, מכיוון שהוכחת ללא ספק שאת תלמידה שקדנית בפקולטה למדעי המין והחרמנות, בואי נעלה מדרגה.

    ז’ורז’ בטאיי-“סיפור העין”, הוצאת בבל.

    אוננות נעימה.

    אייל.

  6. פעיל תנזים מהר גריזים

    כמה טוב לפגוש מאמר כתוב נפלא , שמראה שעשית שיעורי בית ושהנושא כרוב לליבך , ואם הנושא מחרמן , מה טוב.
    אריאלה – את הגדולה מכולן.

    ואין לי שום תגובה מחוכמת , דבר מדאיג כשלעצמו,
    אולי בגלל שיש פה איזו הדרכה , המלצה , הוצאה לאור של איזו תשוקה שקיימת אצל כולנו ורק חלקנו מעזים להכיר בה וללכת לאן שהיא מכתיבה , לא כל שכן להתמכר לה ולתת לה ביטוי פומבי.

    אני חייב להודות,
    שגם אני משתייך לאותו זן שמלים עושות להם את זה…
    שיר , סיפור , מכתב , ואפילו שיחת טלפון יכולה להיות גירוי גדול בהרבה בשבילי מעירום פרונטאלי, מה גם שזה האחרון הוא לרוב זול , פלאסטי ,ומדכא למדי.

    מה שכן – צריך לעורר את הזימה הכתובה העברית.

    תחרות על שם אריאלה לכתיבת סיפור אירוטי-
    בקרוב בבמה חדשה?

  7. רויתו'ש

    ווואאוווווווווווו…..מאמר דגול,ענק,אדיר, והכי הכי חשוב: קרוב לחיי היום יום שלנו!!!!!
    אשמח לקרוא עוד מאמרים כאלה באתר הנפלא שלכם!
    רויתו’ש

  8. מאמר נהדר, וכתוב נפלא. ותודה על הטיפ….

  9. מיילאב

    האמת? מה שכן או לא עושה לך את זה ממש לא מעניין. לא מכירה אותך ולא אכפת לי מה מגניב אותך. אולי תשמרי את זה פעם הבאה לשיחה עם חברות.
    איפה אתי שתכתוב פה משהו נורמלי?

    • אריאלה ר.

      האמת? לא מעניין את התחת שלי מה מגניב אותך ומה לא, אבל אני מבטיחה ליצור קשר עם אתי שתכתוב משהו נורמלי במיוחד בשבילך.

    • אם הטורים של אתי עושים לך את זה והטורים של אריאלה לא – אני חושב שמשהו מסובב אצלך בראש, ולא אצל האחרים (רק לפי התגובות פה אפשר להבין את זה)….

      • יונאי

        בחייכם , אתי ואריאלה מה יש להשוות בכלל.
        אתי זה רמה אחרת אישה עם ביטחון וקסם שלא פוחדת מאף אחד.
        שנונה חריפה חדה ומבריקה.
        אריאלה זאת ילדה שעוד לא התבגרה.
        בכלל מאגר הכותבים פה בהדרדרות מתמדת.
        איפה נילי ושמוליק…

    • השונמית

      קנאית.
      אני מציעה לך להיות קצת יותר מפרגנת. זה יעשה לך טוב. ואם את לא מסוגלת, אז תנסי לפתח יכולת ביטוי מרהיבה (כמו של אריאלה) – זה לפחות יעסיק אותך וייתן לך פחות זמן להשקיע אנרגיה שלילית בספורום.
      ולך,אריאלה, הרשי לי לומר: תודה רבה. המאמר שנון, אמיתי, לא מתיפייף או מתחסד, ענייני וגם חיובי. קראתי קודם את המאמר של מיכל לוי – לא אהבתי את המאמר וגם את האווירה העכורה שנוצרה אחריו. המצב הלך והתדרדר לכדי רמות מחרידות של רשעות ועילגות הדדית. אז זה משמח לקרוא חומר טוב שאחריו מגיעות תגובות מפרגנות.
      ואחתום בקריאת:
      אני רוצה עוד!!!

  10. צפון הארץ

    בחודש האחרון קיבלתי דז’ה וו רציני. כל פעם שנכסתי לבננות הרגשתי כמי שפוסעת אל תוך מעריב לנוער של שנות ה-80. צלוליטיס מאת איטו אבירם, איילת מקבלת של אריאלה והמאמר הפוסטמי של מיכל לוי יכול היה להישלח לעל בנים ועל בנות: דוקטור יקר האם נכון שכל הבנות מטומטמות? כולכן צריכות את הפסיכולוג לשירותך

    • אריאלה ר.

      כנראה לא קראנו את אותו “מעריב לנוער” בשנות השמונים, את ואני, כי לא ממש זכור לי שהמליצו שם על ספרות ארוטית, או שמא החמצתי את הגליון הזה?

  11. לוכד עריקים במיל'

    “להסתפק בדבר האמיתי”.
    ככה זה כשאנשים חיים בפנטזיה.
    בכל מיקרה מאמר כתוב טוב ובצורה בהירה.

  12. גבירת הטירה

    ככה קראו לזה. היו שם מלא כוסיות נאציות עם חזה גדול, שאחרי שהן גומרות, הן מפנות תנועת קראטה אחת ישר ל”מפתח הלב” של הגיבור המזיין.

    ולשני לא זוכרת איך קראו, אבל הוא עסק בזיונים מעורבים על סיפונה של ספינת עבדים שחוזרת מאפריקה. הו, מה נורא. אלף מרטין לותר קינג לא ימחקו את הבטן המתערבלת בזמן הקריאה, כשהלבן והשחורה, או הלבנה והשחור, עושים הכל ורוצים עוד. איפה איתמר לוי כשצריכים אותו? 🙂

    ועל פאטריק קים כבר דובר וסופר.

    • פעיל תנזים מהר גריזים

      הזכרת לי מישו שעלה בערבמה האחרון של “במה חדשה” והתחיל להרצות את משנתו הסדורה על סאטלג או סלאג או איך שלא קוראים לאיזה ז’אנר של קומיקס או סיפורונים שכולו עוסק באריות יפיפיות וחשופות חזה שהאינטרקציה שלהם עם העולם מתבטאת במין עם אלמנטים סאדיסטיים קשים מאוד מאוד או ברצח עם אלמנטים סאדיסטיים קשים עוד יותר.

      למיותר יהיה לציין ,
      שההרצאה ההיא באמצע ערב במה ,
      היתה אלמנט סאדיסטי בפני עצמה,
      ואי לכך , לא חוויה נעימה במיוחד.

      • ההרצאה הנ”ל הייתה חלק מניסוי שנועד לבדוק את השפעת הקטעים הסדיסטיים הנ”ל על הקהל ( רובו תיכוניסטים ותיכוניסטיות להפתעתי שכן ציפיתי לקהל מבוגר יותר בערב הבמה ) . היו השתרגשו והתרשמו מאוד ודרשו לדעת איפה אפשר לקבל עוד ( ספרים מסוג זה ). אחרות שאיתן שוחחתי היו מסוייגות יותר ממופע האימים שלי.
        כמובן לא הייתה כל מטרה רק לגרות את המאזינים .
        עוד חומר על הספרים הנ”ל של סיפרי ארוטיקה וסדיזם ומחנות ריכוז אפשר למצוא כאן
        ברוכים הבאים לסטלאג 13
        http://www.haayal.co.il/story.php3?id=423
        חלקב ‘
        http://www.haayal.co.il/story.php3?id=430

  13. דינה ברזלים

    שמחתי לקרוא את המאמר ולראות שהקוראות חולקות את אהבתי לסיפורים פורנוגרפיים, לא אירוטיים. לטעמי אריאלה מוכיחה כאן טעם מעודן מדי. אני אישית מעדיפה להמנע מכל מה שמריח מספרות יפה, כגון הנרי מילר ואשתו. עדיף קשה, חזק ומשפיל. אבל זה טעמי כמובן. מה שכן, שמחתי לראות את הערתה הנכונה של אריאלה בנוגע לקוצר המשפיל של הסיפורים האירוטיים העבריים, שדי מזכיר גבר שמזיין וגומר אחרי שתי שניות.
    דרך אגב, אומרים (קראתי פעם) שנשים נמשכות יותר לטקסט וגברים לדימויים. האם אתן חושבות שזה נכון?
    אני רוצה להמליץ לכולן על http://www.persiankitty.com המהולל שדרכו ניתן להגיע לעשרות אתרי סיפורים מעולים בחינם.

    ולבסוף וידוי קצר. מרוב התמכרותי לסיפורים אירוטיים (שמורים לי אלפים כאלה במחשב) אני מגדילה את המנות ומבלה בימים אלו יותר משעה כל יום באוננות מול המסך. מה לעשות? האם חלק מהבנות מכירות את הבעיה? הבעיה היא שהסיפורים האלה יותר טובים מכל גבר שיכול להיות בעולם הזה והפנטזיות מגיעות לגבהים חדשים וגורמות לי לחפש את האורגזמה המושלמת שוב ושוב. בקיצור, אני מדואגת מעצמי ומבזבוזי הזמן ההיסטריים שלי. אבל אני מכורה לאוננות.

    תגובות יתקבלו בברכה. דעתכן חשובה.

  14. פול אויסטר

    גדול!!!
    ענק… יופי…
    יש לי גם כמה המלצות בשבילך… לספרים מחרמנים!!!!

    ג’ שריג, לכתוב דבר – כתיבה לשם חשיבה (הד ארצי/ מסדה, תשנ”ז)
    צ’ בן-דב, להבין ולכתוב – דרכי סיכום וכתיבה לטקסט עיוני (מודן, תשמ”ז)
    ע’ וולפה/ ע’ עמית, לכתוב עבודת מחקר – כלים וכללים (דיונון/ אונ’ ת”א, תשנ”ח)

    מאמר גדול!!!!

  15. ענק!!! הנה מישהי שאוהבת אותם דברים כמוני!!!!!!
    ואוו
    איזה כיף
    מאמר מדהים
    נפלא!!

    פשוט כיף ענקי
    חיוך.

  16. yes gay stories!
    you go girl!
    this is the ultimate kik!

  17. מה יותר גרוע לדעתכם: סרטים או סיפורים?

    זה די מצחיק לשמוע אנשים שמצדדים בספרות פורנוגרפית ומגנים סרטים בגלל שהאחרונים מעודדים תפיסה משפילה של נשים, כוחניות במין וכו’ וכו’ וכו’. ומה, בסיפורים מסויימים אין בדיוק אותו אלמנט, ואפילו יותר?

    • גבירת הטירה

      אני לא יודעת מה “מעודד” ומה לא. אבל בתעשיית הפורנו מדברים על ניצול של הנשים המשתתפות. בספרים (ובספרי קומיקס ואנימציה) זה לא קיים, כמובן. מה שמזכיר לי שקומיקס פורנו משובח באמת הוא מוצר נדיר בארצנו.

    • הבדל ענקי

      בסיפורים זה הכל הדמיון של המחבר, בסרטים מדובר בנשים בשר ודם שלוקחות חלק ממשי, במציאות הריאלית, בסצינות משפילות.

  18. יפאורה תבורי

    רציתי להמליץ על סוכנות אירוטיקה בע”מ. אתר נהדר של סיפורים. וגם אצלי, רק סיפורים אירוטיים עושים את זה, ולא כל התמונות המרומזות/מוחצנות.
    בנות, זה המילים שעושות את זה…הדימיון.
    http://www.heberotic.co.il
    ואגב, אני מאוד חובבת סיפורי אונס. יש בזה אלמנט שעוד שניה נתפסים במעשה.

  19. אריאלה זה מדהים איך שתמיד את קוראת את המחשבות שלי…
    אצלי זה התחיל בגיל 13 באינטרנט , גם כן רק סיפורים…
    סיפורים על הומואים הורסים אותי…לסביות לא עושות לי את זה, אונס שממנו נהנים 2 הצדדים (אי אפשר ממש לקרוא לזה אונס) גם טוב , וסאדו ממש קל , בלי שתן ודברים מסוג זה…
    עד היום (אני בת 21) אני “מכורה” לסיפורים האלו, יש סיפורים שעשו לי את זה בצורה מדהימה…
    המלצה: http://www.sex4free.co.il
    להיכנס למדור ווידויים , לסיפור ששמו גלית , לידו כתוב סיפור מעולה חובה לקרוא או משהו כזה…
    אישית אני לא אוהבת סיפורים בעיברית אבל מסיבה לא מובנת זה חירמן אותי בטירוף…..

  20. האקס המיתולוגי

    אז ככה נראה גן עדן?
    מוזר, חשבתי יותר ורדרד..
    מה זה חשוב, העיקר אני פה.

    מדובר כמובן בחלומו האוטופי של כל גבר. נשים מספרות על תשוקתן לאירוטיקה והפנטזיות שלהן נפרשות לעין כל וללא עכבות.

    שמעי, א. רביב.
    לא מכיר אותך, אבל תרשי לי להשתנק מהכנות שלך.
    אם היו לי את הביצים שלך, הייתי חושף גם אני כמה פרברסיות הגונות.
    אבל מה לעשות, זכר אנוכי. ובבננית מדוברת: סמרטוט.

    וכן, אני מסכים עם המיצתפוזים הזאת שכתבה שפנטזיות אונס עושות לה את זה, אע”פ שאני שומע את השוטרים דופקים לי בדלת בעודי מדבר…

    ושוב, א. היקרה, קפצתי לבקר והופה, מאמר מרענן ומפתיע.
    סחתיין.

    • אריאלה רביב

      וואו, כשזה בא מהאקס המיתולוגי *המיתולוגי*…לא נותר לי אלא לקוד קידת תודה עמוקה.
      🙂

    • כוסית אמיתית

      תגיד משהו, אקס מיתולוגי (קריאת הידד לרגל שובך!)
      מה זה אומר, לפי דעתך, שבאתרי סקס גברים מחפשים בעיקר *תמונות*
      ונשים מחפשות בעיקר *סיפורים*?

      יש כאן איזו אבחנה בעלת משמעות, לא?

      מובן שגם אחרים מוזמנים להתייחס 🙂

  21. דה-נירו

    אריאל בבת עיני-
    יצא ספר חבל לך על הזמן מתורגם קוראים לו “היארוטיקה”
    נשים כותבות סקס.
    מ-ה-מ-ם , מ-ג-ר-ה, עושה לי את זה.

  22. המרקיזה דה סאד

    בראוו!!!

  23. קרן אוחיון

    את גדולה!!!

  24. עובר אורח

    יש כאלה שהכותרת לא עושה להן כלום. יש שאולי נדלקות. ויש כאלה שמתבוננות על הרמץ שנותר ממדורת חייהן.
    מה לעזאזל חשבת כשבחרת את הכותרת האיומה הזו?

  25. אריאלה, האם זו את?
    (חייבת להיות, זיהיתי את תמיר וסיפור הספר האירוטי)
    ורדי

  26. וואו, איזה יופי של אחווה, ואני כבר התחלתי להתמלאות ברגשות אשם, על הזמן שאני מבזבזת מול המסך ואצבעות מטיילות אי שם-:)
    סיפורים.. כבר הזכירו כאן חלק מהאתרים
    אבל אני מודה…סרטים עושים לי את זה רבה יותר..מתחילה בסיפור וגומרת בסרט..תרתי משמע-:)

    וכמה טוב שיש פס רחב!!!
    אח… גם סרטי הומואים..איזה יופי של דבר…

  27. אלמוני

    …את הזכרת לי את “ילדותי” שלי…איזה כיף לדעת שאני לא לבד !!! אולי נקים מועדון?! (:

    זה התחיל בדיפדוף בעיתוני נשים עם נטייה חזקה לפורנו (למעשה היינו אז בנות 9-10 , כך שאינני זוכרת לאיזו קטגוריה כל ז ה היה שייך, מה גם שאז לא הבנתי בקטגוריות, אני רק זוכרת אילוסטרציות “חיות” במיוחד). לעיתונים נתוספו סיפורים “תיאוריים” למידיי (לפי חוקי הז’אנר) מחיי מחנות קיץ (הכוללים לינה בבניין משותף ו”השגחה” של מדריכים ומדריכות שלשמחת כולם מצאו לעצמם עיסוקים סוערים קצת יותר משמירה על רמת המוסר). הסיפורים, חרף גילינו הצעיר, נסובו סביב “איך הוא נגע לה” ו”לאן הוא הכניס לה”, ולמספריהם אני צופה קריירה גדולה בכתיבת סיפורי מין. אח”כ הגיע לרוב שלב “הבימוי”, כששפחתכם החרופה נוטלת לעצמה הן את תפקיד הבמאי והן את התפקיד הראשי. “השחקנים” חולקו ל”נשים” ו”גברים” (בנים אז עדיין היו מחוץ לתחום), וצויידו במונולוגים נוסח: “אני לא אתן לך”-“תשתקי ותשכבי על הגב” או “אהובתי היפיפייה, אני אוהב אותך, אני אתחתן איתך, אנא תשכבי על הגב” , שכמובן גם הומחשו בו במקום ל”קהל הצופים”…מעניין מה פרוייד היה אומר על זה…
    …קבוצות בוגרות יותר כבר היו מגלות השקפות עולם שויוניות בהרבה ומשתפות את המין השני בתפקידים המתאימים …
    הכי מצחיק שעם חלק מן “השחקניות” אני עדיין בקשר, והן טוענות בתוקף שאני סתם סוטה ושהן לא זוכרות מאומה…כוחה של ההכחשה…
    בחטיבת הביניים למדתי בפנימייה דתית. לצד הבנות שלא הכירו את המילה “קונדום”היו בנות אחרות שהכירו גם הכירו, גם אם עדיין לא ניסו. אותן “יודעות הדבר” נהגו לערוך “ערבי קריאה בציבור” שבמרכזם עמדו אותם “סיפורים למשרתים” על בתולות הנאנסות לעיניי המוני אדם, ו”הדם שניגר על רגליהן” מהמקום ההוא לאחר המעשה. (דבר שעורר אצלי אז חשד בשיתוף פעולה בין הרבנים למחברים-מי תעז לנסות “על אמת” אחרי סיפור זוועה שכזה)…
    לספרי זימה הייתה אלטרנטיבה שבאה מכיוון הקולנוע. קראנו לזה “הרחבת אופקים”, הרי איך נידע מה עושים עם הבעל אחרי החתונה (אלוהים, כמה תמימות היינו-אילו הייתי ממשיכה במסלול הדתי, מתחתנת עם בחור ישיבה ירא שמיים ומדגימה לו את רוחב אופקיי, היו מעלים אותי לגרדום!!!)…
    …אני זוכרת תחושה נעימה ובלתי מוכרת שהציפה את גופי עת ציפייה ב”יצירות מופת” אלו, יחד עם הבושה והפחד שנילפו לכך…הסקרנות כירסמה אותי, המסגרת התית התחילה ללחוץ…
    …הסקרנות ניצחה את הפחד. את התיכון העברתי בתיכון פרטי. לא, אצלנו אף אחד לא גילה בבוידם ספרים “לעניין”. למעשה, בי”א כבר יכולנו לחבר סיפורים כאלה בעצמנו, כולל S & M
    רך וסיפורי הומו-לסבו, ולצערי, אפילו אונס (לא, זאת לא המצאה של ראש כחול וחולה, למדתי בתיכון פ ר ט י ). הקיק שלנו היה דיווח מפורט, מפיו של בחור שרמנטי למדיי (וזו הייתה הזדמנות טובה לפתח פנטזיות-שהגשמתי ד”א), שכלל את כל הפוזות האפשריות והיה מנוסח להפליא (עוד אחד עם עתיד בטוח בתעשיית סיפורי הפורנו). אותו דיווח הושמע במקום רביצתינו מדיי בוקר למשך חודשים רבים (לא בעקביות-הבחור לא היה תלמיד “סדרתי”, דבר ששמר על “הטריות” לאורך זמן), עם גיוונים ותוספות שנידבו החבר’ה…יצירה קולקטיבית של …
    …ואת מדברת על ספרים…אוף, משעממת אחת :):):)
    ד”א, קראתי את הלינק ולא נהניתי יותר מדיי כי האנגלית הקטסטרופאלית שלי לא איפשרה לי להיכנס עמוק (תרתי משמע) לעניין…אהבתי את הסיפור על האונס המדומה, זה מה שאני אוהבת גם במציאות “כאילו בכח, אך בהסכמה מלאה” (אומרים שזה אופייני לדוסיות לשעבר). יש לך משהו בעברית להמליץ לי ?!

  28. הילד הנצחי

    אריאלה,

    מאוד הזדהיתי עם אהבתך לסוג הסיפורים האלה. בנוסף לזה שאני בן גילך (אם אכן מה שכתוב באתר הוא נכון…) הטעם שלי בסיפורים האלה מאוד קרוב לשלך.
    לצערנו, באמת אחרי זמן מה העיקרון של הסיפורים האלה די ברור וההתרגשות דועכת עם הזמן והכמות. כמו שאמרו כבר חזלינו: “המציאות עולה על כל דמיון” – לפעמים אני מוצא בחיים רגעים הרבה יותר מרגשים ו/או מחרמנים מאשר בסיפורים האלה.
    מצד שני, אני חייב להודות שהסיפורים אכן הוסיפו המון למאגר הפנטזיות שלי והעשירו את העולם המיני הפנימי והפרטי שלי. ואני מתכוון במובן החיובי ביותר שיכול להיות.

    ועכשיו, כדי לתרום את חלקי הצנוע למאמר מפואר זה, הנה אתר נהדר של סיפורים מיניים. הוא מסודר מאוד, גדול מאוד והכי חשוב: בחינם מאוד:
    http://www.asstr.org

    אתר אחר שמכיל רשימה גדולה מאוד של אתרי סיפורים מין (וגם אתרי סקס אחרים)
    http://www.persiankitty.com/index2.html#ERO
    האתר הזה כבר הוזכר כאן ע”י מישהי ואני רק מציין את המיקום המדויק באתר.

    תהנו תרבחו ותסעדו (אין שום קשר או רמיזה כאן. סתם בא לי לכתוב את זה).

  29. הלוקק בפיטמות

    אני ממליץ לך, יקירתי, אם בא לך על סיפורים אירוטיים עבריים ברמה
    http://www.heberotic.co.il

    גשי ותהני

  30. שמעון גלבץ

    אריאלה,

    כל הכבוד על הפתיחות ועל המאמר.
    הלכתי עם הקישורים שנתת וקראתי שני סיפורים באתר יאהו. הם לא עשו לי כלום. כמעט נואשתי מהעניין. אולם הסיפור Van Sex שהמלצת עליו אכן הזיז בי משהו, כך סתם, בלי שאטרח. זה הקיק של פורנוגרפיה, כשהסיפור עובד הוא פועל ישירות על בלוטות הגוף בלי לשאול את המוח שאלות מיותרות ובלי להתייעץ אתו. וזה גם מה שמפתיע בפורנוגרפיה. “איך הסיפור או התמונה הזאת עשו לי את זה בכלל?” אתה יכול לשאול אחרי כן את עצמך, והשכל עומד שם כמו טמבל ואומר, אין לי מושג ירוק, אבל ת’שמע זאת עובדה.

    שמעון

  31. סווידריגאילוב

    דיון כה מאלף על פורנוגרפיה מוקלדת, הנה עוד סיפור אחד, המשלב לו בנועם סטיות רבות כן שונות, והינו ארוך דיו לספק אף את סרבנית האורגזמה העיקשת ביותר – למרות שהקצב עשוי להיות איטי מעט עבור אלה מבין הקוראים שחזם שעיר.

    http://groups.google.com/groups?q=%22lucy+stays%22+group:alt.sex.stories&hl=en&rnum=2&selm=16496eli%249810150646%40qz.little-neck.ny.us

  32. דינה בגליל

    אני ממליצה, אתר לא רע בכלל, אפילו טוב. צריך לדעת איזה כותב/ת לקרוא, יש שם חלון קטן עם המלצות, חלון לפי כותבים וחלון לפי נושאים:

    http://www.heberotic.co.il
    וזה לא מדוייק שהשפה שם גבוהה, לפעמים היא מאודדדדדד נמוכה ורטובה.

    וראיתי שמישהו המליץ כאן על “היארוטיקה” – אחלה ספר, תרגום מצויין של סיפורים אירוטים שנשים כתבו.

    ועכשיו להתייחסות יותר *אישית*:
    מדהים ומשמח אותי כאחד לגלות שבנות נוספות לוקות בתאוות התשוקה לאקט הגברי-הומואי. אותי זה מטריף בגירוי אטומי!
    ודבר שני: אורגזמה מול סיפור אירוטי-מרוח על המסך היא אחת ההנאות היומיות שלי בשנה האחרונה (נו, פיגור סביבתי, מה לעשות). תקראו לזה התמכרות , תקראו לזה עובדות החיים. מה כ’פת לי אני…

  33. דוקטור ניק

    גם אני מעדיף סיפורים על פני תמונות. אולי זה בגלל שככה הארוטיקה יותר דימיונית ולא מוחשית וסטטית.
    בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ בחום על אתר סיפורים מצויין שמתעדכן כמעט מדי יום ומחולק עפ”י נושאים בצורה הגיונית – http://www.literotica.com/stories
    תהנו..

  34. מלאך כחול

    בתגובה למאמר ואף לחלק מהתגובות הרבות שקראתי לגביו…
    אכן מצאתי שסיפורים אירוטיים ופורנוגרפיים מעוררים אותי יותר מרוב התמונות או הסרטים שברשת. במיוחד אם הסיפור לא קצרצר ולא מסתכם בפנטזיה גברית ממוצעת בה נסיכת חלומותיו היא מכונת בליעות אינסופית (שמנקה תמיד את הזרע עד הטיפה האחרונה…) ושלהיות איתו זה מטרת קיומה בעולם…כמה שהתאור יותר מפורט וכולל הקדמה ורקע כלשהם זה עושה לי את זה יותר..יותר קל לי להתחבר לדמויות ולפנטז עליהן. (טעמי האישי ,ואולי קצת הרגשני,כמובן).
    וכמו הכותבת,שהזדהיתי אתה מאוד, סיפוריי הגייז הם בין הטובים ביותר עבורי. ההסבר שלי לעצמי הוא שברור לי שאני נמשכת לגברים אז לקרא על שני גברים מחורמנים שממשים את תאוותם (ואם כלולה לה גם אהבה אז מה טוב..)זו אפילו מנה כפולה של הנאה…דיי מקביל לעובדה שלסביות מחרמנות גברים רבים בטירוף.
    בכל אופן הייתי שמחה אם היו משקיעים יותר במדורי הסיפורים בעברית ואף מנסה לפעול בעיניין באתר מסויים…תהיו בקשר!

  35. מאוד מזדהה – אצלי זה היה פטריק קים אי שם בגיל 12, עם התיאור המופלא “פטמותיה החצופות”. ותלונתו של פורטנוי מאוחר יותר. ואז האינטרנט כמובן, אוצר מרהיב של קבוצות ואתרים.

    המלצות: http://www.literotica.com/stories/index.php
    אתר שמוקדש לסיפורים, מסווגים לפי סוגים וקריטריונים.
    וכמה דברים שאני כתבתי באתר עם סיפורת ארוטית בעברית. http://www.heberotic.co.il/authors/che00.html
    כן, רובה לא משהו, אבל יש גם פנינים. חלק מהסיפורים לא ממש יקלעו לטעמך, אני חושש, אבל אחרים דווקא יהיו מספקים למדי.

    מקווה שתהני, ואת מוזמנת לכתוב לי רשמים, ביקורות, והמלצות

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *