אובייקטים של אהבה

לא מזמן נכנסתי למערכת יחסים רצינית עם בחורה. זו מערכת היחסים הראשונה שלי אחרי מערכות יחסים קצרות של “רק זיונים”. תמיד חשבתי שאהיה ליברל מספר אחד, הבחורה שלי תהא חופשייה כמו שהייתה סימון דה בובואר של סארטר. אבל קיבלתי את האהבה בבום שהפיל אותי לקרשים, כאילו הייתי הסולן של אה-הה בקליפ ‘טייק און מי’, נזרק מקיר אל קיר… אני לא אחד שנותן לזמן לעשות את שלו ואם יש דברים שמשפיעים עלי ככה אני מיד חוקר, חוקר עד תום, מסיק את המסקנות ומנסה לחיות על פיהן. אני לא הולך לכתוב לכם על עוד סיפור אהבה רומנטי או הגיגים חגיגיים, שיסברו אוזני נשים, אלא אני מעוניין לשתף אתכם בסודי, סוד האהבה והאושר שהתגלה לי בתום החקירה.

הכניסה למערכת היחסים הייתה נטולת סנטימנטים, סתם עוד בחורה יפה שתתווסף לרשימת הזיונים האיכותית. עודני צעיר וכוחי יפה מדי מכדי שאתאהב, וכאחד כזה לא היו לי כל דרישות ולא כל-כך עניין אותי התוכן שבבחורה; היא יכלה להיות לא בתולה, מעשנת, עם שיער קצר ואוכלת ציפורניים ועדיין זה לא היה מפריע לי, הרי הולך להיות רק זיון. אבל על ידי מניפולציות נשיות מתוחכמות היא הובילה אותי למלכודת בה סגרה עלי עם רשת אהבתה ואני נשארתי כלוא וחסר אונים. לפתע רף הסנטימנטים נסק אל-על ואיתו כל הרגשות המלווים אותו. לפתע אני נתקף בחילה כשהיא מספרת לי על הקודמים שלה, ולפתע אני דורש ממנה שתפסיק לעשן, שתגדל שיער ותטפח ציפורניים, וכל דבר נבחן בדקדוק תחת זכוכית מגדלת 24 שעות ביממה. כל מילה, כל מצמוץ עלול להפוך לסרט אימה והאושר שלי מוטל בספק.

ואז מגיע הרגע, כמו אצל רוב הזוגות, בו אנו מתעסקים בהשחה על המין ומתוך כך עולה בנינו השיח הנפוץ והמוכר לכולנו בו הגבר מבקש מהאישה שתבלע את זרעו והאישה מנסה לשכנעו כמה משפיל וקשה הדבר בשבילה ושאם היא הייתה במקומו היא הייתה מוותרת על התענוג מתוך התחשבות בו, או שהיא לא הייתה נהנית בכלל לראותו סובל. “כמעט משכנע”, אני אומר לה, “אבל בשורה התחתונה אהבתך אלי עודנה בחיתוליה ושעונה על קנה רצוץ”; היא עושה מבט של ‘לא מסכימה’ ואני מתחיל להסביר לה שהשפלה איננה קיימת בין בני-זוג אוהבים, בקשר יש להחליף את המילה “השפלה” במילה “וויתור (הדדי)”, שהיא מילת המפתח למערכת יחסים בריאה. האהבה היא מאזניים בה כף האחת שוקלת את אהבתנו העצמית מול הכף השוקלת את האהבה לבן/בת הזוג. ככל שמושא אהבתנו גדול יותר אנו מוכנים ומעונינים לענג אותו יותר תוך וויתור על העונג שלנו; אחרי שהתאהבתי בבת זוגתי מצאתי עצמי לראשונה מעוניין לרדת לבחורה, מה שעד עתה היה מחוץ לסל הדברים אותם הייתי מוכן לעשות, הרי המוניטין של איבר המין הנשי הוא נוראי. אף על פי כן הייתי מוכן לוותר על העונג שלי למען עינוגה. וכנ”ל לגביה: רק לאחר חודשיים היא הסכימה לוותר ולרדת לי, גם אם היה זה רק לכמה רגעים של משחק מקדים. אני מבחין שככל שהאהבה בינינו נבנית, אנו מעונינים בלספק אחד את השניה ולוותר על עצמנו יותר ויותר, והנה אני כבר יורד לה אפילו כשהיא במחזור ואפילו לפי טבעתה. והיא מפתיעה אותי כשהיא נענית סוף-סוף לתחנוניי למין אנאלי כעבור 3 חודשים של מערכת יחסים (אינטנסיביים), דבר שדחתה בכל תוקף עד עתה.

ככל שאנו אוהבים יותר אנו מוותרים יותר.

אם אני מבקש ממנה לבלוע והיא לא מעוניינת ולא מוותרת אז היא חושבת שאין זה אסתטי ונוח לטעמה, ושאולי בעתיד ניפרד ואז תצטער שסבלה עבורי. אי וויתור זה מערער לי את הביטחון באהבתה אלי משתי סיבות עיקריות:
1) היא מטילה ספק במערכת היחסים בינינו.
2) עינוג עצמה חשוב לה יותר מעינוגי שלי.
כתוצאה מכך ובהתאם לזאת נוצרת מערכת יחסים “חולה” ואכולת קונפליקטים, שכמובן נושא המין הוא רק חלק ממנה; בפעם הבאה שתבקש ממני דבר מה אני עלול שלא לוותר גם אני, מפני שמערכת יחסים זו מוטלת בספק אז לא אקח סיכונים שישפיעו עלי לאחר פרידה פוטנציאלית. ואם עונג עצמה חשוב לה יותר מלענג אותי, אז כדי שגם אני אתענג לפעמים אצטרך להילחם על עקרונות העונג שלי, מפני שלרוב עונג האחד בא על חשבון האחר.

סביר להניח שמערכת הבנויה על תשתית קלוקלת כמו זו תוביל עד מהרה לפירוד או למיאוס.

במערכת יחסים בריאה, בה כף האהבה לבן/בת הזוג כבד מכף האהבה העצמית, עלולים להיווצר אותם הקונפליקטים אך הפוכים; כלומר בת-זוגתי תרצה לענג אותי למרות אי הנוחיות מבחינתה, אך באותו הזמן אפציר בה שאני מוותר על התענוג רק מפני שזה למורת רוחה. אז אנו מגיעים לפשרה בריאה, בה חצי מימות השבוע אני עסוק בלענג אותה ובחצי האחר היא מענגת אותי, כך שבכל אופן חלה חובת הוויתור על שני הצדדים.

יתכן מאוד שעם הזמן אחד הצדדים כבר לא יוכל להגיע לידי עינוג עצמו אלא בלבד על ידי עינוג בן/בת הזוג. ומתוך כך יחליט כי ברצונו לענג את הצד השני בכל ימות השבוע ויוותר טוטאלית על אהבתו העצמית ובעצם על האגו שלו, מה שיהפוך אותו לאובייקט, שהוא בעצם האידיאל והשלב האחרון באהבה. כך לא יהיה דבר אשר יוכל לפגוע באושר שלו איתה, בת-זוגתו תוכל לשכב עם אחרים ואפילו להיפרד ממנו והוא יישאר מאושר מפני שהרצון שלה והעינוג שלה זה העונג שלו. אנו מקנאים בבן/בת הזוג לא מפני שאנו אוהבים אותם אלא מפני שאנו אוהבים את עצמנו, האגו שלנו נפגע.

הבודהיסטים (של הכלי הקטן) צמצמו את צורכיהם עד השלב הבסיסי ביותר של ההישרדות. את רוב זמנם הם מבלים בניקיון המחשבה האגואיסטית ובכך מנסים להתקרב כמה שיותר לאובייקטים הסובבים אותם – כך הם טוענים נגיע לשלוות נפש. אין אגו אין דאגות. ואכן סביר להניח שהם מאושרים יותר מגדולי בעלי ההון הטרודים באינספור טרדות שונות. להיות סובייקט משמע להיות בעל צרכים (שהסביבה הגדירם ככאלה אך למעשה אינם בהכרח חיוניים), להיות בעל צרכים משמע להיות בעל מחשבות כיצד לספק את הצורך. ככל שנרבה לצרוך נרבה להתאכזב, מפני שהאדם לעולם לא יהיה מסוגל לספק לעצמו הכל ובאותו הזמן.

נגיסה אושימה שסרטו “אימפריית החושים” היה בעבר שנוי במחלוקת. היום מוצג בטלוויזיה השמרנית כסרט אהבה מופתי ולא כסרט פורנו. הזוג בסרט זונח את כל הצרכים המזויפים שהחברה המציאה עבורם (ללמוד, לעבוד, לקנות, לבלות וכדומה) ומענג, בכרוניקה אובססיבית, אחד את השניה. צורך העונג הוא כה עצום עד כי היא יוזמת את בליעת זרעו והוא את הצעיף החונק אותו. בסופו של הסרט לראות את השני מתענג זהו העונג הגדול ביותר של הראשון, עד כדי כך שיש וויתור טוטאלי על האגו. ללא אגו הם אובייקטים, כמו הנזירים הבודהיסטים, אבל של אהבה; הוא איבר מין תלוש בידה, והיא נשלחת למוסד משוגעים, חסרת דאגות ומאושרת.

לא ראיתי את אהובתי מזה חודשיים מפני שהיא חיה בארץ אחרת. עוד חודש אראה אותה שוב ואני לא מתכוון לבקש עוד מין אוראלי מלא. אדרבא, אני מתכוון לוותר לה כמה שיותר ולתת לה את הזמן לאהוב אותי כשם שאני אוהב אותה. אהבתי בלתי תלויה ואעשה את מירב המאמצים להפוך לאובייקט של אהבה, הרי רק ככה אוכל להיות איתה באמת מאושר, ללא קנאה וללא דרישות – פשוט לאהוב.

תגובות

  1. cookielida

    טוב,פעם ראשונה שאני מגיב ראשון…
    נכון,והגעת למסקנה הנכונה – וויתור הוא חלק מהעסק של זוגיות – החוכמה היא לדעת מתי לשים את הגבול כשבן הזוג לא מוכן לוותר – מתי? עבור כל אחד זה אינדווידואלי.אבל לשים את הגבול זה חשוב מאוד,ולא אתה תמצא את עצמך נותן ומוותר ואילו…לך כלום! (מתיחס גם לנשים)

  2. אילנה

    כדאי שתזנח את העניין הזה של מערכות יחסים, רגשות וכיו’ב
    ותשאר באגף הזיונים?…

    גיבוב כזה של שטויות הוא באמת עניין ראוי לציון.

    • חאליק

      אילנה אחותי, אני איתך! אין ספק בכלל שאם משהי מוכנה או לא לבלוע זה לא רק סימן ברור לאהבה, אלא גם סיבה מצויינת לפרוץ בסאגה של.. לא ספרתי, אבל בטח יותר מדי מילים.
      אביגדור – תתבגר!

  3. אריאלה רביב

    שאלוהים יעזור לי, לא, שניה, אני אתעשת ואהיה ממלכתית.

    מה זה הדבר הזה??!

    אני בכלל לא רוצה לדבר על השפה, כי לא בא לי, וזה משעמם, ביחוד כשיש לנו כאן תוכן כל כך מקסים, למה להיטפל לצורה? אבל שירשם שאני גם לא אוהבת איך הוא כותב.

    אז מה יש לנו פה? אחרי שהיא הובילה אותו למלכודת וסגרה עליו עם רשת אהבתה במניפולציות נשיות מתוחכמות, הוא נזכר שעכשיו שהוא אוהב אותה, צריך גם לשנות אותה. מעתה היא צריכה להיות בתולית, ארוכת שער ומטופחת צפורניים; כי הוא צריך לבחון אותה בזכוכית מגדלת, אם לא, מה? האושר *שלו* מוטל בספק.

    אחרי שהוא גמר לשנות אותה לצרכיו, הוא נזכר שהיא לא אוכלת בתחת ולא בולעת, מה עושים במקרה כזה? לא מחכים בשקט שהיא תרגיש מספיק בטוחה, אוהבת, ורוצה לעשות את הדברים האלה, או לא! מתחילים ללחוץ. “אם את לא בולעת לי, את לא אוהבת אותי, הנה, תראי, אני ת’חור של התחת מוכן ללקק לך ואת לא מוכנה לעשות כזה דבר, בשבילי”. ומה זה אומר? שהיא לא בטוחה באהבה שלה.

    וכשכל זה לא עובד, ממציאים איזו תיאוריה רוחנית מהתחת, על לאהוב את האובייקט לפני הסובייקט או להפך, הקטע לא היה ממש ברור לי (אולי יש לי בעיה בהבנת הנקרא), כדי לשכנע שזה בסדר לרדת לה למרות שהיא לא בולעת, כי העונג הכי גדול הוא עינוג האחר.

    ואני אומרת, יכול להיות שהוא התכוון לערמת בולשיט הזאת?

    • דאבל די

      אצלי המצב דווקא הפוך. החבר שלי הוא זה שנמנע מלהתמסר לי טוטאלית (מבחינה פיזית). מה אז עושים? איך מתמודדים עם סיטואציה כזאת?

      • my dear!
        i have the same problem as you, i don’t know what to do.
        my boyfriend is so uptight, will not come in my mouth, eats me once in a year
        i love him and accept his inhibitioins, but am not satisfied fully
        i continue hoping and try gently to bring more fun to our bed.

    • את מלכה.
      וצודקת.

    • ירושלמית

      אריאלה יקרה
      כל כך נכון, כל כך קולע…
      איך מצאת את המלים המדויקות,
      אני לא הייתי מצליחה לבטא כך את התחושות שעלו בי תוך קריאת ה…
      מאמר הזה
      אבל אנסה בכל זאת
      במילה אחת:
      בחילה

      • MAAAD_DOG

        יאללה ,יא קבוצה של זקנות מתייפיפות.אסור כבר לבן אדם להתבטא ?
        בא מישהו ופותח את ליבו בצורה כנה וסובייקטיבית .אז הוא לא סיים דוקטור בפסיכולוגיה
        ואין לו תואר של כבוד בכתיבה ספרותית.אז מה ?
        האתר הזה הפך לממלכה של קבוצת סנוביות “מושלמות” שאוהבות ללקק אחת לשנייה את התחת.גברים הלחמו על כבודכם ,אמרו לא ל”עליהום” הנשי!

    • מה שמה

      אריאלה
      הוצאת לי את המילים מהפה.

      במילה אחת מילים מילים מילים ללא עניין

    • אריאלה,
      אחת כמוך שכותבת חרא! חרא! חרא! וכל מאמר שלה הוא גיבוב מטופש על חייה הריקניים, אז אני לא מבין איך את מעזה לקטול כתיבה כה איכותית ואמיתית. כן. אמיתית.

      • אריאלה רביב

        גבי היקר עד למאוד, אנא, בבקשה, גש לקיר, אתה רואה שיש שם מכונה שתולשים ממנה מספר לתור? יופי, תלוש אחד..כן, אם אני לא טועה, אתה מספר 583. עכשיו קח את המספר, ותעמוד יפה בתור של האנשים שמוזמנים לנשק לי בתחת, ואל תידחף, גם תורך יגיע.

        • אני מס’ 584, אבל אני רוצה לנשק אותך מאהבה…

        • רוז מרי, 585

          כדאי שתשוחחי עם פסיכולוג/ית טוב/ה בעניין הקבעון האנאלי שלך. זה עשוי לעשות לך טוב.

          • אריאלה רביב

            שוחחתי עם השרינקית, והגענו להבנה שכל מה שנעשה בין שני אנשים מבוגרים בהסכמה הוא נורמלי לחלוטין. אם יש לך הסתייגויות, את תמיד יכולה לשלוח לי 370 ש”ח, אני אקבע אתה פגישה ונשמח לדון בזה.

            • רוז מרי

              ההעדפות המיניות שלך מענינות אותי כקליפת השום, אבל בחורה שעברה את גיל עשרים וכל מילה שניה שלה היא “תחת” משאירה אחריה איזה ריח רע.

              אני אחסוך לך תגובה, אני יודעת לבד לאן אני יכולה לדחוף את הדיעות שלי.

      • ארבינקא

        כלומר, אגואיסטית להחריד, פוסט רוחנית בגרוש, והאני לא במרכז אלא ממלא את כל התמונה.
        כן, היכרתי כאלה. אבל רוב טובה לא יצאה מזה.

        • אריאלה רביב

          רוסריו, ארגנטינה, בין השנים 1983 1985. תקועה שם בשליחות של ההורים, שונאת כל רגע.
          הספרים היחידים בעברית (חוץ מספרי דת) בספריה של הביצפר היהודי ע”ש חיים נחמן ביאליק היו של אפרים קישון.
          הייתי בת 12, ולאט לאט גנבתי להם את הספרים של קישון מהספריה. כל פעם ספר אחר.
          במשך קרוב לשנה הם היו חומר הקריאה היחיד שלי.
          איזו נוסטלגיה : )

      • אני לא יודעת מי אתה… אבל מי שלא תהיה – תבורך!

    • אביגדור גרייבר

      אריאלה רביב היקרה,

      אושר הוא עניין שבאופנה, ומעצם היותו ככזה הוא בלתי ניתן להשגה. הרי האופנה היא דינמית, ויוצרת ללא הרף סטנדרטים חדשים שלעתים אף סותרים, ומאלצת את צרכן האושר הקטן לצאת למסע חיפוש מתמיד אחר האושר שלעולם לא יוכל להשיגו. כן, אושרי מוטל בספק כשנכפים עלי חוקי האסתטיקה הנוקשים של החברה בה אני מתקיים הקובעים לי שאהיה מאושר עם בת-זוגתי רק במידה ותהא כמה שיותר בתולה אך עם זאת למודת ניסיון, מטופחת מראה אך לא יתר על המידה, חכמה מאוד אך לא יותר ממני וטובת-לב שיודעת לעמוד על שלה… מאידך בת זוגתי יכולה להיות אובייקט של אהבה, שאת רוב האנרגיה שלה משקיעה רק בלאהוב ולא בצרכים המלאכותיים שיצרה החברה עבורה ואשר יכולים בנקל לערער את אושרה.

      לא ברורה לי הביקורת שלך כלפי. את מתרעמת על אותם הדברים עליהם אני מתרעם. נכון, הייתי שמוק כשניסיתי לשנות את בת-זוגתי ונכון הייתי שמוק כשלחצתי עליה שתבלע – הרי גם אני אומר זאת; מאמר זה מכיל ביקורת עצמית אשר בה אני מודה כי לא הייתי אובייקט של אהבה, שאהבתי את עצמי יותר מאשר את בחירת לבי – אבל אני מדגיש שכך לא אשיג את האושר! אני מסיק את המסקנות ומציין שהוויתור חייב להיות הדדי. יתרה מכך, אני מוכן לוותר לאהובתי על אף שאינה מוכנה לוותר לי, אינני מעוניין יותר בלענג את עצמי אלא רק אותה.

      אינני יודע אם הבעיה היא בהבנתך את הנקרא או בניסוחי את הנכתב אך בדבר אחד אני בטוח – קיים כשל בתקשורת. אינך חייבת לנקוט עפ”י “התיאוריה הרוחנית מהתחת” שלי אם אינך מעונינת, אך הגשתי אותה לך מפני שאני מאמין כי היא יכולה להפוך אותך למאושרת יותר. אני מאמין באהבה אידיאלית בה העונג של האחד הוא לענג את האחר, רק באופן זה נשיג את האושר. אך כדי להגיע לאותו הרגע המיוחל עלינו לעבור מסע של וויתורים הדדיים, ואני מדגיש הדדיים. אומנם הדוגמא העיקרית שהצגתי הייתה של וויתור האישה בשביל הגבר, אך זאת רק מפני שאני כותב מניסיוני האישי. באותה מידה יכולתי לכתוב בתור אישה שהגבר שלה אינו מעונין בלספק אותה, אין זה רלוונטי באיזה גוף אני כותב, כשהרעיון מחויב להיות הדדי. הימנעו מהפרנויה הקוסמטית-פמיניסטית, בבקשה.

      • you need therapy boy too bad i am in the states now and will be a psychology PHD in 4 years
        hold on!

      • אריאלה רביב

        אבל אני לא מבינה למה צריך לוותר על משהו? למה לבלוע או להזדיין בתחת אמורים להיות סבל או נתינה או ויתור? כשאני מזדיינת עם מישהו, ואני אפילו לא מדברת פה על סקס שקשור לאהבה, חלק עצום בהנאה נובע מההנאה שזה שאיתי שואב ממני. אם אני בולעת אני לא עושה את זה כי זה נעים לו, אני לא מקריבה, אני עושה את זה כי להנעים לו מענג אותי.
        כל החישובים המייגעים האלה, מי עשה למי כמה ומתי ואם אני עושה ככה אז אני הופך לכזה, מקומם אינו במיטה. אם נעים לך לרדת לה (למרות המוניטין וכו’…הייתי חייבת) אז נעים *לך* לרדת לה, חבל שזה יבוא ממקום של חישוב מה יצא לך מזה.
        מה שאני הבנתי מדבריך זה שבעצם הויתור על האגו, אתה למעשה מחכה לזה שהיא תוותר על האגו שלה (ואני עדיין לא מבינה למה לבלוע למישהו פירושו לוותר על האגו).
        אהבה היא שני אגואים שנפגשים, לא שני אגואים שנעלמים.

        ונראה לי שמשפט הזן הירוד הזה שיצא לי הוא סיבה טובה להפסיק לכתוב.

        • רוז מרי, 585

          משפט הזן הירוד ההוא שיצא לך הוא *עוד* סיבה טובה להפסיק לכתוב.

          • אריאלה רביב

            אוי, שאת נשמה.
            אם היה יוצא לי תינוק מגעיל כמו שיצא לך, הייתי יושבת בשקט ושותקת, לא מעירה לאנשים אחרים על הכתיבה שלהם.

        • אביגדור גרייבר

          שיקולים קרים של להעניק-כדי-לקבל אינם מענייני, אדרבא אלו הם ההפך המדויק לרעיון אותו אני מנסה להעביר. ישנן מערכות יחסים אשר במגרש הוויתורים שלהן נמתחו גבולות גזרה ברורים למען ידעו השחקנים במערכה כי אין לחצות אותם; זאת כביכול כדי לשמור על הסדר ההוגן שדואג ומגן על זכויות השחקן, קרי: אם יש מהלך שאחד השחקנים מעדיף להימנע מלבצעו, מכל סיבה שהיא – יש לכבד את רצונו מתוך אהבה. טענתי היא שגבולות הגזרה הם למעשה גבולות של המערכת כולה וככל ששטח המגרש מצומצם יותר כן מצטמצמת האהבה והמערכת נשארת במצב פושר. כשהשחקנים עסוקים בלהגביל אחד את השניה, מגרש המשחקים הופך לשדה-קרבות והמשחקים למשחקי-כוחות וכך כל שחקן יאלץ לשמר לעצמו זכויות הנאה מפני שהשחקן שמולו דואג לעצמו. יחסי כוחות שכאלה מן הסתם ייווצרו קונפליקטים, התנגשויות והלך-רוח משעמם וממורמר, ויכול להשפיע על כל תחומי המערכת ולאו דווקא בתחום משחקי המין.

          שחקן שלא מוסר – לא מוסרים לו.

          הצעתי היא לפרוץ את גבולות המגרש, לרוץ עירומים, להתאחד עם הקהל ולהכות בשוטרים! ואז גולים עצמיים יהיו ההנאה הגדולה ביותר אפילו אם כבר לא תהיה משמעות למספר השערים והשחקנים לא יזילו עוד דמעה בעת הפסדם מפני שהחליפו חולצות עם הקבוצה השניה וכאן צדקת – האהבה היא שני “אגואים” שנפגשים, אך כתוצאה מכך הם מתמזגים והופכים לאגו קולקטיבי. כשהשחקנים מתאחדים בסימפתיה גדולה על המגרש ואין יותר מנצחים ומפסידים, המשחק מאבד משמעות. כתוצאה מכך, הנפשות הפועלות מתרוצצות על המגרש חסרות משמעות גם כן – כאובייקטים העסוקים בלאהוב אחד את השני.

          • אריאלה רביב

            אוי יקירי, לו ידעת כמה אני עצלה, לא היית מביא לי דימויים מעולם הספורט.

            • אביגדור גרייבר

              טוב אז עכשיו אני חייב להסכים עם רוז מרי. את האמת היה לי ברור שאת טיפשה מההתחלה, לא יודע למה ביבזתי עליך את הזמן.

              • רוז מרי

                האדון גרייבר מתבקש לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. מעולם לא הבעתי את דעתי בקשר לאינטליגנציה של הגב’ רביב, התיחסתי רק למאפיין מסוים של סיגנון הכתיבה שלה.

              • גבירת הטירה

                איך אתה מעז לדבר אליה ככה? זה סותר לגמרי את התזה שלפיה הדרך לפרסום מאמר ב”בננות” עוברת דרך המיטה של אריאלה רביב!

                • אריאלה רביב

                  זה לכולם?
                  את יודעת איזה קשה היה לשכנע את עידו הרטגנזון, מיקי יובב, וולטר באסיוני, שמוליק כהן ונוח לשכב אתי? אבל הבהרתי להם, או סקס, אין שאין פרסום.

                • רוז מרי

                  את מנסה להגיד שתאוות הפרסום של הגברים חזקה עד כדי כך? אני חשבתי שהם בסה”כ משלמים לשירלי כמה אלפי שקלים וזהו.

      • שלום אביגדור,
        אתה צודק באומרך כי אושר אינו ניתן להשגה, אך הטיעון כי זה כך משום שהוא דבר שבאופנה הנו אמירה שטחית משהו. עוד בכתבי אריסטו וקודמיו עולה האושר והחיפוש אחריו, כשאחד הקשיים- ואולי העיקרי – שבהם הוא עצם הגדרת המושג אושר.
        ההגדרה שאני אוהבת במיוחד הנה זו המאפשרת לכל אדם להגדיר עבור עצמו מושג זה שכן הגדרתו משתנה בעצם גדילתו וצמיחתו של כל אדם.
        לגבי ביטול עצמי בעת אהבת אדם אחר, קשה לי להגיב לך על כך שכן איני רואה ביטול עצמי כאהבה. בעיני אהבת האחר מתחילה באהבת עצמך ולכן ביטול העצמי מונע את צמיחת אהבת האחר.
        בברכה לחיים טובים ומאושרים (תהא הגדרתך לכך מה שרק יתאים לך)
        יעל.

        • אביגדור גרייבר

          אהלן יעל,

          עם כל הכבוד לאריסטו, רבים וטובים אחריו עשו לו מה שרוב הבננות כאן עושות לי, רק שכמובן יהיה זה חסר טעם אם אעמוד על ההבדלים… בכל אופן, אריסטו וכמו כן את, לוקחים כמובן מאליו שקיים “אני” אינדיבידואלי, וכתוצאה מכך רצונות סובייקטיביים, אך הגדרה זו מופרכת מבסיסה – כשאנו נולדים אנו לא יותר מאובייקטים. מרגע ההולדה ואילך הסביבה שלנו יוצרת לנו שלל צרכים, עליהם כבר דיברתי, ועל כן גם את אושרנו.

          את צודקת, אהבה לאחר אכן מתחילה באהבה עצמית אך לעולם אינה יכולה להישאר כך, את תופעה זו הגדרתי כמאזניי האהבה. אהבה עצמית משמע אגו גבוה, אגו גבוה דורש לספק את מירב הגירויים המתעוררים בו; תארי לעצמך מערכת יחסים בה לכל צד אגו מנופח? כל אחד ידאג לעצמו באופן קיצוני והיחסים יפסקו עוד בטרם התחילו… ועכשיו תנסי לתאר מצב הפוך?

          חן, חן על ברכתך, שתבוא גם עליך.

      • רק ללחוץ

        אביגדור, תגיד לי, מאיפה הוציאו אותך? מה זה הערימת שטויות האלו? מה הקטע? אתה רוצה להגיד שפגשת מישהי שמשדרת על אותו גל שלך באותה נקודה בזמן ונבהלת מזה שהיא יכולה להשפיע עליך פתאום? אז מה עכשיו אתה לא מזיין? אתה עושה אהבה?
        תעשה לי טובה, ותמצא לך מטפל טוב. אהבה זה דבר שמשלב כל כך הרבה שזה ממש פשע לחשוב שזה שתקיים עם אהובתך מין אנאלי רק יוכיח לך כמה היא אוהבת אותך. אהבה, אם עדיין לא קלטת את זה, זו מערכת יחסים בין שני אנשים בוגרים. זו מערכת שבנויה על תקשורת (ולא מ”אנטנה” שלך ל”צלחת” שלה). אהבה זה דבר שצריך להשקיע בו מרץ ואנרגיה, צריך לדבר עליו ולחוות אותו ומין זה רק פן אחד שלו. דרך אגב זה שאתה לא מוכן לרדת למישהי רק מראה שאתה חזיר ואגואיסט. אם אתה בקטע של זיין-כפי-יכולתך לך תזיין רק אל תזיין לנו את השכל!

      • ארבינקא

        מישהו כאן למד יותר מדי זמן אצל תיאורטיקאים פוסט-מודרניים. שמא, במטותא, שמת לב שהחברה לדעתך קובעת שתהיה מאושר עם בת זוגך רק אם היא והיא והיא והיא. אף מילה על מה אתה צריך להיות. והחברה המודרנית לא מציבה לך קריטריונים?
        או שבכל-זאת, ולמרות הביקורת העצמית שלך, לא ממש שינית את נקודת המוצא?
        מי שאינו אוהב את עצמו אינו יכול לאהוב כלום, ואגואיזם אינו לאהוב את עצמך.

    • אריאלה, את גדולה!!!
      עכשיו אין ל י מה להגיד!!!
      וזהו!!!

    • קוקיה

      אין לך בעיה בהבנת הנקרא, זה הדבר הזה שכותב ככה שצריך ממש ממש להתאמץ כדי לא לרפרף על השורות. אה…….. ועוד פיהוקון…..

    • נמרוד

      אריאלה,
      את יכולה לקחת מספר ולנשק לי ת’תחת.
      את כ”כ תקועה בנאו-פמינזם סטייל “סקס והעיר הגדולה” שלך שאת לא מסוגלת לראות מה זאת אהבה הדדית, אני ממש מצטער בשבילך.
      את יודעת מה – אני לא כועס עלייך, אני מרחם עלייך. זה פשוט עצוב שאת לא מסוגלת להבין מה זאת אהבה, וכן אהבה זה לוותר וכן אהבה זה לענג את השני ולוותר על העונג שלך.
      את תקועה באיזושהו
      state of mind
      כשתצאי ממנו – תגיעי אל האור, אורה של אהבה. שכרגע את חוסכת אותו מעצמך, אני משתתף בצערך. אני רק יכול לקוות שתגיעי אל ההבנה מה זאת אהבה אמיתית, ולא להיות עסוקה בלהגן על זכויות הרווקות הבורגניות מניו-יורק-תל-אביב.

      • אריאלה רביב

        תודה מותק, רק תגיד לי איזה מספר אני בתור, שאני אדע אם אני יכולה ללכת לסידורים בינתיים ולתת לזו שלפני לשמור לי על התור.

        כמה עלוב, להשתמש בליין של מישהו אחר, בבבעעע.

    • אלמוני

      אבל הסלקציה פה לא משהו¬ הא¿¿¿¿¿

  4. אינדי_גו

    אני מודה, איפשהוא אחרי הקטע של “היא יכולה להיות לא בתולה, בלה בלה בלה”, איבדתי קצת את הריכוז.
    לא קראתי עד הסוף, אבל מה שקראתי בהחלט הספיק לי.
    אם אתה ככה בגיל פלוס מינוס 18-20, זה טקסט מעצבן, אך סביר (נגיד).

    אם יותר מזה, אני מקווה שההורים שלך (או אמא שלך וסבתא שלך) שמו בצד קצת כסף עוד כשהיית ילד. לא, לא ללימודים. לפסיכולוג.

    • אינדי_גו

      בהתחלה יש איזו הצהרה על “רשימת זיונים איכותית” עאלק.
      בגיל 22? (טוב, לא היה קשה לברר בן כמה הזאטוט)

      ובלי שירדת אף פעם לבחורה?

      הרשה לי להתפוצץ מצחוק
      :))))
      ותודה על (ריח) הדגים

  5. גבירת הטירה

    *”בסופו של הסרט לראות את השני מתענג זהו העונג הגדול ביותר של הראשון”* – גם אתה, כמוני, יצאת מהאולם שנייה לפני שהיא חתכה לו?

  6. א. אני חושב שאפשר היה להעביר את המסר שאותו ניסית להעביר בצורה קצת פחות מעוררת בחילה (וסליחה על האסרטיביות, אבל אני באמת לא מרגיש כל כך טוב עכשיו…).

    ב. זה מאוד יפה ורומנטי שאתה יכול להגיע לרמות כאלה של אהבה, אבל זה מסוכן מאוד – אם במקרה, הצד השני אוהב קצת פחות, או מרגיש קצת פחות בטוח להתמסר בצורה כזו (זה לא מה שניסית להעביר בתחילת הקטע?), מה שנוצר זה תלות מטורפת של אחד הצדדים בצד השני. ובתור בן אדם שהצד השני היה תלוי בו בצורה אובססיבית כזו, אני יכול להגיד לך שזה גיהנום לשני הצדדים!

    שים לב למה שאתה עושה. …

  7. רות המואביה

    רק בן 22? לפי השם הייתי בטוחה שמדובר באיש בגיל המעבר…
    וכן, רשימת זיונים איכותית בהחלט יכולה להיות ארוכה מאוד גם בגיל 22. באמת.

  8. תיראה אתה כל כך מטומטם שאני לא מבין .
    ההבדל בין מציצה ללא בליעה למציצה עם הוא סה”כ נוחות
    הניגוב של ה…. ועל זה אתה משתית את כל אהבתך ובונה תלי תילים של תאוריות
    תאמין לי אתה לא רציני

    • קולט ספיישל

      למרות הטקסט הבאמת דבילי של גרייבר הילדותי, יש נקודה אחת שזה שהוא התייחס אליה ברישול לא אומר שצריך להתייחס אליה בשלילה. הבליעה של הזרע יש בה גם הבעה של נכונות מצד האהובה לקבל את כל מה שאפשר מהאהוב שלה, כולל ללגום את הפיכסה פיכסה אלק שיוצא מהקצה החושב שלו. ברגע שבו אתה מגיע לאורגזמה, היא קולטת אותך. יפה מאוד בעיני. לא חובה רק פורנו טבטוני האקט, יכול גם להיות בו משהו רגשי, לא. לא כל בליעה תהיה כזו למרות שרצוי שיהיו הרבה כאלה, אבל יש בזה גם משהו רומנטי.

      • רוז מרי

        למה לעצור בבליעת זרע? למה לא להחיל את ההגיון הצרוף של “קבלת האחר” גם על שתן, ואלה שאוהבים אותי באמת באמת יתכבדו ויקבלו אותי על כל החרא שבי – ואני מתכוונת באופן מילולי.

        במלים אחרות – בולשיט. כל עניין בליעת הזרע הוא תרגיל עלוב בשליטה והשפלה.

        • לא מזדהה

          בליעת זרע תרגיל בשליטה והשפלה? מה משפיל בזה?
          לפני כמה שנים הכרתי את האיש שלימד אותי להנות מסקס. תמיד כשמצצתי לו הוא היה מזיז לי את הראש לפני שהוא גמר, כי הוא היה באמת מתחשב, עד שיום אחד מיוזמתי, הזזתי לו את היד, ובלעתי.
          לא הרגשתי מושפלת, להפך, מאוד נהנתי לענג מישהו שהביא כל כך הרבה עונג.

    • אתה אידיות

  9. גולמי מגוגי

    קודם כל, הייתי רוצה כמובן להודות שהמאמר שהוצג בפנינו הוא מאמר מרתק, וחומר פילוסופי לדוגמה. הלוואי וכל בחורה שהייתה נכנסת למערכת יחסים רצינית הייתה קוראת אותו לפני שהיא מתחילה עם היחסים. להפטר מהגישה המעצבנת של הבנות.
    אביגדור, שנראה לי בחור שמכיר לא מהיום את הבודהיזם, משליך רעיונות מעניינים מאוד מהבודיהיזם לעבר תיאוריות מיניות פוסט פוקויאניות והארד-קור-זאניסטיות במהותן.
    ואני יושב ומריע בצד.
    בחורה שלא בולעת זאת בחורה שלא אוהבת מספיק!

    ואני רוצה להגיד עוד משהו פה, אפילו שאביגדור לא יאהב את זה, כי הוא נראה לי אדם שאוהב להשאיר את חייו הפרטיים בצד.
    כפי שכמה מהקוראים פה העירו, ברור הוא שאביגדור גרייבר (שם משפחה של אוכל לילדים בגליציה?!)אינו שם אמיתי, ולכן אני רוצה להעלות שלוש אפשרויות:
    1. אביגדור גרייבר הוא אחד מכותבי אחד זה, הידוע בחיבתו לכתיבה שוביניסטית תחת שמות עט בדויים.
    2. אביגדור גרייבר כלל אינו גבר, אלא בחורה שכדי להוכיח את אהבתה כתבה טקסט כזה לאהובה.
    3. אולי באמת אני טועה ויש כזה בנאדם ששמו אביגדור גרייבר, אבל אם כן, הוא די מסכן. ואם אני הייתי הוא הייתי משנה את השם.

    (רמז, לתשובה הנכונה אין כל קשר לכותרת).

  10. סנופקין

    עשיתי משהו איום ונורא כנראה.

    אין לי שום הסבר אחר.

    זו יכולה להיות הסיבה היחידה שעולה בדעתי, למה אני צריך לקרוא כאלה דברים.

    וגם כאן חיפפתי קצת, האמת. אחרי שנשבה ברשת המניפולציות של אהובתו, דילגתי במהירות אל הסוף, כדי לא להקיא וללכלך סתם את הטקסט שאולי אחרים ירצו לקרוא.

    • אביגדור זקוק בדחיפות לטיפול פסיכולוגי או לפחות לסדנא בעברית (פי טבעתה?? ).
      חלחלה עברה בי תוך כדי קריאת ה”מאמר”, שהרי כל התיאורים מיותרים כל כך. תקוותי היא שאביגדור גרייבר אינו שמך האמיתי, מה שעלול להיות מביך ביותר עבור חברתך, אבל מצד שני עשוי לפתור את הדילמה – לבלוע או לא לבלוע (אני הייתי זורקת אותך במקום על חשיפת האינטימיות שלי). פלא שהיא מתלבטת? ראשית כל, זה טבען של מערכות יחסים בראשיתן, ושנית – אתה עושה רושם של מי שירוץ מיד “לספר לחברה”, כך שלא פלא שהיא לא ממש בוטחת בך…
      וחוצמזה – האדם חושב בראש ובראשונה על עצמו (חוץ מהורים על ילדיהם,אולי), מה לעשות. גם כשאנו עושים דברים עבור אחרים, הרי שהמטרה משרתת אותנו, בין אם בטווח מיידי, בין אם בעתיד הרחוק. אדם לא יעשה משהו שממש מפריע לו, גם עבור מישהו אחר, ואני מקווה שאיני מגלה לך את אמריקה.
      תתבגר

  11. איילה-בר

    אכן, כמו שרבים וטובים כתבו לפני- מה זה השטויות האלה? אין גבול לשרלטנות? כל הבודהיזם בגרוש הזה רק בשביל להגיד שבמיטה אתה רוצה שיעשו מה שמתאים לך ולא מה שמתאים לה (סליחה, אתה בכל זאת התעלית על עצמך וירדת לה. איזו ג’סטה כבירה לאנושות).
    כמה מניפולציות, כמה תיאוריות פסיכולוגיות בגרוש על אגו ואהבה אתה מעמיס על הקשר הזה, רק שהוא יתאים לאיזה תמונה מעוותת שלך של מה נכון יפה וראוי בין אנשים ש(כאילו)אוהבים.
    עכשיו אתה סתם זיון רע, וזה לא ממש מטריד אותי. אבל בסוף כשתתחתן עם מישהי (שתצליח ללכוד אותך בציפורניים בלה בלה בלה, עוד איזו שטות שלא תיאמן), לאן עוד תגיע עם הגישה המגעילה שלך על הקשר בין אהבה להקרבה ואגו? היא צריכה לרצות שאני אקדם את הקריירה שלי ואגשים את עצמי יותר ממה שהיא תרצה להגשים את עצמה? אם היא אוהבת אותי היא גם תבלע וגם תגדל את הילדים, תכין לי אוכל ותביא לי את הנעלי בית??
    הרעיון הזה שבפסגת האהבה הטוטאלית יש מחיקה מוחלטת של אגו, העדפות, זהות אישית- הוא כל כך מגעיל, שלא נותר לי אלא להגיד לך- עזוב אותך מאהבה, תתרכז במה שאתה יודע לעשות, לך תאלף איזה כלב. אה, כן- ותפסיק לכתוב.

  12. After reading this article i have a terrible headache

  13. bettie page

    אז ככה:

    אביגדור גרייבר ראה את אימפריית החושים, הוא יודע מה ההבדל בין אובייקט לסובייקט, והוא מכיר גם מושגים מעולם הכלכלה כמו ‘בעלי הון’.
    יפה.

    מה היה לנו עוד:

    בת זוגתי – שו?
    פי טבעתה – שו?
    כוחי יפה מכדי שאתאהב – כוחי המכוער?
    מחוץ לסל הדברים שאותם וכו’ – סל התרופות של האהבה?
    ____________________________________________________________________
    שירלי – את צריכה עורכת לשונית טובה?

    • שרלילית בת החוחים

      עורכת זה משהו שממזמן רצוי היה שנראה פה

    • גדוד מגיני השפה

      ומה עם כף כבד שהופיע כבר בכותרת?
      עזבו את זה שהבחור לא ניחן בכשרון כתיבה והתוכן של הסיפור שלו באמת מתאים יותר לסוף התיכון, לפחות שידע עברית! ואם אין לו שיהיה לו עורך ( שירלי?) שיעצור אותו!
      גוועלד!

  14. אנסטסיה

    התמונה ברורה:

    אביגדור הוא עידו הרטוגזון ולא אחר

    • אריאלה רביב

      אז זהו, שלא, אני אתן לך רמז קטן (ותודה ליקירתי שהביאה אותי עד הלום) – תריצי את שם הכותב בגוגל ישראל. http://www.google.co.il . יהיה מעניין.

      • אילנה

        זה באמת מעמיד (?!) את הדברים שהוא כותב בפרספקטיבה אחרת.
        חן חן אריאלה, ובאמת, בלי שמץ של ציניות.

        זה מראה שזה פשוט לא שווה את תילי המילים שנכתבו עליו… לא?

  15. יעלוש

    בנות, על מה המהומה, סתם עוד זכר מצוי

  16. הגעתי עד השורה הזאת. מספיק כדי לדעת דבר אחד :
    “אביגדור”, אתה אידיוט .

    • שלגיה

      כבר התפלאתי – האם ייתכן שרק אני מזועזעת כל כך מהמשפט הזה?!

      לא ברור איך, אבל המשכתי לקרוא, רק כדי להיתקל במשפט גועלי כמעט באותה מידה –
      “אולי בעתיד ניפרד ואז תצטער שסבלה בשבילי”
      מה זה זה?! חרטה רטרואקטיבית?!

      *סבלה? סבלה!*

      למי יש מוח מעוות כזה (כנראה מצא מין את מינו) שחושב ברגע הזה, שאמור להיות שיא ההנאה בחיינו, על מה יהיה בעתיד?

      יאללה אביגדור, שים גז.

  17. מעדיפה שלא...

    איכסה. אתה מגעיל ואני בכלל לא מבינה מה הבחורה הנחמדה הזו עושה איתך ואני באמת חושבת שהיית צריך לחסוך מאיתנו את תיאורי המין החולניים שלך (יורד לה בפי הטבעת? מה זה? קטע של תלאביבים? איכס מגעיל) ואת ההגיגים הדביליים שלך ואני מפסיקה לאלתר לגלוש בבננות ואני אפסיק גם להפנות אליכם אנשים שיקראו את המאמרים שהיו עד עכשיו שנונים, משעשעים ומאוד מאירי עיניים.
    אז זהו, אני מקוה שאתה מרוצה שהברחת מהאתר בחורה נורמלית אחת שלא רוצה שיתקעו אותה בתחת.

    • טריניטי

      גיבוב של שטויות. פסולת. וגם כתוב כל כך גרוע….
      גם אני קצת איבדתי ריכוז אחרי ה”לא בתולה” , ובאמת כול(I)ם אמרו הכל לגבי הבעיות הפסיכולוגיות איתן כנראה מתמודד הכותב, האגו-טריפ המטורף שלו, ידיעותיו המצומצמות בנוגע למין הנשי ובנוגע לסקס (לא ירד לאף אחת עד גיל 22? לא פלא שאף אחת לא רצתה להשאר איתו)
      כמה דברים קטנים:
      1. הכותב תקוע בשלב של ההתחשבנות, מי ירד למי ומי בלע למי וכמה, בטח הוא מחזיק ליד המיטה פנקס קטן לצורך העיניין.
      2. הכותב כנראה מפחד פחד מוות מנשים, לכן הוא דואג להכניס אותן לתבניות.
      3. אשה על פי גרייבר:
      – האריכי את שערך. שיער קצר לא בא בחשבון.
      – האריכי את ציפורנייך
      – היי בתולה
      – המילה “לא” אינה באה בחשבון
      – גם לא המילה “איכס”
      – תבלעי כל מה שנותנים לך לבלוע
      – אל תצפי ממני שאתקרב לחור המסריח שלך, ואם אני עושה זאת, מדובר באצילות נפש מצידי ועלייך להעריץ אותי על כך.

      כאילו מה?? ??
      דבר אחרון: אביגדור גרייבר הוא כנראה חרא של זיון, וגם בנאדם לא משו. מסכנה חברה שלו (וגם בטח לא ממש מבריקה, סה”כ זו הבחירה שלה, למרות שהיא לא אשמה)

    • קוקיה

      יש פה אנשים שמאוד רגישים לפי הטבעת שלהם. זה נורמלי. לא צריך להכריז עלינו כמצורעים. איכס את בעצמך.

  18. ברונו קופמשין

    אני דווקא רואה מקום לתקווה.
    שימו לב איך התפתח הכותב מ*גבר* שהיה אפילו מוכן לזיין “לא בתולות עם ציפורניים לא מטופחות”. ל*אדם עדין ואוהב* שאפילו מוכן לסבול בצורה לא אנושית ולהקריב את עצמו לטובתה של מושא אהבתו. ואפילו ,רחמנא ליצלן, לרדת לה (רק שלא תתרגל הזונה).
    אי אפשר להתכחש, יש התקדמות ! ולכן תוך כמה שנים יכול להיות שאפילו יחשוב שמותר לאישה אפילו לצאת לעבודה ואולי אף לעבודה כזאת שלעיתים הוא יאלץ להכין לעצמו את ארוחת הערב מדי פעם.
    ובכן ידידי , רשימת הזיונים המפוארת של הגברים האמיתיים לא מורכבת ממספר האיקסים על החגורה שאותו אפשר להשוות עם החבר’ה. או במקרה שלך ממספר הבנות שהסכמת לזיין אפילו שהם מעשנות ולא בתולות. אלא אולי ממספר הבנות שגם נהנו להיות איתך. וקשה לי להאמין שהיא יכולה להיות כ”כ מפוארת עם אדם המאוהב בעצמו עד כדי כך שהוא בוחר e-mail בשם narkisus.

    • טריניטי

      וואלה.
      ברונו, אתה בחור כלבבי.
      ועוד משהו: תכנס ל “stage” (נו, אתה יודע את הכתובת, כמו כולם) תחפש את הבחור ותראה עד כמה הוא מאוהב בעצמו….
      והשירים שלו דיי גרועים. המון מילים יפות, ופואנטה, או לפחות משהו אמיתי – אין

  19. מי זה הבבון הזה? ומה הוא עושה בכלל באתר בננות?
    יש גבול!!

  20. לאו טסו

    שאני אבין, מי בדיוק מאשר את הכתבותמאמריםמסות באתר הזה?
    מי אחראי להבאתו של גרייבר זה מהצללים שבהם ראוי שישכון לנצח לקדמת הבמה?
    ודרך אגב, הוא באמת לא יודע לכתוב. תבדקו בסטייג’ ותראו שהבנאדם הוא חיים נחמן ביאליק של החרמנות הטינאייג’רית. אבל לחרוז הוא יודע, זה כן. בערך.

  21. נדמה לי שבתיכון שבו למדנו, מר גרייבר, למיטב זכרוני, לא היה לך ולו כיבוש אחד לרפואה. הייתכן שהשירות הצבאי היה כל כך דרמטי?

    • אביגדור גרייבר

      מעניין, אני לא זוכר שום “לי”… אבל אם את אומרת שלמדנו יחד, בטח יש לך דף קשר, אז תתקשרי, ניפגש ואז אני אראה לך מה למדתי בשירות הצבאי…

  22. מתוקה

    f
    כנראה שהשירות הצבאי אכן היה עתיר כיבושים למר גרייבר – לאור רתיעתו ממפלצת הכוס האיומה וחדת השן ( שלא לומר המצחינה ) לא נותר לי כי אם להסיק שמדובר בכיבושים שלא מהסוג ההטרוסקסואלי ( וגם לא הומוסקסואלי) אלא יותר בכיוון הזואפילי – ונראה לי שידידנו חובב כלבות כנועות……..

  23. בואו ננסה לא להתייחס לגופו של נושא ולא לגופו של כותב.
    כשקראתי את המאמר עלתה אצלי השאלה האם האידיאל של אהבה נטולת אגו הוא באמת אידיאל שרצוי לשאוף אליו ? האם מצב שבו אתה מבטל את האגו שלך ומוכן לשמש ככלי ריק לרצונות של האחר הוא מצב רצוי ? מה דעת שוכנות/שוכני בננות בנושא ?
    אני באופן אישי ממש לא יודע. נראה לי שאכן זהו מצב רצוי אבל רק עם שני האנשים בקשר מרגישים כך.

    • טריניטי

      פיספסת קצת את הנקודה, כאילו, למה ההתעללות – המוצדקת לחלוטין ואני גאה להיות חלק ממנה – בגרייבר.
      כל ההתיחסויות לגופו של הכותב נבעו משאט נפש באשר לגופו של הנושא. גרייבר לא עשה לנו שום דבר באופן אישי, אלא עיצבן אותנו כנציגות גאות של המין היפה והחזק.

      אבל בקשר לאגו: לדעתי אין דבר כזה – מערכת יחסים ללא אגו. כמו שכל אחד מביא למערכת היחסים את אישיותו המורכבת, החרדות והפנטזיות, ככה גם מגיע האגו. מה לעשות. צריך פשוט לדעת איך להתנהל עם האגו הפרטי שלך בתבונה. אם תבטל אותו, זה יהיה כמו לבטל את האישיות ואת הרצונות שלך בפני האחר. עם כל הכבוד לאהבה, אדם צריך ללמוד לאהוב קודם כל את עצמו. נכון שזה נשמע קצת בולשיט, אבל אהבה עצמית יכולה להציל אותך, למשל, ממערכת יחסים בה אתה מנוצל, דורכים עליך ומשפילים אותך. אהבה עצמית יכולה להגיד לך מתי די, מתי ללכת, ולמי מגיע בעצם שתאהב אותו. אדם נטול אגו לחלוטין הוא אדם ללא אהבה עצמית. וכאן אני מתייחסת לא למשמעות השלילית של אגו, אלא למשמעות של פירגון עצמי, הכרה ביכולות שלך ובמה שמגיע לך.
      אבל גרייבר לא מתאר אהבה נטולת אגו, הוא מדבר על אהבה של פנקס פתוח ויד רושמת. אין שום דבר שהאיש יעשה בלי לצפות לתמורה כלשהיא. למעשה, הוא מתכנן את המעשים שלו לפי הדרישות שיעמיד בהמשך. ועל זה הגועל.
      לא גועל?

      • טרינטי יקרה,
        תרשי לי לחלוק עלייך. אדם חסר אגו לא חייב להיות חסר חוט שידרה. חוסר האגו מתבטא
        בעובדה שאת לא מעבירה את הרשמים, החוויות, המחשבות שלך דרך הפריזמה והמסננת של האגו אלא חווה אותם ישירות. אם את כנה עם עצמך ואת נמצאת במערכת יחסים שלא טובה לך
        את תרגישי את זה ופשוט תקומי ותלכי. לעומת זאת אם תשימי את האגו שלך בינך לבין המציאות לא תוכלי לחוות אותה במלואה ולא תתני לאף אחד להכנס אלייך לנשמה (פחד להיפגע וכל הבלוז הזה).
        ובקשר לחבר אביגדור, נו שויין מה יש להגיד כשאין מה לומר ? מסכים עם כל מילה רעה שכתבו עליו פה.

      • ארבינקא

        עם כל הסלידה מהכתבה – המתועבת למדי, אני חייב לציין (מה חייב? אני רוצה לציין) כמה מהתגובות פה לא היו יותר טובות, וחבל, כי “אתה חרא ואב’שך חרא וכל המשפחה חרא” (או משהו בסגנון) לא נראים לי כביקורת לגיטימית על שום דבר.
        ולעצם השאלה של עמית: מי שעושה את עצמו ככלי ריק עבור מושא אהבתו, כנראה היה כזה גם קודם.
        ואכן גועל.

  24. קריסט אווה

    אחותיי היפות!
    הם מגיעים שוב! פלישת השוביניסטים לאתרנו המכובד. מר גרייבר זה, שכלל אינני בטוחה בקיומו, (על אף ‘הבמה’) מציע יוזמה חדשה לכיבוש: אחרי שכבר מיצה את שלל התנוחות שמציע גופינו הענוג הוא הולך לחפש לו הרפתקאות מיניות נוספות, אך הפעם אחיות, מדובר בהרפתקה אחת על חשבוננו!
    החיפוש הדקדקני איננו התשובה מבחינתנו, היא רק בריחה מהטקסט עבור אנשים כמו הגרייבר הזה. עלינו להוכיח אותו על טעותו ולהעמיד אותו לדין נשי על פשעיו הרוחניים!
    אומרים שיש סקס אחר, הגברים, ובכל זאת אל תביאו אותו לכאן!
    שימרונה על נשותיכם בתולות!

  25. בננות ובננים יקרים,

    קצת הגזמתם.

    בין להגיד שמדובר בשטויות, ובין לרדת על הכותב, משפחתו, חבריו, העלי החיים שלו וגודל הזין שלו, יש מעט מרחק.

    האתר הזה זה מקום מאד נח להיות ביצ’יות עד הסוף…

    • שרלילית בת החוחים

      ועוד לרדת, להשחיר ולהשמיץ את הכותב האומלל ולחשוף את שמו ופרטיו האישיים בעוד כל המגיבים למיניהם נשארים עלומים מאחורי שמות מופלצים

      • אינדי_גו

        חלק מהמגיבים בהחלט ניתנים לזיהוי בשמותיהם המלאים.
        ועוד יותר חשוב: לא חשפתי דבר וחצי דבר שאביגדור לא חשף בעצמו. באינטרנט, כל מה שאתה מפרסם בשמך, נגיש לציבור, אלה כללי המשחק, מה לעשות. אם אתה חפץ להסתיר פרט זה או אחר, היכבד נא וכתוב תחת שם בדוי.
        האמת ששם הכותב היה מוכר לי מאיפשהוא, ומכייוון שתהיתי מהיכן, הלכתי לבדוק. הרצתי עליו חיפוש פשוט שכל ילד בן ארבע (מי גאון של אמא?) יודע להריץ, ומה לעשות, שאביגדור בחר לפרסם את שמו המלא וכן את שנת לידתו פלוס תמונה, באתר אחר? את המידע הוא חשף. אני רק הבאתי את המידע לזמינותם של אלה שלא היו סקרנים/זריזים מספיק בכדי ללכת לבדוק בעצמם.

  26. ממרומי האולימפוס

    ובכן..כל מה שכתבו לגבי הכותב , בני משפחתו ושושלת ה DNA שלהם לדורותיהם..כל
    האגרסיביות הזו..הנגטיביות..הביצ’יות..*הכל מוצדק!*
    ראבק..מאיפה הוא צץ הדבר הזה..לא להאמין כי ישנם כאלה.. וניחא ישנם..הם עוד מוצאים
    לנכון להפיץ את משנתם בפומבי. האיש חולני לחלוטין..מוכנה להתערב כי הנ”ל הוא צאצא לאם
    פולניה אסלית, אשר היתה מנשקת את התחת שלו גם בגיל עשר מרוב הערצה ורצון להביע את
    אהבתה אליו ומשם ועוד הרבה קודם לכן התפתח לו דפוס אדיפלי חולני ההופך את *האובייקט*
    (זה מה שמבקש נשוא כתבה זו להיות,לא?) לצרכן כרוני של הוכחות חוזרות ונישנות לכך
    שאוהבים אותו . אבל אמירה או סתם אהבה אינן מספיקות כי הרי לא באמת באמת אוהבים אותו
    אם אין אוהבים את ההפרשות שלו למשל..(מוכנה להתערב שהוא שונא גם היום לעשות קקי על
    מנת שלא יהייה עליו להפרד “מאוצרותיו”).
    אז ניחא אתה חולירא פתולוגית, שתוק לפחות..מה אתה יוצא אל הככרות ומפיץ את משנתך
    החולנית..
    בחיי מזמן לא חשתי בחילה כה עמוקה לאחר קריאת כתבה.
    וההמלצה בענין הפסיכולוג שקיבלת כאן..אני במקומך הייתי בהחלט הולכת בכיוון..
    אממ..הייתי אגרסיבית מדי..?
    מגיע לך..ועכשו רוץ לאמא! היא אשמה בהכל!

  27. המוארת חלקית

    אביגדור יקירי,
    המאמר שלך טובל במדמנה קשקשנית משהו. שאני אתחיל ? אז ככה :
    “חופשייה כמו סימון דה בובואר” – למה הכוונה ? זוגיות פתוחה שבה הגבר חופשי לזיין סטודנטיות צעירות ומריצות כרצונו ? מערכת מינית שבה הגבר לא ממש טורח לספק את זוגתו ?
    וכל שאר הירקות שז’אן פול סארטר לקה בהם ?
    “השפלה אינה קיימת בין בני-זוג אוהבים” – אה-הא, מאיפה זה בא ? אם הוד מעלתו אוהב אותה אז א-פריורית כל מעשה שהוא יעשה לא יכול להתפרש כמעשה משפיל כי מה לעשות הוא אוהב אותה. אז אם הוא יכה אותך או יכפה את עצמו עלייך אז אל תלחצי מותק זה בסדר – הוא הרי אוהב אותך.
    “המוניטין של איבר המין הנשי הוא נוראי” – אין מילים.
    “ככל שאנו אוהבים יותר אנו מוותרים יותר” – חתיכת חולה שליטה אתה, הא ? בתור בודהיסט חובב חסר אגו אתה ממש עסוק במשחקי כח. היא “מטילה ספק במערכת היחסים” ויותר גרוע “עינוג עצמה חשוב לה יותר מעינוגי שלי” – ישמור האל. אז ככה, הפשע של אי ביטול עצמה בפנייך הוא ממש ממש נורא, הרי ברור מעל לכל ספק שבמערכת יחסים בריאה ואמיתית היא צריכה לבטל את עצמה מולך. שם לב לסתירה שלך ? אם אין אגו (חכה, תכף נגיע לתיאוריה הבודהיסטית שלך) אז כל ניסיון להשוות בין צרכים של שני אובייקטים חסרי אגו הוא מופרך מעיקרו, לא ?
    “יוותר טוטאלית על אהבתו העצמית ובעצם על האגו שלו” – או, פה יקירי אתה פוסע בצעדים גסים משהו אל שדה המוקשים של הבודהיזם. אהבה עצמית == אגו. אז ככה, אני מנחשת שהכוונה בבודהיסטים של הכלי הקטן היא בודהיסטים מזרם התראוודה (מה פרויד היה אומר על השם החינני שהענקת להם ? המילה בסנסקריט היא האנהינה – מוביל קטן או תראוודה – תורה ישנה).
    האגו שאתה מדבר עליו הוא האטמן ההינדואיסטי שהוא העצמיות המשותפת לכל בני האדם. הטענה הבודהיסטית אומרת שאין דבר כזה אטמן, עצמיות, אגו אם תרצה ורק אחרי שנפנים את הידיעה הזאת נוכל להתחיל להתקרב אל השחרור המיוחל, אל הנירוונה. הדבר שעליו נצטרך לוותר בדרך לשם הוא התשוקה והצימאון שלנו להשיג דברים בעולם. האדם שנמצא בנירוונה לא חש צימאון לשום דבר, כל מבוקשו ניתן לו, הוא מסופק תמידית. אין פה עניין של קירבה לאובייקטים כי גם האובייקטים סביבו ריקים וזמניים כמוהו. המעבר מהיות סובייקט לאובייקט הוא עניין הינדואיסטי טהור ולא בודהיסטי. בקיצור סלט רציני בישלת לנו (חשבת שאם תקפיץ את הסלט לא נשים לב שהירקות עייפים קצת, הא ?)
    אימפרית החושים – דוגמא מעניינת בחרת לך. אידאל מעניין של אהבה עד מוות. זה סוג הקשר בין גברים לנשים שאתה רואה כרצוי ? אשה קטנה מול איש גדול ?
    טוף, אני חוזרת למדטיציה שלי.

    • איריס

      בודהיסטווה יקרה ,

      אביגדור בהחלט רחוק מאד ממשכן הנירוונה של בודהה או בודהירמה, הוא אולי בעל רצונות ודרישות אך כולנו כמותו. הוא מנסה לומר לנו שאפשר גם אחרת והוא אף מודה בעצמו שהוא לא הצליח עד כה להגיע לשם, לאן זה לשם? אולי באמת למן סוג של נירוונה זניסטית.
      הבודהיסטים אומרים שאין אגו? איפה למדת את זה באונ’ ת”א? אם לא אז קשה לי לדעת מאיפה הגיעה הטעות האומללה הזאת והיומרה של אשת ה”עובדה” (מה זה פה אילנה דיין?)
      רק שתדעי, עם אגו לא נולדים, אגו יורשים מהסביבה ועל כן טוענים הבודהיסטים שכדי להגיע לנירוונה יש צורך להיפטר מכל הרפשים החברתיים שמושלכים עלינו. פרוש הדבר להפוך לאובייקט מושלם, כפי שמציין נכונה מר גרייבר.
      בין אם מר גרייבר מעוות את הבודהיזם ובין שלא, את ה”עובדות” הוא מגיש נכונה.
      דבר נוסף, בקשר למר אושימה ול”אמפרית החושים”, תתאכזבי לשמוע שקיים דמיון רב בינו לבין אותו פלוני גרייבר ואת מחדדת את הדמיון הזה. גם את נגיסה תקפו על היותו פרובוקטיבי וסלפן אמת ועל כן גברה עד מאד חשיבותו הקולנועית/פילוסופית. אם הייתי אני במקומו של אותו אביגדור, הייתי מודה לך.

      לסיום ולסיכום ניתן לומר שהכותב שהוכח כבר על נרקסיסיותו, הצליח במשימתו. הוא הדחיק את השיח מן התוכן אל אישיותו הפרובלמטית ואל דקדוקי עניות שבהם הוא מוכח דווקא כצודק. המגיבות התגלו כחבורה לא רצינית של בחרות שחוששות מהתוכן ובכלל לא מסכימות לקיום של דיון כלשהו אלא מעדיפות לשלוח מסרים תוקפניים לכל אבר ובכך לממש את הציפיות של כותב המאמר. אינני מסכימה עם אף שורה שנכתבה כאן אבל לצערי הרב, אני מעדיפה להתרחק יותר מהבחורות שכתבו כאן מאשר ממר גריייבר, מרושע ככל שיהיה

      • המוארת חלקית

        איריס יקרה,

        הרעיון שעמד מאחורי התגובה שלי היא שלדעתי אביגדור קודם ירה ורק אחר כך הלך לצייר את המטרה. יעני, הרגיש משהו ואחרי הלך לבנות לו תאוריה.
        בעניין “אימפרית החושים”. חשבתי על זה וכנראה שאת צודקת (-:
        הטענה הבודהיסטית היא שאגו הוא אשלייה. מה שאנחנו קוראים לו אגו לא קיים באמת. הטעות הזאת היא שגורמת לנו בין השאר לסבל.
        וכן למדתי את זה גם באוניברסיטה. ואני באופן אישי אשמח לנהל פה דיון עינייני בהשתתפות כותב המאמר

  28. ציפור על המים

    נו, ועד כמה אתה מוכן לסבול אי נוחיות למענה? השאלה הבנאלית והמתבקשת…
    בנים רואים בחיבוק (!) שאחרי הקרבה, כי חלק מהם מעדיף להסתובב ולהרדם ככה.
    מצד שני, זיון אנאלי נראה להם הקרבה הגיונית מצד בת הזוג גם אם היא לא מתה על זה…

    מי לימד אתכם, אי שם בילדות, שהאשה נמצאת שם למענכם יותר מכפי שאתם נמצאים שם למענה? זה הקטע הישראלי – איך לא לצאת פראייר, איך להפיק ממנה את המקסימום?
    כי השאלה “עד כמה את מוכנה בשם האהבה” נראית לי קודם כל כמו מניפולציה.
    את אוהבת אותי ? תוכיחי. כלומר, בהקשר הזה, תסבלי. ואתה?? ?? ?? ?? ?? ?? ?

  29. גברת שירלי,
    רמת החמרים בבננות
    מ ת ד ר ד ר ת…………………………………………….!

  30. דנה פ.

    גם אני לא יכולתי שלא להתאפק ולהציץ באתר הבמה… ואת האמת אביגדור?? אחרי שראיתי את התמונה אני לא מצליחה להבין את חברה שלך, אני מזמן כבר הייתי בולעת לך…!

    אפילו אהבתי את השירים…!

  31. הוא בסך הכל ראוי למעט רחמים, שחווית האהבה הראשונה שלו הפכה למאמר מייגע כזה.
    הוא רוצה לחקור את גבולות העונג? שיבושם לו.
    הביקורת הנוקבת שלכם, שתלאות הזוגיות שעברתם מבליחים מכל פינה בה,
    מראה ששכחתם איך זה להתאהב, להתמלא ביישות מפחידה מאוד, לנסות להבין את המחנק בבטן.
    אביגדור, בחור שכלתני, מודד את מיטתו במונחים כלכליים ממש.
    אבל הוא יגדל קצת, ויבין שיש יותר מדרך אחת להשיג מטרות.

  32. נסיכת טרויה

    כ”כ עצוב

    לא יודע לכתוב, לא יודע עברית, פוחד מואגינה אימתנית כאילו היה ילדה קטנה (אופס… מדובר בזאטוט).

    ממש טראגדיה

    מזל שיש אתרים שמפרסמים את הזבל הזה חינם. אף אחד לא היה משלם על זה.

    ניחא אם היתה כאן משנה כלשהי- שוביניסטית, אנארכיסטית, הקוראת לתמוך באוהבי כבשים. לפנינו מוצג מוזיאוני נדיר המתחיל ונגמר בטיפשות גמורה.

    ועל כך נאמר:
    גזור ושמור
    יש להראות לילדים ולומר- אם לא תאכל דוד אביגדור יבוא ויספר לך סיפור.

  33. …ואני ברוב תמימותי רק רציתי לדעת איך זה שכל כך הרבה אנשים טרחו להגיב לגיבוב השטויות המדובר? (אופס, ואני ביניהם…)

  34. דורכת על פגרים

    בשביל אחד שמשאת נפשו היא להיות אובייקט של אהבה,
    לא ממש מצליח לך.
    תקן אותי אם אני טועה

    במחשבה שנייה, עזוב,אין צורך.

  35. וונוס

    ואם אני מרשה לו לגמור לי בפה זה אומר שאני אוהבת אותו ?

    • רוז מרי

      לא, וונוס.

      אם את מרשה לו לגמור לך בפה *בגלל* שאת אוהבת אותו ורוצה לעשות לו טוב, ניחא. אם את אוהבת שגומרים לך בפה, מה טוב. אם את מרשה לו לגמור לך בפה (או מין אנאלי) למרות שאת לא רוצה לעשות זאת, כי הוא אומר לך שככה כולן עושות, והרוח הנושבת בבננות אכן מאששת את הטענה המופרכת הזאת, אני מציעה לך לחשוב שוב.

  36. חוה והנחש

    למה אתם מסבכים כל דבר? למה להכנס למריבות טיפשיות על סגנונות כתיבה וכו’? תתרכזו בנושא ולא במסגרת!

    אני רוצה לספר לכם מה אני עושה במצב בו בן זוגי מבקש ממני לבלוע. אני פשוט נותנת לו לגמור לי בפה, ואז, עם פה מלא אני עולה לנשיקה צרפתית (כן! עם הזרע הטרי בפי) – אם הוא מוכן לזה, אני אבלע בכיף…. אם הוא מרחיק אותי ממנו בבהלה.. שישכח מזה!

    אם הוא נגעל מעצמו? אין סיבה שאני לא אגעל ממנו. ממש כמו שלאחר שיורדים לי אני לא דוחה נשיקה צרפתית.

    • רוז מרי

      כאילו לא מספיק לנו אביגדור גרייבר זכר, הנה התאומה הניקבית שלו.

      אם בליעת זרע מגעילה אותך, אל תבלעי. אם תחושת הגועל שלך נקבעת לפי היחס *שלו* לעניין הרי שהיא אינה *תחושת* גועל אלא עוד משחק כוח מטופש.

      למה מתעקשים לגרור משחקי כוח אל התחום בו כמעט כל הכייף מבוסס על קירבה והורדת ההגנות, זה למעלה מהבנתי.

  37. חוה והנחש

    רוזמרי יקירתי

    לא ירדת לסוף דעתי, אז הנה הבהרה: אני אישית לא נגעלת מטעם הזרע, אבל הכפייתיות של כותב המאמר שהיא תבלע, ושל עוד רבים שכמותו די מטרידה אותי. מה אכפת לו מה אני עושה עם זה אחרי שגמר? כל העניין לגרום לבת זוגתו לבלוע הינו מבחינתי “משחק כוחות” וברגע שהמשחק הזה מגיע אלי, אני פשוט הודפת אותו בדרך שתוארה לעיל.

    משחקי כוחות במיטה ושאר בעיות אגו… באמת שאינם לטעמי.

  38. המאמר הזה ממש לא ברור לי. ולא מדבר אל ליבי. אני נהנת למצוץ לחברי. ומתענגת לבלוע את זרעו. והוא נהנה לרדת לי. כך זה שאוהבים. לא?

    • רוז מרי

      (זאת גם תשובה ל”לא מזדהה”)

      כמובן שאם את נהנית מבליעת הזרע, או אם את עושה את זה ברצון כדי להסב הנאה לבן זוגך זה נהדר.

      אבל זאת לא תוצאה הכרחית של העובדה שאת אוהבת מישהו. אפשר לאהוב בלי לבלוע, ואפשר לבלוע בלי לאהוב, והלחץ המקומם הזה של “אם את אוהבת אותי…” הוא מה שמרגיז. לא מדובר כאן אפילו על פעולת המציצה עצמה (וגם בעניין הזה לגיטימי לומר “מצטערת אבל לא” אבל זה יותר מורכב) אלא עם השאלה מה לעשות עם הזרע לאחר שבן זוגך כבר גמר. ובכן, אלה מאיתנו שאינן מחבבות את בליעת הנוזל הזה יותר מבליעת ביצה לא מבושלת לא צריכות להרגיש לא נוח, או לא אוהבות מספיק, או שום רגש שלילי בקשר לעצמן אם הן יורקות אותו לטישו הקרוב.

      בני הזוג של נשים כאלה, אם הם מתעקשים על הבליעה, הם המשחקים במשחקי כוח. גמרת? נהנית? תהיה מפסוט.

  39. אבל מוותרים גם על ההתחשבנות, ככה זה לפחות לפי ניסיוני. לא מרגישים צורך להתחשבן לגבי מי ירד ראשון, מי בלע קודם, כמבחן למידת האהבה. אם האהבה היא עמוקה מאוד, אין לך כל צורך בחיפוש אחר שיוויון בנתינה, ולא אכפת לך שאתה נותן יותר, אוהב יותר, מוותר יותר.

  40. עזבו כבר את הילד, אז מה אם הוא קצת טיפש.
    בסך הכל הוא די נידון לחיים של הערצה עצמית בלי הצדקה.

  41. במשך כל קריאת המאמר של אביגדור והגבותיו לתגובות התגבשה אצלי רק מילה אחת –
    סתום !! מלשון – SHUT UP
    SONNER THE BETTER!

  42. טריניטי

    כן, גם אני מאד רציתי להגיד לו “סתבי” (כמו בדומינו)…..
    אחרי שקראתי את התגובות חשבתי לעצמי:
    מישהי חשבה לעצמה בכלל מה הערך התזונתי של נוזל הזרע?
    כאילו, אולי שווה בכלל לבלוע אותו…למשל, אם היה נמצא שהנוזל עוזר להורדה במשקל – כולן היו בולעות( יאללה, גברים, למעבדות! ).
    פעם ב”העיר” מישהי שאלה לגבי הערך התזונתי וקיבלה תשובה לא כל כך מספקת, אמרו לה פרוטאינים, משהו, לא ממש זוכרת. מישהי יודעת?
    ומתי בכלל התגבש כל הקטע הזה של “לבלוע”? מה זה משנה בכלל, כמו שקודמותיי אמרו, מה עושים עם זה אחר כך? אולי באמת משחק כוחות?
    איזה יופי שהגיע סופ”ש
    בברכת שבע’ס חמה לכל הבננות

    • רוז מרי

      נדמה לי 30 קלוריות למנה ממוצעת.

    • איילה-בר

      מה קשור הערך התזונתי לעניין?? זה מניפולציה עוד יותר זולה מההתחשבנויות של מר גרייבר האדיוט. ממש מכירת סוף עונה.
      ונניח שיש בזה מלא פרוטאינים, אז מה? לא נאכל איזה ביצה במקום? סטייק?
      מרזה לעומת זאת זוהי ממש מילת קסם, וזה כבר הרבה יותר מתוחכם, כי גם ככה בנות מתעסקות בתסביך הזה הרבה יותר מדי. יש כאלה שהיו מוכנות לשתות נפט אם זה מרזה, אז לבלוע כבר באמת קטן עליהן.
      זה לא משנה מה עושים עם זה אח”כ, זה ממש לא כזה נורא אם דור המחר ייפלט לאיזה טישו וייזרק לפח אחר כבוד. אין לזה שום קשר לאהבה.
      סוף שבוע נפלא גם לך :))

  43. נאנדן

    משהו כאן יכול בבקשה לתת לי את הכתובת של הבמה?
    חייבת גם לדעת מהיכן יצא הדבר הזה.

  44. שלמנאסר

    רגע. התעלמנו פה מהנקודה האמיתית של הסיפור והוויכוח.
    אביגדור, היא מצצה טוב?

  45. וונוס

    ברור שטוב אם ככה הוא לא היה מתאהב בה .

    ולפני שרוז מרי מתקנת אותי בחדווה (זה נאמר בציניות)

  46. תמרין

    אולי תזבירו לי? כבר ירדנו לכם באהבה והשקעתיות, לא השארנו אתכם לגמור לבד בשטח,צ’יפרנו אתכם מכל הלב, אז מה הקטע שגם נבלע? (חוץ מזה שלא מומלץ חלבונים לפני השינה)
    מסנוא-בול אחד או שניים שהענקתי ברגע של הומור, תגובת המעונג בזאת:
    א. לירוק בפלצות מופגנת
    ב.לרטון “יכולת להזהיר אותי לפחות”
    ג. נכון. יכולת גם להזהיר אותי, מתוק שלי (not)

    לא הפקרנו אתכם לגמור לבד בשטח,

  47. גבר (ואל תרביצו לי בגלל זה)

    די לריב חברים, ודי לרדת על אביגדור המסכן, הוא לא אשם שהוא לא מבין גדול באהבה ובנשים.
    כמו כל הבעיות הבין-מיניות, אנחנו ממאדים ואתן מנוגה – ובחיים לא נבין אחד את השנייה ולהיפך(אולי נזדיין, נתחתן, נוליד ילדים ונזדקן ביחד – אבל לא נבין אחד את השניה…)
    הבעיה של אבי, ואני יכול להזדהות, היא שהוא נשמע לי באמת מאוהב – וכשגבר מאוהב הוא יעשה הכל, אבל הכל (אפילו יריח מדגים כל היום) בשביל האהובה שלו. בנות לעומת זאת לא יעשו אותו דבר בגלל הערכים החברתיים המפגרים שלנו (מה ? אני ? מוצצת ? בולעת ?? מקבלת בתחת ?? מה פתאום !!) – אם יש סיבה אחרת, אז אני לא יודע אותה, אני רק גבר…
    ולפי דעתי פה נעוצה הבעיה – אבי המאוהב יעשה הכל בשביל אהובתו (אפילו ליקוק התחת – בלהההההה) ולא מבין למה אהובתו לא תעשה הכל בשבילו – לא בגלל שהוא רוצה להשפיל אותה, לא בגלל שזה מעלה לו את האגו, אלא בגלל שאבי חסר הניסיון באהבה (כך הוא כותב במאמר) מפרש את חוסר ההסכמה לבליעה כחוסר אהבה כלפיו.
    חוסר הבנה זה לא הופך אותו לסכנה הגדולה למין הנשי מאז “טוטי פרוטי” כמו שכמה כותבות ניסו להפוך אותו, אלא בסך הכל לגבר צעיר בן 22 שהתאהב פעם ראשונה ולא יודע איך לאכול את זה.

    אז טיפ קטן אבי – בחיי הקצרים התאהבו בי לפחות שתי בנות שאני הייתי הראשון שלהן.
    הראשונה “עשתה טובה” כשירדה לי והסקס היה מאוד שגרתי למרות שהייתי מאוהב בה מעל הראש והייתי עושה הכל בשבילה (ודווקא היא לא רצתה שאני ארד לה – היא העדיפה להתנשק).
    לעומתה, הבחורה השנייה “התנפלה” עליו ולא היה דבר שרציתי שנעשה והיא לא הסכימה (וזאת למרות שלא “שיתפתי פעולה” לדרישות שלה – האם זה אומר שהשנייה אהבה אותי יותר או שהראשונה הרגישה יותר מושפלת ?
    לא !! – בסך הכל הראשונה נגלעה וחששה מדברים חדשים (וגם קצת חסרת ביטחון עצמי) והשנייה הייתה יותר “ליברלית”.

    אז שיהיה לך ולחברה שלך בהצלחה אבי ולכל ה”פאשיסטיות” שרוצות למנוע מאמרים רק בגלל שיש בהם פלפל או דעות שונות משלהן – מי עכשיו מתנהג כמו שוביניסטים ?

  48. תאוות הדם שהפגנתם פה היתה פשוט מביכה. אף אדם שמגיש לכם יצירה שלו (ושמה לא “מיין קאמפף” או “איך רצחתי את רבין”) לא ראוי לתגובות כאלו. אין לי מושג מה הסיבה לכל המרמור הזה, וזה גם לא ממש רלוונטי, אבל זה מצטלם רע. וממש כמו בומרנג, זה גם ימצא את דרכו אליכם. אתם יודעים, צדק פואטי וכאלה.
    כנראה שצריך לרענן פה איזה קלישאה ישנה. יש בנאדם מאחורי המקלדת, והוא היה מספיק אמיץ לחשוף את עצמו. מה היתה התגובה? לי מספרת לאומה ששומו שמיים, בתיכון הוא לא זיין בטירוף ושאר הירקות פורצות בצחוק מבעבע על גילו הצעיר. מה רלוונטי הגיל פה? אני חושבת שאם חלילה היה עולה הכינוי “רווקה ממורמרת בת שלושים” (אופס, פגעתי בכן?), הוא היה מעורר מספר תגובות שחלקן היה מתייחס, כנראה, גם לאיזכור הגיל.
    וסנופקין, קשה לי להאמין שאחד מה”קבועים” באתר היה מקבל ממך תגובה דומה, יהיה הטקסט נמוך ככל שיהיה. אל תתחזק על חדשים. זה דבר פתטי לעשות בעולם האמיתי, ופתטי הרבה הרבה יותר באתר אינטרנט.

  49. אני עוזי ואני נהג מונית יש לי חצקונים ואני עושה טר טטררררררררררררררר עם העוזי לבן שלי קוראים חיים המונית שלי מתקלקלת כל יום אבל חיים מתגאה באביו הוא בסך הכול ילד נורמלי אבל אני מכריח את חיים לאהוב את המונית כי הביית של חיים מסריח מהנודים של עוזי המונית של חיים מתקלקת אז עוזי מחבר את התחת שלו לצינור של המונית והמונית טסה. ואז יש רעמים ואז הבית קופץ מהנודים של עוזי ואז הם מנסים להכניס את עוזי לכלא אבל עוזי לא נכנע הוא נותן פלוצים על השוטרים ובטעות עוזי עושה נוד נטרלי שמשתיק את השוטרים שאבא של חיים מחבר את הצינור לתחת שלו והא שם את הרמקול בתחת שלו אז המונית עושה פיפיפייפ לאבא של חיים אין כסף ליקנות נייר טואלט והוא תוקע תעוזי שלו בתוך התחת של חיים ואז חיים יורה חצקונים על הטלויזיה ברובה של עוזי יש נודים במקום כדורים והוא עוצר בתחנת המוניות והוא יורה עם העוזי שלו על אהנשים

  50. על מה אתה מקשקש?? היא לא מסכימה לבלוע כי זה מגעיל, עם מרקם צמיגי ולא כיף!!! זהו, שום דבר מעבר. תודה רבה באמת שאתה מוריד מכבודך ויורד לה אבל היא יכולה לשטוף טוב טוב את הפיפי לפני ליקוקיך ואילו אתה רוצה להשפריץ לה נוזל דביק ומסריח לפה! יש הבדל גדול!
    אז תפסיק לקשקש שטויות, אהבה זה עניין אגואיסטי כי אדם זו חיה אגואיסטית. אם אתה מחליט שכל מה שחשוב זה רק האושר שלה ומה שלא תעשה אתה תהיה מאושר באושרה- אתה מקשקש. אתה בן אדם, עם שכל (קצת לפחות) וצרכים ולא עציץ. לא צריך להקצין ולהיות בודהיסט רק בגלל שהחברה שלך לא רוצה לשתות את הזרע שלך.

  51. נואשת

    יש לי בעיה הפוכה.
    קשה.
    מה קורה אם ההפך הוא הנכון?
    אם עינוג עצמי חשוב לי פחות מהעינוג שלו?
    ומה קורה אם עינוג עצמו חשוב גם לו פחות מעינוגי שלי?
    מה אז עושים?
    שני הצדדים מוותרים. ואז אי-אפשר להחליט. בבקשה הגיבו.

  52. מ!7 7ז!ן

    !אללה אנ* ח!ש2ת ש2ח**ם לא ה*ת* 2!לעת זרע כי זה הד2ר הכ* מסר*ח 2ע!לם
    א2ל תקש*2! !אללה 2אה2ה א*ן משחק* כ2!ד !אם זה מה שנכ!ן לכם לעש!ת?? ?
    אל תה00! !אל תש*מ! על אף אחד תש*מ! ז*ן גד!ל על כל הע!לם
    ככה אנ* ח!ש2ת לפחות…………..

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *