סיפור קצר: אני מרגישה הרבה יותר טוב כשאני הולכת הביתה ויודעת שיש בדרך אלי מכתב אהבה. אם הדואר בתל אביב יחזור לפעול אז המכתב יגיע אלי עד מחר בבוקר

אני כותבת לעצמי מכתבי אהבה

אני כותבת לעצמי מכתבי אהבה. אני מכניסה אותם למעטפה ומלקקת אותה. יש שביתה בדואר בתל אביב, אז אני לוקחת את הרכבת לחיפה בשביל לקנות בול. בדואר יש תור, אישה מבוגרת הרגישה לא טוב ושתי הפקידות עוזרות לה לשבת. כל הנשמות הטהורות לא מוציאות מילה אפילו שהן מאוד ממהרות לשלם את החשבונות שלהן. עד שמגיע תורי אני כבר חלק מהחבר’ה, מצקצקת בלשון ונאנחת עמוקות אחת לדקה וחצי. הפקידה האדיבה שואלת מה אני רוצה, ואם אני כבר שם, אני גם קונה טלכרט אחד עם תמונה של רבין, חבילה של כרטיסי חניה ושני בולים – למכתב הזה ולמכתב הבא. אני מדביקה את הבול על המעטפה, כותבת את הכתובת שלי ומכניסה את המכתב לתיבה האדומה.
אני מרגישה הרבה יותר טוב כשאני הולכת הביתה ויודעת שיש בדרך אלי מכתב אהבה. אם הדואר בתל אביב יחזור לפעול אז המכתב יגיע אלי עד מחר בבוקר, שזה בערך הזמן שאני אגיע הביתה ברגל, כי את הכסף לרכבת בזבזתי על כרטיסי חניה. אולי באמת כדאי לקנות אוטו.
הדרך די מעניינת אם יודעים להסתכל על כל הדברים שלא רואים בדרך כלל, בטח לא בנסיעה. פרחים, דברים שאנשים זרקו מהמכונית, ואפילו חיות מתות בצד הדרך. אני הולכת והשמש קופחת על ראשי, ורק מהמילה “קופחת” אני מחייכת לעצמי באושר. אני שותה מים מסופים של בקבוקים שאנשים זרקו, וכשאני צריכה פיפי אני עוצרת בצד ומנגבת בעלי תות.
כשאני מגיעה הביתה אני מוצאת מכתב בתיבת הדואר. “מעניין ממי זה” אני חושבת לעצמי כשאני עולה במדרגות.

על הכותבת שירי צוק

ילידת 1973. סופרת ותסריטאית. מחברת הספרים "קודם כל תירגעי" ו"חמש עשרה דקות"

תגובות

  1. משתוקקת לאהבה

    אני מחכה כבר שלוש שנים לאהבה חדשה שתפתיע אותי.
    בנתיים אין ברירה אלא מדי פעם לעשות לעצמי הפתעות נעימות, לא לסמוך על אף אחד אחר.
    אחרי כל המדבר הזה האהבה תדפק מתישהוא גם על דלתי. מקווה שעד החורף, כדי שיהיה עם מי להתכרבל מתחת לשמיכה.

    • לוכד

      תוכלי לבזבז את כל החיים בלי אהבה. אהבה מחפשים, לא מחכים שהיא תועיל בטובה לנקוש בדלת.
      אהבה זה לא תמיד ממבט ראשון, היא יכולה להגיע עם הזמן, כשהקשר מתהדק וצובר ותק.
      עם התגברות הציניות והסופיסטיכוסיות בעולם הערך של מעשה רומנטי הולך ופוחת, אין לי מושג כמה בנות עוד מתרגשות משיר או מכתב אהבה, אך נראה לי שלא הרבה.

      • מישהי.

        הסבר נמק ופרט “סופיסטיכוסיות”.

        ואולי אני באמת מטורפת אבל שיר אהבה גורם לי לעצור את הנשימה.

        • לוכד

          אין לי כל כוונה לפגוע בנערה השנונה והחמודה הנושאת ניק זה.
          סופיסטיכוסיות בעיני היא דרך התנהגות המשלבת בחובה תכונות אופי ציניות ומתנשאות הגורמות לבן הזוג להרגיש כמו עם קרחון הדורש כסף וזין של 25 קילומטר כדי לקבל את הזכות להיות במחיצתו. דרך התנהגות המורכבת ממטריאליזם גס הבועט בכל ערכי הרומנטיקה ופורט אותם למעות קטנות של נחושת.
          את לא מטורפת. מי שלא מתרגשת ממחווה רומנטית מהסוג הנעלה ביותר היא המטורפת והאטומה.

          • רוני

            …ונתקלת בהרבה כאלה?
            וואו, אני ממש לא מסתובבת במקומות הנכונים…
            יקירי, אני שומעת נימה של מרירות בקולך, ואני רוצה להבטיח לך שיש “חריגות” כאלה שלא גרות באנטרקטיקה…

          • מישהי.

            הובהר כהלכה:)
            וטוב לדעת שאני שפויה.

            (אמא, תבטלי את ההרשמה לאברבנל).

            יום מצוין שיהיה לך.

          • נתקלתי לאחרונה באחת כזו… אוייש כמה שהן זוועה. מיצרות כאב לב.
            קראו בלוג בעניין:
            https://www.bananot.co.il/articles/1015

      • בוטן

        אם אפשר לצעוד ברגל מחיפה לתל אביב?
        גם לא שובר את הלב וגם בריא!

        בוטן,
        זורקת בקבוקי מים לדרך

        • חי"רניק

          והרבה גם עשו את זה בשרות הצבאי. או קיי, לא בדיוק על כביש החוף.

          ולגבי בקבוקים. תשמרי אותם אצלך! שירי צוק תשרוד את הדרך לתל אביב גם בלעדיך!

          • בוטן

            שירי עברה טירונות צנחנים עם משמעת מים קשוחה?

            • צב מעבדה

              שירי!
              שירי!!
              שיייייייררררררייייייייייי!!
              שירי?

              אמא של שירי (מהחלון עם רולים בשער): “שירי לא בבית! היא הלכה לחברה שלה!”

              טוב בוטן, בינתיים אנחנו יכולים לשבת כאן על המדרכה ולחכות לה. את נשארת איתי? יש לי שקית עם 80 גרם קשיו :o)

              • וכבר אתה בוגד בי עם קשיו בלונדיני(ת)?

                • צב מעבדה

                  אוף, כבר את מתחילה עם סקיצות? מה יהייה כשניתחתן? אה?

                  • חשבתי שכבר אישרנו תאריך ברבנות ושלחנו הזמנות 🙂

                    • צב מעבדה

                      אכן שלוח שלחנו הזמנות לכל מן-דבעי. אבל זה לא אומר שאת מוזמנת לעשות לי סצנות קינאה על כל פיפס קטן. בסך הכל שאלתי אם רוצה לחכות איתי לשירי עד שהיא תחזור מחברה שלה
                      (דרך אגב, אני חושב ששירי שוב נסעה לחיפה וחוזרת ברגל לתל-אביב אבל היא לא אמרה לאמא שלה כדי שאמא שלה לא תנעל אותה בחדר, כמו שהיא עשתה בסוף החופש הגדול של שנה שעברה).

                    • אז אולי כדאי שתידע את שירי שהשביתה בדואר נגמרה.
                      אם היא תמשיך ללכת ברגל היא בחיים לא תספיק להגיע לחתונה : )

                • צב מעבדה

                  היי שירי! (סימן קריאה שמח)
                  איזה יופי שחזרת, בוטן ואני חיכנו לך :o) כבר חשבנו ששוב הלכת ברגל מחיפה לתל אביב, בוטן אפילו קצת דאגה לך.

                  בוטן קצת פיקפקה אם אפשר ללכת מחיפה לתל אביב ואיזה חרק אנונימי אחד הוכיח אותה ואמר לה שהרבה אנשים הלכו את המרחקים הללו בצבא, ואפילו צעק עליה לא לזרוק בקבוקים עם מים לצד הדרך. בוטן ענתה לחרק בשאלה אלייך. היא שאלה אם את היית בצנחנים. חלפו יומיים שלושה וראינו שאת לא עונה אז באנו לראות מה קורה איתך. פחדנו שאמא שלך נעלה אותך שוב בארון של האמבטייה כמו בסוף החופש הגדול של שנה שעברה, כשברחת מהבית והלכת ברגל ממגדל משה לחרצובי יפתח. אבל עכשיו אנחנו רואים שאת כאן אז סימן שהכל בסדר. נכון?

                  בזמן שלא היית כאן בוטן ואני חיסלנו 80 גרם קשיו שקניתי בפיצוציה של מושיק, אבל ידעתי שתחזרי אז שמרתי לך חצי קשיו. רוצה? הוא עדיין אצלי בכיס של המכנסיים.

                  • שירי, אם את בבית, תבדקי את תיבת הדואר.
                    באנו במיוחד מירושלים כדי להביא לך הזמנה לחתונה.

                    ולא לדאוג – ההסעה עלינו : )

      • רוני

        האקס שלי היה עושה דברים כאלה: “אהובתי, געגועים, געגועים, מחר נלך לעשות קניות”…
        נכון, זו לא סרנדה מתחת לחלון וגם לא עמודים על עמודים של תיאורי אהבה אינסופית אבל זה קטן, ומקסים, ושלנו – וזה מאד מאד רומנטי ומאד מאד מרגש, אפילו אותי, הקשוחה…

      • בנות מתרגשות משירים ומכתבי אהבה. כשהן מראות את השיר או המכתב לחברה הכי טובה שלהן, היא תנסה בעדינות להוציא מזה את העוקץ, ותגיד שהמכתב חמוד אבל קצת ילדותי (“הוא נראה לי קצת תלותי תזהרי”), או תחשוב שזה פטתי, או שההשתפכות שלו חשודה, אבל אם היא בעצמה היתה מקבלת מכתב היא היתה מתה מרוב אושר.

        כל בחורה רוצה שיכתבו לה שירי אהבה.

    • הי משתוקקת לאהבה. כמוני כמוך מחפס את האחת שתסובב לי ת’ראש כמו בימים הטובים בגיל 16. אני יודע שברגע שאתאהב שוב זה יהיה לנצח.אז אולי עד החורף יהיה לשנינו עם מי להתכרבל מתחת לשמיכה.

    • גלינו'ש בת ה-13

      ת’אמת, גם אני…

  2. קולמוסן

    מה סה??
    זה כמו לכתוב כלום על כלום ועוד
    לנסח את זה גרוע.

    • יש להבין שזה לא ספור טוב.

      האמינו לי, אני פליטת במה חדשה. אל תלכו בעקבותיהם.

      חג שמח

  3. מישהי.

    זה ממש מטורף.אפילו לא הצלחתי להבין את הפואנטה.

  4. סנופקין

    לאורלי קסטל כלום.

  5. שירי

    לטעמי זה דווקא מקסים .
    וגם הסיפור הקודם של שירי צוק היה נהדר.

  6. מילקי

    אהבתי.
    יש משהו ביאוש הסופי הזה. בידיעה שאת לא הולכת לקבל מכתב כזה מאף אחד אחר.
    אולי לעולם.

    • מהיאוש הסופי הזה נוכחתי לגלות שמצאתי את עצמי-בחזרה

      כי ההתרוקנות שנוצרה בי-רק נתנה לי זמן להתמלאות חדשה

  7. נמרוד ברנע

    בננות,
    אתן מתנהגות כמו ילדות בנות 12 – מחכות שהאביר על הסוס הלבן יגיע. די עם השטויות. תעשו גבות ותצאו לפאבים, תשימו תמונה ב”קפודיון” ותפתחו את אומנות הפלירטוט.
    אנחנו לא במאה ה-19 שנקבע מראש למי הבחורה תתחתן, יש עולם ומלואו ואתן לא הראשונות שמחפשות אהבה – כולם מחפשים אהבה, תנצלו את זה לטובתכן.
    ילאה, ואל תשכחו את הגבות 😉

    • רוני

      נמרוד חביבי,
      א. אין צורך בהכללות: לא כל הבנות יושבות בבית ומחכות לאבאמא שיחליטו עם מי יתחתנו.
      ב. לא כל הבנות בכלל רוצות להתחתן – believe it or not…
      ג. אני, ואני מניחה שחלק גדול מהבנות בעולם, היינו רוצות שהאביר שלנו, שאותו נתפוס בפאב (…) אחרי שנפלרטט איתו באינטנסיביות ובכישרון ימצא בנו יותר מאשר גבות מרוטות…
      או בקיצור, נא לא להכליל, לא להתייחס אלינו כאל בנות 12 ולא להסביר לנו שצריך לעשות גבות (לפחות עד שתעשה בעצמך, או תוריד שיער מהחזה בשעווה) – זה כואב!!!
      שנה טובה

      • נמרוד ברנע

        רוני יקירתי,
        א. לא הכללתי – רק דיברתי על סוג הבחורות שעליהן מדובר בסיפור, ועל חלק מן הבנות שהגיבו פה.
        ב. ברור לי שלא כל הבנות רוצות להתחתן, אבל אני לא מאמין שיש יצור אנושי שלא רוצה אהבה. מדובר על אהבה, על על חתונה.
        ג. כל הקטע עם הגבות המרוטות היה בהומור, וניתן לראות את זה בסמיילי הקורץ בסוף הודעתי.
        ד. ותאמיני או לא, גם בנים מורטים גבות – אם הם לא רוצים להיות חד-גבה בלשון העם…

        • נמרוד יקירי,
          ראשית, אני מבקשת להתנצל אני מתקשה לזכור שמילים כתובות לא מעבירות אותו מסר כמו מילים שנאמרות בקול ומכאן הבלבול:
          א. אוקיי, לא הכללץ, אבל כשאתה אומר “בננות” – נוצרת הכללה מסויימת, מה לעשות?
          ב. לענין החתונה והאהבה: אתה הראשון שהזכיר את ענייני הטבעת אז מה הפלא שפיתחתי את הנושא? בענין האהבה הלוואי שהייתי יכולה לומר לך שזה נכון אבל אני מכירה כמה אנשים שנפגעו כל כך מהענין הזה עד שהחליטו פשוט לוותר עליו “כי זה לא שווה את הכאב”, אם אתה מכיר דרך לרפא את המחלה הקשה הזו, בבקשה בבקשה תספר לי איך עושים את זה..
          ג. גם אני (ניסיתי) דיברתי בחוש הומור!!! מה, לא ברור?? שיט!!! בכל מקרה, יש פחות מדי בנים שנוקטים בטקטיקת מריטת הגבות המבורכת ועוד פחות שמורידים שיער, מצד שני – כמה בנות מתמצא מסתובבות עם בתי שחי שעירים?גם סוג של דפיקות…
          שנה טובה!!

          • נמרוד ברנע

            א. כל ענייני ההכלות, הנימות, אי-היכולת להעביר בטקסט מה שמעבירים בשיחה שכוללת מימיקה, טון דיבור ותנועות ידיים – באסה לנו, עדיף תקשורת לא-אמצעית.
            ב. איך להיפטר מהמחלה של הפגיעה לאחר מערכת יחסים שלא הצליחה? הפגיעה מדייט לא מוצלח? אני לא יודע, אני פשוט חושב שצריך להבין משלב די מוקדם בחיים שידחו אותך בחיים, ובתור גבר (ובתרבות המערבית נהוג שהגבר מחזר אחרי האישה ולא ההפך) אני התרגלתי לזה מגיל 12 בערך, גם ידחו אותך בהצעות עבודה – אז מה, תפסיקי לחפש עבודה? גם ידחו אותך בלנסות להתקבל לתואר ראשון באוניברסיטה, אז תצטרכי ללכת ולנסות בעוד אוניברסיטה – אז מה? או כמו שטיירה באנקס אמרה: “עדיף לפתח עור פיל מאשר עור פנים חלק ויפה”, אני לא אומר שאני לא נפגע כשזה קורה – אבל צריך לדעת לקחת את זה בפרופרציה.
            ג. מה לעשות שכשנשות ישראל מעדיפות את הערסים והמאצ’ואים למינהם, אז גברי ישראל חושבים שחלק מלהיות “גבר!” זה להיות שעיר כמו קוף.

            שנה טובה, גמר חתימה טובה וכל החרא שאנשים אומרים 🙂

  8. גלי לי

    מעניין איך אנחנו נזכרים להזכיר לעצמנו אותנו,רק כשאנחנו מרגישים כל כך לבד,
    זה הכי כיף בעולם לצ’פר את עצמך ולאהוב את עצמך.את זה למדתי בדרך הקשה-
    לאחר מערכת יחסים שבה כל מה שנשאר ממני היה נעלם אחד גדול.
    לאחר שנסתיימה,עברו להם כמה חודשים,ובוקר אחד כשהקצתי לפתע חשבתי על עצמי,
    כן כן,אפילו אני לא האמנתי ומאז אני במקום הראשון,ומבטיחה לעצמי לזכור לחבק את עצמי בכל הזדמנות,גם בלבד וגם בביחד.

  9. זכריה

    מה שאת באמת צריכה חמודתי זה זיון (כן כן ההוא הארוך) טוב וארוך.
    אחר כך תרגעי מכל הפסיכוזות האלה שלך.

    מכתב אהבה לעצמך? את לא חושבת שעדיף לחסוך ולשים אותו פשוט בתיבת הדואר שלך?

    בנות, צאו מהמאורות בואו לפאבים לגני השעשועים לספריות ולחוף הים.
    אנחנו מחכים רק לכן.

  10. צב מעבדה

    לא מתיימר להיות פסיכיאטר וגם לא שכן של פסיכולוג, אבל הבחורה בסיפור מנותקת בעליל מהמציאות.

    וזה מזכיר לי את הסרט (המצויין) “חולה אהבה משיכון גימ”ל” בו ויקטור (משה איבגי במשחק גדול) הולך ומתנתק בהדרגתיות מהמציאות.
    בזמנו הפרופסור בקורס ‘ביוכמיה של פסיכופרמקולוגיה’ לקח אותנו (על חשבון הקורס) לראות את הסרט וביקש מאיתנו לנסות לאבחן את המחלות שהוצגו בסרט. זהו אחד הסרטים הבודדים שמציגים הפרעות נפשיות בצורה מאוד נאמנה למציאות. ונדמה לי שגם הסיפורון הנוכחי.

  11. אלמוני

    שירי,
    אני מאמין שכשפתחת את המכתב לאחר ההליכה הארוכה הרגשת בעיקר עצב על כך שהמכתב ממך. זה בטח לא תחליף למשהו האמיתי. כמעט כמו לחבק אבן.
    יפה אבל קצת עצוב.

  12. יאיר לא לפרסום

    מה יהיה?
    זה כל כך יפה

  13. נתנאל אליאס

    אניייייייי שיכורררררר סתםםםם אנשיםםםםםםםם
    אלמוג לוי אהובתי שרוף עליך אין כמוךךךךך את אהבת חיי

  14. נתנאל אליאס

    אני לא שיכור זה בצחוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
    אלמוג לוי אהובתיייייי (זה בצחוק) איןן כמוך חולההההההה עליךךךךךךךךךך
    אלמוג זילבר יגבוהה של (אלמוג איבגי) סתם… הוא לא שם עליך.. מת עליך…
    שירן יציפציפון חולה עליךךךךךךך
    נוי הגמדה מתתתת עליךךךךךך
    ולספר לך את האמתתתתתתתתתתתת? (שירן)
    אני מחבב הכי הרבה את:
    1. אלמוג לוי
    2. שירן
    3. אלמוג זילבר
    4. נוי אברגיל

  15. אחלה סיפור!
    אין עליך שירי, את פשוט מ-ל-כ-ה!!!!!!!!!!!!!

  16. זו בדידות……….. כמה זה מוכר 🙁

  17. נטע-לי

    אמא’לה איזה פחד.

  18. נטע-לי

    אמא’לה איזה פחד.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *