אני לא זינה!

אני לא זינה הנסיכה הלוחמת. נכון אני נראית כמוה, נוהגת כמוה, לעזאזל… אני אפילו חושבת כמוה, אבל אני לא היא. זה לא שלא רציתי להיות, ז’תומרת זה לא שלא התאמצתי להיראות כמוה וזה גם לא שלא הייתי ממשיכה עם זה.
שלא תהיה פה טעות! אני לא מתחרטת, לא מתנצלת, לא נותנת הסברים ולא לוקחת שבויים!! פשוט התעייפתי.
נו, התעייפתי, מה רציתם? שאני אגיד שתפסתי שאני חיה בשקר? שהיו לי יומרות? שהיתה לי ילדות עשוקה? לא קיביניבאט! פשוט התעייפתי מהנשיות כמו שהיא אמורה להיות. נכון, זה לא הירואי במיוחד או בכל אופן לא חומר לרומן או סתם לטוק-שאו, באט איטס דה פאקינג טרות’!
אני, מי שחשבתם שהיא זינה הנסיכה הלוחמת, בתם של אבא ואמא שלי, אחותם של האחיות שלי ואכושלה אמא של הבן שלי, מתפטרת מהתפקיד לאלתר. אני לא רוצה לראות דמעות! ואני לא הולכת לנקות את השולחן שלי, כי ממילא אף פעם לא היה עליו שום דבר (בעיקר עסקתי בעבודות שטח).
איך הגעתי לזה בכלל? טוב אפשר להגיד שדבר גרר את הדבר שאחריו, שזה היה כמו כדור שלג שהלך והתעצם, שלחיים יש דינמיקה משל עצמם ושכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. טוב נו, זה גם קשור לגנטיקה ולהבנייה חברתית, אבל בטח כבר שמעתם על התופעה הזאת של המשמעות של היות אשה וכל זה.
האמת היא שלא הייתי אשה מההתחלה, קודם הייתי עולל מתקתק ועד גיל שלוש בכלל לא ידעתי שממש לא כיף לי, בכל אופן ככה פרויד אמר. פתאום בגיל שלוש בערך גיליתי שאני חסרה, שאני פגומה, שאני סוג ב’, שאין לי, רחמנא לצלן, בולבול. מאותו הרגע נדונתי להיות אמא שלי, שנדונה להיות אמא שלה, שנדונה להיות אמא שלה וחוזר? חלילה! אבל כן.
בשנות השישים כולם היו לכאורה שווים והיפים ועישנו את ההבדלים, ובשנות השבעים והלאה כבר כמעט כולם ידעו שיש כזה דבר “מהפכה פמיניסטית” (למרות שזה התחיל כבר קודם, אבל לקח להם זמן להתפכח).
אצלנו בשכונה משמעות הפמיניזם היתה אשה לא נשואה שאינה אנורקטית בעליל, בעלת שפם שנוהגת במשאיות תובלה.
פעם אפילו אמא שלי האשימה אותי בפמניזם, אבל בשנות השמונים המוקדמות זאת היתה סתם מילת גנאי לעת מצוא והכוונה היתה: אין לך שיער ארוך, את לא לובשת חולצות מלמלה ורודות ואת לא עושה שיעורים, אלא רק מזדיינת וחוקרת את המיניות שלך.
טוב איפה הייתי? אה, כן נשיות! טוב, בלה בלה בלה, נהייתי אשה כיפאק הי! לא זוכרת בדיוק מתי, כי לפני זה הייתי סתם מחוצ’קנת והיו לי טבעות בשיניים ואח”כ פלטות וגם רסן ללילה, אם השיניים שלי יחליטו לפרוץ פתאום קדימה ולשנות לי את כל הפריזורה.
טוב יאללה נהייתי אשה, גדל לי הציצי יתברך שמו! היו לי מערכות יחסים דפוקות שחשבתי שלעולם לא אתאושש מהן והתאוששתי. אבל קרה לי משהו, שנים של מניפולציות חברתיות הפכו אותי למוטציה וככה לאט לאט, הפכתי לזינה הנסיכה הלוחמת.
הבנתי שבתור אשה, אני צריכה לעשות הכל כמו כולם, אבל יותר טוב ויותר הרבה, כי תמיד אשאר ההיא בלי הבולבול נו מאטר ווט!
במסגרת היותי אשה, קודם כל למדתי! מתוך מחשבה שאולי בעלת המאה לא אהיה, אבל בעלת הדעה ועוד איך! אותי תמיד לימדו שאין כזה דבר לדעת יותר מדי (אלא אם אתה מעובדי הכור הגרעיני). פעם זה היה סקסי להיות אשה מטומטמת, אבל בימינו הטרופים זה לא מומלץ.
אז למדתי, עשיתי תואר ראשון בשנתיים וחצי, כי לא היה לי זמן, היה לי שעון ביולוגי קצת מפגר. בסוף התואר הראשון נולד בני הבונבון ואחרי התאוששות לא ארוכה מדי, הסתערתי על התואר השני, כי לא נעים – אם התחלת תגמרי וקריירה זאת לא מלה גסה, במיוחד שאמא מושלמת את כבר לא, כי את עובדת בחצי משרה. אז יאללה תואר שני, אימהות, עבודה ואולי אישפוז קטן בסוף הדרך… אבל לא!!! ובדיוק אז זה קרה בפעם הראשונה. בום טראח הבלון לא התפוצץ!! הבלון לא נקרע!! ואני לא אני, אני זינה הנסיכה הלוחמת!
והדובדבן שבשניצל הוא שעם התואר החדש מגיעה מגילת חוקים משופרים, נגמר עניין “הגבר הרגיש” ובואו נודה בזה חברים, זה די דוחה.
אני פותחת את מגילת העצמאות החדשה שלי ועיני כלא מאמינות! יום כיף בנווה תרצה נראה לי מפתה יותר. אז ככה:

1.
שילוב של קריירה, אימהות ולימודים עד לפרופסורה חובה

2.
רשיון נהיגה פלוס רכב שנת 90 ומעלה

3.
אפשר לא לבשל אבל צריך מספיק כסף כדי שמישהו אחר יעשה את זה במקומך, או למצוא בן זוג פרוגרסיבי

4.
לבצע כל מטלה בכל זמן, גם כשאת מעדיפה שפשוט יירו לך בראש וזהו

5.
להיות פרפקציוניסטית, מפני שתמיד תצטרכי להוכיח את עצמך, גם אחרי שכבר הוכחת את עצמך

6.
לא לבכות ליד אנשים זרים או קרובים, ואם אפשר, לא לבכות בכלל, זה פאתטי ומעיד על היסטריה

7.
ניתוח לשינוי מין אינה אופציה, עלייך ללמוד לדחות סיפוקים וכו’…
טוב בקיצור לא נשארתי עד הסוף, אבל היה כבר מאוחר מדי, הפכתי זינה וזה מה שראו בי הסובבים אותי. הנורא מכל הוא ששכחתי שפעם הייתי עוללית שלא ידעה שהיא פגומה והמשיכה להשתין ולחרבן בחיתול כאילו אין מחר.
זה לא שהיום אני זוכרת, בכל זאת הגיל עושה את שלו וכשהחיים מתיישבים לך על הפרצוף זה די חוסם את הנוף. אבל הגוף שלי לאחרונה התחיל להתקומם וזה לא רק בגלל שלא מתחשק לי להזדיין ורק בא לי לישון, וזה לא רק זה שהתמסרתי ל”דינמיקה של החיים” ועליתי חמישה קילו. אתם מבינים, אורח החיים הזה נראה לי הגיוני ובמידה רבה ביצעתי פשע כנגד האנושות, שהאנושות היא אני ואולי עוד איזה שתיים כמוני. אז אני לא אומרת לשבת בבית מול הטלוויזיה, לתקוע נודים ולתת לאחרים לנהל את העולם, אני אומרת הי! בואו נעצור לרגע! בואו נתמסר לאיזה קצב אחר, בואו נעשה שלא יהיה לנו איכפת ממה שחושבים עלינו וניראה פצצה כי זה עושה לנו טוב ולא למישהו אחר. בואו נמציא לנו עיקרון רצף נשי, משהו שממש עכשיו אני מנסה לנסח לעצמי, כך שאוכל גם לכבד את עצמי בבוקר… אני לא זינה הנסיכה הלוחמת! זה לא עושה אותי חלשה, זה לא עושה אותי מוותרת, להיפך זה אתגר, אולי המשמעותי ביותר בחיי – האתגר למצוא מה אני באמת אחרי שאני מנקה את כל מה שמסביב, אחרי שאני לא נתלית בעבר שלי, בילדותי, בהורי (כי זה ברור שאני דפוקה בגללם), בציפיות של העולם והחברה ממני. עכשיו אני רק יודעת מה אני לא וזה נשמע לי כמו תחילתה של ידידות מופלאה, עם עצמי.

תגובות

  1. פעיל תנזים מהר גריזים

    תראי , זינה או לא זינה,
    כשאין מה להגיד , עדיף לא להגיד את זה.
    אם כבר להגיד – במשלב לשוני גבוהה במעט מזה שרובנו רכשנו לנו בשנות היסודי העליזות,
    ואם כבר לבגיד , ועוד כמו בבון – למה לפרסם את זה בבננות?

    חג עצמאות שמח
    תנזים בתמיהה

    • ברוך שלא עשה אותך אישה!!!

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        ברוך אתה אדוני
        שלא עשני אישה
        ואמרו אמן

        • תכיר במגבלות שלך, תנזימאי!!! לעולם לא תוכל להבין את הדברים שנכתבו מעלה, אלו שמורים לנו הנשים…

          שבת שלום

          • פעיל תנזים מהר גריזים

            שאלו כל המגבלות שלי.

            ותפסיקי עם הצחוק המלהג הזה , זה עושה לי מגרנה.
            שבת שלום

          • סופרביבב

            מצטערת.
            זה פשוט ככה.
            אני בניגוד למוחים האחרים דווקא כן אישה ואפילו אישה גאה. לא זינה ולא לוחמת אלא פשוט חיה את החיים שלי בעצמאות הכי גדולה שאפשר. אני מעריכה את הכתיבה, מבינה את הרגש הנשי ובכל זאת – אני חושבת שאם נפסיק להתעסק כל הזמן בכמה ההורים דפקו אותנו, כמה הגברים שלהו פרוגרסיביים וכמה גולגלות יש על החגורה שלנו – נהיה הרבה יותר מאושרות. לדעתי, הגיע הזמן להפסיק לצרוח פמיניזם ופשוט להתחיל לחיות את מה שטוב לנו. בלי שמות תואר ובלי לוחמנות מיותרת.

            • לני (בננה לרגע)

              טענת את אותם הדברים שעדי כתבה, הדברים שאני הגנתי עליהם מפני פעילי תנזים אשר אינם מבינים במה דברים אמורים.

              • פעיל תנזים מהר גריזים

                זה לא שאני לא מבין
                זה שאני מלגלג

                • זה פשוט כי אתה ילד קטן עם דעות חשוכות….

                  כשתגדל, אולי תשאר עם אותן דעות חשוכות, אבל אז בוודאי תבין שלא מציגים כיעור בככר העיר.

                  לעצם העניין:
                  מצבן של הנשים, טוב יותר מכפי שהיה, אך קשה כשלעצמו. בדרך אל השחרור, נותרו מגבלות ומטלות “מסורתיות” וציפיות – מהן מוגזמות – שהתווספו על המטלות שנובעות מעצם ההתנהלות האישית.

                  כאשר גבר מתבגר, הוא אינו מייצג את הגברים, לא את אלה ואף לא את האחרים. הוא אינו מחוייב לעמדה כלשהי.. רוצה יהיה שוויוניסט, לא רוצה לא יהיה. לזה ולזה יש מחיר.. את מרביתו משלמות דווקא נשים.

                  כאשר אשה מתבגרת היא צריכה – לכאורה – להחליט מי היא ואת מה היא מייצגת… אם תלחם בעד זכות כל כך טבעית כמו שוויון.. תשלם מחיר – הסביבה הקרובה (נאורה ושאינה כזו) תאמר את דברה. אם היא תעז ותאמר.. אני אדם פרטי, אין לי אידיאולוגיות, אני לא פמיניסטית, תשלם מחיר על “בגידתה” באחיותיה

                  אם תהיה אשה לא מודעת, תסבול מאפליה ואפילו לא תבין מדוע..

                  לאשה בעידן המודרני, בעת המעבר מעולם פטריאכלי לעולם אחר.. שאיננו יודעים עוד מה יהיה..
                  לאשה בעידן המודרני קשה יותר מכל בחינה, למרות שמצבה טוב יותר משל נשים לפני 30 שנה.

                  היא אולי לא הכושי של העולם אבל היא לבטח המולטית שלו….

                  לבי לבי.

                  תודה… עדי

                  • יפה אמרת. תודה לך פרחח יקר.

                  • שד חם

                    זו פשוט עוד המולה של פוליטקלי קורקטנטנים שמגינים על כתבה גרועה כמעט
                    שרלטנית רק מפני שהיא מלהגת על פיימיניזם. ..או מתוך אהבה עיוורת לעדי
                    שפירא.. הזדהתי עם תחושותיו של ההוא מהגריזים. גם הסיפור שלה על נוני
                    עם הציצי בחוץ בסירה,נדמה כשרלטני. קוריוזים, ביטויים שהם in, אבל לא אותנטיות

                    או שבאמת יש פה איזו תרבות נשית שאין לי בה הבנה…?

                    • צר לי שד חם ההערה השמרנית בנוגע לביטוי *_הכושלאמ’א שלה_* מדברת בעד עצמה.

                      בבסיס המאמר קיימת אמירה חזקה על נשיות, הגדרות וכל מה שכרוך בזה (קרא שוב בבקשה את תגובתו של מר פרחח)

      • אני בננה

        אולי תמצאי שם אחר? אני הייתי קודם

  2. סוציאליסטית לרגע

    איזה כיף להיות ראשונה פה….
    מזדהה לגמרי עם הכתוב, עד לא מזמן שכחתי איך נראתי כי לא היה לי זמן אפילו להסתכל בראי, לשמחתי הרבה נבוט בראש (מהסוג שקשה לך מאוד לחשוב שיום אחד תשים אותו במשפט אחד עם שמחה) גרם לי לעצור לרגע ומאז אני משתדלת לחיות בהווה. זה לא המאמר הראשון שנכתב על העובדה שהפמיניזם הוא בומרנג, אבל בלי קשר למין הלוחם באמת שהעולם הזה השתגע, לחשוב שלעבוד 18 שעות ביום כדי להגיע דירה+רכב+חופשה שנתית כי זה מה שיעשה את החיים מאושרים זה פרדוקס מאוד פשוט אם עוצרים לרגע ומסתכלים עליו מהצד. אבל צריך שהרבה אנשים ישנו את סדר העדיפויות האישי שלהם כדי לגרום לשינוי בסדר העדיפויות העולמי, כמו שזה נראה כרגע הכל חוזר אחורה.

  3. שד חם

    עברת את הגבול התחום בין פתיחות וחשיפה כנה ובין וולגאריות וגסות.
    “אכושלאמא של הבן שלי”?

    • Evil the Beaver

      אכושלאמא שלך, שד חם.
      זה מה שזה זה.

      במידה ואינך מרוצה מהמסר שמאחורי המאמר, הגב כאוות נפשך,
      אדרבא כולנו נתמוך בך בשם חופש הדיבור או מתוך הסכמה.

      אתה לעומת זאת נתפל לארבע מילים מתוך ארבע מאות.

      • שד חם

        ‘להגיב או להבליג?’ דילמה ציונית נושנה…
        להטפל ל ת פ ל ו ת או לתת לה חירות להתפתח?

        רוע מתוחכם צריך לחשוף אפילו אם הוא מסיט מהנושא, מה גם שזה
        מתפקידיה של זינה הלוחמת.

        התגובה להבעת אי שביעות הרצון שלי מגסות בדיבור אישה על בנה
        מסתברת כדלהלן:

        קללה כביכול כפראפראזה, ומיד, להסוואה, אמירה מוסרית צרופה:
        כולנו נתמוך בך בשם חופש הדיבור כל אימת שתביע אי שביעות רצון בעתיד.

        ועל החתום:

        בונה הרוע (לא פחות ולא יותר)..

        • האם יש פה איזה ניסיון מתוחכם שלך
          לעשות אאוטינג לעובדה שיש לך זהות
          נוספת בבננות? או שזה סתם מקרה?

    • זה לא אתה שבכית על פוליטקלי קורקט, למעלה?
      אה?

      כאשר היא נוקטת מטבע לשון, מחוייכת, פחות “תקנית” זה ללכלך…..

      הלוואי והיית חכם .. חם את יודע, זה לא מספיק

      • שד חם

        אז נסביר ת’הבדל. קוליטיקלי קורקט הינה דוגמטיות קיצונית שמיירטת כל התבטאות
        שאינה עולה באותו קנה של הדוגמה. וולגאריות לעומת זאת זו גסות חסרת טעם
        וערך, כמו למשל אישה שאומרת שהיא הכושלאמא של הבן שלה, רק בשביל
        שהכתבה שלה לא תראה כמיחזור.
        מתוך ‘לכסיקון שד חם השלם’ בהוצאת זמורה ביתן 1996
        (עבור פרחח שהתקשה באבחנה, ועבור לני שחושבת ששמירה על טעם טוב זו
        שמרנות.)

        • לולה

          ‘שמירה על טעם טוב’ כערך מבטאת *אחושרמוטה* שמרנות

          • החבר של נורית

            לולה לולה… הזהרי בדברייך, בתנורו של “שד” בוודאי פיקציות לכסיקוניות נוספות….

            ובעיקר.. לפעמים אחושרמוטה… יכול להיות לא רק ביטוי “וולגרי” אלא אפילו הוראה מדוייקת של ה”שד”.. מי יודע?!

            נורא צריך להזהר.

            שמרנות, מוסרניות, ערכיות…. שמות נרדפים, לעתים, לפחד מהאחר – מהשונה.

            יש לנו עניין עם שד נפחד.. שמשהו חם אצלו, אבל המשהו הזה מתחבא היטב!

        • החבר של נורית

          סתם כדי שלא תגיד שאף פעם לא תיקנו אותך……..

          פוליטיקלי קורקט אינה “דוגמטיות קיצונית…”

          פוליטיקלי קורקט הוא אופן ביטוי שמעדיף שימוש במלים, שסכנת פגיעתן, במאן דהוא, קטנה.
          זהו אופן ביטוי והתנהגות שמעדיף להחליף התנהגויות וביטויים שבקונטקסט מסויים יכולים להיות פוגעים, בביטויים ואופני התנהגות שבעליל אינם פוגעים.

          הבעייה עם הפוליטיקלי קורקטיזם זה כמובן שיש מידה של ערפול
          ויותר מכך, שאנשים מסויימים, בטעות, מייחסים את השם הזה לדברים אחרים. למשל.. אתה..

          כעת:
          אם הייתי אומר לך טמבל, זה אולי היה מדוייק
          באופן פוליטקלי קורקט אומר רק: הוא אינה דוגמה קיצונית לחוכמה…

          וברצינות:

          יאללה, תפסיק לזיין את המוח !!!

          • שד חם

            ראשית, זו מדינה דמוקרטית ב”ה, אין סיבה להסתתר מאחורי שמות בדויים, אני
            אישית, מבטיח להלחם על זכות הדיבור שלכם.
            כעת חברים, שמירה על טעם טוב הינה בודאי ערך חיובי. כך למשל, בעת
            פולמוס ציבורי כמו זה שאנו נתונים בו, אין פסול בעוקצנות כדי לחדד את הביקורת
            ואולם, חריגה מהטעם הטוב, כגון, ירידה לפסים אישיים ולא עינייניים, הינה דבר
            הראוי לגינוי, באשר היא מנוגדת לערכי הסובלנות שכולנו אמונים עליהם.

            באשר לקוליטיקלי קורקט, הרי מן המפורסמות הוא, שזהו מושג הכולל בתוכו
            צביעות ודורסנות ימי בייניימית במסווה נאור. אך אם אכן סבור אתה, ידידי
            המלומד, כי קוליטיקלי קורקט הוא סגנון המעודד רגישות מיוחדת לפגיעה בכבוד
            וברגשות בן אנוש, אם אכן כך אחי, אזי כיצד תסביר את ההלל והשבח שיצאו
            מתחת קולמוסך לפאר ביטוי פוגעני, זול שאין זול ממנו, כמו זה של אישה שלצורך
            rating מנוולת ומנבלת את בנה יקירה, האין כאן פגיעה ברגשות כל בן אנוש?

            בתקווה להמשך ידידותינו החמה
            ובברכה
            שד חם

  4. שתאורטית אני לא מסכימה כי הפמיניזם כבר הלך את הדרך שאת מתארת וגם הפוסט כבר פוסט אבל צחקתי מאד מאד ובא לי גל של זכרון על לפני ככה זמן ואיך אני בדיוק ככה, וגם איך חלקים של זה עושים היום לווי לכל ביט שלי ובטח בטח איך לנקות את כל המסביב זאת מטלה שעושה שריטות בכל איפה שנוגעים אבל בכל זאת הרגשה ששווה כל רגע והתוצאות אפילו במידה מסוימת וב*ניגוד לדעת הסביבה* הרבה פעמים ולא כל רגע וכל הזמן מצדיקות את המאמץ.
    וכן זה הניקיון שלנשים יותר קשה כי יש עליהן מהסביבה עוד ועוד שכבות אבל גם גברים, מה אני אגיד לך, אם הם רק קצת ניסו לחשוב או השתדלו מגיעים לנקודות של זה אין לי ספק, ואם חשוב להם מה הם רוצים במקום מה הם אמורים לרצות, ויש להם השאנסה מכל מיני בחינות, מקומם בעולם הבלבול שמור גם.

  5. דיאנה וינר

    חלק גדול מהסלידה שלי היא מאותן כביכול זינות מזויפות שמנסות בעל כורחן להיות הכל למרות שאין להן כלום, והציניות והמרירות שלהן מחפים על רצונות אחרים לגמרי. כמה כאלו כבר הכרתי, ויי לי. האם מפה מגיע הרוע הנשי? מהנסיון להיות אוטונומית, כל כך אוטונומית ודעתנית, עד שדריסת כל האנשים שבסביבה אינם גורמים לאותה זינה אפילו למצמוץ קל. הרגש קהה אצל חלק מהנשים האלו, והן מסורסות גם מינית ובעיקר רגשית. אין בהן אהבה, והן מוצאות להן תחביב לקטר על הגברים שוב ושוב כמה הם חזירים טיפשים ולא מבינים וכמה הן הזינות יחודיות ומדהימות ונפלאות ורגישות. הנשים הללו אינן פמיניסטיות, הן סתם מרשעות, מרירות שנהנות לכסח את כל העולם ובעיקר את הגברים, לקשקש קישקושים על אחווה וחמלה נשית וכמה נפלא להיות אישה, וכמה נשים הן רגישות ומופלאות אבל להמשיך מאחורי גבן של אחיותיהן לצרה כביכול, לתחבל תחבולות, ואם אחת מאותן אחיות נתמזל לה מזלה להתקע גבר לעת מצוא, או אז הזינות המופלאות יכנסו בה ובאמא שלה ובכל מה שבסביבה כי “למה היא כן ואני לא הא”?

    נכון גם אני מרירה, גם אני צינית, מודה. אבל לפחות אני לא מתחפשת…. פורים רבותי הפסיק להיות לי מעניין.

    לא, אני לא אוהבת את הזינות שבחבורה, ואני מדברת על הזינות המדומות לא על האוריגינל , כי הכרתי כמה זינות אוריגנל והן דווקא היו בסדר. אבל רוב הזינות זו תחפושת, זו אישה מרירה ופגועה בתחפושת של יעני פמיניסטית גדולה ודעתנית. בלעעעע
    טוב שחזרת בתשובה עדי. ברוכה הבאה.

  6. מילואימניק ממוחשב

    זינה!
    מה קרה? שברו את הכלים ולא משחקים?
    רק לך קשה בעולם הזה? רק את עובדת,לומדת ומגדלת ילדים ( הבנתי ילד אחד).
    בואי ותראי את הצד השני לצורך הפרופורציה- ..”הרקולס”…

    הרקולס..
    חזרתי אתמול ממילואים של 3 שבועות באזור” נחמד וכייפי” העונה לשם “רמאללה “(אזור הלינץ) אשר ידוע בכינויו המערב הפרוע שבו כולם יורים על כולם – תנזים על צה”ל , צה”ל על כוח 17, מתנחלים על צה”ל (בשגגה) תאונות עבודה של מתאבדי חמאס וכיוב’.
    גם אני כבר לא רוצה להיות הרקולס החזק והכל יכול אבל מה לעשות? מוכרחים.
    גם אני לומד תואר שני נשוי ובעל 2 ילדים קטנים (בונבונים) אשר לא ראו את אביהם במשך שבועיים ואישתו כורעת תחת הנטל של גנים, אוכל, ניקיון, עבודה, קניות, חיתולים ושאר ניפלאות.
    מי רוצה לישון עם עוד 11 גברים שכל היום מפליצים תוקעים גרפסים ומנסים להישאר בחיים?.
    אני עובד בחב’ הייטק כ-17-19 שעות ביום + שבתות מהביית , ואני מוכן לוותר על אופציות ביטוחי מנהלים וכיוב” ובילבד שיהיו לי עוד מס’ שעות בילוי עם ילדיי.
    רכב, דירה משכנתא? כל אלו כבר הושגו מזמן….
    האם ניתן להזיז את גלגל הזמן לאחור? כמובן שלא……
    לכן נירשמים למכון כושר כדי להוריד את 10 הקילו שנוספו בתור כרס במהלך השנים האחרונות.
    מסקנה? – לחשוב חיובי ולהנות מכל רגע……
    לגבי הסקס- אים אין חשק יש כדורים מיוחדים שיכולים לעורר ניפלאות……סקס זה דבר נפלא רק אם הפרטנר הוא טוב, ואז אין חשק לישון……

  7. גילי יוטינה

    אני לא מבינה למה בכלל הגעתם למצב הזה, גם גברים וגם נשים.
    נשים – מנסות להיות פמניסטיות במקום להיות עצמן. כל מה שנחשב גברי צריך לעשות כדי להוכיח שגם אנחנו יכולות, כל מה שנחשב נשי צריך לעוף, כי אנחנו לא חלשות יותר.
    זה מיותר. בנאדם הוא לא גבר או אישה – הוא פשוט בנאדם, וצריך לעשות מה שנוח לו, לחיות בדרך שלו, ולא לפי מוסכמות או התנגדות למוסכמות כלשהן.
    מי שנוח וטוב לו עם עבודה של 18 שעות ביום…שיהנה לו, אבל מי שלא, למה שיעשה את זה רק כי ככה כולם עכשיו, כי אני צריך המוווון כסף, כי אם אני אשה אז אני צריכה לעשות הכככלללל כדי להוכיח שאני אחלה גבר.
    אני לא פמניסטית, ואני לא שובינסטית, ואני לא חושבת שלשבת בבית ולגדל ילדים זה בושה אם זה מה שטוב לך, ואני לא חושבת שלעבוד 18 שעות ביום זה גבורה גדולה אם זה עושה לך רע, אני בת 17 ואני חושבת שפשוט תחיו איך שלכם נראה. למה בכלל הגעתם למצב הזה??

    • ליאת

      מצחיק, כשקראתי את התגובה שלך חשבתי:
      אוי, היא מדברת כמו בת שבע עשרה..

      גילי, כשהייתי בגילך חשבתי די דומה, מהצד שבו את מסתכלת על העולם זה אכן נראה נכון ככה, בלי לריב, ומה ההתפלספות הזו. תתחילו לחיות וזה.

      אבל את יודעת, יש דברים שנהוג לעשות אותם יחד.
      ברוב המקרים זה כרוך איכשהו במשפחה, בגידול ילדים.
      גידול ילדים, כך שמעתי, הוא דבר לא קל, התמודדות בלתי פוסקת, סביב השעון. כל שבוע, כל השנה. וזה גם מצריך המווון כסף.
      איכשהו יצא שבאופן מסורתי רוב נטל הטיפול היומיומי נופל על הנשים בעניין הזה.
      זה לא בגלל שהגברים הם רעים מטבעם, לפעמים זה אפילו כי הנשים מתחילות עם זה, ואז נפתח מעגל שקשה לשבור.
      מכיוון שכאמור צריכים גם המווון כסף, הרבה נשים גם עובדות, אפילו שלא בושה, כמו שאמרת, פשוט כלכלית זה לא ממש עובד אחרת, ולפעמים יש נשים שרוצות, ממש רוצות, להגשים את עצמן לא רק דרך גידול ילדים.
      אם תסתכלי מסביבך תגלי שלרוב הנשים יש סדר יום, איך לומר, די עמוס.
      וזה לא כי זה נח להן, זה כי צריך.

      אז אני יכולה לאחל לך שתמצאי את הדרך לעשות תמיד את מה שנח לך, ולאו דוקא לפי המוסכמות, אם אין לך חשק למוסכמות.
      ואני יכולה לנחש שבבוא היום תמצאי את עצמך מבינה על מה מדבר המאמר.
      לצערי.
      לצערך.

      • שובה של קרנינה

        ולדעתי, היא דווקא דיברה כאחת שעברה את זה….לא הייתי מנחשת שהיא בת 17…
        את לעומתה, נשמעת לי כמתגוננת ומגוננת על משהו שאימצת לא מרצון ועדיין לא הצלחת להבין את זה…
        אפשר לעבוד כסוס או לגדל עשרה ילדים ועדיין לא חייבים להשתייך לאחת הקבוצות, כפי שאתן מתעקשות לחלק אותנו ואת עצמכן… ולהלחם זה טוב, אבל על עיקרונות…לא על צורת החשיבה הלא טבעית אשר אנו מאמצות כי זה IN . למה להלחם כל החיים, וגם למי יש כוח..?
        לא נוח יותר רק להיות כפי שאת, ולחיות לפי רצונותיך (אם כי תמיד יש מגבלות ותנאים, אך זה כבר סיפור אחר…)

  8. שובה של קרנינה

    יש משפט גדול של אנונימוס, גדול לא פחות:-), אשר אותו תוכלו למצוא אף באיחולי מזל שבתוך הבונבוניירות היפות ההן…
    Do not try to be a great woman, becose being a woman is already a great thing
    …(אם כי הייתי מחליפה את ה-woman באדם…)
    האם נאבד את עצמינו לזרמים אשר ממלא מאבגים מיופיהם עם הזמן?

  9. לוכד עריקים במיל'

    יש דברים שאני פשוט לא יכול להבין.
    בתור אחד שמבין קצת בכלכלה אני לא יכול לקלוט למה אנשים משלמים כל כך הרבה כדי להשיג משהו שניתן להשיג בהרבה פחות.
    אנשים מבזבזים שנות חיים, כסף בריאות כדי להשיג משהו שנימצא בהישג ידם.
    מה שמזכיר לי סיפור:
    אדם עשיר ביקר בעיר נמל אחת וכיוון שלא היה לו מה לעשות פתח בשיחה עם דייג.
    העשיר: למה אתה יושב עם חכה הרי באותו זמן אתה יכול לקנות סירה ולדוג יותר דגים!
    הדייג: ומה יצא לי מזה?
    העשיר: תוכל לקנות עוד סירה ולדוג עוד יותר דגים!
    הדייג: ומה יצא לי מזה?
    העשיר: תוכל לפתוח צי דייג ולהיות לעשיר!
    הדייג: ומה יצא לי מזה?
    העשיר: תוכל לשבת בכיף עם בירה ביד ולדוג דגים!
    הדייג: ומה אני עושה עכשיו?

  10. ש דברים שהשתיקה יפה להם
    ולכן לשם שינוי אהייה יפה ואשתוק
    יאללה ביי…….
    במקום שאין מילים אולי אפשר לזמזם
    היה יוצא משהו יותר מוצלח מהמאמר הזה!
    אין לי ספק!

  11. נסיכה טרויאנית

    “אשה לא צריכה להיות יותר גבר אלא להיות יותר אשה…………”
    ויפה שעה אחת קודם.
    אני לא מבינה איפה איבדנו, הנשים, את עצמינו. הרי אשה זה יפה ונפלא. אשה יכולה לעשות כל מה שתרצה, הרי כ”א יכול לעשות כל מה שהוא רוצה!
    כאשר נשים מנסות להוכיח משהו כל הזמן הן משיגות את ההיפך בדיוק. מי שמודע לכוחו ומעמדו לא מרגיש צורך להוכיח. ע”י הצורך בהוכחה נשים רק מראות את שהן מרגישות נחותות. האם זה מה שאתן רוצות??
    תרימו את הראש ותחיו את החיים איך שבא לכן בלי חשבון…….

  12. really nice article
    i like it
    i wish it was written when i was making my final project in school
    i really needed something like thins
    any way,
    thanks

  13. הבעיה היא שגם אם הצלחתי להבין שאני לא זינה ולעולם לא אהיה, למה אני מרגישה רע עם זה…
    חוץ מזה מזדהה לגמרי (במיוחד עם השורה “…לא מתחשק לא להזדיין ורק בא לי לישון…”)

  14. הרקול פוארו

    מה כתבת שם ?
    את לא זינה ? יפה ….זה היה חייב לבוא על כל כך הרבה מילים ?
    כשאין מה להגיד
    פשוט …שותקים!!!

  15. אתם זייני שכל.

  16. יפתח

    עדי נסיכה לוחמת חמודה
    נשיקות מהדולפין

  17. שרלילולה

    אחרי ששנים התרגלת להיות זינה, למלא את כל הציפיות של כולם ?
    מה, פתאום תגידי פוס סטופ. אני לא ממשיכה יותר במשחק, אני לא עושה דוקטורט, לא עושה יותר ילדים, לוקחת מנקה?
    ואז… תרגישי יותר טוב עם עצמך?

    לא!

    וזה המילכוד, כי את כל הטרארם את (ואני) עושה רק בשבילך, כדי להחזיק את האגו ברמה שהתרגל אליה, כי אחרת, את לא מספיק טובה בעייני עצמך, כל הבלון שניפחת כל השנים, יתפוצץ ואז מה ישאר?
    לא יודעת. לא ניסיתי. אני ממשיכה להחזיק את העולם על הכתפיים שלי כי אחרת איך יקראו לי אטלס?

  18. דפנה...

    “..האתגר למצוא מה אני באמת…” וללמוד לאהוב כל פינה חדשה/ישנה.
    להרגיש: האוצר שלי זה אני!!!

    הכתיבה, הסגנון והבוטות שלך…תמיד, כל כך מיוחדת.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *