איך הגענו למצב בו לגיטימי להשמיץ גברים באשר הם? אלעד כליפזדה תוהה האם לא יתכן שפעם אחת הם יצאו בסדר

ברנשים וכלבלבות

זבל חסר רגשות

“כל הגברים חארות”. יש משפטים כאלה, שאנשים אומרים בהכללה גורפת, כאילו הם עובדה ברורה וידועה. כמו להגיד שכל הפרסים קמצנים, וכל המוסכניקים הם רמאים שדופקים אותך במחיר (טוב, זה אולי נכון באמת), ככה בשנים האחרונות הפך המשפט הזה לפתיחה וסיכום בכל מפגש בנות טיפוסי. אין מה להגיד, המשפט נכון. כלומר, הוא לא באמת נכון – להגיד דבר כזה כוללני, זה כמו להגיד שכל הבנות רק רוצות להתחתן – וכולנו יודעים הרי שזה לא נכון. הכוונה היא, שאין מה לעשות – רובנו היינו, הננו או נהיה בשלב כלשהו בחיינו ממש מניאקים. הבעיה היא הצורה הגורפת שבה משתמשים (או יותר נכון, משתמשות) במשפט הזה כדי להוריד כל שמץ אחריות כלשהי מצד האישה. ככה לא משנה מה תעשו, אנחנו תמיד נהיה אשמים. כל קשר שנגמר בטרם עת הוא בגלל ה”ילד הקטן הזה, שלא מוכן למחויבות אמיתית”. בכל פעם שגבר בוגד באישתו, זה בגלל שהוא זבל חסר רגשות שחושב עם הזין. אם אישה בוגדת בבן זוגה, זה בטוח בגלל שהוא עסוק מדי בעבודה, מסתכל על נשים אחרות, לא מסתכל מספיק עליה ושאר תירוצים. מהתיאור, אפשר לחשוב שלא מדובר באישה בוגרת, אלא בכלבלב שמידת הנאמנות שלו תלויה במשך הזמן שגירדו לו מאחורי האוזן.

קחו קצת אחריות

המוסר הכפול הזה עוקב אחרינו לאן שלא נלך: כל בחורה בת עשרים כבר יודעת הכל במיטה, ואפילו יכולה ללמד אותך כמה דברים. אבל אם אתה מנסה לגלות איך היא אוהבת לעשות את זה, אוטומטית אתה הופך לילד חסר דמיון, ביטחון וניסיון. אין מצב שבו אנחנו נצא בסדר? לא ייתכן מצב כלשהו לא בסדר, בלי שזו תהיה אשמתנו?
יצאתי פעם עם מישהי, תקופה קצרה אחרי פרידה מחברה. ריבאונד כהלכתו. גם היא הייתה בתהליך התגברות על חבר לשעבר, והיה ברור לשנינו שזה לא הולך לשום מקום (קיימנו אפילו שיחת הבהרה, למען השם). ובכל זאת, בכל הזדמנות, חברים זרקו לי משפטים כמו: “תיזהר, שהיא לא תיפגע בסוף”, “היא עוד בסוף תיקשר אליך”. מה, אפילו בת עשרים וארבע לא מספיק אחראית? אחרי שנים של הכשרה קרבית בג’ונגל התל אביבי, קצת מ”מ (מין מזדמן) – זה מה שיפיל אתכן? אתן מוכנות לערוף את ראשו של כל מי שטוען שבחורה לא יכולה לשכב עם גבר בלי להיקשר אליו, אבל אם זה קורה יותר מפעם אחת אז אנחנו משלים אתכן? אפשר לחשוב שמדובר בכלב רחוב (אותו כלב מהפסקה הראשונה), שאם תלטפו אותו יותר מדי הוא יעקוב אחריכם הביתה.
העניין הזה קצת מזכיר את האפליה שהייתה (או לא הייתה) בעבר נגד מזרחיים: למרות שכבר אין דבר כזה “ממסד אשכנזי” (תסתכלו על הממשלה שלנו), נדמה שעד היום יש אנשים שמשתמשים בתירוץ העלוב הזה כדי להסביר את חוסר ההתקדמות שלהם. ואני לא אומר את זה בהתנשאות אשכנזית (כפי שתוכלו להבין מעיון קצר בשם המשפחה שלי), פשוט נמאס מאנשים שדורשים את מלוא הרצינות בהתייחסות אליהם, אבל מתנערים מאחריות כשמדובר בכישלונות אישיים.

ולסיום

מעיון נוסף בשם שלי, אפשר לנחש (למי שעוד לא הבין) שאני גם גבר. כלומר – אני גם נושא באחריות הקולקטיבית למצב אליו הגענו. מצב בו לגיטימי להשמיץ גברים באשר הם, בכל מדיה אפשרית. אין ספק שיש לנו נטייה לא לחשוב כשזה מתאים לנו, אנחנו (גברים אחרים, לא אני) בוגדים הרבה יותר מנשים, ובכלל לפעמים נדמה שאנחנו לא חושבים עם המוח הגדול, אלא עם המוח המוארך (ואני לא מתכוון לזה שבבסיס העורף). למרות זאת, מה אנחנו בסך הכל מבקשים? שתיקחו קצת אחריות על מה שאתן עושות, שתשפטו כל מקרה לגופו ותשאירו תמיד את האופציה שאולי, במקרה, יצאנו בסדר הפעם. אבל רק הפעם.

תגובות

  1. sister of mercy

    העולם נגוע בהנחות יסוד, זה לא חדש.
    כל הגברים חארות, כל הנשים היסטריות, לכל הכושים יש ענק, וכו’ כו’.

    כולם צריכים לקחת אחריות, לשני הצדדים יש פה חלק בשלל הדימויים שבנינו אחד לשני ולשלישית. להגיד שזה קל? לא קל, אבל מישהו צריך להתחיל…

  2. עיינתי בשם משפחה שלך והוא ממש מזעזע.
    איך לא החלפת שם עד היום?

  3. זה בדיוק העניין אלעד, אתם כן תמיד אשמים – ואכן כולכם חארות.
    רובכם בכל אופן. רוב הזמן.
    🙂

  4. לוויתן ורוד

    נחמד.
    ממ…כל הגברים חארות?
    נשים יותר מגברים. [ואני אישה. אני פשוט דחוייה חברתית]

  5. אני חושב שהמקבילה המדוייקת ל”כל הגברים חארות” היא “כל הנשים זונות”. וכמה שזה מקומם לגבי הגברים, זה בטח מקומם גם לגבי הנשים. או מנחם, לחילופין. אתם תחליטו.

  6. שרהלה

    כמו שלא כל הגברים חארות….. כך גם לא כל הנשים שטחיות כל כך… ופשוט חבל לבזבז מילים על האמת הידועה שכשאנשים עושים הכללות זה מפני שכואב להם משהו מסויים בזמן מסויים…. ואלה שממאמינים בהכללות שלהם… מוטב שיגלשו באתרים בהם עומק המחשבה מאפשר להם לצלול ללא שום סכנת טביעה…

  7. אורחת קרציות

    סימן שזה נכון.. אגב, כל הגברים שפגשתי עד היום היו מניאקים אלי/היו מניאקים למישהי אחרת במהלך זה או אחר של חייהם.. אז.. הממ. זהו.

  8. פיטפטו

    בראשית דברי אני רוצה להבהיר: “כל המוסכניקים באמת רמאים – בלי יוצא מן הכלל”. (איך לעזאזל הוא מצא בעיה במאייד ההידראולי בתחתית המנוע שאני הגעתי למוסך להחליף את המגב של החלון האחורי? 780 שקל! מגב אחורי! מה זה מאייד הידראולי לעזאזל?!?)
    זה היה בלי קשר ועכשיו לענייננו:
    גברים הם אכן חארות. רגע רגע, בחורים. לפני שאתם פוצחים בסדרת קללות המתארות את המקצוע של אמא שלי תנו לי להסביר.
    אני גבר חרא. מודה. לא נולדתי ככה, ולא ניסיתי להיות כזה (אני אפילו יכול להגיד שמאוד השתדלתי לא להיות כזה) אבל מה לעשות, החיים, הניסיון הזוגי/מיני ואתן, יקירותי נטולות המח המוארך, הבאתם אותי למצב הזה. אנחנו מגיעים אין ספור פעמים למצב של לוּז לוּז סיטשואשיין (עמיר פרץ, במיוחד בשבילך: לוּז = הפסד) והנה כמה דוגמאות:
    ניסיתם פעם להחליט בשבילה לאן יוצאים בדייט הראשון? אם כן, אתם חארות מהסוג שמזלזל בדעה של הבחורה, מחליט בשבילה ושוביניסט. נסו לשאול אותה לאן בא לה ללכת ותהפכו לחסרי דומיננטיות, חסרי אסרטיביות.
    נסיתם לשלם פעם על הארוחה? אם כן, אתם חארות מהסוג שמאמין שאשה לא מסוגלת לממן את עצמה, שוביניסט מאניק! אם לא, אתה חרא קמצן. (עד שבא הגאון שמצא את הפתרון הכי טפשי: אני אשלם על הארוחה – שימי טיפ.)
    ונניח שהיא החליטה להכניס אותך, למרות היותך חרא, למיטה. אתה יכול לנסות לברר ממה היא נהנית יותר (כל בחורה מגיבה בצורה שונה ונהנית מדברים שונים במיטה, ומה לעשות, לא הספקתי להוריד מהאינטרנט את חוברת ההפעלה הספציפית של הגחמות המיניות שלך) אבל אז אתה ילדותי, חסר בטחון עצמי, הססן שהורס את כל הכיף בהסחפות מינית. מצד שני אתה יכול לפגין את הידע שלך, שנרכש בעיקר מסרטים פורנוגרפיים (המועדפים: “ישבנים לוהטים 2″ ו”עד הטיפה האחרונה”), ומהחברה שהיתה לך במשך תשעה חודשים (זה ברור שגם את נהנית מסקס עם מוטיבים סאדומאזוכיסטים). ואז תהפוך למניאק חסר התחשבות שמזלזל בצרכים של הבחורה.
    בקיצור, מה שאני מנסה להגיד, אנחנו חארות אבל רק בגלל שהסמכות להענקת התואר הזה ניתנה לכן הבנות. אתן לא משאירות לנו ברירה כי נצא חארות בכל מקרה.

  9. זוהי התוצאה של מסע פמיניסטי רב שנים, שמנסה להציג את הגברים באופן איום ונורא. לא שזה לא מגיע לחלק מהם – אבל כמין אנחנו די בצרות.

    גברים, מבחינה חוקית לפחות, מצויים במצב מאד קשה – כאשר כל אשה יכולה להרוס להם את החיים ואין להם שום דרך להתגונן. איך? על ידי תלונות שווא, על ידי חקיקה מעדיפה לנשים (משמורת כמעט אוטומטית על הילד, מזונות אשה), ועוד.

    חברה, עידן הפמיניזם חלף. עידן השוויון בפתח. לא כל הגברים חארות ולא כל הנשים יצורים כנועים וחסרי אונים. גם ההפך לא נכון. בואו נחיה בכבוד ובשוויון. מה אתם אומרות?

    • בחורה

      זה מאוד לא נכון!!!
      אני מצעיה לך לקרוא אתה מאמר של מיכל לויתן “אז איפה הן?”
      גם באתר זה..
      כדאי לראות שאין פמיניזים וגם לא יהיה….!!!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *