יום אחד נחתה החברה הכי טובה של קורן דור ובישרה לה שהיא אוהבת בנות. האם מדובר בטרנד, תסמונת אנטי-גברית או באהבת אמת?

בת לוקחת בת

"אני עולה לסיגריה", היא מצלצלת באינטרקום וכשהוא לא פועל היא צורחת מלמטה. עוד לפני שאני פותחת את הבריח, היא כבר על הספה שלי ובלי שום שהיות (כאילו כבר אין תרבות דיבור במדינה) שואלת: "אז מה ככה? מה עם החדש שלך? הכל בסדר? דרך אגב, אני כבר לסבית. בטוח".
כשהיינו בנות 12 היא רצתה לטוס לירח. אחר כך בצבא היא החליטה על קרבי, נסעה להודו, חזרה ושוב לדרום אמריקה וכמעט התחתנה עם קיבוצניק. עכשיו היא לסבית, ועוד מצפה שאפול על המרצפות בהלם.
"שקט, שהשכנים לא ישמעו!" אני סוגרת את התריסים, ומנסה לבדוק מה השתנה בה. האם היא הפסיקה לגלח את בית השחי, או שאולי עכשיו היא בקטע של קרחת ועניבות. לא אותה חגית – שמלה ורודה, כפכפי טבע וצמה ארוכה עד התחת.

בלילה בקושי ישנתי, ככה זה שאת מגלה שהחברה הכי טובה שלך היא לסבית. נגמרו הימים שהיא תלך אתך למועדונים לחפש בחורים שווים, או שתוכלי להכיר לה חברה חדשה. מה אם היא תדלק לה על הציצי? פתאום נזכרתי שבטירונות במקלחות היא היתה מביטה על גופי ואומרת שהוא יפה ואני חשבתי איזה כיף שיש לי חברה כה מפרגנת. רגע, אבל מה עם כל הזיונים שהיו לה, והגברים שקמו אצלה בבוקר? בואנ'ה, זה בטוח עוד באג כזה שנכנס לה למוח, כמו הפעם ההיא שהיא רצתה לצבוע את הדירה שלה בכתום זוהר. אז עכשיו היא החליטה לאהוב נשים, זה לא כזה ביג דיל. אחרי שההורים שלה יתעלפו ויחפפו אותה מהצוואה, היא בטח תתאפס על עצמה.

עברו שבועיים וחגית נשארה בלסביותה. למעשה היא טוענת שתמיד היתה אבל רק עכשיו היא מבינה שזה בסדר להגיד. כשאנחנו נפגשות כבר אין נשיקות על הלחי וכשהיא מנסה לחבק אותי בסבבה כמו פעם, פתאום הגוף שלי זז לאחור בהיי, אל תגעי בי! אני סטרייטית, יו נואו. "אבל את בכלל לא הטעם שלי", היא נוזפת בי, "אני לא אוהבת בלונדיניות שהפכו לג'ינג'יות ושהתחת שלהן נראה כמו קרש גיהוץ".
השבוע הכרתי את החברה שלה. הן שתיהן חשבו שזה נורא מצחיק שאני בדיכי מאיזה בחור. "אח, גברים, רק צרות הן יביאו לך בחיים". "ונשים לא בוגדות אחת בשנייה?" אני מתעניינת. האמת שאני מתה לשאול איך זה מרגיש שאצבע עם ציפורן של בת ולק אדום נתקע לך בכוס, אבל פדיחות.
לחברה שלה יש בעיות. היא מורה וזה לא לעניין שמישהו יגלה שהיא מורה לסבית. אף הורה לא ירצה שהילדים שלו יתחנכו אצל לסבית, שחלילה לא תלמד אותם לאהוב את בני מינם, או להשתמש בזין מלאכותי. אז הן שומרות על אהבתן בסוד. הולכות יד ביד רק בחושך ומתחבקות על ספסל ציבורי בגינה. מחר החברה באה להורים של חגית לצהריים בשבת. אפילו הגבר שהיא חיה אתו שנתיים לא זכה לכבוד הזה. ואם תרצי ילדים, או להתחתן? או לפחות שתהיה לך בת זוג שתוכלי להשוויץ בה? אני דואגת כבר לגיל ארבעים ולחגית בקושי יש 28. אני מפחדת גם להתעורר עוד כמה שנים ולגלות שאני כבר לא אוהבת בנים.

גלי מציעה שנשדך לה בחור מאוזן. אולי היא פיתחה מה שנקרא תסמונת אנטי-גברית. פשוט נמאס לה מהם והיא בחרה באופציה החלופית. הרי הרבה יותר קל להודיע לדייטית שלך שאת במחזור ולשאול ממנה טמפון, או לחיות עם מישהי שבאמת מבינה למה מדגדג לך ברחם. אני מנסה לשכנע את עצמי שלסביות זה טרנד, משהו להתנסות בו, אבל כשאני רואה אותן יחד כל כך מאושרות, אני סתם מקנאה. הלוואי עליי.

קורן דור

מאסטרנטית באוניברסיטת תל-אביב, כתבת ב-MSN, לילה, הורים וילדים, נישה, אינדקס ועוד מגזינים.

תגובות

  1. יניב קופרמן

    מקסים 🙂

  2. שלומצי

    אין מה לעשות. בנות יודעות לאהוב. יותר נכון להראות אהבה, לדבר, לשתף, לגעת. החיבור הוא הרבה יותר עמוק עם פחות מטענים מיניים והבנה מקסימלית של הצד השני. לי יש זוג חברות טובות, שהכי כיף לי בעולם להיות איתן. הן תמיד מבינות, תמיד נעים איתן ואף פעם הן לא יריבו או יצעקו לידי (וגם בטח לא כשאני אלך). כמובן שגם בקהילה, אין יחסי זוגיות מושלמים. אבל, אין ספק שבני אותו המין יש להם את אותו הראש והרבה יותר קל להסתדר. הרי אם הייתי אוהבת בנות, מזמן הייתי מתחתנת עם החברה הכי טובה שלי.
    מגרעות: לובשות את אותן בגדים, הקרם פנים היקר נגמר מהר מידי ופעמיים בחודש יש עצבים של מחזור. יתרונות: כל היתר.

    • שומי + קוני

      כל לסבית זקוקה לחברה סטרייטית. עדכונים מיניאטורים המכוונים אותנו אל הדרך הנכונה. הללויה לסיפורי הזין הקטן, הזין העקום, הזין המפותח, השערות על הביצים, בתחת, בין הסדינים.
      לנו יש חברה סטרייטית מהממת, שלומצי שמה, ואנחנו גאות (תרתי משמע) בה עד מאוד, מרגישות חופשי לעשות ככל העולה על רוחנו בלי שנרגיש לא בסדר (חוץ משימוש בוטה בדילדו) ובעיקר בעיקר אוהבות אותה.

      ואני אומרת – אל חשש, וגרו סטרייטית עם גאות יחדיו.

  3. צב מעבדה

    התגובה שלך לידוע שלך על ידי החברה מזכירה לי את היום שבו שאלתי חבר טוב שלי אם הוא הומו והוא אמר לי שכן. בהתחלה הייתי קצת מזועזע (אם יש דבר כזה "קצת" ו"מזועזע" ביחד). החבר שלי נושך כריות? אבל מהר מאוד התרגלתי לרעיון והעדר הצורך להסתיר דבר כל כך חשוב בחיו גרם לחברות שלנו להעמיק. עד היום הוא אומר שאני האדם היחידי ששאל אותו אם הוא הומו, והוא מאוד מעריך את הפתיחות הזאת. יותר מאוחר הוא אמר לי שכשרק הכרנו (שנים קודם לכן) בברכה במרכז הספורט של אוניברסיטת בן-גוריון הוא בעצם ניסה להתחיל איתי ואני בכלל לא שמתי לב…

    באזור של ל"ג בעומר האחרון הייתי בארץ ונסעתי לבקר את חברי בבאר שבע וירוחם. חברי (זה מהפיסקה הקודמת) הזמין אותי להצטרף לקומזיץ שערכו החבר'ה של הקהילה ההומולסבית בבאר שבע. היה נחמד. במהלך הערב שאלה אותי אחת הלסביות: "נו? מה אתה חושב?" אמרתי לה: "שמעי, הקומזיץ הזה מזכיר לי מאוד את הקומזיצים שהיינו עושים בבית ספר יסודי". למה? היא שאלה, "הבנים עם הבנים והבנות עם הבנות" עניתי.

  4. אנאבל לי

    מהכתבה עולה שאנחנו עדיין חיים בחברה מאוד חשוכה וימי ביניימית (מורה שאסור לה להצהיר על לסביותה, חברה שמתפעמת מ"איך זה לתקוע ציפורן עם לכה בכוס, נו באמת, זה מה שעושה מישהי לסבית? ולמה לא לתהות איך זה להתנשק ולהתחבק עם אישה? למה לא להאמין שגם אצלן יש רומנטיקה?") ובעיקר האמירה הזאת שלנשים יותר קל אחת עם השנייה, יותר קל עם אישה מאשר עם גבר. איזו שטות וטיפשות.

    הריני להודיע קבל עם ועדה שאני אף פעם לא נתקלתי בזוג לסביות מאושרות וחיות באושר ועושר.
    נתקלתי בזוגות עם קנאה, אהבה, רצון לחופש, רצון למיסוד, רצון במישפחה וילדים, תככים קטנים, ויכוחים על גידול הילדים. ממש כמו אצל ה"גברים האלה" שאפשר או אי אפשר בלעדיהם.

    משהו בכתבה הזו מציק לי. משהו נראה לי חשוך מדי. ההתרגשות של הכותבת מהיות חברתה הטובה לסבית, הפחד שלה מחיבוקים (גברים לא מחבקים נשים לפעמים, מה היא תאנוס אותה? ומה פתאום שתמשך דווקא אליה עכשיו כשיש לה בת זוג משלה?) מוכיח שוב שעדיין יש אנשים בחברה הישראלית שלא מסוגלים לקבל את הרעיון שלמישהו יש בן זוג ממין אחר אבל הוא עדיין אותו אדם עם אותם תחביבים, אותן רצונות, אותם מאוויים ואותו האופי. חבל.

    • איילה-בר

      החברה הפכה ללסבית, אבוי. האם היא כבר הפסיקה לגלח את בית השחי? האם היא בקטע של קרחת ועניבות? שיואו, היא עדיין בשמלה ורודה ושיער ארוך. מה קורה לעולם?
      נו, ועכשיו היא צריכה לחשוב האם גם היא לסבית? האם כדאי לה להיות לסבית? שכן אין ספק שמדובר בתופעה מדבקת, שלא לומר בטרנד שכדאי או לא כדאי לאמץ.
      וכמובן- הבו ללסבית גבר מאוזן, ותוך שבוע עד שבעה ימים הכל עובר.

      שלהי 2003, וזה מה שיש לבננות להגיד על לסביות. התרשמתי עמוקות.

      • עצוב שהכותבת רואה עצמה חברה טובה של 'חגית', כי לפי התגובות – זה ממש לא עושה רושם כזה. מה שחשוב לי זה שהסובבים אותי, האנשים האהובים עליי מאושרים וטוב להם – בלי קשר לנטייתם.
        עצם המחשבות על החברה מעידות על בורות, חוסר פירגון ואולי אפילו פחד.

        'חגית' היא אותה 'חגית' – רק עושה רושם שהיא יותר שלמה עכשיו. ועצוב שהכותבת לא יכולה לשמוח בשמחתה.

        • בלאדי מרי

          יש הרבה "לסביות" שהן לא בדיוק לסביות, פשוט אימצו לעצמן הגדרה אופנתית לאחרונה. אבל עזבי הגדרות, בתור מישהי שמאוד מזדהה עם כותבת המאמר, אני יכולה להגיד לך שכשחברה שלי אמרה לי שהיא החליטה שהיא לסבית – התגובה הראשונה שהיתה לי היא לבחון אותה, לשאול אותה, ולבדוק אותה. למה? רק בגלל שאני אוהבת אותה ורוצה את הטוב ביותר בשבילה. עם הזמן כשמדברים על הדברים הם מקבלים פרופורציה שונה לגמרי. אני חושבת שהתגובה של הכותבת לגיטימית מאוד, ולא רק בגלל שהגבתי אני באותה צורה – בעיקר בגלל שלמרות שאת אומרת שחגית נישארה אותה חגית, וזה נכון, לוקח קצת זמן לעכל ולראות שזה נכון.
          ואני חושבת שבשורות האחרונות זה בעצם מה שהכותבת ניסתה להעביר, שהיא מאוד הסתייגה בהתחלה, עד שראתה כמה מאושרת החברה שלה.

      • מה הכבדות הזו? זה מאמר קליל שאמור להיות משעשע, ולא מאמר הלסבית בשנת 2003.

  5. בלאדי מרי

    אני כל כך מזדהה איתך, חברה מאוד טובה שלי לא מזמן הודיעה גם לי, "צ'מעי, החלטתי… אני לסבית" היא תמיד היתה "דו-מינית" (לאלו שרוצים להיצמד להגדרות), אבל פתאום היא התחילה לראות בנשים מעבר לסקס טוב. ואני? אני התחלתי לשאול את עצמי המון (המון המון) שאלות.
    מה שאני אוהבת בקשר שלי איתה זה שיש לנו את הפתיחות לדבר על הכל, ולדעתי זה בעצם המפתח להישאר חברות ולקבל את "המצב" החדש.

  6. מרי המשוגעת

    יש משהו טרנדי ומרגיז בלהפוך ללסבית/בי.
    אבל איך בחורה נפלאה אמרה לי בדיוק היום…? אין תחליף לאהבת נשים.

    בי-סקסואלית מוצהרת שתתחתן עם גבר, רק בשביל הזין והידיים הרחבות שיחבקו אותה בלילה…

  7. מזדמנת

    איזו רשימה נהדרת, כזאת של מקלדת על הלב תודה

  8. אני אואבת בחורים! אוי כמה שאני נהינת מזיון טוב. אבל ניסיטי גם בנות וזה שונה ומאניין!כי בנות יוטר אדינות וגם יודות איפא בדיוק לאשות מה לבחורה! אז תישמאו עצה של סווטלנה-כדאי גם וגם.צריך לנסות הכל בסקס! ואני יש לי יוטר ניסיון מסמנטה (מסקס והאיר הגדולה)אני יכולה לתת לה שיאורים פרתיים!! באחריוט!!! אבל שורא טחתונה בנים זה יופי ויש לי טאבון עצום בישבילם!מה יש חיים רק פאם אחת!!!!!

    • סווטלנה, את נהדרת !!! הלוואי והיית אמיתית ! הייתי מאמץ אותך אל חיקי !
      איזה כושר הבעה ! איזו פתיחות(תרתי משמע)
      יום הכיפורים מתקרב ואת ניראת הבילוי המושלם למי שלא צם,אז אולי נארגן גם וגם ??!!

    • נאווה

      כתבת שחובה לקרא-אז קראתי
      את מטורפת על בחורים, כי עדיין לא ניסית אשה אמיתית שתוביל אותך למחוזות מענגים שטרם חווית . אז אם תשאלי אותי -כדאי ומומלץ ! כמו שכתבת "חיים רק פעם אחת"
      באשר לכתיב שלך- אני במיקרה מורה ללשון אבל איתך הייתי מנסה קודם עם הלשון…
      איך שלא תחליטי-גם וגם או רק גם -שתהיה לך שנה טובה והרבה סקס מוצלח מאיזה סוג שתבחרי…

    • אלמוני

      אוי, אוי.
      כמה שגיאות כתיב, מזל שעברתי קורס בלקרא ג'יבריש.
      אבל.. בגלל שקוראים לך סווטלנה, אני מבין וסולח.

      ( מזל שסקס זו שפה בינלאומית )

    • תלמדי לכתוב נכון!!!!!!!!!!!

  9. נראה לי יותר קל, לא? פחות אי-הבנות. יש המון דברים שלא צריך להסביר לבחורה, היא מבינה לבד. וזה אחלה שהחברה הכי טובה שלך גרה אצלך בבית. אבל מה קורה אם היא מעצבנת אותך? את לא יכולה לעשות לה פרצופים ולהגיד ש"כלום לא קרה" כי היא ישר תבין. וגם עם מי תרכלי עליה?

    • מרי המשוגעת

      האדם איתו מחליטים(בין אם בחור או בחורה) לחיות את שארית חיינו, חייב אבל חייב להיות החבר הכי טוב שלנו. ולכן, לא משנה אם בחור או בחורה, מבאס לריב איתו. אין עם מי לקטר על המריבה, וכואב. עצוב. תמיד תהיה חברה הכי טובה, או חבר הכי טוב ללכת לבכות לו, ותמיד נרצה לחזור הביתה לבן/בת זוג. זה ממש לא משנה אם אנחנו מאותו המין או לא.
      לחיות עם בחורה ממש ממש לא קל. בדיוק כמו עם בחור. מעצבן אותי שאנשים חושבים שמערכת יחסים חד מינית יותר קלה. היא מערכת יחסים כמו כל מערכת יחסים הטרוסקסואלית…

  10. orientman

    לא נכוןשגברים רק מביאים צרות וכי בנות לא בוגדות אחת בשנייה.
    הרי זה שקר תוטלי.לסביות כדי להתגונן ואו להצדיק את עצמן, הן תוקפות הת הבנים מצד אחד ומצד שני מרחמות על הבנות שהן הטרוסרסואליות או נורמליות.

    לסביות כל העולם תתפקחו,ניצחתם כבר. ז"א להיות לסבית כבר לא מרים גבה אצל אף אחד וזה כבר לא מעניין. אז תרדו מאתנו אנו ההטרוסקסואלים בנים ובנות כאחד ותתעסקו אחת עם השנה בשקט.

  11. יו, איזה מאמרים מעניינים, נורמטיביים וחשובים יש כאן

  12. לינוי

    אני חושבת שהסיפור הזה מטומטם כמו כל שאר האחרים ואני ילדה בכיתה [ג] אפילו לא צחקתי עוד שזה אמור ליהיות מצחיק אלוהים ישמור זה מטומטם

  13. חבל, ועוד יותר – עצוב, שנגררתם פה לדיון על בנים – בנות. הטקסט הזה צועק בורות! חושך! דעות קדומות, והומופוביות, הומופוביות, הומופוביות!!!
    התאכזבתי מאוד לקרוא מאמר כזה כאן, במדור שמחזיק מעצמו קווירי ופתוח.

    • אחד מהפאקים הכי גדולים של המהפכות המיניות של המאות האחרונות הוא שאי אפשר לדבר על זה בחופשיות. ידידה שלי הודיעה לי סופית לפני חודשיים שהיא טרנסג'נדרית. בכל שיחת טלפון מאז אני עושה את המאמץ של החיים לאמץ את הרעיון שעכשיו היא זכר. אם אני לא מצליח בזה אני מנסה לפחות לדבר בגוף זכר ולקרוא לו בשם החדש. לפעמים אני מתבלבל ועדיין קשה לי מאוד להבין את השינוי. אחרי הכל, גדלתי עד היום בעולם בו אתה זכר או נקבה ובמסלול שבחרת אתה ממשיך; אני לא רגיל לזה. אני עושה את המאמץ להבין וגאה בעצמי על זה.
      כמה פעמים הוא קרא לי 'טרנסופוב' בגלל שאמרתי 'את' במקום 'אתה'.
      זה פשוט מעוות, להעביר אותי לצד השני; לומר שאני שונא טרנסג'נדרים, בגלל טעות בדיבור או קושי בהבנה.
      הקהילה הקוורית כנראה שמה לעצמה רגל כאן – כשהיא מעודדת אטימות לקושי. יש הרגשה לפעמים בתגובות של הומוסקסואלים שהומוסקסואליות זה דבר קל – קל לתפוס וקל לאמץ. אולי זה קל, אבל זה לא קל מספיק כדי שאם בנאדם כותב מאמר על המחשבות שלו על חברו שיצאה מהארון, ומשתף אנשים בתהיות שלו, יכתבו לו דברי נאצה.
      זה בכלל לא הומופובי לחשוב על חגית כאדם שאולי הולך אחרי טרנד. זה אפשרות. וכל שאר התהיות, למה שיהיו פחות לגטימיות?
      מה שבונה ראש הומופובי הוא לא שאלות, אלא תשובות גרועות… רעיונות קדומים. אין שום דבר מזה בראש של הכותבת.

  14. סיפור מעניין אבל האושר אינו תלוי בחד מיניות דווקא.
    יש לסביות שיש להם בעיות בקשר בדיוק כמו סטרייטיות אין טעם לקנאה .
    אחד הקטעים הכי ידועים של לסביות שהן מתיימרות לפתות סטרייטיות שהדרך חיים שלהן היא הטובה והמוצלחת, במין פנטזיה אנפנטילית של לשכב עם סטריירטיות פעם הראשונה ובכלל לתת לגיטימציה לאורך חייהן .
    במציאות החיים שלהן לא יותר קלים מאשר זוג רגיל יש לחלקן זוגיות מוצלחת יותר או פחות .
    גם בעניין השנאה לגברים יש לציין שחלק מהן מפתחות שנאה לגברים." גברים הם אלימים גברים הן אגרסיבים" הם משכנעות ומסבירות לכל דורשת ,כאילו שחסר אגרסביות לחלק מהלסביות עצמן או כאילו שכל הגברים הם כאלה .

    אני בכל אופן אהבתי את הסיפור .

  15. אורטי

    המאמר הנ"ל נחת עליי פשוט משמיים. לפני חצי שנה החברה הכי טובה שלי הודיעה לי שהיא לסבית. כמובן שנתתי לה את כל התמיכה שבעולם, הודעתי לה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה במיטה, ושאחרי הכל היא אותה החברה הכי טובה שלי- רק אוהבת בנות.
    הקרע האמיתי הוא לא מה היא עושה עם מי ואיפה, אלא העובדה שאני מוצאת את עצמי תקועה באמצע הרבה פעמים. מצד אחד המשפחה שלה שרואים בי את התקווה האמיתית לחזרה של הבת הסוררת למסלול, ומצד שני, החברה.
    מוזר שהמחשבה על משיכה בינינו מעולם לא עלתה. אולי בגלל שאנחנו מכירות כל כך טוב, או שאני (למרות שבורכתי בתחת עומד) פשוט לא הטעם שלה… אולי משהו לא בסדר בי?? גברים נמשכים לכל יצור עם שני ציצים וכוס, אבל לנשים יש טעם… אז אחרי הכל כמו תמיד אני לא בסדר…

  16. אשת חיל

    כבר הרבה זמן שאני מפתחת בחילה קלה בעת קריאת הטקסטים של קורן דור.
    ממש רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה.
    זה כל כך פשוט, לא? ומה לגבי חברות אמיתית וקבלת האחר ועזרה לחבר שלא תמיד פוסע בדרכים הכי קלות בחיים?
    והיא היתה אומרת-חפיף.
    אני נשואה באושר, אבל יצא לי לחוות לא פעם ולא פעמיים את החוויה שקורן בחרה לתאר כציפורן ארוכה בקוס.
    סחה בארציות. כי מה אנחנו אם לא קוס שממנו יוצאת בת אדם וזין שאליו מחובר בן אדם.
    ותאמיני לי ולעוד רבות מספור שחושבות כמוני- אישה עם אישה זה לפעמים הדבר הכי יפה והכי נהדר שיש. וחבל שפחדים פרימיטיביים מהשונה כמו שאת הבעת פה לא מסוננים דרך הצנדורה האישית והשאיפה לנאורות וליברליות אמיתית.

    נ.ב. שווה לך לקרוא את הספר החדש של יהודית קציר .הנה אני מתחילה' שבמרכזו סיפור אהבה לסבי בין מורה בת 26 ותלמידה בת 14. אולי תשכילי בנוגע לעומק הרגש ומורכבות היחסים שיכולים להיות בין שתי לסביות.
    נ.ב.ב. ואולי נורא הפנמת את העמדה הגברית שבעצם לסבית זאת אישה שלא קיבלה זין טוב

  17. איזה אומללות!!!!!!??
    לכל אחד יש הזכות להביע את דעתו.
    אתם חייבים להבין שאם כולנו היינו אותו הדבר מה היינו שווים,
    לא היו מחשבות אסורות,פנטזיות שבחיים לא יתגשמו,לא היה טעם לחיים.אבל בכל זאת,
    אני חושבת שבתור בחורה בת 22 שעדיין לא יודעת אם אתחתן עם גבר או אבחר לחיות את חיי עם אשה,בגלל נורמות שמושרשות בחברה שלנו..שכביכול מעוניינת להתיימר כליברלית..אנשים עדיין מפחדים,ואני עדיין מפחדת לא יודעת למה..הרי אצלי כולם יודעים,,אז ממי אני מפחדת?? הלוואי שכולנו היינו יודעים,ממה נובעת הפוביה הזו שכולנו מדחיקים,,ממש כמו אנשים שמנים שלא מודים בזה שחרא להם ככה..ולמרות זו הם עדיין נשארים שמנים!

  18. לסביות זה מחלה. יש נשים שפשוט יצא שהן נמשכות לבנות מינם ולא למין השני….

  19. אלמוני

    לסביות זה דבר יפה נקודה.. הומואים זה שיגעון יתר ולעומת זאת לסביות,זה אהבת יתר…

  20. חבל שהם לא כבר עשו סקס

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *