גברים בסינית, נשים בערבית

מישמומכין, מישמעול, בחשתינק אווי אווי

המציאות היא שגברים ונשים מתקשרים וחושבים בצורה שונה, בין אם זה גנטי או תרבותי, זו עובדה. אנחנו לא מינים שונים, אבל כן, אנחנו מדברים שפות שונות. גברים מדברים סינית, נשים מדברות ערבית.
השפה הסינית נראית קשה אבל כשמבינים את ההגיון שלה, היא זורמת. המילה “טוב” בסינית, למשל, מורכבת מהמילים “אישה” ו”ילד” כי ההגיון הסיני אומר: יש לך אישה וילד? וואלה, טוב לך. הקשרים פשוטים, נביחות קצרות בטונים שונים וכל השאר מובן מאליו. ערבית לעומת זאת, שפה עשירת ביטוי, רגשנית ומפולפלת: אנא??? לאאאא… מישמומכין, מישמעול, בחשתינק אווי אווי, בטונים חושניים עולים ויורדים של סרט יום שישי. הרבה מלל ושרשרת הקשרים אסוציאטיביים שלסינים יהיה מאד קשה לעקוב אחריהם. אז איך יא ערבייה הגעת מזה שהחלפתי מברשת שיניים לעובדה שלא אכפת לי ממך יותר???

מדידת איברים, שיחת הבנות והרכב ה- DNA

מגיל צעיר ה”סינים” עוררו בי סקרנות עצומה. עוד כששיחקנו בחבל והיה אסור לנו לדבר אתם, חטאתי במשחקי מחבואים וכדורגל, ופתאום כשהתחיל עניין הדדי והומצא משחק התופסת “הבנים על הבנות”, לא היה ברור לצד מי אני. אי לכך הפכתי לשופטת. מאוחר יותר, בטיולים השנתיים, אפשר היה לתפוס אותי זוחלת לחדר הבנים בחצות, דבקה בתפקידי כשופטת, הפעם בתחרות מדידת איברים. את המושג “שיחת בנות” גיליתי רק בטירונות כשכבר לא הייתה ברירה, וגם אז השיחה נסובה בעיקר על סאדאם חוסיין.
הכלי המרכזי בו השתמשתי כסוכנת כפולה הוא סימן השאלה – ??? תתפלאו אילו תובנות אפשר לקבל כשפשוט שואלים. תנסי פעם פשוט לשאול למה הוא התכוון, או מה זה אומר כשהוא עושה את זה, במקום לשחק איתו בתשומי ועוד לכעוס שהוא לא שם לב כבר יומיים שהעלבון נוזל לך כמו ריר מהפה. בטח שהוא לא שם לב, לא כל הפרצופים שאת עושה צריכים להיות קשורים אליו, הוא בסך הכל מנסה לתת לך מרחב, לפעמים הוא קצת מפחד ממך, ולרוב הוא בכלל לא זוכר לאיזו פעולה טכנית דבילית בעברו נתפסת, כי סביר להניח שזה בכלל לא כוון אליך ולא אמר כלום לגבייך.
אנחנו הרבה יותר דומים מאשר שונים ובמקום לומר “לעולם לא אבין הגיון של אישה” או לפטור כל מעשה ב-“טוב, הוא גבר. מה את רוצה?”, כדאי פשוט שנתחיל לתקשר. זה בסך הכל ללמוד עוד שפה, לא לשנות את הרכב ה-DNA. החברות הטובות שלך לא שוות כלום בקטע הזה, כי גם הן מדברות ערבית. הן יחשבו בדיוק כמוך שאם הוא אמר “להתראות” הוא התכוון שהוא יתקשר או בכלל התכוון למשהו. לכי אליהן אם את צריכה הד או גב, אבל אם את רוצה להיות ריאלית, אמצי לך ידיד, קחי לך מתורגמן אמיתי.
ידיד כזה, לא יבין בכלל איזה סימן את מחפשת במילה “להתראות”, כשבאותה מידה הוא יכל לומר “ביי” או כלום. זה ההגיון הערבי שלנו שמחפש את הרמז הבא של חידת חמיצר בכל מילה, הסינים המסכנים בכלל לא חושבים על המשמעות של מה שהם פולטים. זה תסביך ישן שהחדירו בנו בתיכון, כשביאליק פשוט כתב שירים, והמורות לספרות החליטו בשבילו למה הוא התכוון.
ואתם, הגברים, תפסיקו לפחד מכל הדעתניות האלו שמוזמנות לפאנלים בתכניות בשבת בבוקר. יש לכם עדיין הרבה יותר כוח ממה שהיינו רוצות לייחס לכם. צרור הפתגמים הראשון שאני רוצה ללמד אתכם בערבית הם: “כלב נובח לא נושך”, “עבד כי ימלוך” ו-“כל כלב בא יומו”.

ויהי סבבה

קחו לדוגמה את עירית לינור, שהייתה הבחורה הכי ארסית ומסרסת במדינה, ואיזה שקט פתאומי נפל עליה ברגע שהיא התחתנה. כל בנות מיני שנועצות עתה עיניים זועפות במסך יודעות באיזהשהו מקום פנימי ומוכחש שיש בזה משהו. והעולם לא ייחרב אם נעיז להודות שאנחנו קצת זקוקים זה לזו בגלגול הזה.
ואסיים בנימה ת”נכית: וגרו זאב עם כבשה, סיני עם ערביה, ויהי סבבה.

תגובות

  1. רויטל

    אולי פשוט כדאי לנו להסתכל על דברים כמו שהם, בלי לחפש פרשנויות מיותרות.
    אני תמיד חיבבתי סרטים בשפות זרות, זה נותן לפעמים פרספקטיבה.
    אבל החיים זה לא סרט, בטח לא הוליווד, מקסימום תורכי סוג ב’.

    אם הוא אומר לך, תשמעי, את מוצאת חן בעיניי, זה נעים לשמוע, אין צורך להתחיל לבדוק איתו מה בדיוק הוא אוהב אצלך. כנ”ל לגבי אם הוא אומר להתראות, כנראה שהוא פשוט הולך, ויש סיכוי שיחזור. אבל אף אחת, עד כמה שאני יודעת, לא ניחנה ביכולות חיזוי וניבוי עתידים שטרם קרו, ואי לכך ובהתאם לזאת, עד הטלפון הבא שלו או עד הטלפון הבא שאת תחליטי לעשות, אין לך מושג מה יקרה שם. כי העתיד לא נוצר עדיין. כאן בעצם, נכנסות כל הדילמות האלה והפרשנויות והציפיות שמגיל אפס טוחנים לנו בראש. כל הזמן יש התעסקות בשאלה “למה”, מאחר וכשהיינו קטנים, כשענינו להורים שלנו “ככה”, הם אמרו ש”ככה זה לא תשובה”, כי זה גם מה שההורים שלהם אמרו להם. לופ מפגר, לא??
    מאז אנחנו מקובעים באופן חולני על לענות על שאלות שלפעמים התשובה היחידה שנמצאת שם היא “ככה”, לנו, כאנשים, פשוט קשה לחיות איתה, מכורח ההרגל.

    ההתחבטויות המיותרות האלו שואבות לנו כל גרם אנרגיה, זה בטוח. זה מעייף, זה מאוס, וזה בטוח מיותר. כשהבנזוג שלי אומר לי משהו ואני מתקשה להבין מה הוא רוצה, כי הוא באמת לא היה ברור, אני אפנה לידיד, או גבר אחר שאני סומכת עליו ואשאל אותו, בדיוק כמו שידידים שלי פונים אליי כשהבתזוג שלהם מחרפנת אותם והם לא מבינים וואט דה פאק הן רוצות.

    כן, לתקשר, כל הזמן, לא לשמור בבטן, כי לפעמים זה סתם סרט בראש שלנו, ולא המציאות עצמה.
    ולהפסיק לחפש דברים שלא קיימים באמת.

    שלום ותודה.

    • רויטל, אני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת
      ובכל זאת יש לי שאלה אחת לשאול אותך
      את כותבת שאם בן הזוג שלך לא ברור ואת
      לא בטוחה שהבנת (או בטוחה שלא הבנת) את
      פונה לידיד או גבר אחר שאת סומכת עליו
      ואני שואל: מה רע לפנות אל בן הזוג שלך בכבודו
      ובעצמו? נכון שגבר אחר יכול להבין אותו יותר טוב
      ממך, אבל אף גבר בעולם לא יבין אותו יותר טוב ממה
      שהוא מבין את עצמו. אי לכך ובהתאם לזאת *אין אף אחד*
      שיכול להסביר לך למה בן הזוג שלך התכוון טוב יותר מאשר
      בן הזוג שלך.

      אני מסכים עם האמירה שלך שצריך לתקשר, אבל אני
      בעד לקצץ במספר המתווכים ולעשות את זה ישיר
      זה לא קמפ דייווויד פה

      אה, כמעט שכחתי “ככה” זו כן תשובה
      זה גם מתקשר לשיחה שלנו בצ’אט לפני כמה ימים

      • רויטל

        בייב, השיחה שאני אעשה עם חבר טוב תקרה אך ורק אחרי שאני והבנזוג שלי נגיע לאיזה מבוי סתום בתקשורת שלנו, לזה התכוונתי.
        פעם יצאתי עם איזה אחד, לא חשוב מאיזו עדה, שעשה לי קונצים מפה עד נהלל, היו לו יציאות שחירפנו לי ת’שכל, וכמות האהבה שכיוונתי ללב שלו לא ניטרלה את הציניות ואנוכי נותרתי בלי שום כישור להבין “למה התכוון המשורר?”. או אז פניתי לחבר טוב, שדי מזכיר אותו ואת דעותיו, והוא ישב והסביר לי אחד לאחד מה מתחולל לו בראש. לזה התכוונתי. מתווכים לעולם יגיעו כשלב אחרון אחרון בכל מה שקשור למערכות היחסים בחיי, למרות שאין סיבה שלא לשתף חברות טובות שלי בלבטיי ובסרטים שרצים לי בראש. זה דווקא מצחיק לפעמים…
        עכשיו אתה יכול להירגע, נכון?

        • רויטל יקרה, אני רגוע
          ועכשיו אני כבר לא מסכים עם רוב
          הדברים שכתבת, עכשיו אני כבר
          מסכים לגמרי.

          כשאין ברירה אז אין ברירה ופונים
          למתווכים, פרשנים, מומחים ואפילו
          מכשפים ומעלים באוב מתקבלים באין
          מוצא אחר, העיקר שנצליח להבין כבר
          למה היא נעלבה אם אמרתי בוקר אור
          ולא בוקר טוב ושהיא תבין שמבחינתי זה
          ממש, אבל ממש, אותו דבר.

        • רוויטל
          לפעמים פרשנות , כמה שתהיה ממקור ש”אמור” להבין יכולה להטעות ובגדול.
          אני כשיש לי שאלות מהסוג הזה, פונה ישר למקור.
          ( אחרי שנרגעתי .. נשמתי עמוק וספרתי עד 100 )
          ואם מדובר בטיפוס כמו שהזכרת .. אני לא טורחת לשאול אף אחד.. אני פשוט קמה והולכת.
          לא קל .. ולקח לי זמן ללמוד לקום .. וקצת יותר זמן ללמוד ללכת אבל ..
          A woman’s gotta do what a woman’s gotta do…
          ויפה שעה קודם.

    • למה התכוונת שחתמת ב”שלום”
      זה אומר שאת הולכת לתמיד?
      שתחזרי?
      ששלום עולמי זאת השאיפה?
      ולמה לא אמרת ביי, או צ’או, או להתראות.
      שלום זה כל כך סופי.

  2. אלמוני

    יאללה נישבר כבר מדיבורי השוואה בנים-בנות
    אנחנו שונים ואנחנו רוצים דברים אחרים ואנחנו יודעים את זה
    הנאורים בינינו יגידו – בואו ננסה להבין זה את זה
    והחשוכים ילבו פחדים וכעסים. יאללה הבנו כבר.

  3. אנחנו אלופות בזה לא?
    אם הוא אמר לי אז.. אם ההיתי אומרת לו אז..

    ומייד יש את המסכן התורן על תקן “ידיד”/מתורגמן או איך שלא תקראו לו שמייד צצץ לפרשן את הנעשה..

    כבר אמרתי שאני רוצה חוברת הפעלה? כזאת בשפה פשוטה , הוראות וסייגים.

    בנתים אני דוגלת בשיטת המבט:
    מה?? ?

    זה עובד.
    ודרך אגב אם גם לידיד/מתורגמן צריך לתרגם אז מה הוא שווה בעצם?

    • לידידים לא צריך לתרגם, כי אנחנו לא מפחדות לתקשר איתם. הסיבה שאנחנו לא מתקשרים עם בני זוג, בייחוד כשהם חדשים זה כדי לא להלחיץ. כל “ערביה” תגיד לך לא לעשות לבחור שיחת “יחסינו לאן” אחרי שני דייטים, והאמת היא שכל דבר שתרצי לדעת באותו השלב, פשוט ככל שיהיה, יישמע כמו “יחסינו לאן”. היה הרבה יותר קל אם יכולנו להתנהג לבני הזוג שלנו בתחילת דרכם כמו שאנחנו מתנהגים לידידים או לאנשים שאנחנו לא מעוניינות בהם. הפרשנויות הן ברירת מחדל שלנו בשלב הזה. פרשנות היא פעולה שאנחנו עושים על סמך הניסיון הקודם שלנו, בהעדר אופציית התקשורת. וכאן מתחילות הבעיות. הקורבן החדש לא בהכרח נופל לקטגוריה הסטטיסטית של האקסים שלנו (או של החברות שלנו) ואפשר ליפול פה בגדול. אגב, לדעתי אנחנו פועלים ביחס לאקסים שלנו לא רק בפרשנויות אלא בכלל… מי שהיה לו בן/בת זוג תקופה ארוכה עדיין מנשק כמו שהאחרון/ה אהב ועושה מה שהוא רגיל, ואם לא תהיה תקשורת ולא יבהירו לנו שהחדש אוהב דברים אחרים, אנחנו תקועים, לא?

  4. מריה שרייבר

    ענק!!!
    צחקתי הרבה

  5. Evil the Beaver

    באמת שבדר”כ אנ’לא מבין מה הן בכלל רוצות ממני, מעצמן, מהחיים ובכלל…
    אך מצד שני, תובנות מסוג זה זוכות להערכה מוגזמת בעליל.
    אני מסתדר מצויין גם בלי לדעת על מה לעזאזל הן מקשקשות ולפעמים אני מצליח לתת תשובה “נכונה” ע”פ האינטונציה בלבד.
    אוו מאן, איי קיל מי.

    • חבל, כי תקשורת בין בני אדם זה אתגר נחמד. לי לפחות. נכון שלפעמים זה מעצבן ומתסכל, כי לא כל אחד ואחת באמת יודע/ת מה הוא/היא רוצים בכלל ויש הרבה שנוטים לזיין ת’מוח, אבל אני חוויתי שזה תמיד נותן סיפוק “לפענח” את הצד השני, וזה לא משנה אם הצד השני היא “ערבייה” או “סיני”. אני תמיד הרווחתי תובנות מעניינות, גם אם לפעמים לא נעם לי לאוזן וללב.
      אני שמחה לשמוע שיש “סינים” בעלי אינטואיציה. זה מרענן. אבל אני ממליצה על תקשורת ישירה ולא ניחושים. זה תמיד מכוון יותר לאמת ואז אתה יודע איפה אתה עומד ויותר קל להחליט איך להמשיך הלאה.

  6. *ע נ ק ! ! !*
    איך צחקתי.. כ”כ נכון, איזה דימוי מצוין, מדוייק ורגיש, בנוגע לשפה.
    והכי טוב- אין בכתבה האשמה שמכוונת לאחד מהצדדים. כתבה רגועה ומרגיעה, עם המסר הפשוט : דברו ותקשרו יותר, ותחיו חיים טובים וארוכים יותר:)

  7. אלמוני

    בקשר לעירית לינור – זה פשוט מפני שהיא נישאה נישואים כנראה מוצלחים, לאלון בן דוד המתוק. בחורות שמתחתנות חתונה פחות מוצלחת, עם גברים שיש להן איתם יותר קונפליקטים, לא בהכרח “נופל עליהן שקט” אלא להיפך.
    לפי הרבה פרמטרים, לנשים נשואות יש חיים יותר מסובכים ומלאי מתח מאשר לרווקות, כבר חקרו את זה לא מעט. אז במקום לדבר על “מקום מוכחש” אצלינו כדאי לבדוק את הקלישאה קצת יותר טוב ואולי אפילו לוותר עליה.

  8. דיאנה וינר

    הזאב הוא כמובן האישה והכבש ייטרף דיי מהר כשהם יגורו ביחד.
    לעולם לא תהיה אחווה בין שני המינים ולא בין המין הנשי לבין עצמו,
    כי זאב הוא זאב והוא רע מטבעו לבני מינו וגם לאחרים.
    .
    אני אישית מאוד בעד הכבשים, אבל גם אני רעבה לפעמים לאיזה סטייק עסיסי.

    • דיאנה, קראתי כמה תגובות שלך אתמול
      ואת זאת עכשיו ויש לי שאלה קטנה אלייך

      מה יש לך נגד נשים? מאיפה המיזוגניה הזאת?
      הגרועים שבגברים לא כותבים ככה על נשים

      אולי נתקלת בנשים רעות כל חייך (מה שאומר
      דבר או שניים על קבלת ההחלטות שלך) אבל
      אולי תאמיני שלא כולן כאלה? נשים הן בני אדם
      יש רעות, יש טובות ויש באמצע, אני לא מבין את
      ההכללות המאויימות שאת עושה (אני כותב
      מאויימות כי נראה לי שאת מאויימת ע”י נוכחותן של
      נשים בסביבתך הקרובה או הרחוקה)

      אשמח לקבל תשובה
      אלף

      ד”א, אם בא לך לתאר רשע, כדאי שתנסי
      חיה אחרת, הזאבים הם בהחלט לא מין מרושע
      ואת זה אומר לך אחד שמכור לערוץ 8

      • דיאנה וינר

        אני לא מאויימת על ידי נשים. אבל כאישה אני יכולה לספר לך סיפורי רוע כאלו על נשים
        שיעשו לך צמרמורת.
        למסקנה שהגעתי, הגעתי אחרי שנים ולא שלפתי אותה מהמותן, אבל קשה לי להסביר לך את זה יקירי כי אתה לא אישה, ולכן קשה לך אולי לדעת מה באמת קורה שם בעולם הזה של נשים בינן לבין עצמן. אני מהבודדות בעולם שחושבות שאם ייתנו לנשים לנהל את העולם יהיה פה רע ומר ומנוכר.

        יש חיה כזו, רוע נשי, אולי ההשוואה לזאב היא לא נכונה (גם אני צופה בערוץ 8 ומאוד מאוד אוהבת זאבים), אבל החיה הזו חיה וקיימת, גם אם אחיותי היקרות ימשיכו להכחיש אותה, ולשנוא אותי על דעותי אני אמשיך לחשוב ככה בעיקר בגלל שאני אישה ומכירה את היצרים החשוכים האלה אפילו אצלי. ולא – אני לא אוהבת אותם (את היצרים הללו) בכלל.

        • אני לא אישה אבל אני לא חי בעולם
          משלי, אני מכיר נשים, אני פוגש נשים
          כמו כולם, אנחנו חיים בעולם שיש בו נשים
          וגברים, אין שני עולמות נפרדים.
          ובעולם הזה שאני מכיר, אני רואה נשים
          שהן חברות טובות אחת של השנייה, חלק
          מהן חברות חדשות וחלק חברות ותיקות
          והן לא תוקעות סכינים ונועצות שיניים זו בזו
          אני לא יודע מה קורה ביניהן כשהן לבד, אבל אני
          יודע מצויין שאם המצב היה רע כמו שאת מתארת
          הן לא היו נשארות חברות.
          אני לא חושב שיש רוע נשי, יש רוע אנושי, חלק
          מהנשים בדיוק כמו חלק מהגברים הן אגוצנטריות
          קטנוניות ורעות, זה לא אומר שהרוע שלהן הוא נשי
          כמו שזה לא אומר על הגברים האלה שהרוע שלהם
          הוא גברי.
          ואם אצלך יש רגשות אפלים כלפי נשים אחרות, או כלפי
          בני אדם אחרים באופן כללי, אז חבל מאוד, אבל אני בטוח שזה
          לא מדוייק להשליך מזה על נשים באשר הן נשים.
          אני לא חושב שהרגשות האלה שאת מכירה אצל עצמך נובעים
          מהיותך אישה.

          ולעניין הסיפורים שאת יכולה לספר לי על נשים, אני יכול לספר
          לך סיפורים כאלו על גברים, זו לא חכמה! אבל להסיק מכך שכל
          הגברים רעים יהיה שגוי באותה מידה שהמסקנה שלך לגבי נשים
          היא שגויה.

        • חשבת אולי על זה
          שהיצרים החשוכים שאת מדברת עליהם
          קיימים בגזע האנושי ככלל ולא רק בנשים?
          ומה יש לכולם נגד חושך?
          זה חלק מהכל
          יש תהליכים שיכולים לקרות רק בחושך
          עין מוארת
          עין חשוכה
          ככה בכל מקום תראי משו
          חיוך

        • platipoos

          לחיזוק
          טענה פעם צרפתיה מטורפת שהייתה גם פילוסופית לא קטנה כי:
          “ידידות אמת בין שתי נשים תיתכן אך ורק נגד אישה שלישית”

          • דיאנה וינר

            בהחלט נכון מה שכתבת. למרות התגובות עדיין לא שיניתי את דעתי.
            יש בנשים איזה מן רוע בסיסי, חזק ויסודי, שכשהוא יוצא החוצה,
            אבוי לכל מי שבסביבה.
            בגברים יש אולי אלימות, כעס, שנאה והמון דברים אחרים, אבל אצלם
            עוד אף פעם לא נתקלתי באותו סוג של רוע, קנאה, צרות עין ואכזריות טהורים שקיימים רק אצל נשים.
            כשפנדורה פתחה את התיבה, נכנסו בה כל רוחות השאול המרושעות. כשפרצה מלחמת טרויה, סביר להניח שהלנה היפה צחקקה לה בהנאה ובגאווה למחשבה שהכל בעצם קרה בגללה.
            ואין בי שנאה כלפי נשים, אני פשוט מפעילה את מנגנון ה”כבדהה וחשדהה” שלי כלפיהן ומסרבת
            בתוקף ליטול חלק בקרקס הזה שנקרא “אחווה נשית”.

        • אני מצדיעה לך ומסכימה לכל מה שכתבת
          אני מניחה שגם אני שייכת למיעוט ה”יודע” כי עולם שינוהל ע”
          נשים יהיה עולם רע מנוכר ונוראי!!!

    • נומרולוגית

      דיאנה,
      גם אני עוקבת כמו אלף אחרי התגובות שלך, ואני מסכימה עם אלף במקרה הזה.
      אני לא חושבת שזה נכון לסווג אנשים ובני אדם לנשים רעות, גברים כבשים.
      אני למשל רואה את עצמי קודם כל כאדם, ואם אני טובה או רעה (למרות שאגב אני לא מאמינה ברוע טהור או טוב מוחלט, בכולנו יש גם מזה וגם מזה – אבל זו כבר סוגייה אחרת), זה קודם כל תכונות אישיות ובחירות שלי כאדם שלא קשורות בהכרח למין אליו אני משתייכת. יש בדברים שלך
      אלמנט של גזענות. זה כמו לטעון על אוכלוסית ההומוסקסואלים למשל שהם רעים מעצם היותם הומוסקסואלים.

      מקווה שלא תשנאי אותי ואת התגובה שלי רק מעצם היותי אישה. אם אני טובה או רעה, תחליטי לבד לפי התגובה שלי.
      מקווה שאולי בעתיד תשני את דעתך, או כמו שג’וליה כתבה לי בתגובה לכתבה קודמת: הלוואי ויום אחד תמצאי את האישה המתאימה.

      🙂

      • אוריאנה

        א. אלף צודק וגם נומרולגית. דיאנה, כואב הלב לקרוא אותך, המרירות שלך זועקת למרחוק. אני לא יודעת איזו טראומה עברת, אבל תדעי שגם אני נפגעתי מנשים. ומגברים. ומהרבה בני-אנוש, ואני לא חושבת זה קשור בג’נדר מסוים.
        ב. כן, יש רוע בנשים. יש רוע בכל יצור אנושי, כמו שיש טוב בכל יצור אנושי. הטוב והרע הולכים יחד. הרי, אלמלא הרע, איך נראה את הטוב?
        ג. אהבתי את זה שלא היססת לקום ולהכריז שאת שונה בקטע הזה של אחוות-נשים.

        אוריאנה

      • 000-סוכנת מיוחדת

        כאשה אמיתי בכל רמ”ח אבריה ושס”ה גידיה (עד שיוכח אחרת)
        אשר אוהבת נשים בפרט ואנשים בכלל
        כאחת שתמיד סקרנית להכיר עוד רובד בלתי ידוע ושונה שניקרה על דרכי ומהווה אחד מאין סוף המרכיבים של המארג הסבוך המוכר כטבע האנושי, הייתי מסתכנת ומנחשת שדיאנה וינר היא בעצם גבר בשנות העשרים המוקדמות שלו

  9. איזה יופי של מאמר!
    כתוב חינני ומשעשע
    אבל הרבה יותר חשוב, מדוייק

    נכון, אנחנו חושבים אחרת ולפעמים מתכוונים לדברים אחרים
    למרות שאנחנו משתמשים באותן מלים. אנחנו מפרשים אחרת
    את דבריהם של בני המין השני וזה טבעי לגמרי, כי אנחנו נותנים
    לדברים את הפרשנות שאנחנו היינו מתכוונים אליה אם היינו אומרים
    את אותו דבר.
    אם בחורה מסויימת אומרת “אני אתקשר אלייך” ומתכוונת “אני אתקשר
    כשהגיהנום יקפא” היא תוכה בתדהמה אם הגבר שאמר לה אתמול
    “אני אתקשר אלייך” אכן יתקשר, היא לא מבינה… אבל הוא אמר…
    איזה בילבול… ומה בכלל עושים?
    אני לא בטוח שאפשר ללמד גברים ערבית או ללמד נשים סינית
    אני לא יודע אם הסיבות הן גנטיות או תרבותיות, אבל אני חושב
    שהן מאוד עמוקות ולא בטוח שאפשר לשנות את זה

    ולכל אלה ששואלים, “אז מה? נמשיך לנהל דו שיח של חרשים?”
    התשובה היא ממש לא, לא בלמד רבתי. הפתרון הוא לזכור שכולנו
    מדברים שפה נוספת עברית, שפה מופלאה שמכילה משפטים כמו
    “מה זאת אומרת?”, “למה את/ה מתכוון/ת?” ועוד כהנה וכהנה משפטי
    שאלה והסבר מוצלחים וברורים, אז קדימה גבירותיי ורבותיי, להתחיל
    להשתמש בעברית ויפה שעה אחת קודם!

    ולסיום, שוב, מחמאות למחברת
    מאמר מצויין שלא רק שאינו מקבע
    את הפערים בין המינים, כמו שנעשה
    פה במאמרים מסויימים, אלא אפילו מנסה
    למצוא דרכים לצמצם את הפערים הללו

  10. יואב מברלין

    כרמלוש, טוב לראות אותך כותבת כאן, וכותבת טוב. צחקתי.
    גברים ונשים אכן מתקשרים בצורה שונה. יש ספר חצי-טוב בשם “גברים ממאדים ונשים מנוגה” שמדבר על זה (והורס עם עצות-סבתא אמריקאיות שבלוניות ומטופשות).
    אבל העיקר זה באמת בהכרה בעניין ובפתיחות, ובחוסר ציפיות להבנה טוטאלית לגבי פירוש המונחים: קשר, מחויבות, אהבה וכו’.
    אבל זה לא קשור בין גברים ונשים, אלא בין שני בני-אדם כלשהם. תוהה אני האם לשני גברים בקשר רומנטי/אינטימי או לשתי נשים כנ”ל – יש הבנה בלתי-אמצעית. מסופקני.
    אגב: גם כשאני מסתכל על המסך הבורדו של “בננות” ורואה בורדו וכרמל מסתכלת על אותו מסך בורדו (נניח אצלי בבית, ככה שזה ממש אותו מסך) זה לא אומר שהגירויים הם שווים. הבורדו שלי הוא לא הבורדו שלך, טעם חמוץ שלי הוא לא טעם חמוץ שלך, וכמו שקלפטר ידידנו אמר: “האהבה שלי היא לא האהבה שלך”.

    אז קחו את השומשומייה ונגנו והיו מאושרים.

    • אוריאנה

      שוב כולם מכירים את כולם, ואני מחוץ לקליקה. זה בסדר, התרגלתי ופתחתי את קליקת האאוטסיידרים.

      נ.ב – קלפפטר לא שר על אפלטון “האהבה שלי היא לא האהבה שלו”?
      מה עניין שמיטה להר-סיני?

      • יואב מברלין

        מי מכיר את מי?! אני את כרמל? כרמל אותי?
        או אולי כרמל מוכרת מאד גם ממקומות אחרים בהם היא כותבת כמו “וואלה” ו-“סיוון” ו-“מסע אחר”, והבעתי שמחה צנועה על הופעת במקומותינו?!?!?!
        (גם בפורום זה אני לא מכיר ולא מוכר – בררי נא)

        • ההולנדי המעופף

          שקרן קטן. כולם יודעים שאתה מכיר את כרמל כבר שנים, עוד מירושלים, שהיא תופסת ממך ושהיא היתה אצלך בביקור בניו-יורק.
          לא הייתי אומר, אבל נוכח ההכחשה לא יכולתי להתאפק.

  11. תפרחת

    כמה שאת צודקת חביבתי.
    באמת הם מדברים בשפה שונה מאיתנו.

    במיוחד אהבתי את ההתייחסות שלך לזה שלגברים אכן יש כח. והאמת, טוב שכך.

    ריספקט
    תפרחת

  12. תראי הכל משחק. גברים נשים משחק בלתי פוסק. שנים שהם סירסו לנו את האמאמא אז עכשיו תורנו לסרס אותם ולו בקצת.
    הזכירו כאן נשים נשואות. ובכן אלו הן המסרסות האמיתיות, המאלפות המומחות, המתכנתות המושלמות. הרווקות בסך הכל צועקות צועקות אבל לא נושכות. עירית לינור עכשיו במקום לנסות לאלף את כל הגברים במדינה, לקחה לעצמה פרוייקט אישי. ועוד איזה פרוייקט.

  13. תועה בחלל

    ההבדל הוא לא בכרומוזום Y נמצא או חסר, ההבדל הוא ברמת החשיבות שאנשים מייחסים למה שאנשים אחרים חושבים. כשאתה מייחס חשיבות מאסיבית למה שאנשים אחרים חושבים אתה מפתח חושים של נץ לגבי כל תנועת עפעף שלהם. רוב הנשים רגילות לייחס חשיבות למה שאנשים אחרים חושבים יותר ממה שהן חושבות על עצמן, ורוב הגברים רגילים לייחס יותר חשיבות למה שהם חושבים. אבל, באופן אישי נתקלתי במקרים הפוכים בשני המינים, ככה שזה לא בהכרח כרומוזומלי.

    • מאיפה הבאת את התאוריה הזאת?

      • תועה בחלל

        מצפיה רבת שנים במין האנושי, אני אנסה להסביר עוד פעם. כשאת מנסה למצוא ברווחים בין האותיות של המילה להתראות את הזמן שיקח לו להרים טלפון, המאכל האהוב על אמא שלו ושמות ילדיכם המשותפים מה שאת עושה הוא להניח שהוא זה שיקבע את הקצב. כלומר, ההנחה הבסיסית שלך היא שאת תמיד מעוניינת ומיד בקשר הדוק, והוא, יש לו זמן, אולי אם לא תהיה הארכה בדרבי הוא יתקשר. על ההנחה הזאת בנוי חלק נכבד מהמשך המין האנושי, אין במה שכתבתי האשמה שנשים הן תלותיות, ההתנהגות הזאת נדרשת על ידי גברים (לא מזמן היתה תוכנית בערוץ 8 על הצורך של גברים להיות רצויים). מנסיון, גם גברים שטוענים שנשים תלותיות ולא מבינים למה צריך להפגש או לדבר כל יום, הופכים מופתעים עד נעלבים מאוד כשאת מוצאת לעצמך עיסוקים אחרים ולא זוכרת להתקשר לנדנד להם.
        בכל מקרה הייתי ממליצה לבננות במצוקה להתנהג קצת כמו גברים, לחשוב מה בא לך לעשות ולעשות אותו. ואם מה שבא לך לעשות זה להתקשר אליו 18 פעם בשמונה שעות שהוא בעבודה ואז לחכות לו בבית 24 שעות אחרי שהכרתם, לכי לטיפול, אמון לא בונים כל כך מהר.

  14. עובר אורח

    עוד פעם דנים באותו עניין. אחזור ואומר כפי שבעבר אמרתי, אין שפות שונות. אני לא מדבר לא סינית, לא ערבית ולא שום שפה אחרת. אני מדבר את עצמי. מה שאני אומר זה מה שאני מתכוון. מה שאהובתי אומרת זה מה שהיא מתכוונת. אם יש משחקים – יש אי אמת. ואם יש אי אמת היא לא, ואני לא, אהובתי/ אהובה. תבינו, המשחקים והרמאויות הקטנות שייכים למי שעושה אותם. ומנסיוני אין הבדל בין שני המינים. הלא ישרים/הגונים בשני הצדדים אינם חברי. לא היו ולא יהיו. ואם נתקלתם ברמאים/ שקרנים/ לא ישרים. מה שאני מכנה שרלטני אהבה, נתקו מגע. אל תנסו לחנכם. זו הרי המניפולציה שהם/ן עושים/ות עליכם/ן. שאולי את/ה תחנכו אותם/ן מחדש. עד שהתפכחתם/ן הם כבר אצל הקרבן הבא.

    • רויטל

      למה/מדוע בחרת/בחרטא לדבר/ת בלשון כפול/ה.
      כאילו מה/מה?
      אם אני/אתה גבר/בחורה אני/אתה לא נבין/תבין למה התכוונת?
      הרי ברור/מאוד ברור ששרלטני/ות שפה יש בכל מקום/ואתר.
      הנה, את/ה הוכחת את זה/ת ברגע זה/זאת ממש.
      לא ככה?

      סתם, בצחוק, בתכלס אתה צודק/ת.

    • אבל פה בדיוק יכולה להתחיל בעיה: גם כששני אנשים הכי כנים בעולם לפי תחושתם הפנימית, יכולת הבטוי שלהם מוגבלת ובאותה מידה מוגבלת יכולת ההבנה שלהם של הצד השני. שני אנשים מאוד אוהבים יכולים להתקל בקשיים אמיתיים של הבנה של הרצונות והצרכים של הצד השני. שלא לדבר על זה שמישהו יכול להיות בטוח וגם להצהיר שהוא מרגיש משהו אבל כל ההתנהלות שלו מעידה על ההיפך. זה קל מדי לקרוא לזה משחק, הביטוי משדר התכוונות זדונית, ופעמים רבות זה לא המקרה. מה לעשות שרובינו לא תמיד קשובים לרצונותינו האמיתיים, מנגנוני הרמיה העצמית פועלים ועד שמתגלה הנטיה האמיתית שני הצדדים עלולים להפגע.

      • עובר אורח

        שחף. אני מאמין כי מן היום שבו התחלנו לדבר החליפו המלים את רוב דרכי הקשר האחרות שהיו בין בני האדם. במידה רבה עיקרו המלים את התקשורת הגופנית שהיתה בנו בהיותנו בראשיתיים. אני מציע להקשיב, להקשיב היטב לנאמר. ואם משהו בהתנהלות נראה סותר את המלים, לבקש הסבר נוסף. הכל מותר באהבה. אז לפחד מהסבר נוסף?

    • בהמשך לאותו דיון ישן לגבי המשחקים, אתה באמת מאמין שמי שמשחק הוא לא ישר ?
      אם נעשה השוואה (בוטה מאוד אני מודה) לתחום הצרכנות האם עצם העובדה שאתה מנסה להבליט יותר את התכונות הטובות שלך ולהצניע את החלקים הפחות מושכים, עושה אותך שקרן ?
      הרי מי מאיתנו לא היה בדילמה הקבועה בתחילתו של קשר לגבי תדירות הפגישות הרצויות ? מצד אחד אתה מאוד מעוניין לראות אותה כמה שיותר אבל, מצד שני, אולי היא תחשוב שאני אובססיבי. ולכן אתה חייב לעשות איזה שהוא סוג של משחק כדי לדעת מה קורה. הרי אם הצלחתם לעבור את השלבים הראשוניים היא תגלה בדיוק מי אתה ו.. אוקי היה משחק קטן תתבעי אותי !
      מה גם שלצערנו יש מין הצדק בקלישאה שאומרת שאנחנו נמשכים יותר למי שלא רוצה אותנו. אז מה לעשות ? משחקים משחק קטן והבחורה שאתה מעוניין בה תרצה גם אותך. עצוב, נכון אבל לצערנו זה עובד.
      כל עוד המשחק הוא לשם השגת המטרה (קשר רציני ואוהב לא ?) ולא לשם המשחק (“תראו איך אני מחזיק אותה במצב צבירה של ג’לי” וההיפך כמובן) אז משחק הוא לגיטימי ברמה מסוימת. אין מה לעשות. זה טיפשי, זה עצוב שזה עובד ככה אבל זה עובד !
      ולא כל מי שמשחק הוא/היא רמאי/ת.

    • עובר אורח, אני חושב שאתה מדבר על
      דבר אחר מזה שרויטל מדברת עליו
      (רויטל, תקני אותי אם אני טועה)
      אתה מדבר על שקרים, משחקים וחוסר כנות
      והמאמר מדבר על הבדלים בצורת החשיבה
      ההתבטאות והפרשנות, על זה שלפעמים גם אם
      אתה מדבר את עצמך ואהובתך את עצמה, שניכם
      בכנות מוחלטת, עדיין יש אי הבנות. לא כי אתם בוחרים
      לדבר שפות שונות על מנת להקשות זה על זו אלא כי
      שונים, אתה סינית והיא ערבית.
      האם אתה לא מכיר מצבים כאלה? ששניכם מתנהגים
      ומדברים כמו שאתם באמת ועדיין יש אי הבנות מסויימות
      אם לא, אז אני נורא מקנא בך, לי דרושה לפעמים עבודת
      הסברה לא פשוטה לפני שמי שמולי מבינה אותי (עבודה
      שאני עושה בשחה אגב, אבל הייתי מאושר יותר אם הדברים
      היו ברורים מלכתחילה)

      בקשר לדברים שכתבת, אני לא חושב שהם כל כך קשורים
      למאמר, אבל אני בהחלט מעריך את העמדה שלך וחושב
      שאתה צודק, גם אני משתדל להתרחק מאנשים לא הגונים
      ולא ישרים.

      • עובר אורח

        אלף. אתה צודק. אני אכן התכוונתי לשקרים בעוד כרמל מדברת על שפות שונות. ודאי שלפעמים אני מדבר כך ואהובתי שומעת אחרת וההיפך. והרי זה מה שעושה את חיינו כל כך מעניינים. אך אני בתגובתיבחרתי לקחת את העניין לכיוון שאני מעוניין בו. מותר לי, לא? ואוסיף אמירה קטנה. שוגה באשליות מי שחושב שביום שנחתמו יחסיו עם בן זוגו בהכרזה כלשהי,(חברות, חתונה, חוזה או כל כיוצא בזה) הגיע אל המנוחה והנחלה. כמו ברשיון לאוטו, זה רק מתחיל. כל יום הוא יום לימודים חדש. כל יום צריך לעבוד על האהבה מחדש. כל יום צריך לגלות את בן הזוג מחדש. כל יום צריך לחבר את המילון הדו לשוני שוב. רק כך יש הבטחה למשהו טוב. ואף כי יומנו הופך הרגל, צריך יום יום לנסות להפכו מיוחד. נכון, זה קשה. אבל רק כך אפשר לשמר את האהבה. ועכשיו כשאני רואה מה שכתבתי אני נדמה בעיני כמין טרחן. אז סליחה.

        • בטח שמותר לך לקחת את הדיון
          לאיזה כיוון שאתה רוצה.
          לא רק זה, אלא שאני מזדהה עם הכיוון
          החדש שאליו לקחת את הדברים, יפה דיברת

          כל טוב לך
          אלמוג

  15. ילד מזדקן

    מאמר מעולה.
    מה קרה שאת כבר לא כותבת בוואלה ובסיוון?

    • גם אני התגעגעתי. לכתיבה זתומרת. חשבתי שאוכל בלי זה, הלכתי לעבוד באיזה דוט קום והוא התפרק לי. אז לוואלה כבר אין לאן לחזור ועל סיוון אני כועסת, אבל מתבשלים כמה דברים מעניינים ויהיה בסדר 🙂

  16. אורית

    אולי כמו תמיד אני מתבייצבת לצד המין הגברי, אבל באמת שזה כל כך פשוט. לא בנות, הם לא מדברים שפה אחרת. אתן פשוט שומעות אחרת.
    ברגע שמפסיקים לחפש משמעויות בין השורות ומפסיקים להביא לתוך כל שיחה, תמימה יותר או פחות, מטענים/תסכולים/חלומות/אכזבות, פתאום ממש אפשר להבין אותם.
    אולי קל לי לומר את כל זה כי מאז מתמיד הבנתי גברים טוב מכפי שהבנתי (ועודני) בנות.
    השפה היא אותה שפה. הבעיה מתחילה בכך שבמן שגברים נוטים לדבר בקודים (מילה-שתיים והקונפט הובן) ובו בזמן, נשים חייבות לנתח כל גבר הניצב מולן מהשלב שהוא היה זרע.
    מפה לא מגיעים רחוק.
    וכן, אם לא מבינים אותם – מותר לשאול, אבל קודם תצטרכו להתחיל להאמין שתקבלו את האמת. לפחות מהסביבה הנשית הקרובה לי למדתי שרוב הבחורות חושבות שאין אבסורד גדול מלשאול גבר לכוונתו, הרי הוא ישקר/יתחמק/יגמגם והן ייצאו מהשיחה כלעומת שנכנסו אליה.
    חבל
    וביננו, הדיונים האינסופיים האלה בנושא המינים ממילא לא מובילים לשום מקום, ואולי אפילו ההיפך.
    וכן, קל לומר ובכל זאת – להסחף לתגובות. אבל לאן באמת נגיע מכאן?
    כנראה רק לכך שכל אחד מאיתנו ימשיך להתבצר בעמדתו.

    אבל יום שישי בלילה.
    ורובנו נצא לבלות.
    גם הנשים הספקניות/כועסות ישלחו מבט מלוכסן לעבר הגברברים המסוקסים הגודשים את הפאבים.
    וגם הגברים המאצו’אים/שובניסטים יגניבו מבט לכל מחשוף.
    ואחלה.
    ככה זה צריך להיות.
    תהנו מזה.

    • מה שאת אומרת זה שלא משנה מה נגיד ועד כמה האנושות תתפתח, יש פרקטיקות שישארו בדיוק אותו הדבר. כלב הוא כלב חתול הוא חתול. אגב, תרשו לי לקחת עוד דימוי חוץ מהשפה, אני חושבת שבמנטליות ובהתנהלות, גברים הרבה יורת דומים לכלבים ונשים הרבה יותר דומות לחתולים. כן, פיזית הם חזקים יותר והם מעלינו בשרשרת המזון ונובחים עלינו ברחוב חבל על הזמן. אבל בתכלס, חתול אחד קטן ותחמן יכול לסובב כלב על האצבע. יש עוד כל מני דברים דומים אם תחשבו על זה. ומה שאורית אומרת, אם הבנתי נכון, זה שחתול, גם אם הוא דומה לנמר, אינו משנה את חברבורותיו. האינסטינקט החייתי שלנו תמיד יביא אותנו לאותה התנהלות בסופו של דבר, וזה קיים בתוך כולם, לא משנה כמה נאורים הם ירצו להיות וכמה שהם לא ירצו להודות בזה. אולי אפילו בגברים כמו אלף? 🙂

      • מה זאת אומרת “אפילו בגברים כמו אלף?”
        האם את רומזת שיש התנהגויות שאני נוקט בהן
        אך לא מוכן להודות בזה? לא הבנתי.
        חוץ מזה, אני לא “רוצה להיות נאור”, אני אומר
        את מה שאני חושב ואני לא מכריח את עצמי לחשוב
        שום דבר, אני מה שאני. אם אני נאור, אז יופי, אני
        שמח ואם אני לא אז חבל, אבל אני לא אתחיל
        לשחק את הנאור רק כדי למצוא חן בעיני העולם.

        • אלמוג, זאת דווקא היתה אמורה להיות מחמאה. כולנו מכירים את דעותיך ושאתה בדרך כלל הגבר הנאור והבסדר שלנו פה בבננות, אבל הנה, לפי התאוריה של אורית, גם לך בבסיסך יש נשמה גברית שפועלת לפי חוקים עתיקים ובסיסיים יותר מהתאוריות הכי מתייפייפות שימציא מוחינו. אורית מייצגת פה את גישת הדארוויניזם הביולוגי למשחק הגברי-נשי. לא אמרתי שהיא צודקת, רק תהיתי בקול מה זה אומר אם היא צודקת, אפילו על גברים כמוך. איך חשבת שניסיתי לרדת עליך, אתה, שאמור לייסד איתי כפר גלילי לעירניקים?

          • קודם כל, טוב לפגוש אותך פה
            תהיתי אם זו את, מסתבר שכן

            לא חשבתי שאת מנסה לרדת עליי
            פשוט חשבתי שאת רומזת למשהו ולא
            היה ברור לי מה זה, אני ממש לא טוב
            בפיענוח רמזים אז חשבתי שאולי אני אבקש
            הסבר (יצא לי משהו ברוח המאמר, אפילו שלא
            התכוונתי).

            לעניין עצמו, אולי אורית התכוונה לומר משהו על
            גברים באופן כללי, אבל תכל’ס מה שהיא אמרה
            זה שגברים *מצ’ואיסטים שוביניסטים* ימשיכו להגניב
            מבטים למחשופים, היא לא אמרה כלום לגבי גברים
            באופן כללי. מכיוון שאיני מצ’ואיסט ובטח שלא שוביניסט
            האמירה שלה ממילא לא מתייחסת אליי.

            ועוד שני דברים קטנים
            א) תודה על המחמאה
            ב) למה בשם האמיתי? אני לא מנסה להסתתר
            אבל יהיה נחמד אם תשתמשי בניק שלי, תודה.

            • אוריאנה

              שגברים מסתכלים על גודל המחשוף כי הם מאצ’ואיסטים שוביניסטים.
              הם מסתכלים כי הם בני-אנוש, וזה טבעי ונורמאלי להסתכל. תפסיקו לקטלג כל דבר.
              אוריאנה

              • אני לא אמרתי שאני לא מסתכל על מחשופים
                ואני לא חושב שלהסתכל על מחשופים זה
                שוביניסטי ומצ’ואיסטי, אני רק ציטטתי את הדוגמא
                שהביאו לפניי כדי לומר שגברים ונשים מתנהגים בצורה
                סטריאוטיפית ואין אפשרות להתחמק מזה.
                אני דווקא חושב שהסטריאוטיפים מתפוגגים להם
                כשהפמיניזם הולך ומתפשט ואני גם חושב שזה טוב.

                • זוארץ

                  הנשים היום שוביניסטיות לא פחות מהגברים…
                  פמיניזם אמיתי פרושו שיוויון הזדמנויות ויחס, בעוד שבפועל רבים (גברים ונשים כאחד) רוכבים על גל הפמיניזם למרות שהם פועלים בצורה שוביניסטית להחריד…
                  כמה נשים אתם מכירים ששילמו על בני-הזוג שלהן בפגישה ראשונה ? כמה גברים אתם מכירים שהיו מוכנים לתת לזה לקרות ?
                  בהנחה ולשני הצדדים יש רכב, כמה נשים אוספות את בני-זוגן מהבית בדרך לפגישה ?
                  כמה נשים פותחות את הדלת בפני בן-זוגן בכניסה למסעדה, באקט של נימוס ג’נטלמני ??

                  אלה רק דוגמאות קטנות ונפוצות, אבל הן באות להדגיש את העובדה שהשוביניזם פורח – גברים ונשים לא רק “מדברים” אחרת, יש להם גם ייעוד שונה… נשים אוהבות להיות מוחמאות (ע”י גברים), ולעומתן גברים לא מצליחים להסתדר עם מחמאות על יופי, עדינות ושאר תכונות “נשיות”…
                  היום נשים מגלחות שיער בכל הגוף, רודפות אחר אידיאל היופי הנשי התורן שרובו ככולו מוכתב ע”י גברים… אז מה ? זה עובד גם הפוך ?? ממש לא…
                  מישהי כתבה כאן מוקדם יותר שלגברים יש כוח… זה נכון בין השאר בגלל שהכוח ניתן לנו ע”י הנשים – אתם תכתיבו לנו איך לנהוג כדי שתתייחסו אלינו…

                  יש עכשיו הצגה (בקאמרי כמדומני) העוסקת בנשות יוון וספרטה, המביאות את הגברים להפסקת הלוחמה בינהם באמצעות קלף המיקוח האולטימטיבי: אם אתם נלחמים – אין סקס !!!

                  ותחשבו על זה…

                  • אני חושבת שעל זה בדיוק אורית דיברה. יש דפוסים שיקח לנו עוד הרבה זמן לשנות ויכול להיות מאד שיהיו אלו הבנות שלא ירצו שזה ישתנה בכלל. זה מחזיר אותנו למאמר שכתב כאן לא מזמן עידן לנדו, “גם שפחה גם מכחישה”. כל מה שזוארץ מתאר זה מה שאנחנו מכירים כתהליך “החיזור” ויש בו חוקים. מי שלא שומר על החוקים לוקח סיכון שהוא מאבד אחוז גדול מהפרטנרים הפוטנציאלים שלו. אם לא תציע לשלם בפגישה ראשונה 95 אחוז מהבנות יחשבו שאתה סתם קמצן. אם בחורה תתעקש לשלם וגם תפתח את הדלת של האוטו, סביר להניח שהבחור יחשוב שהיא אגרסיבית. משהו בו ירגיש מאויים מפניה וייתכן שהמשיכה אליה תפגע בגלל היותה פחות נשית בעיניו. גם כשמדובר באנשים שהם לכאורה כמו זוארץ ואלף, שהיו מקבלים קצת שינוי בברכה, אני מאמינה (וכנראה שגם אורית תסכים איתי) שמשהו בתת ההכרה שלהם, משהו ביולוגי או אולי תרבותי מאד מושרש, יגרום להם להרגיש לא נוח עם השינוי בכללו, כי אנחנו באמת עוד לא בשלים לכך, גם אם היינו מאד רוצים שזה ישתנה. לפעמים אנחנו מיללים ומתלוננים ומייחלים למשהו, אבל כשאנחנו מקבלים אותו אנחנו לא בדיוק יודעים איך לאכול אותו, וזה בדיוק מה שקורה לבחורים שמבקשים מישהי שונה. צר לי לאכזב אתכם אבל עד שהחברה האנושית לא תעלה עוד מדרגה בנושא הזה, כולנו ניאלץ לעבוד עם חלק הארי של הסטטיסטיקה, ואתה יודע מה, זוארץ? גם אתה תסתדר עם זה.

                    • זוארץ

                      מי זו “החברה האנושית” אם לא אני, את ואתם ?? אם אנחנו לא ניצור את השינוי, מי כן ייצור אותו ? החברה האנושית לעולם לא תעלה מדרגה, אם היא ממשיכה לשבת על הגדר ולחכות ש”מישהו” אחר יעשה לה את העבודה…
                      הבעיתיות היא שהגישה הזו תקפה גם בתחומים אחרים, מה שאומר שזה זה לא פער בין-מיני, אלא “פאק בייצור” של כל המין האנושי.
                      כולם רוצים זוגיות, אבל אנחנו ממהרים לפסול בני-זוג פוטנציאליים על ימין ועל שמאל מסיבות דביליות (שחלקן הוזכרו אך זה מכבר…); כולם רוצים שלום, אבל תמיד יש מלחמה באיזשהו מקום בעולמנו הקטן….
                      כולנו עם שריטה בראש (או שמא מדובר כבר בשבר הסורי-אפריקאי…), וכן… העולם שוביניסטי, כזה הוא היה תמיד וסביר להניח שכזה הוא גם יישאר.
                      אנחנו מנסים לשנות זאת על-ידי יצירת מוסכמות וקביעת חוקים, אבל חוקים הרי נועדו בשביל שיעברו עליהם…

                  • לא הכל חייב להשתנות כדי ליצור שוויון
                    אין לי בעייה עם זה שבנות מצפות ממני לשלם
                    בפגישה ראשונה או לאסוף אותן, זה נראה לי
                    במסגרת “כללי הטקס” הלגיטימיים, הבעייה מתחילה
                    כשזה הופך למצב קבוע ואני חושב שבתור מצב
                    קבוע, ההתנהגויות האלה הולכות ונעלמות
                    אני שמח להודיע שבנות כבר שילמו עליי, אספו אותי
                    מהבית ואם הן הגיעו לפניי לדלת, הן פתחו אותה
                    אני עוד יותר שמח להודיע שלא ברחתי מהן.
                    ומי אמר שגברים לא רודפים אחרי אידאלים של יופי?
                    שעות במכוני כושר, בגדים יקרים, גילוח (חוץ מבעלי זקן
                    שיקום מי שהלך לדייט ראשון או שני בלי להתגלח רבע
                    שעה קודם) תספורת, השתלות שיער אם צריך, אוקיי
                    אז אנחנו לא מגלחים רגליים אבל גם גברים מתאמצים
                    כדי להיראות טוב.
                    אבל כל אלו נראים לי כמו התעסקות בדברים לא רציניים
                    “כללי הטקס” כמו שאמרתי קודם. לצערי השוביניזם מתבטא
                    בדברים הרבה יותר רציניים: אי שוויון במקומות עבודה, מניעת
                    קידום או קבלה לעבודה בגלל הריון (נשים רבות נשאלות בראיון
                    עבודה האם הן מתכננות להביא ילדים בשנים הקרובות, מישהו שואל
                    גברים שאלה כזו?), ועוד נושאים רבים וחשובים שבראשם
                    האלימות נגד נשים שלפעמים נראה כי יש אנשים שלוקחים אותה
                    כמובן מאליו ולא ממש מוטרדים ממנה.

                    אני באמת לא חושב שזה משנה מי פותח דלתות, משלם בדייט
                    ראשון או אוסף את השני, אני שמח לעשות את כל הדברים
                    האלה וחושב שזה לא מקרב אותי בס”מ אחד אל כיסא השוביניסט.
                    אם בחורה חושבת שאני לא מנומס כי לא הצעתי לשלם בפגישה ראשונה,
                    אז היא צודקת ואין לי בעייה עם זה שהיא לא תציע, לא חייבים לבטל את
                    כל כללי המשחק, לא כולם מזיקים, מצד שני צריך להיות טיפש בשביל
                    להיבהל מבחורה שכן מציעה לשלם או להתחלק.
                    כמו שצריך להכיר בזה שיש הבדל בין גברים ונשים, צריך לקבל חלק
                    מכללי המשחק, את החלק שהוא בחזקת “כללי טקס” לא מזיקים
                    בואו ניפטר קודם מאלה שכן מזיקים: אי שיוויון, אפליה ואלימות.

  17. ג' ו ל י ה

    Some of my besy friends are
    סינים!

    (וזה לא תמיד פרקטי…)

  18. פעיל תנזים מהר גריזים

    משהו קטן בערבית , שגם הבננות יבינו – “וואלה!”

    סופסוף מאמר משעשע וענייני אחרי תקופת יובש ארוכה ומשביזה.
    אולי עוד יבוא שלום עלינו , למרות הכל.
    שבוע טוב!

    • הנרי8

      וואלה! זה לא בערבית זה בדוט קומית ישראלית.
      ואללה זה בערבית.
      איך איך ברנדים משנים לנו את השפה.
      ממש עצוב.

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        קטנוניות
        לא
        מביאה
        לשלמות,

        תמות!

        שבוע טוב לכולם
        חוץ מהקטנוני
        שמצדי יכול להחליק על גלידה וניל שילד זב חוטם זרק על המדרכה ולהגרר כשהוא נאחז בשברירי חייו מעוך לפגוש של אוטובוס בין עירוני ממנו הוא ישמט על פסי רכבת שבתורה תוביל מטען ענק של פרעושים אוכלי אדם.

  19. ברנדים, מטרתם לשנות את החשיבה
    וזה עובד, מסתבר.
    גם נשים וגברים הפכו לברנדים וככאלו, הרבה יותר פשוט להבין אותם
    (או את האסטרטגיה שלהם).
    קריאה נעימה..

  20. זוארץ

    כרמל,

    זכור לך המשפט של יפתח המלוכלך: “ההבדל בין גברים לנשים הוא בסך הכל מה תלוי איפה”…

    אני לא ממש בטוח שגברים ונשים שונים בצורת ההתייחסות שלהם בצורה כל-כך משמעותית. מה שכן, ההתנהגות הנורמטיבית שונה…
    בנים מפשיטים בחורות בעיניים, אומדים את גודל החזה, אורך הרגליים ועיצובו של העכוז (שיהיה עגול…).

    ונשים ?… מפשיטות את הגברים בעיניים, אומדות את גודל החבילה, רוחב הכתפיים ועיצובו של העכוז (שיהיה מוצק…)

    כן, ישנם הבדלים, אבל לטעמי הם די זניחים ורובם מושפעים ממה שהחברה בה אנו חיים מאשרת כלגיטימי…
    גבר יכול לשרוק לבחורה ברחוב… זה יעלה חיוך על פניהם של הסובבים והם ימשיכו בדרכם.
    בחורה יכולה לשרוק לגבר ברחוב… הלו, מה זה פה ? שוק ? יא שרמוטה…

    אם גברים ונשים היו מדברים בשפות שונות, השפה היחידה שהייתה מובנת לשניהם היא שפת הידיים, ובמכות ואלימות עוד לא פתרו שום דבר בעולם…

    • חברת מועדון קרב

      תתפלא

      • אוריאנה

        ידיים הן לא רק מכות ואלימות. ידיים הן כלי-ביטוי נפלא ועדין.
        או כמו שחרז מצוין יורם טהר-לב (מסכן. גם יורם וגם טהר-לב):

        כשאומרים לי בלי ידיים
        לא יודע מה לחשוב
        איך אפשר בלי ידיים לאהוב?
        לאהוב בלי ידיים
        זה כמו לאכול ללא שיניים
        להריח בלי האף
        להרגיש ללא הלב…
        בלי ידיים אי אפשר להתאהב!

        אוריאנה

    • שלגיה

      אם היית רואה, *דרך העיניים שלנו* את סוג הגברים ששורקים לנו ברחוב,
      היית מבין כמה זה לא מעורר חיוך.

      לפעמים גיחוך.
      אולי.

      • זוארץ

        שלגיה… לקרוא את כל המשפט והפיסקה לפני שמגיבים….

        אין לי ספק ששריקות ברחוב מביכות… החיוך עולה על פניהם של הסובבים, לא של מושא השריקה…
        כוונתי הייתה שהלגיטימציה מסופקת על ידי הסביבה בה אנו נמצאים…

        אוריאנה, בעניין הידיים – אני איתך.
        הבעייה היא שאם נשתמש בידיים בתור אמצעי תקשורת חלופי לדיבור, מהר מאוד יהפכו עורכי הדין לעסוקים בעקבות גל של תלונות על הטרדה מינית…

  21. צילי וגילי

    אבל.. אבל… אבל !!!
    הרי אם הסינים באמת היו מדברים סינית אז לא היינו מבינות מילה
    ואחרי כל משפט היינו פוערות עיני עגל ושואלות, “שווו?”

    הבעיה היא שלדעתנו הם כן מדברים ערבית, או לפחות חושבים שזה מה
    שהם עושים, (או שאנחנו חושבות שאנחנו מבינות סינית..)
    ואז ואנחנו בטוחות, אבל לגמרי משוכנעות, שאנחנו יודעות ב ד י ו ק
    אבל בדיוק, למה הוא התכוון, הסיני קצוץ הז.. קן שלנו
    כשאמר שלום ולא אמר להתראות, או כשהחליף את העניבה שקנינו לו
    במתנה ליום הולדתו האחד-יותר-מדי.

    ואם עניין הסינית והערבית זה נכון, אז אחרי כל משפט של “סיני”,
    אפילו שהבנו הכל, אנחנו חייבות לשאול “למה בדיוק התכוונת,
    יא גמד אוכל אורז?” שאחרת אנו נידונות לחיי נצח של ניגוב
    ערירי… (דמעות, דמעות, לא חומוס יא פסיכים).

    האמנם?

  22. הפילגש בגבעה

    כרמל!!!!אינטי תלע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ועכשיו אני מגלגלת אותך מכל המדרגות!!!!יום שישי. ערוץ 1. 17:30את מתגעגעת כמוני?? קניתי מקליית יוסי 250 גר’ גרעינים שחוריםהבאתי צלחת לקליפותוהילדים כבר רחוצים וכבר בתוך הפיג’מותאין… אין כמו סרט ערבי ביום שישיפעם היה לנו ערוץ אחד.היום יש 64 ואין מה לראות.לא חאראם?? ?? ? ? ?אחלה מאמר כרמל.ושבת שלום

    • קונתי פין?? איכסה עלקי, יא אחמד.

      חהחהחה…. ועוד איך מתגעגעת לטלנובלות המצריות האלו.
      אני בכלל בעד שהערוץ הראשון יהפוך את עצמו לערוץ נוסטלגיה על כל המשתמע מכך. זה יביא לו רייטינג שהוא לא חלם עליו.

      • לדעתי השפה המגדירה את התקשורת הנשית היא ספרדית.
        מסכימה עם כל מלה!!!
        מהמכורה לטלנובלות(יש כל יום)

  23. יא משעממת

    איפה הימים באינטרנט היו דברים מעניינים והכתבות היו מקוריות
    למה כל כתבה שנכתבת היום היא קצת עירית לינור וקצת עכבר העיר וקצת סקס והעיר הגדולה

    איפה איפה המקוריות

    משהו חדש … קצת חדש בחייאת רבקום

  24. סחתיין יא כרמן!

  25. כרמל- התרגשתי לקרוא
    לא סתם האמנתי בך- כבר בצבא ידעתי שאת מבריקה.
    זוכרת- נאום למפקדת קורס קצינות?

  26. מה קרה לכן בנות, התחרפנתן?!!!
    מה כל הבבלאט הזה על “מה השלום שלו אומר”?
    הרי תמיד תחפשו מה נמצא מאחורי המילה כי ככה זה. אגב ככה זה בהחלט תשובה. בלי התשובה הזאת לא היו ממציאים את האקסיומות.
    לא משנה מה נגיד,תמיד תחפשו מה יש מאחורי זה, ולא משנה מה אתן תגידו,תמיד אנחנו נחפש מה עומד מאחורי האימרה האחרונה, זה קרב מתיש לחלוטין שמתקיים בין שני הצדדים ומחזיק את המשחק הבלתי נגמר בחיים.
    הקיצר, תפסיקו להתבכיין, יש לכן משהו לומר,תגידו!!! אל תזבלו את השכל.וכנ”ל תהיה התגובה מהצד השני. ובא שלום על הארץ והקץ לדמעות ומשמעויות כפולות.

    • אכן...

      אכן…
      כולנו גדלנו על המוטיב של הנסיך המושלם, העשיר, ויפה התואר אשר מציל אותנו ממצבינו חסר האונים…. כולנו האמנו שבאמת הנסיך והנסיכה נפגשים, מתחתנים “ומאז הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה..” ומה קורה אחרי “עצם היום הזה”?..
      האם יצא לכם לחשוב פעם שסידרו אותכם? שעבדו עליכם כל השנים האלה?…
      מי אמר שכל האידיאלים האלה שנכנסו לנו לראש נכונים ומי אמר שזהו המצב אשר אמור להתאים לכולנו…

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *