הוצאה להורג בדולר תשעים

יש לי חלום

תמיד אמרתי שיגאל עמיר זה בכלל סטארט אפ מטורף, אבל ורדי לא הקשיב לי. לא נורא, עכשיו כשגם לי וגם לו אין גב כלכלי, אולי שוויד ירצה להיכנס לשותפות.
מדובר בביצוע פשוט, מצלמת וידאו הרי כבר יש בתאו של יגאל עמיר, כל מה שצריך לעשות עכשיו זה לשדר את האינפורמציה המרתקת ברחבי הרשת.
כמובן שלכל דבר יש מחיר, שעת צפייה במעשיו של עמיר, (כולל חדר השירותים), תעלה כפול מצ’ט עם נמרודי. אצלנו תוכלו לקבל הכל, יש לנו רוצחים, גנבים, אנסים. שלשלו מטבע וקבלו הצצה או אפילו צ’אט אל תוך הלילה.
עסקי הפורנו זה כלום לעומת המאזנים השנתיים שאנחנו נוציא כאן, תאמינו לי.

ולמי שלא מאמין יש גם את המציאות

בימים אלו מתנהל משפט בארצות הברית בין חברת האינטרנט Entertainment network לפדרציית בתי הכלא בארה”ב.
חברת האינטרנט תובעת מהרשויות רשות לשדר בשידור חי את הוצאתו להורג של טימותי מקווי. זה ברור לחלוטין שאת אף אחד לא ממש מעניין אדון טימותי עצמו, מי שהיה אחראי לתכנון הפצצת בניין באוקלהומה סיטי בשנת 95′. בהפצצה נהרגו 168 אנשים חפים מפשע, אבל עשיית צדק היא כנראה לא העניין כאן, כי אם עשיית כסף.
הבחור הולך למות וחברת האינטרנט שלנו רוצה שכל העולם יצפה במחזה, ואם תהיתם לעצמכם לרגע, האם מדובר כאן באקט טהור של יפי נפש, אז התשובה היא: דולר תשעים וחמש.
כן, החברה תספק לכם את החומר הפופולארי תמורת תשלום סמלי של דולר תשעים וחמש. מדובר באותה חברה אשר בזמנו סיפקה אפשרות לצ’טט עם או ג’יי סימפסון כשהיה בכלא.
ברשות בתי הכלא טוענים כי הנהלים אוסרים להקליט סאונד או ויז’ואל של הוצאות להורג, בטענה שקיים צורך לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין התחיבויותיה של המדינה שלא לעשות סנסציות מהחלטות בית הדין, שלא לדבר על הגנת זכויות הפרט.
דרק ניומן, עורך הדין המיצג את חברת האינטרנט ENI , נורא דואג לבריאותם של נפגעי האסון הנורא וטוען ששידור ההוצאה להורג יסגור מבחינתם מעגל.
ואני? אני תוהה איזה מעגל ייסגר בחשבון הבנק שלו לאחר קבלת אחוזי רווח מהשידור המלבב.

אנא אנו באים?

גבירותיי ורבותיי, עונת הקינק החלה. אנא התרווחו לכם על כסאותכם והדקו את החגורות, אנו ממריאים לעידן חדש.
כמובן, שגם שפחתכם הנאמנה לא יודעת מה היא בדיוק מרגישה לגבי כל הדור החדש הזה. מצד אחד חופש הביטוי והזכות לדעת ובלה בלה בלה, מצד שני למה לא לשקול ללכת על האולד פשן הרומנטי?
במקום לצפות ביסוריו של דרעי מבעד למסך הקטן, למה לא להרקיב כמה עגבניות, לצעוד אל עבר בית הכלא הקרוב ולחכות לשעת הטיול היומית שלו? יהא זה שילוב מנצח בין יצר המציצנות שלנו, הצורך בספורט והחיסכון בכסף, שכן הכל מתחיל ונגמר במודלים עסקיים רווחיים. לא?

על הכותבת חגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

תגובות

  1. תולתול

    לאן עוד נגיע??
    צריך להפסיק את החולניות הזו.
    את מי זה מעניין בכלל?? אני בטוחה שלמשפחות 19 הילדים שנהרגו בפיגוע הזה זה לא יסגור שום מעגל.

  2. בהתעלם לרגע מהאספקט המסחרי של השידור, אותי מזעזעת ההוצאה להורג הרבה יותר מהשאלה האם לתעד אותה או לא, לשדר אותה או לא.

    אם ההנחה היא כי למדינה זכות מוסרית להפסיק את חייו של אדם – ויהיה פשעו נורא ככל שיהיה-האם לא תהיה זו צביעות להגיד “העונש מוצדק, אבל אנא דאגו לבצעו בהיחבא כדי שנפשי העדינה לא תפגע”?

    • סקרנית

      הרי ברור לכולם שנחשפנו כבר באמצעות כלי התקשורת למראות קשים הרבה יותר, אם בצד הבדיוני ואם בצד הדוקומנטרי. להערכתי, שידור העונש הבלתי מוסרי יתכן ואינו יותר את הצופה בהלם מבחינת הויזו’אלים אליהם יחשף.

      ארה”ב, המדינה הכביכול הנאורה, המדינה אשר משכינה שלום בעולם, המדינה אשר דורשת את הסגרתו של מילושוביץ’ מתגלה במערומיה.

    • נפשו העדינה של אף אחד לא תיפגע
      כי אף אחד לא יעלה על השידור במקרה
      רק מי שישלם יוכל לראות ולכן רק מי שירצה
      בכך יראה. הויכוח הוא לא על זה, אלא האם
      לגיטימי לתת לחברות מסחריות לעשות כסף
      מכל דבר שיש לו ביקוש. דעתי הצנועה היא שלא
      יהיה עונש המוות מוצדק או לא מוצדק, אין שום
      הצדקה לשדר אותו, בתשלום או בחינם.

      בעניין עונש המוות, אני לא יכול להיכנס לפרטי המקרה
      הספציפי של מקוויי כי אין לי דיעה מגובשת בעניין
      אבל בעניין גזר דין מוות באופן כללי, אני יכול לומר שיש
      מקרים שאני שמח שהוא קיים ונגזר, לדעתי יש מקום לעונש
      מוות במקרים מסויימים (שקטונתי מלומר אם משפטו של
      מקוויי נכלל בהם, בשביל זה יש שופטים).
      לדוגמא, משפט אייכמן: אני עוד לא נולדתי בזמן המשפט
      וביצוע גזר הדין אבל כשאני קורא ושומע על המשפט אני
      מרגיש שכל עונש אחר היה עושה אותי קצת פחות גאה במדינת
      ישראל ובמערכת המשפט שלה. כך שאני יכול להגיד בפה מלא
      שיש מקרים שבהם אני בהחלט בעד גזר דין מוות.

      • אלמוני

        ובמקרה של יגאל עמיר?

        • לא יודע לגבי יגאל עמיר

          קטונתי

          • אנונימוס, גרמת לי לחשוב!
            והגעתי למסקנה שלא, במקרה
            של יגאל עמיר לא צריך היה להיגזר מוות.

            למעשה, אני חושב שגזר דין כזה צריך
            להישאר נחלתם של פושעי מלחמה נאציים
            בלבד, במדינת ישראל כמובן, אין לי דיעה לגבי
            מדינות אחרות.

  3. הדרך שלי בעניינים האלה, היא לא להשתתף.
    ע”י כך אני עושה את חלקי הקטן באי-תמיכה בטרנד המכוער הזה.
    מאותה סיבה לא נכנסתי לאתר שאיפשר להציץ לדירה בה גרו כמה אנשים ביחד ומאותה סיבה איני גולש לאתרי פורנו של קטינים/קטינות.
    אם כולנו לא ניכנס, העסק לא ישתלם להם והם לא יטרחו לבצע אותו.

  4. הנרי8

    כן כן כן

    והם טוענים שסנאף לא חוקי. מה זה לא סנאף?
    הריגה בשידור חי? סנאף. וסנאף לייב.

    אין יותר סנאף מזה.

    מצד שני, אלימות לא לייב רואים כל היום בחדשות אצלינו. לפעמים גם כמעט לייב.
    אז הם רוצים סקופ על זה? שיקחו. למה רק לחברות החדשות מותר?

  5. זוארץ

    שכל המתחסדים יפסיקו עם הבירבורים שלהם – כאן ועכשיו !
    כן מוסרי או לא מוסרי – זאת לא השאלה…
    העובדה היא שקיים ביקוש למראות מסוג זה, וזה לא התחיל אתמול עם שידורים באינטרנט וגם לא שלשום עם חדשות בטלויזיה.
    גם לפני מאות שנים התבצעו הוצאות להורג שהיו פתוחות לקהל הרחב (רוצים דוגמה דווקא טרייה יחסית – תלייתו של אלי כהן בדמשק…) – ואנשים באו לראות.
    יש באופי האנושי הבסיסי שמחה לאיד על סבלם של אנשים הבא כתוצאה מעברה שהם ביצעו – כמעט כולנו מייחלים שאת המנייאק שעקף אותנו מימין ייתפוס שוטר שייתקע לו חתיכת קנס… לא ככה ?
    אז זו עברה קטנה והעונש עליה הוא פרופורציונלי, אבל אנשים המואשמים ברצח או פשעים חמורים בקנה מידה דומה – אנחנו מאחלים שלהם מוות, ורצוי שגם נהיה עדים לו כדי להיות בטוחים שהם מתו…

    ואם תגידו שאני סתם מזיין ת’שכל, תזכרו תמיד את חוק ההיצע והביקוש – האירועים הללו לא היו מוצגים לכלל הציבור אם הציבור לא היה מתעניין בהם, וסביר להניח שאותו אתר ברשת שדרש את השידור החי והציע צפייה בו תמורת סכום זעום, סמך על כך שהסכום שיצטבר מהכניסות ל”מופע” יניב לו רווח לא קטן – תחשבו לבד כמה פעמים 1.95 דולר צריך בשביל להרוויח בגדול ואז תבינו כמה אנשים רוצים את זה…

    • זה שאנשים רוצים לא אומר שחייבים לתת להם!

      אני מבין את האינטרסים של חברות מסחריות
      לתת לציבור את מה שהוא מבקש ולהרוויח מזה
      כסף, אבל יש סיטואציות שבהן חייב השלטון לתפוס
      את המושכות ולנווט.
      לפעמים צריך לשים גבול לכוחות השוק, בתור סטודנט
      למחשבים אני לומד את חוקי הצנזורה (אין צנזורה במובן
      המקובל של המילה, אני רק משתמש בביטוי) של הרשת ואני
      חייב להגיד שהייתי שמח אם המימשל האמריקאי היה
      שם קצת יותר סייגים לשימושים שנעשים בה, כפי שנעשה
      באירופה וגם בישראל, אבל באמריקה כמו באמריקה, ביקוש
      והיצע הם חזות הכל והאפשרות לעשות כסף דוחה כל שיקול
      אחר. אני מאוד מקווה שלא תינתן הרשות לשדר את ההוצאה
      להורג שכן אז מה שיהיה כאן הוא סנאף בחסות החוק.

      אגב, מנציגי החברה המבקשת לשדר אין לי דרישות גבוהות
      מדי, אנשים ציניים שרוצים לעשות כסף יש הרבה, אבל השימוש
      בטיעון של דאגה למשפחות הנפגעים בפיגוע זה כבר באמת מוגזם
      יש שיאים של ציניות שאסור לעבור. שיגידו “זכות הציבור לדעת”
      שידברו על “ביקוש והיצע” ועל “שוק חופשי” אבל שלא יזיינו את המח
      עם דאגה למשפחות הנפגעים.

      • ועוד משהו קטן, זוארץ, הדיבורים על מוסרי/לא מוסרי
        הם במקום, לפעמים צריך לעשות שיקולי מוסר לעומת
        האפשרות לעשות כסף ורצוי לתת למוסר לנצח.

        “תנו למוסר לנצח”
        אני מתחיל להישמע כמו שילוב של מתנחל וקומוניסט (-:

      • Live from NY

        You must remember one thing which does not really apply in IL. Freedom of Speech is the most sacred thing around here. Censorship is unacceptable and there is almost nothing the government can do.

    • תפרחת

      המונח נאורות קיים אצלך בלקסיקון?

      נכון, אז בדמשק הראו הוצאה להורג, וגם בצרפת אחרי המהפכה. אתה חושב שזה גם אומר בתחילת המאה עשרים ואחת במדינה ה”נאורה” בעולם זה לגיטימי? איפה אנחנו חיים?

      מצד שני, אם המוסר שלהם מאפשר להם להרוג אנשים כדרך ענישה, אז למה לא להראות את זה? נאורים הם לא.

      תפרחת,
      עייפה

      • תפרחת, אני מסכים איתך לגבי השידור
        אבל אני לא חושב שהוצאה להורג היא
        סימן לחוסר נאורות, כמו שכבר כתבתי
        למעלה, יש מקרים בהם גזר דין מוות הוא
        מוצדק, אפשר להתווכח על כל מקרה לגופו
        אבל אני לא חושב שניתן להכליל ולומר שכל
        מדינה שגזר דין מוות קיים בה היא בלתי נאורה

        אני לא יודע מה דעתך לגבי מידת הנאורות של
        מדינת ישראל, אבל גם פה ניתן לגזור גזר דין
        מוות, לפעמים בצדק.

      • זוארץ

        מי אנחנו שנדרוש בשמה של הנאורות ?
        המושג “נאור” הוא יחסי, ולדעתי לשפוט עמים או תרבויות אחרות לפי המדדים שלנו זהו דבר שגוי…
        אך לפני שלושה מאמרים כתבה כותבת מאמר זה לחובתו של טקס האוסקר המשמים, המייצג נאמנה את רדידותה של התרבות האמריקאית.
        אבל זו התרבות שלהם, הטקסים שלהם… וגם ההוצאות להורג שלהם. אם התרבות הקפיטליסטית שלהם (שאותה אנחנו, כאן בישראל, מנסים לאמץ בחום רב…) מאפשרת להם לקבל את מה שהם רוצים – שיהנו.
        מי אמר שהם לא נאורים, ואם הם אכן לא – מה הופך אותנו לכאלה ?
        בתחילת האינתיפאדה הנוכחית נהרג הילד מוחמד אדורה בעזה. חיש-קל קפצו כל רשתות הטלויזיה ואתרי האינטרנט (כולל שלנו) ופרסמו את תמונותיו בכל העולם.
        ישראלים רבים הזדעקו לשמיים בטיעון שהפלשתינאים משתמשים בתמונות בתור תעמולה בוטה וניצול ציני של הריגת הילד, במיוחד לאור העובדה שבישראל לא נעשה שימוש בתמונות הלינץ’ שהתרחש ברמאללה זמן קצר לאחר מכן…
        אז אנחנו נאורים ?? לא ממש…
        כמה מכם קיבלו – לפחות פעם אחת אם לא יותר – את תמונת ראשה המדמם של שלהבת פס שנהרגה לפני שבוע בחברון ? כמה מכם העבירו את התמונה הזו הלאה, יחד עם הטקסט המצורף המסביר כי “…התמונה הופצה מטעם היישוב היהודי בחברון, על-מנת להציג את המצב האמיתי בשטח…” ?
        שלא נזכיר את העובדה שגופתה של הילדה לא נקברה במשך שישה ימים תמימים בנסיון ליצור לחץ על ממשלת ישראל לכבוש את הגבעה ממנה נורתה הירייה שפגעה בשלהבת…
        אכן, נאורים אנו משאר העמים…

        בקיצור, אנחנו אולי “העם הנבחר”, אבל אין זה הופך אותנו נאורים משאר העמים… עובדה.

        • תשמע, אי אפשר לשלוט על מעשיו של כל
          אדם, אני לא קיבלתי תמונה של התינוקת ההרוגה
          ואם הייתי מקבל לא הייתי מעביר אותה לשום מקום
          אלא מוחק מייד. זה שהיא לא נקברה זו החלטה של
          ההורים שלה וגם על זה אין שליטה.
          אבל כשמביאים סוגיה כזו אל בית המשפט, חובה עליו
          לדעתי לומר את דברו נגד כל ניסיון לעשות כסף או תעמולה
          תוך רמיסה של עקרונות מוסריים.
          אם אכן התרבות האמריקאית תאפשר לאנשים להנות מהוצאות
          להורג בשידור חי, אז שייהנו (ואני אהנה להיגעל מהם), אני רק מאוד
          מקווה שבית המשפט שלהם לא ייתן להם את האפשרות הזאת.
          כן, גם מערכת המשפט היא חלק מהתרבות וגם מוסר הוא חלק
          מהתרבות ואני מקווה שהפעם יגבר החלק הזה על הפן הקפיטלסטי
          של התרבות, למרות שאני בעד קפיטליזם.

          תמונות של הילד הפלשתינאי ההרוג או של הלינץ’ בחברון לא
          שימשו שום חברה מסחרית להפקת רווחים, השימוש בהם היה
          שנוי במחלוקת, אבל גם אם נגיע למסקנה שהיה פה שימוש לא
          מוסרי, זה עדיין 3 רמות של אי מוסריות פחות מהניסיון לעשות
          כסף ע”י שידור של מוות. עצם הניסיון לרווח כלכלי ועוד בטיעון
          של *דאגה למשפחות ההרוגים* מגדירה סוג חדש וחמור מאוד
          של ציניות. זה ממש להביא את הציניות לדרגת אמנות.

        • תפרחת

          אני לא יודעת מה איתך, אבל אני לא יכולה לדבר בשם עם.
          לרגע לא אמרתי שהעם שלנו נאור, לא נאור, או לא נעור.

          אני יכולה לדבר רק בשם עצמי ולאמור, אלו לא נאורים. אני יכולה להגיד את זה גם על הממשל במדינת ישראל (פעם אחרונה שבדקתי אפילו חוקה אין לנו, ובתוכה זכויות בסיסיות לכל אזרח ולכל אדם), וגם על הממשל האמריקאי. להרוג מישהו בגלל שבית המשפט קבע שהוא אשם לדעתי זה לא נכון. מילא להושיב מישהו במקום סגור למשך 30 שנה. אם טעו, אז מילא, בזבז את החופש שלו. אבל אחרי הרג אי אפשר להגיד, אופס, טעינו.
          היו דברים מעולם.

          • חברה שלו

            גם אם במאה אחוז ביצע אותו אדם פשע חמור ככל שיהיה, אין כל הצדקה לעונש מוות.
            אכן, עונש מוות כעונש מוטב היה שיעלם מן העולם כבר בפתחה של המאה העשרים, אבל מה לעשות שהחברה שבה אנו חיים רק מתיימרת להציג עצמה כנאורה: יש לנו אינטרנט, מחקרים מתקדמים בתחום הרפואה ומאבקים לזכויות האישה. מה כל אלו שווים אם בסופו של דבר מערכת המשפט, גם בארה’ב, מתירה עונש מוות?
            יותר מזה, הטיפול האכזרי בחולי נפש (כדורים הרסניים, מכות חשמל ועוד ועוד) שווה ערך בעיני להוצאה להורג.
            חברה שלוקחת את חייהם של תושביה אינה ראויה שתקרא חברה.

          • זוארץ

            כל אחד מאיתנו יכול לדבר רק בשם עצמו, אבל ברגע שאנחנו שופטים אחרים על-פי מדדים אישיים שלנו, אנחנו הופכים פטרוניים ולא הוגנים. נקודת ההשקפה שלנו על כל דבר בעולם היא שלנו – יכול להיות שהיא דומה גם להשקפתם של אחרים, אך אצל כל אחד היא אישית.
            אם תוציאי את עצמך מחוץ מעל לפני הסובבים אותך – תשארי בודדה במערכה.
            יכול להיות שאת צודקת, ובחלק מהדברים אני גם מסכים איתך, אבל להחליט כי נקודת ההשקפה של אחרים “אינה נאורה” עומדת בסתירה לרעיון העומד מאחורי המושג “נאור”…

            תקראי את “באדולינה” של גבי ניצן… הוא מספק נקודת מבט שונה לחיים בארצנו, מנקודת מבטם של זרים – עד כמה אנו שוגים באורח חיינו, לפחות בעינייהם…

  6. אינדי_גו

    אני בטוחה שהמאפיה היפאנית (שיש לה התמחות צדדית בסנאף) תשמח לסדר אתר פיראטי עם הוצאה להורג בדולר ושישים סנט בלבד. שזה החיקוי היפני המשוכלל. אח”כ יקום אתר טאיוואני, בו נוכל לצפות בהוצל”ה (כפי שבודאי יכנו אותה בחיבה לכשתשתרש כצורת בילוי) בדולר ועשרים.

    אבל למה ללכת רחוק? בקרוב אצלנו, על המסך הקטן, רשת תגיש לקהל האנין את התוכנית *”המחסל”*, בה עשרה אנשים ייכלאו ביחד ויצטרכו לשרוד על אי בודד ובו מבצר (שבתוכו, כנראה, כספת), ולנחש מי המחסל (שבינתיים ירצח אט אט את שאר המשתתפים), בחסות פרסומות מיוחדות של קטשופ היינץ, או חומוס אחלה, או אריאל אולטרה (“המחסל נוהג לדחוף קילו אבקת כביסה אריאל אולטרה לגרונם של קורבנותיו, ולכן הוא גם מכונה “קלין משין” “) ומגישה כוסונית שתלבש מחשופים מאתגרים.

    מה, לא מגניב? בקרוב אצלנו!
    (היום בבוקר נחשפתי לשעה וחצי מוקלטות של ערוץ שתיים. ייתכן שהושפעתי מדי.)

    • אח”כ יציעו לנו הוצאות להורג חינם אם
      רק נסכים לפרסומות ברגעים המתים
      (הקופירייטר שיבוא עם משחק המלים המגניב
      הזה, יזכה לבונוס במשכורת הבאה)
      ובסופו של דבר נקבל הוצאות להורג ועינויים
      הישר מהכלא הצ’צ’ני במסגרת שישוס, בין דודו לרפי
      הכל כדי למנוע מעבר של הצופים לערוץ 1.
      בחירה בין מכות חשמל לחייל רוסי ובין הטברנה
      עם חיוכו של זאב רווח, איזו בחירה קשה

      די, באמת, צריך לשים גבול לכל הציניות הזאת
      שהכסף מביא אלינו ממערב, אבל בשביל זה אי
      אפשר לבנות חומות מגן, המערב הוא זה שצריך
      להפסיק להיות ציני (מערב = ארה”ב). אני מעריך
      קפיטליזם כי אני חושב שזו הכלכלה היחידה שבאמת
      עובדת, שוק חופשי זה יופי וגם אני אדם חומרני שרוצה
      להרוויח טוב ולחיות ברווחה כלכלית, אבל צריך לדעת
      איפה לשים את הגבול.

      בעניין המחשופים, באמת מעניין מי תגיש הוצאות להורג
      באינטרנט, הרי צריך מישהי פוטוגנית שתדריך אותנו
      בנבכי הפרוצדורה המתרחשת לעינינו. מעניין מי תיבחר
      האם עיתונאית רצינית ונחשבת בעלת תדמית רצינית או
      דוגמגישה/שחקנית/זמרת/לא-חשוב-מה-העיקר-שיראו-אותי-ואת-הציצי-שלי-בעוד-מדיה
      בקיצור, האם התשובה האמריקאית לאילנה דיין או ליעל בר זוהר?

    • אינדי_גו

      בשנות השמונים היה סרט כזה עם ארנולד שוורצנגר,
      the running man, שעסק ברעיון לא בלתי מתקבל על הדעת – שעשועון טלויזיה שבו היריבים נמלטים על חייהם או מחוסלים ע”י מגוון לוחמים שמספק השעשועון, (וגם על ידי המתחרים), הסרט היה לא משהו (אלא אם אתם חובבי סרטי הקיטש-פעולה של האייטיז), אבל הרעיון היה מבריק לחלוטין.

      • זוארץ

        אם כבר בענייני סרטים על טלוויזיה להמונים – מה תגידו על “המופע של טרומן”, או אולי על Cable Guy – שני סרטים עם ג’ים קארי, שלמרות שעל פניו מדובר בקומדיות, מסתתר מאחוריהן מסר נוקב על החברה המערבית בכלל והאמריקאית בפרט – אנשים יעשו הכל בשביל כסף, הצלחה ותשומת-לב…. הכל !!!

  7. זוארץ

    אתמול (במקרה ? או שאולי לא…) יצא לי לראשונה לראות את הסרט “גרין מייל”…
    זוכרים את ג’ון קופי ביום שלפני ההוצאה שלו להורג על הכסא החשמלי (אל מול קהל צמא-דם…), כאשר הסוהרים שאלו אותו מה הם יכולים לעשות בכדי למנוע ממנו את המוות ?
    הוא ענה להם משפט קצר שאמר כי המוות רק יעשה לו טובה, כי כל-כך קשה להמשיך ולחיות עם כל-כך הרבה רוע ורשע מסביב…
    כמו שאתם וודאי שמים-לב בשנים האחרונות, התקשורת על צורותיה השונות (כמו-גם הסרטים ומקורות הבידור האחרים) עוסקים בעיקר באלימות – ודופקים אחלה של קופות בסוף היום…
    מי זוכר את סיפור הקלטת שתיעדה את רצח יצחק רבין ? כמה כסף קיבל הצלם ?? וכמה רייטינג קיבל ערוץ 2 בערב הראשון ששודרה ??

    הכל כסף… כי הכסף מדבר וכשהוא מדבר, רע ככל שישמע, הוא לא מסריח מהפה (כי לכסף אין ריח, לא ככה ?!)

    • אז זהו, שלפעמים יש לכסף ריח
      ולעתים קרובות זהו ריח רע מאוד

      • אוריאנה

        מוסריות לא שווה מוסרניות. צר לי אלף, אבל אתה מוסרני.
        אתה בא בטענות לטלויזיה? לארה”ב? לקפיטליזם? אולי תעיף מבט על החברה שלנו, על מדינה שבחרה ראש-ממשלה “כי הוא נורא טלגני”? על מדינה, שסף הריגוש בה הוא כל-כך גבוה, עד שאנשיה זקוקים לסנאף כדי לחוות ריגוש?
        מה שחשוב היום הוא שאנשים “יעברו טוב מסך” והאשמה היא לא במערב (למרות שבוודאי יש השפעות) אלא במשהו שהתקלקל אצלנו, בנשמה שלנו.
        אנחנו רוצים הכל עכשיו ומיד, חזק ומהמם, ואם יש בזה גם אלימות-לא נורא. העיקר שהאדרנלין זורם.
        איפה ימי-התום??

        • אני באתי בטענות אל הקפיטליזם?
          אני אמרתי שהקפיטליזם הוא השיטה
          היחידה שעובדת ושאני בעצמי קפיטליסט
          אני רק מסייג את זה באמירה שגם
          לקפיטליזם צריך לשים גבול, אין לי גם
          טענות לארה”ב, יש לי טענות לחברות
          מסחריות שעושות *הכל* בשביל כסף
          ולמממשלים שלא עושים מספיק כדי לעצור
          אותם והממשל האמריקאי לא עושה מספיק.
          אני גם לא אמרתי שאצלנו הכל בסדר
          אני גם לא חושב ככה, אני לא אוהב הרבה דברים
          שקורים אצלנו, אני רק ציינתי את העובדה
          שבתחום הצר של אינטרנט, החקיקה בישראל
          עדיפה בעיניי על החקיקה האמריקאית.

          אז בבקשה, אוריאנה, אל תייחסי לי דברים
          שלא אמרתי, אני בהחלט לא אמרתי שהחברה
          הישראלית היא אולטרא מוסרית, אם כי אני חושב
          שהדרישה לסנאף בישראל נמוכה יותר מזו האמריקאית
          למשל. זה לא עושה אותנו מוצלחים כל כך אבל באספקטים
          מסויימים זה עושה אותנו טובים יותר מהאמריקאים
          וחבל לי לראות שאנחנו הולכים ומתקרבים אליהם בתחום
          הזה. אמריקניזציה זה רע לפעמים (זה גם טוב לפעמים, אבל
          אני מתייחס עכשיו לחלק הרע של זה).

          בעניין הטלוויזיה, כן אני בא בטענות וטענות קשות.
          הטלוויזיה האמריקאית לא מעניינת אותי, אבל
          הטלוויזיה בישראל היא בהחלט משהו שיש לי כמה
          דברים לא נעימים להגיד עליו. זה בא ביחד עם טענות
          לאנשים שצופים בה, אבל הם לא גוף שיכול לתת את
          הדין והטלוויזיה כן (ואני לא מדבר על משפט פלילי).

          • אוריאנה

            אוי אלף. “צריך לשים גבול”? זאת בדיוק המוסרנות שלך. את הגבול כל אחד מאיתנו צריך לשים לעצמו, ולעצמו בלבד. מי מינה אותך לשופט?
            הטלויזיה מטרתה אינה לחנך, אלא לספק בידור. וכל עוד יהיו צופים למלכת-היופי, יהיה מי שיספק את זה.
            גם לי יש ביקורת על רמתם של התכנים, אז מה?! למי בכלל אכפת מה חושבת אחת אוריאנה??
            אתה ואני לא מתווכחים ברמה העקרונית, על שנינו מוסכם שהרעיון בלבד דוחה, אלא על דרך הלחימה.
            לדעתי, מלחמות מתחילות בקטן, מהבית.

            אוריאנה

            • אף אחד לא מינה אותי לשופט ואני
              לא מתיימר לשפוט, אני רק אומר מה
              *דעתי (ודעתי בלבד)* על איפה צריך
              לעבור הגבול. אני חושב שמערכת המשפט
              היא זו שצריכה לשים גבולות ואני גם אומר
              איפה הם צריכים לעבור, לדעתי.

              בעניין דרך הלחימה, גם אני חושב שצריך להילחם
              בקטן, כל איש ינהל את חלקו בקרב. זו הסיבה שאני
              לא צופה בתכניות שפוגעות בכבודם של אנשים או
              בפרטיות שלהם, או כאלה שמעליבות את האינטיליגנציה
              שלי. אבל זה שאני לא צופה עוד לא מבטל את הצורך
              בחזית נוספת, חזית שבה מערכת משפטית תמנע
              מגורמים מסחריים להרוויח כסף מכל דבר בלי לדפוק
              חשבון לכבודו של אדם, לקודים מוסריים או לשום דבר
              אחר חוץ מההכנסות.
              אפשר וצריך לנהל את הקרב הזה בשתי החזיתות,
              עם כל הכבוד לחופש הביטוי, הוא לא מקדש את הכל.

              אני לא מסכים איתך לגבי תפקידה של הטלוויזיה
              טוב, ברוב המקרים אני כן מסכים, תפקידה לספק בידור.
              אבל יש גם מקרים שהביקורת שלי היא מעבר לתחום
              התכנים. לפעמים, בעיקר בתחום השידורים לילדים צריך
              להתערב, ילד הוא לא מבוגר שיכול להחליט שמסר מסויים
              לא מתאים לו ולא לצפות, ילדים לא תמיד ערים למסרים.
              אי אפשר לכפות את שינוי הנקודה שאני עומד להעלות
              ע”י שימוש בכלים חוקיים, אבל האם רק לי מפריע שבערוץ
              הילדים (רק דוגמא), אין אף מגיש/ה ערבי/ה, עולה חדש/ה
              (שלא לומר ממוצא אתיופי, חלילה, הרי אם כבר עולה אז
              לפחות שתהיה בלונדינית) או שמייצג כל מגזר אחר פרט
              לאשכנזים-יפים-גבוהים-שמופיעים בפרסומות? או העובדה
              שמגיש כמו נמרוד רשף שבהיותו חבר בשב”ק ס’ דיבר תחת
              כל עץ רענן על נפלאות המריחואנה המשיך באןתה תקופה
              להנחות בערוץ הילדים, זה לא משהו שראוי להתייחסות
              מעבר ל”שידאג כל אחד לעצמו”? אני חושב שכן.

              לקחתי את הדיון לכיוון אחר קצת, אבל אם כבר העלינו
              את נושא הטלוויזיה, הייתי חייב להגיד את זה.

              • אינדי_גו

                והטלויזיה, על אותו משקל, היא קראק להמונים
                זולה, נגישה, ממכרת, רעילה.

                • טוב, אינדי, נראה לי שהגישה שלך היא קצת קיצונית
                  אני יכול להעיד על עצמי שאני מפיק לא מעט תועלת
                  והנאה מהטלוויזיה.
                  אני, בתור אדם בוגר ואחראי (לפחות על עצמי)
                  יכול לסנן את מה שאני רואה מתוך
                  ערימות התכניות שמשודרות. אני לא חושב שהיא מזיקה
                  יותר מעיתונות כתובה, אינטרנט, או כלים תקשורתיים
                  אחרים, הרי גם באינטרנט יש ערימות של זבל, דברים
                  גרועים יותר, נגישים יותר וזולים יותר מאשר בטלוויזיה.
                  אבל זה נכון שהטלוויזיה היא נגישה וזולה ולכן
                  צריך לשים לב מה משדרים לילדים ונוער, כאלה שאינם
                  מספיק מודעים למסרים גלויים וסמויים שמועברים אליהם
                  ע”י הטלוויזיה, בין אם בכוונה או שלא בכוונה.

                  אני חושב שמכאן ועד תיאור הטלוויזיה ככלי משחית ומסוכן
                  עוד ארוכה הדרך, אני מסכים עם שני התארים הראשונים
                  שהענקת לה (השלישי נכון למי שלא יודע לשים לעצמו גבולות)
                  אבל לא עם “קראק להמונים” ולא עם “רעילה”.

                  • אינדי_גו

                    ולהפיק תועלת. אבל גם אתה לא מסנן הכל – שטיפת המוח הפרסומית משפיעה עליך גם מבלי שתהיה מודע לזה.
                    אבל מהלעשות שילדים לא יודעים לסנן?
                    הנגישות של הטלויזיה היא שעושה אותה ממכרת ורעילה כל כך. הזמינות שלה מציבה אותה במקום מרכזי בתרבות שלנו, ולא ספק היא משחקת תפקיד חשוב ביותר בחייהם של ילדים, שהם הקורבנות האמיתיים שלה. איזה כמויות ג’אנק שמאכילים אותם דרכה, לא ייאמן. לילדים היא ממכרת, ואתה יודע את זה, וב”רעילות” התכוונתי למסרים גלויים וסמויים שמשפיעים על דרך החיים והאמונות שלך. והיא משפיעה. לעתים נדירות זה לטובה.
                    קיצונית? כנראה.

                    • נכון, טלוויזיה לילדים היא תחום בעייתי
                      שצריך יותר הקפדה ופיקוח, גם מצידם של
                      האחראים לשידורים וגם מצידם של ההורים
                      שילדיהם נחשפים אליה, אני מסכים איתך
                      שיש גם אפקט של התמכרות (לא רק ע”י ילדים)
                      אבל אני לא חושב שזה הופך את הטלוויזיה
                      למרעילה ומסוכנת. אנשים וגם ילדים מתמכרים
                      גם לאינטרנט ושם יש תכנים גרועים יותר ונגישים
                      יותר מאשר בטלוויזיה, ילדים מתמכרים למשחקי מחשב
                      אלימים ולכל מיני דברים אחרים, חלקם מזיקים יותר וחלקם
                      פחות, אני חושב שצריך לעשות יותר על מנת לחסוך
                      מכולם תכנים מזיקים (והשאלה מה הם תכנים מזיקים
                      היא נושא לדיון ארוך ומקיף בפני עצמו) אבל אני לא
                      חושב שצריך להפוך את הטלוויזיה לאם כל חטאת
                      כמו כל דבר כמעט, היא יכולה להיות כלי משחית ומזיק אבל
                      גם כלי מועיל ומוצלח, צריך רק לעשות בה שימוש מושכל.

                      בקשר אליי ולאנשים מבוגרים באופן כללי, העניין הרבה פחות
                      בעייתי בעיניי, אני יודע לסנן את מה שאני רוצה וצריך, אני
                      נהנה מטלוויזיה ואין לי שום דבר נגד פרסומות (הן משעממות
                      אותי, אבל הן לגיטימיות בעיניי), אם פרסומאי לא משתמש בכלים
                      ומצליח לשכנע אותי באמצעים לגיטימיים לקנות מוצר מסויים, אז
                      סבבה, זאת העבודה שלו ולי אין בעייה לקנות את זה.
                      אני לא חושב שכל כך קל לשטוף למבוגרים את המח כמו שאת סבורה
                      אני חושב שמגיע לקהל שצופה קצת יותר קרדיט מלראות אותו כעדר
                      שטוף מח שקונה כל מה שאומרים לו.

                      יש לי עוד כל מיני דברים לכתוב, אבל הם לא מאוד חשובים ואני קצת
                      ממהר, אז ביי בינתיים.

  8. חשבון מס ההכנסה שלי.

    המציצנות שחגית מתארת לא מתקרבת לחוסר המוסריות של מעשי השוד שהמדינה מבצעת בי כבר 13 שנים בקירוב.

    • נציב מס הכנסה

      החלטנו להעניק לך שי צנוע לחג הפסח

      בימים הקרובים יתדפק על דלתך נציג מס הכנסה כשבאמתחתו הגדה של פסח וכוס לאליהו הנביא

      בכוס תופתע לגלות 000 ,13 X ח’י ש’ח (על זכר 13 השנים הרעות)

      בברכת מס הכנסה תמיד לשירותך,
      ותודה על הגפילטע

  9. eskimo dog

    בקיצור, איפה משלמים?

  10. אלפרד

    היום דחה בית המשפט את בקשתה של חברת נטוורק אינטרטיימנט לשדר את ההוצאה להורג. מי שיזכו לראות את המחזה המרנין הם מקורבים ועיתונאים…

  11. העורך

    מתי המכרז על ערוץ האינטרנט של נווה תרצה ?

  12. כיפכף

    מה הקשר?

  13. מה אתם מרגישים בים אהההה נישחפתם …

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *