ומה עם הבננות האמריקאיות?

האינטרנט הוא כלי זמין, יעיל ומהיר לקבלת מידע. תוצאה ישירה של זמינותו וזריזותו של כלי זה, היא יצירת קהילה של אנשים חסרי סבלנות שרוצים בדיוק את מה שהם מבקשים – ועכשיו. וכשזה מגיע לבנות – המצב מחמיר.
אני לא מדברת על קבוצת זקנות הממלמלות בארסיות בליל של מילים במגוון שפות מתחת לשפמן. אני מדברת על עדר עצבני של בננות הדוהרות במהירות עצומה אל האופק המעורפל של הפס הרחב. נשים באינטרנט, שיהפכו תוך שנים ספורות לרוב המכריע של גולשי האינטרנט, קצו בכתבות הצבע עתירות המילים ממגזיני הכרומו שעל כורסאות הספרית.
אנחנו רעבות למידע, אנחנו רוצות אותו ממוקד, קצר ויעיל. אין לנו זמן במשרד לכל מיני קישקושים, וערמות הספרים והמגזינים שאנחנו צריכות לקרוא ולהשלים בסוף השבוע רק גובהות והולכות. אנחנו רוצות את המידע שלנו בסלולארי בדרך לעבודה, אנחנו רוצות אותו באמצע היום בלי לבזבז יותר מידי זמן. לכן חמש התוצאות הראשונות במנועי החיפוש כל כך קריטיות.
ולמה הפתיחה המייגעת, אתן בטח שואלות? הייתי חייבת להסביר כמה דברים לפני שאפתח בדבריי על תוצאות מנועי החיפוש ואתרי האינטרנט לנשים בארץ, ולמה כדאי גם לפזול החוצה. רציתי לתת טעם מקומי לפני שאמשיך לשלוח לכן על תגליותיי של נשים במחוזות זרים ובשפות שאני לאו דווקא יכולה לקרוא.

למה יש מה לחפש בחו"ל, או מה בין אמא שלי ואיי או אל

החיפוש הראשון שביצעתי היה באינדקס המפואר של איי.או.אל. חמש התוצאות הראשונות הרתיחו אותי. הן מיצו שיחת טלפון ממוצעת עם אמא שלי. קהילת בריאות האישה ("מתי תביאי לי קצת נחת?"), קהילת הריון ("מתי תביאי לי קצת נחת?"), קהילת חתונות ("מתי תביאי לי קצת נחת?"), קהילת פוריות ("מתי תביאי לי קצת נחת?") וקהילת לסביות ("מתי תביאי לי קצת נחת?").
עם כל הכבוד לקהילות של איי.או.אל, הן מאד סטריאוטיפיות. או שהם קשורות במין הזכרי (ותרומתו האבולוציונית/גנטית), או שהן של לסביות. מיצינו. זה פאסה.
גם וואלה! לא סיפק את הסחורה נאמנה. מגוון האתרים שהוא הציע בשפת הקודש נעו בין עצות סקסולוגים ואופנה, ולבין (שוב) קהילות מקוונות של לסביות. התחלתי לגלות סימנים של חוסר סבלנות.
הראשון ששבה את ליבי הוא נענע, שהקטגוריה הראשונה אותה הוא הציג היתה "נשים ופמיניזם". למרות שהאתר הראשון ברשימת האתרים בארץ היא "לבני נשים סקסיים", אלו שבא אחריו הם-הם אשר לשמם אני כותבת מילים אלו.
בכל אופן ולמרות הכל, מצאתי את עצמי מדדה הלוך ושוב בין רשימות ארוכות של אתרים ישראליים, שרובם המוחלט נראו כמו יוזמות פרטיות שמטרתן העיקרית היא לצאת לידי החובה השיווניות. במילים פשוטות, בנו אתרי נשים כדי שנשתוק ולא נקים קול צעקה גדולה. לכן, כנראה, רבים מאתרי הנשים ברשת הישראלית לא רחוקים מכתבות הצבע בחוברות העיון של קופת חולים כללית.

הבננות האמריקאיות שיחקו אותה

אתר הבנות chickclick מציע לגולשת כל מה שהיא רק יכולה להעלות על דעתה. מביקורות סרטים ועד קניות של בגדים ברשת, מדובר במגזין רשת עמוס לעייפה, ביתה המקוון והמעוצב בקלילות של כל בננה. גם המתחילה שבגולשות תהנה מחוויה על-חושית. מקץ שעתיים שביליתי בנבכי האימפריה, אין מה לומר אלא שהבננות האמריקאיות שיחקו אותה.
כל בננת-קריירה המחזיקה עימה מחשב נישא תוכל להשתמש באתר הזה לנהל את חייה דרך הרשת. chickclick יאתר עבורך עבודות באמצעות אתר הדרושים jobdirect, יסייע לך בקביעת הלו"ז הטלוויזיוני וימצא לך בננות נוספות לגלוש עימן באמצעות קהילות המתחלקות לפי תחומי עניין. כמובן שתוכלי לנהל חשבון דואר מבוסס רשת עם הסיומת הקליטה chickmail.com, ולסנן את המחזרים הלהוטים הממתינים לך עם תיבת הודעות קוליות.
מעבר לכך מציע האתר עשרות עמודי תוכן משעשעים יותר ופחות. בין התכנים אפשר למצוא כתבות מזינות בנושא תשלום ביטוח לאומי ועד הליפ גלוס האחרון של קאבר גירל. אבל אחת מגדולותיו של האתר, היא הסיפורים אותן מחברות כותבות קבועות או סתם גולשות יצירתיות במיוחד. למדור השבועי קוראים פריידיי פיקשן, סיפורת ליום שישי. בסיפור האחרון, למשל, כיכבה נערה בת 14 שיוצאת בעל כורחה למסע דיג עם אביה. כתבה אחרת לימדה אותי את כלל הברזל שכל אם דרומית מלמדת את ביתה הפוחזת: "ילדה, אל תהיי אהבלה".
כמו שציינתי – עמוס. אבל שווה את המאמץ. האתר בנוי בצורה הגיונית, ומתעדכן בזריזות עם כל לחיצת עכבר – אפילו עם מודם ביתי. כמובן, שככל שהפונקציות מסובכות יותר כך גדל זמן הטעינה של העמוד. למרות שניתן למקם את העמוד כאתר למתבגרות, אני חייבת לציין הוא מתאים לכל בננה באשר היא, ולו רק כדי לאפשר לה לתת מנוחה קלה למוחה הקודח.

בנות! הישמרו מעצי הבאובב!

אחרי שהשתעשענו, ראינו טלויזיה והשתעממנו יחד עם אחיותינו האמריקאיות הגיע זמן לקצת רצינות. האתר anti-feminist reflections, כשמו, מאד כבד ודורש סבלנות וכוח רצון לקרוא אנגלית. מעט נידח, אבל חשוב. השתקפות אנטי-פמיניסטית – בחינת הפמיניזם מנקודת מבט שאינה תקינה פוליטית, מה שנשמע כמו תיזה אוניברסיטאית (ואכן מסתבר כאחת) הוא מעיין מדריך ארוך ומשכיל שכותרתו הקצרה היא "פמיניסטית – דעי את האויב".
בניגוד לצ'יק-קליק, זה אתר מפגר מבחינה טכנולוגית, בעל שילובי צבעים מחרידים וללא כל פיצ'פקעס קטנטנים שעושים את הגלישה מהנה. ועוד בניגוד לאתר הכייפי ועתיר החלבונים הנזכר לעיל, השתקפות אנטי-פמיניסטית הוא אתר טקסטואלי ואינטלקטואלי, ולא רק שהוא מצריך קריאה מעמיקה של מילים ארוכות באנגלית, הוא עוד גורם לך אחר כך לחשוב.
בחרתי את האתר הזה כאנטי-תיזה מושלמת לצ'יק-קליק וליתר מגזיני הרשת אותם נסקור בקביעות בחודשים הבאים. הטקסטים המובאים באתר, שנשמעים כמו פרסומים של הכנסייה הקתולית בימי הביניים, הם אכן טקסטים שהובאו ממקורות שונים מרחבי ארה"ב. למיטב הבנתי, הם הובאו ממגזיני רשת אחרים, אשר בכתיבתם השקיעו מיטב הגברים האמריקאים.
התובנות אולי לא יהיו מדהימות לחלק מכן, אבל הסקירה של המתרחש בצפון היבשת האמריקאית נותן פרספקטיבה טובה מאד למה שקורה היום ברחובות. בנות, בדרככן לבוסטון, ניו יורק וסאן פרנסיסקו, דעו לכן כי לא כולם צוחקים מאלי מקביל. ואני לא מדברת כאן רק על גברים. האתר מונה כמה וכמה קבוצות קיצוניות של נשים וגברים כאחד, שמטרתם העיקרית היא להחזיר את האישה הביתה, אל מתחת למוסרות ועול הגבר והמשפחה. עד עכשיו, אני מודה כי בתמימותי הרבה חשבתי שמדובר באגדות. אולם האמת התחוורה לי במלוא הדרה. בננות – הישמרו לכן מעצי הבאובב.
נקודה אחרונה וחשובה לגבי האתר. מהר מאד נדהמתי לגלות כי רוב הקישורים לטקסטים עליהם מתבססת העבודה אינם פעילים. סביר להניח שזה מכיוון שהאתר מאד ישן וחלק מאתרי המקור נמחקו או שינו כתובת. חיפושי אחרי הטקסטים הסקסיסטיים הובילו אותי לארכיב מופלא על הפמיניזם על סוגיו מרכיביו ומתנגדיו – מקראה בסיסית לכל בננה ובננה.
בתאבון!