מירנדה לב הוקסמה מהסרט "אנשי התחנה", שזונח את הכוכבים הנוצצים לטובת הדברים הקטנים והבלתי הוליוודים שבחיים ודן בצורך בחברות ובידידות דווקא במקומות של השעמום, הבנאליה והיומיום

חיים בגובה מטר שלושים

אחרי שכבר הורגלנו לראות את הדברים מוגדלים מבעד לעדשות מצלמה טלוויזיוניות וקולנועיות, שהפכו את העולם לנוצץ ומפואר יותר עד שאנו כמעט מתוכנתות לֵצַפות לכך שחיינו יהיו סאגת ענק עם שאלות של חיים ומוות, עושר עצום, יופי נוצץ ומוקפד וכמובן אהבה קולוסאלית, בא סרטו של במאי מתחיל בשם טום מקארתי וגורף הצלחה בעודו מתרכז בדברים הקטנים והבלתי הוליוודים שבחיים.
השאלה איך יוצרים סרט גדול על נושא קטן ואנושי של הקשיים והבדידות שבחיי היומיום בשולי החברה, נענית בסרט באמצעות המחשה ישירה בדמותו של גיבור הסרט, פין מקברייד, גמד בגובה מטר שלושים. המחשה ישירה זו פועלת מיידית להצגת דמותו של האחר והשונה: מי שנדחה מהחברה בשל השוני שבו ודוחה אותה בתגובה; מי שבוחר בבדידות כבמשנה סמויה אבל גם מוצא עצמו אומלל בה.

הבחירה בחיים מגומדים, אלו שבעליהם מסיבה זו או אחרת מפחדים לחיות אותם במלואם, תוך יצירת קשרים משמעותיים עם זולתם, מומחשת בעיסוקו של פין, שעובד בתיקון והרכבת רכבות צעצוע. פין, אותו משחק פיטר דינקלייג ("רעש מצלמים"), הוא גבר כבן שלושים הממעט בקשריו עם העולם סביבו: הוא דר בסמוך לבוס שלו, עובד בחנות שנמצאת מתחת לבניין מגוריהם ומבלה בעיקר בצפייה בסרטי רכבות עם מכורים נוספים לדבר. חייו הסדורים של פין, מתגלגלים כמו מודל רכבות ממוזער: הכול משקף את המציאות אבל נשאר במעגל סגור בלי העליות והמורדות שבחיים האמיתיים.
המעבר ממודל העולם הממוזער לעולם הרחב מתרחש כאשר הבוס של פין מת ומוריש לו תחנת רכבת ישנה בפרברי ניו ג'רזי. לאחר שפין עובר לביתו הנטוש והמבודד של סוכן התחנה (שמו המקורי של הסרט), הוא אינו יכול עוד להעלם לתוך האלמונימיות. במקום בו כולם מכירים את כולם, ומחפשים להרחיב את גבולות עולמם באמצעות קשרים עם האחר, מייצג פין סוג של תקווה עבור שתי דמויות הספונות בבדידותן המנסות להתיידד אתו למרות התנגדותו: אוליביה האריס, (פטרישה קלקסון, "דוגוויל"), אומנית מקומית שפרשה מחייה הקודמים לדירת הקיץ שלה, וג'ו אוראמס, (בובי קנוויל, "אספן העצמות"), בחור פטפטן וחביב שמתמקם במזנון הנייד שלו אל מול ביתו החדש של פין.
הפנטזיה הרומנטית שמייצגת הרכבת היא של מסע-גילוי, ופין עובר מסע זה כאשר הוא מאפשר לאנשים חדשים לקחת חלק בחייו. הקשר עם שני חבריו החדשים, ומספר דמויות נוספות מהעיירה הקטנה, (כמו מישל וילימאס מ"דוסון קריק"), מאפשר לפין לעשות את צעדיו הראשונים בעולם הממשי; הוא אומנם נופל כמה פעמים, מתאכזב וכואב אבל מבין בסופו של דבר שזה שווה את הסיכון, ושהסבל, הקושי והדחייה שהם גם מנת חלקם של אנשים אחרים סביבו, נוראיים פחות כאשר יש עם מי לחלוק אותם.

יכולתו של טום מקארתי ליצור סרט מקורי ומשעשע סביב דמות בעלת מושא תשוקה הייחודי בעיקר לה (רכבות), היא אתגר שתסריטאים ותיקים כצ'ארלי קאופמן, על ניסיונותיו המשמימים עם הסחלבים ב"אדפטיישן", לא צלחו אותו. אבל מקארתי הצליח מאחר ולא ניסה לעטוף את השעמום והבנאליות היומיומיים, שהם מרכיב מרכזי בחיים, במעטפת מרהיבה ומהודרת כפי שעשה קאופמן, אלא בחר במעטה פשוט ומתוק של חברות.
מומלץ בעיקר ליומית (מהיום על המסכים בבתי הקולנוע).


האתר הרשמי

מירנדה לב

שם העט של שלומית ליר כמבקרת הסרטים של "בננות"

תגובות

  1. עידית ערמון

    אהבתי את הביקורת.

    נשמע מקסים.

  2. עוד גבר

    לא ראיתי את הסרט, אבל המאמר מעניין וכתוב יפה.

  3. מטר שבעים

    מירנדה,
    עוד לא ראיתי את הסרט אבל הזדהתי עם מה שכתבת. לאחר כמה טראומות מהעבר, (מצד הורי, אנשים בבית ספר והחבר) כשאני כבר מקובלת אני עדיין מרגישה בודדה, גם כשאני מבלה עם חברים או חברה. מרגישה ניכור כאילו שאני לא קיימת בעצם. הכול סביבי נראה לי מזויף ולא אמיתי. האינטרנט זה סוג של הצלה כי הוא אפשר לי להתקרב מבלי להפגע אבל היום אני מבינה שזה רק עד גבול מסוים.
    אני מבינה שזה לא רק אני אבל איך יוצאים מזה?

  4. חתול רחוב

    כתבה מעניינת על סרט משעמם ובלתי נסבל

  5. נערת רחוב

    השבוע בקינג גורג' ראיתי במדרכה מימול בחורה ממש ממש יפה מלווה בגמד וזה תפס אותי מה שני אלה עושים יחד. אז אולי אני שבויה של קונספציות.
    אבל קשה לי להתחבר למי שאינו נראה טוב. גם בתור ידיד.

    • עפיפון

      באמת מה הם עושים ביחד שני אלה ? גם בתור ידידים . ואני מדבר על קינג גורג ואוליי אני מדבר עליי , השאלה שלך מגרדת את הטפשות שלי אוליי אני אמצה את זה בתשובה קצרה ,
      יחי העשרים סנטימטר יחי ההבדל הקטן .
      ובנוגע לכתבה ? מעניין לראות את הסרט , כתבת יפה

      • נערה בהפרעה

        בקשר ל"יחי הבדל הקטן" הכרתי פעם משהו שהיה ממש גבוה ממני. אני לא זוכרת למה, אבל יצא לי להגיד לו שההבדל ביננו מתמצה בעשרים סנטימטרים והוא חשב שאני בחורה ממש גסה.

      • היפיפיה הנרדמת

        יש כזה קטע שמי שנמוך או מכוער מרגיש שהוא דחוי על ידי הסובבים אותו ולכן מתחיל לחשוב שהוא איזה מסכן. אז כבחורה מאוד יפה אני יכולה להגיד שזה שאני מושכת לא תמיד פועל לטובתי. כי מה שמושך את הבחורים זה היופי החיצוני, הפנטזיה שלהם עלי. זה שאני אישה עם רצונות ואופי רק מפריע להם לראות בי חפץ מושלם.

        אז סלח לי עפיפון אבל אני לא חושבת שאתה צריך לרחם על עצמך. קובי עוז בקושי מגרד את המטר וחצי אז מה, הוא בכל זאת מצליח. ודובי גל לא יכול לזכות בתחרויות כיעור עולמיות, אז מה הוא שחקן מוכשר ומצליח.
        וזה שבחורה יפה כמוני מוקפת מחזרים לא אומר שהיא לא לבד. ותחשוב על זה.

        • עפיפון

          תרשי לי להכנס עם שחר של בוקר דבר ראשון לתגובה שלך ולחייך בהנאה והרגשת עונג אז ככה
          ….לרחם עליי ? אני לא לא לא …. מת עליי גיבור עולם שלי , לא יכול רגע בלעדיי ובלעדי היצירתיות שבי ,אסכם במשפט קטנטן כנאה , רציתי להביע בעצם את ההבדל של הגובה נקודה ,
          ושיהיה לך שבת אחלה מסובבת ראשים שכמוך """ נו …מה אפשר לומר עוד בנוסף

  6. ראיתי את הסרט ואהבתי מאוד. הוא פשוט, מצחיק, חכם ומרגש.
    בקשר לבחורה ולגמד מקינג ג'ורג' – למי שזה נראה לו מוזר מומלץ
    לראות את הסרט ולהבין כי זה שמישהו גמד לא מונע ממנו (ברור!)
    להיות מקסים. הגמד שבסרט (שכחתי את שמו) הוא כזה. ואם היה יוצא לי
    להכיר אדם כזה במציאות הייתי מתה להיות ידידה שלו, ואולי גם יותר מזה.
    הוא כובש. וגם נאה.

    • נראה לי שאת סתם מתרגשת מהסרט. כי זה שאין לך אף חבר נמוך זה לא סתם. לי יש ואני יכולה להגיד לך שאני הולכת אתו ברחוב אז כן מפריע לי המבטים והפרשנויות. זה לא מפריע לי להיות חברה שלו אבל זה גורם לי לחשוב פעמיים לאן אני יוצאת אתו למרות שהוא רק ידיד.

      אז דיבורים לחוד ומעשים לחוד

    • קוראים לו פין מקברייד וזה כתוב גם בכותרת המשנה וגם בפסקה הראשונה של הביקורת.

  7. אורחת

    אחלה ביקורת ואחלה סרט.
    וכל הפטפוטים על גובה, אורך ושאר הרמיזות ממש מוזילים את האתר הזה.

  8. סרט מעולה!!!

    יוצאים עם חיוך ענק על הפנים
    יוצאים עם לקחים ותובנה, לומדים להסתכל על דברים בצורה שונה.
    אם רוצים ללמוד מהי חברות אמת – רצוי מאוד לראות את הסרט.

  9. מירנדה יקרתי

    אני לא מבין מה את עושה באתר הזה??
    למה להתחבא מתחת השולחן כשאפשר עליו (בלי קשר לדוור מצלצל פעמיים)
    ולמה לך הכובע הזה?

  10. יש אנשים שפורחים רק מתחת לשולחנות. דווקא אתה מכולם חייב להבין את זה

    • גברתי הנכבדה.
      להגיד שיש אנשים שפורחים מתחת לשולחן זה כמו לומר שלחיות בתוך הארון זו חגיגה .
      אז לפני שאת מחזירה את כולם לארון
      תביני שכדאי לך להוציא את הראש מהשריון ולראות שיש לחיים מה להציע

  11. חגית מנדרובסקי

    יופי של מאמר על סרט קטן, ענק ומצויין! אחד האנושיים יותר שזכיתי לראות לאחרונה… יש לי על המדף את הדי.וי.די. כדי להיזכר ולהתרגש שוב ושוב מחדש.

    אהבתי מאוד את האופן בו תיארת את דמותו ומסעו של פין הקטן-גדול.

    יש לך כשרון מדויק וחינני לרדת לעומקם של הסרטים ולדלות את לב לבה של נשמת היוצר/ת. למה את לא כותבת יותר?

  12. כן אני 1.45 ובשביל בחור בן 30 פלוס זה לא פשוט בכלל , במיוחד קשר זוגי אמיתי. ראיתי את הסרט והזדהתי עם גיבור הסרט.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *