חמיל’ה

את המקום שתופסים היום זמרים, שחקנים, בדרנים ואחרים שתהילתם מובטחת בשל סיבה זו או אחרת, תפסו פעם אבות ואמהות קדמונים, מלכים, נביאים ונביאות ופנתאון שלם של דמויות מיתיות, מעוררות-הוד המתקיים בין דפי התנ”ך. היופי שקורן מאותן דמויות רחוקות נושא עימו תחושה של רוחניות שלא נמחקה על אף החטאים השונים בהם הן הוכתמו. כל אותם סיפורים תנכיים שגדלנו עליהם מתמזגים לתחושה רוחנית חמקמקה של ישראליות, שבעידן המודרני קשה לעיתים להתחבר אליה. כאשר מחפשים היום את אותה רוח קסמים באושיות המצויות במרכז הבמה של היצירה הישראלית נראה לעיתים שהחומרנות, הרדידות והסינתטיות תפשו כל חלקה טובה.

דמות מעניינת, הנושאת שמץ מהקסם של פעם, היא דמותו של חמי רודנר. חמי ולהקתו הופיעו בפטיפון בהופעה מקדימה לקראת צאת האלבום “חמלה”. בהאזנה ראשונה קשה לעיתים לדלות את מלוא המקסם של המוזיקה. אוכל לומר שהלהקה שחברים בה, עידו אגמון; גיטרות, ערן וויץ – גיטרות, נועם רפפורט – קלידים, ספי אפרתי – בס וטל לבני; תופים, הפליאה ביכולות הביצוע והדיוק שלה. ככל שהערב התקדם, הנגנים השתחררו ונכנסו למקצב של הרגע. אולם ההתעלות האמיתית שמתרחשת לעיתים בהופעה חיה לא התרחשה לגמרי באותו ערב. חמי שר יפה, שומר על גבולות הקצב של הלהקה. אבל משהו היה חסר. בשיחה שהייתה לי איתו לאחר מכן, הוא הסביר לי שהערב נועד בעיקר למעין חזרה מול קהל של הלהקה. לכן אולי היה חסר בו אותו דבר מרגש שנקרא תשוקה. אבל את הדבר המרגש הזה מצאתי לאחר מכן. בפגישות האקראיות שנזדמנו לי עם רודנר הכרתי איש מלא חיות וחוכמה; וגם משורר מוכשר שמשהו בו מהדהד את דמותו של אלתרמן, ששיריו “האם השלישית” ו”פגישה לאין קץ” אף מופעים באלבום בעיבודים חדשים ומפתיעים.

השירים של האלבום “חמלה” מרכיבים מסע מעניין לנפש של היוצר. השם “חמלה” קשור לשמו של חמי; חיים; ולקריאה שהייתה קוראת אחריו אמו: “חמיל’ה”. המוטיב עליו סובב האלבום הוא הבקשה לחמלה, אותה תכונה המתקשרת לעיתים עם אימהיות. הבקשה המובעת באלבום היא לדמות שעוצמתה ביכולתה להבין, לאהוב ולסלוח לדמות הדוברת בשירים על חטאיה ולנחמה בסבלותיה. נראה כי נושאת המושא של אותה תחושת רחמים היא דמות נשית המורכבת מאם, אהובה ואחות. אותה דמות היא זו שתוכל לנחם, לכפר ולגאול במקום בו הנשים המתוארות באלבום נכשלו. האכזבה המהדהדת הראשונה באלבום היא של האהובה המתוארת בשירים “נשל אישה”, “חמלה”, “הברית שצריך לחדש” ו”כאוס”. היא זונחת, בלתי נסלחת אך גם בלתי נשכחת. אחד המאפיינים שלה הנו היותה דמות נעלמת, שכל שנותר ממנה הוא תמונה, נשל, חלום ודלת סגורה. האכזבה השניה היא מהאם. האם מקושרת לארץ בשיר “דרך כוונת רובה” כארץ/מולדת, המשלחת את בניה ללחום זה בזה. גם השירים “האם השלישית” של אלתרמן, “רחל ראי את בנימין” ו”מות ההיסטוריה” מציגים דמויות אימהיות-היסטוריות שקצרה ידן מלהציל ולהושיע. המקום עם הכי הרבה תקווה הוא בשיר אנה, שיר אותו כתב רודנר לאחייניתו. זה גם המקום שבו רודנר הרשה לעצמו להפגין משהו הקרוב לרגש בהופעה.

הדובר באלבום “חמלה” מזכיר דמות אלתרמנית, דמות חוטא של כופר-מאמין הנעה ונדה ככלב עייף. זו דמות של ליצן מתריס, מלך אובד המתדפקת על דלתות שערי החמלה והחסד בבקשתה לסליחה ורחמים. הקסם שבדמות השירית מתקיים גם במציאות, ביכולת הממגנטת של רודנר בחיים. עד שיצא האלבום, אותו התחיל רודנר להקליט ביום הולדתו השלושים ושמונה, ניתן לאחל לו שימצא את שמבקש הוא וימשיך ליצור בתשוקה ורגש.

על הכותבת מירנדה לב

שם העט של שלומית ליר כמבקרת הסרטים של "בננות"

תגובות

  1. עוד גבר

    לטעמי, בעיקר מבחינה מוזיקלית מלודית וכמובן לא רק
    חמי רודנר הוא מהמוכשרים ומהמוצלחים
    שבמלחיני הארץ ואני מרשה לעצמי ל”הסחף” ולומר שגם
    לדעתי מעבר לה – שימשיך ליצור יצירות נפלאות
    כמו “גאולה” ועוד

  2. כבר התחילו לטחון את הביצוע שלו ל”האם השלישית” המשובח, שלזכותו יאמר שהוא הצליח לא להרוס, אבל האם אלבום חדש של חמי רודנר אומר רענון לפליי-ליסט של גלגל”צ לימי פיגועים?
    כי רוח האלבום הקודם שלו הולמת בדיוק את מזג האויר הגשום והקר שתוקף עכשיו את ירושלים
    דרך החלון שלי, ואישית קצתי לגמרי במלנכוליה שלו. אני רוצה שמש, סלסה וקוקטייל עם מטריה, לא גשם ועוד כוסות תרעלה מול תמונות הטלויזיה.

  3. צ'ינג צ'ינג צ'ונג

    שאת סתם מפזרת סמי-רמזים?

    • בננית הבטא

      יש מישהי בעיר שלא מצצה לו?

      • אריאלה

        איפה לוקחים מספרים לתור?

        • בננית הבטא

          הבא בתור הוא סוס. תנסי יותר מאוחר.

          • למען השם, איך אפשר בכלל לנגוע בסוס יאור הזה??

            • בננית הבטא

              דווקא שווה.

              • אחותי, הוא מכוער כמו קוף, אבל עניין של טעם,
                אם היה שווה שיהיה לבריאות.

                • בננית הבטא

                  מה קרה, הוא התעלם בהפגנתיות מהעיניים שעשית לו כל הערב?

                  • חומד, למה שאני אעשה לו עיניים? איבדתי משהו?
                    שאני אבין שוב? את מדברת על חמי רודנר ולא על דודי בלסר נכון?

                    • בננית הבטא

                      דודי דו הוא לא יותר מפוסטר חלול, אמנם פוסטר מרהיב ביופיו אבל אפס אישיות. חמיל’ה, לעומת זאת, גם נראה לא רע בכלל (הייתי אומרת אפילו חתיך) וגם אדם מורכב ומעניין.

                    • אנחנו מתווכחות פה על טעם, וזה ויכוח טיפשי. אז לדעתך חמי נראה טוב, לדעתי לא – וזה הכל.
                      גם אם הייתי בוטה זה היה בצחוק.
                      את חמי אני לא מכירה אפילו טיפונת ולכן אין לי מה להגיב לגבי אישיותו, אבל מהשירים שהוא כותב הוא עושה רושם של אדם פיקח.
                      דודי בלסר, לעומת זאת, הוא לא אומן אלא דוגמן. היתרון שלו זה המראה הפיסי, וזה לא צריך לעניין אותנו אם הוא חלול או לא.
                      אבל די במקרה, אני והוא במקור מאותה עיר ומאותו תיכון, והוא למד שכבה מעלי,
                      ואנחנו מכירים היכרות מאד שיטחית של “שלום מה נשמע”, אבל אני יכולה לומר לך שהוא ספורטאי מוכשר, משחק כדוריד שנים בקבוצה וגם בנבחרת ישראל.
                      בתיכון הוא למד בפיסיקלית, כך שגם אם לימודים לא אומרים המון (ראה יאיר לפיד), אני לא הייתי קופצת למסקנה שהוא “אפס אישיות” רק כי הוא דוגמן מצליח.
                      למיטב ידיעתי הוא היום סטודנט באוניברסיטת ת”א, כך שזה לא נשמע לי כ”כ חלול.

  4. האישה של עצמי

    ביום רביעי הקרוב ה- 27 לנובמבר חמי מתארח בהופעתו של דן תורן יחד עם ברי סחרוף ומאור כהן במועדון הבארבי בתל אביב.
    הולך להיות ערב מצויין. מה אפשר עוד לבקש חוץ מתורן, סחרוף ורודנר על במה אחת? (אולי את פורטיס?)
    אני כבר לא יכולה לחכות!

  5. איגי ו.

    דרך הטקסטים שלו.

    נמאס לי!!!!!!!
    מה בסך הכל כבר עשיתי?? ?? ?? ?

  6. טל עירוני

    די כבר עם הסגידה הזו לבינוניות, די כבר עם הפלצנות הזו, כולה חמי רודנר/בייגלה מעופש/הנפיחה התורנית, מספיק כבר!!!!!!!

    • צודקת.
      ונמאס כבר גם מהביקורות המיופיפות האלה, והתיאורים הגבוהים האלה: “פנתאון דמויות מיתיות”, “מסע מעניין לנפש היוצר”.
      מירנדה’לה, את מבקרת או מתיימרת לבקר דיסק או סרט או ספר, או השד יודע מה, והכתיבה שלך ממש לא מתאימה לנושאים שאת כותבת עליהם.
      הכתיבה האקדמאית כנראה פשוט עלתה לך לראש, לא עולה בדעתי שום דרך אחרת להסביר את הכתיבה שלך, את ממש מזכירה לי את המרצים הלשעברים שלי לתקשורת, והמאמרים שלך נשמעים כאילו כתבת הרצאה לכיתה.
      האמת שממש מעניין אותי לקרוא איך את כותבת ביקורת על משהו שלא אהבת.
      איפה הביקורות השנונות של אריאלה, איפה?

      • צב מעבדה

        לאן כל המגיבות האמיצות והחכמות נעלמות כאשר מתפרסמת כתבה בנושא שדורש מהן קצת ידע ויכולת חשיבה?
        כמו לדוגמה ב – http://bananot.com/articles/593

        • אריאלה רביב

          התרשמו, הנהנו בראשם, ובגלל שאין להם מה להגיד, לא הגיבו. רוב האנשים אינם מבינים בתירס מהונדס גנטית או בנזק שהוא עלול לגרום (קראתי מתישהו על עודף מדהים בתירס בארה”ב ושאי אפשר להקטין את התפוקה בגלל הלובי החקלאי החזק שם, יודע על זה משהו?), למרות שהטור היה באמת מעניין.
          מצד שני, רוב האנשים מבינים ביחסים, מין אנאלי והשפעות הקור על אברי המין הנשיים, ואף יש להם דעה בנושאים אלה, כך שיותר קל להם להגיב. בקיצור, אל תעלב, בחרת נושא קצת פחות מעורר תגובות (אבל לא מעורר עניין) מהנושאים הרגילים שפה.

        • כמו שאריאלה כבר אמרה לפני: קראתי, החכמתי ואפילו היה מעניין.
          אני מגיבה רק שיש לי משהו לומר על נושא מסויים, וזה בד”כ קורה בנושאים שאני מבינה בהם.
          על נושא שאני לא מבינה בו כלל, אני יכולה רק להגיב בהומור ובציניות, ומכיוון ששניהם לא נראו לי במקום במקרה הזה – לא הגבתי.
          אבל אם זה משנה, אני נוטה להסכים עימך ועם הרעיון המרכזי שהועלה במאמרך.
          ובפעם הבאה, קצת יותר פרטים על צבי הים והיבשה בשבדיה, פליז (-:

          • צב מעבדה

            היי תמר,
            ביקשתי משירלי לעדכן את פרטיי האישיים (מועד חזרה לארץ ושורה על תחומי עניין), כפי שמופיעים בקישור לשמי, אבל היא התעלמה מהבקשה.
            לא נורא, אולי במאמר הבא.

            פרטים על צבי הים ויבשה בשבדייה אפשר להחליף בדואל. נראה לי מאולץ לדחוף לדיון בבננות פרטים מחיי האישיים.

  7. את בעצמך נפיחה תורנית

  8. איפה שפרה הצולעת, איפה??

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *