בננות, צמות? בנתיים קחו על הדרך שיר שיעזור לכן לעבור את הכיפור

יום כיפורין: על שום מה?

על שום שגם אם מתכננין
צום על מים מינרלין,
קריאת תילי תילין
ספרים בודהיסטין וטיבטין,
ושקיעה במיני הירהורין כבדין,
לוקח אדם בחשבון
שייתכנו שינויין
וכל המתכננין שומא עליהם שיהיו גמישין
לשינויין.

וכך ייתכן שעל אף שהיו יושבין ומתכננין
מיני סיגופין ושאר מרעין בישין,
יעבור עליהם יום כיפורין
שבו בפירוש
אין צמין
שבו בפירוש
אוכלין ואוכלין.
שבו במפתיע,
מופיע בדלת אקס שחזר ממילואין
והוא לגמרי
עטור זיפין,
ומה לעשות ואין ברירות שמותירין,
אז אותו בדחילו ורחימו הביתה
מקבלין,
אוכלין, שותין, סובאין,
ובאישון ליל,
אם מתחשק,
אף מקיימים יחסין.

וכל זאת מבלי לפגוע ברגשות הציבור
ומבלי לחטוא חלילה בפומבין
במיני גיפופין,
אלא יש להצהיר קבל עם ועדה כי אין מדובר
ביחסין אמיתיין
או חלילה זוגיין,
אלא בשבת-אחת כהלכתה וזהו.
שבתומה הולכין ונפרדין
ללא כל עקה או ריגוזין.
והמבין יבין.

על הכותבת רונית בר-לביא

ירושלמית בהווה. תל אביב לא. מעושנת וקצבית לי מידיי. גם חיפה למרות שמקסימה, לא, כי רחוקה מידיי מכולם. כנראה שכפר הכי מתאים אבל עד שיהיה שינוי בסטטוס המשפחתי, אני כאן. ובאינטרנט, בכל מקום.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *