כתבה חדשה…

אני אם לשלושה ילדים שנולדו בלידה טבעית וללא התערבות מיותרת. ילדתי את שלושת הלידות בבית חולים וברצוני לספר כיצד התמודדתי עם הכאב של הצירים.
בזמן ההריון הראשון שלי, התוודעתי לעובדה שיש קשר חזק בין האורגזמה לרחם. עובדה זו ידועה לעולם הרפואה ואף ידוע שכאשר אישה נמצאת בהריון בסיכון, היא מתבקשת להימנע מחוויית האורגזמה ומסקס בכלל כדי לא לזעזע את הרחם יתר על המידה. מה שאנו מבינים מזה, זה שאכן יש קשר חזק מאוד בין האורגזמה לרחם ועל כן אולי ניתן להיעזר בקשר הזה ללידה עצמה. כאשר אישה כבר נמצאת בתהליך הלידה, מותר לה ואף רצוי שתדע לעזור לגוף שלה לעשות את מה שהוא חייב לעשות – לשחרר את התינוק החוצה.

נשים רבות מגיעות ללידה עם פחד מהכאב. היום ידוע שכאשר נשים שמכינות עצמן לתהליך הן מנטאלית והן פיזית, יעברו את הלידה ביתר קלות. ואף ידוע שכאשר אנחנו מבינות יותר מה צפוי לנו, יקל עלינו להתמודד. חלקינו רוצות לקבל משכך כזה או אחר, שזה בסדר גמור, וחלקינו רוצות לעבור את החוויה במלוא עוצמתה. אני שמחה שיש היום הרבה שיטות ודרכים להתמודדות עם הלידה אך עדיין יש יותר מדי לידות שמסתיימות בניתוח קיסרי או ואקום ועוד מיני פעולות כירורגיות שבהרבה מהמקרים היו יכולים להיחסך ליולדת. לעומת זאת יש עליה במגמת רצון הנשים ללדת בדרך טבעית וללא התערבות עד כמה שאפשר. לנשים אלה מגוון רב של דרכים שלא אפרט אותן כאן (עיסוי בשמנים, שיאצו, דיקור ועוד), אלה רק אוסיף את הדרך שלי כדי שאולי יוכלו להיעזר בה או לספר לחברה שנמצאת לקראת לידה.

נושא האורגזמה הנשית הוא נושא שרבות מדובר בו אך פחות מובן בו. נשים רבות לא מודעות לחוויה הזו ולא יודעות איך למצוא אותה אחרי ששמעו על קיומה. בימינו עדיין קשה לדבר על הנושא והסגירות רבה. אז איך נקשר את זה בכל זאת ללידה? ובכן, מאחר והקשר בין הרחם והאורגזמה כבר ברור וידוע, ניתן אם כן לגרום למצב בו הגוף חווה אורגזמה בזמן שתהליך הלידה כבר החל להתרחש אך עדיין לא מתקדם מאוד. כאשר אישה יודעת שהיא בלידה, ברב המקרים עדיין אינה סובלת כאב חזק. היא חווה ציר מתון ועדין כל עשר דקות לערך (בלידה נורמלית “לפי הספר”) ובזמן זה היא יכולה לעשות כמה דברים; מקלחת טובה (אך לא ארוכה או חמה מידי), טיול רגלי (בהליכה ניתן להרגיש בברור יותר את הצירים, כאשר הם עוצרים אותנו מללכת, סימן שהם מתחזקים) ועוד כהנה וכהנה. לפי הדרך שלי, בזמן זה על האישה להתרכז בכך שצוואר הרחם מתחיל את תהליך הפתיחה ואנחנו יכולות לעזור לו להיפתח בזריזות יותר כאשר נתרכז במעגלים נפתחים ותנועות מהמרכז כלפי חוץ בכל צורה ואופן (על ידי דמיון מודרך) ושילוב כל השרירים הטבעתיים בגוף שיסייעו רבות לפתיחה. על ידי עיסוי שרירים אלה ניתן גם לפתח ריגוש מיני (עיסוי פטמות, נשיקות צרפתיות, גירוי פי הטבעת ועוד). שוב אנו רואים שכל אותם דברים שקשורים ביום יום למין בלבד, מתייצבים כאן לעזרת היולדת.
כאשר עובר זמן, והצירים מתחזקים ותכיפותם בין שבע לשמונה דקות לערך, ניתן לעבור לשלב בו מייצרים ריגוש מיני חזק לאזור הדגדגן תוך כדי עיסוי הפרינאום עם שמן בין לבין. השמן יכול לעזור מאוד לגירוי הראשוני ולאחר מכן תמיד ניתן להוסיף עוד. אישה שתצליח לעשות את זה למעשה תשתמש במשאב טבעי של גופה על מנת לעזור לעצמה ללדת.
וזאת בגלל שידוע שכאשר מתרחשת אורגזמה נשית, משתחררים לגוף ההורמון אוקסיטוצין שהוא מחזק פעילות רחמית ואחראי לייצור הצירים ואנדורפין, שידוע כמשכך כאב טבעי של הגוף. או במילים אחרות, שנים במחיר אחד – גם חומר שמזרז ומחזק את פעילות הרחם וגם חומר שמעמעם את הכאב שכרוך בדבר.
גם אם האישה אינה חווה אורגזמה מלאה, עדיין מיוצרים ההורמונים הנ”ל וחשוב לא להתייאש.
יעזור אולי לדעת שכאשר הגוף מתחיל עליה של מתח מיני, הצירים שעדיין יקרו אחת לשבע שמונה דק’ , כמעט לא יורגשו, אך ימשיכו את עבודתם נאמנה.
מה שהאישה עושה זה למעשה להכין את גופה מבעוד מועד לכאב העז שצפוי לה. כאשר היא לא סובלת כאב חזק, תוכל לרכז את עצמה ולגרום לגופה להשתחרר כלפי האורגזמה. אם רק תדע שזה אפשרי מספיק בזמן (כדי שתוכל לחשוב על כך, להתאמן קצת ולראות אם זה בכלל מתאים לה).
כאן אולי יורשה לי לציין שתהליך הלידה הטבעי אכן כרוך בכאב, ולפעמים עז מנשואת (השלב שבו הפתיחה כבר מאוד מתקדמת והצירים תכופים מאוד) אולם, לדעתי, כאשר מקצרים את פרק הזמן שבו הכאב בשיאו, כל החוויה מקבלת תמונה חדשה והרבה פחות טראומתית.
דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא העובדה שכאשר יש גירוי מיני חזק, כל הואגינה מאוד גמישה ורכה, מה שיעזור מאוד למנוע חתכים וקרעים בזמן יציאת התינוק החוצה.

בנוסף לכך, שוחחתי עם דר’ ואגנר בנושא, (כאשר ביקר בארץ במסגרת מסע הרצאות על ריכוך חווית הלידה בבתי חולים), וגם הוא ציין את העובדה שאין דרך זו מסוכנת בכל צורה שהיא וגם ציין עובדה ידועה נוספת והיא שיש נשים המדווחות על עליה בריגוש המיני באופן ספונטני במהלך הצירים. מובן מכך שאכן ניתן ואפשר לשלב את המערכת המינית שלנו בזמן לידה.

בקורסים השונים הקיימים היום, אכן מדברים מידי פעם על אוננות ויחסי מין בזמן צירים אך חשוב לי להדגיש את העובדה שאין הסבר ברור ומעמיק לנשים על האורגזמה עצמה ככלי שיכול לסייע, מה גם שהמחשבה על יחסי מין מלאים יוצרת רתיעה להרבה נשים וכאן אני מציינת שלא חובה לקיים יחסים מלאים, מספיק לענג רק את האישה (תפקיד נוסף לגבר בלידה, וגם מחווה יפה לנו).

אני מאמינה שיש לנו אפשרות להיות פעילות בתהליך הלידה ויש לקחת את הידע הרב שיש לנו ולהתקדם איתו צעד אחד קדימה. כבר אין צורך להישאר פסיביות, חסרות שליטה וחסרות אונים בדבר כל כך אדיר שאנו חוות רק כמה פעמים בחיים, אם בכלל.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *