לא מותק

כשעליתי לאוטובוס הרגשתי נפלא, שיננתי בראשי את המשפטים "אני מלאה באהבה, אני חזקה, אני מוכשרת" – כמו שלמדתי מקלטת "החשיבה החיובית" שרכשתי. בכל ערב לפני השינה הייתי מתחברת לאוזניות טייפ המנהלים הקטן ונרדמת עם חיוך, תוך ידיעה שזה רק עניין של זמן עד שאכבוש את העולם. כמו שדודה שלי כתבה לי בפתק הברכה לכבוד סיום פרויקט יישור השיניים האכזרי שלי: "ועכשיו" היא כתבה "קדימה! לכבוש את העולם".
אז נכון זה לא קרה, או אולי כן ורק אני לא הרגשתי, אבל זה היה מזמן ומאז כבשתי כמה גבעות כורכר קטנות, שלפי קורס ה"זרימה החופשית" אין להקל בהן ראש.
התיישבתי במושב האמצעי של האוטובוס – בצד של השמש, כי אין כמו קצת אנרגיה סולארית לנפש. וככה כשהראש שלי מלא בטבע ומחשבות אורגניות אחרות עד שכמעט נעצמות לי העיניים, הוא ניגש אלי ונישק אותי על הלחי.
"ככה יושבת בסוטול כאילו כאן שוויץ?" הוא אמר. "הי", אמרתי מופתעת והרגשתי כאילו שפתחתי את הדלת הלא נכונה וחטפתי דלי של מי קרח על הראש.
"אני מאושר", הוא המשיך כאילו נפרדנו אתמול. "אני שמחה לשמוע", אמרתי, ואספתי את עצמי מהר. "סוף סוף מצאתי את האדם האידיאלי שיסגוד לתחת שלי וירעד מפחד בכל פעם שאני לא מתקשר", הוא אמר.
"אני שמחה לשמוע", אמרתי כמו תקליט שבור, מדמיינת את התחת הקטן והשרירי שלו שואג – אני אלוהים, אני אלוהים! אני חייבת להפסיק את סדנת הדמיון המודרך!
"בכלל עברתי כל כך הרבה שינויים, לא להאמין שזה אני, מה אני יגיד לך, בנאדם חדש, החלטתי להשיל מפני פרצוף אחד מיותר".
"שיגעון" אמרתי "הפרצוף היחידי הזה הולם אותך". כמה שהייתי תרבותית, זה הפתיע גם אותי, ככה זה בית פולני, אי-אפשר לירוק לאנשים בפרצוץ אאוט אוף דה בלו! צריכים לפתח אולקוס ולעבור ניתוחי מעקפים.
"חזרתי לרקוד" הוא אמר "אני מרגיש שהשתחררתי, מאז שהתגרשתי מהטמבל הזה, איזה בעיות שהוא עשה לי עם הדירה חבל לך על הזמן!"
"יש לך עוד את הדירה בתל-אביב?" שאלתי, לא מתאפקת.
"איזה, שלנו?" הוא ענה בשאלה. כן שלנו ושל כל החברים שלך, הדירה ההיא שגרנו בה אחרי החתונה, עם המטבח הקטן והשירותים שבחדר השינה והמזרן הזוגי שהיה מונח על הרצפה, מכוסה סדין אדום נוראי ונפלא, והמזכירה האלקטרונית השחורה שהדבקנו לה לבבות ורודים… "ביפ, ביפ, הי זה עמית, רק רציתי להגיד תודה על אתמול, אני מרגיש מסומם לגמרי, אם אתה שומע את ההודעה עד שבע אז תחזיר לי צלצול, יאללה ביי מותק".
"בקיצור את שומעת", הוא לא חיכה לתשובה, "ידיד שלי שומר עליה עד שיסתדר, אני חושב שאת מכירה אותו, זוכרת את ההוא מהפילהרמונית?"
בטח שאני זוכרת, זה היה לפני מיליון שנה, משהו התבטל באותו הערב, למה לעזאזל פיזרו את החזרה? לא חשוב, טסתי הביתה מאושרת כמו ילדה שגילתה שהמורה לחשבון חולה. רק חשבתי כל הדרך איך אתכרבל לצידך ואחמם את הרגליים הקרות שלי בחמות שלך, ואתה תתלונן כמו חתול מפונק שהזיזו אותו מערימת הכביסה הנקיה. סובבתי את המפתח בעדינות רבה, כדי לא להעיר אותך, קליק קליק. שמעתי את קולך מצחקק מחדר השינה ונכנסתי מתכוונת לנזוף בך במתיקות על זה שקלקלת לי את ההפתעה.
אבל הפה נפתח ולא יצאה אפילו בת קול אחת חלושה, שכבתם שם עירומים על הסדין האדום, כמו שני ילדים מתוקים מחסלים את שאריות הפולקע הקר שאמא שלי שלחה. בטח אחרי, תמיד נעשים פתאום מורעבים.
אתה והגוף המתוח שלך וההוא מהפילהרמונית.
"ההוא מהפילהרמונית?", חזרתי על השאלה, "אמ… לא, ממש לא נשמע לי מוכר". "טוב לא משנה", הוא אמר "אז מה חדש אצלך, נורא רזית לא? את עוד מופיעה עם הלהקה? נו תגלי, תגלי אני מת לדעת".
"אצלי יש המון דברים חדשים, אבל אני יורדת כאן, יש לי פגישה חשובה, אתה מוכן לצלצל בשבילי לנהג".
"בשבילך", הוא אמר וקד קידה מוגזמת, "בשבילך אעשה הכל מותק".
"אני כבר לא מותק בשבילך", אמרתי בשקט והסמקתי וירדתי מהר מהאוטובוס. לקח לי כמה שניות להבין שאין לי מושג איפה אני בכלל ולרגע הרגשתי שקשה לי לנשום כמו בפעם ההיא שאמא שלי איבדה אותי בים.
קוס אמא שלו חתיכת חרא קטן!! אמרתי לעצמי, הלוואי שתיתקע לו בת יענה בתחת! הלוואי שפרות מעופפות יחרבנו לו על הראש ושיפלו לו השיניים ואני מלאה באהבה, אני חזקה, אני מוכשרת. אני מלאה באהבה! אני חזקה! אני מוכשרת!! קוס אמו על כולם שימותו!!! אני מלאה באהבה!!! אני חזקה!!! אני מוכשרת!!!!

תגובות

  1. נורית

    יחי האקסים באשר הם…מיי דאם רסט אין פיס…פאק..כמה כח יש להם למרות הזמן שעובר…פגישה קצרה אחת או טלפון ו..בום…העולם רועד…

    אבל עם כל זה..טוב שהם שם איפשהו…

    תודה אקסים…על זה שגרמתם לי להבין שאין טעם במסיכות…ועל זה שגרמתם לי להבין כמה טוב לי עם "האגרטל" ועם "המילוי"…ועוד תודודנת קטנה, אקסים, שנתתם לי להבין…שאם מישהו לא מסוגל לקבל את הקומפלקס הזה שמרכיב אותי…אז…פאק אוף…

    *smile*

    • סנופקין

      אין לי אקס מיתולוגית.
      כלום.
      היו גם היו, שחורות ואדומות ובלונד פלטינה,
      היתה לי שרה וגם חנה וגם רינה,
      אבל אין לי אקס מיתולוגית!
      מה, לא מספיקים זנב וחצאית, גם בזה אני צריך להרגיש אאוטסיידר?

      ועניין קטן של סמנטיקה:

      אל תגידו *אקס מיתולוגי*, אימרו מעתה *שגל דאשתקד* (יבגן)

  2. יושב לי בכיף במקום הבילוי המועדף עלי שותה , צוחק נהנה מהחיים. הדלת נפתחת וצללית מוכרת חוסמת את מעט האור הנכנס מבחוץ ורק דבר אחד עולה לי בראש ! איפה לעזאזל משיגים את הקלטת הזאת של החשיבה החיובית.

  3. והוא תמיד נראה מצויין – פתאום הוא למד להתלבש והפסיק עם סטייל הרזון החולני, ואני עם חצי – פיג'מה ושיער פרוע מנסה להיזכר למה לעזאזל חשבתי שזה בסדר לרדת ככה למכולת…

    • בלבלה

      קרה בדיוק אותו הדבר. אצלי גם היה לו מבט שחצני ומתנשא בעיניים שנגוז מייד אחרי שאמר בחיוך "ספרי לי מה חדש" ועניתי שאני מתחתנת.

      ככה אני, הקם להורגך השכם להורגו

      • מתוקה

        שלי עדיין נוהג להפתיע פעם הירח מלא ולספר לי באוביקטיוויות מדומה שנורא השמנתי והזדקנתי , מעניין שהוא טורח להשקיע אנרגיות עצומות בלאתר אותי מחדש כל תקופה. אפסים לא באמת משתנים, גם לא אחרי תקופה מממשששששש ארוכה.

  4. אינדי_גו

    וגם מלאה באהבה.
    למה לא? בהחלט.
    ואקסים, לדעתי צריך להגלות אותם ליבשת אחרת, זה הפתרון הכי מוצלח, ככה נחסכות ההיתקלויות איתם
    🙂

  5. אני חילוני מוחלט , מעולם לא האמנתי באלוהים או בשום דבר אחר
    אבל כן האמנתי באהבת אמת ואינסופית
    הבעיה של האקסית היא שהיא פשוט ניפצה לי גם את הפיפס הקטן האחרון שבו כן האמנתי

    נכון שגם אחר כך היה לי טוב במערכות יחסים ולפעמים מעולה אבל זה לא התקרב לעוצמה הראשונית
    ועל זה אני לא יכול לסלוח לה ( ולי )

    אולי אני קצת פתטי
    אבל לא אכפת לי

    וגם היום נראה לי שתגובה מגמגמת משהו תצא לי אם אפגוש אותה
    למה אי אפשר למחוק את הזכרון לסל המחזור ולרוקן אותו סופית + פירמוט דיסק ?

    • גם אני האמנתי עד לאחרונה באהבה אמיתית, אינסופית שמנצחת הכל.
      היום אני יכולה רק להודות לו שניפץ את שביב האמונה הזאת – אולי בפעם הבאה זה לא יכאב כל כך. התמימות הורגת.
      חוצמיזה – שמישהו יסביר באמת, איך זה שתמיד הם צצים ברגע הכי לא מתאים- עם הפיג'מה או הטרנינג, כשבדיוק נגמר יום ארוך ומייגע וככה אני נראית או כשבדיוק נגמר איזה סיפור אחר ואין עם מה "לדקור" לו בלב.
      הגליה היא אכן הפתרון!!

    • נורית

      וזהו ? נגמרה האמונה ?

  6. טל ארוכת הרגליים

    זו ממש בושה לדעתי שבמאמר באתר מכובד יהיה כתוב "אני יגיד" (מצמרר אותי לכתוב את זה ככה…) במקום לכתוב בעברית רהוטה: "אני אגיד"

    אין אדם שעובר על המאמרים האלה? אולי הוא פשוט נרדם….

    • עגת הכריסטי

      האם שמת לב שצירוף המלים שכה זועזעת ממנו מופיע כציטוט של האקס? יכול להיות שזה היה נסיון להעביר תחושה אותנטית של דיבור יום יומי בעת מפגש אקראי עם העבר, ולא חלק משפת הכתיבה של עדי שפירא,שהיא זורמת ותקנית לעניות דעתי.
      מלבד זאת, אהבתי את הסיפור.לגלות שחבר שלך/בעלך בוגד בך זה נורא,לתפוס אותו בשעת מעשה זה כואב במידה בלתי נתפסת,אבל לתפוס אותו מצחקק עם עוד זכר עירום על סדין אדום עם פולקע ביד-זה שואה.
      והאופציות להתמודדות הן שתיים:או לפתח עור פיל,לצחקק במשובה ילדותית ולהצטרף ל"ערימת ילדים" או לשלוף סכין ארוכה ומושחזת ולטפטף טיפות שני על הסדין האדום הנורא והנהדר.

      • אוי, מצחיק מצחיק !

      • קוקיה

        לדעתי זה עדיף (לתפוס אותו עם גבר הכוונה) תחשבו על זה, אם זו הייתה בחורה ישר היית מנסה להיות כמוה, בודקת את התחת מכל הכיוונים, עושה סקר בין האקסים שלה מה כל כך מיוחד בה. עם גבר את יודעת שזה משהו אחר, את בסדר!

  7. קלמנטינה

    אוי אקסים אקסים
    תמיד יכולה להתגבר עליהם רק כשיש לי חבר חדש.
    היום אקס שלי הודיע לי שהוא מתחתן.
    למען האמת – לא הרגשתי כלום. לא לב שבור, לא שמחה בשבילו.
    סתם.
    סתם.

  8. גבירת הטירה

    שהאקס הזה בגד עם מישהו ולא עם מישהי? או שהפוליטיקלי קורקט הגיע גם הנה (אז תגידו לי איפה לקנות במשקל) או שכולם חושבים שזה לא משנה לצורך תחושת הבגידה. או שלאף אחד אין סיפור כזה בעברו בשביל להזדהות. או שרק עשיתם הגהה.

    מתי בפעם האחרונה שאלו אתכם אם אתם "רוצה לקבל לאימייל תגובות לתגובה שלי"?

  9. מה אומר ומה אגיד
    מצבכם לא בכי רע,
    מה הייתם עושים אילו היו לכם ילדים עם האקס הזה
    ככה שהניתוק הוא אף פעם לא ניתוק טוטאלי,
    תזכורת תמיד, חיה נושמת ומכאיבה לעיתים.

  10. אני באמת שמח לפגוש את האקסים שלי…

    חוץ מאחת, שכבר לא מעוררת שמחה.. אדישות מה..

    אין כאב אחד של אכזבה, של קושי, של געגוע, שלא הייתי מוכן לחוות שוב, בתמורה לאהבה הגדולה שקדמה לו.

    אז אני, שמח לפגוש כל אשה שאתה הייתי ובמיוחד את הנשים שאהבתי. הרי לא לחינם אהבתי אותן, לא לחינם הייתי איתן. הן היו שוות. בעיניי.

    אז אולי זה נגמר, אבל הן עדיין שוות בעיניי.

    אבל אני רק פרחח.

    • אינדי_גו

      הכל תלוי איך זה נגמר. כי גם בין שני האנשים הכי נאורים, זה עלול להיגמר לא יפה. ואם היית תופס את החברה שלך במיטה שלכם עם גבר זר, אולי זה לא היה נגמר כל כך יפה, ולא היית כל כך שמח לראות אותה ברחוב.
      ברור שאם זה נגמר אז חבל, ואם זה רק חבל, אז ניתן להישאר בקשר.
      ואגב
      לדעתי אקסים/ות זה כמו מכתבי המלצה ממעסיקים קודמים
      מי שנשאר איתם/ן בקשר טוב, זה מעיד משהו על אופיו ועל דרך התנהלותו בעולם.
      לעומת זאת, מי שכל אקסית שלו, נניח, מתחילה למרוט את שיער ראשה כששמו מוזכר, אהה, נו, אפשר להסיק מזה דבר או שניים.

      • הרשי לי לחלוק עלייך (לפחות חלקית) !
        אז נכון , מי שהאקסיות שלו מקבלות אפופלקסיה רק מלראות מישהו שדומה לו זה לא אומר הרבה דברים טובים עליו. אבל זה אומר דבר אחד והוא שהקשר נגמר.
        לפעמים צריך את אצילות הנפש להיות מניאק ולגרום שישנאו אותך. לי זה זה לא הולך (וגם אצל האקסיות שלי כנראה) ולכן עם אהבותי הקודמות יש לי קשר בוגר ומצוין עד כדי פניה בשעת משברים , אז מה ?
        זה כואב תמיד לאחד מהצדדים. ולא נותן לפצעים להגליד.
        עם כל האהבה וכל ה "לזכור חסד נעורייך" הייתי מעדיף להיות ביבשת אחרת.

        • גבירת הטירה

          ולגרום שישנאו אותך?

          על זה נאמר: אם זה לא זז – תפור על זה קונספציה דיאלקטית.

          • שמת לב שאני לא מדבר מהפוזיציה אלא מקנאה.
            בדיעבד הייתי מעדיף לשנוא את האקסיות שלי ולגמור עניין. ואני מתאר לעצמי שגם גברות היו מעדיפות שהאקס יהיה מניאק כך שזה יבהיר לחלוטין את העובדה שלא מתאימים וזהו ו"מה אני צריכה את האידיוט הזה?" מאשר "הוא כ"כ מקסים היחיד שמבין אותי אולי ננסה עוד פעם בעצם לא היה כ"כ רע "
            חוץ מזה תני לי לתפור קונספציה , גם זה יכול לעזור לא ?

            • גבירת הטירה

              אם נשארים חברים, באמת חברים , זה סימן שגם בזמן הקשר היו סימנים של חברות.
              זה לא קשור לרצון לחזור להיות יחד או לא. ומי שהיה רוצה שאנשים שהיה איתם באינטימיות יהיו כבר אידיוטים ודי, רק כי הוא רוצה לחתוך ונגמר לו – מה זה אומר עליו? זה נשמע עלוב ולא מספק, כמו כל נסיון להיגמל ממשיכה מינית.

              • הרי להשאר חברים ,באמת חברים (כפי שאמרת) צריך שלא יהיו רגשות רומנטיים ובטח שלא תהיה משיכה מינית. הרצון (שלי לפחות) שהסוף יהיה באמת סוף, הוא לחלוטין ניסיון מלאכותי להגמל ממשיכה מינית.
                עלוב ? – יכול להיות !
                לא מספק ? -בוודאי !
                כך אולי זה כואב אבל לזמן קצר ועובר.
                ונראה את הגיבור שלא יחטוף צביטה בלב שהחברה שלו (האקסית) תספר לו על האהבה החדשה שלה ו"איך אף פעם היא לא הרגישה ככה"
                עם כל הרצון "שתהיה מאושרת ויהיה לה רק טוב" לי זה קשה.

                • גבירת הטירה

                  אבל אין פה היגיון. ההיגיון היחיד הוא שאף אחד לא צריך לצאת אידיוט. לא להעליב את עצמך ואת האנשים שהיית איתם. אם חותכים כי קשה, חותכים ודי.

                  וחוץ מזה, אין היגיון.
                  אקס אחד שלי הסתובב עם תמונת החברה החדשה שלו בארנק ומילמל "אני כל כך מאוהב…" לא קינאתי. אפילו פרגנתי. אפילו ייעצתי לו לגביה (ולא בכחש ולא בלחש ולא בנחש).
                  אקס אחר שלי נשאר החבר הטוב ביותר. אחר כך היתה לו מישהי לזמן קצר וקינאתי מאוד והיה קשה.
                  אקס אחר.. אבל אין היגיון, אין היגיון. איך?

                  • לא התכוונתי "להיות אידיוט" בהגדרה אלא ל"לא להיות זמין" באופן אוטומתי ולא תמיד להיות המבין והבוגר כאשר כל עצם (ורגש) בגופך מתנגדת.
                    מצד אחד אני לא רוצה להיות bigger man ולשמוע את כל המעללים של האקסית ואני יכול להגיד שהלילה שבו אחת האקסיות הגיעה אלי לבכות על מישהו ששבר לה את הלב (כי רק אני אוכל להבין אותה ) היה אחד הקשים . מצד שני לכשיגיע היום והיא באמת תמצא מישהו שיעשה אותה מאושרת אני אשמח מאוד (אני רוצה לקוות)

            • נורית

              צודק הספוק..
              כאחת שנשארה בקשר טוב עם האקסים די מיד אחרי שנגמר…עדיף שצד השני יהיה קצת מניאק ולו בכדי שהצד שכנגד ישתחרר ממנו…
              היום, אני בקשר די טוב עם האקסים..אבל כבר עבר זמן..והאהבה נגמרה..וזה הרבה יותר קל..
              🙂

    • אותי דווקא מעניין לדעת, למה אתה לא שמח לראות את אותה אחת?

      • זה פשוט התפוגג לו….

        היא הייתה החברה הראשונה שלי. נותרנו חברים מאד טובים 20 שנה אחרי זה.

        איכשהו עם השנים והמרחק זה התפוגג.

        כשאני רואה אותה היום, אני מחייך (לא חיוך מזוייף) אבל בערך זהו.

        לא בשביל משהו, פשוט לעתים קשרים מתרופפים עד כדי התפוגגות.

        בהזדמנות זו אתייחס לכמה דברים קראיתי למעלה (ה עתה)

        העניין של להיות מניאק או לא להיות כזה.. זה עניין שאם כבר נוקטים בו אז מדובר על השלב הראשון והמידי של הפרידה.
        זה נכון שמיד אחרי הפרידה זה קשה. זה כואב ומאד לא פשוט להפגש. ואולם, לאחר זמן מה (שנה?!) אין שום סיבה שלא לחדש את הקשר ואם יש משיכה ויש חשש מהדליכה למקומות לא רצויים. אז להתאפק או למנוע סיטואציות רומנטיות.
        עם מי שהייתה אהבת חיי לא נפגשתי למעלה משנה אחרי. חרקתי שיניים, כאבתי והתגעגעתי. היום, אנחנו מדברים ונפגשים מעת לעת. למרות היותה מושכת ונפלאה, אין כל סיכוי שמשהו יקרה בינינו. זה היה. זה היה נפלא. זה כאב. וזו חברות נצח היום.
        בלי מין. בלי הליכה למה שכבר לא נכון יותר.

        אני אישית, את כל מי שאהבתי המשכתי לאהוב בדרך אחרת אחר כך.
        את מי שהיו אתי בקשרים של ידידות וחיבה רבה המשכתי לחבב.
        אהבתי לפגוש שוב, גם את אלה שהיו וואן נייט סטאנד.

        האם כך צריכים לנהוג האחרים?
        לא.
        כל אחד על פי דרכו/ה.

        האקס האחרונה שלי , למשל, מעדיפה שלא להיות בקשר אתי ממש כפי שהעדיפה לא להיות בקשר עם האקסים הקודמים שלה.
        זו ההעדפה שלה. אני מצר על כך. אני עדיין מחבב אותה. העובדה שהקשר בינינו הגיע לקיצו לא גורמת לי להעריך אותה באופן שונה מאשר אז.
        אני עדיין מחבב אותה ובוודאי שאשמח לראות אותה. יחד עם זאת, אני מכבד את רצונה.
        אני אמנע ללכת למקומות שבהם היא נוהגת לבלות באופן קבוע (ואני לא) על מנת שלא לגרום ל"התקלות" שתהיה לה קשה.
        את המינימום הזה, אני מניח שניתן לדרוש ו/או לקיים, בכל מקרה.

  11. המון זמן לא נהנתי כך מסיפור.
    תודה
    המון
    =]

  12. קלמנטינה

    סקס עם האקס?
    כן!!!!! או לא (?)

  13. אין מילים

    אתמול האקס שלי התקשר אחרי 3 שבועות שהוא לא התקשר ( וזה מפליא כי מאז שנפרדנו, 4 חודשים הוא די דואג להתקשר פעם בשבוע שבועיים ) וכיאלו מה לעזזאל אתה רוצה ממני , שניהיה חברים טובים, בשמחה אבל לא עכשיו אתה משאיר אותי תקועה. תקועה עלייך. פשוט תקועה. מה אתה רוצה שניהיה ידידים. לא תודה. לא נראה ליי שאני אוכל לשתף אותך בבכי עלייך. כ"כ תקועה אני כועסת על עצמי. אבל לכי תספרי לו את זה. לכי תספרי לאקס שלך שאולי לא כדאי שהוא יתקשר.בנתיים. למרות שאם להודות אני פחות בסרטים ממנו מפעם לפעם ( כן, זמן ) ואני אפילו די שמחה לדבר איתו. אז מה לעזזאל אני רוצה ?
    סקס עם האקס ? נכון 1) בלי התחרטויות אח"כ.
    2) תלוי באיזה יום.עדיף ביום שאת הכי פחות תקועה עליו.אם בכלל.
    ולסיכום כמו שנאמר בפרק מוצלח של סקס אין דה סיטי. המשחק אם האקסים הוא מי ישאר אומלל ועצוב אחרון.ועדיף שזה יהיה הוא.מה עדיף חייב.
    אני מלאה באהבה? אני חזקה ? אני מוכשרת ?

  14. לילית

    אני אסתכן בלהישמע טמבלית: "יו, GET OUT, אתם שוב מדסקסים את החיים שלי. אני מרגישה שהאתר הזה הוא כמו החברה הכי טובה והכי מעודכנת שלי (כאן זה כבר מגיע לדרגת הפטתיות), ודברים מתבהרים לי אחרי שאני קוראת את התגובות שלכם. איך ידעתם שבדיוק היום התקשר אלי האקס שלי? איך ידעתם שזה כואב שהוא מתנהג כמו מניאק למרות שאני זרקתי אותו? פשוט אחרי שזה נגמר ברוח טובה ובהסכמה הדדית ובוגרת (הוא הסכים שזרקתי אותו), התחילו ה"טיפטופים". כן, פגישות פה ושם של החלפת מיצי גוף, זיונים מלוכלכים וטובים כמו שהיו, רק בלי הרגשות. כל פעם כשהוא מעלי הוא אומר שאולי זו הפעם האחרונה, אבל עדין הוא לא מסוגל לשכב עם אף אחת אחרת (בשאלה האם לשכב עם האקס, האם עלי לקחת את ההצהרות האלו על כתפי?). אני מצידי לא מתגעגעת לסקס כמו שאני אוהבת לשכב עם משהו שאוהב/אהב אותי. ואז יום אחד הוא התנהג כמו המניאקים שלא אהבו. הוא אומר תודה ונועל נעלים, כאילו מחכה לתפוס הפלגה אחרונה לגיהנום. אני, (כמו בשיר), רק רוצה חיבוק. הוא לא מסוגל. והיום הוא התקשר ואמרתי בנשימה אחת "לא תודה, סקס לא חסר לי בתקופה האחרונה (ולא בגלל שיש, להיפך) ומהמוכר "תביא לי אל.אם לייט בבקשה!"
    האם אני גאה בעצמי? האם טוב לי עם העמידה הזמנית מול רוחות של תשוקה? למה בעצם נפרדנו ולמה הוא לא רוצה אותי חזרה? אני נוטה להאמין שזו אצילות נפש, שהוא רוצה שאשנא אותו ויהי קל לשנינו להתרחק. מניעים אגואיסטים? לא תודה. הוא גבר שונה. אני שומרת לו פינה חמה.

    • ברונו

      די לכן בננות כי תתמרמרו.
      החיים זה ענין של נוחות. אנשים מחפשים אותה …ומוצאים. גם אתן וגם אנחנו. סקס עם האקסית? בברכה בכבוד וברצון אבל גם בתנאי שהיא לא עסוקה במערכת אחרת. אין ספק שהמצפון מציק אח"כ אבל כשאני עושה את זה המצפון שלי נשאר נקי. רוצות לדעת איך עושים את זה?
      לא משתמשים בו!
      אתן חושבות שאנחנו לא מרגישים מיוסרים אח"כ? רוצים להישאר? כן. יכולים? לא!
      תמיד רצות לי איזה מליון מחשבות למה נפרדנו, ומה יהיה אם נחזור (לא יקרה) ואולי אם אני אשאר לישון אז בבוקר פתאום זה יהיה מה שזה היה פעם ,אבל לא.
      ככה אנחנו, ביצענו את המשימה שהטבע שלח אותנו לבצע ושכחנו את העדינות שאתן לימדתן אותנו. יש לנו ראש קטן וראש גדול. הגדול עובד רק כשיש מישהי שאנחנו אוהבים לידינו, הקטן עובד בשאר הזמן. אם האקסית לידנו יש טיפות קטנות של אהבה אבל דליים של טסטוסטרון שמצווים עלינו מבפנים…יאללה, תנעל נעליים, תגיד תודה וביי.

  15. לילית

    משקף הבדלי גישות תהומיים בין בננות לבננים (או ביני לבין העולם). בכל אופן אני לא מרירה, גם אם אני נשמעת לפעמים.
    ד.א. מישה/י מכיר/ה פסיכולוגית טובה באזור דיזינגוף פינת גורדון או בן-יהודה פינת פרישמן ששייכת לקופ"ח מכבי? (דגש על פסיכולוגית, באזור, מכבי).

    • ברונו

      הבדלי גישה?
      אני לא רואה הבדל גישה. אני רואה הבדל בהתיחסות לרגש שמעוררים רגשות אשמה ורגשי נחיתות.
      ובעצם אולי זה בעצמו הבדל בגישה ??
      אולי…

  16. את מלאת אהבה את מאושרת
    ואת כישרונית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    עם דגש על ה!
    אהבתי
    את מקבלת ממני שתי ואוו
    לא אחד
    לא שלוש
    שתים!
    🙂
    הנה:
    ואוווו
    אוו ואאאאווווו

  17. האחות הקטנה

    זה לא מאמר, זה סיפור!! מבינה? סי-פו-ר!! ואת מזכירה לי את המורה לגיאוגרפיה שלי.
    "ממש בושה" שאת לא מבינה שבסיפור מותר לדמות להגיד מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה, ודרך אגב סבתא שלי נורא תאהב אותך.

  18. האקס המיתולוגי

    צמרמורת קלה אוחזת בי, כי נראה לי שאת הסיפור כתבה אשתי לשעבר… אז היזהרי לך עדי שפירא-פאיאנס! יבוא היום ואכתוב את הגירסה שלי ואפרט עד לפרט הפלסטי האחרון, את הרגלייך המיניים – המשונים והפרועים משהו, אם יורשה לי לומר.
    נשיקה, אני.

  19. השונמית

    אחרי הסוף באה ההתחלה החדשה.
    שם, בנקודה הזו שבין סוף להתחלה; ובנקודה שאחריה: זו של הפרפורים כשהתחלה חדשה עוד כואבת קשה וצולעת, שם נחבא היופי הפיוטי של הצמיחה. כי מתוך ההרס צומח דבר חדש.
    ביום בו דוד זרק אותי לכל הרוחות הייתי נסערת וכל הימים והלילות והרגעים שבין ימים ולילות רצו לי בראש כמו קרב. כמו סרט בהילוך איטי. עד לשבריר השניה בו נפגשנו. לפני שהוא גימגם. לפני שהוא ניסה להגיד בלי להגיד שהוא לא אוהב אותי. לפני שכעסתי. לפני שרציתי לשכוח ומיד אחר-כך רק לזכור. היה שם חלקיק פיצפון של זמן שבו הבנתי שהוא לא אוהב אותי. פניו היפים מלאי חום ואהבה נגלו לי מעבר לדלת שנפתחה – גל קור נהדף אל פניי. שום אגרוף קפוץ לא יכול להכאיב כך. ואז ידעתי שאין דרך חזרה והכל היה כל כך פשוט.
    עברו מאז שלוש שנים בהן לא מצאתי אפילו גבר אחדראוי באמת למערכת יחסים.
    דוד הספיק להיות מעורב בשתי מערכות יחסים רציניות ולפגוש בחורה ולהתאהב בה.
    ונפגשנו כמה פעמים. דיברנו כמו חברים של פעם, עם נוסטלגיה ורוח טובה. ואמרנו את האמת על מה שהרגשנו בימי המשבר. תמיד אני אוהב אותו אבל הוא נכה ריגשית והוא חרא של בן זוג. הוא יודע. ובפעם האחרונה שנפגשנו שכבנו והיה לנו סקס מדהים שנמשך כל הלילה ושם הבנתי כמה אני התפתחתי לכל הכיוונים והוא נשאר תקוע. עם אותן ההפרעות. עם אותן הבעיות – אותו עולם קטן ומעוות. אותה אמא איומה ושכונה מנוונת מטימטום וחוסר אינטלגנציה. עם הכנפיים המקוצצות שלו.
    והיום אני יודעת שהוא יתחתן איתה והיא תמרר לו את החיים והוא לא יוכל לאהוב אמת אף פעם – לאהוב בלי מחסומים בלי אינטרסים בלי הפרעות.
    אני אדאה עם הנשרים אל האופק הפתוח. כוחות חדשים יצמחו בתוכי. אני אגדל עם כל יום שמתמעט והופך ללילה.
    אולי יום אחד אוכל לממש את כל מה שלמדתי ממנו.

    • שונמית יקרה

      הדברים שכתבת מאד מרגשים. אמנם אני לא מכירה אותך, אבל למקרא דברייך נראה שמלכתחילה היית גדולה על הדוד הזה בכמה מספרים. והיום…בכלל. הוא מעולם לא היה ראוי לך.
      זה קרה לי שלוש פעמים, שלושה חראים של בן זוג, כדברייך, ובכל זאת אוהבת אותם, יודעת לזהות למה נתקעתי איתם, למה הם תקועים, למה זה לא היה מצליח. ומצליחה להסתכל קדימה בתקווה.

      ובאמת, את חופשיה עכשיו ליצור משהו נכון יותר, בריא יותר. את חכמה מתמיד.

      מאחלת לך למצוא מלך אמיתי שיחמם את עצמותייך. ושכל משאלותיך יתגשמו לטובה.

  20. חתולה שובבה

    אקסים…
    אף פעם לא הבנתי כל כך מה הסיפור…כי תמיד אני והאקסים שלי סיימנו את זה בצורה הכי יפה ונישארנו ידידים הכי טובים עד עכשיו ברוב המיקרים…ובמצבים קיצוניים יותר…פשוט התנתקנו יפה אחד מהשני וכל פעםשנפגשנו הרגשה טובה עלתה לי ללב וטיפלה של געגוע קטן צף לו…
    וזהו.
    עד שנכנס לחיי האהבה היחידה שהייתה לי עד היום הבן אדם שהיה הכל בשביל קיבל הכל וה' רק יודע שעדיין הייתי מקירבה הכל כדיי שנשוב להיות ביחד…אם הוא רק ישתנה טיפה…
    ואחרי כל הכאב שסבלתי ממנו ואחרי 7 חודשים מהרגע שהחלטתי שדרכנו חייבות להתפצל
    מהרגע שהתפכחתי למציאות הכואבת…שהתפוצצה לה הבועה שחייתי בה והבנתי שלא…. אנחנו לא נועדנו להיות ביחד…
    עדיין, עדיין קשה לי לשמוע אותו בכל פעם… בחודשים הראשונים הרגשתי כל כך רע…מדיכאון לדיכאון השוקולד הפך לחבר הכי טוב שלי וחוץ מגיחות מזדמנות איתו למיטה ללילה סוער מאין כמוהו והמון המון דמעות בסוף כל ערב…
    תבינו הוא מהאקסים שיודעים מה המבט שלו עושה לי ומה מילה שלו היא בשבילי ככה שגם עכשיו לאחר כל כך הרבה זמן הוא עדיין הכי מקסים שבעולם ועם החיוך הכי מתוק שיש והנשיקה הכי רכה שהופכת להיות לאט לאט חושנית ומלאת תשוקה…ואחחח איך שהלשון שלו פועלת…
    הוא עדיין מבטיח לי דברים ועדיין אוהב לדבריו…אבל זהו כבר חודש וחצי שכל פעם שאני שומעת א ת קולו אני מנתקת את הטלפון…הוא עבר לעיר אחרת…ועדיין לא כל כך מוכן לוותר עליי…על זו שכל כך אוהבת אותו…ולא בגלל שהוא השתנה לא בגלל שהוא הבין שיותר טוב ממני הוא בחיים לא ישיג… הוא פשוט אוהב את זה…הוא אוהב לחזור לחיים שלי כל כמה זמן, לדעת ששוב אני חושבת עליו , הוא אפילו טרח לאיים על חייהם של כמה בחורים שהגיעו אחריו…הוא פשוט רוצה שהוא היחיד שיהיה לי בלב…ואיך התאהבתי בחרא הזה?!?!?…אני עדיין לא יודעת…
    הייתי צעירה תמימה… הוא היה הראשון שלי וכל מילה שלו…נבלעה..
    ועכשיו יש לו מישהי חדשה רק לא מזמן גיליתי את זה…כאילו הם כבר 3 חודש ביחד רק שלא הפריע לו לבגוד בה….אבל מלפני שבוע הוא התקשר וסיפר לי שהם מתחתנים… אחרי 3 חודשים הוא החליט להתחתן איתה נכנסתי לדיכאון טוטאלי…רק שאחרי יומיים הוא הגיע אליי לבית…שזה נורא רחוק ממנו… ובא להגיד שהוא עדיין אוהב…
    אז שתדע נשמה…
    תשמע טוב טוב…החתולה שונאת אותך!

  21. עוד אקס

    ואצלי היינו שלוש שנים ביחד, והיא אמרה לי שאם אני לא הולך לטיפול, אז אי אפשר ככה. אז הלכתי ועכשיו אני נשוי לפסיכולוגית.

  22. אלתיאה

    הדבר הכי "עצוב" שקרה לי הוא ששלושה וחצי אקסים שלי נפגשו לפני כמה שבתות לשחק כדורגל…ארץ קטנה,בירה גדולה,וכשיש מכבי יש חברים (שלי לשעבר…)
    הייתי חייבת לשתף,עכשיו התחלתי משבו חדש חדש,WISH ME LUCK

  23. שרלילולה

    גם הומו החרא הקטן וגם שיקבל את הדירה? זה יותר מדי…

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *