הטבעת נפלה? רחל ניר מבקשת מכל אותם גברים שמבזבזים לנו זמן לחינם שיחזקו את השרירים הטבעתיים

לא תנאף

להפסיק לבזבז לנו את הזמן

אני משמיעה זעקה אמיתית לכל אותם גברים שמבזבזים לנו זמן לחינם. למה?! קשה לנו ומבלבל גם ככה. לפני כמה ימים, איך שחזרתי מחופשה בחו”ל הגעתי לעבודה ופיטרו אותי בגלל קיצוצים. עוד דרך להגיד “זה לא את, זה אני/אנחנו”, המשפט הזה רודף פשוט אותי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, מצד אחד רציתי את זה. נמאס לי להיות חיית קיובים שעובדת 12 שעות ביום ונמאס לי להיות רכוש של החברה, אפילו האוטו לא שלי וגם מכוער וענק ואני שונאת אותו. מצד שני זה מעליב, אז היו קיצוצים, אז מה. האם אני לא נכס שאי אפשר לוותר עליו?
התקשרתי לידיד שלי לשעות העבודה וקיטורים על בוסים, עמית לעבודה מאגף אחר לעדכן אותו. הידיד הזה מחזר אחרי כבר כמה חודשים ואני כל הזמן דחיתי אותו. לא בגלל שלא רציתי, אלא עמיתים לעבודה, בכל זאת בעייתי. הוא הציע שבעקבות שינוי הסטאטוס שלי בחברה והעובדה שהתירוץ הרישמי שהיה לי נגד יחסינו איבד מתוקפו, נדאג גם לשינוי הסטאטוס בינינו. הוא הזמין את עצמו לבוא אליי “לשתות קפה ביחד”. אינסטינקטיבית אמרתי “לא”. איך שסגרתי את הטלפון והתמלאתי בערימות של רחמים עצמיים, אמרתי לעצמי שאם פיטרו אותי, לפחות מגיע לי לאפס מונה ושמישהו יחבק אותי וינשק אותי. התקשרתי אליו אחרי כמה דקות ואמרתי לו: “אתה יודע מה? סבבה”.
הוא בא אליי בערב, זה התחיל ב”קריעה בקפה” והסתיים בקריאות הלל על ביצועיו ועל איך בעצם היה מטומטם מצידי לחכות. הרגשתי שלמרות שהיום התחיל זוועה, הוא קיבל תפנית מעניינת ומהנה. דיברנו וסיכמנו שכדאי שנמשיך להיפגש.

אופס, אני נשוי

ואז, פתאום, אני לא יודעת איך אפילו, הוא נזכר שהוא שכח לספר לי משהו מינורי ושולי: הוא נשוי – בשביל מה לעזאזל יש טבעת ואיך שוכחים כזה דבר? מה זה מסטיק או חרא שנדבק לנעל? יא דביל. וכדרך אגב היא בהריון.נשוי פלוס – באמת בדיוק כל אותם פרטים שקשה לזכור בלחץ היומיום. לא משהו שמספרים למישהי שמכירים בדרך כזו או אחרת כמה חודשים.דביל. אמרתי דביל? אופס. התכוונתי לדביל.
אני נשבעת שלא היתה לו טבעת על האצבע, ושהוא מעולם לא הזכיר אישה או חברה. אני לא בחורה שטבעות נישואין עושות לה את זה. אני לא הולכת על הבלתי אפשרי ואין לי שום נטייה או כל רצון בעולם להשלות את עצמי. נשבעת, אני בחורה פרקטית וחבל לי על הזמן שלי כי הזמן רץ, השעון מתקתק ולא נשארו לי עוד כל כך הרבה שנים לבייץ.
אני טוענת שלא סתם, יש בחברה סימנים מוסכמים. אישה וגבר עם טבעות נישואין, הם סימן עם שייכות, בדיוק כמו שלעבד ולשפחה בימי המקרא היו רוצעים את האוזן, כדי שידעו שהם שייכים למישהו, ואין לעשות “סיבוב חינם”. בעלי חיים משפריצים את הריח שלהם כדי לסמן את הטריטוריה. אנחנו בני האדם בחרנו אלטרנטיבה הומאנית ושווה לכל הדעות, בה כל מה שנדרש הוא לענוד טבעת זהב. רק איכשהו הנשים נשארות עם הטבעת וחלק מהגברים בוחרים להתנכר אליהן. חלק רק בגלל שטבעות זה באמת לא הם, אבל שימו לב רעיות יקרות בהווה ולעתיד, חלק, וזה חלק משמעותי, לא עונדים טבעת כי הם לא רוצים להרגיש כבולים או מטובעתים ומבועתים. הבעיה היא שבגלל כל אותם גברים נשואים, שמסתירים עובדה זו, אנחנו מבזבזות זמן יקר שיכול היה להתפנות לטובת בחורים פנויים ונאמנים מהם.מקבלות קארמה שלילית למיליון שנה בגלל עצם המעשה, מה שפוגע בסיכויים שלנו למצוא בחור פנוי ונאמן מהם.מרגישות חרא, כי מה ששנוא עלינו לא עושים לאחיותינו, כי לא בטוח שבאמת נמצא מישהו נאמן מהם.

מחוץ למשחק

אני ממש לא מתכוונת להתייחס לכל נושא ההתאהבות בגברים נשואים, מי שחושבת שהוא לא יעשה את זה גם לה – טועה. כמה נורא זה לחיות כל החיים בפאניקה שיש סיכוי/פוטנציאל לבגידה. זה דפוס התנהגות וההסתברות שהוא לא כזה, היא כל כך נמוכה, בערך כמו זכייה בלוטו (יש מי שזוכה, רק רובנו לא מכירים מישהו כזה). דרך אגב גם הבחורים עם החברות שצריכים להכיר מישהי כדי לצאת ממערכת היחסים איתה, שייכים לאותו ז’אנר.
אני בכלל בגישה שגם גברים תפוסים או מחוץ למשחק, אנחנו צריכות לסמן, בין אם הם נשואים, יש להם חברה או שהם לא בעניין, לפחות לא בעניין שלנו או סתם לא רציניים. זה באחריות שלנו. אנחנו צריכות למצוא סימנים מוסכמים. ככה גם לא נבזבז זמן על הגברים הלא נכונים (כי הרי לנו, בניגוד אליהם, יש שעון והוא לא של סווטץ’ או רולקס) וגם לא ניכנס בין הרגליים של מי שלא צריך ושלא יעבדו עלינו. ולגברים: טבעת נישואין מקומה לא בקופסה, אלא על האצבע. לא, לא זאת ברגל, על האצבעות ביד. אה, אבל יראו? – זהו שזאת הכוונה.

תגובות

  1. כתוב בצורה מאוד שנונה, אהבתי.

  2. כרמית

    נכון!!! שנון, מעניין, כתוב נפלא, וכייף לקרוא! ונכון!, כבר אמרתי? יש עוד מאמרים מפרי עטה של רחל ניר?

  3. כרמית

    נכון!!! שנון, כתוב נפלא וכייף לקרוא. ונכון!, כבר אמרתי? יש עוד מאמרים מרחל ניר?

  4. כל כך צודקת, מה יש לגברים האלה שהם מתנהגים ככה?
    יפה כתבת רחל ניר

  5. לוויתן ורוד

    כתבה יפה.
    אהבתי 🙂

  6. זואי

    אהבתי את הכתיבה ,מצחיקה ,אמיתית ושנונה ,
    מדבר לכל הנשים ובעיקר מעל גיל 30,כולנו מכירות את הטיפוסים
    ואת השעון,,,,.

  7. עציצית

    עלית פה על סוגיה רבת מעלה. נשואות יקרות הציצו מידי פעם על אצבעות בעליכן.

  8. עוד גבר (לא מהסוג הנ"ל)

    |סליחה… שהתגובה שלי ארוכה (יחסית…) יש לי מה לכתוב:

    מסכים עם כותרת המאמר “לא תנאף”. עצוב וחמור בעיני שיש כאלה העוברים/ות על הצווי הזה. אם כי נדמה לי שהפרשנות (הדתית) המקובלת מדברת על איסור יחסי גבר (ללא תלות במצבו המשפחתי) עם אישה נשואה ולא על מצב הפוך כפי שתואר במאמר. אני אישית חושב שזה צריך להיות גם במצב ההפוך, שהרי למשל כל צווי עשרת הדברות הם בלשון זכר אבל הם, להבנתי, תקפים באותה מידה לנשים (אין צווי “לא תגנבי” מפורש, זה ברור מאליו), אם כי בתנ”ך כמדומני אין בהכרח איסור על פוליגמיה (כפי שיש וטוב שיש, לדעתי, בימינו (כפוף ליחס המספרי של המינים)) שהרי למשל אברהם לקח לו את הגר לאישה בנוסף לשרה.

    גבר נשוי שלא מסתפק באשתו ומחפש אשה “מהצד” עלול לפגוע משמעותית בבן זוגה של אותה אישה, אם היא נשואה (וזה אסור במפורש בצווי הנ”ל), או עלול, לעניות דעתי, לפגוע בעקיפין בגבר פנוי אחר אם היא רווקה (מקטין לפחות באופן תיאורטי את הסיכוי של הגבר הפנוי למצא בת-זוג פנויה במצבים של שיוויון בין מספר הגברים והנשים ובמיוחד במצבים של מחסור בנשים (והדבר גם תלוי גיל)).

    אבל, גם אם נקבל שהגבר הנשוי בסיפור/מאמר לא היה בסדר (ואכן לדעתי לכאורה זה כך), אני חושב שגם לך (או לצורך הדיון לא לך, אלא למישהי במקרה שכזה) יש, לדעתי, אחריות מסויימת. קודם כל אפשר וצריך לשאול ולאמת מה מצבו המשפחתי. שנית, וזו השקפתי האישית, אני נגד המתירנות המינית הרווחת במקומותינו. מין להשקפתי צריך, אם בכלל, לבוא בשלב מאד מתקדם בקשר (בשאיפה בנישואין). במצב שכזה, יש למישהי (ובאופן סימטרי למישהו) מספיק זמן כדי לנסות לתהות על תכונותיו ושאר מאפייניו של בן-הזוג הפוטנציאלי. זאת ועוד, במצב מתירני, מישהו/י יכול להיות בקשר זוגי מלא גם ללא נישואין ואז אין לסטטוס או לטבעת משמעות (כפי שאת הזכרת אלה “השייכים לז’אנר”), לעומת זאת לאקט הבגידה, אם יש כזה, יש ויש.

    לגבי הטבעת כאמצעי סימון מבדיל בין רווקים/ות לנשואים/ות, הרי שלדעתי הוא כבר מזמן, לצערי, לא בהכרח יעיל שהרי הרבה נשים (ולעיתים גברים) עונדות טבעות כקישוט (אולי לא תמיד על הקמיצה (ring finger) ביד שמאל אבל מי שם לב לפרט ה”שולי” הזה?… 🙂 אצל ההודים כמדומני נהוג סימון על המצח (אצל הנשים). יאללה תציעי את רעיון חדש, קל לביצוע ושיוסכם על הכלל, לסימון ברור לרווקים/ות…

    בכל מקרה, העלית נקודה חשובה וראויה לדיון ואת בהחלט צודקת ברוח הדברים (וגם לגבי השעון הביולוגי). מאחל לך קודם כל למצא בן-זוג מתאים לחיים ואח”כ בסדר עדיפות האיחולים (ואם זה חפצך) עבודה חדשה.

    אפרופו ניאוף, שני קישורים: אחד: על כוונה ,שבוטלה בגלל שיקולים של הצטרפות לשוק האירופאי, לחוקק חוק נגד ניאוף בטורקיה (שם דובר כמדומני על ניאוף מצד האישה):
    http://news.walla.co.il/?w=//598984
    ושני: על מקרה, לא מזמן, של ניאוף בסין (שם דובר על ניאוף מצד גבר):
    http://news.walla.co.il/?w=/2/1089720

    נ.ב. כותב תגובה זו, רווק שלא באשמתו…|

    • דתייה

      עוד גבר, אם אתה כבר בעניין של דת, אז כדאי לציין שהיהדות גם “מסמנת” נשים נשואות על ידי כיסוי ראש, שהרי שיער האישה הנשואה עלול למשוך גברים. מניסיון כיסוי ראש זה נהדר- גורם לי להיזכר כל היום בבעלי היקר ואף מרחיק ערסים……(;
      כל הכבוד על האיפוק המיני ובהצלחה במציאת זיווג הגון משורש נשמתך!

    • מעכב חמצון

      אם לא היית מעמיד רף לבת זוג שאין אחת קיימת שתוכל לעמוד בו, אולי היית מוצא מישהי שתסכים להיות עם טרחן שכמוך. כבר ראיתי כאלה שהסכימו לחיות עם גרועים ממך.

      • עוד גבר

        “אין אחת קיימת”? טעות בידך, יש ויש. זה לא רף גבוה, זה מישהי שתתאים לי (ואני לה). הבעיה שאני לא כ”כ מוצא אותה ואם אתה קורא לי טרחן, אז אני לא אטרח עכשיו להסביר לך דברים מורכבים. בשביל זה הקמתי בלוג עם הרבה מלל… :
        http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=410402

  9. המפצח

    אהבתי,אהבתי ,אהבתי. אחלה כתבה/כתיבה!

    זה אולי ישמע שובינסטי/סקסיסטי, אבל לפחות הרווחת משהו מהאידיוט-הוא נתן ביצועים טובים (ובימינו זה גם משהו..:-)

    בהצלחה מותק!

  10. פרח-בר

    אם הסיפור נכון , אני קצת תמהה שהנושא השפחתי שלו לא עלה לדיון . בדרך כלל לגברים נשואים יש הרבה סימנים : מס’ פלפון בלבד , צלצול בשעות מאוחרות ולא בסוף שבוע . מסקנה לא להימנע מתחקירים מקיפים לבחורים .

  11. אם הם יוצאים קבוע עם בחורות מזדמנות מאתרי אינטרנט ?

  12. מעכב חמצון

    אין לי טבעת. גם אין לי כתובה. לעומת זאת, יש לי בת זוג, בת מדהימה ובקרוב גם בן. אני לא נושא טלאי צהוב או סימן אחר המראה שאני “תפוס”. פחד הוא מניע חזק אך מאד לא מוצלח. הכותבת מרירה עקב נסיון חיים לא מוצלח, או אולי בחירות לא נכונות, ומוצאת פורקן בהאשמת כל הגברים הלא מסומנים. אני לא קניין של אף אחד ולא אסכים לסימון משום סוג. מאחל לכותבת שלעולם לא תהיה קנין של אחר.

    • רחל ניר

      הטבעת מבחינתי היא לא אמצעי של פחד כדי לנעול את בן/ת הזוג, אלא אמצעי עבור כל רווק ורווקה לדעת שהוא/היא מכוונים למטרה הנכונה. כמי שהיתה שנים במערכת זוגית ועברה למועדון הפנויים, אני נפעמת כל פעם מחדש מכמות הזמן והאנרגיה שאני והסובבים אותי משקיעים בלמצוא את האחד/ת. פשוט חבל לבזבז את המשאבים האלה ואת התקווה על מי שמראש לא יעשה בהם שימוש לטובה בין אם נשוי,הומו בארון,רווק שמחפש סטוצים או ריבאונד. הזמן קצר, המבחר סביר וללב יש מלאי של אכזבות שהוא יכול להכיל לפני שנעשים קשים ומרירים.
      ודרך אגב כמי שהיתה 8.5 שנים במערכת זוגית בלי טבעת כדי לא להרגיש כבולה או שיש לי בעלים – ת’כלס זה סתם קשקוש. אתה נשוי כל דבר. לפרק מערכת יחסים של 8.5 שנים עם רכוש משותף (או ילדים) זה בדיוק כמו גירושין. אז לא קוראים לזה בעלי או אשתי – אז מה. תכלס אתה באותה מערכת מגבלות והגדרות.
      השנים לימדו אותי שזה לוקש ולוקשים אני אוכלת רק במרק של סבתא.

  13. כתבה מקסימה,
    הלוואי שכל הבחורות הפנויות היו חושבות כמוך
    הבעיה שלחלק גדול מהן, לא מזיז אם הבחור נשוי או לא

  14. נטעלי

    נהניתי לקרוא – כתוב נפלא ונכון. 🙂

  15. מומין

    המאמר כתוב יפה ונחמד אבל אין שום קשר בין המקרה שלך והטבעת. את היית זקוקה לחיבוק, לאשליה של אהבה שמושגת באמצעות זיון ולא הכנסת למשוואה *בכלל* את השאלה אם הוא שייך/כבול/מחויב לאחרת כי אותך זה לא עניין באותו זמן.
    לגביו, נכון, הוא לא פייר כלפי אשתו, אבל זו הדאגה שלו. לא שלך.
    אותך הוא לא הישלה, לא רימה, רק הרים.
    בכיף.
    לשניכם.

    • עוד גבר

      שאלה לי אליך, מומין:
      אתה באמת מתכוון לכותרת התגובה שלך? אתה אומר שזו בעיה שלו ולא של הבחורה. זו, תרשה לי להעיר, גישה מאד בעייתית לטעמי.

      הצווי “לא תנאף” הוא אחד מעשרת הדברות. אני משוכנע שכמעט אף גבר לא היה רוצה שאשתו תבגוד בו עם מישהו אחר. עלולה לנבוע צביעות בעייתית (בלשון המעטה) מהטענה שאדם פלוני עלול לומר: לי מותר לנאוף, אבל לגבר אחר עם אשתי אסור. הכלל (צווי) ברגע שחל על כולם/ן וגם מיושם בפועל מונע (או מקטין) גם את ההסתברות שפלוני(ושאר האוכלוסיה) יפגע מניאוף. ברגע ש”פורצים” את הגדרות, עלולה להתחיל אנדרלמוסיה. כך שהטענה שזו “רק” בעיה שלו, היא לטעמי בעייתית.

  16. לא דתי

    בדת היהודית האשה היא קניינו של הגבר והטבעת מסמלת את הקניין הזה. כל מי שנישא ברבנות מקיים את הטקס הקנייני הזה, גם אם הוא מתאים לתקופת התנ”ך ולא לימינו. לכן גברים לא רק שלא מחוייבים לענוד טבעת, זה אפילו אסור שכן זה מנהג של גויים.
    עד כאן הדת היהודית.
    גם אם מישהו יענוד טבעת, הוא תמיד יכול לספר שהוא פרוד/בהליכים וסיפורי סבתא אחרים. שום אלמנט חיצוני לא יכול להחליף יושר והגינות, שלמרבה הצער הם לא מנת חלקם של הרבה אנשים, גברים ונשים גם יחד. אז לפני שאת מתרפקת בזרועותיו של גבר ורצה איתו למיטה, תבררי קצת פרטים אם זה כל כך חשוב לך. יש להניח שאם הוא סיפר הוא היה משיב את האמת לו היית שואלת אותו.

  17. נו באמת…הוא פתאום גילה לך שהוא נשוי,נכון לא כולם עונדים טבעת,
    ומה איתך זה א ,ב כבר בתחילת הפגישה היית שואלת אם יש לו חברה או שהוא נשוי.

  18. לא ממש התעניינת במצב משפחתי, רצית חום , חיבוק , אינטימיות מיידית-אז לא שאלת. למה הרגשת מרומה? יכול היה להיות שבתוך נישואים תרצי אינטימיות ונחמה מיידית ממישהו שאינו ה”חוקי”-אז תסתובבי ותצעקי “אני נשואה שמחפשת שעת חסד”? לא. אולי תדחקי את זה לצד. אולי- כמוהו.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *