לויס ליין, התעוררי

גבר על

הצצה למחוזות הדמיון מאפשרת לעיתים קבלת תשובות לנושאים בוערים, תוך כדי בחינתם של הבניות חברתיות המשפיעות על סף ההכרה הקולקטיבי. הצפייה בסרט סופרמן חוזר (בבימויו של בריאן סינגר), המחישה וחידדה עבורי את הסכנה הטמונה בפנטזיה גברית שכיחה שעיקרה כוח-על המאפשר לפתור כביכול כל בעיה. מי אם לא סופרמן, דמות הארכיטיפ של המציל האולטימטיבי המבוססת על בריחה ממציאות חיי היום יום, יכול להמחיש את המחיר הסופי של מימוש פנטזיית כוחניות היתר?
במקרה של קלארק קנט – שהיעדרותו בחמשת השנים בהן יצא את כדור הארץ עברה מבלי משים במערכת העיתון בו הוא עובד – הבריחה לעולם הפנטזיה היא של מי שקיומו שקוף עבור סביבתו. “הנסיוב” בו משתמש קלארק כנגד תחושת השקיפות פועל בכל פעם שהוא עולה על “מדים”. שכן ברגע שהוא מפליג לעולם הפנטזיה והופך לסופרמן, הצורך העצום שלו בנראות ובהכרה מתמלא לזמן מה. לא עוד החנון הממושקף שעובד מאחורי הקלעים, חוקר וכותב אודות אחרים, אלא מי שבעזרת כוחו העצום תופס את מקומו בקדמת הבמה. הוא זה שמציל את העולם מפני כוחות הרשע (המתגלמים בלקס לות’ר, המסמל את הצד האפל שלו), וזוכה בשל כך בכותרות ענק בעמודים הראשונים בצרוף צילומי תקריב וכתבות תחקיר. הוא אומנם משלם מחיר באי מסוגלותו להתערות בחיים הנרקמים סביבו, אך לדידו הוא מקבל פיצוי הולם באמצעות תהילה מתמשכת וקבלת חיזוק נכסף לגבריותו המוחלשת. ואם זו אינה יכולה לבוא לידי ביטוי באפיון החברתי הנפוץ לגבריות של נטילת חלק בספורט קבוצתי, הרי שכסופרמן, אצטדיון אוהדים שלם מריע לכבודו, כאשר פעולת הצלה שלו מסתיימת במרכז רחבת הדשא באמצע משחק.

נשים תלותיות ופנטזית הגבריות הרב-כוחנית

וכאילו אין די בעוצמה, בנצחון, ובתהילה כדי לסמן את גבריותו של סופרמן, הרי זו מעוגנת ונשמרת מפני השפעה נשית בשושלת פטריארכלית. דבר שמתבטא, בין השאר, בכך שסופרמן ממשיך שנים אחרי שאביו נפטר, לקבל מהלז הנחיות, לראות את דמותו, לנצור את מורשתו ולהריץ בראשו שוב ושוב את מילותיו המעצימות את מיתוס הבן: “שלחתי אליהם אותך… בני היחיד”. בחגיגת הגבריות הזאת, לנשיות תפקיד תחום ומוגדר של הערצה, אישוש וחיזוק העולם הפנטסטי שסופרמן חי בתוכו. זהו במהותו תפקידה של לויס ליין, שמגלמת בדמותה ארכיטיפ של נשיות תלותית. לויס ליין, שבדרך כלל כמעט ואינה מבחינה בקלארק, הגבר הנחבא העובד לצידה, נמלאת הערצה כלפיו בכל עת שהוא מממש את פנטזיית הגבריות הרב-כוחנית. תלותה של ליין בסופרמן מומחשת בכל פעם שהוא מניף אותה ונושא אותה על כפיים, שהרי היא תלויה בו תרתי משמע, כשחייה מצויים בכף ידו. בכוחו לערער את האחיזה שלה בקרקע, לשאת אותה לאן שיחפוץ ולשלוט על חייה. וכשסופרמן אינו בסביבה, היא מסמנת את תלותיותה בבחירתה בבן זוג נוסף, שאומנם אינו יודע לעוף, אך מכפר על כך בהיותו טייס שבכוחו לבתק אותה מקרקע המציאות הבטוחה.

העולם זקוק ללויס ליין

אלא שנשיות תלותית שבבסיסה רצון להיות נושעת ביד גברית, והיא משתפת לשם כך פעולה עם גבריות השבויה בפנטזיה של רב-כוחניות, אינה מתקיימת רק בגבולות הבדיון. אחת הסיבות לנכונות של נשים רבות להיכנע לפנטזיה הגברית, לשתף פעולה עם פנטזיות בובתיות, ולראות את עצמן כאובייקטים מיניים, נובעת מחוסר במרחבים ציבוריים המקדמים הנהגה, עשייה והגות נשית.
אחת הנקודות המדויקות במיתוס סופרמן, היא עובדת היותו אל אנושי. שכן, סופרמן חייב להיות מחוץ למערכת בכדי להציל אותה. קריטריון זה צריך להוביל להבנה שלעולם לא יכול להיות מושיע. זו חייבת להיות מושיעה. מי שהדירו אותן מצורות החשיבה, המבנים החברתיים ותבניות הדיבור הן נשים. הן אלו שיכולות להתבונן על העולם מבחוץ ולהשפיע עליו מבפנים. העולם לא זקוק לסופרמן כעת, הוא זקוק ללויס ליין. כדאי מאוד שהיא (ומכאן הנשים שהיא מסמלת) תתעורר מהחלום ששובה אותה כעת.

על הכותבת שלומית ליר

אשת מחשבים ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב

תגובות

  1. ניתוח מעניין

  2. פלוני אלמוני

    היי שלומית,
    טוב לקרוא אותך שוב.
    ניתוח מעניין ולוגיקה רעננה שמובילים ל… מסקנה ישנה.
    מעניין יהיה לקרוא צידוקים למסקנות חדשות.
    פלוני

  3. אלמוני

    שלומית יקרה
    הספר פדגוגייה של מדוכאים של פאולו פריירה מדבר על כך שהמהפיכה לא יכולה לבוא מהחלש,ממי שסובל מהיעדר משאבים-וחונך וסומם לחשוב בתבניות מסוימות-לויס לא תתעורר כי היא שבויה במציאות שלא רואה בה אחרת. המהפיכה האמיתית, למורתן של פמניסטיות רבות, תבוא רק בעזרה גברית ובמוכנות חברתית על-מגדרית לקבלה. נשים אינן זקוקות למרחבים נוספים-הן זקוקות ליכולת לבחור ביניהם..

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *