למה אנחנו לא דורשות יותר?

מחקרים השוואתיים רבים שנערכו לאורך השנים, הוכיחו כי משכורות הנשים נמוכות באופן משמעותי מאלו של הגברים. בישראל על כל 1 ₪ שמרוויח גבר, תרוויח אישה רק 70 אג' על ביצוע אותה העבודה באותו היקף השעות.
פרופ' דליה מור מן החוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למינהל ערכה מחקר מקיף כדי לבדוק כיצד נוצר פער זה בשכר. מור טוענת כי קיימת השפעה של עמדות הגברים והנשים ביחס לשכר שהם חשים שמגיע להם לקבל, והשכר אותו הם מקבלים בפועל. כמו כן, לטענתה, קיים קשר ישיר בין מידת המסורתיות של נשים עובדות לרמת שכרן.

משכורות הנשים בממוצע – 5,900 ש"ח

לצורך בדיקת טענותיה, ערכה מור שני מחקרים מקבילים. במחקר הראשון בדקה את תפיסות השכר בקרב נשים וגברים חילונים ומסורתיים כאחד. במחקר השתתפו 450 נחקרים יהודים מתוכם %60 נשים. הנחקרים נשאלו שאלות לגבי משכורתם בפועל והמשכורת המגיעה להם לדעתם. מן המחקר עולה כי בעוד המשכורת הממוצעת של גברים, חילוניים ודתיים כאחד, עומדת כיום על 9,000 ש"ח, משכורות הנשים עומדות בממוצע על 5,900 ש"ח, ועם זאת, הנשים לא מדווחות על תחושת קיפוח בנוגע למשכורתן יותר מאשר גברים. אמנם הן משקיעות מספר שעות נמוך יותר 35-37 שעות שבועיות לעומת 45 שעות אצל הגברים אך שכרן לשעה נמוך בהרבה משל גברים. נשים, כך נראה, כמו המעסיקים, "מענישות" את עצמן על עבודתן החלקית.
כשנשאלו נשים חילוניות כמה הן חושבות שמגיע להן להרוויח, ביקשו אלו 9,500 ש"ח למרות שדיווחו שסכום זה נמוך באופן משמעותי מן הסכום שיספיק לדעתן לצרכי היום יום שלהן, ועומד על 12,000. סכום זה הוא נמוך גם לעומת המשכורת הממוצעת אותה מרוויחים גברים חילוניים כיום (9,900 ₪).
הגברים, לעומתן, ביקשו כמובן, סכום גבוה בהרבה מזה שהיו צריכים לקיום חיי היום יום. כלומר, הנשים עדיין סבורות שמגיע להן פחות מהגברים. וגם אם תקבלנה את כל מה שהן חושבות שמגיע להן – לא ישווה שכרן לזה של גברים.

איך אנחנו תופסות את עצמינו

מן המחקר עולה כי הפער בין גברים לנשים, טמון בהשקעה נמוכה יותר של נשים בעבודה ובאפליה בשוק העבודה, אך גם בתפיסותיהן של נשים באשר ליכולתן להרוויח בדומה או אף יותר מגברים. הנשים מודעות לפערי השכר ויודעות שהן מרוויחות פחות מגברים, ולמרות זאת אינן מבקשות יותר. הן אינן מעזות אפילו לדרוש משכורת שתספיק להן למלוא צרכי היום יום, ומרוצות מהמשכורת אותה הן מקבלות כיום. זאת, בניגוד כמובן לגברים שמבקשים משכורות שעולות בהרבה על מה שנדרש להם לצורך הקיום היומיומי. ומי שלא דורש, כמובן לא מקבל. מור קוראת לנשים להתחיל לדרוש את המגיע להן ולא להסתפק במועט.

חילוניות מול דתיות

במחקרה השני העמיקה מור לבדוק תפיסותיהן של 2,960 נשים עובדות, דתיות וחילוניות כאחד לגבי עולם העבודה, המובילות לפערי השכר המובהקים בין שני מגזרים אלו. מן המחקר עולה כי נשים מסורתיות תומכות בתפיסות מגדריות ישנות של חלוקת העבודה בין המינים, לפיהן הגבר נדרש להיות המפרנס. לפיכך, הן משקיעות פחות במשאבי הון אנושי – לומדות פחות, עובדות מעט שעות, ומשקיעות זמן רב יותר במשפחה ובילדים. עם זאת, הן מוצאות את שכרן צודק וראוי, והן מדווחות על שביעות רצון גבוהה יותר משכרן לעומת נשים חילוניות.
מור מצאה כי הנשים המסורתיות מפעילות סטנדרטים אחרים של תחושת צדק לעומת נשים חילוניות: יותר מ- %75 מהנשים החילוניות דורשות שוויון בשכר מול הגברים באותה המשרה, לעומת מחצית מהנשים המסורתיות בלבד. לעומת זאת, %30 מהנשים הדתיות מאמינות שהמשכורת צריכה להיקבע לפי צרכים (כמו גודל המשפחה, הכנסת בן הזוג) אך רק %11 מהן מאמינות כי השכר צריך להיות שווה לעובדים באותו המקצוע.
מן המחקר עולה קשר ברור בין מידת המסורתיות לגובה המשכורת: הן העובדים והן ההנהלה "מתרגמים" את מידת המסורתיות לסטאטוס חברתי כלכלי, שלפיו נשים מסורתיות משקיעות פחות בעבודה ומייחסות פחות חשיבות לעבודתן מנשים חילוניות. בהתאם לכך, מעסיקים מציעים לנשים מסורתיות משכורות נמוכות יותר בידיעה ברורה שהן יהיו מרוצות ממשכורות אלו.