ממתינה

תמיד ניסיתי להסתיר את זה, כי בכל זאת לא נעים. מה יגידו, מה יחשבו? ידעתי שילעגו לי אם ידעו. אז ניסיתי להסוות את העובדה שאני עדיין מאמינה באגדות.
נכון שכבר הרבה מאוד שנים עברו מאז שסיפרו לי שאין באמת מכשפות, אבירים, מפלצות ונסיכות. אבל אותי זה לא שכנע. במשך שנים, בכל סיפור לילהטוב ובכל ספר ילדים מאויר, זיהיתי את עצמי בתור הנסיכה. ואין היגיון, ולא היה, שיהיה מספיק חזק או מציאות מספיק אפורה כדי להוציא ממני את האמונה שאני נסיכה אמיתית.
כל הנסיכות הן מלכות מאושרות בפוטנציה. אבל כדי שהפוטנציאל הזה ימומש הן צריכות להמתין. להמתין לנסיך הנאה, המקסים והחזק שיבוא מארץ רחוקהמאוד, שאני מתארת לעצמי שזה אי שם בסביבות בצרה. והן יכולות גם.. בעצם אין גם, זה מה שנותר לנסיכות לעשות: להמתין ולהמתין ולהמתין. ואולי גם לשיר שיר מתקתק על ציפייה לאהבה תוך כדי ריקוד בשמלת מחוך לוחצת.
כמובן שזה מאוד הגיוני. הרי עשרות נסיכות מצאו כך את הנסיך שלהן, וכידוע עשרות נסיכות לא טועות. סינדרלה המתינה באושר תוך כדי קרצוף פאנלים ושלגיה הקפידה על דיאטת פירות.

אצא לי החוצה

נסיכה הרי לא תתחמש בפאן ועקבים ותצא לשדה הקרב, שהוא עולם ההיכרויות, על מנת למצוא את הנסיך. נסיכה לא תירשם לאתר היכרויות, כי נסיכה לא תלכלך את ידיה הענוגות בהקלדת פרטים אישיים.
לא כל שכן תתלונן שרע לה, בודד לה, עצוב לה. שבביצה מסתובבים כל מיני צפרדעים מחופשים לנסיכים וכבר נהיה לה ממש ממש קשה להבדיל, ושאפילו כמה קרפדות הדביקו אותה בהרפס. שנמאס לה כבר לשבת כמו פוסטמה ולחכות לנסיך, שרוב הסיכויים שהוא יושב עכשיו על הספה בחברת נסיכים פוטנציאלים אחרים, משחק פוקר ומפורר שערות חלבה על הספה.
עם כל הכבוד לאגדות ולעובדה המצערת שבין כל נסיכה לאושר ועושר שלה עובר נסיך אחד, החלטתי שאני לא מתכוונת להתנות את האושר ועושר שלי בבחור אחד שאולי קיים ואולי לא, אבל הדבר היחיד שברור כאן זה שאני והוא לא ממש בקשר.

על ההתפכחות

תחשבו מה היה קורה אילו בוקר אחד סינדרלה הייתה פוקחת את עיניה הצלולות, מרכיבה עדשות, מחייכת בחינניות לעולם, משאירה את הפאנלים לאחיותיה, ויוצאת לנשף בלי כל הלחץ המיותר של למצוא את הנסיך. קודם כל היא הייתה חוסכת לעצמה זוג נעליים. ומה שברור בעיניי, שהבחורה הייתה משתחררת קצת, סתם מפלרטטת, מתמנגלת, ומגלה שיש עולם שלם שם בחוץ כשלא ממוקדים רק במטרה אחת ואולי עם כל הלחץ והציפייה הזאת היא בעצם פספסה את הנסיך שלה.
אז אני מחליטה להשאיר לנסיך פתק, למקרה שבכל זאת העצלן יגיע, שתודה רבה אבל אני אל האושר ועושר שלי יכולה להגיע לבד.