נוירומנטיקה: אהבה עם רובוטים

אהבה עם קיבורג – ממשק אדם-מכונה

הספר “נוירומנסר” (1984) מאת ויליאם גיבסון, בו טבע את המונח “סייברספייס”, מעלה חזון רב עוצמה על עתיד היחסים בין בני האדם למכונות. מולי, הדמות הנשית הראשית ברומן, היא קיבורג: בחלקה אישה בשר ודם ובחלקה מכונה. היא שכירת חרב, “סמוראית רחוב”, מקצוע מבוקש ומכניס בעולם הטכנולוגי-תאגידי הקר והאלים של “נוירומנסר”. טכנולוגיית הקיבורג שהפכה את מולי למכונת הרג משוכללת משלבת חומרה ותוכנה שהותקנו בגופה: על עיניה מכסות עדשות כסופות מחזירות אור המושתלות בארובות עיניה ומקנות לה יכולת ראיית לילה; בתושבות מיוחדות מתחת לציפורניה האדומות כיין בורגונדי מאוחסנים 10 סכינים כפולי להב הנשלפים בהיכנסה לכוננות קרב; מערכת העצבים שלה נותחה ושודרגה, כך שהרפלקסים שלה מגיבים בנאנו-שנייה ותנועותיה מהירות ופתאומיות כברק. למולי כמות נכבדת של סיליקון – בראשה, ולאו דווקא במקומות הנשיים שמקובל להשתיל בהם את החומר הזה – אולם היא גם מצוידת באברים נשיים טבעיים שהם חלומו של כל גבר.

גיבור הסיפור, קייס, הוא “סייבר-קאובוי”, האקר המכור להתעלות הנפש שהוא חש כשהוא נמצא ב”סייברספייס” שם הוא רואה “סמלים, צורות, פנים, מנדלה מסחררת של מידע חזותי.” הדבר הראשון שמבחין בו קייס בפגישתו הראשונה עם מולי הן עדשות עיניה הנראות כ”עיני חרק, כספית ריקה ואטומה”, אך אין בכך לגרוע מהימשכותו המינית אליה. ואכן, עד מהרה מתאר גיבסון סצנת משגל בין השניים: “… היא רכבה עליו, משפדת את עצמה, מחליקה עליו מעלה מטה, עד ששניהם גמרו, האורגזמה שלו רושפת כחול אל תוך חלל חסר זמן, אינסופי כמו המטריקס… הוא חש את ירכיה חזקות ורטובות לוחצות על ירכיו…” ירכיה של מולי “חזקות” משום שהיא גברית מקייס, ו”רטובות” משום שהיא נשית ממנו. הקיבורג אינו משתייך באופן מובהק לאחד משני המגדרים האנושיים. טכנולוגיית הקיבורג הורסת את המחיצות בין המגדרים כשם שהיא הורסת את המחיצות בין האדם למכונה.

בעולמו של גיבסון אין כל פסול בהזדווגות בין אדם לקיבורג, או אפילו בין אדם למכונה. להפך, הלשון המיוחדת שהוא ממציא בספריו חותרת לבטא מציאות שבה האדם מחובר באופן בלתי אמצעי למכשיריו. חוויית האורגזמה של קייס במשגל עם מולי מתוארת בדימויים המזכירים את אלה שבהם מתוארת חווית ההימצאות של קייס ב”מטריקס” אליו הוא מתחבר באמצעות ממשק אדם-מכונה.

בספר אחר של גיבסון, “אידורו” (1996), מושא התשוקה המינית היא כוכבת מדיה יפהפייה, וירטואלית, שכינויה אידורו. היא תוצר של אלגוריתמים מתמטיים וגושי מידע, “מקבצים של תשוקה סובייקטיבית… מערך מודולרי המכיל בצורה מושלמת אדריכלות של כמיהה.” לאידורו מיליוני מעריצים בשר ודם ברחבי העולם, אבל אחד מהם, אליל רוק, כוכב-על כשלעצמו, רוצה להתחתן איתה. הרעיון פנטסטי, כראוי לספר מדע בדיוני, אולם אין אצל גיבסון כל אירוניה או הומור גלויים בתארו כיצד כוכב הרוק בא לבקש את ידה של האידורו מסוכני התוכנה של התאגיד היפני שיצר אותה. האידורו עצמה נוכחת בפגישה – המידע שהיא מורכבת ממנו יודע להציג את עצמו כהולוגרמה, ואפילו לאכול במסעדה בעזרת צ’ופסטיקס.

אמנם אין זה ברור איך תאבד האידורו את בתוליה אחרי החתונה – גיבסון לא נכנס לפירוט הטכני של העניין הזה – אולם עצם הרעיון אינו נתפס ברומן כטירוף אלא כאקסצנטריות שיחידים בעלי עוצמה בעולם הטכנולוגי של הכלכלה הגלובלית זכאים לה מתוקף מעמדם ומעצם העובדה שיש טכנולוגיה המאפשרת את מימוש תשוקותיהם.

הת.חל.אור.גז.מה:

הסרט “בלייד ראנר” (1982) על פי ספר מאת פיליפ ק’ דיק מסמן את קו פרשת המים בייצוג היחסים בין בני אדם למכונות בז’אנר המדע הבדיוני. הסרט מעמעם את ההבדלים בין בני אדם לאנדרואידים ומעניק לגיטימציה ליחסי אהבה ביניהם. התמה המרכזית של הסיפור היא שאין לשפוט אנדרואיד אלא על פי מידת אנושיותו.

דקר (האריסון פורד), הבלייד ראנר, נשלח מטעם המדינה לחסל קבוצת אנדרואידים מורדים. נקודת המבט של הסרט כלפיהם אוהדת – רוי באטי, מנהיג האנדרואידים המורדים, מוצג כספרטקוס מודרני. ברייצ’ל, אנדרואידית יפהפייה, הושתלו זיכרונות אנושיים וכושר לפיתוח תודעה אנושית, והגבולות בינה לבין אישה בשר ודם טושטשו עד כדי כך שהיא עצמה אינה יודעת שהיא מכונה. דקר מתחיל לתהות אם גם הוא אנדרואיד, כיצד יידע?

בסצנה של מאבק בין רוי לבין דקר על גגו של בניין גבוה, נלכד דקר תלוי בין שמים וארץ; הוא נאחז בידו של רוי היכול לשומטו מטה, אך האנדרואיד חס על חייו. אפילו מנהיג המורדים הזועם מתגלה כאנושי. בדקר חלה תמורה, כל דעותיו הקדומות כלפי אנדרואידים מתבטלות, הוא חדל להיות “גזען”. הסרט מסתיים בהפי אנד: דקר ורייצ’ל יוצאים לירח דבש בכלי טיס עתידני. איזה עתיד צופנים בחובם נישואים לאנדרואידית? לא מפוקפק יותר מעתיד הנישואים לאישה בשר ודם, מגיע הסרט למסקנתו הסופית.

מה שכמעט וודאי הוא שחיי המין של אנדרואידים ובני אדם בעידן פוסט בלייד ראנר יהיו טובים מהרבה מאשר בעידננו הנוכחי. חיי המין שלנו, ילודי אישה, לוקים הן בבעיות תוכנה והן בבעיות חומרה – אברי הגוף של רובינו אינם מושלמים ויש לנו מעצורים פסיכולוגיים ונפשיים שמונעים מאתנו להפיק הנאה מרבית מחיי המין שלנו. הבעיות האלה ייפתרו ברגע שנוכל להמיר את גופנו בגוף אנדרואידי עשוי כרום נוצץ, מושלם, המצויד בתוכנת-מין משוכללת שתאפשר לגופנו זה ליהנות ממין עילאי עד אחרית הימים (שהרי תמיד יהיו שדרוגים לתוכנה). זה נושאו של הסיפור ”ההצעה”, שמחברו מוכר רק בשם כתובת הדואל שלו, android675@aol.com, והוא אחד ממאות סיפורים העוסקים במין עם מכונות שניתן למצוא באתרים שונים בסייברספייס. אם לשפוט לפי הסיפורים הללו, דומה שבפתח המאה ה-21 הרעיון של אהבה עם מכונות הופך בהדרגה לשאלה טכנולוגית יותר משאלה ערכית מוסרית.

”ההצעה” הוא סיפור פורנוגרפי, אולם בכל זאת יובאו כאן ציטוטים אחדים מתוכו משום שהמחבר מצליח באמצעות לשון המשלבת קלישאות פורנוגרפיות עם מושגים מעולם טכנולוגיית המידע ליצור עולם שבו רובוטים מתכתיים יכולים לחוות אורגזמות. הציטטות לקוחות מסצנה שבה המספר ובת זוגו, שהיו פעם בשר ודם, קמים מפס הייצור שהפך אותם לאנדרואידים, וכמו אדם וחווה מגלים את מיניותם החדשה, הדיגיטלית. שמותיהם החדשים N800 ו – N801 והם מתנסים לראשונה בסקס רובוטי:

צעדתי צעד קדימה עד שגוף הכרום שלי יצר מגע עם גופה של N801. התחלנו ללטף זה את גופו המתכתי של זה, ידינו חוקרות את החמוקיים היצוקים החלקים של קליפות גופנו. שפתי הכסף הנוצצות שלה פגשו בשלי. בעודנו מתנשקים עיבד מוחי עוד נתונים. “אני עומד להפעיל את מצב הסקס שלך.” הצלחתי לסנן בין הנשיקות.
“כן. הפעל אותי. הפעל אותי עכשיו.”
עיבוד נתונים. “הפעל מצב סקס.”
N801 הושיטה את אצבעותיה הכסופות, אחזה באברי המתכתי התפוח והחלה לחככו.
זרמים מהממים של מידע הציפו את מעבד הנתונים הראשי שלי שכמעט קרס מרוב עומס. חשתי שאני מאבד שליטה. העבר מידע. העבר. “כן… כן… מידע…”

השניים ממשיכים ועושים זאת בתנוחות מתנוחות שונות, אך גם אנדרואידים מגיעים לבסוף לפורקן:

“י.חי.דה.N801… הת.חל.אור.גז.מה.” ראיתי את ירכיה של N801 רוטטות. גופה היטלטל, חיישנים חזותיים פעמו הבהבו בצהוב.
“י.חי.דה. N800… הת.חל.אור.גז.מה.” אברי הכסוף התמלא בזרם חשמלי. הוא גבר עד שחשתי שאני עומד להתפוצץ, ואז התפרק הזרם בכל גופי, מתפוצץ אל תוך מעבד הנתונים המרכזי שלי. מידע. זרם של נוזל כסוף נורה מקצה אברי הכסוף וניתז על גופה של N801. היתה זו התחושה הנפלאה ביותר שחשתי מימי. הוצפתי בים של מידע. המידע תורגם לעונג. אקסטזה…
וכו’ וכו’.

האמנם הרעיון של אלגוריתמים להפקת עונג מיני כל כך זר לנו? האמת היא שהוא מוכר למדי לכל מי שהעיף פעם מבט במדורים להדרכה מינית בשבועונים אמריקניים. בעתוני הנשים הפופולריים כמו “‘קוסמופוליטן” תוכלו למצוא סדרות אינסופיות של עצות טכניות איך משדרגים אורגזמה: “חשבי על מין כמו על קפיץ,” מסבירה מומחית הקוסמופוליטן, “ככל שאת מותחת אותו יותר, כך חווית הפורקן חזקה יותר… המטרה שלך היא להביא את הגבר לנקודת האל חזור. בין הנקודה הזו לבין הפקודה ממערכת העצבים המרכזית שלו להגיע להתפוצצות אורגזמית מפרידות רק 5 שניות. ולכן, משהבאת אותו לשם לחצי על דוושת הבלמים, עצרי את הגירוי, והתחילי מחדש. הפטנט הוא השהייה והפעלה…” ההדרכה של מומחית ה”קוסמופוליטן” אמנם רוויה בדרך כלל בדימויים מהעולם המכניסטי-אנלוגי (בעיקר מעולם הרכב – הגבר “שופך שמן מנוע” וכו’), אולם עקרונות ההגעה לאורגזמה בסדרת שלבים מתוכננים ומוגדרים היטב המתוארים במגזין משיאה למחשבה שאם בנשות ה”קוסמופוליטן” כבר ממילא הושתלו בשיטתיות אלגוריתמים מעין אלה, אולי הרעיון שהגברים שלהן יהפכו לאנדרואידים אינו כה בלתי מתקבל על הדעת.


ס.יים הק.ל.דת נוי.רו.מנ.טי.קה ח.לק ב’.

בחלק הבא: רוצים סקס עם מכונה? אין צורך לחכות. סייברסקס עכשיו!

מאמר זה מתפרסם במקביל גם ב”האייל הקורא”

על הכותבת שמעון גלבץ

מתרגם ובעל תואר שני בהיסטוריה של ארה"ב מאוניברסיטת תל אביב

תגובות

  1. bettie page

    וכך התחיל עוד שבוע עם מאמר מצוין.
    (רגע, אני הולכת לפנטז על הריסון)

    תודה ושנה טובה.

    • “חזק יותר, מהריותר, אווי זה טוב! כן עוד, אההה”

      אני והמקרר שלי בלילה פרוע…
      🙂
      אהבתי!!!!!!
      אין ספק שזה קטע מעניין ומרשים, ובנוסף הבאת מקורות מרשימים למדי
      קבל חח 🙂

  2. זאב זאב

    “זרם של נוזל כסוף נורה מקצה אברי הכסוף וניתז על גופה של 801N”

    למה אנדרואידים גומרים בחוץ ?

    • זוארץ

      אם הם יגמרו בפנים, הם עלולים לחטוף קצר…

      ואפרופו סייבר-סקס מוחשי, יש חברה בארה”ב שפיתחה כונננים לסייבר-סקס – כונן אחד עם זרג פלסטיק וכונן אחד עם חור. שכחתי את שם האתר שלהם, אבל הם מציגים שם את הכוננים, כולל הדמייה המראה כיצד להשתמש…
      ועל זה נאמר – I had sex with a mini-tower

      • לוכד עריקים במיל'

        אנשים עושים אהבה.
        מכונות עושות סקס.
        אני מעדיף לזיין מישהי שאני מרגיש כלפיה משהו ולא איזה רובוט כיוון שההנאה המינית (לפחות אצלי) נובעת גם מרגש החיבה או האהבה כלפי הבחורה.

      • קוראים לזה fu-fme וזו פיקציה מוחלטת.

        כתובת האתר של הפיקציה: http://www.fu-fme.com

      • ערס דיגיטלי

        לפני שלוש שנים, הכוננים האלה. אפילו במעריב נפלו בפח. מתיחה. מתיחה! מתיחה!!! אין שם דרך להזמין, והאתר רשום על שני סטודנטים. אני אחפש גם כן את הלינק.

  3. בובית

    רגע, הרי בגופם של אנדרואידים אין מערכות רבייה, אלו אמורות להיות מכונות משוכללות מייצרות “אדם”, סוגיה קיצונית לכשעצמה, סקס לא לשם רבייה אלא לשם הנאה מינית טהורה.
    מה שמוביל לשאלה, האם בעולם ממוכן שכזה ישאר מקום לאנדרוילד?
    האם בחומרה של אנדרואידית יושתלו התכונות האמהיות, אלו שהופכות אותה ליישות נשית ?
    במקרה כזה, היא תרכוש לה במפעל לייצור תינוקות או בחנויות המובחרות ילד צעצוע?
    והילד הזה, על שום תמימותו,רכותו,לימודיו,נסיונותיו ותהיותיו, אכן? כי אם הוא בובה חסרת אונים
    שאינה מתפתחת מעבר לייצור הבובתי התינוקי שלה, אז איזה מין ילד זה? ואם הוא כבר יודע הכל, אז הוא אין ילד הוא האינוילד במעטפת של ילד. ועוד פרדוקס ועוד אחד..פשוט נפלא!

    והאם באמת לא נוכל להחזיר לעצמינו לעולם את החופש המוחלט בגופותינו ומוחותינו ה”מוגבלים” כיום. להשתחחרר מאותם “מעצורים פסיכולוגיים” , מתזונה לקויה מהפרעות ואמונות על אמונות חדשות שפיתחנו לעצמינו ורק עצרנו את ההמשכיות הטבעית של הגוף הזכרי והנקבי
    במצב של שיחרור, קלילות , אתלטיות, הפקה של מכונה (מינית) די מושלמת שחורקת מהזנחה כוללת. האם לא נוכל להפיק את ההנאה הייצרית,משוחררת המעצורים, האולטימטיבית מעצמינו
    אלא רק ע”י המרות ושידרוגים? הרי אם מכונת האדם (האנדרואידית) מבוססות על התכונות והנסיונות האנושיים בלבד (אין לה משהו אחר להתבסס עליו) סביר שתשמיד את עצמה שוב
    ושוב ושוב.. אלא אם כן יועתקו דוקא תכונותיהם של ילידים משבטים אבוריג’נים,אפריקאים או כל
    קבוצה אנושית שעוד לא הספיקה “להתקלקל” במובנים של פיסיות,רבייה, סביבה טבעית, מעבר מילדות לבגרות וכו”..

    • מרבחור

      אולי זה יפתור לי את בעיית ה-“מה זה?? ” ו-“לאט לאט”.

    • האייל המזדמן

      אם כבר הזכרת אנדרואיד ילד – נניח שפדופיל שוכב איתו, אפשר להגיד שיש בזה פגם מוסרי? הרי אין הבדל בין לשכב עם מכונה שנראית כמו גבר או אישה ובין מכונה שנראית כמו ילד? נכון?! אז פדופיליה עם מכונה אין בה עיוות מוסרי. אם עצם המשכב עם מכונה לא נתפס כסטייה מינית, אז כל מה שעושים עם המכונה הזו, כל מה שאפשר להעלות על הדעת, S&M למשל, לא יכול להיתפס כסטייה מינית. דוגמה נוספת: המשטרה לא תמהר לעצור מישהו באשמה שהוא אנס סדרתי של בובות מכניות, זה יהיה בערך כמו לעצור אותו באשמה שהוא אנס מקררים או מערכות סטיריאו או טוסטרים. למי איכפת מה מישהו עושה עם הטוסטר שלו, אפילו אם זה “טוסטר חכם”.
      בקיצור, הדאגה שהעלית בקשר להעתקת התכונות האנושיות לאנדרואידים, החשש שהם ירכשו תכונות אנושיות גרועות, ולכן מוטב שיציידו אותם בתכונות של פראים תמימים משבטים אבוריג’יניים, אולי אינה במקומה. זאת מכיוון שברגע שאנדרואידים יוכלו להתנהג כמו אנשים, כבר לא יהיה לנו מוסר אנושי בלבד – ולא משנה באיזה תרבות אנושית מדובר – אלא יהיה לנו מוסר אנושי-מכני, מוסר של חברת אנשים ומכונות, או בלשון זמננו, מוסר פוסט-אנושי.

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        עצם השאלה המוסרית פה היא הרבה יותר עמוקה, ואי אפשר לפתור אותה בתגובה יחידה, ואפלו במאמר יחיד , כי בד”כ כשמדברים על קיברנטיקה ועל רובוטים דמויי אדם נספח המושג של בינה מלאכותית , וממש כמו בשאלת השעתוק (שכפול גנטי) יש ויכוח ענק באשר לזכות הקיום והחופש והזכויות המוסריות שנושא בחיבו יצור תבוני יציר כפי אדם , סוגיות שנידונו כבר באינספור יצירות מופת דוגמת “פרנקינשטיין” , “אודיסאה בחלל 2001″ ,”ד”ר ג’קיל ומיסטר הייד” ועוד…

        בסופו של דבר, יכול באמת להווצר מצב בו כמו ב”בלייד ראנר” (ואני מוכרח לציין שההתייחסות לסרט מעליבה כמעט , נכון שזה סרט ענק ואבן דרך אם לא אבן פינה בתולדות הסייברפאנק, אבל הספר עדיין יותר טוב) או “האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות” בו ההבדל בין אנושי ,יליד אישה, לבין קיברנטי , יציר כפי אדם , מתטשטש כל כך שלכאורה אין הבדל,
        אבל עדיין , בנאדם שצריך לקנות את הסקס שלו , אם זה כונן רוטט משוכלל
        ואם זו בחורה שהיתה בטוחה שהיא באה מאוקראינה לעבוד בסעד
        ואם זה העתק רובוטי של ג’וליה רוברטס,
        זה עדיין מלמד שיש לו בעיה ,בעיות , או שהוא סתם עלוב נפש.

        בברכת שנה טובה,
        שנה של אהבה עם אנשים אמיתיים
        ושל מלחמת עולם שתותיר אותנו בחיים

        • שמעון גלבץ

          ידוע שאצלכם בהר גריזים כולם חמומי מוח, אבל היי, לאט לאט :). ראשית, אני מסכים איתך שסוגיית המוסר בהקשר של רובוטים אנושיים עמוקה ואי אפשר לברר אותה בתגובה אחת קצרה, אבל בדיוק בשביל זה יש לנו פה פורום – להחליף דעות רבות בעניין.

          מה שפחות ברור לי מדוע אתה מתנגד לתשלום כספי בעד שירותי מין ומכנה עלוב נפש את מי שלא יכול לקבל את המין שהוא זקוק לו בצירוף אהבה ואינטימיות לשמה. הרי אהבה לא תמיד באה בהזמנה, ומה יעשה מי שלא יצא לו להתאהב באמת ובתמים במשך תקופה ארוכה, האמנם הוא חייב להתנזר לגמרי ממין? מה גרוע כל כך אם ילך לזונה (שעושה זאת מרצון לא מתוך כפייה) או יעשה זאת עם אנדרואידית?

          לעיתים נדמה לי שרבים מאתנו עדיין חושבים שסקס לשמו זה דבר מלוכלך, ורק מעטפת האהבה הרומנטית יכולה לטהר אותו.

          אני מצטרף לברכותיך,
          שנה טובה לכו-לם

          • פעיל תנזים מהר גריזים

            ראשית , שמעון , תן לי לברך אותך על שני המאמרים הראשונים מתוך הסדרה , שהיו מעניינים וענייניים , מלומדים ומחכימים , ואפילו שלא סבבו סביב ריטואל ה”כוס-שלי-מחזור-שלי-כלב-שלי-קניות-שלי” השדור בבננות הם מהמאמרים הטובים שפורסמו לאחרונה.

            ולעניינינו:
            ראשית- מי שלא התמזל מזלו למצוא אהבה, והוא מאוכזב וערירי , ואתה שואל מה עליו לעשות?
            שיעשה ביד.

            שנית-אני בטוח לחלוטין באמיתותה והסתברותה של סיטואציה בה תגחן מעל זונה , ותבקש שתסביר לך , בעברית הרצוצה שבפיה המרוח שפתון זול אדום ומדיף ניחוח סיגריות איך בדיוק היא באה לארץ ,האם היא עושה מה שהיא עושה מהסכמה , ובכלל , האם טוב לה בחיים – ושתעשה מהר כי השעה שלכם ביחד מתקתקת.

            ואחרית- אני לא דיברתי על סיפוק הצורך המיידי במין. ברגע שאתה נכנס לסוגיות מוסריות , יש להכיל הפרדה בין מוסר שהוא במדרגה רגשית-תבונתית גבוהה יותר מהאינסטינקטים החייתיים הראשוניים ברמת -“שיואו , איך בא לי לזיין”.
            לא מן הנמנע , שבדרך דומה לזו בה אני (מודה ומתוודה) נעזר בכל מני עלמות משובבות איבר ונפש שחושפות עצמן לציבור הרחב באתרים מסויימים בכדי להגיע לסיפוקי כשאין אופציה טובה יותר , לא תתקיים איזו אופציה מתקדמת יותר , מבחינה טכנולוגית שתאפשר לי לחוות את העניין תוך אשליה כוללת ו”מציאותית” יותר , ואולי אפילו תאנח , תגנח , ובסופו של האקט יחליק לו החוצה מגש הסי די רום , מגלה בתוכו סיגריה (של אחרי) ופתק (היית גדול אבל אני חייבת לברוח , בעלי יהרוג אותי).

            הבעיה מתחילה , כשהמכונות מציעות לאנשים תחליף לכל העניין – לא רק למין , קח לך את הסיטואציה הבאה:
            בחור צעיר ,שבורך בהררי כסף ובחזות לא כ”כ משובבת , נתקל משך כל חייו בהערות עוקצניות והתאכזרויות קטנות מצד בנות המין השני ,בגלל שילדים הם ילדים , והוא , אחרי הכל , מכוער בצורה מזוויעה.
            הוא גדל להיות מופנם ושקט , על לצאת לבאר להתחיל עם בחורות אין מה לדבר , הרי , אין לו חברים רבים כל כך , חוץ מאלו איתם הוא מחליף מדי פעם משחקי מחשב , והוא בטוח שאת תגובת הבחורות האומללות שיצטרכו לתפקד מול תפלצת פניו הכעורים הוא יודע כבר בעל פה.
            יום אחד , תופס את עינו באנר , בפורטל זה או אחר-
            “אהבת אמת במבצע-9846 דולר כולל משלוח והתקנה”
            הממון בכיסו , והאהבה מעולם לא קיננה בלבו , הוא חושב , ומחייב את כרטיס האשראי שלו און-ליין. כעבור מספר ימים מגיע הנציג של חברת “סיריוס קיברנטיקה”(כן כן , אני חולה על אדמס) ומניח אחר כבוד בסלון שק גופות , ממנו הוא שולף בחורה , כליל השלמות. לחיצה קטנה על כפתור בשלט- עינייה נפקחות ,ידייה נשלחות קדימה , והיא עטה על אותו בחור-עשיר-אומלל שבמרכז המשל ופוצחת עמו בסקס סוער , תוך שהיא מפצירה בו להיות בעלה ואבי ילדיה ,והנציג של סיריוס מסתלק בדממה , מרוצה מזה שהוא לקח עמו את מכשיר האולטרא-מיני-פיצי-די.וי.די החדש והחדיש מהסלון.

            מצב תקין?
            לכאורה , כל הצדדים יצאו נשכרים
            מאידך-אפוקליפסה עכשיו.

            שוב , שנה טובה לכולם
            ולבני ביתם , הוירטואליים עד כדי גיחוך
            או האמיתיים עד אימה
            היו שלום , ותודה על הדגדגנים

            • שמעון גלבץ

              לא תמיד היו הזונות וההליכה אליהן דבר מגונה. בעולם העתיק שרתו במקדשים זונות ונחשבו לקדושות. הזונות ההן עשו סקס עם המבקרים תמורת תרומות שנתנו למקדש, והמין איתן היה דרך לזכות בהארה רוחנית. איני טוען שבזמננו צריך לקדש את ההליכה לזונה שמוכרת שירותי מין, אולם איני משוכנע שיש לגנות אותה.

              הזונה מייצגת במחשבתנו את ההפרדה בין מין ובין אינטימיות ואהבה, היא הסמל הכי מובהק לכך. ומפני שאנחנו מחפשים אינטימיות, אנחנו מהססים לקבל בפשטות יחסים מיניים בלי אהבה. ולכן הזונות, שמצליחות לעשות את ההפרדה הזו, מעוררות הרבה עוינות, שבחלקה אינה רציונלית ואינה עקבית מבחינה הגיונית. כיצד הן מעיזות בעצם קיומן להצהיר שסקס יכול להיות מוצר שמוכרים אותו? וכיצד הן מעיזות להעמיד אותנו בפיתוי הזה?

              אכן, אחד הכלים להתמודדות עם האתגר הזה הוא להציג את הזונה כמלוכלכת, מדיפה ריחות רעים וצבועה בליפסטיק אדום, בקצרה מגעילה. אמנם יש זונות רחוב כאלה, אך ככל הנראה אין הן הרוב המכריע. סמנתה מילר, העומדת בראש ארגון הזונות הוותיק ביותר בארה”ב, COYOTE (קויוטה, מין זאב ערבות, אך גם ר”ת Call Off Your Old Tired Ethics) טוענת שרק כ-10% מהזונות הולמות את הסטיריאוטיפ שלהן בתקשורת ואומרת: א. בניגוד לדעה הרווחת רוב הזונות לא התחילו לעסוק בזנות בגיל העשרה כי אם בגיל העשרים והשלושים. ב. כמחצית הזונות הן לסביות או ביסקסואליות. ג. יש סמים בעולם הזנות אולם הם קשורים יותר למאפייני פשע הסובבים את עולם הזנות יותר מאשר לעצם העובדה של מכירת סקס בתשלום. זונה בעלת חוג לקוחות רחב ויציב אינה מועדת להיות מכורה לסמים יותר מאשר עו”ד מצליח.

              את אחד המחקרים הבודדים על נושא הזונות ולקוחותיהן ביצעה ב-1974 עובדת סוציאלית אמריקנית בשם מרתה שטיין. היא אומרת שכל הסטריאוטיפים שלה התפוגגו, ושהיא גילתה הרבה זונות שמחות, יפות, בריאות ומצליחות, שחלקן עובדות בזנות רק באופן חלקי, ובחייהן האחרים הן סטודנטיות ועקרות בית. כמו כן דיווחה שהרבה מהלקוחות מופתעים מהנורמליות של הזונות עד כדי כך, שלפעמים הן מוצאות לנכון לבדות מלבן סיפורים על עבר קשה וחיים מרים, רק על מנת לרצות אותם.

              • גבירת הטירה

                הכל יכול להיות. רק זה – האם אתה בטוח שהחוקרת התכוונה לזונות או לנשים שמספקות שירותי מין? כי יש גם מעסות, נערות ליווי ועובדות מכוני בריאות.

                זונת הרחוב הממוצעת – ובשביל זה לא צריך מחקרים אקדמיים, רד לרחוב רגע – רחוקה מלהיות שמחה ומאושרת. היא רחוקה גם מלהיות עצמאית.

                • שמעון גלבץ

                  שלום גב’ הטירה

                  המחקר נערך לגבי נשים המקיימות יחסי מין עם לקוחות תמורת תשלום, וזה עונה על ההגדרה המקובלת של “זונה”. היות שלמילה זונה יש קונוטציות שליליות ביותר המציאו האמריקנים מונח תקני פוליטית sex worker. אולם המונח הזה כולל גם נשים שמקיימות שיחות מין בטלפון, חשפניות וכו’. כאמור, המחקר שציטטתי וגם דבריה סמנתה מילר של ראש ארגון COYOTE מתייחסים לזונות ממש. אגב, במחקר הזה מספרות חלק מהזונות שלקוחות רבים מבקשים לא רק מין, אלא רוצים גם לפרוק את ליבם, והן משמשות במידה רבה כפסיכולוגיות, ויש אף שאימצו לעצמן את הכינוי Sex Healer.

                  כפי שציינתי בתגובתי הקודמת: בוודאי שיש זונות רחוב אומללות וקשות יום – זו הדמות שכולנו מכירים. אולם ע”פ המידע שציטטתי רוב הזונות (בארה”ב לפחות) אינן נמנות עם האוכלוסיה הזו.
                  מעניין באמת אם נעשה מחקר דומה בישראל.

                  • שהביאו בשם אומרם, בענפים שונים של העץ שבלינק הזה:
                    http://bananot.com/forum/read.php?f=1&i=66009&t=66009

                    מסתבר שיש יותר ממחקר בודד על מצבן הנפשי של הזונות, ותוצאות המחקרים האמורים בעץ ההוא ההוא אינן כל כך משעשעות כמו אלה של המחקר שאתה מכיר.
                    יותר מזה, העובדה שבעבר זונות נחשבו קדושות והמין איתן היה חוויה מטהרת, אין לה ולא כלום עם מצבן הנפשי של הזונות היום – משתי סיבות לפחות:
                    הראשונה – משום שהיום לא פעם, והיחס החברתי הוא בעל השפעה מכרעת על מצב נפשי (מילת הדגדגן הנשי היתה חוויה משמעותית וחשובה לנשים עצמן, הרי האמהות עשו את זה לבנות, סתם דוגמא).
                    והשניה – משום שהתאורים של הזונות הקדושות הן מנקודת הראות הגברית, המתעדת, ולא מזו של הזונות עצמן.

                    נוח לחשוב שהזונות לא סובלות. בזה אין ספק.

                    • שמעון גלבץ

                      רוני,

                      העובדות המחקריות שהבאתי לא נועדו לצייר באור ורוד את חייהן של הזונות ולהמליץ על בחירת המקצוע הזה, גם לא להמעיט מהסבל שסובלות חלקן, כי אם לפוגג סטריאוטיפ שהוצמד להן.

                      אולי כדאי שאצטט כאן את דבריה של סמנתה מילר ראש אירגון הזונות האמריקני COYOTE בהתייחסה לסצנה מהסרט “אישה יפה”. יש קטע בסרט שבו ריצ’רד גיר מתגונן ואומר לג’וליה רוברטס, “מעולם לא *התייחסתי* אליך כמו לזונה.” וג’וליה מאשרת שאכן זה נכון. ואומרת גב’ מילר, “כששמעתי את הקטע הזה רציתי שהיא תצרח, “ואיך *מתייחסים* לזונה?” “למה הכוונה בזה? מה יש בזונה שמצדיק התייחסות אחרת, הפעלת איזשהו קנה מידה אחר?”

                      מה שמראה המחקר שציטטתי הוא שזונות רבות הן נשים נורמליות. סביר להניח שחלק גדול מהן בחרו במקצוע זה מתוך מצוקה – אולם דווקא באמצעותו הצליחו להיחלץ ממנה. המילה הלטינית העתיקה לזונה היא meretrix, ופירושה המילולי “זו שמרוויחה”. נשים רבות פונות לזנות על מנת להשיג עצמאות כלכלית (שוב, להזכירך, איני מדבר על זונות רחוב מוכות שהסרסור שלהן גוזל מהן את כל כספן). האם יש לגנות אותן בשל כך? זו השאלה שהעליתי בתחילת הדיון.

                      זונות מוכרות את גופן אך לא בהכרח גם את נפשן. מכירת מין בתשלום הוא ביסודו אקט גופני לא אקט פסיכולוגי. מובן מאליו שאם החברה מצמידה סטיגמה שלילית לזונה, הרי שהעוסקות במקצוע זה לא יכולות להיות מחוסנות לחלוטין מפני הסבל הנפשי המתלווה לכך. אך האם החברה צודקת?

                      בתקופת תור הזהב של אתונה (המאה ה-5 לפנה”ס) היו זונות צמרת שנקראו היטרות שנתפסו ע”י החברה האתונאית כנחשקות ביותר משום שהיו בעלות השכלה שלא היתה לאישה הממוצעת. היוונים כידוע שילבו מין עם אהבת הפילוסופיה (ראה “המשתה” של אפלטון). פריקלס, האתונאי המפורסם ביותר באותה עת חי שנים עם היטרה בשם אספסיה. אמנם היו מי שגינו את אספסיה בגלל מקצועה (בפרט יריביו הפוליטיים של פריקלס), אולם ככלל הנורמות בחברה היוונית של אותה עת אפשרו לפריקלס בחירה בזונה כבת זוג. אתה יכול להעלות על הדעת שכיום ראש מדינה יעז לחיות בגלוי עם מי שידועה ברבים כזונה?

                      התקופה שבה הדביקו לזונה את הסטריאוטיפים הקשים ביותר היתה התקופה הוויקטוריאנית, ואין זה מקרה. אישה טובה במאה ה-19 היתה אמורה להיות “מעל” לצורך ביחסי מין, הגבר אמור היה להימשך אליה רק בשל רוחניותה. גברים העדיפו ללכת לזונות מאשר להחטיא את נשיהן בתאבונם המיני. התפיסה הזו הציבה את הזונה כקוטב הנגדי של האישה הטובה והטהורה, אשתו של הוויקטוריאני או בתו. היא היתה הנגטיב. הדיכוטומיה הזו הולידה התפוצצות של זנות ופורנוגרפיה, אולם הסטיגמה שהצמידו לזונה הביאה ליחס ברוטלי ביותר כלפיה באותה עת, היא הרי היתה שחורה משחור.

                      הדוגמאות שהבאתי מנסות להמחיש שתפיסת החברה את הזנות משתנה מתקופה לתקופה, וחברה שפתוחה למין תקבל גם את מי שבחרו לעבוד בזנות בפחות דעות קדומות ובפחות סלידה.

                    • של זלזול או סלידה, כמו של אמפתיה או סימפטיה.
                      ההתיחסות התאורטית שאתה מעלה היא אחד, ויש בה טעם, אבל אין לה עם הפרקטיקה. והפרקטיקה היא זו שמשמעותית בעיני – היום, עכשיו, בתנאים הקיימים, בחברה הקיימת, ברחוב הקיים, עם הסרסור הפרקטי מאד, לשאלה אם זונות הן שמחות, מצליחות ובריאות.
                      המחקרים המופיעים בלינקים שאליהם שלחתי, מראים שבריאות היא לא הפן החזק – נכון, הפרעת אישיות איננה מחלה. אבל תוצאותיה יכולות להיות קשות כשל מחלה, או קשות מהן.
                      קבלת הזנות היום כאקט גופני גרידא כמוה כקבלת כל אקט מיני אחר (או כל אקט של תקשורת, לצורך העניין) ככזה שאין לו מניעים או השפעה נפשיים – גישה אפשרית, כמובן, אבל לא מקובלת. לפחות לא עלי.
                      השאלה היא מה מטרתו של דיון כזה – אם הוא מיועד, מבחינתך, לקבוע, שהזנות לגיטימית ואין באקט השימוש בזונה פגיעה בזונה עצמה – יש לנו עדיין ויכוח. מר.

                    • (אין לי מושג איך להגיד את זה באופן פחות מגוחך) – אני רוני אשה. (ובילדותי – רוני הבת).

                      ועוד, שאם תקרא בעץ ההוא, (שם, שם), תוכל לראות שכוונתי איננה בשום דרך שיש לפגוע בזונות בגלל המקצוע שבו בחרו. יש לאסור על השימוש בזנות. זו דעתי.

                    • שמעון גלבץ

                      רוני

                      איני חושב שהיית לא ברור, אבל אבהיר שוב. כל אקט של *שימוש* באישה למטרות זנות, לא זו בלבד שהוא מגונה ביותר אלא למיטב ידיעתי גם בניגוד לחוק. אני דיברתי על היחס לזונות שבחרו לעבוד במקצוע הזה *מרצונן החופשי*, אותן לדעתי אין לגנות ואין להציג באור שלילי.

                    • למיטב ידיעתי, ואני אבדוק את זה שוב, החוק הקיים בארץ לא מתיחס כלל לשימוש בזונות. אין איסור על זנות, ולא על שימוש בזונות, אלא רק על שידול לזנות, איסור שהעוברים עליו יכולים להיות סרסורים, או הזונות עצמן.
                      ואתה (כן, אתה), כתבת – “הזונות, שמצליחות לעשות את ההפרדה הזו” (בין מין לאינטימיות) – ואני מתווכחת עם זה – ההפרדה שהן עושות נובעת מהפרעה, מקושי, מבעיה, זה לא הופך אותן לרעות, אבל זה הופך את הצדקת הבחירה במקצוע לבעייתית מאד, וזה אחד.
                      ואתה (שוב אתה) כתבת – “אחד המחקרים הבודדים”, וגם – “זונות יפות, בריאות, שמחות ומצליחות”. במחקרים אחרים (מסתבר שיש כאלה), נמצאו ממצאים הפוכים.
                      שאלת הרצון החופשי (בבולד, כאן למעלה, שלך), נשארת פתוחה. בתנאי, כמובן, שטורחים לקרוא את תוצאות המחקרים (שם, שם).
                      גם אני איני חושבת שהיית לא ברור. אני בכל זאת מרשה לעצמי לחשוב שאתה, (אההממ, ועם כל ההערכה לסט המאמרים המרתקים והכתובים היטב), בעניין הזה, טועה.

                    • הנה ריכוז של מידע בנושא הזה. אם כבר עמדה, למה שלא תהיה מבוססת.

                      http://www.maytal.co.il/heb_articles/article_12.html

                    • בובית

                      לא שאני לא מסכימה עם חלק מדברייך אבל לפני שאתה קובע שהחיבור בין סקס (זנותי) לקדושה
                      מתועד כך רק מהצד הגברי, תקרא את “סיפורה של O ” מאת פולין ריאז’ ותלמד על כמה הקשרים דומים לאלו דוקא מנקודת מבט נשית לחלוטין. יש גם את “סיפור העין” הקיצוני של ז’ורז’
                      בטאיי שמתעסק גם הוא באופן כלשהו בחיבור שבין יצר ללא גבול, מין,מוות לסוג של קדושה ורוחניות דרך פסיכואנליזות שהמספר באחרית דבר מעביר בהן את עצמו. אך זה כתוב אכן ע”י גבר. בכל אופן, שני אלה יכולים ללמד אותך עוד משהו על הקשר בין האפל והנתעב לקדוש.
                      יש כאלה שודאי מצאו בהם רק פסיכוזה!

                      שתהיה שנה שופעת רצון
                      גברים ימשמשו לנשים את הבלון (ים)
                      בנות ידגדגו לבנים את הדאון
                      וביחד נמריא בגאון ובאון…

                  • פעיל תנזים מהר גריזים

                    שאלת אגב,
                    שמעון- אתה הוא אותו שמעון גלבץ מ”בציר טוב”?

                    • שמעון גלבץ

                      אני היחיד שנושא שם משפחה זה.

  4. שמעון שמעון סחטיין על הכתבה…
    לרגע עוד חשבתי שתהיה איזה נפילה בחומר
    ושוב גרמת לאתר להתעלות על עצמו
    אני רק מקווה שהחלקחם הבאים לא יאכזבו

    KEEP IT FROZEN

    • בובית

      אל תהיה כזה קטן אמונה
      תפסיק לצפות ל”נפילה” הבאה
      נסה לקוות להנות במקום לא להתאכזב
      למה לתת מחמאה ואחריה לערער זאב?

      אוי ואבוי הנה זה קורה
      נדפק לי המוח
      אני לא אצא מזה
      הדיבור בחרוז נתקע לי על הלשון
      וזה לא יעבור עד שאני אלך לישוווווןןןןןןן………………..

      KEEP IT COOL

      • בובית היקרה
        איני קטן אמונה … כלל וכלל לא
        הכל עניין פסיכולוגי _בולשיט_))
        ככה אני לא מצפה לכלום
        וגם ממתק יכול לצאת משום
        אהה חרוז תמוז תפוז
        …….
        וכו’

  5. 1. גרסת הבמאי, אינה כוללת את סצנת ה- Happy End.
    2. בראיון שנתן הבמאי לפני כשנה, הוא מאשר שאכן הדמות “דקר” היא אנדרואיד.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *