הילד הכי מוצלח בשכונה

הדוד סם בדיוק כמו בובי בראון, גיבור אחת הסאטירות החברתיות של זאפפה, הוא הילד הכי מוצלח בשכונה. אין מה לדבר: יש לו מכונית מהירה ושיניים מבריקות, והילדות רצות מסביבו. הוא כל כך טוב. הוא, הוא החלום האמריקאי. וכן גם כשאותה ילדה נחמדה תגמור להכין לו את השיעורים, והוא יאנוס אותה – הוא ישאר הילד המוצלח. לא ככה?

הרי הדוד סם תמיד בא בשם הצדק. בשם הנאורות. כולו כוונות טובות כשהוא רומס כל דבר בדרך להגשמת האינטרסים שלו. ואני, אני מוצא את עצמי צריך פתאום להצטדק. מהו הניצוץ הזה בעיניים כשמישהו הביא לו ארבע צול מאחורה. די. תודו גם אתם, זה בדיוק מה שהיה כתוב על הפרצוף של ג'ורג'י כשהוא דיבר לאומה בפעם הראשונה.

אבל בניגוד לבובי בראון שאהב את השטרונגול כל עוד הוא לווה בגשם הנכון, דוד סם נשמע כועס. בעיניו זהו מעשה שלא יעשה. ותסמכו עליו, הוא הולך לזיין את מי שעשה את זה. ופה מסביב כולם אתו. לא בטלוויזיה, זה ברור. ברחוב, ללא יוצא מן הכלל, כולם מחזיקים מהאבו אנטר הזה. והלא זה מה שהוא, משחק אותה אבו אנטר על כל העולם. ושלא תבינו אותי לא נכון. אני לא חושב שזה בסדר להפגיש ככה סתם באמצע היום מטוסים ובניינים. זה בכלל לא בסדר להרוג אזרחים. כן אפילו אמריקאים, אלא שהלא בסדר הזה שמהווה פתאום – כך מאיים הדוד סם – עילה למלחמה, אין עליו מונופול לבן לאדן ולחבר מרעיו.

אני לא מתכוון לכלכלה העולמית, שניתן להתווכח על מידת הניצול שבה ועל הלגטימיות שלה. לא ולא. אני מדבר על ההתערבות הסלקטיבית והאלימה כל פעם שמתחשק, תמיד בתירוץ הנכון של שומרי הסדר והמוסר, זאת אומרת לא תמיד. לפעמים כשהתירוץ לא מספיק טוב אז בחשאי. באים עושים שרירים, זורקים פצצות הורסים ערים. כשמתחשק גם מרעיבים, מצור אמברגו מה שלא יהיה.

הדוגמה הטובה ביותר, כך נדמה, מתרחשת לא הרחק מפה. בוש (הראשון) שהיה זקוק לתמיכה בשביל קדנציה שניה המציא לו מלחמה קטנה זוכרים?!
לאחר שסאדאם קיבל אור ירוק ממחלקת המדינה, הוא פלש לכווית, את זה כולנו זוכרים. את האמריקאים לא ממש עניין שהם אישרו את הפלישה והתחילו במלחמה. עד היום מסרבים האמריקאים לנקוב במספר ההרוגים העירקיים, למרות שאין היום ספק כי יש בידם את הנתון. ההערכות מדברות על כמאה וחמישים אלף. אם זה לא מספיק, רצח העם המבוצע על ידם בעשור האחרון בעיראק, וודאי שאינו נופל בחומרתו מהתקפות הטרור האחרון. ההערכות מדברות על מעל חצי מיליון ילדים שמתו מרעב או מהעדר תרופות. זאת בנוסף לדור שלם הגדל בחשיפת יתר למחלות ובהרס מוחלט של מערכות חיסון ותפקוד פיזיות, כל זה לפני הדיבורים על נזקים מוראליים נפשיים או על אוכלוסייה בוגרת.

קל לקבוע שהמטרות אותן מבקשים הארגונים והמדינות המסווגות בעיני אמריקה כאחראים לטרור אינן רצויות לנו, כשוחרי חופש. מטרותיה, ולו המוצהרות של ארה"ב, נראות מפתות הרבה יותר. אך גם אם כך הוא בחלק מהמקרים לא זה המצב בכולם. חלק גדול מההתנהלות של הטרור המדינתי, דוגמת אלה שמפעילות ישראל וארה"ב, והטרור הנגדי, הוא מאבק של רוע, מאבק של שליטה, פעמים רבות – מאבק על משאבים.

ארה"ב מסרבת לנקוט ולו מידה מינימלית של פלורליזם. כמובן למעט המקרים בהם הוא ישרת את מטרותיה (ע"ע סין, סעודיה). ובהתחשב בהיותה בריון על אמת, דוחקת את המתעמתים איתה אל פינות אפלות.
בדיוק כשם שהעם הפלשתינאי הנאנק תחת הכיבוש ופשעי המלחמה המבוצעים בו, לא מוכן להסתפק בירי על חיילים ואנשי מיליציות ההתנחלויות העוסקים בפועל בכיבושו, ומעוניין להעביר את מצוקתו אל רחובות תל אביב ונתניה, כך מעוניין יהיה מי שזה היה, להעביר את הפחד, או אם תרצו – הטרור אל רחובות ניו יורק ודי. סי. להגיד שזה מוצדק? חלילה. זה שטני, ממש כמו הג'נוסייד בעיראק. בה במידה שפצצה בדולפינריום היא שטנית, וכמוה הפוגרום שבוצע השבוע על ידי מתנחלים בחסות הצבא באזור צומת חבלה.

אז כן מלחמה או לא? על זה אפשר לדון, חשוב לזכור שזו אינה מלחמה של טוב ברע. המלחמה אינה אלא הורדת ידיים. מי חזק יותר, מי אכזר יותר. וגם אם בובי בראון מספר שהוא יורה מהר יותר כסמל לחולשה, לא בטוח בכלל שאצל בוש החולשה הזו לא תנצח.

נח שלו

עו''ד, עיתונאי, בסיסט ובכלל איש אשכולות http://www.gsip.co.il

תגובות

  1. לוכד עריקים במיל'

    תמיד זה הטוב נגד הרע. כל המלחמות בהסטוריה מוצדקות ככה.

  2. לוכד עריקים במיל'

    אתה צודק. מבחינה אוביקטיבית אין כאן שחור ולבן.
    העניין הוא שאנחנו לא ניטרליים כאן.
    מבחינתי כחלק מצד מסוים במאבק הזה ,בן לאדן ועירק הם ה"השחורים" והעולם המערבי הם ה"לבנים".
    יכול להיות שאני טועה והטרוריסטים צודקים מבחינת האמת האוביקטיבית אבל האינטרס שלנו כפי שאני מבין אותו הוא להשמיד את הטרוריסטים ואנחנו נעשה הכל למען מטרה זו כולל שימוש במושגים של "שחור ולבן" על מנת לדרבן את הפעולה.

  3. קרמבו

    או כמו שסבתא של כיפה אדומה נהגה לאמר: כיפושינק'ה, אם כבר מסתובבים לבד בג'ונגל, כדאי להיות חברים של דוד אריה, גם אם הוא לא הכי פלורליסט בעולם

  4. ועוד לא נפתרה השאלה: מלחמה נגד מי?
    לשלוח טילי שיוט לגבעות ריקות באפגניסטן (ביננו,מה יש באפגניסטן חוץ מגבעות ריקות..?)
    זה אולי מצטלם יפה ל-CNN,בעיקר בלילה, אבל מה כבר יצא מזה? הרי לא בן-לאדן ולא האנשים שלו יפגעו,אלא אזרחים מסכנים שגם ככה החיים שלהם לא משהו. וגם טנחנו בטח נאכל אותה (כמו תמיד).

  5. לדעתי,המוסד צריך לשתול עקבות שמובילות לערפאת,לפנות את כולנו במטוסים לניו-יורק ולהוריד פצצה על המזרח התיכון.
    אחרת זה לא ייגמר

  6. שמעון גלבץ

    שלום נח,

    אתה מנסה במאמרך ליצור סימטריה בין האמריקנים לטרוריסטים האיסלמים והחברה שמייצרת אותם. אני מציע כאן מבחן קטן, נייר לקמוס, לבחון האם הרשע אכן כה סימטרי. אם לאחר התקפה אמריקנית על אפגניסטן שבה יהרגו אפגנים ייצאו האמריקנים לרחובות לרקוד מרוב שמחה על ההרג אסכים איתך. עד כה לא זכור לי אירועים בהיסטוריה המודרנית שבו אמריקנים, אירופים, או אפילו ישראלים התנהגו כך.

    • פעיל תנזים מהר גריזים

      נכון , ארצות הברית היא נס לצביעות מדינית.

      האח הגדול תמיד שם , פותח עין ,ומאיים באצבע מורה לכל מי שיסתבך בקונפליקטים איזוריים, וברגע שזה משרת את האינטרסים שלו – ביפאן , בקוריאה, בויאטנם- הוא מאבד את הרסן ומנפל"ם כל מה שזז.

      נכון מאוד, אין ספק.

      אבל הדרך בה אתה בוחר להעביר את המסר, ידידי , היא פרובוקטיבית , מקוממת , מעצבנת , וכולה מסריחה מכתיבה של ערבי , או מלחך פנכתם של כאלו , ואני מקווה שאתה מודע למה צריך להיות גורלם של אלו האחרונים.

      • וגם לצד השני אפשר ללכת רחוק מדי. (מצטער, אני לא אובייקטיבי, אני יותר נוטה לצדה"ערבי או מלחך פנכתם של כאלו" שזה ביטוי לא פחות מקומם ומעליב מבחינתי).
        לאף אחד לא מגיע להירצח בגלל הגדרות איזוריות, ולא משנה אם הוא אמריקאי, ערבי, או דרום טוג'בקיסטני.

    • גם אצלינו ניתן למצוא את אותן חגיגות שאותן אתה מכנה נייר לקמוס , ונתעלם לרגע מהחיוך הקטן שרבים מהפוליטקאיים ו"המומחים לטרור" שלנו מנסים להסתיר ללא הצלחה בשעה שהם אומרים " אמרנו להם "
      מספיק לבקר באימטדיון טדי ולשמוע אלפים צועקים "מוות לערבים"
      נייר לקמוס ? שמעון יכול להיות שה- ph של הערבים אדום יותר ?

      • שמעון גלבץ

        אורי,

        אכן הארת מעט את עיני, לא קישרתי את הקריאות המכוערות "מוות לערבים" במגרשי הכדורגל לחגיגות השמחה של הפלסטינים על מותם של אלפים בטרור נגד ארה"ב (אולי מפני שאיני הולך למגרשי כדורגל).

        שתי הערות לעניין זה:
        א. מגרשי הכדורגל מהווים מקום לסימולציה של מלחמות לאומיות בדרכי שלום. המונדיאל הוא אחד האירועים שבהם בולטת הגאווה הלאומית של בני המדינות המשתתפות, ובנצחון בכדורגל יש מעין סובלימציה לניצחון לאומי במלחמה. אמנם יש מי שהנצחונות הלאומיים הווירטואליים של הכדורגל אינם מספקים אותם, כגון החוליגנים האנגלים, והם מחפשים אקשן יותר ממשי.

        ב. באווירת המלחמה הווירטואלית שבמגרשי הכדורגל הצעקות "מוות לערבים" מבטאות שנאה. אף שהן ראויות לכל גינוי אפשרי, הן בכל זאת נבדלות מגילויי שמחה על מות אנשים ממשיים. יש הבדל בין הבעת שנאה לפלוני ובין שמחה על מותו וריקוד על הדם. זה מסוג ההבדל בין הבעת זעם כלפי מישהו והקריאה כלפיו "הלוואי שתמות" ובין גילוי שמחה כשהדבר מתרחש במציאות. עד כמה גדול הפער בין שני המקרים? אולי צריך לפתח נייר לקמוס מיוחד גם בשביל זה.

        • שמעון,

          הדוגמא של מגרש הכדורגל הייתה רק אחת מאין ספור דוגמאות הנפוצות בעולמינו "הנאור"
          נראה אותך מתמודד עם "הפורים שמח " של חנן פורת וחבריו אחרי הטבח במערת המכפלה (הגמגומים של מר פורת שדבריו הוצאו מהקשרם נשמעו יותר פתאטים מתרומת הדם של מר ערפאת) ועם העובדה שקברו של "הקדוש זקצ"ל " הפך למוקד עליה לרגל.

  7. Mישהי!

    שמאלני ?
    מה אתם אומרים?

  8. בלגאניסטית

    כוחו של הדוד סם בא לידי ביטוי בעיקר ביכולת השיווקית שלו. אמריקה כמעוז הדמוקרטיה , החרות ושאר הסיסמאות שמגדירות אותה כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" כל אלה הביאו להפיכתה של אמריקה למעצמה כלכלית . הפריחה הכלכלית של אמריקה היא פועל יוצא של חכמה שיווקית פנומינלית שהביאה לגלי הגירה עצומים של אנשים בעלי יוזמה ובעלי מקצועות חופשיים לאמריקה. אלה, תרמו לכלכלתה ולעוצמתה הצבאית יותר מכל משאב טבע אחר. כיום היכולת השיווקית של אמריקה באה לידי ביטוי גם באמצעות ההצדקה של טבח בחפים מפשע בעיראק, בסרביה ובקרוב גם באפגניסטן.

  9. הצעדן

    בדקות אלו כבר משדרי את הקדימונים למה שבוש כינה (ולא בטוח שהבין את שאמר) מסע הצלב הבא, ההפקה של האלף הבא בקרוב גם אצלכם על המירקע בתשדורת ישירה. כל שוט ארמגדון
    יום חוץ מדבר עלעולים מתנדפים לאי שם,חיילים עם המווי מסתערים נהימות האברהמס בסראונד מסוקים באוויר ומטוסים נראים למחצה חולפים בקצה הפריים ולו רק בשביל הקומפוזיציה ההפוכה. הם יהפכו כל אבן כדי להגיע לשום דבר אולי ימצאו את הנחש שג'ימי גידל
    כדי להוציא את הרוסים מלב המאפליה אליו אמריקה הולכת להכנס עכשיו. אין סוף לאירוניה
    אה נזכרתי בפאנץ ליין, ערפאת ואירן בדרך לקואליציה
    שנה מלאה צחוקיה ושיגועים. הזהרו בל יפלו עליכם השמיים.

  10. גאנדאלף

    מלחמה זה אף פעם לא שחור ולבן. זה תמיד הרבה הרבה אדום, וזעקות. אבל הטבע האנושי, לא עלינו, אוהב מלחמות.

    בדיוק בגלל זה ישבו כמה מחברי אומות העולם היותר מיושבים בדעתם, והמציאו למלחמות חוקים. כדי שגם אם האדום ישר אותו דבר, הזעקות יהיו קצת פחות, ובעיקר של חיילים. ישבו, דיברו הרבה, וחתמו על החוקים.

    אבל איך נלחמים במי שהחוקים הללו הם עבורו לא יותר מנייר טואלט? האם צריכים להמשיך ולשמור על החוקים גם מולו? כי אמנם, אין מתכון בטוח מזה לאבד את צלם האנוש גם בצד השפוי, אבל מצד שני אין גם מתכון בטוח מזה להפסיד, ולתת לעבריין לנצח, ולהשליט שוב בעולם תוהו ובוהו של מלחמות בלי הבחנה.

    וגם אם פה ושם, גם האומות היותר "תרבותיות" עוברות על החוקים – זה קורה לכולנו. גם אני עובר מדי פעם באור אדום או לא עוצר בעצור, אבל אני לא עבריין באותה מידה כמו רוצח סידרתי. אני לא חושב שהחוקים לא נועדו עבורי. אני יודע שאני עובר על החוק, ושאם יתפסו אותי מדיע לי עונש.

    זה ההבדל בין המערב לבין בן-לאדן והחיזבאללה ודומיהם. וזו חתיכת הבדל.

    אבל אולי לא צריך לצפות להבנה מסוג זה מאדם שמתהדר בכך שהוא גם שלו וגם נח… אין לו דאגות של אמת, רק תיאוריות מתחסדות…

    • בילבו באגינס

      ההשוואה שלך משוללת כל פרופורציה, לצערי. כשאתה לא עוצר בעצור (שלפי דעתי זו עבירה די חמורה…) אני בטוח שאתה מסתכל לפני כן, כדי שלא תפגע חס וחלילה במישהו בדרך ותהרוג אותו במקום (או לא במקום). במלחמה, אתה לא יכול להסתכל ולוודא שלא תפגע במישהו שלא מגיע לו (אתה מסכים אתי שלא מגיע לאזרחים האפגנים הפשוטים להיפגע במלחמה הזו?), כך שההבדל בין מישהו שלא עוצר בעצור לבין מישהו שרוצח, בהחלט גדול הרבה יותר מאשר מישהו שרוצח אלפים בשם הטרור, ומישהו שרוצח אלפים בשם החופש והחירות.
      ועוד דבר אחד קטן – אני לא רוצה להתערב בשיקולים של פוליטקאים גדולים וחכמים ממני אם המלחמה הזו הכרחית או לא, אבל לפני ההצהרות של בוש – השליתי את עצמי שזו מלחמה בין דמוקרטיה לפנאטים. ההגדרה הזו השתנתה קצת כאשר בוש הגדיר את המלחמה הזו כמסע צלב…

      • גאנדאלף

        ככל דימוי, הפרופורציות אחרות, אבל בבסיסו של דבר, דומני שאנחנו באותה דעה.

      • גאנדאלף

        ואגב,
        אני מסכים, שהביטוי "מסע צלב" בפיו של בוד ג'וניור, מעורר דאגה והרמת גבה, אבל צריך לזכור שהאמריקאים, ליברלים ופלורליסטים ככל שיהיו, הם "אומה" נוצרית עד מאד, שאלוהים בצורותיו השונות נמצא בכל מעשיהם של רבים מהאמריקאים – ממציאת בת זוג ועד גמילה מאלכוהול.

        • זו בדיוק הבעיה של מדינות מוסלמיות אחרות כגון, למשל – אפגניסטן… OK?
          שום דבר טוב לא יכול לצאת מעירוב של דת (פנאטית או לא…) בפוליטיקה ומלחמה, בין השאר כי אם בשלב הראשון הדת היא לא פנאטית, במהלך השלבים של המלחמה היא הופכת לכזו.

          • גאנדאלף

            בניגוד למדינות מוסלמיות (ולצערי גם מדינה יהודית אחת..) האמריקאים מצליחים להמשיך לקיים את אלוהים בקרבם, ובכל זאת להפריד את הדת מהפוליטיקה, כבר 200 שנה לפחות, ושתי מלחמות עולם בתוכן. בוא ניתן להם טיפה קרדיט, שיצליחו לעשות זאת גם הפעם.

            • מצטער על הפאסימיות, אבל העולם לא נתן לי בזמן האחרון להיות אופטימי מדי, וגם ג'ורג' בוש לא….
              ולגבי אלוהים, מצטער, אבל הוא לא חסר לי יותר מדי…

  11. הדר ת

    נח ידידי, בטרור יש להילחם בטרור. מה שכנראה נראה לך אכזרי מטבע היותך יפה נפש.
    כעת לצערי, עם קרות הפיגועים הארה"ב, (ללא שמחה לאיד זה לא מה שאתם חושבים). אנו מקבלים הזדמנות לראות כיצד הטרור פיתח לעצמו "גרורות" סביב כל העולם. ארגוני הטרור מנצלים את הקלות הבלתי נסבלת של העולם החופשי לראותם כאירגונים לגיטימים, לגייס תרומות ובשם חופש ההתארגנות והביטוי להקים תאים לרוב סביב כל העולם.
    התקפות הטרוריסטים על ארה"ב נובעת מהכרתם שהם בעלי כח עמידה מולה, וכי בעימות שיתפתח יהיה יד הטרוריסטים על העליונה, שאילמלא כך לא היו תוקפים. ולדעתי צפויות עוד התקפות ב"גל שני" של פיגועים, בארה"ב ובמדינות הקואליציה.
    לדעתי הילד המוצלח של השכונה נכנס כעת לעימות אכזרי מאד שיארך שנים, וממנו יחזור עם הצלחה חלקית במיגור ארגונים אלה, ועם מחיר כבד מאד שישולם. עם הזמן יהיו יותר ויותר מאמרים ודיעות בעלי הלך מחשבה כשלך, שינסו לשלול את הלגיטימציה בביצוע המהלך שדוד סאם מנסה להוליך.

    • הדר ת חמודה,
      כל ההסטוריה לא הצליחה ללמד אותך שהפיתרון לטירור הוא לא צבאי אלא מדיני?
      הרי את אמרת בעצמך – מהמלחמה בטירור הוא יחזור עם הצלחה חלקית (ואנחנו, מצליחים?).
      ככל שתהרגי יותר אזרחים שלא קשורים לעניין, כך תהפכי את אירגוני הטירור ליותר ויותר לגיטימיים (לפחות בעיני אלו שנפגעים – ואל תזלזלי – לנפגעים יש המון כוח כשמדובר באירגוני טירור!)
      בקיצור – בטירור אין להלחם באכזריות, זה לא יעזור. בטירור יש להלחם בראציונליות, בקדמה סוציאלית, ובהשכלה!

      • הדר ת

        UV, או בשמך המלא אולטרא-סגול.
        תנחת ארצה מתוק, לפי דבריך אני רואה שמדובר בעוד איש אקדמיה מלוקק ועדין.
        את הטרור לא מעניין מי מולו, כמו שחמור לא מבין כלום במרק פירות.
        ואם הכנסת לעניין את הצלחת מלחמתנו אנו בטרור, הרי לך תשובה מוכנה מזה שנים.
        אנו (והאו"ם) נתנו הגדרה עצמית לפלשתינאים לפני שנים רבות, אם ב- '48, '67, או בימי כהונתו של "הנדיב הידוע" מר ברק. את הערבים זה לא מעניין, לא ויתורים ולא בבל"ת, מטרתם היא ללמד אותנו שחיה, ואם הכנסת לעניין היסטוריה. היכן הזכויות ההיסטוריות שלנו על הארץ, וכל שכן זכויות שנקנו במלחמה.
        המלחמה בטרור היא מלחמה סיזיפית אך מחוייבת המציאות, אין ביכולתנו להימנע ממנה.

        • א. הקשר נחמד, לא חשבתי עליו כשהעליתי את השם הזה, חשבתי על הקשר הרבה יותר פשוט.
          ב. תודה (או שלא תודה) על ההכללה הברוטלית – אני רק השתחררתי מהצבא, אני לא איש אקדמיה, ואני חושב שרוב המכרים שלי יסכימו לעובדה שמלוקק – אני לא! לכן, אני חושב שכדאי שאת ההערות הגזעניות – נשאיר מחוץ לטור הזה. OK? תודה.
          ג. לא אמרתי שצריך לזרוק פרחים על הטרוריסטים, גם לא דנתי אתך בלגיטימיות הטענות של הפלסטינאים (למרות שמסתבר שיש לי השגות אחרות משלך בעניין הזה, וזה כמובן דיון לפעם אחרת). מה שטענתי הוא שטרור, מסתמך על חוסר השכלה ומצוקה כלכלית. מלחמה (צודקת ככל שתהיה) – מגבירה את חוסר ההשכלה ואת המצוקה הכלכלית. משוואה פשוטה הנובעת מהחישוב הזה מולידה את המסקנה שבטרור צריך להלחם באמצעות חינוך ורווחה, ולא בעזרת רובים ותותחים. אני לא מתנגד להרג טרוריסטים כמלחמת מנע, אבל זה לא פתרון לבעיית הטירור. זה אולי (ודגש על האולי) פיתרון קצר טווח לבעיית פעילות הטרור במקומות מסויימים ובזמנים מסויימים.
          יש לי מה לענות לך גם על הטענות משוללות המציאות, המוסר וההקשר לקטע האחרות שלך, אבל כמו שציינתי לפני 7 מילים בדיוק – הם משוללות הקשר לקטע, ולכן אני לא אערב אותן בדיון הזה.
          בהצלחה בהמשך.

          • הדר ת

            UV יקירי, אם רק השתחררת מהצבא אז בסדר אני סולח.
            כמו כן אני מתנצל על המיליטנטיות בדבריי.
            טרור לא צומח ממצוקה, טרור זאת צורה של דרך חיים שאנשים מסגלים לעצמם כאשר אין להם שום בלם לכך. אני יכול להכיר לך מיליארדים של אנשים אשר חיים באפריקה, אסיה, ובכל אותן ארצות נחשלות, עם רמת הכנסה אפסית ועם כלום לאכול ביום המחר. ובכל זאת הם אינם פונים אל דרך הטרור.
            אבל, ברגע שקיימים אנשים שמרגישים חופשי (כי אף אחד לא עוצר אותם) להסית, לגייס כספים (בכספים אלו יכלו לפתור מצוקתם לו רצו) על מנת לרכוש נשק, להתאמן, להקים תאי טרור, ולרשת את עצמם על פני כל הגלובוס. וכל זאת על מנת למגר את כל העמים "הכופרים" אשר בתוכם הם חיים. או-אז איזו ברירה עומדת לפנינו, האם עלינו לוותר, ללכת בדרכי שלום, לבקש רחמים על עצמנו. או שמא צריך להיכנס בהם בכל הכוח, גם אם יהרגו תוך כדי כך אנשים על לא עוול בכפם כי אין דרך אחרת.

      • צריך להפוך את המדינות עם האזרחים החלשים וחסרי כל, לקולוניות של ארה"ב לשלוט בהם, לתת להם חיים טובים, ולקפד ראשם של השלטונות הדיקטטורים וארגוני הטרור שלהם יד חופשית באותן מדינות שהן מקום מבטחם. ככה גם מנסים לעזור לעם וגם נלחמים הנגע הרע.

        • כל הכבוד רוני, זה הפיתרון! אני מעריך אותך על הכוונה. (בכנות!!!!)
          הבעיה עם הנוסחא הזו היא ש-
          א. הדרך הזו זרועה בכל כך הרבה אלימות וכל כך הרבה גופות (גם של "הטובים") שאני לא כל כך בטוח שהמחיר שווה.
          ב. צריך גם לחשוב על האמריקנים המסכנים וחפי הפשע, שאיכות החיים שלהם תיפגע קשה עם כל נסיון פיתוח של קולוניה כזו (ואל תשלו את עצמכם שארה"ב לא מפסידה מבחינה כלכלית בגלל ההשקעה הכספית שלה בישראל!)
          ג. בשביל לעזור למישהו – הוא צריך לרצות שיעזרו לו. אני לא חושב שעם שהאמריקאים יכבשו לו את המדינה (אנשים זרים), ירצחו לו את המנהיג מאותו עם שלו (גם אם הוא לא ממש סימפטי) ששטף לו את המוח על כמה שהאמריקאים אכזריים ולא צודקים, ירצה לקבל עזרה מהאמריקאים. להפך – הוא ישנא אותם עוד יותר וישתף פעולה הרבה יותר עם הטרור בכזו השלמה, שאי אפשר יהיה לחסל את הטרור בכלל – לא על ידי חינוך ולא על ידי צבא.

          ואני יודע שאת עומדת לשאול אז מה אני מציע במקום?. אני לא מציע במקום. אני לא יודע. אני רק יודע מה לא….

        • השתגעת, רוני, להפוך את מדינות העולם השלישי לקולוניות?! הלקח שלמדו בריטניה וצרפת לא חל עליך, או שאתה חושב שהפעם זה יהיה שונה? כשעושים את אותן הטעויות, מקבלים את אותן התוצאות!!! ראה את התגובה שלי ל-uv .

        • לא אני.
          כל כך קשה למצוא ניק?

      • uv,יקירי, אל תזלזל באויבינו! מה, לדעתך מדובר בקומץ יחפנים חסרי תרבות שאם ניתן להם פרוסת לחם נוספת לארוחת בוקר , נסדר להם ביוב בתוך הבית ונשלח את הילד לבי"ס, במקום שיעבוד בשדות, נפתור את כל העיניין. אז במקום אוייב רעב ללחם יהיה לנו אוייב שבא-אולי זה יצטלם פחות טוב, אבל לא לצלמי ה-BBC וה-CNN דאגתינו! אני לא בעד מלחמות( ראה תגובה שלי למאמר הקודם שדן בנושא), אבל אל לנו להשלות את עצמנו שהפיתרון פשות כל-כך-לא השכלה ולא קידמה לא יפתרו את הבעיה!
        ד"א, איזו השכלה לעזאזל?! כידוע לי מהתקשורת, רובם של הטייסים היו בנים למשפחות מבוססות ובוגרי אוניברסיטה. כנס לאתר של בירזייט(לא זוכרת את הכתובת, אבל אם אתה באמת מעוניין-אשלח לך אותה באימייל כשאמצא), לא נראה לי ששוחרי שלום לומדים שם (והשכלה לא חסר להם-מדובר באוניברסיטה הנמצאת בשטחים, אם עדיין לא הבנת). או שאתה מתכון , כיאה לבן המערב, להשכלה נוסח "החינוך לדמוקרטיה" ?! לידיעתך, דמוקרטיה זוהי עוד אידיאולוגיה תורנית, אולי הטובה ביותר יחסית למה שידעה האנושות עד כה, אך מלאה באבני נגף. אולי זו הסיבה האמיתית להתקפה על אמריקה-מדובר במלחמת תרבויות, ומבחינה אובייקטיבית איש לא הוכיח עדיין ש"שלנו" טובה מ"שלהם"! מה שבאמת מפריע לפלסטינאים היא נוכחות של מעוז התרבות המערבית במזה"ת, ולא כמה מילוני יהודים, שהם כטיפה בים האיסלם! אמת בזמנו אמרו נתורי כרטא-ללא הנוכחות "החילונית" כבר מזמן היה כאן שלום.
        ולאיזו קידמה בדיוק אתה מתכוון-אולי תחת הניק שלך מסתתר לו שריד של "הבריטניה הגדולה" מהמאה ה19- ?! לאן בדיוק אתה רוצה לקדם אותם, ומי אמר לך שאצלך זה ה"קדימה"? אני זוכרת שפעם קראתי ראיון של איזה שגריר ששהה באירן בתחילת אחרי המהפכה. הוא סיפר שצפה בהצגה בה בוצע אקט מיני(זיון, במילים אחרות), בסמוך לעלילה, כמובן, ולא זה לא היה "חיקוי" (ההצגה הופקה בסיוע של אחות של אחד המנהיגים דאז-כמו שכבר הבנת, אינני חזקה בשמות). למה אני כותבת את כל זה? כדי להמחיש עד כמה המושגים שלנו אודות תרבות האיסלם אינם תואמים את המציאות. ברית מילה לבנות זה זוועה?! ומה עם ברית מילה לבנים?! דווקא בזמן האחרון מושמעים קולות על כך שזה פוגם בהנאה , מהווה טראומה לתינוק ואפילו פוגע באיזה איזור במח. מה גם שלפי המסורת ברית מילה נועדה ע"מ להפריד בין גוי ליהודי.בעולם המודרני, שבו הגבולות מטשטשים ויותר ויותר אנשים מזהים את עצמם כאזרחי עולם, מי הבטיח שהתינוק ,כשיגדל, , ירצה להיות "מופרד", ודוקא ע"י קיצוץ באותו מקום אסטרטגי?! עזבו את הרפואה בצד-מי נתן לנו זכות לקבוע בדרך בלתי הפיכה את שיוכו הדתי של הולד?!
        שוחרי זכויות האדם, איפה אתם , ליברלים?! מה , בהפגנה למען זכויות הנשים באירן? ואולי, לפני שאנו מפנים את נעלי הצבא שלנו ל"הודו" החדשה,ורומסים את כל מה שנשגב מבינתינו המערבית ההגמונית, נעשה בדק בית?! מישהו חשב פעם איך אנחנו נראים בעיניהם?
        אולי אם נפסיק להתערב בכל קונפליקט איזורי, בביטחון של "האח הגדול" הכל-יודע, ולהפוך את אותו הקונפליקט למלחמה של ממש, מראינו ישתפר מעט? ואולי אפילו נזכה לטיפת כבוד…

        • לאט לאט, SEA, בלי התותחים…
          כל מה שאמרתי הוא, שכשלבן אדם יש מה להפסיד, הוא לא כל כך שש לצאת למלחמה. אנשים עשירים, באופן כללי, לא נותנים מחסה לטרוריסטים (אני לא מדבר על פנאטים עשירים שמממנים את האירגונים, אלא על האוכלוסיה הבורה שמאמינה שבעזרה לטירור היא תתחיל להרוויח פיסת לחם!). האוניברסיטה בביר-זית (וכן, אני מכיר אותה, אני לא עד כדי כך בור…) היא לא דוגמה בשבילי למוסד להשכלה, כי הדבר העיקרי שמלמדים שם הוא חומר הסתה נגד היהודים, ואיך להצטרף ולפעול בתוך אירגוני טרור (דרך אגב – אני מאוד אשמח לקבל את הכתובת של האתר!). כשאנשים חושבים קצת, הם מבינים שבדרכי שלום (משני הצדדים כמובן, אני לא טוען שאם צד אחד נלחם והשני שותק יהיה שלום!), פותרים בעיות עם הרבה פחות נפגעים בדרך, והפנאטיות – לא משאירה מקום לחשוב – ולכן גם משכילים פנאטים הם…. פנאטים (מצטער, לא מצאתי מילה יותר טובה לזה…).
          דבר שלישי – אני מסכים שאין אמת אחת, והדמוקרטיה היא לא הפיתרון האולטימטיבי – היא רק צורת השלטון הכי פחות גרועה, זה הכל. מצד שני – הדרך הדמוקרטית לפתרון סכסוכים למיניהם, נראית לי (ואני משער שגם לך, אחרת לא היית פה…) טיפה יותר אטרקטיבית וחיובית מהפתרונות האלתרנטיביים (עפ"י הנסיון של העולם עד היום, כמדומני…).
          זהו.
          ולעזאזל – אל תקחי את זה כל כך אישי!!!!

          • אתה אל תיקח את זה אישי!!!

            כשאין לי סיבה מספקת, אני פשוט לא מגיבה, ואם לא סמת לב-האתר לא ממש מפוצץ בתגובות שלי, כי כשאני מסכימה, או לפחות לא מתנגדת לגמר'ה, אני גולשת לדבר הבא (להקליד זה לא הדבר הכי אהוב עליי). ולא, אני לא לוקחת את זה אישית, אני אפילו לא שונאת אותך כלל וכלל:), אבל יש כלל בתקשורת הכתובה (ז"א כשהדו-שיח לא מתנהל פנים מול פנים)-תזעזע, אבילו אם הדבר כרוך בהגזמה, וזאת ע"מ לעורר תגובה ולהמשיך את הדיון (אחרת למה להתריד את עצמי במלאכת ההקלדה!).
            …אז המון המון :). אני אשלח לך את כתובת האתר, אבל קודם אצטרך להפוך את כל הבית בשביל למצוא אותה, אז זה בטח יהיה כבר לאימייל.

          • …ושוב עברתי על התגובה שלך…
            לא יודעת אם תכנס לדיון, כי הוא כבר דיי הסתיים נמו שאני רואה לפי התגובות, אז אולי אני בכל זאת כותבת לעצמי (אויש, כמה שאני שונאת את זה), אבל…
            פנאטים הם פאנטים הם פאנטים, ופאנטים שניתן להם כסף על מנת להוציאם מן העוני, פשוט יהפכו לפאנטים עם כסף ( וכסף זה כח).
            בתגובה הקודמת שלי , יותר משניסיתי להעביר ביקורת על העולם המערבי (אפילו אם זה נראה ככה), כי הרי מי אני-נביאת זעם מטעם אדוני אלוהינו (ומצד שני, גם אני חלק מן העולם המערבי, אז אולי ביקורת עצמית בכל זאת מותר) , רציתי לומר שמדובר באוייב אידיאולוגי בעל זהות לאומית מגובשת מאוד (לא , הוא עדיין לא שמע על אזרחות עולם, בודהיזם ופציפיזם, "פרימיטיבי" יעני, אבל ה"חרשות" הזאת היא זו שעושה אותו כ"כ חזק בשדה הקרב , מולינו "הטובים"). מי יותר קרוב לאמת (איפה היא?!) זאת לא נידע, מה שבטוח , את האוייב הזה לא ניתן לקנות בכסף…
            ( שוב צרות האופקים המערבית שלנו-אנחנו כ"כ מוקירים חיי רווחה, אז בטח שגם הם…והם לא…טעות בשיפוט, רבותיי, תרבות אחרת, ארץ זרה…)

            • כמעט שכחתי…
              אני בחיפוש עיקש אחר הכתובת של ביר-זית. גם אותי היא מעניינת בימים טרופים אלו.
              נדמה לי שאחרי חיפוס יסודי שכזה אצטרך לבנות מחדש את קירות ביתי (: (: (:

              אז…סליחה על העיכוב…

              • דבר ראשון – העיכוב נסלח, יש לי הרבה זמן, רק השתחררתי מהצבא והאופציות פתוחות….
                דבר שני – שוב לא הבנת אותי (וזה קורה יותר מדי באתר הזה, שאנשים לא מבינים אותי!!!).
                לא דיברתי על קנייה! דיברתי על זה שאנשים שיש להם מה להפסיד, יקריבו פחות בשביל מטרה כללית כמו "הרג היהודים באשר הם", או "הקמת מדינה פלשתינאית על כל שטחי מדינת ישראל ללא פשרות". גם השכלה עוזרת לעניין הזה שאנשים תופסים שאידיאולוגיה, בעיני הפרט, בסופו של דבר, לא באה על חשבון חיי אדם (אלא אם כן היא חיי אדם בעצמה).
                ועוד משהו קטן – את מציירת את המצב כאילו אנחנו נלחמים מול 4 מליון טרוריסטים (או כמה שהפלשתינאים באמת, אני לא זוכר כרגע את הנתון), וזה לא נכון – אנחנו נלחמים מול כמה אירגוני טרור פנאטים לחלוטין, עד כדי טירוף, ונגד אספסוף ענקי, במצוקה כלכלית וחברתית קשה ביותר, שמחוסר ברירה, נגרר אחריהם. ואל תגידי לי "אנחנו נתנו להם ברירה", כי אנחנו לא צד בעניין – ברור שבוויכוח בין היהודים והחמאס האספסוף הפלשתינאי המדוכא יבחר בחמאס, שהוא אירגון ערבי, ושמצליח בדרכים גאוניות ביותר להציג את עצמו כמושיע של "עם פלשתין".
                הויכוח הוא בין הזרם המתון יותר – שבראשו עומד כביכול ערפאת (למרות שהייתי יכול לחשוב על אנשים אחרים יותר מתאימים לתואר הזה ממנו…), ושמציע לפלשתינאים פשרה מדינית כלשהיא תמורת הפסקת האלימות והמלחמה, לבין החמאס, הג'יהאד וכל שאר "טובי בחורינו" שמציעים להם בסוף כל הבלגן (אלימות וכו'…) מדינה פלשתינאית, שלמה, מוסרית, מתוקנת, וגם – בלי יהודים. עפ"י האופציות האלה, כשערפאת לא יכול לסתור את מה שהחמאס טוען, פלא שהפלשתינאים בוחרים בחמאס? ואם תוסיפי לזה את ה"עזרה הכלכלית-חינוכית" שהחמאס מספק לאזרח הפשוט ברשות הפלשתינאית… קיבלת המון מוסת ופנאטי. אבל כל מה שצריך לעשות הוא לקעקע את השליטה החברתית של החמאס ושאר אירגוני הטירור. ואת זה עושים רק על ידי שיפור הכלכלה והחינוך שלהם (ולא על ידי "קנייה" אלא על ידי בניית בסיס כלכלי שלא נתמך ע"י האירגונים הפנאטים!).

                • יובי, אל תשכח שלנו יש אספסוף גאה משל עצמנו שצועק "מוות לערבים" כשזה מכוון גם לאלה שהם אזרחי ישראל לכל דבר (אז פלא שבסוף הם מזדהים עם הרשות הפלסטינית?), והדבר היחיד שחסר לאספסוף הזה הוא אולי "מחשב לכל ילד".
                  ברור שמצוקה כלכלית תורמת הרבה להקצנת המצב, אבל לא היא היוצרת אותו.
                  ובכלל, נניח לרגע שאתה צודק-איך אתה מתכוון לשנות את המצב? גם עם מחר ניצור בשטחים תשתית כלכלית איתנה, יעברו דורות עד שגם צורת החשיבה תשתנה. ההצעה שלך נשמעת יפת נפש כמו הצעקות שיש להשקיע יותר בחינוך בעיירות הפיתוח. כן , יש להשקיע, ועוד איך, אבל אל לנו לצפות שהתוצאה תהייה השתלבות טוטאלית של תושביהן באקדמיה הישראלית…
                  טוב, בכוונה הגזמתי, אף אחד לא מצפה לזה (כמו שאף אחד לא אומר שזה לעולם לא יקרה-לחלק מהתלמידים דווקא כן, ועוד איך), מה שאני מנסה לומר כאן שגם אם אתה משקיע מיליונים בחינוך של ילדים מאוכלוסיה נכשלת (לא, לא כל תושבי עיירות הפיתוח שם אוכלוסיה נכשלת), בתשעים אחוז מן המקרים, יכולתם האינטלקטואלית , בסופו של דבר, תהייה נמוכה יותר מיכולת של ילדים שקיבלו חינוך זהה, אך התמזל מזלם להיות בנים לשכבות יותר משכילות. מה אני מנסה לומר כאן?-גם אם היום נתחיל להשקיע מיליונים (מי?אנחנו?! אנחנו במיתון, אחי, ולאמריקאים גם ככה לא חסרות עכשיו צרות), יעברו דורות עד שיבוא נשינוי המיוחל, אי אפשר לקחת ילד , שהוריו אפילו לא יודעים קרוא וכתוב, ולהפוך אותו לאיש רוח הומניסט. ד"א אספסוף-אספסוף, אבל לא נראה לי שהוא מנהל שם את הנשף…לדעתי, מנהלים אותו אותם בוגרי ביר-זית, שבנוסף להיותם ,מוסתים", כדבריך, הם גם בעלי השכלה אקדמאית לכל דבר. ובכלל, מה בשכבות מבוססות כ"כ אוהבים אותנו?! כולם שם כאלה ליברליים ומוכנים לויתורים?! אם אני לא טועה, המתאבד מפיגוא ב"דולפי" דווקא בא מ"בית טוב", כמו גם "עמיתיו" מפנטגון וממגדל התאומים…כן, עליית רמת החיים ממתנת דעות, רק שב"כ מחוסרי ממון הם גם מחוסרי השפעה פוליטית, כך שלא נראה שהם האחראים לפרוץ האינתיפאדה. מי שאחראים לה הם, כמו שבעצמך אמרת אירגוני טירור, והם כבר תמיד ימצאו דרך לגיוס "הלוחמים".
                  טוב, אתה יודע, עקרונית אני מסכימה איתך, אבל איזה פיחרון אתה מציע לעזאזל, מה לשלוח להם חבילות מזון?! אולי הסיבה להקצנת המצב היא באמת כלכלית, אך לא נראה לי שהיא-היא שיצרה אותו. יצרה אותו פוליטיקה גרוע משני הצדדים והשימוש הציני שהיא עושה בחיי אדם ע"מ להשיג את מטרותיה. ובכלל, למה שלחת אותי לעזה :), דיברנו על אמריקה- לשם אני רוצה (ואולי לא, בהתחשב באירועים האחרונים)!!! מה, גם בין לאדן נזקק?! וגם אם זה בכלל לא הוא, אז זה "נזקק" אחר. וזה בכלל לא משנה אם יש לו תמיכה בעם או לא -הוא את שלו יעשה בכל מקרה, הוא לא צריך בשביל זה הצבעת רוב. גם לחסל אירגוני טרור זה לא מעשי (זה בערך כמו להרוג ג'וקים-הרגת אחד, והינה באו עוד עשרה במקומו), כי מן הסתם יש סיבה להקמתם. אני לא מצדיקה אותם, בשום פנים ואופן, מה שניסיתי לומר שגם המערב הוא לא תלית שכולה תכלת, אוי, כמה שהוא לא…

                  • sea חמודה, כבר ציינתי שלדעתי ה"השכלה" בביר זית היא לא ממש השכלה אלא יותר הסתה, מתוקף היות האוניברסיטה הזו גוף מאוד לא פלורליסטי ומאוד פנאטי.
                    דבר שני – נדמה לי שרמזת בתשובה שלך שאין לי פיתרון מעשי לבעיה. WELL… את צודקת. אף פעם לא אמרתי שאם נבנה להם בסיס כלכלי ונגיד הוקוס פוקוס, פתאום יגיעו אלינו עם פרחים ופרפרים. ברור לגמרי שזה פיתרון ארוך טווח, מאוד קשה, ולאו דווקא חד-דורי. העניין הוא שככל שנתחיל את זה יותר מאוחר, זה יגמר יותר מאוחר (ובדרך צריך לעשות דבר שרוב הישראלים פשוט לא מכירים אותו, ולאו דוקא מתוך רשע, צריך להקשיב!!!!!!!!!!!!!!!), לכן אני מציע להתחיל היום.
                    וכמו שציינתי בסוגריים, אם נבנה להם כלכלה ונמשיך להתעלל בהם – שום דבר לא יקרה (מה שנכון גם לצד ההפוך).
                    דבר שלישי – אותם אנשים עשירים ברשות שאת מדברת עליהם הם לא אלה שעושים את המלחמה בשטח – הם אלה שמרוויחים מהמלחמה הזו! ככל שהמלחמה נמשכת – נמשך העוני בשטחים, ככל שנמשך העוני בשטחים, נמשכת המלחמה, והאנשים הפשוטים צריכים את ה"חסות" וה"טובה" שהעשירים עושים לפשוטים בזה שהם "מנהיגים אותם אל החופש".
                    ברור שזה לא שחור ולבן, ואנשים כמו פייסל חוסייני, שהיה עשיר, דוקא פעלו כדי להפסיק את האלימות הקיצונית, אבל הוא היה במיעוט, ואחרי שהוא נפטר (כן, אני באמת מאמין שהוא נפטר ולא נרצח ע"י הגז מדמיע של הישראלים) יש עוד פחות אנשים כאלה.
                    אני חושב שמיציתי את כל הנקודות שהעלית, לא?

      • צב מעבדה

        יובי היקר,
        אשמח מאוד אם תעמת עובדות מול תאוריות:
        הצבא האדום ביפן, גרמניה, אטליה חוסל באמצעים אלימים.
        אירגון הטרור הצ'יליאני כנ"ל.
        הטרור בירדן (ספטמבר השחור) ומצרים חוסל ומחוסל באותה הדרך, כנ"ל בטוניסיה ואלג'יריה ועוד רבים אחרים.
        אם תציג דוגמאות של אירגוני טרור שהפכו את עורם לאירגונים פוליטים לא אלימים אני אודה לך מאוד. מדינות שהוקמו על יסודות של אירגוני טרור הן מדינות טוטאליטריות ואירגוני הטרור עברו לפעול נגד מתנגדי השילטון (הבט לעבר השכנים שלנו ותקבל דוגמה יפה).
        עד שלא תציג דוגמאות לטענה שלך, אתה משאיר רושם חזק מאוד של בורות.

        כנראה שהדרך היחידה להעלים טרור היא פשוט להילחם בו עד חורמה.
        לא קל, לא פשוט, יקר וכואב, אבל לי לא ידוע דרך אחרת.
        תודה,
        צב מעבדה

        • צב מעבדה היקר
          קודם כל – תודה על הזיהוי הנכון (לשם שינוי) של השם שלי.
          דבר שני – אני לא מתכוון להביא דוגמאות של ארגוני טרור שהפכו לתנועות פוליטיות לא אלימות, בגלל שאין דבר כזה, וזו לא היתה הטענה שלי. טירור הוא אירגון קיצוני, השואף להקים בסופו של דבר את צורת השילטון הקיצונית שלו. אין מחלוקת בנקודה הזו. הצבא האדום בגרמניה, יפן ואיטליה היה מורכב מבני המדינות בהן הוא תפקד – לא דובר פה על מלחמת שחרור של אף אחד, ואין הוכחה שאי אפשר היה לפתור את הבעיות שלהם ע"י פתרון סוציו אקונומי. הטרור בירדן – לא חוסל – הוא פשוט עבר ללבנון (בלי שום קשר לעובדה שרצח עם לא נראה לי כפיתרון לשום דבר!!!), ותפקד משם בהצלחה יתרה.
          הטרור האלג'יראי לא חוסל (אם אתה מתכוון לטרור כנגד הצרפתים), הצרפתים פשוט ברחו, ואלג'יריה קיבלה עצמאות.
          צר לי להודות בעובדה שאת ההסטוריה של תוניסיה וצ'ילה אני לא מכיר מספיק בשביל להביע דיעה.
          אני כן מכיר אירגוני שחרור, שהפכו להיות תנועות פוליטיות בממשלות שקמו בעקבות עצמאות המדינה שלהן. דוגמא – רוב מפלגת מפא"י של קום המדינה הורכבה מ"לוחמי חירות" כאלה. בדיוק אלו שהרכיבו את הנהגת ה"הגנה", לפני מלחמת השיחרור.
          ואם מתייחסים לזה – שים לב שההגנה הפכה להיות ממשלת ישראל, ואילו הלח"י, בשנים הראשונות – נרדף כאירגון טירור לכל דבר….

          ובנוסף לזאת, אני ממשיך להחזיק בדיעה שאירגוני טירור נבנים משנאה. שנאה נבנית משני דברים – א. ממצב כלכלי וחברתי קשה, ו-ב. מאלימות של הצד ה"אוייב". אלימות לא תפתור כלום, אלא רק תחזק את אירגוני הטירור. ואם לא – יהיה צורך בשלטון טוטאליטרי כדי למנוע את התחדשות אירגון הטירור.

          • האצל והלחי הן שתי תנועות טרור שהפכו בגילגולן הפוליטי לחרות ומאוחר יותר לליכוד

            • צב מעבדה

              אורי היקר,
              אני מכיר רק שני ארועים שיכולים להיספר כפיגועי טרור של אצל או לחי (המלך דוד והשוק ביפו, אבל תבדוק אותי, כי אני לא סגור על זה) בזמן שהרוב המכריע של הפעולות הצבאיות של שני אירגונים אלו היה נגד מטרות צבאיות. ושתי פעולות אלו הן יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
              בגלל שאתה טוען שאלו היו אירגוני טרור חובת ההוכחה היא עליך (זכאי עד שיוכח אחרת) ולכן עליך לפרוס כאן את כל, אבל את כל הארועים שאתה קורא להם "טרור" וכן לציין את מספר האזרחים שנפגעו ומספר אנשי הצבא שנפגעו. ובכלל כמה שיותר פרטים על מנת לתת רושם אמין.
              לעומת זאת, אירגוני הטרור הפלשתינאים פוגעים במכוון ובאופן רצוף באזרחים על מנת להשיג מטרות פוליטיות. הדולפינריום הוא רק הדוגמה האחרונה לכך, אבל אתה רשאי להכניס לכאן את כל קווי האוטובוס שהתפוצצו, השווקים בירושלים בדיזינגוף ועוד רבים אחרים, שלא נזכיר ירי על אזרחים מדי יום ברחבי איו"ש.
              אני מקווה מאוד שטענה שהצגתה כאן לא נובעת משינאה עיוורת לימין, כמו שקופץ לעינים באופן מידיי.
              אז בוא נחליט שמעתה ואילך נביא לפחות שלוש דוגמאות לביסוס כל טענה שלנו, או קיי?
              שלך,
              צב מעבדה

              • צב מעבדה יקר
                אתה מוזמן לפתוח מקור לא ממש אובייקטיבי כמו ספר האצ"ל והלחי (שנערך על ידי יוצאי הארגונים) אני כרגע יושב בעבודה ואין לי את המקור מול הענים אך אני מזמין אותך לבדוק את מעללי הארגונים הבאים – פיגועי התופת בשוק של חיפה שנהרגו בהם למעלה מ-150 אזרחים(מסתבר שהיהודים הם בעלי הזכיות על "חמור התופת")
                אחרי שהתבסמתה בריח אוויר הקריות אתה מוזמן לקרוא על חבורת הרוגי המלכות (רוצחי חמס אחד אחד) כדוגמת שלמה בן יוסף (כנראה הטרוריסט העברי הראשון) שזרק רימון על אוטובוס אזרחי.
                ואולי העובדה שהאצ"ל והלחי חיסלו למעלה מ-20 יהודים בינהם ארבעה נערות צעירות שכל חטאן היה שהתאהבו בערבים (על חבר בריטי סתם היו חוטפים מכות)
                בדומה לארגון טרור שבשבלו המטרה מקדשת את האמצעים אני ממליץ לך לחפש את התכתובת של בכירים בלח"י ברשות של אחד יצחק שמיר עם הנציג הנאצי בבירות (את זה כבר לא תמצא בספר הארגון , אבל זה קיים )
                מה עוד לא הזכרנו , אה כן חיסולים בן לאומיים (ספטמבר השחור אתם לא לבד) הרוזן ברנדוט חסיד אומות העולם שהציל רבבות יהודים בשואה חוסל (כנראה בהשתתפות פעילה של שמיר) מישום שהגיע לאיזור בשליחות שלום מטעם הא"ום
                ועל דיר יאסין דיברנו ( מדובר בגדוד של האצ"ל)
                כל המוזכר למעלה אינו מבטל את זכותם של יוצאי הארגונים בעשייה פוליטית בעבר בהווה ובעתיד למען המדינה , רק ניסיתי לגרום לך להרהר
                נכון טרור הוא דבר נתעב ומחפיר, אבל בוא ניטול קורה מבין ענינו , טרור הוא הנשק של העני
                ואין מניעה לשבת היום עם הטרוריסט של אתמול (ואלי לעצור את הטרוריסט של מחר)
                אנני חושב שהטרור מוביל להשגים למרות שבהנהגת המדינה יושבים כמה חבר'ה שמשוכנעים
                שהם סילקו את הבריטים מישראל ( ניתוח היסטורי שגוי לדעתי)

                • צב מעבדה

                  אורי היקר,
                  תודה על תגובתך מאירת העיניים. נהנתי לקרוא אותה למרות שלא אהבתי את העובדות. סיגנון כתיבה המציג עובדות משכנע אותי הרבה יותר ובהחלט הצלחת לעורר בי מחשבות, שכרגע רק מתחילות לרוץ וכנראה יקח זמן לבדוק אותן עם מחשבות אחרות. אבל בכל אופן הצלחת לעורר אותי ועל זה מגיע לך ח"ח.
                  לצערי הרב אין לי גישה לספרות שאתה מזכיר (אני חי בשבדיה, וכנראה שאי אפשר לרקוד על כל העוגות (של חתונות כמובן) ולהשאיר אותן שלמות :-). אבל בביקורי הבא בארצנו אעשה מאמץ וכמעט וודאי שאגיע אל הספר שהזכרת.
                  אני רק מקווה שיותר אנשים יכתבו בסגנון יותר דיווחי ופחות שיפוטי, כך שישאירו לקורא לשפוט בעצמו.
                  שלך,
                  צב מעבדה

                  • צב יקר
                    תודה על התגובה
                    דרך אגב אם אתה נמצא בשוודיה יתכן כי לפחות לגבי פרשת הרוזן ברנדוט תוכל למצוא חומר עם זכרוני אינו בוגד בי הוא היה שוודי.

            • זה אכן מה שניסיתי להגיד, רק הסתרתי את זה במעטפת הציניות (המרכאות…)

            • עובר אורח

              זה כמעט נכון. האצל הפך כדבריך, לתנועת החרות שהתגלגלה להיות ליכוד. אך הלח"י לא נמצא רק בליכוד. חלק נכבד מארגון זה מאייש את השמאל הישראלי שאחרי ששת הימים.

              • נכון עובר אורח , אורי אבנרי ועמוס קינן היו חברי לח"י והם בהחלט מוגדרים כאנשי שמאל.
                בנוסף יש להסתכל על אחד ממפקדי הארגון הבולטים נתן ילין מור שהצטרף לעשיה פוליטית שוודאי קשה לקרוא לה ימין (גם לא בדיוק שמאל)
                ועדין למרות אישים אלה (ואני משוכנע שיש נוספים) ולמרות שכמה ממכריו הטובים של אברהם שטרן בטוחים כי עם הבריטים לא היו מחסלים, מיירטים או מסכלים אותו היה מפתיע בכיוון הפולטי.
                המסה הקריטית והמאמץ הארגוני הלך לאותו חלק פוליטי שהפך לליכוד.

          • צב מעבדה

            יובי היקר,
            מצעטר על העיכוב בתשובה, אבל המעבדה… המעבדה תובעת את שלה!
            נשארתי עם טעם של "לא ברור" מתגובתך לתגובתי לתגובתך ל…:-)
            אתה טוען שאפשר היה לפתור את בעיית הבריגדות האדומות (או צבאות אדומים) באמצעים לא אלימים אבל אף אחד לא טרח לעשות כן. טוב, אני חייב להודות שאין לי את הפרטים לגבי נסיונות הטיפול הלא צבאיים בגופים אלו, אבל מצד (צב) שני לא ידוע לי שאירגוני הטרור הללו ניסו לדבר עם מישהו. אם יש לך דוגמה שהם ניסו לפתור את הבעייה שלהם בדרכי שלום ונדחו אקבל את טענתך. ובמובן הזה הם מאוד מזכירים את הפלשתינאים שבמשך שנים רבות (עד 1988) לא הכירו כלל אפילו בהחלטת האום על חלוקת ישראל (החלטה 181) לשתי מדינות (אחת ליהודים ואחת לערבים, אבל שלא תטעה לחשוב שהם מקבלים את ישראל כמדינת היהודים, רחוק מאוד מכך, ואם אתה זקוק להוכחות קרא את האמנה הפלשתינית, גירסה עיברית של יהושפט הרכבי) כך שבכלל לא היה עם מי לדבר בו בזמן שהם נקטו בפעילות טרור מתמשכת. ואחר כך מתפלאים שנלחמים בהם ולא יושבים או ישבו לדבר איתם קודם.
            לגבי חיסול הטרור בירדן- מבחינת הירדנים הטרור חוסל. הוא כבר לא בירדן, לא פועל מתוך ירדן וגם לא גורם נזקים לירדן. אם נשיג רק את אלו – דיינו.
            לגבי הכנסת לוחמי החרות של הלחי והאצל לתוך מרחאות, ראה את תגובתי הנזעמת לידידך אורי (שתי תגובות מתחת).
            סיגנון הכתיבה הזה של להכניס למרחאות, מצביע על כתיבה חסרת אחריות, קנטרנית ומקוממת. אתה רוצה לומר שלוחמי החירות של הלחי והאצל היו טרוריסטים תכתוב את זה במפורש כמו ידידך אורי מתחת, ושא באחריות לכך. בנוסף כדאי מאוד שתגבה את דבריך שוב בעובדות, אחרת בנוסף לחוסר האחריות זוהי גם כתיבה קנטרנית. זו כתיבה מקוממת מסיבה סובייקטיבית לחלוטין- בגלל שאני לא מסכים לטענה.
            שלך,
            צב מעבדה

            • קודם כל, סלח לי אם נפגעת, אני ציני מטבעי – תכונה שאני מודע לה ומנסה להלחם בה כמה שאפשר (ביחוד כאשר מדובר באנשים כמוך – שכותבים תגובות שבאמת מצליחות לגרום לי לחשוב על התגובה.)
              הלח"י ניהל שיחות עם האירגונים הנאצים בזמן מלחמת העולם השניה, חטף בני ערובה, שדד בנקים אזרחיים, ואף התנקש בחייו של דיפלומט בלגי לאחר תחילת מלחמת השחרור בטענה שהוא אנטישמי.
              האצ"ל חטף בני ערובה דיפלומטיים, ופרץ לבתי כלא אזרחיים.
              זה שחלק מהפעולות שלהם היו נגד גופים צבאיים אינה פוטרת את האירגונים האלה מפעולות הטירור שהם ניהלו.
              הטירור בירדן לא היה נגד הירדנים, אלא נגד הישראלים, וספטמבר השחור היה בגלל שחוסיין פחד שירדן, כמדינה, תשלם את מחיר התקפות הטרור של האירגונים שבתחומה. אם אנחנו נעשה את אותו דבר, אנחנו רק נזכה לכמות כפולה ומכופלת של פעולות טירור, רק שהן יבואו ממדינה אחרת, שלא מפחדת מישראל…
              האירגונים האדומים שתיארת, אומנם לא ניסו לדבר עם אף אחד, אבל הם ייצגו את הפלג הקיצוני בזרם הקומוניסטי. באיזו מדינה לא היתה מפלגה קומוניסטית בזמן זה או אחר? אפילו פה בישראל היו כאלה. ההקבלה הזו מתאימה לפלשתינאים בכך שגם בעם הפלשתינאים יש אנשים (מתמעטים אומנם, ככל שעובר הזמן, אבל הם עדיין קיימים), שמוכנים לדבר. אני מסכים אתך שהם שגו כשהלכו כבר מההתחלה על דרך הקיצוניות בכך שלא הכירו בקיומה של מדינת ישראל, אבל שוב – מדובר פה על המנהיגים בעיקר, ולא על כל העם הפלשתינאי שנגרר אחריהם.
              תמיד יהיו אנשים שלא יודעים לקבל פשרות, השאלה היא איך מנטרלים את יכולת הפעולה שלהם כך שלא יפגעו באף אחד מסביבם, או במקרה המדובר – כך שיפגעו במינימום האפשרי.

            • צב יקר תקן אותי אם אני טועה ( ואני בטוח שתנסה)
              אבל לא זכור לי שמישהו מאנשי מפלגתו של ראש ממשלתינו הכיר בזכות הפלשתינים למדינה (והתשובה ירדן היא התחמקות צינית )
              בכנסים של בית"ר דרך הצב שרים עד היום " שתי גדות לירדן"
              ועכשיו קצת בקשר לטרור (אני מקווה שראית את התיחסותי לשאלה הקודמת שהפנת אלי)
              יש להבדיל בין סוגי טרור "הבריגדות האדומות" הוא ארגון טרור מסוג אחר (אם תרצה הרבה יותר דומה לאלקיידה של בן לאדן) שהפעיל טרור כאידאולוגיה ולא על מנת לשחרר שטח ולקבל זכויות (כמו הארגונים האיריים, הבסקים והפלסטינים)
              ככזה עם או בלי קשר לפעולת כוחות הביטחון הוא מת מוות טבעי , לא היה לא בסיס מורי ורעיוני קונקרטי ולחבורת האנרכיסטים שהקימה אותו פשוט נגמר הסוס , הבריגדות ולצורך העניין גם באדר מינוף הגרמני לא יכולות ללמד אותנו דבר על לחימה פרקטית בטרור.

  12. נח תודה על המאמר, חבל שמעט מידי אנשים חושבים את מה שאתה כותב, יש כאלה שיגידו התיפיפות נפש אני קוראת לזה לפתוח את העיניים.
    רוב הדעות של האנשים נובעות מחוסר ידע אם אנשים היו מבינים איזה דברים איומים ארצות הברית מבצעת בשם הדמוקרטיה דברים היו נראים אחרת, אני לא יהירה ולא יודעת שום דבר אחר מאף אחד, אבל אולי אני יותר מקשיבה. ארצות הברית אוסרת להכניס לעירק תרופות ומוצרים בסייסים והביא למותם של מיליון ילדים בשנה האחרונה, אלה נתונים שנורא קל להתעלם מהם. 1 כי אנחנו לא אוהבים את עירק 2 כי שכחנו להיות אנשים.
    אני לא מצדיקה לרגע מעשי טרור ויש להלחם בהם (כנראה שבצורה מדינית) אבל אל תראו הכל חד צדדי ובטח שלא רק לצד שלנו, כי זה יותר נעים.
    תגובה לבחורה שכתבה שאנחנו לא יוצאים לרחובות לשמוח, באמת, כשלוקחים מצלמה לתוך רחוב ומצלמים 5 ילדים שמחים זה בדיוק החלק של התקשורת בתוך הפוליטיקה המלוכלכת.
    ראיה רחבה של הדברים תמיד עוזרת להכניס לפרופורציה.

  13. האם בן לאדן פועל מתוך מצוקה? דווקא שמעתי שהוא עשה הרבה כסף על הפיגועים, ולא שהיה חסר לו קודם. הבן לאדן הזה יושב על מאתיים וחמישים מיליון דולר ומה שמניע אותו זאת לא המצוקה ותחושת ההשפלה, אלא דברים שטניים שקשורים, באופן עקום ועקיף, בדת האיסלם

    • בלגאניסטית

      אנחנו לא יודעים מתוך מה הוא פועל, אנחנו לא מבינים ולא רוצים להבין את העולם הערבי, והראיה לך היא ערימת מסמכים שהצליח המודיעין האמריקאי להניח את ידו עליהם, ולא דאג לפענח . ככל שמדובר במדינה רחוקה יותר, כך מידת העניין שהמערב מגלה בה נמוכה יותר. ההסתפקות בהגדרות פשטניות של טוב ורע וההקבלה המטורפת של בן-לאדן ליאסר עראפת מעצימה את הסכסוך.

    • העובדה שבין-לאדן הוא פושע אינה שמה את אמריקה בצד של הטובים (ע"ע בריה"מ וגרמניה במלחמת העולם השניה).

  14. יש תאוריה של איזה הסטוריון (סליחה, סליחה אבל לא עשיתי שעורי בית עד הסוף) שאומרת שכל דת שמגיעה ל1400 שנות קיום מתחילה להתחרפן. אני לא סגורה על מה שהיהודים עשו, אבל לנוצרים היתה אינקויזיציה ומסעות הצלב, ועכשיו תור המוסלמים. בבקשה לא לאכול אותי, אני לא המצאתי את זה – רק הבאתי לידיעתכם…

  15. ב. מיכאל קודם לדרגת היסטוריון?

  16. נח היקר

    בדיוק כמו שאמריקה בחרה להיות הילד הכי מוצלח בשכונה (היא לא נולדה כזאת), היא יכולה לבחור לחזור ולהבחין בין טוב לרע.

    רוצה לשמוח לאידם של האמריקנים? למה אתה לא מזכיר את העובדה שאמריקה היא זאת שהמציאה, לימדה, מימנה וחימשה את בין-לאדן וחבר מרעיו?

  17. טווידלדי

    אם לסכם את עיקרי הדעות של השלו הנכבד. רגע. ממש לא. שיסכם הוא בעצמו. אני אעיר רק על כמה אי-דיוקים קלים בעובדות ובתזה.
    א. "לאחר שסאדאם קיבל אור ירוק ממחלקת המדינה הוא פלש לכווית". סליחה? איפה המקור לזה? העיתון "קונספירסי ניישן" לא יתקבל כמקור. זו טענה נאה, שאם היתה אמת היתה בטח עוד יותר נאה. אבל מה לעשות שזה לא היה ולא נברא ואפילו סאדאם בעצמו לא טרח לטעון את הטענה הזו?
    ב. העובדה שהאמריקאים מסרבים לנקוב במספר הרוגי מלחמת המפרץ נובעת מסיבה פשוטה: אין להם מושג. ואיך אני יודע? כי מעולם לא אירע שצבא עם מערכת שלישות דפוקה (במקרה הזה הצבא העירקי, למי שלא הבין) ידע בסוף תבוסה כמה חיילים הוא איבד. הירדנים עד היום לא גילו כמה חיילים נהרגו להם במלחמת ששת וכמה סתם ערקו ונעלמו. ובחקרים על מלחמת המפרץ מקורות אמריקאיים צבאיים שונים נוקבים במספרים שונים לחלוטין. אז מה שהם לא יודעים, הם יאמרו?
    ג. המערב אשם בהכל. תרומתו של סאדאם למצב בעיראק – והעובדה שמאיפשהו היה לו כסף לבנות כמה וכמה ארמונות בשנים האחרונות, במחיר שיכול היה לפרנס את רוב עניי עיראק לפחות – אינה רלוונטית, כנראה
    ד. כל פשע ורשע הוא אותו דבר. התנגשות במגדלי התאומים היא 'שטנית', ו'שטנית' כמוה היא התפרעות מתנחלים שגרמה נזק לרכוש. אם רק נמשיך עוד קצת נבין שתאי הגזים הם אותו דבר כמו מחנות מעצר ישראליים, או אולי כמו מפעלי נייק באינדונזיה?. או, כדברי רונאל פישר בזמן הפולמוס על תרומות הדם של עולי אתיופיה, אם הדם הוא הנפש, מה ההבדל בין מה שעשו להם לבין מה שהיטלר עשה ליהודי אירופה (ציטוט מקורב)?
    מי שאין לו סולם ערכים, ששופט כל דבר על פי "מדכאים" ו"מדוכאים" ולא על פי "טוב" ו"רע" יגיע – כמו נועם חומסקי – להצדקת טבח של מליונים (הח'מר רוז' בקמבודיה, במקרה שלו) בטענה ש:א. זה לא היה.
    ב. מה שהיה, זה בעקבות דיכוי מערבי.
    ג. המערב לימד את הקמבודים אלימות.
    פוסטמודרניזם במירעו, אבל פשוט לא אמת. לא כל פשע נמצא על אותו סולם.
    ארה"ב צבועה. בלי ספק.
    אבל זה לא הופך אותה לזהה לעומדים מולה.
    ההבדל הוא שבארה"ב, בסופו של דבר, העמידו לדין את מבצעי טבח מאי-לאי. גם אם ארה"ב צבועה, היא לפעמים מנסה בכיוון הנכון. מה שאי אפשר לומר על העומדים מולה.
    מה שלא משנה את העובדה שהמבצע הנוכחי הוא כנראה טפשי מכאן ועד להודעה חדשה.
    אבל בוש הוא לא בין לאדן.
    ול-UV:
    אשמח לדעת מדוע ההסטוריה מוכיחה שהפתרון לטרור הוא לא צבאי אלא מדיני.
    (דוגמאות הפוכות מן המאה שלנו שעולות על דעתי ברגע זה: מלאיה, בורניאו, עומן, פרו, איטליה-במערכה נגד 'הבריגדות האדומות'. תקרא לזה פתרון משטרתי)
    וכמו כן, נא הבא חמש דוגמאות למקומות שבהם "רציונליות, קדמה סוציאלית והשכלה" הצליחו לפתור את בעיות הטרור?
    מה שנכון: אכזריות היא שיטה פסולה נגד טרור מבחינה מוסרית (וגם לא יעילה מבחינה טקטית), אבל זה לא קשור לשאלה איזה פיתרון יועיל. ההסטוריה כנראה מלמדת רק שאיננו למדים מן ההסטוריה.
    ואגב, לפי מחקר צבאי מלפני כמה שנים, התגובה הממשלתית הראשונה בארצות רבות לאחר גל טרור היתה שיפור תנאי החיים של האוכלוסיה. זה אף פעם לא עזר (הטרוריסטים ראו בכך כניעה של הממשלה, ופתאום תומכיהם זכו ביותר כסף). מוסר השכל? תעשה מה שצריך ומוסרי לעשות, אבל אל תחשוב שתמצא פתרון קסמים. ודרך אגב, בעולם המוסלמי תמיכה בטרור חוצה שכבות מעמד – לא בהכרח נמצא מתאם בין תמיכה בטרור למעמד סוציו-אקונומי נמוך. אין לזלזל בכוחם של עקרונות – אלא אם כן אתה מרכסיסט, ואז הכל הוא מטריאליזם הסטורי ומתנגדיו.

    • טווידלדי

      לפי נחף מתו בעיראק סה"כ חצי מליון ילדים (זה, למרבה הצער, נתון אפשרי, אף כי לא מוכח). לפי גלי, מתו רק בשנה האחרונה מליון ילדים בעיראק. הי! יש לנו סתירה קטנה.
      בעצם, אפשר לתרץ בקלות: כמו שמליון ילדים מתו בעיראק, ככה רק חמש ילדים פלסטיניים שמחו לאיד האמריקאיים. והתקשורת, כמובן, עויינת.
      (בצילום שראיתי מעין-ח'לווה היו הרבה מאוד ילדים מגודלי זקן בגובה 1.8 מ' ועם קלצ'ניקובים. ההתפתחות אצל הערבים האלה מדהימה, אני אומר לכם)

    • לא טווידלדי, רצח הוא רצח הוא רצח. ולא משנה בשם אילו ערכים!
      מיהם "הטובים", אלה שמחזיקים בערכים "הנכונים"? ומי קבע בצורה אובייקטיבית אילו ערכים נכונים ואילו לא? נדמה לי שהיחיד שיכול לענות לנו על שאלה אקזיסטנציאלית זו נמצא שם למעלה, ומשום מה לא טורח להשתתף בפורום זה ( למרות שלפי דעתו של עובר אורח אחד, שנמצא פה מתחתיך, דווקא יש כמה ברי מזל על הפלאנטה שלנו שזוכים לשוחח איתו, ואפילו יום-יום).
      אתה יודע , ערכים נוטים להשתנות, במיוחד ערכים חברתיים-לאומיים, כאלה שהגשמתם דורשת רוב (לא מדובר כאן על מוסר אישי, טוב), וחיי אדם, כידוע, לא ניתן להשיב…

      • טווידלדי

        רצח הוא רצח הוא רצח. השאלה היא אם מערכת הערכים מעודדת אותו אם שמי שחורג חורג מהנורמה, גם אם יש לו טריליון אמצעים להצדיק אותו.
        אבל, נהייה שוב פוסטמודרניסטים, אם אין שום ערך מוחלט, בשם איזה ערך מגנים תרבות שהרצח הוא חלק מתרבותה? (ובזאת אני מחזיר את השאלה לדיון על רצח בשם כבוד המשפחה, שהתנהל לפני כמה שנים ב'הארץ', ובו דרש דני רבינוביץ' לא להתערב מעמדה שיפוטית ומתנשאת במערכת הערכים של העדה הדרוזית המסורתית, שכוללים לדבריו – אופס- רצח בשם כבוד המשפחה).
        ואם הערך העליון הוא סובלנות, מה עושים עם מי שצעוניין לכפות את אי-הסובלנות בכח הזרוע? בסופו של דבר, לא ייתכן רלטיביזם מוסרי מוחלט. וברגע שקובעים איזהשהם גבולות, אז אתה גרוע בדיוק כמוני – על סנטימטר פה וסנטימטר שם אנחנו מתווכחים?
        לא שאמריקה היא ראש מעייני, אבל יש הבדל בינה לבין סין, ובינה לבין סוריה, ובינה לבין עיראק.
        יש הבדלים ב'לא בסדריות' של אומות, וברוע של אומות; מי שלא יתייחס אליהם אולי יחליט שהוא בצד של הטובים אבסולוטית (מה שכמובן מחייב לסלק את החיים החוצה; אוטופיות אינן ברות הגשמה, ולפי ההגדרות שניתנו כאן שום מדינה בעולם לא זכאית לתמיכה בשום דבר, כי מתישהו היא דיכאה מישהו (כן, גם ובייחוד מדינות 'מדוכאות'. מכיר את סחר היהלומים בסיירה ליאונה? יודע כמה מתו שם בעשר השנים האחרונות ללא ציוץ מן המערב?)
        ושתי התגובות ממש מתחתי (נכון לליל ה27/8) מדגימות היטב את מה שאני טוען כנגדו. אילת טוענת שאמריקה היא האומה הרצחנית ביותר בהסטוריה המודרנית (ומה על גרמניה ובפרט גרמניה הנאצית, רוסיה הקומוניסטית, סין המאואיסטית, בלגיה – כן, בלגיה, על עלילות המלך ליאופולד בקונגו כבר שמעת? זה היה בתקופה המודרנית). ניצול? יש, תמיד. ולא טוב שיש. וזיהום? נכון. ואגב, מה שבריה"מ הצליחה לעשות כדי להזיק לאיכות הסביבה לא יצליחו לעשות ג'. בוש ושותפיו גם במשך 100 השנים הבאות.
        אבל לשים את אמריקה על אותה סקאלה, או להשוות, כשם שהיא טענה, שהצנזורה בארה"ב נמצאת על אותה רמה של מה שעושים למתנגדי ממשלה בעיראק או אפגניסטן, (טוב, אז היא הוסיפה "בארצות המערביות". אבל אם סולם הערכים מבחין בהבדל בין הצנזורה על סרטים ומחזות – בעיקר מרצון, דרך אגב – זו צביעות לשמה, או רלטיביזם מוסרי מוחלט, שאמור לשלול בעצם גם את הזכות לבקר אותו.
        וגם התגובה שלך, שמצהירה על ארה"ב כ'לא יותר מסתם אחיזת עיניים" היא, במחילה, שטותית. שוב, אין סולם? זאת אומרת שהדמוקרטיה במצריים ובארה"ב היא אותו דבר? זאת אומרת שמתנגדי משטר בארה"ב הם באותה בעיה של מתנגדי משטר בפאקיסטן? אוי, עיקובים. זה לא ממש דמוקרטי, נכון. אבל אם זו כל הבעיה של האמריקאים, הם במצב טוב. מה קורה למתנגדי משטר בזאיר, ניגריה, סיירה ליאונה, וכו' וכו' (וגם באפגניסטן ועיראק האומללות, כבר שמעת?)
        יש את המונח lesser of two evils. בלעדיו, אי אפשר ממש להסתדר. וזה בדיוק מה שנח, ואתם בעקבותיו, מנסים לעשות. כמו שבוש הוא לא הפיהרר, גם ארה"ב היא לא גרמניה הנאצית וגם לא עיראק.
        בעיני האמריקאים בעיקר טיפשים ופה ושם צבועים, ועובר אורח שם למטה מסביר לא רע למה (ואין לי זמן להוסיף). אבל אין מה להשוות. בייחוד, כמו שעושה נח, בהסתמך על נתונים שלא היו ולא נבראו. אם הכל "נאראטיבים" אז באמת אין לי מה להתווכח. אבל אז גם אין איך לשלול שום דבר.
        אם הייתי עכשיו נזרק למלחמת העולם השנייה, אם ברירה בין הרוסים לגרמנים או לשבת בצד, הייתי בוחר ברוסים. למרות שהקומוניסטים היו מנוולים ברמה עולמית. כי האופציה האחרת הייתה היטלר.
        מה אתם הייתם עושים? מוציאים גינוי לאמריקה ודורשים שהיא לא תתערב? אומרים ששני הצדדים מנוולים אז כדאי לא לעשות כלום?
        נשק אמריקאי סייע במידה רבה לבריה"מ. עובדה לא ידועה. לצדיקים מוחלטים הפתרון היה בטח פשוט: רוסיה ממלכת רשע, גרמניה ממלכת רשע, מי אנחנו שנשפוט בין שתי רשעויות?
        מזל שרוזבלט לא היה רלטיביסט, ולא היה צדיק מוחלט.

        • טווידלדי

          ה-SEA שלמטה היא ה-SEA שלמעלה? כי אני לא ממש מצליח לראות קשר בין צורת ההתבטאות של בעלת הכינוי הנ"ל לאורך תגובותיה המרובות. האם זו סכיזופרניה, שתי דמויות בעלות אותו כינוי או סתם דמיוני המעוות?

          • כן, זו שוב אני, זו שמלמטה וגם זו שמלמעלה…
            "צורת ההתבטאות", כוונתך לסיגנון כתיבה או לקו מחשבה?
            אצא מנקודת הנחה שהאחרון, ובכך אוסיף עוד תגובה אחת לרבות שקדמו לה ( הנושא נורא מעניין אותי, מה תעשי לי, מה 🙂 )
            נדמה לי ששוב "אני לא מובן"/ת, כמו שקורא לרבים באתר הזה…
            כשאני כותבת שלא ניתן לפטור אותנו מן הטרור ע"י מתן סיוע הומניטרי, וגם לא ע"י השרשת ערכינו בעם זר (דווקא בנקודה זו אין סתירה, לא?), כוונתי היא לא לצורך דחוף בפתיחת אש לעבר עמדות האוייב, ע"מ לנסות פיתרון "מעשי" יותר. ברצוני לומר שסיכסוך שמקורו לא בתנאי מחייה גרעוים לא ייפתר ע"י שיפור אותם תנאיי המחייה. במקום לחנך "אותם" שלהרוג זה לא יפה, למה שלא נחנך את עצמינו שאם אנו, בשלהי המאה ה(כבר) 21 עדיין מתעקשים על הגדרה עצמית ועצמאות לאומית , אז גם להם מותר. ומשום מה , נדמה לי ששאיפתם העיקרית , לפחות של המתונים שביניהם, היא דווקא לזכות באותה עצמאות, ולא לזרוק אותנו לים!
            במילים אחרות, מה אנחנו עדיין עושים שם?!!
            כבר אקדים ואומר שלא לפני זמן רב גם הלבנון הייתה חזית חשובה לביטחון מדינתינו…מעניין כיצד הסבירו המפקדים את היציאה לחייליהם, אותם המפקדים שבעבר הגדירו את הנוכחות הישראלית כחיונית לשמירת ביטחון המדינה, לאותם החיילים שחבריהם איבדו את חייהם ( או "סתם" נשארו נכים) בהגנתם חזית זו…כמה שהכל תלוי פוליטיקה בעולם הזה, כמה שהכל ציני…
            לא , אני לא חיה ב"מגדל שן", אך לעולם לא הצלחתי לרדת לסף דעתם של מתנגדי הקמת מדינה פלסטינית…בניסיונותיי הבודדים לעשות זאת "זכיתי" לשמוע "הם יזרקו אותנו לים", "צריך להכות בהם", עוכרת ישראל, בוגדת, ופעם אחת אפילו…גמלס ( זה השם? אינני טובה בשמות).
            עד כמה שאני, הסכיזופרנית (אחלה כינוי המצאת לי, אשקול להחליף ניק, כי באמת יש כאן עוד סיא), מבינה את העולם-ברגע שלא "נפרדים" ממישהו-מצרפים אותו לחגיגה! ז"א אם אנו מסרבים לוותר על השטחים, נאלץ לקחת את כל החבילה, יחד עם המצוקה הכלכלית, העדר חינוך אצל רוב האוכלוסיה (אנאלפאבתיות, במילים אחרות), אבטלה, יחסי דתיים-חילוניים (כן, גם אצלם יש את זה-בני דודים או לא בני דודים!) וכו'…אם לא מוותרים על השטחים, כפיתרון קבע, לא כתימרון פוליטי, אנו מחוייבים להעניק אזרחות לתושביהם, יחד עם כל הזכויות!..ולא הם עדיין לא יאהבו אותנו, וכן רצינו בכלל מדינה י-ה-ו-ד-י-ת. עם רמת הילודה של בני-דודנו, לא בטוח שהם הם בעתיד יהיו המיעוט!
            …לא מגנים ערכים בשם ערכים.דווקא אותו פוסטמודרניזם רואה בחיי אדם ערך מוחלט, כיוון שאם מבטלים את סולם הערכים, הלא כל הערכים שהאדם בראם אינם בר-קיימא, והחיים הם מה שנותר, הם הדבר הודאי היחיד בעולם חסר המשמעות הזה, הם מעל לסולם הערכים (או מחוץ, איך שנוח לך).
            ארעיות ערכים, כוונתי לאותם ערכים שהחברה יצרם, ל"…איזמים" המשמשים עלה תאנה לפחדינו להתמודד עם הבדידות הקיומית והעדר המשמעות. אידיאולוגיה היא רק תשובה שגויה לשאלה אודות המהות האמיתית של קיומנו. רצח בשם אידיאה כלשהי הוא הקרבת הודאי למען השגוי (ואני כבר לא נכנסת לקטע המיסטי-רצח נוגד את חוקי היקום, הידעתם?).
            …העיניין הוא לא הקיום או העדר ההבדל בין אמריקה לנגיד, סין, אלה בכך שאמריקה הולכת לשפוך דמם של חפים מפשע! כמו שתחת המותג "אמריקה" התגלו עובדי מגדלי התאומים התמים,שאצל רובם, לפחות , הקשר עם פוליטיקה מתחיל ומסתיים ביום הבחירות, כך תחת השם אפגניסטן מסתתרים תושבים "אזרחיים" שקרוב לוודאי לא השתתפו בשום הצבעה שנושאה היה "האם יש להפציץ את אמריקה או לאו", כי מן הסתם דווקא הם יהיו "בשר התותחים", לא בין לאדן שמן הסתם, כבר הצליח להתחפר עמוק.
            …וכמו שאינני מוכנה לקבל רצח בשם אידיאולוגיה כלשהי, אינני מוכנה לקבל רצח של חפים מפשע כנקמה על מות חפים מפשע אחרים.
            טוידלידי, הביטי סביבך…המכוניות הכי מפוארות, המטוסים הכי מהירים-כולם מיוצרים בפס יצור.במקום ארבעת המטוסים שנפלו ייצרו שמונה חדשים יותר ומשוכללים יותר, רק חיי אדם-אותו מבט, אותם צלילי קול, אותה שפת גוף-רק אדם לא ניתן לשיחזור. ועם כל חלוקות השטח, להן אנו מקדישים את חיינו הקצרים, חלרת אדמה שתהייה לנצח שלנו היא אותה חלקת אדמה בה נקבר…

            • טווידלדי

              א. לא נעים לי לומר, אבל ההשמצה שהשמיצו אותך היא "גבלס" – ז.א., יוזף גבלס, שר התעמולה של היטלר. וזה דבר שכל אחד בארצנו אמור לדעת.
              ב. כיוון שאף-אחד לא הצליח להסביר לך מה הבעייתיות בהקמת מדינה פלשתינית לדעתו, אני לא אנסה. אני רק מניח שאתה לא קורא תקשורת פלשתינית רשמית ולא-רשמית, ולא ספרי לימוד פלסטיניים. אני לא משוכנע שההתנשאות שלנו גורמת לכך שבאף-לא אחד מהם מופיעה ישראל אפילו בגבולות 67' כמדינה (ואפילו לא בגבולות החלוקה, גבולות הוועדה האנגלו-אמריקאית או וועדת פיל), או שחיפה ונהריה נקראות באופן קבוע "התנחלויות", או כיו"ב.
              רק אנחנו אשמים בשנאה? לא נראה לי. אולי לא הכל רציונלי בחיים. כמו שאש"פ (ארגון שחרור פלשתין) הוקם ב1964 בירושלים (שלא מוזכרת במילה במסמך ייסודו), והפתח' ב1959 בכווית, ואז לא היו עדיין שטחים כבושים. איזו פלשתין היה ניתן לשחרר אז?
              ג. ולעצם העניין: הוויכוח אינו על פעולת ארה"ב. אני חושב שהיא טפשית ובלתי מוסרית.
              השאלה שסביבה נסוב רוב הדיון היא "האם אמריקה מוסרית יותר ממשטרי רשע מוצהרים"
              ובעיני התשובה היא כן. ולו רק בגלל שאצלה פעולות לא מוסריות הן בסופו של דבר חריגה מהמוסר אליו מחנכים.
              ובעניין הפוסטמודרניסטים: לו חיי אדם היו ערך מוחלט, קבוצות המחאה לא היו מוחת רק נגד העולם המערבי, והפוסטמודרניסטים לא היו בוחרים כמטרה רק את העולם המערבי השבע – אלא לא פחות את העולם העני שמבצע הרבה יותר מעשי דיכוי ורצח כל יום(יהלומים בסיירה ליאונה, עבדות בחוף השנהב, איסלאם קיצוני בניגריה, אפגאניסטאן… ועוד לא הזכרנו את רצח-העם ברואנדה וטבח הכורדים בעיראק). ונא לא למכור לי שכל זה באשמת המערב. למערב יש חלק פסיבי בעניין, בזה שהוא לא עושה די – ואם הוא היה עושה די, היו קופצים עליו כי הוא "השוטר של העולם", "קולוניאליסט מטיף-מוסר" וכו'.
              אבל מי שלא עושה די למנוע ניצול ורצח, ומי שמבצע אותו בצורה יזומה הם לא אותו דבר. ואין דמיון בין העניים והילדים שעובדים אצל "נייק" – עניין מתועב כשלעצמו – לילדים העבדים בחוף השנהב.
              ופה המחלוקת: האידיאולגיה הפוסטמודרניסטית סולחת לכל מי שמדוכא על כל פשע שהוא עושה. או לפחות מעמידה אותו על סולם אחר.

              • א'. אני יודעת שיוזף גבלס הוא שר תעמולה! זה שכיניתי אותו בטעות "גמלס" לא פוגם "בכבודו". אני עושה שגיות בשמות של מקריי, דמויות היסטוריות-גדול עליי!
                לא נראה לי שעובדה "מצערת" זו עושה אותי אזרחית פחות טובה!
                ב'. אף אחד לא ממש ניסה ל-ה-ס-ב-י-ר לי את הבעתיות בהקמת מדינה פלסטינית…לעומת זאת, השכלתי בתחום ההיסטוריה (הנאצית, אלה מה) עברה ניעור רציני…אני עדיין תוהה למה היכולת לנהל דיון תרבותי מתגלה פעמים רבות כתלוייה מפלגתית…
                לעצם העניין…אני מודעת לבעתיות שבהקמת מדינה פלסטינית (זכיתי-עם המרכאות ובלי-להיות בוגרת חינוך דתי-לאומי, והשקפות עולם שהן בחירה ברחוב הישראלי, היו "אצלנו" לחלק מן ההווי התרבותי).
                דעתי שלי היא שמדינת פלסטין תקום, כי הדינמיקה ההיסטורית דורשת זאת, השאלה היא רק כמה דם יישפך עד אז…זו לא שאלה מוסרית אם לשחרר/לתת את השטחים או לא. זה גם לא עניין של הסטוריה. עשינו עוול (זאת שוב רק דעתי, בוא לא נתעכב על זה, אחרת הדיון לעולם לא יסתיים) על עוול שנעשה לנו (בשואה)…כן , הערבים יכלו לקבל את תוכנית החלוקה, הם לא עשו זאת ופתחו במלחמה…אבל היום, בשנת 2001, יש לנו מדינה בה הרוב יהודי והמיעוט הערבי, שברובו, מוכן לקבל את שלטונינו, בתנאי שיחשב כשווה, ולא יופלה מבחינת תעסוקה, חינוך, השקעה מוניציפלית וכו'…
                כמו כן, יש לנו שטחים בהם רוב האוכ' היא ערבית, והמיעוט היהודי הוא באמת מיעוט…כשעל כף מאזניים אחת מונחת האפשרות להשאיר את השטחים בריבונות מדינת ישראל, אותם השטחים בהם ישב אברהם אבינו וגם נקבר (ואיתו עוד כמה עשרות חיילים-הקרבנו חיים ע"מ לשמור על המתים, לא רע בכלל, הא), ויחד עם זאת להעניק אזרחות ישראלית לתושביו (כי אם זה יהפוך לפיתרון קבע, אין דרך אחרת) ובכך להפוך מדינה יהודית למדינה דו-לאומית; ועל כף שנייה-לוותר על השטחים ובשטח הנותר להמשיך לשמור על רוב יהודי–במה תבחר?! הדרך השלישית היא להמשיך בעימות עד אין סוף…כמובן שדרך השלום מלאה באבני נגף, ותמיד יימצאו קיצוניים מכאן ומכאן שיעדיפו מלחמה טובה על שלום רע ופשרה, אך לא בהסטוריה של הקמת פתח' דיונינו (וגם חסידיו של כבוד הרב כהנא לא עומדים בראש ענייני, כי לא הם אשר יקבעו את עתידינו)…אוסיף ואומר, וכמו שכבר צויין כאן בתגובה של מישהו, מקימי מדינת ישראל גם לא בחלו בדרך הטרור, דבר שלא הפריע לכמה מן האירגונים מסוג זה "להתמסד" עם הזמן…
                ושוב, לא מדובר כאן בצדק הסטורי, מדובר במצב קייב שדורש פיתרון!

                לא מזמן שמעתי הרצאה של איזה פעיל ימין שהוכיח בהתלהבות את כישלונה של הפילוסופיה הפוסטמודרניסטית "הרציונאלית"…דבר ראשון, פוסטמודרניזם אין פירושו רציונאליזם, המושג פוסטמודרניזם כולל בתוכו זרמים פילוסופיים רבים, כשהמשותף להם הוא עובדת התהוותם בתקופה "הפוסטמודרנית", שלנו ז"א…בתקופה זו הופיעו תאוריות רבות המוכיחות את קיומו של האל (ראה עבודה של יאספרס, משהו על "שש הוכחות לקיום האלוהים"-שוב לא השם המדוייק, לא מצליחה לזכור שמות, מה אני אעשה…), ת' מ-ד-ע-י-ו-ת המוכיחות דברים הקשורים במיסטיקה (צילום קיריליאן, למשל), ת' פסיכו' הוליסטית הרואה את האדם כשלם המורכב מן השכל וה-ר-ג-ש (שוב לא זוכרת של מי, ולא , אין לי חור בהשכלה, אני סתם לא זוכרת שמות…), וכצרכנית "כבדה" של כל אלה, גם אני לא טוענת שבחיים הכל "שכלי"…ראה את תורת האישיות של פרויד-הסבר רציונאלי ביותר על אי- רציונאליות שבטבע האדם…
                …וכמו שכבר כתבתי, לא מחפשים כאן צדק, אלה רק פיתרון של המצב הקיים, אז מה זה משנה מי כאן "האשמים" לעזאזל…
                ג'. "אנטיגלובליסטים", אין פירושו "פוסטמודרניסטים". הראשונים הם אלה הנלחמים נגד נייק והחבר'ה, צודקים או לא צודקים, זה כבר דיון אחר, מה גם שאינני נמנית עם הקבוצה הנ"ל, כך שלא אהפוך את עצמי לדוברת…למה הם נלחמים דווקא במערב- כי הם התהוו במערב! לא ארחיב את הדיון על כך , כי שוב- אינני מכירה את האירגון!
                עד כמה שאני הבנתי, נח שלו התכוון במאמרו לכך שאמריקה אינה קורבן תמים וזך, שהותקף על עצם היותו "טוב"…לא מדובר במלחמה של טוב נגד הרע, כפי שהתקשורת מנסה להציג
                זאת…אמריקה לא מואשמת על הפאסיביות שלה, היא לא מחוייבת להיות "שומר צדק עולמי"…מדובר כאן על השלטת תרבות ערכים אמריקאית על העולם כולו, וזאת לא בכפייה גלויה לעיין, אלה בכח הממון. עד כמה שאני זוכרת, גם במחנה הדתי-לאומי-ימני ערים לעניין, רק מה-איש איש ותגובותיו (לא שאני מצדיקה את ה"תגובות" האלה, חלילה וחס…) למדינות העולם השלישי יש זכות לנהל את עניינן ללא פיקוח צמו של האח הגדול, גם להן יש זכות להשמיע את הקול, גם אם הוא חלש יותר…מה גם, שחזק יותר הוא לא תמיד גם החכם יותר…תמיד בחרתי בחכמים…
                נ.ב.-איני טוענת שזוהי הסיבה להתקפה! עירבת נושאים רבים מדיי, וכך גם נאלצתי להגיב.

                • טווידלדי

                  א. לא התכוונתי לפגוע בכבודך – פשוט הייתי המום מהאזכור שנוסח בלשון שהיה נדמה בו שאת לא יודעת מראש. אם טעיתי – מתנצל.
                  ב. על הסכסוך הישראלי-ערבי-פלשתיני-איסלאמי אין לי כוונה להתווכח כאן – נסחפתי., לא שאין מה להשיב אבל זה יפתח פה דיון צדדי ממש.
                  ג. לא לחינם ערבבתי את האנטי גלובליסטים והפוסטמודרניסטים – האידיאולוגיה של שתי הקבוצות הנ"ל מושפעת מאותם מקורות אידיאולוגיים ופילוסופיים, ממארקס ועד פוקו ודרידה, ודרך חומסקי. ולא לחינם מנהיגי הפול פוט בקמבודיה התחנכו בפריז, בתקופה בה האידיאולוגיה הפ"מ זכתה לפיתוחיה הרבים ביותר. אין לערבב בין התנגדות לניצול במסגרת גלובליזציה לבין אנטיגלובליזציה – אלו שתי תופעות שונות לחלוטין.
                  ד. אין שום דינמיקה היסטורית שאינה יכולה להחליף כיוון; ואם לצטט את דן קוויל, "אנחנו בתהליך בלתי הפיך של קדמה…אבל זה יכול להשתנות!" כל ספר הסטוריה ילמד זאת. השאלה מה לעשות אינה באה בגלל שיש תהליך בלתי-נמנע – להיפךץ
                  ה. אכן, פ"מ אין פירושו רציונליזם, ומי שערבב בין שני המושגים בכפיפה אחת במחילה מכבודו מדבר שטויות.
                  ובאשר לתיאוריות ה"מדעיות" כביכול: כחובב נלהב של "מדעי הבערך" (וזה כל מדעי הרוח ומדעי החברה) ארשה לעצמי לצטט את קרל פופר, שסובר שאם אי אפשר תיאורטית להפריך משהו בניסוי, אזי גם אי אפשר להוכיחו. מדע הוא התחום שניתן להוכיחו או להפריכו בניסוי, ופסיכולוגיה – אכן – היא מדע מפוקפק למדי מהבחינה הזו. היא גם מקצוע חשוב מאוד; אבל לא מדע (הדוגמה הקלאסית לכך היא שוב זיגי פרויד, שהצליח להוכיח מכך שלא הגיע לתוצאות שסבר את העובדה שבכל-זאת התיאוריה שלו נכונה, בבחינת 'אם אני צודק זה סימן שאני צודק, ואם אני טועה זה גם סימן שצדקתי', ולשלח נוירוזות בכל מי שתקף אותו). ההוכחות של יאספרס, אגב, הן לוגיות – אבל לחלוטין לא מדעיות, מפני שאי אפשר לבחון אותן. זה לא מוריד מחשיבותן – זה רק אומר שהן בתחום אחר.
                  וזו היתה הערה לא קשורה לנושא הדיון.
                  ועדיין, איני חושב שהמאמר נכתב בגישה של "גם לאמריקה קופת שרצים", אלא בגישה של "אמריקה יותר שרץ מכולם" – ושרשרת התגובות תוכיח.

          • …שוב עברתי על התגובה…
            זה בעצם "אתה" ולא "את". ה"…לEדי" מטעה, אתה יודע…
            נו, טוף…לא נורא, העיקר הכוונה… 🙂

  18. האמריקאים לא יוצאים לחגוג ברחובות כי כל השנה הם ממילא נהנים. הם חיים ברווחה עצומה בגלל ניצול יומיומי של אחרים.
    ארה"ב אינה אומה כה חפה מפשע, למען האמת זו האומה הרצחנית ביותר בהיסטוריה המודרנית (תשאלו כמה שחטפו פצצות אטום, את האינדיאנים וגם את כדור הארץ). ארה"ב היא יצרנית הנשק והתחמושת מס' אחד בעולם. היא מטנפת את העולם בתחמושת, בסכסוכים, בהרס הסביבה, בנשק גרעיני, בניצול ומצפה להישאר סטרילית.
    עם כל הכבוד לדמוקרטיה שלהם הם מפעילים צנזורה על שירים סרטים ואומנות יותר מכל מדינה מערבית אחרת, אז שיפסיקו לפקוד על העולם מה טוב ומה רע במסווה של "מערביות נאורה וליברלית". אין להם מונופול על ה"צדק".

    • הוצאת לי ת'מילים מהפה!!!
      הדמוקרטיה המהוללת היא לא יותר מסתם אחיזת עיניים! היחידים שנהנים ממנה הם הומואים ולסביות (לא שיש לי משהו נגדם ), כי הממסד היחיד שהם אולי מפריעים לו הוא הכנסיה. משום מה, חופש הדיבור לא חל לא על גרינפיס שמתנגד לשיגשוג כלכלי ע"ח איכות הסביבה ועתיד כדוה"א (תראו כמה מפגינים נעצרים); לא על אנטיגלובליסטים שפעילותם מכרסמת בהגמוניה של המערב ובניצול מדינות העולם השלישי , ועל כן רבים מן המצטרפים לאירגון זה בארה"ב נמצאים במעקב ר-ק בגלל עצם הצטרפותם! כבר נתקלתי במאמרים בעיתון (לא חשוב איזה), שהשוו פעילי אירגון זה ל…עולם התחתון, וזאת בטענה שמי שמקדיש מזמנו לפעילות באירגונים ראדיקליים שכאלה, פשוט לא מסוגל למצוא את מקומו בחברה הממוסדת (זה היה עיתון מקבוצת ידיעות אחרונות, באמת!!!)

  19. עובר אורח

    לא מסכים איתך נח. לא הילד הכי מוצלח בשכונה. הייתי אומר: הילד הכי חזק בשכונה. ומנסיון, לא תמיד הכי חזקים הם הכי מוצלחים.
    ברור לכל שהמשחקים בחוקים בינלאומיים ובתי דין לפשעי מלחמה נועדו עבור מדינות חלשות, לא עבור החזקים באמת. הרי כולנו יודעים שחוקים אלה בשקר יסודם. לא הצדק המוחלט הוא שמעניין את העולם המערבי, אלא ליטרת הבשר שלו. וכמו כלב המתענג על סעודתו, אבוי לו למי שיעז להפריעו בעת הסעודה.
    הקאובוי האמריקאי יוצא למסע הנקמה שלו. כל העולם עומד בצד ומריע לגיבור. אך שלא כמו בסרטי המערב הפרוע, הטוב לא מנצח. הוא אולי שולף מהר יותר. אולי האקדח שלו יורה יותר טוב, אך הוא איננו מנצח. להבדיל מסרט הוליבודי טוב, הקאובוי שלנו מתחבר עם אקדוחנים שאינם יורים טוב. אקדוחנים שנצמדים אליו בגלל שהוא השולף המהיר, לא בגלל שהוא הטוב והצודק.
    אמריקה *תפסיד* במלחמה הזו כי היא יוצאת למלחמה בעיניים מכוסות. אמריקה תפסיד במלחמה כי היא לא תנהג ביושר ובצדק בבעלות בריתה. כי מה שמניע אותה הוא חישוב פוליטי. לא צדק מוחלט.
    אחרי שיעברו השנים, אחרי שהענק האמריקאי יקיז את דמו מול אנשים שאלוהים מדבר איתם מעשה יום יום, יקפל הענק את זנבו בין רגליו וישוב לביתו מובס.
    מכיוון שמאז חרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים, אחדל כאן. הרי איני רוצה להיחשב לכזה.
    והלוואי וכל מה שכתבתי כאן יתברר בסופו של דבר כהבל ורעות רוח.

    • מה זאת אומרת "אלוהים מדבר איתם מעשה יום יום", מה אללה הוא האלוהים היחיד (ושאלוהים יסלח לי אל הזילות בה אני נוהגת בו באתר הזה). מה, לאנשים אחרים אין אלוהים?! "הם מדברים אליו-אולי", אבל "הוא מדבר איתם", זה כבר דו-שיח. עד עכשיו חשבתי שאנשים שמדברים אל אלוהים והוא גם ע-ו-נ-ה להם מטופלים היטב, ולא ע"י אנשי צבא.
      ונניח שהוא מדבר איתם. מה, זה מה שהוא אמר להם לעשות?! איזה מן אחוהים זה, לעזאזל?

      • עובר אורח

        "אלוהים מדבר איתם מעשה יום יום" מתכוון לומר שזה מה שהם מרגישים (ועם זה הם ילכו למוות בשמחה, והם גם יעמדו בכמות ההרוגים מצידם, גם כן בשמחה). ואם את שואלת לדעתי, ודאי שזה לא נכון שאלוהים מדבר איתם, אבל הם לא שואלים לדעתי. ובאמת מי אני, חסר אלוהים שכמוני שדעתי תהיה מספקת למישהו בענייני אלוהויות?
        ולעניין: אני כתבתי תגובה לנח. ואם כל מה שהפקת ממנה זה העניין הזה עם אלוהים, אז כנראה ששתיתי יותר מדי יין באותו לילה. בגדול: אמרתי שאמריקה תפסיד במלחמה. ואת מוזמנת לקרוא את תגובתי ההיא עוד פעם.

  20. צב מעבדה

    נוח היקר,
    יש שמץ של אמת בחלק מדבריך, אבל הסיגנון… ידידי, הסיגנון!
    נראה לי שאם היית מנסה להעביר את אותו המסר בצורה פחות חד צדדית ופחות אגרסיבית. היית משכנע יותר אנשים.
    לגבי התוכן, גיבבת כל כך הרבה שטויות במאמר אחד שאין אפילו טעם להתחיל לענות לך.
    מי יתן וימעטו אנשים כמוך.
    צב מעבדה

    • מעל חמישים אלף חיילים עיראקים הרוגים, דור שלם שגדל ברעב ומחלות, אוכלוסיה פלסטינית כואבת ונואשת, וזה בדיוק האבסורד..דווקא אלו שאין להם מתחילים בכל המלחמות המכלות את משאביהם (המועטים ממילא..) וגם כשמטרתם הושגה הם מוצאים מלחמה מטרה אחרת לשקוע בה."אומנם בארצי רעבים האנשים אך בעיני עדיף עוד גדוד של תותחים".
      ולכן, כל עוד הם חבורה של פראים, תעבי מלחמה..
      שימותו.

  21. אוסאמה בן לאדן

    ומה לפי דעתך, מסייה שלו, היה צריך בוש לעשות אחרי ששלחתי מטוסי נוסעים להתרסק אל תוך מגדלי התאומים ובכך גרמתי לרצח של אלפי אנשים חפים מפשע –

    לפתוח בהידברות עימי? לשאול אותי (בנימוס) מה הוא צריך לתת לי כדי שאבטיח שלא אעשה זאת שוב?

    אז זהו, שבוש לא ישראלי. יש לו הגיון אחר.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *