אתה זוכר את זו שרצית בתיכון? את יודעת מה קורה עם זה שהיה ממלא את חלומותיך בלילות ההתבגרות הקשים? כמה מהזוהר נשאר ובמה השתנה הלילה הזה? דן גנאל נזכר, מאתר ומנתח את התופעה שהדירה שעות יקרות משנתנו המתוקה

קשה להשגה

הו נועה

ביום בהיר בחודש מאי, החלטתי לבדוק אתר אינטרנט חדש וישראלי במיוחד. מישהו שם טרח ועמל במיוחד בכדי לענות על צורך הבסיסי כל כך (מסתבר) – להעביר דחקות עם חברים מהתיכון, הצבא, וגן החובה.

אני בטוח שיש אנשים שזה מרגש אותם להחליף חוויות עם יואב, זה ששפך דלי מים על דנה עם החזה הכי שווה בהרצליה (רק כדי לראות את הפטמות הזקורות דרך החולצה הלבנה), או אולי לדעת אם ארנון כבר יצא מהארון. אבל אני, אני חיפשתי רק דבר אחד, לא את יואב, לא את דנה ובטח לא את ארנון. חיפשתי את האחת והיחידה, זאת שהייתי דלוק עליה לפני 11 שנה – חיפשתי את נועה, והנה היא פה באתר במרחק נגיעה.
האם היא עדיין רווקה? האם היא עדיין קשה להשגה?!

הו נועה. נועה שלא נענתה לחיזורי המבוישים בתיכון, וכבר אז מחקה מתודעתה את המילה ‘לא’.
“היום קבעתי עם חברה, מחר עם ידידה, מחרתיים יש לי שיעור נהיגה וכל שבוע הבא אני בסדנה לספרות יפה”, כך אמרה, משפט כל כך ארוך בשביל מילה כל כך קצרה.
אז, באותה תקופה, סברתי כי מדובר במחלה כרונית ועצובה, לא מניה ולא דיפרסיה, לא ולא. לימים למדתי כי הסימפטומים מרמזים על מחלה מסוג שונה לגמרי – מחלת ה-“קשה להשגה”.

עברו 12 שנה, וקבעתי עם נועה על מדרגות ביתה, והנה היא מגיעה (למה לא הגעתי עם צוות החייאה?), איזה פרומושן! החליקה שיער, עשתה גבות, צבעה ריסים, חיטבה את הגוף – נראית כמו מליון דולר! שווה עוגייה בחיי, את כל החבילה!

לפי כל החישובים הפיסיקליים שעשיתי, הגיל אצל בחורות מהווה כוח לחץ נגדי שישבור גם את הקשות להשגה המנוסות ביותר. האם יכול להיות, תהיתי לעצמי, שבגילה הנושק ל- 30, קיימים לחצים ושעונים ביולוגיים וחארטות כאלה ואחרות שיעזרו לי במלחמה המחודשת להשיגה? ממממ…
תנו לי לגלות לכם עובדת חיים – חצוצרות ותופים – זה ממש לא משנה אם השעון הביולוגי שלה בגודל הביג-בן! קשה להשגה זה אופי ואין לו אינטראקציה אם אף כוח פיסיקלי אחר. בכדי להבין זאת, קודם כל יש להבין מי הן, או מה הן, הקשות להשגה.

הקשות להשגה, הן זן תלאביבי מיוחד, המצליח לשרוד בתנאי אקלים קשים מנשוא. הן יכולות להפעיל מנגנוני שרידות במשך שנים ולשבור את הגברברים הקשוחים ביותר.
כל גבר מנוסה ודאי נתקל בה. היא רווקה בשנות העשרים המאוחרות, נראית כמו מליון דולר כבר אמרנו, היא רוקדת ומבלה במקומות הכי שווים בעיר, יש לה מספר לא מבוטל של ידידים/יזיזים שתמיד עומדים לעת צרה (תרתי משמע), וכמובן, תמיד, אבל תמיד, עסוקה.
ניתן לקטלג את הקשה להשגה על פי שני מאפיינים נוספים – האחד, מוטו ה-קשה-אבל-תמשיך ומאפיין נוסף הוא פרדוקס המאמץ.

מוטו ה-קשה-אבל-תמשיך

מצד אחד ניתן לחשוב שאחרי תשובה מתחמקת דלעיל, הליידי לא מעוניינת. אז פה אתם טועים קוראים יקרים. עוד לא לגמרי הבנתם את נבכי הקשה להשגה. כמובן, תמיד יש סיכוי שהיא לא מעוניינת, אבל המנוסות שבהן ישלפו תרוץ אחר, בוטה יותר, כגון “בעלי מחכה לי בבית”. ואם תקשו ותשאלו מדוע היא הגיעה למועדון בלעדיו, היא מייד תשלוף “אולי כי הוא שומר על הילדה? כאילו דההה?” אך המצב פה הוא שונה, כאשר הקשה להשגה מתרצת בתירוץ ה”אני עסוקה”.
תירוץ האני עסוקה אומר שלושה דברים בו בעת:
1. אני ממש שווה (יש לי המון עיסוקים, פעילויות ומסיבות).
2. אני ממש שווה (יש לי המון ידידים).
3. אני ממש שווה (ולכן אתה צריך ל-ה-ת-א-מ-ץ ולהמשיך לנסות, ברור?).

פרגמאטיות/ישירות לא תעזור כאן. מי שחושב שהוא יכול לשים את כל הקלפים על השולחן ולומר “תשמעי, אני מעוניין לצאת איתך, אז תתקשרי כאשר תתפני?”, טועה. היא לא תתקשר. אתה מקלקל את כל הפאן. אם אתה לא רודף, היא לא תרגיש שווה. אם היא לא תרגיש שווה איתך – בחור, אתה מחוץ לתמונה.

פרדוקס המאמץ

בזוגיות ניתן להבחין ביחסי גומלין שונים. יש את אלה שאחד מהצדדים מתאמץ ורודף והצד השני פאסיבי. ולעיתים ניתן לראות זוגות ששני הצדדים פאסיביים. אבל מה לגבי האופציה של שני צדדים מתאמצים? נשמע לא סביר, מדוע שני הצדדים צריכים לרדוף אחד אחרי השני? אז שימו לב, האופציה קיימת, וניתן להבחין בה כאשר מעורבת בסיפור הקשה להשגה.
נהוג לחשוב שבקשר שבו הליידי נמצאת יהיה גבר שיתאמץ בעוד שהבחורה תהיה הפאסיבית והמקבלת.
שלילי. אין מצב.
הקשה להשגה חייבת להרגיש שיש לה בידיים משהו שווה במיוחד. היא מרגישה שווה במיוחד ולכן מבחינתה יש מליון גברים שישכבו על האספלט למענה. אבל לא, היא רוצה את הטוב ביותר –מכאן נובע, אתה יכול להתאמץ, לשלוח פרחים, להכין לה מילקשייק תות בננה ביום חמסין, ולומר לה שהיא אהבת חייך – אבל אם היא לא תתאמץ, היא תזרוק אותך ב-נו טיים! פרשטייסט? יפה.

חוקי המשחק

ראשית, דע בפני מה אתה עומד. אם החלטת ללכת על זה ולנסות להשיג את הבלתי ניתן להשגה, התכונן למלחמה קשה. שבועות מורטי עצבים מחכים לך עד ליעד הנכסף, אך במידה ותצליח בכיבוש זה יהיה שווה!

ובכן, ברומא התנהג כרומאי. כדי לכבוש את ליבה אתה חייב לשחק באותו משחק. כי אם אתה לא במשחק, אתה לא במשחק!


1.
יצאת איתה פעם ראשונה? עצור ותעלם! תעלם כמו החתול של עליסה, כמו סנט-אקזיפרי במדבר, כמו במשולש ברמודה. שלושה ארבעה ימים זהו פסק הזמן המומלץ. אל תתקשר, אל תשלח אימייל. לא, גם לא SMS וחס וחלילה לא פרחים (עוד יגיע הזמן, סבלנות!). ואל תתחיל לענות לי פתאום לשיחות ממתינות, בתקווה שזו היא. זאת לא היא. התקשרת לפני הזמן? הפסדת. זכור באיזה מגרש אתה נמצא.


2.
תן לה מחמאה. תאמר לה איזה יפיפייה היא כשאתם נפגשים, אבל אל תגזים! אל תשב מולה כל הערב ותספר לה בעיניים עורגות איזה שווה שהיא. היא יודעת את זה, אתה יודע את זה, ואתה לא מחדש לה כלום. אתה רק הופך פחות ופחות קשה להשגה ואת זה כאמור אתה ממש לא רוצה.


3.
ספר לה (בחוכמה!) על חבריך ובעיקר ידידותיך. היא חייבת להבין שיש לך ידידות/מחזרות, או בקיצור שאתה מבוקש. אין מה לעשות, בפגישות הראשונות אתה נמדד על פי תווית המחיר ולא על פי מספר שנות האחריות. לדוגמא: היא מספרת לך שראתה את הסרט “החברות הכי טובות”, אמור: “אה, ואללה, בדיוק שבוע שעבר הייתי בסרט עם ידידה שלי…”.
אין כאן המלצה לשקר, אלה רק להציג דברים בצורה חכמה, וזה ממש, ממש לא משנה אם ראית את הסרט עם אחותך הקטנה. היא צריכה להרגיש שיש לה תרנגולת מטילה ביצי זהב בידיים, זוכר?


4.
כל הכללים דלעיל, אינם מחליפים את המאמץ שלך! כל מה שאתה צריך זה לנווט אותו לכיוונים הנכונים. קח אותה להופעה שבמקרה שמעת עליה היום (נו באמת, פתח ת’אינטרטנט, ותמצא משהו מעניין), קח אותה להצגה שווה (תמיד יש אנשים שמבטלים ביום האחרון), קח אותה לטיול בסמטאות יפו העתיקה בסוף הערב ותראה לה את העץ התלוי באוויר.
תפתיע, תרגש, תחדש, ותתאמץ!

המשוואה היא פשוטה:
אתה לא תתאמץ – היא לא תתאהב,
היא לא תתאמץ – היא לא תתאהב.

ומה יקרה כאשר העניינים מתפתחים? כל זה ועוד בפרק “קשה להשגה למתקדמים”.

תגובות

  1. ג'ורג'יו

    הרי לפנינו מסמך אנושי מזעזע – מי צריך את הבולשיט הזה – מה אתם, חתול ועכבר? אריק שרון וערפאת? לא רוצה – לא צריך! שתגיד תודה שמסתכלים עליה בכלל…
    זה לא תפקידך ללטף את האגו הפצוע שלה (ואת הגבות המרוטות מידי, ללא ספק) – נמאס מבחורות שחושבות שהן קליאופטרה שצריכות להתרחץ באמבטית הזיעה המטפורית שלנו! מה, לנו לא כואב? כשצובטים אותנו אנחנו לא מצטבטים? בחייכן, בנות, גם אנחנו בוכים בלילה, גם אנחנו לוקחים סרוקסט, גם אנחנו חיים ב-45 מעלות צלזיוס בצל – קצת סימפטיה בבקשה!!!

    • להשיג מישהי קשה להשגה זה כמו לצוד חיה נדירה (סליחה מכל אוהבי החיות), כמו לשלות יהלום מתוך נהר גואש, זה כמו, כמו…
      ככה זה. גברים.

    • princess sheli

      ג’ורגיו אתה מדבר שטויות! לפי דעתי הכתבה הזאת ממש צודקת! יש בנות, כמוני, שאוהבות עודף יחס ויותר תשומת לב. כל הקטע של ה”קשה להשגה” בא כתשובה לחיפוש של הנסיך מהאגדות, וכיוון שאת כל פשוטי העם ניתן להשיג בקלות אנחנו רוצות מישהו שיעניין אותנו, עם קסם משלו, ולא כל עלוקה שנייה שמתקרצצת בכל רגע פנוי ולא פנוי! וזה ממש נכון דן, כל הכבוד על הידע:) צריך לתת פסק זמן ולהתעלם….כי רק כך משיגים את תשומת לב הבחורה, ושהיא תחשוב עליכם ולמה לעזאזל אתם לא מתקשרים.
      ברגע שהצפייה גדולה יותר, הסיכוי להצלחה גובר!
      בהצלחה לכם מתוקים, תזכרו שאם רוצים להשיג נסיכה, צריכים להתנהג כנסיך….והנסיכים יכולים להיות ממש סנובים לפעמים! (לרעה ולטובה) אבל כשהם משיגים תמטרה…..הלב כבר יוביל והסנוביות תהפוך לאהבה.
      ובקשר לנסיכות….לא להעיף משהו טוב בין הידיים ורק כדי לקבל ריגוש חדש!!!! דברים טובים לא באים לעיתים קרובות והנסיך שלכן יכול להיות מתחת לאף, לא להתעלם מאף אחד ולא להעליב בני אדם:) אני יפסיק עם המוסר, בחזרה למציאות
      בהצלחה בננות:)

    • כשמתחילים המשחקים שוברים את הכלים – כבר בהתחלה, חבל על זמן החיזורים,
      כשיש ניצוץ אין לחצוץ , לפתוח הסכרים לגשר פערים, פתיחות זה שם המשחק.
      וכל ה”אוונטות” למינהן מיותרות.

  2. שמעו נא אחי הגברים,
    טכסיסים ואסטרטגיות למיניהן הם נחלתם הבלעדית של בנות המין היפה וצריכים להשאר כאלה.
    אל לנו לרדת לרמתם של אותם יצורים כסילים ומסכנים אשר בראש מעניניהם שאלות הרות גורל נוסח מי-מתקשר-למי-מתי-ולמה. מבחינתנו שישחקו הנקבות לפנינו ואנו נשב לנו בניחותא, נצפה בהצגה ומדי פעם נסמן לאחת מהן לגשת. ואם חס ושלום היא לא מבינה שאנו מתת האל למין האנושי בכלל ולנשי בפרט, ולא מתנהגת בהתאם, נבעט אותה חזרה למקום ממנו באה, שכן אין לנו זמן להתעסק עם מישהו שלא רואה ממטר.

    באמת. קצת כבוד עצמי.

    • cookielida

      יפה אמרת,אחי… באמת, איפה האגו הישראלי,אה??

      • איזה אגו ישראלי ?

        טיילתי קצת בעולם ובשום מקום לא ראיתי גזע של גברים כה מדוכאים
        ע”י האויב. האשם הוא דווקא ביידישה מאמה. כן, כן, אותה אמא יהודיה
        שמסבירה לבתה השכם וערב כמה היא יפה ומוצלחת ובלה בלה בלה….
        והתוצאה ?
        דור של פרינצסות הסבורות שיש לנשק את האדמה עליה הן דורכות, ובכלל,
        כל קשר בין דימויין העצמי למציאות מקרי לחלוטין. מי שצריך לשלם על
        הנזקים הללו בסופו של דבר הם אנחנו, הגברים, שנאלצים להעביר סדרות
        חינוך מטישות במטרה להוריד אותן מהאולימפוס, ומה נקבל בתמורה למאמצינו
        הכנים אם לא את התואר הנכסף: מנייאק.

        נו טוף, החיים מוצצים.

    • זה “בראש מעייניו”, חומד.

      • את יודעת, כאלה שלא מתעסקות בקטנות.

        • אתה יודע מה, אתה צודק לחלוטין.כה לחי. מצאת את הנוסחה הנכונה. כמה שתהיה יותר מגעיל ושובניסט תמשכנה אליך יותר בנות, מהסיבה הפשוטה- רוב הנשים הן מטומטמות ורוצות שיתייחסו אליהן כמו לזבל.

          עושה רושם שנועל’ה היא בחורה לעניין,ויודעת את כללי המשחק.
          אולי יום אחד תמצא את הנועה שלך והיא תעביר אותך סדנת חינוך..

          • אך כנראה שלא.

            על כל פנים, (ובאופן מפתיע למדי) אני נאלץ להסכים עם קביעתך בדבר מהות האינטליגנציה הנשית. יש כמובן יוצאות דופן, אך אללי, הן כה מעטות. כמובן, צר לי מאד שזהו נתון הפתיחה אך יש להודות שאינני אחראי למצב.
            אני רוצה להדגיש שבאופן כללי אין לי בעיה עם נקבות שתופסות טוסיק בצדק וכשיש ממה, אבל בדר”כ זה לא המצב והדבר מרתיח אותי עד בלי די, ובעודי עובר את הטמפרטורה הקריטית אני חש דחף בלתי נשלט לשבור להן את הפאסון הכה מושקע לחתיכות מיקרוסקופיות. זהו דחף סביר בהחלט לאור הנסיבות, והאמיני לי, דרוש לשם כך הרבה יותר ממנה גדושה של שוביניזם.

            • איך אתה “שובר להן את הפאסון”?

              • את הרי לא באמת מצפה ממני להכנס קבל עם ופורום לפרטי תרגיל ה”קלגס הנאצי” נכון ?

                אפרופו, נדמה לי שלאור גישתך המתנשאת משהו, גם לך לא תזיק איזה סדרת חינוך בסיסית. חפשי על המדפים ברשתות השיווק המובחרות. בהצלחה.

                • אלמוני

                  מניסיוני העשיר ברחבי הרשת, אופן התנסחות כה אלים מאפיין בדרך כלל גברים שאין להם יותר מדי מה להציע. לגברים ה’שווים’ באמת אין סיבה להיות כה אנטיפתים. הם יכולים להרשות לעצמם להיות יותר נדיבים, סבלניים ומקסימים כלפי בחורות. ואילו המכוערים / דפוקים / בעלי רגשי הנחיתות למיניהם ו / או אובססיות כיבוש סדרתיות – הללו מספקים את היצרים המעוותים שלהם בהמצאת תרגילי ‘קלגסים נאציים’ (איזה כינוי מבעית) אותם הם מפעילים על כוניפות תמימות שהם מצליחים להפיל ברשתם המזוהמת. בקיצור, מאיה, אל תתרשמי יותר מדי. לפנייך לא יותר מאשר ‘מאנייק כותב’ חדש.

                  • ניתוח פסיכולוגי (בגרוש) ע”ס חמישים מילה. זה היה מרשים הרבה יותר אם זה היה קולע למטרה. על כל פנים, אם נורא חשוב לך להאמין שאת יודעת עלי הכל, *אני מרשה לך*. רק על דבר אחד אני מצטער: אם נפגעו רגשותיו של מי מהגולשים בגלל הביטוי האומלל בו השתמשתי בלהט הרגע, צר לי באמת ובתמים.

                    יום נעים.

            • אולי תתחיל עם בנים,
              או תפתח אתר לבנים ?

              הבנו. נקסט.

              • יש בליבי פינה חמה לאותו זן מיחד של כותבות, אותן יש בדעתי לכנות בשם “סטלינות” על שם סותם הפיות הידוע, אשר כניסה חזיתית באורח מזדמן גורמת להן להרגיש מה-זה-טוב עם עצמן, בבחינת “וואי אני כזאת שאקלית”. ובכן סטלינה יקרה, כולי תקווה שנהנית.

                יום טוב.

                • זה מה שיש לי, ואף פחות מכך, לבני אדם כמוך (רואה – התעקשתי לא לכתוב גברים).

                  וד”א, באופן דומה אכנס גם באורח קבוע – אבל אני מקווה שאתה באמת מזדמן כאן.

            • ולי יש בעיה עם בנים שתופסים טוסיק שאין ממה, ומתיימרים לדבר על כל בנות המין היפה בהכללה גורפת ומטופשת שכזו. תסתכל קודם על עצמך, תקרא בשנית את תגובותיך, ועכשיו: מי הוא זה שתופס טוסיק??

              • דווקא נחמד לראות ממרחק, בנקודת מבט מפוכחת משהו איזו מפלצת בנות בלתי אחראיות מסוגלות ליצור.
                הלא כל טפח טוסיק שהוא תופס מתבסס מן הסתם על חיזוקים חיוביים שהוא קיבל מבנות על ההתנהגות הזו… (כשחושבים על זה, זו אפילו לא אשמתם)

                אנחנו יודעות להיות אסרטיביות ואינטיליגנטיות שיודעות מה הן רוצות וצריכות, אבל חלקנו לפחות(ואני לא מתנערת מאחריות) שוכחות הכל כשאיזה גברבר טירון מוצא נוסחה מתאימה של חיזוקים חיוביים ושליליים.

                אולי זה משהו שכדאי לנסות ולזכור.(ואולי, אולי גם ליישם)

            • איך צברת את כל המרמור הזה?

  3. ואז כשאנחנו סוף סוף ישירות ולא משחקות משחקים אז אתם משחקים!
    חשבתם פעם על זה שהבחורות השוות באמת לא משחקות משחקיפ כי הן פשוט לא צריכות את זה כי הן יודעות שהן שוות גם בלי לשחק !!!

  4. אלמוני

    נראה לי מיותר כל המשחקים האלה, אם באמת שני הצדדים מעוניינים.
    אני לא משחקת במשחקים ומצפה שככה יתנהגו אליי. כשמתחילים כל הסיפורים של “הלכתי לסרט הזה עם ידידה שלי..” זה שקוף שזה (כביכול) כדי לצעוק “יש לי חיייייייםםםםםםם!!!”..
    מיותר!!!
    אם זה סתם תירוצים כדי להתנער ממישהו, זה סיפור אחר..

  5. תראה אני נשואה, כבר שכחתי כמעט איך זה בשוק הבשרים אז מי אני שאשפוט, אבל מצד שני אתה בן שלושים!!!!!!!!!!!!!!!!. דחילק! אתה רוצה אהבה, you know מישהו שיהיה שם תמיד בלי משחקים, לאהוב ולהיות נאהב, יציבות וחום. צא מהשטויות של נועה היא מ-פ-ג-ר-ת

    תראה יש משהו בתרבות שלנו נראה לי שמקדם את הערגה, את הכמיהה ואת המרדף. תסתכל בכול סידרת טלויזיה /ספר/ סרט בכול סידרה כולם מתענים מתענים בכמיהה ובמרדף, וברגע שמצאו קצת אושר, משהו במערכת היחסים מתקלקל, ושוב עינויים מריבות פרידה כמיהה מרדף אחרי מישהו חדש וחוזר חלילה. וזה נורא מפתה להיות במרדף הזה. זה משאיר אותך צעיר ובועט עם הרבה אדרנלין, עושה שופינג, מעדכן את ההופעה התספורת והשרירים כי במרדף אסור להשאר זקן מאחור. בניגוד לשעמום הנשקף אליך מהטלויזיה על חיי נישואין יציבים. חיי נישואין זה לא חומר טוב לסרט אלא אם כן יש בהם בעיות מה כבר קורה שם? מגדלים כרס ומזדקנים? אף אחד לא רוצה לראות את זה והרבה ספרים וסרטים נגמרים בדיוק שם. לפני שהכול goes down hill
    שמע. מספיק עם המרדף. זה עובד רק בטלויזיה. אתה רוצה אושר חום ואהבה. שיטפלו בך כשאתה חולה לא?
    אל תפסיק לצאת עם המטורללת, אבל תמשיך לחפש משהו אמיתי, בו זמנית, כשתמצא, גם תהיה מאושר שמצאת, וגם תשאיר את המטורללת בוהה באי אמון מאחורי גבך המתרחק.
    מי אמר שנקמה זה לא יפה!

  6. חמדה בן יהודה

    הנה לפנינו הגרסה הגברית של שומרת הפאסון. כשאתי אברמוב כתבה פה דברים דומים (“איך לא תהיי מה שאת”), גם היא לא זכתה לחסד גדול. ואולי זה בכלל לא גרסה אלא יקום מקביל? מין יקום שכזה, שאנשים בו ממהרים למיין אנשים אחרים לתוך קטגוריות, להחיל עליהם כללים ולהכניס אותם למסגרות? מין יקום שבו “אני” עומד מול איזה כוח נסתר המגולם בבני המין השני, ומתיימר לא רק לפענח אותו (שעל זה מתאמצים כולנו יומם ולילה), אלא גם להביא לו שימושון ולקבוע מה יעבוד ומה לא יעבוד. ומעל לכל, הופך את כל הנמצאים בו לרובוטים מהלכים, שהתנהגותם ידועה מראש, מתוכנתת לאנוכיות ומכוונת לגרום כאב.

    ובכן, על זה היתה צריכה סבתא שלי לומר “כל אחד מקבל מהדואר בדיוק את החבילה שהוא הזמין” (לרוע מזלה, היא לא זכתה לומר זאת – היתה תמיד מאוד עסוקה, המנוחה, בייחוד לפני החגים). מי שרואה בצד השני רק את המשחקים והניסיונות לכופף ידיים, גם מקבל בדיוק את זה וגם משדר חזרה בדיוק את זה. ואז, בהזמנה כמו בהזמנה, הוא נכנס ליקום המקביל – ומתחיל להתלונן, שזה בכלל לא מה שהבטיחו לו.

    לא יודעת לגבי הבחורות שהכותב פגש. לגבי עצמי, אוכל רק לומר, שגבר שמתקשר ביום שאחרי קיבל 2 נקודות, וזה ששולח פרחים קיבל 4 נקודות. לגבר ששומר אותי בהולד, לעומת זאת, יורדות אוטומטית 10 . וגם בגילי המתקדם (הו, ימי המושבה כנרת! הו, יתושי הצה-צה!) לא חשבתי לסנן גברים אך ורק על פי הקריטריון הזה, של משחקים. נהפוכו, המשחקים תמיד נראים ונשמעים כאילו הם היו בסרט הזה כבר עשרות פעמים, ומתרגלים עלי את הטקסט. לא רוצה כזה.

    יותר מזה – בחור שאומר “אני מעוניין” יצא גבר. ואילו בחור ששולח רמז ואחר כך נעלם ליומיים, אני כבר לא יודעת לזהות אצלו ג’נדר, כי כל נורות האזהרה נדלקות. למען האמת, אני כבר לא טורחת לחפש ג’נדר. בשביל מה לשחק איתו, כשהסיום ידוע מראש? הוא לא יתקשר ביום שאחרי, זה בטוח. אני מעדיפה את זה שאומר את אשר על לבו, ומוכן לשמוע את אשר על לבי. ככה מגיעים למקומות הרבה יותר מעניינים.

    ואולי, רק אולי, אותה “שווה” שדן גלאי נתקל בה בשמלה שחורה קטנה בפאב תל אביבי, יצאה זה הרגע מהיקום המקביל שלה, וכל מה שהיא רוצה זה לשמוע את האמת ממישהו סוף סוף, לעזאזל. במקום אמת, מגיע דן גלאי ומקטלג אותה אצלו בראש (“אה, הנה לא מושגת, שיואו, איך יורד לי ריר”). אז נא לצאת איתה החוצה מהיקום המקביל, בבקשה, ולומר את האמת. גם אם היא לא מעוניינת בסופו של דבר, לפחות יצאת בנאדם.

    • הוצאת לי את המילים מהפה. לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב ולכן קבלי ח”ח!

    • מסכימה עם כל מילה ומצטרפת לח”ח 🙂

    • ארבינקא

      יש שתי בעיות מטרידות במאמר עצמו (מעבר לנקודות שכבודך ציינה):
      התמיהה הראשונה היא מדוע ולמה לא עשתה המערכת עמנו חסד ואיחדה את מאמרה של הגב’ גלעדי “וישחקו הנערים לפני” עם זה המאמר. לו כך היו עושים, זוכים היינו שחובבות המשחקים וחובבי המשחקים היו מכלים את עטם אלו באלו, עד אשר היה פוקד אותם מטאפורית גורל הנערים המשחקים על הבריכה אשר בגבעון, ובא לציון שקט.
      ותמיהה שנייה היא, הכיצד יודע הכותב ללמדנו מה עובד, בהתחשב בכך שמן המאמר עולה ספק גדול האם אכן האיש נהנה מהצלחות רבות.
      וזה מזכיר לי מעשה בסוללה הגדולה, הארטילריה אשר לנפוליון, אשר בקרב אחד הפסיקה לירות באוייב. חש נפוליון אל הסוללה, וזעם הכיצד אין יורים כאן?
      מיד קפץ מפקד הסוללה לדום, הצדיע ואמר: “כבוד הקיסר! יש הרבה סיבות לזה! קודם כל, אין לנו תחמושת, ושנית…”.

      משחקים? לא בבית ספרי.

    • אלמוני

      את מדהימה ומקסימה וחכמה וכותבת נפלא!

  7. “כן בא לי”, “לא בא לי” – מה זה החרטה הזה?
    זה גורם לך להרגיש צעיר?
    זה מה ש”עושה” לך את זה?
    היא משחקת איתך משחקים של נערות בגיל העשרה.
    בגיל שש-עשרה יש באינפנטיליות חינניות מסויימת. בגיל שלושים זה פאטטי.

    תשמע, דן, לא בא לה עליך אז, ואתה עדיין לא עושה לה את עכשיו.

  8. רייצ'ל

    אתה בכלל קראת את מה שכתבת לפני ששלחת את זה?
    קשה לי להאמין שמישהו בסביבות השלושים כתב כזה דבר ועוד יותר גרוע חושב כך…
    זו מחשבה שמתאימה לגיל ההתבגרות, משחקים, פרדוקס המאמץ, חוקי המשחק ??
    אני מרגישה כאילו קראתי טור של איזה אליל נוער בפנאי פלוס או באחד מדומיו בסקשין של הילדים

    • רייצ'ל

      אני עם חמדה, למרות שזה הובן מהתגובה שלי שאני לא משחקת משחקים ואני מבטלת כל אחד שרק מתחיל לשחק איתי.

  9. סתם אישה

    באופן אישי אני יכולה להגיד לך שאם מישהו מוצא חן בעיניאז ממ שאין צורך במשחקים, ההיפך הוא הנכון אני מאוד אתרגז אם הוא לא ייתקשר יום למחרת ואם הוא ייתקשר 4 ימים אח”כ אז חבל לו על הזמן!! אם מישהו לא מוצא חן בעיני אז לא יעזור לו כמה ירוץ להשיג הוא לעולם לא ישיג. הייתי רוצה לחשוב על עצמי כשווה, ואני יכולה להגיד לך שהחברות שלי מאוד שוות, אבל בגילנו המתקדם – 30 אנחנו ממש לא בעניין של משחקים. עם בן זוגי, שיחייה, היה מתקשר אלי 4 ימים אחרי הדייט, עם כל הלהט הרב שאני מרגישה כלפיו אין שמץ של סיכוי שהיינו מגיעים לדייט שני (אלא אם כן נאמר סבתא שלו מתה והוא היה צריך לחכות עד שתסתיים השבעה או משהו כזה…)
    בכל מקרה, איך שאני רואה את זה, או שהנועה שלך ממש לא מעוניינת בך, או שהיא ממש, ממש מפגרת. כך או כך היא ממש לא נשמעת כמו מציאה גדולה!

  10. איילה-בר

    וויק אפ אנד סמל דה חומוס. הבחורה לא מעוניינת.

  11. ורדה רזיאל ז'קונט

    מה קורה לכם בנים?
    קצת מאמץ אז נשברים?

    מה לא לימדו אותכם שמה שבא בקלות בא בקלות…
    (או הולך בקלות)
    נכון, אני נגד בחורות שמשחקות אותה פרינצסות
    אבל בנים – איפה קצת יותר מאמץ מבלינד דייט שהגישו לכם על מגש של כסף, הא?

    מנסיון אני יודעת שמאמץ הוא המפתח לקשר חזק. כל עוד זה בגדר מאמץ ולא משחקים.

    • מבולבלת

      יופי יופי, עוד מישהי שמנסה לקבע את התפקיד של האשה כאובייקט חומרי שיש לעמול קשה כדי להשיגו.
      מה זה הבולשיט הזה?
      האם עלי להיות פרח ענוג ולחכות שמישהו יגלה אותי ויבחר בי, האם עלי לגרום לו להתאמץ קשה כדי להשיג אותי כי רק כך הקשר יחזיק יותר? ולמה שאני לא אהיה זאת שבוחרת ומשיגה?
      הגישה הזאת מגדלת גברים הישגיים שבשניה שהם מגיעים לפסגת שאיפותיהם הם כבר חושבים על היעד הבא, ולא בכדי, הרי מרוב הדרייב העיוור להשיג מישהי, הם לא עוצרים לבדוק אם היא בכלל האשה בשבילם, הם חדורי להט בזכות המניפולציה הנשית הרגילה, אבל להט כוזב ברוב המקרים.
      בקיצור, אני ממליצה לדן דן לקחת פסק זמן ולחשוב למה הוא רוצה את האשה הזאת, ומה היא עושה לו ללב, לראש, ולא רק לאגו.

    • אגמית

      נכון, מאמץ הוא המפתח לקשר חזק, אבל לא כשהוא בא בצורה מלאכותית, כחלק בלתי-נפרד מממשחקי “הקשה להשגה” למיניהם, אצל גברים ונשים כאחד, שעדיין מככבים בספר החוקים הבלתי-כתוב ליחסי גברים-נשים, המהווה רב-מכר היסטרי בשוק הפנויים-פנויות.
      הרי אצל רבים האתגר הוא המשחק עצמו ונצחון בו, ולא האדם עצמו, אז ברגע שהם משיגים את שלהם ומנופפים בגאווה בגביע שבו, כביכול, זכו, כל הרוח יוצאת להם מהמפרשים ואז הם הופכים לעצלנים מדופלמים שלא משקיעים בגרוש.

      המאמץ צריך לבוא בקשר עצמו, מתוך רצון אמיתי להכיר זה את זו והוא חייב להיות הדדי, כי אם אחד הצדדים ירדם בשמירה, הוא יקום יום אחד בבוקר לגלות שהוא או היא נגוזו ונעלמו.
      האתגר טמון ביכולת לחדש, לגוון, לעניין, להתקרב ועדיין לשמור על עצמאות בתוך הביחד ותמיד לתת את התחושה שאיכפת ושאף אחד/אחת לא מתקבלים כמובן מאליו, שזה אחד הגורמים הכי משמעותיים בהריסת קשר.
      והפרסים שזוכים בהם הם הרבה יותר משמעותיים, מאשר סתם “לשבור” מישהו או מישהי, שנפנפו מעליהם באדישות כל ברייה שנסתה ללכוד את תשומת-ליבם, כי יכולים להיות לכל החיים ולא רק לסיפוק האגו.

      המשחקים פשוט מטופשים, אבל, לצערי, טרם נס ליחם ולא מעט אנשים נגררים אליהם, רבים מהם בעל-כורחם, כי הם כל הזמן שומעים מסביב, שרק ככה זה באמת עובד ואז הם לא פועלים לפי צו ליבם, אלא לפי צו האופנה החברתית והיחסית.

      לי, באופן אישי, אף פעם לא היה כוח למשחקים וגברים רבים לא ידעו להעריך את זה ופרשו זאת כקלה להשגה. כשניסיתי לשחק את המשחק, רק התעצבנתי עוד יותר, אז הפסקתי והחלטתי שאני פורשת בשיא ושאחרים ישחקו ויהנו להם.

      רבים מדקלמים שהם מתים להכיר מישהו כנה, ישר ואמיתי, אך כשבפועל הם נתקלים בזה, הם בורחים בחזרה לעולם המשחקים, כי הם לא ממש יודעים איך להתמודד עם הפלא הזה, שנחת לחייקם כפרי בשל.

  12. אופיר

    היא בהחלט לא ראויה לך. הו נועה …..אין לך מושג מה הפסדת

  13. מבולבלת

    דן דן דן
    הלנצח תשאר המעריץ מרחוק המוכן להיות הדום לרגליה של מלכת הכיתה?
    לא הגיע הזמן להתבגר?
    כל כך הרבה חוסר בטחון יש כאן וכל כך מעט אהבה. גבר בוגר, בטוח בעצמו, שאוהב את עצמו מספיק, בחיים, אבל בחיים לא ירדוף עם הלשון בחוץ אחרי פאקאצה בת 30 שמשחקת אותה קשה להשגה.
    והאמת הקשה היא כזאת – אין דבר כזה בחורה “קשה להשגה”, יש רק מישהי שלא שמה עליך מספיק ומרגישה סוג של עליונות עליך. אולי תצליח בצורה מניפולטיבית לשנות את חוקי המשחק, אולי תצליח להשיג אותה לזמן מה, ואולי לא. אבל מה שברור הוא שעם מישהו אחר היא יכולה להיות בדיוק ההיפך.

    אף אני הייתי בעמדת ה”קשה להשגה” פעמים רבות (לא ממש רציתי את הבחור, אבל שעמם לי, נהנתי מחיזוריו וחיפשתי פידבקים מסיבה כלשהי), וגם הייתי בצד השני (מחכה לטלפון שמסרב להגיע), אבל המלכוד הוא שכשזה מקולקל, זה מקולקל, ואתה לא יכול לנצח. קשר שמתחיל במשחקי כח וסוג של טינה סמויה כלפי מישהו/י שלא רצה אותך בעבר – אין לו סיכוי לההפך למשהו טוב.

    • בדיוק באותה המידה שאין בנות קשות להשגה,אין בנים “מנייאקים” אלא בנים שלא מספיק מעוניינים.

      מי שמעוניין לא יקח סיכונים במשחקים מיותרים, ביודעין שהללו עלולים לגרום לאובדן המושא.
      משחקי כוח הם מותרות של עשירים.

  14. עוד בימי רווקותי הרחוקים, מעולם לא שיחקתי משחקים ולא סבלתי לשנייה אחת שישחקו איתי.
    בחורה כזו, שתלך לחפש את החברים שלה.
    בחור שרודף אחרי קשה להשגה כזו וזה “עושה לו את זה”, הדבר היחיד שיש לי לומר הוא שמגיע לו אם הוא יצליח להשיג את הביץ’ הזו. וחיים ארוכים ואומללים יחד.
    משחקים זה עניין לכיתה א’, לא למבוגרים שמעוניינים בקשר רומנטי וח ב ר י ארוך טווח.
    עם חברים אמיתיים לא מתעסקים בשטויות כאלה. לא רוצה? ת ל כ י מפה! אני ארדוף אחרייך?
    למה מה? את יורשת של ביל גייטס? נצר לשושלת מינג? הנסיכה על העדשה?
    כולנו בני אדם בסופו של דבר. מי שחושב/ת שהוא יותר מכולם, שמותר לו להתייחס בזלזול, בהתנשאות ובחוסר ריספקט אנושי מינימלי לאדם ( כמו להגיד לאדם שאת לא מעוניינת בו: שמע, אני לא מעוניינת! ), אדם כזה הוא הוא הזבל האנושי האמיתי. ושילך קיבינימאט למקום שבו יהיה מישהו שיהנה מהמשחקים ומההתנשאות שלו/ה.
    מי שרוצה להיות בקשר רציני, שיחפש גם ח ב ר בבן/בת הזוג הפוטנציאליים. זה לא מחזיק בלי חברות אנושית בסיסית – בנוסף למשיכה.
    על החתום: נשוי באושר

  15. ורונה

    אולי כי אני צעירה… (כולה 18.. אני מוטדה)
    ואולי יש לכך סיבה אחרת.. אבל אני לא יכולה למצוא שמץ של פטטיות במה שכבת.. בתכלס חבר’ה, גם אם תודו בזה וגם אם לא.. מה שידידנו כתב פה זה כל כך נכון.. אולי קצת יותר מידי מוגדר ממה שהיינו רוצים לשמוע..
    אבל זה פשוט נכון!
    מעניין אותי כמה גברים קראו את המאמר הזה..
    לא הייתי רוצה שכולם ידעו את הטריקים שלנו.. (הנשים)
    למרות שיש לי כמה ידחודיים שעליהם לא עלית..אבך אני לא אגלה אותם..
    בכל מקרה
    בהצלחה עם הנועה שלך…
    מעניין אם היא יודעת איזה ניתוח אופי עשית לה כאן במאמרך הקצר..
    לסיכום: אם לא הולך לך עם נועה..שלח תגובה:}

    • ורונה

      מצטערת.. זו המקלדת ..
      אני חושבת שאפשר להבין מה שכתבתי בכל מקרה..

      • כולכם צודקים, חבר’ה.
        זהו משחק עתיק, שגם גברים וגם נשים משחקים בו בשני התפקידים: המחזר/ת והקשה להשגה.
        בתור אחת שהייתה תמיד בצד המחזר, עד שהתחתנה עם אחד שלא היה קשה להשגה, אגיד שיש קסם בלרצות מישהו שלא נותן את עצמו. זה גורם לצד המחזר להתאמץ ולהתרגש ולהרכיב הילה מיוחדת למושא חיזוריו.
        הנסיון האישי שלי אומר שיחסים ארוכי טווח הם אלה ששני הצדדים מתאמצים בהם באופן שווה, כך שהאנרגיה של הקשר מתחלקת לשניים, וכך השותפים יכולים להקדיש את כוחותיהם לעוד כמה דברים מלבד להשיג את הבלתי מושג/ת.
        ועוד משהו מנסיוני בחיזורים, זה תמיד גרם לי לפתוח את הלב יותר מדי, וכמעט התפרקתי. בקשר בריא, כל אחד נשאר כשלמות לעצמו, והפנימיות נחשפת לאט לאט בקצב נעים ורגוע. ואז גם אפשר להיות בטוח שנקבל תה למיטה כשנהיה חולים, ולא נתבקש לרגש כל פעם מחדש.
        כי יש קסם בהיכרות המעמיקה והרגועה, שאין בה חידושים מסעירים, אבל יש בה משענת חזקה כדי להמשיך להתפתח באופן אישי לאלפי כוונים, ואז להביא את הכוונים האלה לקשר הישן והטוב.
        תודה שהקשבתם לי

    • תגידי, את השתגעת?
      תגובה? ממנו?
      אם לא שמת לב הבחור בן שלושים ועדיין לא הולך לו עם בנות.
      חשבתי שממרומי גיל 18 את כבר יודעת את כל ה”סודות האטום”.
      ככה למכור סודות בזול?

      • ורונה

        איזה ציטוט שנון אני חייבת להגיד…
        חמודי, אני בתולה מבחירה.. תאמין או לא..
        יש כאלו שיכולים לשלוט ביצרים המיניים שהם
        כדי לא לקום בבוקר ולהצטער על הרגע..
        אולי תקרא לי נאיבית, או תחשבו שאני בסרטים
        אבל אני לא מתפשרת על פחות מהנסיך על הסוס הלבן שלי.. ככה שהתרנגול שלי ידע לקחת
        בהחלט.. אל תדאג לו

        מתאים עוד מתאים..

        • נאיבית? חלילה. את פשוט ילדה (וזה לא בציניות).
          אם אותי תשאלי יקירתי, התבלבלת כאן בין האביר ובין סוסו הלבן (זה קורה לבתולות).

          ובקשר לתרנגול – נו, מי יכול על קריאתו רבת ההדר.
          רק אם אפשר, תבקשי שישתדל לו להעיר את כל השכונה בחמש בבוקר. זה מתסכל.

          וד”א, אומנם בוטן, אבל ממין נקבה.

          • ורונה

            סךיחה על הבילבול בין המינים.. אבל
            אניאף פעם לא אמרתי שהוא האביר על הסוס הלבן..אפילו לא משהו בסגנון
            הוא סתם קצת הקסימם אותי
            וכפי שאני מכירה את עצמי
            אם הייתי מכירה אותו במציאות
            הקסם היה נגוז במהרה
            לכן אין שום סיבה לדאגה…
            תודה בכל מקרה

      • ורונה

        לא מכרתי שום סודות..
        פשוט התפלאתי ממה שהבחור כבר יודע..
        אני לא מתיימרת לדעת את סודות האטום..
        אבל ל”בחור בן שלושים שלא הולך לו עם בחורות”
        הוא יודע
        hell of a lot about us!

  16. צב מעבדה

    שנו חכמנו במסכת שיגולים, עמוד כו”ס פסוק ז’:
    “אין בתולה שלא נותנת, יש תרנגול שלא יודע לקחת” ואידך זיל גמור. ויפה עשרים דקות אחר כך.

    בקיצור, אתה לא מתאים לה, ידידי.

  17. שפרה הצולעת

    נקודה אחת מבריקה בכתבה שלך, והיא שמלכת כתה, חיננית ומתנשאת ככל שתהיה, נוטה להתפשר ביג טיים לקראת השלושים. וזאת הסיבה שהרבה בחורות צופות באימה בידיד ותיק וטוב שלהן, שתמיד העריץ אותן מרחוק והסתפק בדייטים לבנבנים עם בנות פושרות, פתאום בגיל שלושים וחמש יוצא עם איזו כוסית בת עשרים ותשע.
    ועוד מתחתן אתה.

  18. שיחקת אותה עם קליעה בול למקרה שאני מתחבט בו כרגע.
    לאור חזרה לחיי רווקות שקלתי לחגוג עם בחורה שמוגדרת כקשה ביותר להשגה במרכז העיר.
    רבים מחברי נפלו על חומותיה, אבל אני כבר רואה את הפירצה.
    מכיוון שאני כבר קשיש בן שלושים ומצוי בסודות המשחק, החזקתי אותה לאחרונה על אש קטנה אבל עוד לא התחלתי את המשחק האמיתי.
    האמת, פשוט אני לא בטוח שיש לי כוח לכל זה. כבר ביזבזתי בחיי זמנים מסויימים על צייד “קשות” ולמרות שהמטרה בסופו של דבר הושגה, עדיין נצרכה יותר מדי אנרגיה.

    מצד שני, אין הרבה סיפוקים גדולים יותר מחדוות הניצחון.

    ויני, וידי אריוודרצ’י

    • חמדה בן יהודה

      עשרים פעם הייל מרי ואבינו מלכנו. וחוץ מזה, רק אלוהים יכול לעזור לך.

      לא עדיף להשקיע את כל האנרגיה הזו בכדורגל, אולי פעם יצלמו אותך בקהל של המונדיאל?

    • יאללה יאללה.
      אין לי אלא להצטער שחזרת לחיי הרווקות. זה מה שהיה חסר לנו, עוד אינפנטיל עם פיגור רגשי עמוק שאוהב לקחת רק את מה שלעולם לא יהיה שלו, לנצח את כל המלחמות המטופשות שהוא ממציא לעצמו מחוסר מעש וריקבון מתקדם.
      אכן, האדם תבנית נוף מולדתו.

      • לכל המתוחכמות בעיני עצמן שטרחו לקלס אותי בשימחת חיים, כפי שאתן עושות מן הסתם לרוב הזכרים בסביבתכן, תקשיבו טוב:
        מה שאמרתי זה שהמשחק הזה נכון (בדיוק כפי שנכתב בכתבה) אבל מעצבן, לא אהוב, ולא תמיד שווה את המאמץ.
        אם היה לי כוח לשחק את זה עכשיו, לא הייתי יושב וכותב תגובות פליימיות לכתבות, הייתי עושה דברים קצת יותר קונסטרוקטביים.
        חלאס, תלמדו לקרוא לפני שאתן קופצות.
        לא פלא שבטח לא שיחקו איתכן את זה. אין טעם לשחק כשלבחורה יש רמת תחכום של דרדר במדבר. אין עניין ואין אתגר…

        יום טוב

        • אז ככה,
          א. הדרדר המדברי הזה הסיק מדברייך שאין סיפוק גדול יותר מחדוות הניצחון. בשום מקום לא נכתב שהמשחק לא שווה את המאמץ, אלא שהמטרה (!) הושגה למרות שנצרכה יותר מדי אנרגיה.
          ב. הבחורה המתוחכמת בעיני עצמה קראה שאתה ממשיל אישה לארמון מבוצר שרבים נפלו על חומותיו ורק אתה מצאת את ה”פירצה”; ושאתה ממשיל אישה (!) לעוד מטרה בלוח המשחק האווילי שלך “החזקתי אותה על אש קטנה”, “המטרה בסופו של דבר הושגה”.
          ג. צורת הכתיבה המיליטריסטית, הדוחה, המכלילה, המשפילה, השטחית והעלובה שלך לא משאירה בי רצון לפתח את הדיון הזה ולהסביר לך את טעותך המהותית.
          בכבוד רב,
          סיידי, הבחורה הלא-קשה להשגה שלא שיחקו איתה. מר גורלי והעולם אכזר, מה שנקרא.

        • סתם אישה

          אני חושבת שהכל בסדר גמור עם הקריאה שלהן, עיצה קטנה, אולי כדאי שאתה תלמד לכתוב…

  19. האביר על הסוס הלבן

    אחי, אני נוטה להסכים עם רוב הכותבות, כלומר – לא קשה להשגה, אלא פשוט לא מעוניינת מספיק.
    אבל אפשר פשוט לבדוק את זה – אם תקלף את מסכת השמות הבדויים (או פשוט תביא את הטלפון של הפרינצסה), אני מוכן להצטרף למשחק 🙂
    מבטיח לדווח מהשטח…

  20. בובי של דובי

    לא משנה אם אני מסכימה או לא מסכימה.
    לא אהבתי את הכתבה.
    לא זרם לי עד נטייה לשיעמום קל.
    הרעיון אחלה- הביצוע לקוי.

  21. קשה להשגה על באמת עוד נשמע לי סביר אבל כל המשחק הזה של לשחק אותה קשה להשגה כן לענות לממתינה או לא וכל הבולשיט הזה ,פשוט משעמם וממש לא לעניין ותאמת כואב לי הלב לשמוע את זה שבעידן של מודעות אנשים משחקים את המשחקים שהם יוצרים לעצמם ועוד מאמינים לזה יאללה פרינססות ופרינסים תשחררו לחץ אנחנו רק בני אדם תנו חופש לאהבה!

  22. I’m so tall, can’t get over me
    I’m so low, can’t get under me
    I must be all these things
    For I just threw out the love of my dreams

    He is in my eyes, he is in my ears
    He is in my blood, he is in my tears
    I think of, and see him every day
    Even though my love is a world away

    Oh he’s got me wondering
    My righteousness is crumbling

    Never before have I felt this way
    No one is right, want for him to stay
    I must be made of steel
    For I just threw out the love of my dreams

  23. איזה טמטום, מה אני אמורה להבין מזה שככל שאנשים מתבגרים הם נהיים מפגרים צבועים ונואשים יותר?? ?? מה הקטע הזה של לא להתקשר כמה ימים למרות שאתה מת להתקשר ולדבר איתה אבל לא אסור כי אלה הכללים כשיוצאים עם מישהי כוסית?? או הקטע של להזכיר כל פעם שיש לך ידידות, למה זה טוב?? ?? אני לא מבינה את כל זה למה כל המשחקים המטומטמים האלה, אם אותה “כוסית” שאתה כל כך רוצה לא רוצה אותך כמו שאתה אז למה כל זה הרי יום אחד היא תגלה מי אתה באמת (אלא אם כן אתה מתכוון לחיות את כל החיים בלהתחזות למישהו שאתה לא) ואז היא תזרוק אותך, למרות שפה אני מגיע לנקודה אחרת שלא חשבתי עליה אולי אתה בונה על זה שלפני שהיא תגלה את האמת המרה אתה כבר תספיק לזיין…. אההההה, לשכב איתה וזה בעצם כל מה שרצית מלכתחילה כי אם זה נכון אז יש לי הצעה. יש גם זונות כוסיות, אז נכון זה יעלה לך כמה שקלים אולי כמה מאות שקלים אבל לדעתי אם כל מה שאתה רוצה זה זיון עם כוסית אז עדיף לשלם מאשר לשבור את הראש ולהתאמץ כמו איזה אידיוט מיואש.

  24. קראתי את הכתבה ואני רוצה לאמר לך שאתה צודק בכמה נקודות,קצת להוסיף פלפליות לעסק יוסיף רצון להמשיך,אז לכל הגברברים למיניהם כשבאמת לא הולך לכם איתנו ואתם לא רואים איזה ניצוץ להמשכיות תרפו ועזבו ,אין לנו כוח לקרציות,אולי תפתחו דרכי חיזור קצת חדשניים וקצת תהיו מקוריים,ודי עם המשפטי פתיחה מעוררי רחמים.

    ממשהי שמתחילים איתה המון ונמאס לה

    • בתור בחורה שמתחילים איתה המון, תחשבי רגע, מתי בפעמים האחרונה, את התחלת עם משהו ??
      ולמה אני שואל, כי פשוט לגברים אין ברירה, הם צריכים להתחיל.
      חוץ מזה הפתרון הכי פשוט לבעיה שמתחלים איתך המון, היא….
      … נכון, נחשת נכון, פשוט תמצאי חבר
      (אז מה את עושה היום בערב ? 🙂 )

    • אולי ננצל הזדמנות הסטורית זאת בכדי להבין סוף סוף מה נשים רוצות?
      פעם חשבתי שאתן רוצות פשוט מישהו שיתן לכן אהבה, יכבד אתכן, ויתייחס אליכן יפה.
      או אז הבנתי כי לא כך הדבר ולמעשה אתן מחפשות את “הגבר”. זה עם ה”פאסון”. זה שהוא לא חס וחלילה רחרוכי. הזאב הבודד שאתן תוכלו לאלף.
      ואז, שוב גיליתי שזה גם לא בדיוק נכון.
      אז מה כן? המצאנו משפטי פתיחה שנונים ומחמיאים (“אבא ש’לך גנן…”), ניסינו, חשבנו והשקענו.
      האם הסוד הוא פשוט ללכת הרבה לחדר כושר?

      • “מה נשים רוצות?” – שאלת השאלות. קראתי פעם סיפור נחמד שבו נשאלה אותה השאלה, והתשובה היתה – מה שנשים באמת רוצות היא שליטה מוחלטת על החיים שלהן.
        אז אני אישה, וגם בתור אישה אני לא מתיימרת לדעת איזה גבר בדיוק נשים מחפשות, ואתה יודע למה? כי פשוט אין חיה כזאת. אין מודל ספציפי של גבר, לא זה עם ה”פאסון” כדבריך, ולא תמיד גם הרגיש והאמפתי. התשובה לשאלה שלך אינה חד משמעית, יש נשים שאוהבות דבר אחד, ונשים ששונאות דבר אחר.
        העצה שלי – פשוט תהיה אתה והכל יסתדר ואל תנסה להיות משהו שאתה לא.
        ולסיום, גם אם תלך לחדר כושר ותהפוך לשרירי וחטוב, אני עדיין מכירה מס’ לא מבוטל של נשים ששונאות שרירים :-).

  25. אז איך זה שכל קשה להשגה (כמעט כל) בסופו של דבר מוצאת את עצמה עם בעל, כלב, אוטו נורמלי ושני ילדים, וחלום על בית מחוץ לעיר? ואלו שנשארות בלתי מושגות, מה הן חושבות בגיל 50 ו60 ובכלל. האם הישגים אחרים של חיים כמו לימודים חברים יזיזים וקריירה מספיקים?

  26. כן תמיד יש את זהזאת שאף אחד לא יכול להשיג..
    אחר כך בגיל 40 הםהן מפתחות כרס ומתרגלים לריח של הזיעה והגרביים ביחד בליל קיץ חמים
    תוך כדי גירבוץ מאסיבי..
    נו טוב מותר להם..פעם הם היו מלכים!

  27. עיוני, זה לא נשמע כמו חיזור אחרי בחורה שווה, אלא יותר כמו מחלת נפש בשלב מתקדם, יצורים נרקסיסטים מהסוג אותו אתה מתאר נמצאים רק בכיתה י’ בתיכון או בסיוטיהם של פסיכולוגים מתחילים

  28. קופידונית

    היי בנות , מה הבעיה שלכן עם הקשה להשגה , אתן חושבות שאם אנחנו קלות להשגה אז זה טוב יותר או מה ? אני חושבת שכמה שאת קשה להשגה ככה יש לך יותר אפשרויות למצוא מישהו שמתאים לך ועם אומץ , מישהו שלא ימאס לו ממך , מישהו שלא יברח ממך למישהי שקשה להשיג אותה כי כבר הוא ידע שאת קשה להשגה והוא השיג אותך והוא ידע שאת שווה כי היה לו קשה להשיג אותך , שאת לא כמו מיליוניי בנות שיותר מדי קל איתן ובגלל זה הופכות להיות משעממות בעיניי הגברים.
    אני לא אומרת שצריך להיות קשה להשגה כל ימיי חייך , פשוט לא צריך להיות קלה יותר מדי, תנו לבנים קצת אתגרים , זה ישעשע ,לא יהיה כמו מערכת יחסים רגילה ומשעממם 🙂 !
    ובקשר לדן למה שהוא לא ימשיך לנסות לפחות עוד פעם לזכות בלבה של נועה ? אולי זה יהפוך לקשר מאוד מעניין , אולי הוא זוכר אותה דווקא בגלל שהיא לא משעממת כמו כל הבנות שניתנות להשגה , אולי בגלל זה היא מיוחדת בעינייו , כי איך שאני רואה היא אחת כזאת פה בפורום – קשה להשגה .

  29. Now, does it really matter who’s hard to get or not hard to get? The very question is absurd! Get who??!!! And to be got by whom?!?! I read some of the responses and I can barely believe grown adults (30 is considered adult, no?) actually are still chasing thier own tails. To think we live in such a boring time there’s nothing better to do?!

    If you think someone will give you special points for winning over the hard-to-get chick, you’re wrong. It’s a terrible disappointment to work hard for someone who is just full of themselves, and not deep and mysterious at all as you thought.

  30. טוב, אז ככה, קראתי, קראתי את הכתבה, את הביקורות (חלקן, לפחות) ולי יש דבר מה לומר, תקשיבו, חמודים, חמודות , מהחיים האמיתיים אי אפשר לברוח ולא משנה עד כמה כולנו ננסה, אתם רוצים לחיות באשליות, תחיו, אך זה לא צריך להיות ככה. כולנו צריכים להשלים עם העובדה שכן, האדם אוהב מכשולים, אתגרים, זהו טבע האדם, ברגע שאתה משיג משהו בקלות אתה פשוט לא מעריך אותו, אך ברגע שאתה צריך להתאמץ ולהשיג דבר אשר כן קשה להשגה, אתה מעריך אותו ועוד איך, אז נכון שלאדם אשר מתייחס בסנוביות (יתר!!!) לא שווה להתייחס, אבל אין, האדם הוא מזוכיסט ולא משנה מה תאמרו או כמה תסבירו – זהו טבע האדם, זו היא עובדה, מי אשר לא מסכים איתי, עיצה לי לו , עוף לקרוא כמה ספרי פסיכולוגיה טובים ! כל השטויות האלו “מי צריך לרדוף אחריה בכלל, למה היא נסיכה, מלכה?” פשוט אבסורדיים לחלוטין, מה קרה, קצת מהגאווה אי אפשר להוריד? גברים הם גברים , נשים הן נשים , זה הטבע ואין להתכחש אליו !!! שיהיה מובן לכולם פה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גבר הוא זה שצריך לרצות את האישה וזהו בזה הויכוח נגמר, עד כאן, תודה !!!!

  31. מאד נהניתי לקרוא, ומאד התחברתי לדמות המתוארת……

    ובכל זאת חשבתי קצת ולדעתי אין זן של בחורות שהן “קשות להשגה”. מה שיש זה המון סוגים שונים של בנות שהן פשוט שוות במיוחד, שיש להן הרבה מאד מחזרים, ולכן הן מתאהבות פחות בקלות (למה להתאהב דווקא ב- X כש- Y, I ו – B רוצים אותך גם הם??).
    זה שיותר קשה להשיג אותן לא אומר שהן בתוך משחק שיש לו כללים.
    כל אחת מהבנות הקשות להשגה תושג בסופו של דבר בדרך אחרת. המזוכיסטיות שביניהן תושגנה כנראה ע”י הגבר המצו’איסט שיקשה עליהן, ואלה שצריכות חיזוקים אינסופיים תושגנה ע”י גברים שיתרפסו ויעריצו, וכן הלאה.
    כך שגברים, אל חשש, אם אתם לא בעניין של משחקים זה לא אומר שלא תוכלו להשיג בחורה שקשה לכבוש אותה. אם אתה ו”הקשה” נועדתם שום דבר לא יעצור בעד זה…

  32. ג'ולג'ול

    מה זה הבולשיט הזה?? בנים לא צריכים להיות קשים להשגה, זה התפקיד של הבנות!!!!
    חוץ מזה אם יבוא לי אחד כזה שיותר מדי ישחק לי אותה הוא יעוף ישר בטיל. בנות אוהבות שמחזרים אחריהן ומראים להן כמה אכפת מהן רוצים להיות איתן. אף אחת לא אוהבת שמזלזלים בה ועושים חישובים כמה להתקשר ואף בת נורמלית לא תשפיל את עצמה ותוריד מהאגו שלה כדי לחזר אחרי גבר קשה להשגה…

  33. נקבה אחת

    מה שמעניין (שלא לומר מזויע ) בקטע הזה של “הקשה להשגה ” שמלבד העובדה שאובייקט
    (כן מה לעשות זה מה שהיא ) נראית טוב . ואפילו מצוין . (למה לא להיות לארג’ים כשזה לא כואב)
    הדבר היחיד הנוסף שממקם אותה בפסגת הנחשקות , היא עובדת היותה נחשקת בעיני אחרים .!! ועל המחזר מצדו מוטל להביא סימוכין כי גם הוא בנחשקים .כן . כן . על ידי אחרות .
    נראה כי כל הליצנים בהצגה עד כדי כך לא מחוברים לעצמם , שאינם יכולים להגדיר מהו שווה , בעיניהם לכן נזקקים לחותמת ה”שווה” של החבר’ה. ואולי סמרטוטים עצובים שכמותם עד כדי כך הם חסרי ביטחון , ביכולת השיפוט שלהם ?
    אם במשחקים נטולי אישיות מדובר , אז למה לא טטריס ?
    ואם ביצורים ייחודיים ומיוחדים , אזי על מקור התוקף לקביעה הנ”ל צריך לבוא קודם כל מבפנים . למה אני . (אני ולא שמשון אברהם ומושיקו גם )חושב שהיא מיוחדת כל כך . ושווה כל כך. …
    ואשר לבננות..? אותו כנ”ל ..

  34. ויש את הבחורה הקשה להשגה שלא נותנת שיתקרבו אליה לא מתוך איזה משחק מטופש של אגו. היא תרקוד בטירוף חושים בדאנס בר האהוב עליה, תשתה, תעשן, חופשיה ומשוחררת ושמחה. היא תשכב מידי פעם עם בחור מושך, היא אפילו תהיה בזוגיות ארוכת שנים אבל
    בלי רגע אחד של אינטימיות אמיתית. של חשיפת חולשות. רגש כנה.
    ללב שלה היא לא מאפשרת כניסה. הספיק לה פעם אחת ששרטו לה שם. פצעו בה עמוק. שבגדו באמון העיוור שנתנה. מאז היא עמוסה סיסמאות: “חופש קודם לכל”, “אהבה חונקת ומגבילה” ועוד קלישאות.
    היא החליטה שהיא לא צריכה אהבה כמו שאר האנשים החלשים.
    היא מעל זה. חזקה. קשוחה. עקשנית. היא היתה צריכה לשלם למישהו כסף טוב כדי שיסביר לה שההחלטה שלה כביכול שהיא “לא צריכה אהבה” היא למעשה “לא ראויה לאהבה”. היא הצליחה לשקר ככה לגברים שכה רצו בה. רק לעצמה לא יכלה לשקר לאורך זמן. בתוך תוכה ייחלה לאחד שיקלוט את הקטע שלה. שהמשחק שלה הוא למעשה הכאב הכי עמוק שלה. היו כאלה שהגישו מועמדות, אבל אף אחד לא נראה לה. במשך הזמן המשחק הפך לטבע שני שלה עד שגם הפניות הלכו והתמעטו. כי השלט אין כניסה היה צבוע טרי באדום לוהט כל יום. היא היתה מאוכזבת. איך זה שאף אחד לא רואה כמה היא שווה? יפה, סקסית, מצחיקה, חכמה. מעניינת. ראש טוב. מבינה עניין.
    אבל אם אי אפשר להתקרב, מה זה כבר משנה כמה היא שווה.
    אז היא הרימה ידיים. נכנעה. היא כבר לא תבעט. החליטה להיפטר מהשלט אין כניסה שתלתה על סגור ליבה. גם היא שייכת לחברת האדם. גם היא זקוקה לאהבה. הסוף? עדיין לא כמו בהוליווד. אבל לפחות מסכה אחת הוסרה. וכשהיא תהיה ממש מוכנה ורוצה, זה יבוא. מגיע לה.

    • אמת לאמיתה!

      מתוך מקום פצוע, פגוע.
      מקום שבו אמון עיוור שלה באמת קם נגדה
      ברמות שהיא אפילו לא ידעה שקיימות
      שאפר להשתמש בהם נגד
      שזה אפילו אנושי
      שבגדו ברגשותיה כל כך הרבה פעמים
      כל כך
      עמוק
      שאולי
      היא
      באמת
      מאמינה
      שלא קיים גבר אמיתי ש
      באמת יאהב
      ובאמת גם היא תאהב
      ולא יבגוד
      באמונה

  35. יסמין

    אחחח הכתבה כל כך צודקת!!!
    גברים לא מבינים כלוםם כשאנחנו אומרות “לא”אבל עדיין ממשיכות לענות לטלפונים ולדבר איתכם זה סימן שהיא רוצה רק תראה את זה ,תתאמץ אבל גם אתה תשחק את הקשה להשגה…
    אם הבחורה אומרת “לא” ובקושי מדברת איתכם ,מסננת אדישה יותר מדי אז רדו מהעניין…
    ואל תגידו שאני לא צודקת…
    כל אחד רוצה לראות שמתאמצים בשבילו!!
    בהצלחחהה בנים;]

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *