שדיים אין לה

עוד לא נתקלתי באף אחת שהעזה לפצות פה בגנות ההנקה והקשר הסימביוטי הגלום בה.
כל ספר המיועד לאם הטרייה מפרט בהרחבה את יתרונות ההנקה.
כך למשל, יספרו לנו שההנקה תורמת רבות למערכת היחסים האינטימית בין האם לתינוק. וגם שההנקה מחזקת את המערכת החיסונית שלו. וכמובן יש גם ערך מוסף. בזכות ההנקה הקקי של התינוק לא מסריח כמו הקקי של ילד הניזון מתחליף חלב. וכמובן, ההנקה מהווה חיסכון כלכלי משמעותי. בזכותה נמנעת הוצאה כספית "מיותרת" ובלתי מבוטלת לטובת תחליפי החלב למיניהם. בנוסף על כך, אם לא השתכנעת עד כה, יש מין ההתעלות הרוחנית והתרוממות הנפש במראה הטבעי (בחברה הרחוקה שנות אור מהטבע) של אם החולצת שד להניק את עוללה.

הנקה בשידור חי

כל אישה שהתנסתה בחוויית הלידה נתקלת עוד בבית החולים ביועצת הנקה. וזו, בגאוות יחידה שוטחת בפניה את מעלות ההנקה. ראוי לציין שאם תאזרי אומץ ותודיעי מראש שאין לך כל כוונה להניק, תזכי ליחס מפוקפק ויהיר. ואם, רחמנא לצלן, תעזי לאחוז בבקבוק, מיד תקפוץ עלייך אחות שתדאג להעמיד אותך על טעותך חסרת התקנה. אותה אחות תסייע לך לסחוט את שדך לתוך פיו של עוללך, תלמד אותך את תנוחת ההנקה האולטימטיבית ואת המקומות והלחיצות המעוררים את אינסטינקט היניקה.
מי שזכתה בבלוטות חלב דשנות, בגודש חלב, פטמה מזדקרת, הילה מחוספסת, תינוק שמשתף פעולה ורצון עז להניק – תבורך ודרכה סוגה בשושנים. לעומת זאת אם שלא תצלח דרכה ושדייה צפויים להצמק, מסיבות כאלו ואחרות או לחילופין אם היא פשוט לא מעוניינת, צפויה להרמת גבה, החמצת פנים, קימוץ שפתיים ועוד שלל תגובות "מעודדות".
אבל בית חולים זה רק יומיים, והנה, את אומרת לעצמך, סופסופ את הולכת הביתה. ובבית שלך את מחליטה מה טוב בשבילך ובשביל הילד שלך. מותשת לחלוטין את נוחתת בבית. אבל אם חשבת שכאן הוא מחוז מפלטך, מיד תווכחי לדעת כי טעות נפלה בחלקך. חביבתי, אחותי, יקירתי מטח בלתי נדלה של ביקורים צפוי לך. כל דודה קרובה או רחוקה תופיע על מפתן דלתך. את אולי תופתעי לגלות, אך אותה דודה תוכיח לך כי היא אמונה על מלאכת ההנקה. גדושת כוונות טובות וטכניקות הנקה מדופלמות, שהוכיחו את עצמן משך שנים, ואף עברו מדור לדור, אותה דודה תשנס מותניה ותרתם לסייע לך במלאכת ההנקה. היא גם תתנדב, אם יש צורך, לראות אותך מניקה בשידור חי כדי שתוכל להקנות לך מיומנויות טכניות ייחודיות ולהעמיד אותך על מספר טעויות מהן תוכלי להימנע.
ואם גם זה לא עזר, וכל הדודות שבעולם לא הועילו לך, אל לך להרים ידיים!!! יש לך לאן להוביל את קלונך. עשרות תכשירים המיועדים לעודד אותך, האם המניקה, יופיעו בביתך: כרית הנקה, משאבה, פטמות סיליקון ואולי גם מספרי טלפון של יועצת הנקה פרטית, שיהיה.

אשת חיל

ואת – מה איתך? כולך רצון וכוונות טובות. מיוזעת, מתוסכלת ומיואשת – לא מוותרת – התינוק עצבני ורעב, ומי כמוך יודעת שתעשי הכל למען עוללך. אשת חיל שכמותך לא תוותר בקלות.
עם טונות של כביסה וניקיונות, עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים, עם בטן נפוחה שמסרבת להשתטח, עם מערך לחצים וריגושים חדשים, את איתנה בדעתך להמשיך להאבק. מה פתאום שתרימי ידיים? אסור לך להרים ידיים. זה פשע ממש להרים ידיים. אז מה אם הפטמה כואבת ולעתים נסדקת ומדממת מכל תכשירי העזר שהרעיפו עליך, את בשלך – רק לא תחליף חלב! רק לא חלב מלאכותי!
הרי בקורס ההכנה ללידה אמרו לך במפורש שרק אישה שעברה ניתוח בשד או במוח לא תניק. אז מה לעזאזל לא בסדר איתך? למה לא מצליח לך? למה הפצפון ממשיך לייבב? אז תעצרי רגע. קחי אויר, הסדירי נשימה. יש עוד אפשרויות. הרי קיים סיכוי סביר כי את יחד עם גופך עברת חוויה קשה ויתכן שאפילו טראומטית. יתכן שאת לא יכולה לגייס את הכוחות הדרושים למשימה הזאת. ואת יודעת מה? זה בסדר. למרבה הפלא תוכלי להיות אמא נפלאה ומוצלחת גם אם לא תניקי. לא, לא נכשלת במבחן האמהות, ונראה לי שאולי גם התינוק שלך יעדיף אמא רגועה על פני אמא מתוסכלת.
כמובן שכדאי לנסות ולהניק. אבל אל תגמרי את עצמך בניסיונות כואבים ובתחושת כישלון ויסורי מצפון אם לא הצלחת. המצברוח שלך חשוב לבייבי שלך לא פחות ממערכת חיסונית איתנה. מה גם שמחכים לך מספיק התמודדויות, אתגרים, ריגושים וחידושים העתידים לתפוס חלק לא קטן בחייך. אז למה להתענות במשהו שאמור להיות נעים וטוב לשני הצדדים? אם זה עינוי, אין בכך טעם, ולא משנה מה כתוב בספרים.
ושלא תביני לא נכון, אין לי כל רצון להטיל דופי בחשיבות ההנקה, אבל כדאי לקחת את הדברים בפרופורציה. ההנקה מאוד חשובה וחיובית, בעיקר למי שמצליחה במשימה ונהנית ממנה. ברור הרי, שתינוק שינק לא בהכרח יסתובב לו בבגרותו מאושר יותר, עם איזה הילה וזוהר סביב ראשו וחיוך ממזרי על פניו שאומר – מכיוון שינקתי משדי אמי אני מבריק יותר, מוצלח יותר ועשיר יותר.

יאללה, לאחוז בגאון בבקבוק!

אז אם נורא רצית ונורא השתדלת ונורא כואב לך ואת מותשת, מתוסכלת ומאוכזבת, או אם מראש לא רצית, סתם כי לא התחשק לך אפילו לנסות, זה הזמן לאחוז בגאון בבקבוק ולתת לו באבקת התחליף.
אל תתביישי, אל תתחבאי ואל תצטדקי. את באמת באמת אמא מצויינת, נפלאה ומקסימה, גם אם ההנקה פסחה מעל שדייך.

תגובות

  1. רק כדי להיות הראשונה אני ממלא דף
    אני קוראת וחוזרת להגיב (-:
    אההההההההה השגתי את אורח לרגע נה נה נה נה נה

    אוקי התרשמתי…
    עכשיו לתגובתי:
    אני זוכרת שההנקה הראשונה דווקא הייתה חוויה
    ברגע שהתינוק גילה מה זה פיטמה
    היה קשה לשחרר אותה ממנו.
    מציצות לעיסות סיבובי לשון פרועים…
    זה מדהים
    הוא היה נרגע אחר כך וישן כל כך טוב
    אבל באיזשהו שלב נאלצנו להיפרד אני והתינוק
    הוא לא יצא יותר חכם, ולא יצר שום קשר רומנטי בינינו
    אבל בעצם
    אם אני חושבת על זה…..הממ……
    יש לזה קשר לזה שהוא היה תינוק בן 15 אני בכלל הייתי בגילו ולא הייתי
    אחרי לידה ולא היה שם טיפהל'ה חלב?

  2. מיכל עלק

    הימים הראשונים להנקה, אחרי לידת הבכורה, היו סיוט. הרעב הבלתי נגמר שלה והחלב שמאן להיווצר. כל זה בתוך הלחץ שאפף אותי בכלל, החבילה הצווחנית הזו שהיתה ביתי, והאחריות הגדולה, וחוסר האונים ואי הידיעה איך ומה.. "סליחה? איפה כאן מחלקת החזרות? זה בסדר, אני מוכנה גם לקבל זיכוי למימוש בעוד כמה שנים"…

    אבל תיכף אחר כך, למרבה המזל, עוד לפני שהיאוש נהיה בלתי נסבל ממש, החלב התחיל לזרום, החבילה הצווחנית נרגעה מעט, אמא של החבילה הצווחנית נרגעה מעט, ואז גם ההנקה נהייתה לי טבעית ונעימה.

    את צודקת בהחלט. אם זה לא מגיע אחרי מספר ימים של נסיונות עקרים אין טעם להתעקש. תינוק רעב הוא תינוק עצבני, ואמא של תינוק עצבני מתישהוא נהיית עצבנית בעצמה, ובכלל, חבל לבזבז את רגעי האושר הגנוזים האלה עם פלא הבריאה – תינוק שלך ממש – על תסכול מתמשך מהנקה שלא צולחת.

    • כי אני לא יודעת

      מחקרים מדעיים הוכיחו שהנקה זה טוב, אפילו שלי מראה כמה היא תורמת למערכת החיסון של הוולדות. אז בתור מי שראתה הוכחות חיות לכמה שהענין בריא ומוצלח אני לא חושבת שאני אוכל לא להניק כשאני אגיע לזמן הזה.

      האמת שאני עוד רחוקה מזה,מאוד, אבל הנה ,אני עוד אחת שאומרת: זה בריא, מאוד, זה נותן לתינוק הגנה משמעותית מפני מחלות וזיהומים שונים .
      אז כל עוד אין בעיות מיוחדות , אסכם בדברי ג. יפית "זה כדאי"….

  3. בועז כהן

    התיאוריות לא מדוייקות, בלשון המעטה. אמי הניקה אותי שנה פלוס, והייתי פי אלף יותר חולה וחלש ורזה ומעפן מאחותי, שתחיה, שמגיל שבועיים התחברה לבקבוק והיתה הילדה הכי קלה לגידול, חייכנית, שבעה, בריאה ותפוחה

    אני לא שולל הנקה ולא מחייב אותה. כל אשה צריכה להיות מחוברת לרגשותיה ולעצמה. אם בא לה? שתניק. לא בא לה? שלא תניק ותהדוף בנמרצות כל נסיון מיסיונרי מתועב לשכנע אותה שהיא לא יודעת מה טוב בשבילה.

    אין קשר הכרחי בין הנקה לבין הקשר שנוצר עם התינוק. לפעמים זה עוזר, לפעמים לא. איך, ככה, לפעמים… אמהות שאימצו תינוקות, ולא הניקו אף שניה אחת בודדת, אוהבות את ילדיהן – לפעמים – הרבה יותר מאמהות שהניקו שנתיים.

    יש צדדים לכאן ולכאן. להניק זה יותר זול (סימילאק ומטרנה וכו' עולים הון תועפות), זה יותר נוח (חולצים ו… הופ: ארוחת הערב מוכנה!) אבל יש עוד צדדים לעניין
    שבטח נשים יודעות עליהם הרבה יותר טוב ממני (למשל השאלה החשובה והבלתי פתורה, עדיין, האם הנקה הורסת את החזה, או לא)

    • זמרונה

      לדעתי לא רק שכנוע אישה להניק מתועב, אלא גם ואף יותר מכך מתועבת בעיני כל צורה של התערבות בחיי הזולת ונסיון לחנכו. איש הישר או הנבל בעיניו יעשה

    • כי אני לא יודעת

      בועז , מחקרים מדעים מתבססים על מדגם גדול ועל מובהקות סטטיסטית של התוצאות ולא על מקרה בודד.
      ואני מבטיחה לך , באופן עקרוני תינוק שיונק יהיה יותר בריא מכזה שלא.
      מכיון שבעולם המערבי הסכנה של תינוק להפגע קשות ממחלה זיהומית לא מאוד גדולה, אני בהחלט לא חושבת שצריך להכריח אמהות להניק .

    • מירנדה

      יכול להיות שיש קשר בין זה שינקת המון לזה שאתה כה אוהב לענג את נשותיך בליקוקים?

    • להניק זה לא יותר זול. מיד כשהנקתי, חיסלתי בקבוקי בירה, שוקולדים נהדרים, פירות יבשים תאנים ותמרים ושקדים, אני עליתי הרבה במשקל, והם עלו הון תועפות, קופסת מטרנה עולה הרבה פחות, ואני הייתי נשארת רזה, עכשיו אני צריכה לשלם לשומרי משקל, או דיאטנית בשביל לרדת.

      להניק אולי בריא לתינוק, אבל כואאאאאב לאמא,
      איזה תינוק שבע? כל שעה רוצה ציצי.

      הנקתי כמה ילדים הרבה בגלל רגשות אשמה,
      אבל ילדה אחת בכלל לא עיכלה חלב,או סויהאז קיבלה נוטרמיגן, וזה מה זה סיפור מסריח, בכניסתו ובצאתו עוד יותר.

      הנקה? טוב שזה מאחרי………

    • מי אמר שהנקה זולה?
      17 שקלים עולה חבילת פדים לחזיה. אצלי הן נגמרות אחת לשבוע. יותר יקר ממטרנה!

  4. להנקה יש צדדים נפלאים. כתבו את זה קודם לפני אז אני חוסכת.
    גם אני אחרי אחת שלא הלכה (למרות שאלוהים עדי, חודשיים וחצי היינו מתחברות בשביל העלק, ורק אחר כך בקבוק, בהוראת הרופא, אחרי שהיא כמעט גוועה, ויועצת ההנקה הגיע למשבר מקצועי, ואני הייתי על סף משבר אישיות), ועוד אחד שהלך כמו גדול (תשעה חודשים, לא שנה. אני נשברתי, לא הוא. ותכף גם יבוא הלמה).

    מה שלא מספרים ולא מגלים הוא, שכל כמה שנכון, שהנקה זה פאן לא נורמלי לאמא ולילד, יש שם איזה קטש קטן, בנהדר הזה, שנובע ממנו עצמו – מי רוצה לישון, כשאם בוכים, אפשר להרוויח את הכיף הגדול הזה המחובר לאמא, הכל כך אישי, רך, נעים, מספק, טרילילי?
    כמו כלום הוא היה קם כל שעה, במקרה הטוב, שעה וחצי. כמו כלום לא היה לי מושג אם הוא רעב – כי בניגוד לבקבוק, שאפשר לראות עליו, שככה היה קודם, וככה יש עכשיו, עם ההנקה אף פעם לא באמת יודעים. כמו כלום היינו מחוברים לילות וימים. כמו כלום שאלתי מסביב – ואינדיד, התינוקות שיונקים ישנים פחות טוב בלילה. אין לי את הסטטיסטיקה המוכנה כדי להוכיח, אבל נראה לי שזה פשוט ככה. וזה עניין. תנסו לא לישון שנה יותר משעתים רצופות ותראו. זה ממש עניין.

    לא באתי לדכא את יצר האמהות הטבעית המזינה הטוטלית של האמהות בפוטנציה. כיף חיים הנקה. גם בריא, גם זול גם זה וזה – אבל לבקבוק יתרונות משלו.

    אני גמרתי.

    • הניסיון שלי, ויש לי ארבעה ילדים, הוא שילדים יונקים יכולים לישון טוב לבלילות. הבכור שלי ישן בגיל חודשיים לילה שלם. ואז חשבנו שתינוק זה קל והבאנו עוד אחד. הוא כבר הראה לנו שתינוק יכול גם להיות מזיק רציני. ואז עד גיל חצי שנה הוא התעורר בלילות אבל גם ישן 5-6 שעות בלילה. החוכמה היא לישון איתו. אם הוא הולך לישון ב8 בערב, להשאיר את הכלים בכיור ואת הכביסה במכונה ולרוץ לישון. הבת שלישית התעוררה במשך כשנתיים בלילות אבל גם ישנה 6-7 שעות בלילה. כך שעם הנקה הם גם ישנים. אבל – מי שלא רוצה/אוהבת/נהנית/יכולה להניק, אין שום חובה כזאת. לדעתי הנקה היא טובה כשטוב לאמא לעשות את זה. כשהאמא עצבנית התינוק עצבני ומתעורר כל הזמן. אז קחנה זאת בחשבון ותעשינה מה שטוב לכן, כמו בכל דבר אחר. והעיקר שיהיו לנו ילדים בריאים ומאושרים. דרך אגב, מישהו זוכר אם הניקו אותו ואת ההרגשה? כך שבסופו של ענין זה לא ממש משנה. מה שחשוב זה מה שאנחנו מרגישים כלפי התינוק כשהוא נולד וגם לאורך שנות חייו.

  5. מדוזה

    קשה להניק. וכואב בהתחלה. ויוצר תלות אטומית לאמא. ואבא לא מסוגל לעזור(באוכל). וממש לא ישנים.
    אבל אני קוראת את הטקסטים, ולפתע מגלה שחיוך השתלט על פני בהיסח הדעת.
    ועכשיו, רק שנתיים אחרי, אני עשיתי לזה רומנטיזציה……

    ואל תגלו לאף אחד, אבל אני קצת מתגעגעת….ששששששששששששש…..

  6. אוריאנה

    גם אני מתגעגעת. בנצ'וק עוד מעט ילך לגן וזה מצויין כי אבא שלו כבר לא חי איתנו, ואני כבר מתאבלת ומתגעגעת לתינוק שלי. פעם יכולתי לערסל אותו ולמזמז אותו בלי סוף – היום בקושי נשיקה. על הלחי.
    אבל אני עם בועז בנושא התיאוריות – בנצ'וק ינק בדיוק שבועיים. זה היה סיוט, ודווקא אני התעקשתי בעוד שכווווווווווווולם אמרו לי "משוגעת. רדי מזה את מכאיבה לעצמך סתם".
    היום אין ילד יותר חסון, בריא, צחקן ושובב ממנו. אבל בשבועיים הראשונים לחייו הנקתי אותו את הקולוסטרום, שכה חשוב להתפתחותו המוחית. עכשיו איפה המדליה?

  7. ציצו בר ציצי

    זה מה שאתן יודעות להשריץ ולבכות אחר כך
    ושוב להשריץ ושוב לבכות
    ואז אתן משמינות כמו סופגניות
    והופכות למפלצות

    הכי טוב להחליף כל הזמן כמו גרביים

    • זו שיודעת

      אוי ג'ו ג'ו, פיצול אישיות חריף יהיה לך בסוף מרוב ריבויי ניקים
      אבל אני, ממרחקים אני מזהה אותך
      מי אני?

      • ג'ו המבתק

        אם היית מזהה, היית יודעת שמעולם בימי חיי לא השתמשתי במלה המגעילה "ציצי".
        אם היה לך מושג, כמו שאת מתפארת בשום-שכל, היית רואה שאין דבר בין סגנונו של אדון "ציצו בר ציצי" לסגנון הכתיבה שלי

        חוץ מזה שאפשר להגיד עלי הרבה דברים, אבל שנאת נשים הוא לא אחד מהם. אני אוהב ומעריך נשים

      • שירלי

        אנא הפנימו את החוקים הבלתי רישמיים הבאים:

        א. *התעלמות מתגובות מתגרות. *
        תגובות שאינן לרוחכם אנא התעלמו מהן. כל התייחסות לתגובה מתגרה רק מושכת תשומת לב ומסיטה את הדיון למקומות מיותרים (בלגניסטית, הרי ברור לכל שהבחור טמבל, רק שהשאר פשוט מדלגים הלאה ולא נותנים לו להנות מיחס כלשהו. הערה כמו טמבל לא פחות מיותרת מהתגובה עצמה).

        ב.* להפסיק את הנסיון הבלתי מוצלח בזיהוי ניקים מעל גבי האתר.*
        היחידה שיכולה לדעת בבירור מי עומד מאחורי כל ניק היא שפחתכם הנאמנה. כל נסיון כזה מצידכם מיותר (זו שיודעת לא רק שאת טועה בזיהוי, בתגובתך את מפריעה למהלך הדיון).

        כל מי שמעוניין להגיב לדברי מוזמן לשלוח לי מייל לכתובת: editor@bananot.com.

        יום טוב לכולם.

        שירלי,
        גננת לעת מצוא

    • שד חם

      גם אותך הישריצו?? ?

  8. פטמות נסדקות? כואבות?
    מדממות??
    איזה פחד! איזה נורא!
    למה צריך את זה, לעזאזל?

  9. ובתור אחת שעוד אין לה נסיון בזה, אני הרבה פעמים רק חושבת על זה שזה נראה לי כל כך כואב
    שמראש לא בא לי…
    ואם לאמא אחת לא ממש הולך, מותר לה להחליט שלא בא לה (ולא רק ביום שלישי…) ולא חייבת
    דין לאף אחד, ובטח לא לאלה שאוהבים אותה ויודעים מה טוב בשבילה…

    כשאני חושבת על זה, וזה נראה לי כל כך מפחיד, אני עדיין אומרת "אמא'לה"…

  10. סופרבייב

    כל הכבוד!
    מישהי סוף סוף קמה ואמרה את זה בקול רם.
    אני כן הנקתי. חודשיים שלמים.
    ולא איכפת לי להגיד את האמת שכולם ישמעו:
    לא נהניתי מזה
    לא היה בונדינג היסטרי
    והילד לא יצא מזה יותר מאושר
    להיפך!
    ברגע שהפסקתי להניק ועברתי לסימילאק,
    הבן שלי אכל יותר בקלות, ישן יותר טוב
    והיה הרבה יותר מאושר.
    ואין מה לומר – גם אני…
    אני ממליצה לכל מי ששואלת אותי לא להתחיל
    עם זה בכלל. המערכת החיסונית מתפתחת
    בכל מקרה ואת ישנה הרבה יותר טוב כשהציצים
    שלך לא דואבים ודולפים.
    ולשאלתו של בועז – הרס החזה הוא עניין אינדיבידואלי.
    במקרה שלי, זה עשה לו רק טוב…

  11. המומה

    את נציגה של חברות פורמולה או משהו כזה?
    מקבלת אחוזים על הבהלה של האמהות לעתיד?

    אני ממש בהלם!!!!
    את יודעת רוב אלה שיורדות על הנקה הם אמהות שלא הצליחו להניק ולא קיבלו הדרכה טובה ובתוך תוכן יש רגשות אשם עצומים….

    • סופרבייב

      את טועה.
      אני הנקתי חודשיים,
      הילד עלה חצי קילו בשבוע וכולם
      היו מרוצים, חוץ ממני.
      הכל כאב לי, נראיתי כמו פרה מינקת
      ועוד לא התחלתי אפילו לדבר על כמה
      כואב כשמפסיקים.
      אין לי שום רגשי אשמה
      עשיתי את שלי
      ואני מוכנה לצעוק בקול רם –
      לא חייבים להניק!
      אני בהחלט לא מתכוונת לעשות את זה שוב

      • המומה

        לא התכוונתי אלייך סופרבייב, התגובה היתה מיועדת לכותבת המאמר.
        אני בטוחה שבחדשיים האלה עשית הרבה טוב לילד שלך לכל החיים.

        אין לי חלילה בעיה עם נשים שלא רוצות להניק ולא עושות את זה, רק אם כאלה שיוצאות נגד ההנקה ומזהירות אחרות מפני ה"נורא מכל". מעין ניסיון לצרף נשים לקבוצת האלה שלא הצליחו (ששוב זה שונה מאלה שלא רוצות).

    • אלמוני

      את הבן הראשון שלי רציתי מאוד להניק כמו כל אם, הוא לא היה ילד קל וזה לא הלך (אולי בגלל זה הוא לא היה תינוק קל?…), ברגע שהתחלתי לתת לו מטרנה הייתי הרבה יותר רגועה. לא אשכח את תגובת אחות טיפת חלב: "אנחנו בעד הנקה" – מי היא בכלל, שחשבה שיש לה את הזכות לנסות להתערב בשיקולי הנוגעים לבני?
      את הבן השני שנולד שנתיים וחצי אחרי אחיו, כבר לא התעקשתי להניק, ודווקא בגלל זה כנראה, ההנקה הלכה מצויין.
      בקיצור – אין חוקים, אבל מנסיוני – מה שחשוב בהנקה זו הטכניקה והנוחות, אני קניתי כרית הנקה מיוחדת (כריתי שמה המסחרי) – צורתה מעין חצי עיגול והיא ממולאת בקלקר, כל כך הרבה יותר נוח, לדעתי, היה לה חלק נכבד בהצלחת ההנקה הראשונה שנמשכה 9 חודשים (וואו, קשה להאמין!!)

  12. השכנה ממול

    אני לא הנקתי. פשוט לא בא לי. אין לי הסבר אחר, הנוחות והזמינות של זה לא קרצה לי בכלל. להפך, ומה אם אני ברחוב או בקניון ובדיוק הוא צורח? לא אוהבת לראות את חולצות השד בפרהסיה ולא רציתי להפוך לכזו. האמת… למרות שאולי תחשבו את זה לאגואיסטי, גם פחדתי שיפלו לי השדיים. ואתם יודעים מה? הם נפלו בכל מקרה

    • פרחח

      בלי להביע עמדה ערכית לגבי ההנקה..

      יש בעיניי קסם רב במראה אשה מיניקה.. במקום פרטי, או ציבורי..
      כמו רוב הדברים אם זה נעשה בחן, זה יפה
      ואם זה נעשה בחוסר חן, גם חיוך אינו נאה..

      בעיניי, יש קסם בכך….

  13. מופתעת

    האמת היא, שלא ידעתי אף פעם שהנקה יכולה להיות כה כואבת… למה בעצם? למה פעולת יניקה של הפטמה על ידי שפתיים של גבר היא חויה מענגת ואילו פעולת יניקה של תינוק היא חויה כואבת?
    מה קורה עם החלב? לחץ? גודש? ואם מדובר במשהו כל כך טבעי, למה הוא גם כל כך בעייתי? למה אצל כלבות וחתולות זה כמעט תמיד בסדר?
    סתם, שאלות תם. אולי המנוסות בינינו יוכלו לענות.
    וחוץ מזה, אם זה עסק בעייתי, למה המיתוס אומר שזה עניין אופטימלי? או ששוב העניינים שלנו אחרונים בתור, וגם כאן מי שתלוי באשה (התינוק למשל) יותר חשוב מהאשה עצמה.

    • מדוזה

      הייתי חייבת להשחיל מילה, כי לשם שינוי אני חלק מהרוב ונורא נהניתי מההנקה.
      וגם שמתי לב שחלק ניכר מזה קשור לגישה. אם מראש חושבים שזה כואב ולא נעים, הסיכוי להצליח ולהנות קטן בצורה משמעותית.
      אמהות לחוצות=תינוקות לחוצים.
      לא מתאים לך- אל תניקי. זה רק יגרום סבל לך ולתינוק.
      רק להשתדל לא לגשת לזה עם אנטי, אחרת אין טעם.

      • וגם אני, גם אני, חגגנו על הנקה. זה לא אומר שלא התפתחו דלקות, גודשים, סתימות, אבצסים, פטריות, חתכים, נדמה לי שזה הכל, כל אחת ועניניה שלה.
        במהלך חודשים ארוכים של הנקה, קורה שיש תקלות כאלה. אני לא חושבת שזאת סיבה טובה לוותר. סיבה טובה לוותר יכולה בהחלט להיות, לא בא למישהי. כי אז באמת אין טעם. סיבה טובה אחרת יכולה להיות, שזה לא הולך. אני יודעת שהשמועות הן שזה לא יכול להיות, אבל יש כאלה, קורה, ואז מה. ובטח יש נשים עם סיבות טובות נוספות.
        רק בגלל שאולי, מתוך, נניח, חצי שנה של הנקה, במשך שבוע יהיו כאבים, לוותר על משהו כזה, למי שזה כן נראה לה חשוב, נראה לי חבל. לא יצא לי בינתיים, אבל שמועות מספרות, שלגדל מתבגרים כואב הרבה יותר, ובמקומות יותר רגישים.

    • אני רואה שהפחידו אותך כהוגן. ובכן, לא כל הנקה כואבת. לי לא היתה בעיה כלשהי בשדיים: לא גודש נוראי ולא חתכים ולא דלקות. הילד ינק בלי בעיות ועד היום (מעל שנה) הוא יונק בהנאה לצורך פינוק והרגעה (בנוסף הוא גם אוכל – חלום של כל אמא פולניה).
      אותי בכלל הפתיעה הכותבת של המאמר כיוון שלי היתה בעיה הפוכה. אני רציתי להניק ודווקא עלי הקשו. אמרו לי בהתחלה שאין לי מספיק חלב ולא כדאי להניק, ניסו לשכנע אותי שבקבוק לא מזיק ועוד ועוד…
      מהשכן יש לי עצה לאלו שמעוניינות להניק וקשה להן לעשות מה שכתוב בספרים: להיכנס למיטה ורק לשתות, לנוח ולהיניק. להשאיר את עבודות הבית לבן הזוג ופשוט להתפנק במיטה.
      זאת לא בטלנות – בזמן השינה והמנוחה ההורמונים שאחראים להפרשת החלב משתחררים.
      אני לא חושבת שחייבים להניק אבל אני חושבת שאם אתם רוצים לתת לילדיכם את הטוב ביותר אז הניקו.

  14. עוד כשהייתי תינוק… הציצי עשו לי את זה.
    צורח בוכה… נותנים לו ציצי… נרגע נרגע נרגע
    אז היום שזה לא יעזור?
    אני רק קצת לא רגוע…
    ציצי של האשה לפה ואני נרגע נרגע נרגע
    ואם לא הייתי יונק מציצי מה היה מרגיע אותי כיום מה? בובה עם פטמות מסיליקון?
    לא צריך להיות פרויד בשביל להבין את זה
    ואגב אין כמו שדיים של מניקה וטעמו של החלב כשאתה אבא הוא לא רק מרגיע ומשביע אלא גם אינטימי מאוד מאוד

  15. A nurse from New York

    Several things: first of all, why the pressure on the young, tired and emotionally confused mother – it is not a perfect timing, but, there is no other timing. The problem with breastfeeding is that once you stopped – you can't go back. A woman who declares that she has no intention to breastfeed is not supposed to go under any kind of pressure, but it is very frustrating for us as professionals to see a mother who gives up breastfeeding for the "wrong" reasons – of lack of knowledge, confidence, or just being tired and emotionaly exhausted. It is very rewarding to see moms who were on the point of braking and overcame it, with our help. They are always very thankful.
    The question of the sagging (falling) of the breast – it is rather a matter of luck. Breastfeeding will effect some women's breasts, as will pregnancy or age alone. Others will get lucky and stay with the same shape they had before. Anyway, it is a pretty weak excuse – everyone knows that diet can also cause the breasts to fall, but most women don't avoid dieting because of it…
    As to the example of Boaz and hi sister – I am sure that all the researchers from all over the world are crying and pulling their hair out: "Why, why have we spent all this time, effort and money, collecting data from hundreds of thousands of babies and children for decades, and ending up with the wrong conclusions, while all the time we could have just ask Boaz Cohen, who would tell us the truth!" Seriously, it is right that some "clinical researches" are not to trust ("anti wrinkle cream that was testes successfully on 17 women") but with breastfeeding this isn't the case. The results are well established for several decades, and the research population is huge. Also it is not a part of any conspiracy, because no one benefits from breast feeding, except for the mother and the baby.
    Sorry for writing it all in English…

    • ג'ולין

      אף אחד אולי לא מרוויח כספית משכנוע נשים להיניק אבל בהחלט יש אינטרס של אנשים מסויימים בעניין. אנשים שרוצים שנשים יראו את זה כייעוד חייהם ללדת ילדים ולהיניק אותם ולטפל בהם אם אפשר ללא דרישות מהאבא. אני לא אומרת שכל אחות שמנסה לשכנע יולדת טריה להיניק עושה את זה ממניעים כאלה, אני בטוחה שרובן פשוט דואגות לבריאות התינוק. אבל צריך לדעת שזאת החלטה פרטית של כל אמא. לספק לה את המידע ולא ללחוץ.
      זה נראה לי מתחבר נהדר לעקרון הרצף ולחיתולים רב פעמיים (ותחבושות הגינייות רב פעמיות!) שלכולם יש סיבות נפלאות אחרות אבל איכשהו פועלים להחזיר אותנו 100 שנה אחורה.

      • את צודקת מאוד אך לא ההנקה מחזירה אותנו מאה שנה אחורה אלא החברה בה אנו חיים שלא נותנת לאימהות תנאים מתאימים להניק ואחר כך לחזור לעבודה. באנגליה למשל קבעו שחופשת לידה היא שנה. למה בארץ חופשת לידה בתשלום היא רק שלושה חודשים? אמא זכאית לצאת להפסקת הנקה בזמן העבודה אבל רק אם היא עובדת יותר מ- 6 שעות. אתן מכירות תינוקות שיכולות להתאפק 6 שעות. נשים שלוקחות מספר שנים חופש כדי לגדל את הילדים ורוצות לחזור לשוק העבודה נשאלות מה הן עשו במשך כל הזמן הזה אף על פי שניהול משק בית דורש לוגיסטיקה לא פשוטה כלל וכלל – עמידה בזמנים, ניהול תקציב, אקונומית ועוד.
        הבעיה היא לא ההנקה הבעיה היא שאנחנו לא נלחמות כגוף לשנות את פני החברה בה אנו חיים.

    • בועז כהן

      לא צריך להתנצל. זה היה מעניין לקרוא

    • פרחח

      משהו קטן על אחיות במחלקות "יולדות"

      כאבא, עברתי שתי מחלקות שונות – באותו בית חולים – עם שתי אסכולות שונות.
      ההבדל בינינהן אחות ראשית דומיננטית.

      בלידה הראשונה, שהייתה "קלה" (כמה שלידה יכולה להיות קלה) הילדה הייתה עם האם החדר ובית החולים התייחס אלי כ"אבא" ולא כמיטרד. איפשרו להיות במקום עם בת זוגי ועם בתי. זה הקל עליה והקל עלי. ויכולתי לחוות את חווית האבהות, באווירה נעימה.

      ואז, בלידה השנייה, אחות שונה, סטאלג חדש.

      נתפסתי על ידה כאוייב העם. להרחיקני מיד. הסברתי לה, שבת זוגי שעברה ניתוח קיסרי זקוקה לתמיכה ולסיוע, ושזה לא יכול להיות רק בזמני הביקור.
      הסברתי לה, שיש בכוונתי להאכיל את בתי..
      הסברתי לה, שיש לי עוד ילדה, שכרגע אמא שלה לא אתה וכי גם היא לא מסונכרנת עם זמני הביקורים..
      יש גן וכו'

      היא הביטה בי בבוז ובזלזול ואמרה:

      יש שלט וכתוב עליו מהן השעות אדוני.
      והוסיפה:
      אתה יכול להעביר מחלות (שידוע שעוברות רק בשעות שאינן שעות ביקור)
      אנחנו כבר נאכיל את הילדה אין צורך בעזרתך..

      כמובן שזה עזר לה מאד……
      רק טרחתי לספר לה, אגב כך ש"צפצתי" עליה ועל השלטים, שאם אינה יודעת, הרי שבבתי חולים יש חיידקים שאופייניים רק לבתי חולים וכי היא כנראה נשאית של אלה
      ביקשתי ממנה בנימוס להתרחק ממני ומבתי ומבת זוגי, שמא היא תדביק גם אותנו.

      אז אני שמח שלך יש סיבות נכונות וציבות שגויות..
      מעניין איזו אחות מהשתיים את

      ומעניין למה את חושבת שאחיות יודעות יותר ממי שלמד זאת בדרכים אחרות, למשל?!

  16. myodea-ma

    אני לא מבינה בזה, אבל שמעתי תיאוריות נאות למדי, על נשים שמתגרות קשות מההנקה. אז מי מתכוון לאשש את התיאוריה? אנא, אל תפריכו אותה כל כך מהר, היא נורא מוצאת חן בעיני.

    • מגיב בקיר

      הא. זו עובדה ידועה. עצבים מגיעים למרכז העונג במוח גם מהדגדגן וגם מהפיטמות. ידע הכרחי לכל גבר. הבעיה היחידה, שיש נשים שמרגישות לא בנוח כאשר הן מגורות מינית מהילד שלהן.

      • אני באופן אישי לא אוהבת את המגע הזה. המגע מציק ולא נעים בכלל. אין לי מושג אם אני אניק או לא (כשיגיע הרגע) אבל העניין ממבט חיצוני נראה לי לא מלהיב. אין כל סיבה בעולם לא להשתמש בתחליף אם. כמו שכתוב בכתבה החברה שאנו נמצאים רחוקה שנות אור מהטבע. ברור שטוב יותר גם לחמם אוכל לדוגמה בתנור ולא במיקרו, לשתות מיץ תפוזים סחוט (אמיתי) ולא המותגים שקוראים לעצמם טבעיים. אותו הדבר לגבי הילד. אין סיבה להצמד לספרים. אין סיבה לסבול, בשביל זה מקלים לנו על החיים עם התפתחויות כמו חיתולים חד פעמיים, תחליף חלב וכו' וכו'.

    • זו שיודעת

      אוי מי יודע זה ממש לא נעים אבל כן, זה נכון
      כבר הרגשתי סוטה פדופילית, הוצפתי רגשי אשם ומאוד קיוויתי שלא אטריד מינית את הילדה
      אללה יסטור

  17. צ.לוליטה

    נדמה לי שהתשובה לקשיים טמונה בעוד מקום שהכתבה שלך פחות מתייחסת אליו וזה הנושא התרבותי, או המסרים להם אנו חשופות – כילדות ואח"כ כאמהות צעירות – לגבי טיבה של האמהות ומהי "אמא טובה". במשוואה הזו חלק מאמהות היא להניק וברור שהנקה היא פעולה שבאה באופן טבעי עם הפיכתך לאם ועל בעיות וצרות וקשיים אף אחד לא מדבר…
    יש באמתחתי שני נסיונות – הראשון טראומטי והשני מוצלח ומהנה (וכן-כן, גם מחרמן, אבל זו כבר אופרה אחרת). בראשון הייתי חדורת מוטיבציה להניק, היה לי ברור שזה טוב וחשוב ובריא ובעיקר – כיף לשני הצדדים המעורבים בעניין. אבל החלב לא בא (או כמו שאמא שלי אמרה: כנראה שגם את כמוני פרה גרועה) והלחץ והחרדות רק החריפו את המצב, יחד עם הפרצופים של אחיות טיפת חלב, שלאם בתחילת דרכה נשמעים כמו דברי אלוהים חיים ולא עזר כלום. הוא לא ינק טוב ועלה מעט במשקל ונראה כמו פליט ביאפרי. נסיון אחרון היה לפנות ל-"לה לצ'ה" ושיחה עם היועצת שלהן הבהירה לי שכנראה המתכון להפיכתי לאם טובה הוא התחברות באינפוזיה של 24 שעות בין הרך הנולד לשד התורן…ההקלה באה עם המעבר לבקבוק והעברת האחריות על העליה במשקל לחברות הפורמולה למינהן.
    עם השניה הייתי כבר יותר מנוסה ורגועה והדברים הלכו מצויין וחלק והיה כיף וזורם ומענג. אולי זה גם עניין של בשלות או פשוט שהידיעה על האפשרות לעבור לבקבוק היתה מספיקה בשביל להוריד את רמת הלחץ.
    מה שאני מנסה להגיד זה שחשוב לשבור את קשר השתיקה ולהגיד בקול רם שלא תמיד זה טבעי וזורם וכיף ולחץ סביבתי מאנשים שונים ומשונים לא מוסיף לעניין..

  18. מריה

    למה גברים כל-כך אוהבים להניק?

  19. רחלי

    לידיעתה של נועה וכולכם – אתמול, לגמרי במקרה, נתקלתי במחקר המאשר יתרונות נוספים להנקה: ככל שנשים מניקות זמן רב יותר במהלך חייהן (מדובר על זמן מצטבר ומינימום של שנתיים), סיכוייהן ללקות בסרטן השד מצטמצמים בכחמישים אחוז…. המחקר נערך על ידי חוקרי אונ' ייל בארה'ב, ובדק מאות נשים בארצות העולם השלישי בהן הנקה ממושכת נפוצה יותר וכן נטולת עכבות מיניות.
    בהחלט לא אומר שחייבים, אבל אם עד כה השיקולים היו הקשר עם התינוק ובריאותו, כעת, יש סיבה נוספת והיא קשורה ישירות לבריאותנו…(גם אם לא בהכרח שפיותינו).

    • ענת סימון - מדריכת הכנה ללידה מטעם ה"מרכז הישראלי לחינוך ללידה"

      כל כך הרבה תגובות אמוציונליות היגיעו בעקבות המאמר "שדיים אין לה" וכל כך מעט עובדות נכונות. ההנקה היא ההמשך הישיר של ההריון. כשם שהתינוק ניזון מאימו במהלך ההריון כך הוא ממשיך לקבל ממנה את כל מה שהוא צריך גם לאחר שנולד. ההנקה היא אמנם פעולה טבעית אך בחברה "לא טבעית" כשלנו יש צורך ביעוץ והדרכה נכונה כדי להצליח בהנקה ולהימנע מבעיות כמו פצעים, סדקים,חתכים בפטמות וכו". (אגב! גם לידה היא פעולה טבעית ובכל זאת רובינו מתיחסים אליה כאל מחלה שמחייבת אישפוז בבית החולים והתערבות רפואית). אני מסכימה שאין להכריח אשה להניק אך יש לצייד אותה באינפורמציה נכונה ואמינה על מנת שתוכל לבחור מתוך ידע ולא מתוך פחד . חלב אם הוא מזון חי ולכן ההרכב שלו משתנה כל הזמן (אפילו תוך כדי ארוחה אחת) ומתאים את עצמו לצרכים המישתנים של התינוק. לדוגמא : אם האם והתינוק נחשפו לוירוס מסוים והאם מפתחת נגדו נוגדנים., תוך זמן קצר יועשר החלב שלה בנוגדנים שיעזרו לתינוק להילחם בוירוס. אינני רוצה להלאות אתכם ביתרונות חלב האם לתינוק (שכבר ידועים לכם) אבל אני רוצה להאיר עינכם ביתרונות ההנקה לאם המניקה:
      1. ההנקה גורמת להתכווצות מהירה יותר של הרחם וחזרה לגודלו המקורי (כלומר עוזרת להוריד את הבטן הבולטת)
      2. ההנקה עוזרת לאמא לרזות מכיוון שהיא גוזלת מן האם כ700 קלוריות ביום. (בתנאי שהאם תאכל בצורה סבירה ולא תפצה על 700 הקלוריות הללו בעוד 1000 קלוריות).
      3. אימהות מניקות שלא מקבלות מחזור במשך מספר חודשים (יתרון בפני עצמו) סובלות פחות מאנמיה.
      4. נשים מניקות חשופות פחות לחלות בסרטן השחלות וסרטן רירית הרחם.
      5. הצלחת ההנקה מעוררת באם רגשות של סיפוק וביטחון עצמי.
      ומן הצד הפמיניסטי:
      א. ההנקה לא פוטרת את אבא מאחריות על התינוק. אמנם רק אמא יכולה להניק אבל אבא יכול לחתל, להרגיע על הידיים, לרחוץ, להלביש והשכיב ועוד…
      ב. השדיים אינן רק אובייקט מיני אלא גם איבר תיפקודי שמאפשר לנו לספק את צרכי התינוק.
      ולסיום אני חוזרת שוב!
      למרות כל יתרונות ההנקה , ברור שלכל אשה יש זכות מלאה על גופה ואין להכריח אותה להניק . מצד שני רצוי שנהיה תומכים וסבלניים יותר לגבי נשים שהחליטו להניק (גם אם הן עושות את זה בקניון או בבית קפה כי דוקא שם התינוק שלהן היה רעב….).

      • myodea-ma

        באמת תודה רבה על המידע! (ואני חייבת להעיר בסוגריים, על הסוגריים שלך, שהלידה היא אמנם אירוע טבעי, אבל אין להתכחש לסכנות הכרוכות בה. יש מקרים שרק בבית חולים אפשר להציל את חיי האם והתינוק – ובעידן של הפריות חוץ-גופיות ולידות מרובות-עוברים, על אחת כמה וכמה).

  20. פרחח

    ההכנות לבואו של היום היו רבות, התהיות מורכבות והחששות רבים. התזדקר אם לאו, האם יפרוץ הנוזל, ומה יהיה ערכו. הסגולי, התבוני, החיסוני והתזונתי.
    הסבתא לעתיד החלה לגשש, לא הייתה לה עננת ספק. שהוולד יינוק גם יינוק.
    היא ידעה שזו בת, אולטרה סאונד ואולטרה לייט ועוד עניינים אחרים, אך מבחינתה לא היה הבדל
    אין מעמד למין הנולד/ת, יש רק מעמד ליניקה.

    הוא ואם תרצו היא תינק. היא לא תקבל מוצץ, כי זה יפגום, היא לא תקבל תחליפים, שלא תתרגל. היא תינק וכדאי לה להצליח. כאן לא יהיו פשרות בחסידות יודעים הכל. רק חלב אם יביא שלום.

    האוייב סומן, מטרנה, גייסות נוספים כמו סימילק אותרו ומוצבו, משקיפים הוצבו בפאתי כל פינה ובפיהם המסר הברור:
    מוצץ? ערפו את ראשו.

    והנה הגיע היום ואתה הלידה, והטיעונים שטפו בעת תפור התפרים. זה מחסן, זה בריא, זה נכון, זה מדוייק, זה הוכח… רק חלב אם יביא שלום!

    העובדות לא יבלבלו, הנכונות לא תשפיע, המשקל לא יבלבל ומצבה של האם? מי שואל, היא כבר תתגבר!!!

    היא כבר השתינה וכבר ניסתה לינוק, כמה חכמה הילדה, בקרוב אוניברסיטה!
    אבל היי מה קורה? זה כל כך הולך..
    העיניים של הסבתא הבחינו בתנועה חשודה. הוכנה בהחבא משאבה!
    משאבה? היא זעקה, אצלנו חסידות הלבנה, אין משאבות.
    אצלנו זה טבעי, טבעי בלבד, כמו שמש, כמו מים, כמו טופו וכמו ציאניד. אצלנו זה ישר מהשד!
    עוד מעט תתנו לה מוצץ סיננה מבין שיניה…

    אבל זה צהבהב, זה חלב אם ניסתה להתגונן, זה רק יאפשר לנו לחלק את הנטל, לאפשר לי שעות שינה.. אני כל כך עייפה.
    בחסידות לא ויתרו, שינה, סיננה הסבתא, יהיה לך מספיק זמן לישון. אתת לא חושבת על עתיד ילדינו. איך יבוא שלום?!

    הקרב הוכרע לאחר התגוששות קשה. בינתיים משאבה, ויהיה גם מוצץ. מטרנה? נראה בחודש הבא!

    כמובן שמטרנה הגיעה במלוא הדרה, והמשקל עלה ועלה והילדה איכשהו, באופן מוזר לא חלתה!
    למרות שאין לנו ספק שתוך שבעים או שמונים שנה ייראו הסימנים ותחול ההדרדרות.

    עם השנייה זה כבר לא היה פשוט
    הסבתא ארבה. היא ידעה שהנורא מכל לפניה.
    יש ניסיון עבר, היה מוצץ והיה מטרנה. והסבתא לא ויתרה.
    וכשנולדה השנייה, הסבתא ישבה מול החדר, לא הטרידה אותה העובדה הפשוטה שהיה ניתוח והאם עייפה וכאובה. את השד עכשיו, היא דרשה.
    הדלת נטרקה בפניה ואולם מבטה חדר מבעד לעץ העבה והמשיך וניסה לנקב את הבקבוק
    כי בחסידות הלבנה לא מוותרים. כי ידוע לכל רק חלב אם יביא שלום!

    למגננה גוייסה גב' דמגוגיה:
    שמת לב שסטטיסטית במקומות שבהם יש צריכת חלב אם בלבד, תוחלת החיים נמוכה, תמותת התינוקות גבוהה, יש מלריה ובילהרציה?? ?? ? (בהודו, באפריקה, וכו')
    ולצידה האמירה הנבונה:
    אבל במטרנה יודעים בדיוק מה הילדה קיבלה…
    וחוץ מזה, מה עם בריאות נפשה של האשה ושעות השינה?
    ומה עם העובדה שילדים מוזני אבקה אינם חולים יותר, קטנים יותר או צורכי אנטיביוטיקה?

    לכל אלה לא היה ערך, שכן בחסידות הלבנה יודעים:
    רק חלב אם יביא שלום!
    חשוב לציין, שהשנייה שלא הוזנה מעולם בחלב אם, חלתה פחות מהראשונה, סבלה פחות מכאבי אזניים, גרון וכיו"ב.
    בל.. גם לשנייה זה כנראה יעבור בעוד שבעים או שמונים שנה!
    לחסידות כמובן זה לא שינה. ההוראה שניתרורה. הרחיקו אות מיולדות הרחיקו אותה מאמהות – השפעתה רעה!

    ומשהו רציני:
    חלב אם הוא ה"בדיוק" שהאבולוציה יצרה. לכן, כנראה שהוא בהיותו תקין, היעיל ביותר.
    ואולם בהנתן העובדה שהתחליפים עובדים מצוין, שיש יתרונות אחרים לצידם. זו זכותה של האם להחליט החלטה, ללא עול מוסרי, כיצד היא רוצה להזין את עולליה.
    אם תרצה תחלוץ שד, אם תרצה תיעזר במשאבה ואם תחפוץ תעניק מזון מהמדף. כל הדרכים כשרות באותה מידה…
    כמובן, מחוץ לגבולות החסידות הלבנה!

    ומאיה, ינקה ושתתה מן הבקבוק חלב אם עד לגיל חודש

    • האיש הרגיש

      להדפיס ולחלק עותקים בבתי יולדות ובטיפת חלב, ב"דרך אם" וגם ב"לה לצ'ה". הפרחח בעד להחזיר את השדיים לנשים – חמדני הנקה: הרפו ידיכם מדדיהן של נשותינו. כי שטח משוחרר לא יוחזר
      לא לא.
      שתי פטמות להן
      זו שלנו
      וזו גם כן

      והתינוק? שיהיה עסוק
      עם הבקבוק
      בזמן שאבא מזיין

      • פרחח

        קמצ שונה, איש רגיש…
        פטמות להן וכולן שלהן…..

        ולא הבנתי מה הקשר בין הנקה לזיון, באמת שלא.

        אבל אני יודע היטב מהי חלוקת נטל ומתן אפשרות לאשה למנוחה ולצבירת שעות שינה.

        מי שילדה תדע לספר לך שהעייפות הנוראית והבלתי פוסקת היא אחד הגורמים הקשים ביותר אחרי הלידה.
        למי שאופציית חלב האם עדיפה בעיניה, ניתנת אפשרות להניק ולשלב זאת בהזנת חלב אם באמצעות בקבוק.

        אצלנו, עם הראשונה כך נהגנו. וכך, כל הלילות בשלושת החודשים הראשונים, היו עלי. והיא זכתה לשעות השינה שלה.
        היא העדיפה בתחילה חלב אם. אז הילדה קיבלה חלב אם.
        כשהיא העדיפה תחליף, אז הילדה קיבלה תחליף.

        ולגבי זיונים…
        טוב, בזה אני בכלל לא מבין!!!

    • כי אני לא יודעת

      נכון , באמת בעולם השלישי תמות התינוקות גדולה אבל ….
      הידעתם שבעולם השלישי אחת השיטות להגן על הרך הנולד ממחלות זיהומיות היא -לחסן את האימא נגדם? שאם שנחשפה למחלה מסוימת ,יכולה לחסן את התינוק באופן טבעי , וכך להציל את חייו.

      בואו נחשוב מה היה קורה עם היה מגיע משלוח גדול של מטרנה לחור נידח בעולם השלישי, כמה תינוקות היו מתים כי מערכת החיסון שלהם לא יכולה להתמודד עם המחלות הזיהומית ששורצות באפריקה.
      אז נכון שאנחנו לא חיים באפריקה ושהמחלות הזיהומיות כאן הם לא גורם המוות מס' אחת ,אבל תמותת התינוקות בעולם המערבי היא לא נמוכה בגלל מטרנה, וחלב אם בטוח שמזין יותר.
      אבל שוב, אם לא הולך, אם אי אפשר, למזלנו יש תחליפים ולמזלנו ההגנה החיסונית שנותן החלב בעולם המערבי היא רצויה אבל לא הכרחית .

      ופרחח, מחקר מדעי לא מבוסס על פרטים אלא על אוכלוסיות ומדגמים רחבים ,אי אפשר להסיק מסקנות אינטליגנטיות על סמך מקרה פרטי (הלוואי שהיה אפשר, כמה עבודה זה היה חוסך לנו במעבדות….).

      • פרחח

        יקירתי, מעט הומור….

        המדגם של העולם השלךישי היה כמובן כהערה בהומור, שהתייחסה לגב' דמגוגיה. נא לשים לב.

        זה נכון מאד שהאם מחסנת את ולדותיה, רק שזה קורה באמצעות מחזור הדם, לכן חיסון של האם, מועיל לתינוקות שנולדים.

        העובדה שבעולם המערבי יש תוחלת חיים גבוהה יותר, בוודאי שאינה קשורה למטרנה, אבל היא גם אינה קשורה לחלב אם. היא קשורה להגיינה, למזון, לרפואה ועוד…. בעולם המערבי יש טרנד היסטרי של חלב אם, זה לא מעלה את תוחלת החיים וגם לא פוגם בתוחלת החיים.

        לגבי מחקרים מדעיים.
        בתגובה שלי לא הייתה כמובן שום התייחסות לכך, לא כך ולא אחרת, ההתייחסות כולה הייתה על דרך ההומור.

        עיקר מה שרציתי לומר:
        ההתייחסות אל האם על ידי הסביבה, בכל הקשור להנקה, היא בעלת מאפיינים כיתתיים דתיים.
        אנא הרפו מהאם.
        תנו להחליט בדרכה, על פי העדפותיה ושיקוליה מה היא מעדיפה.
        זו שרוצה להניק – סבבה.
        זו שרוצה לשלב הנקה עם שאיבה כדי לשמור על עניין חלב האם ומצד שני לאפשר הזנה באמצעות בקבוק – גם סבבה
        ומי שמעוניינת להזין באמצעות בקבוק ותחליפים, גם כן סבבה.

        הכל על פי העדפת האם – כל אחת לעצמה מבחי שתיאלץ לתרץ או להסביר או להסתיר. כי אין כאן עניין מוסרי ואין לאיש זכות להעביר את העדפותיו האלה לאחרות בכלל ובמיוחד לא בעת שהן פגיעות יותר.

        לגבי מחקרים, מי יודע מה.
        כמה חבל שאת "סוחבת" איתך מאמרים ותגובות קודמים ומגיבה עליהם כאן.
        חשבי על זה….

  21. myodea-ma

    אבל מה יעזור חלב-אם או תחליף חלב, כאשר גם התינוק וגם אמו סובלים מתת-תזונה ומלחמות, ומתנאי סניטציה ירודים במחנה פליטים, ורק לפעמים פותחים בשבילם בית חולים שדה? ומה איכות החלב ורמת הנוגדנים בחלב של אשה שסובלת מרעב? אלה בדיוק המשתנים המתערבים, שמאפשרים להפריך את המסקנה הבלתי מבוססת, פרי עטו של הפרחח, ולפיה "במקומות שבהם יש צריכת חלב-אם בלבד, תוחלת החיים נמוכה, תמותת התינוקות גבוהה, יש מלריה ובלהרציה".

    • פרחח

      כמה חבל שאת פשוט מגיבה מבלי לקרוא.

      איש לא טען שיש קשר בין תוחלת החיים הנמווכה באפריקה לחלב אם………חסר לך חוש הומור וסבלנות. פשוט אני לא רוצה לומר שאת לוקה בהנת הנקרא. תקראי, לאט ואז תבחיני בכך.

      ואגב, סיפור הנוגדנים וחלב האם די מופרך….

      הנוגדנים מועברים לתינוקות באמצעות מחזור הדם המשותף……..

      העניין הוא כמובן שאין קשר בין תוחלת חיים לחלב אם. פשוט אין!!!

      חבל, מי יודע מה, כמה חבל שאת כל כך לא עניינית!!!

      • myodea-ma

        התחלת לבלבל בין "מי-יודע-מה" ובין "כי אני לא יודעת". שתי נשים שונות, אני מקווה.

      • כי אני לא יודעת

        במקרה אני די מבינה בנושא -אז הנה העובדות :
        נוגדנים אכן מועברים לעובר באמצעות מחזור הדם המשותף, אבל גם בחלב האם ומניסיוני הם תורמים מאוד לולד.חוץ מזה שאורך חיי הנוגדן מוגבל כך שבשלב מסוים הנוגדנים ממקור השליה הולכים ונעלמים.
        במקביל מתפתחת מערכת החיסון של התינוק כך שהוא לא נשאר בחסר חיסוני אבל עדיין , תוספת של נוגדנים נגד גורמי מחלות שונים לא מזיקה.

  22. אני מסכימה לגמרי עם הכתבה הזאת ושמחה שהנושא הועלה
    לאחר לידת בני המתוק חשבתי שהינה אני שולפת והוא יונק -כמו בסרטים
    גם בסרטים הלידות נראות קלות מאד יחסית למציאות
    בכל אופן זה היה לא קל בכלל עייפות מהלידה פטמות לא בולטות מספיק גרמו לי למסע אחרי כל המוצרים המלאכותיים ,כגון משאבות למיניהם פטמות סיליקון לסוגיהם מסאג'ים במקלחת
    מדריכת הנקה שמנסה ללמד אותי את הדבר שחשבתי שאין מה ללמוד בו תוך כדי שהיא מסבירה לי באים לבקר אותי אנשים והכל בלחץ וכמובן ששאלת המפתח של כולם היא:
    את מניקה?
    גיליתי שבמיוחד גברים אוהבים לשאול את השאלה הזאת כאילו זה עושה להם משהו
    רוצים לדבר על הציצים שלי במסווה של התעניינות בתזונה
    בקיצור אחרי שהרגשתי שעשיתי כבר הכל החלטתי שזהו
    אני עוברת לבקבוק-תחליף חלב אם חכם והכל טוב

    ובכל זאת יש לי המלצה קטנה
    החלב הראשוני שיוצא בימים הראשונים הוא חלב בצבע צהבהב מאד מרוכז ושומני והוא נקרא קולסטרום והוא בעצם מכיל את כל החומרים החשובים לילד ולחיזוק המערכת החיסונית
    כך שאני ממליצה להצטייד במשאבה עוד לפני הלידה ואם לא הולך קל אז לשאוב את החלב הזה
    אפילו כמות קטנה -זה חלב פלאים.

  23. האיש הרגיש

    האם גברים
    מתחרמנים לראות
    אשה מניקה?

  24. אמיליה

    כתבה חשובה חשובה!

    כמי שראתה את חברתה הטובה מתענה, סובלת בוכה ולא ישנה במשך חמשת השבועות הראשונים של חייו של בנה הבכור סביב עניין ההנקה אני חושבת שכל מילה בכתבה חשובה. הרעיון הוא לא לצאת נגד הנקה אלא לתת לגיטמציה גם בלי הנקה. ובלי רגשות אשמה.
    יש לא מעט נשים שנמצאות אחרי הלידה במצב פשוט טראומטי: כאבים זעזוע וחוסר שינה מתמשך + הורמונים יוצרים תערובת קטלנית!!! החברה הזו שלי הקדישה כל רגע של ערות ושפיות לנסיונות להניק. כולל יועצת הנקה והכל – וזה לא הלך! ומה שהיה הכי מדכא זה שכל יועצת הנקה "טבעית" "דרך-אמית" "עתירת שדיים ואנגלוסקסית (לא יודעת למה אבל זה הולך יחד) יודעת לדלקם ש: "אין אישה שלא יכולה להניק" . אז מה המסקנה: כמובן! שאת- האגואיסטית והמפונקת פשוט לא מוכנה להתאמץ עוד טיפה.

    אז זהו. הכתבה חשובה ונורא מבאס לראות שגם לתגובות כאן מגיעים כמה סקס-מאניקים שמנסים למשוך את השיחה למין. האלו!!! לכו תאוננו באיזה צ'אט עם נער בן 14 שמתחזה לאישה. או יותר טוב: תחזרו מוקדם הביתה מ *העבודה* ותעזרו לאשתכם.

    • הנותנת

      אני חושבת שלמען הילד שלך, שהוא חלק ממך (ומאישך) שווה להתאמץ עוד טיפה ולהיות קצת פחות אגואיסטית ומפונקת. אחרי הלידה, מה זה הכאב של ההנקה?
      גם זה נראה לי נעים כקונספט..

  25. הנותנת

    אני לא מבינה מה אתכן, ואולי אני מדברת כאן רק באופן תיאורטי כי ילדים עוד לא חבקתי.
    אבל איך שאני רואה את זה, כמה שזה יכול לכאוב, להניק זה להעניק. אני הייתי מעדיפה לתת לידי משהו ממני, הכי פיזי שאפשר, יותר מחיבוק. פשוט את נוזליי. לא רואה משהו יותר מוחשי להענקה מאשר ההנקה. איך שאני רואה את ברגע שאני נעשית אמא, עלי לחשוב על טובתו של יציר חלצי לפני שאני מתפנקת בכל מיני "כואב לי" "לא נח לי", ואם זה אומר להעניק לו את נוגדני ועוד כלמיני קונצים ביולוגים כאלו, אז ודאי שעדיף.
    מלבד זאת אם אתם שואלים אותי, כל המחקרים שמראים אחרת בטח מומנו על ידי אותם יצרני תחליפי החלב…

    • אלמוני

      אם אין לך שום ניסיון משלך בעניין, לפחות תתבטאי ביתר זהירות וענווה כשאת מגיבה לדבריהן של בעלות ניסיון. נראה אותך כשזה יהיה אקטואלי. אולי תודי שהן צדקו, ותודי להן שעזרו לך להבין שיש אופציה לוותר ושהיא לא פסולה.

    • חזה גדול

      ואני אוהבת להיניק. בינתיים את החבר שלי, ובעתיד גם את ילדינו

  26. דגנית

    אני מסכימה לחלוטין עם כל הכתוב בכתבה. כל הכבוד שיש למישהו האומץ לחשוף את הצדדים הפחות נעימים שבהנקה. גם אני עברתי מסכת ייסורים בהריון הראשון שלי (בשל רגשות האשמה שלי המשכתי להניק חודש ואח"כ פשוט התמוטטתי). אני לקראת לידה שניה ואני יודעת שלא אתן לנושא להישנות (ילך => יופי, לא ילך => לא נורא).

  27. כל מה שכתבתן , נכון ומוכר מאוד. אבל מה שאני חושבת, בתור מניקה בזמן אמת, ואפילו בפעם השניה (כלומר, יש גם נסיון) שבלי לדעת מה אומרות הסטטיסטיקות, אני חותמת לבן (!) ע"ג לבן שרובנו אומרות בדיאבד "הנקתי". שבוע , חודש, שנה, לא משנה. מלמעלה סדרו את זה ככה, שברגע שהתחלנו, לא מפסיקים מהר. אתן יודעות כמה פעמים רציתי להפסיק עד סוף החודש הראשון? כמה הנקות יש ביום? כפול מספר ימים בחודש- ככה פעמים רציתי.

    • שלחתי את המייל לפני שסיימתי, אז אני ממשיכה-
      רוצים להפסיק בגלל כל הסיבות שמניתן, אבל מה עושים עם כל החלב שנערם שם. לשאוב במשאבה? קודם צריך שתהיה. עד שמגיעה משאבה, והנה עברו עוד יומיים. הנה הגיעה, ואיך זה? כיף הא?! לפחות כשהפטמה בתוך פי התינוק לא צריך לצפות בה נמתחת לממדי שיא!! וכמה זמן שזה לוקח, וכואב, לדעתי אף יותר. אז בסוף דוחפים את השד לפה של התינוק, וצורחים בשקט(רק אשה מניקה בשבועיים הראשונים יודעת מה זה לצרוח בשקט) אבל כל מה שרוצים, זה שהמשאבה החיה הזו, תרוקן סוף סוף את הגודש הזה. אחרי שבועיים , הכאב ,כבר פחות נורא, מי שבאמת נחושה להפסיק , תצליח למצא את הזמן לדדות אל הרופא ולבקש מרשם לכדורים שיפסיקו את יצור החלב , הרוב לא יצליחו להגיע אליו, וכך יעברו עוד שבועיים. מה אמרתי? רובכן תניקו, אני מבטיחה לכן! מי שחסרת כל כוח סבל מינימלי, עדיף שלא תתחיל עם זה בכלל! אבל רובכן לא תתאפקנה…..ובהתחלה ממש, כשהפטמות עוד לא סדוקות, זה לא נורא כואב….ויעברו כמה ימים….ותגלו שהכל מסודר מלמעלה (או איפה שזה לא יהיה) כמו עוד הרבה דברים שקשורים לתינוק . טוב אני הולכת להניק…לילה טוב!!

  28. נועה – כל הכבוד!!! לרגע התבלבלתי וחשבתי שדיברת עליי….
    כשחזרתי מבית החולים חובקת את עוללי הבכור הייתי חדורת מוטיבציה ועקרונות להניק ולא שום דבר אחר (יותר מדי שטיפות מוח מיעצות/אחיות/ספרים ושאר מיני פנאטים), מיד חלצתי שד, ו… זה מה זה כאב. התפרים לא כאבו לי ככה. ואז התחיל המרוץ – העולל לא ישן יותר משעתיים רצוף, וגם ככה את רוב השעתיים הוא בילה על הציצים ואין עוזר ומושיע (הרי אף אחד לא יכול להניק במקומי). אחרי שבוע הוא הפסיק לעלות במשקל והתחיל לצרוח, כולם אמרו – גזים ואני שאלתי בתמימותי אם זה יכול להיות מהחלב. קיבלתי את התשובה הידועה – "אין כזה דבר". אפילו הזהירו אותי שעם תחליף יהיה יותר גרוע. אחרי שבועיים כאלו התפרקתי לגמרי, בכי בלתי פוסק והילד לא מפסיק לצרוח ולצרוח ולצרוח.
    כשהעולל הגיע לגיל חודשיים וחצי ואני לסף התמוטטות עצבים הלכתי סופסוף לפסיכולוגית שאמרה – "את בדיכאון, להפסיר להניק ועכשיו!" והסבירה לי שבזמן דיכאון שלאחר לידה מופרשים לחלב חומרים המשפיעים על מערכת העיכול של הילד ועל הערך התזונתי של החלב. הפסקתי להניק ואחרי יומיים של סימילק קיבלתי ילד חדש – אין גזים, ישן לילה שלם, עולה במשקל, חייכן ועירני, ואני יכולתי להתחיל לאסוף את עצמי מהרצפה ולהתחיל להינות מהתינוק שלי ומהאימהות החדשה שלי. אף אחת מיועצות ההנקה המוסמכות או אחיות טיפת חלב המלומדות לא טרחה לבדוק האם אני בדיכאון (או אפילו איך אני מרגישה עם כל העניין), אף אחת לא לקחה בחשבון שה"מכבש" שהפעילה עלי בנושא ההנקה היה עוד שלב אחד בדרך להתמוטטות ודיכאון שהשפיע (ולא לטובה) גם עלי, גם על עוללי הרך וגם על בעלי שנאלץ לצפות מהצד בכל הסאגה ללא יכולת לעזור ולו במעט. ואני שואלת – האם ההנקה חשובה עד כדי רמיסת רגשותיה של יולדת ואם טריה ברגל גסה שכזו? האם הנוגדנים שבחלב הם ללא תחליף? האם זה שווה את הדיכאון, את הבכי, את הכאב, את תחושת הכישלון של האם? מניסיוני העגום משהו – לא!!!! (דרך אגב – למרות הסימילק, בני הוא אחד הילדים הבריאים והחסונים ביותר שאני מכירה).
    אולי אנסה שוב להניק בלידות הבאות, אולי לא. מה שבטוח – לא עוד יועצת הנקה או אחות טיפת חלב אחת תעבור את מפתן דלתי, בין אם בבית החולים או בבית. אף אחד לא יאמר לי איך לגדל ולהזין את ילדי, בודאי שלא במחיר יציבותי הרגשית ועל חשבון רגשות אשם המנוצלים לשם הפעלת מניפולציות זולות בשמה של איזו אידיאולוגיה נעלה.
    בנות, יש לנו, ברוך השם, אינטואיציה בריאה. נצלו אותה. אף אחד לא יודע יותר טוב מכן מה טוב לכן ומה לא ולאף אחד אין בעלות על ילדיכן או על הציצים שלכן. מי שנהנית מההנקה – שתבורך, מי שלא – שתבורך גם היא!

  29. אחד הדברים היותר מגעילים לדעתי זו הנקה
    אני אמא, לשני בנים משגעים, שגדלו בלי ציצי.
    מאושרים ומוצלחים, אוהבים ונאהבים.
    אני נשארתי עם הציצי בתוך החזיה, מאושרת מהרעיון שאישי שיחיה משתתף בחווית האכלה.
    תגשו פעם לרפת, ותראו איך נראת פרה .
    לא, יקירי לא אני.
    וגם אם אתן מחליטות להניק, אל תעשו את זה בפרהסיה.
    יש דרך אינטימית ולא מביכה אחרים לעשות את ענין ההנקה, לפחות בהמתי.
    אין כמו הבקבוק.
    חוי

  30. המאמר הזה הגיע בדיוק בזמן. יש לי מלאכית קטנוטונת בת שלושה שבועות כמעט בבית. כרגע היא ניזונה רק מחלב אם וקצת ממאנת לעלות במשקל. אני מוצאת את עצמי בלופ אינסופי של הנקה, שאיבה, האכלה של החלב השאוב בבקבוק, הנקה החלפה ושוב ושוב… מחר אני בפגישה עם הרופאה שיכול להיות שבלית ברירה תמליץ על תוספת (מה שממש לא הייתי מוכנה לשמוע עד עכשיו) אז -תודה על העידוד. הרגשתי שנכתב בדיוק בשבילי…

  31. א גבר. הגבר

    נחמד להניק, ואשתי נהנית מזה מאוד, למרות שנכון שבהתחלה קצת כואב. א ב ל:
    העולם לא מתחלק (כמו שמנסות יועצות ההנקה למניהן לגרום לך לחשוב) לאנשים קטנים, נמוכים, טיפשים, חולים וסמרטוטיים שגדלו על סימלאק ותינוקות גבוהים, בריאים, חכמים ומהירי תפיסה שינקו חלב אם. למעשה אין כל כך הרבה הבדל.
    גם לגבי חיסון אז החדשות הן: מהציצי של האשה יוצא חלק. זהו. לא אנטיביוטיקה, ולא שיקוי הפלאים של אסטריקס ואובליקס. חלב. שמן, טעים ומזין אבל עדיין רק חלב.

    מה שכן ברור, זה שלילדים (ולאבאים) שאמא שלהם זורמת עם עצמה ועם מה שהולך לה בקלות יש חיים יותר שמחים וקלים כי האמא לא או לפחות פחות מתוסכלת ועצבנית.

    גם על האנטי אפידורליזם יש לי מה להגיד: אנחנו במאה ה-21 ואנשים יכולים לסבול פחות כאב. מה אם היו מציעים לכם לעשות טיפול שיניים "טבעי" (כלומר בלי הרדמה – כמו שהיה נהוג עד לפני 100 שנה), או לעבור ניתוח באמצעות כפיס עץ בפה ובקבוק רום?

    אל תתנו לאף אחד מכם למכור לכם לוקש באריזה של תחלואי הקידמה. מותר להניק ומותר להאכיל מבקבוק (ואפשר לשלב).

    העיקר להיות שמח. כמה שיותר. זה עובר לילדים מיד ראשונה לא פחות מאשר חלב.

  32. לאיזה אתר כדאי להתחבר?
    לאתר הכרויות לדתיים הזיווג?
    לאתר ההיכרויות מקודשת לי?
    להכרויות לדתיים טבעות?

    אין צורך להתלבט! יש אתר אחד שמאגד בתוכו את כל אתרי ההיכרויות לדתיים
    אתר הכרויות לדתיים http://www.we1match.com
    זה אתר הכרויות מיוחד שמי שמתחבר אליו יכול להתכתב עם גולשים מכל האתרים
    הכרויות לדתיים http://www.we1match.com

    וזה עוד לא הכל…
    באתר הכרויות לדתיים http://www.we1match.com
    יש מאות שדכניות שיעזור לך למצוא את האחד או האחת
    הכרויות לדתיים http://www.we1match.com
    אתר הכרויות שמאגד בתוכו מאות שדכנים ושדכנים וגולשים מעשרות אתרי הכרויות
    והכל הכרויות לדתיים בחינם

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *