רכשה תואר ורבע מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2000 היא הבינה שאין ברירה אבל היא חייבת להקים את האתר הזה. מאז היא על תקן אמא אדמה, האחות הגדולה ומנהלת המטע. כשיש לה זמן היא מענה עצמה בחדר כושר או לסירוגין מרעילה עצמה בבתי קפה
קראתי פעם כתבה ב"את" נראה לי, על האתר ועליך והייתה שם תמונה שלך ושם את ניראת ממש שונה. אלא אם כן זאת לא את, אבל אם זאת לא את למה רשום דיוקן עצמי?? לא משנה אני מתסבכת את עצמי…… בכל אופן התמונה יפה.
נ.ב- יכולת להחזיר לי אי מייל! אני ישבתי, כתבתי, אימצתי את מוחי (וזה לא בריא בשבילו)
וחיברתי מאמר ואת אפילו לא הועלת בטובך להחזיר לי תשובה ולבשר לי שלא אהבת!!!
ואגב נורא קשה לי להתמודד עם דחיות…… למקרה שאת תוהה, לאחר מאמצים רבים התגברתי.
דיוקן עצמי, לפי הגדרתו , נועד לאחת משלוש מטרות:
1. להראות לציבור את האמן כפי שהוא רואה את עצמו
2.להראות את האמן לפי כיצד שהוא רוצה שהציבור יראה אותו
3.להעביר איזה מסר/תחושה/רגש ע"י לכידת מבט/תנועה/זוית כלשהיא המאפיינת היוצר
שחור ולבן זה אכן יפה
אבל אין מקום בדיון על אמנות למילה "יפה"
מספיק לפתוח עיתון בכדי לראות ששחור ולבן לא הופך תמונות ליפות יותר.
דיעתי הלא מקצועית והשטחית ביותר, הנובעת אך ורק מקריאת התגובה היא שאת/ה צריך/ה להתרכז יותר בתמונות פספורט, ולמצוא שם את יעודך האמנותי.
ולפני שהנימוס יגבור על היצר ,אני מרגיש מחויב לציין שבקשר לשאלתך לאן תלך/כי ואיכן תקבור/רי את עצמך, אמנע מתשובה רק למען שמירה על הדיון התרבותי…:)
ושוב יש עליך.
תמונה מצויינת, אני הייתי שורף עוד יותר (נשאר לך קצת צל של אף) ומוריד את קו הצווארון בפינה השמאלית התחתונה, ומחבר לחלוטין עם האבסטרקט בסטריפ. אבל כל המלל הזה גרם לי לגלות (שוב) על עצמי כמה אני יכול להיות אנאלי ולרצות לשים הכל בקופסאות מסודרות, ואם הצלחת לגרום לי לגלות משהו על עצמי יקירתי – יצרת אומנות לשמה.
כל הכבוד
נפעם עמדתי מול דיוקנה העצמי של אימא (על האדיפוסיות של אסקימו במקום אחר, לא כאן) נפעם הרבה יותר עמדתי מול המודל האמיתי בשר ודם. רבותי המסוקסים וגבירותיי הענוגות – אומנות מה אומנות, המציאות עולה על דמיון.
רק מלכתוב על זה קצת עומד לי.
וואהו, צילום מדהים. לא פלא שאת האלוהים של האתר הזה.
קראתי פעם כתבה ב"את" נראה לי, על האתר ועליך והייתה שם תמונה שלך ושם את ניראת ממש שונה. אלא אם כן זאת לא את, אבל אם זאת לא את למה רשום דיוקן עצמי?? לא משנה אני מתסבכת את עצמי…… בכל אופן התמונה יפה.
נ.ב- יכולת להחזיר לי אי מייל! אני ישבתי, כתבתי, אימצתי את מוחי (וזה לא בריא בשבילו)
וחיברתי מאמר ואת אפילו לא הועלת בטובך להחזיר לי תשובה ולבשר לי שלא אהבת!!!
ואגב נורא קשה לי להתמודד עם דחיות…… למקרה שאת תוהה, לאחר מאמצים רבים התגברתי.
מאמרים יש לשלוח לכתובת: http://bananot.com/submit.html
בהצלחה,
שירלי
עוד דרך להשוויץ במראה- לשים תמונה אחרי עריכה טובה, בשחור לבן, כי זה הצבע הכי יפה לאנושות, ולקרוא לזה דיוקן עצמי. איפה נלך ואנה נקבור את עצמנו.
מר/ת פיצ'י היקר/ה
דיוקן עצמי, לפי הגדרתו , נועד לאחת משלוש מטרות:
1. להראות לציבור את האמן כפי שהוא רואה את עצמו
2.להראות את האמן לפי כיצד שהוא רוצה שהציבור יראה אותו
3.להעביר איזה מסר/תחושה/רגש ע"י לכידת מבט/תנועה/זוית כלשהיא המאפיינת היוצר
שחור ולבן זה אכן יפה
אבל אין מקום בדיון על אמנות למילה "יפה"
מספיק לפתוח עיתון בכדי לראות ששחור ולבן לא הופך תמונות ליפות יותר.
דיעתי הלא מקצועית והשטחית ביותר, הנובעת אך ורק מקריאת התגובה היא שאת/ה צריך/ה להתרכז יותר בתמונות פספורט, ולמצוא שם את יעודך האמנותי.
ולפני שהנימוס יגבור על היצר ,אני מרגיש מחויב לציין שבקשר לשאלתך לאן תלך/כי ואיכן תקבור/רי את עצמך, אמנע מתשובה רק למען שמירה על הדיון התרבותי…:)
ושוב יש עליך.
תמונה מצויינת, אני הייתי שורף עוד יותר (נשאר לך קצת צל של אף) ומוריד את קו הצווארון בפינה השמאלית התחתונה, ומחבר לחלוטין עם האבסטרקט בסטריפ. אבל כל המלל הזה גרם לי לגלות (שוב) על עצמי כמה אני יכול להיות אנאלי ולרצות לשים הכל בקופסאות מסודרות, ואם הצלחת לגרום לי לגלות משהו על עצמי יקירתי – יצרת אומנות לשמה.
כל הכבוד
הגבר המסתובב
נפעם עמדתי מול דיוקנה העצמי של אימא (על האדיפוסיות של אסקימו במקום אחר, לא כאן) נפעם הרבה יותר עמדתי מול המודל האמיתי בשר ודם. רבותי המסוקסים וגבירותיי הענוגות – אומנות מה אומנות, המציאות עולה על דמיון.
רק מלכתוב על זה קצת עומד לי.
מה זה הדיוקן הז רואים שלא ציירו אותו יא רמאים!
תגידי לי, את המבט הזה בעיניים, השואל, הכואב, הקשה, אך היפהפהההה, אוינק יפהפה, שכ"כ שונה מהתדמית העירונית החתיכית והזוהרת שלך, מאיפה הבאת??
ואף אומנותית. ויש בזה גם אומץ מסויים.
החן המריר
שכבש את ליבו
והרגיש בו תדיר
כל אימת שנפשו
במפץ כה אדיר
חברה לגופו
יפה