גן נעול, מעיין חתום (שיר השירים) אהובי מקופל על המיטה. גבו אל העולם. מתעוות מכורבל בתוך שמיכת החורף שלו. שנת הדיכאון שלו נושבת בבית כרוח רפאים. אסור להתקרב לכאב, אסור לגעת בו. אני מסדרת את הבית, רוחצת כלים, זורקת את ...
קראי עודגן נעול, מעיין חתום (שיר השירים) אהובי מקופל על המיטה. גבו אל העולם. מתעוות מכורבל בתוך שמיכת החורף שלו. שנת הדיכאון שלו נושבת בבית כרוח רפאים. אסור להתקרב לכאב, אסור לגעת בו. אני מסדרת את הבית, רוחצת כלים, זורקת את ...
קראי עודרגע לפני שקורן דור הופכת להיות מורה, היא נזכרת בהתאהבויות שלה מגיל תשע. הכל, מסתבר, התחיל בצפי
קראי עודתשע-וחצי בערב. דני שוב עובד מאוחר ואני חצי שוכבת על המיטה בחדר השינה שלנו, מרפק שמאל נעוץ במזרן והראש נשען על היד, ערימת דפים מולי – בכל זאת לא נעים, צריך קצת להתכונן לפני הפרזנטציה של מחר. רק סיגריה חסרה ...
קראי עודסיפור קצר: היא אוהבת גברים מלאים יותר. לא נורא. הוא ממש דואג לה. משקיע בה לאט לאט. חלק שני ואחרון
קראי עודסיפור קצר בשני חלקים: מנת היתר של המשפחתיות וארוחות החג לא השפיעה באופן חיובי על מצב הצבירה שלה
קראי עודראש השנה הוא תירוץ טוב לחשבון נפש, כאילו שבמציאות היומיומית המוטרפת הזו יש למישהו את המותרה להמתין לכך שנה שלמה. שמעתי פעם, אינני זוכרת היכן, שאם שואלים ילדים רכים בשנים רגע לפני שהם סופגים את העולם במלוא עוצמתו, מורכבותו ורשעותו, ...
קראי עודאיך תדעי אם משהו הוא אמיתי שלא חולף? מיכל ליפשיץ מבקשת להעיר אתכן במכות חשמל אבל עדיין ליהנות
קראי עודכלבות אין? רחל דסברג קוראת לכן לקראת הסתיו לפנות מקום לעוד מישהו בחיים ולאמץ חבר אמיתי
קראי עוד"אז תעשה ריסט למחשב," צרחתי לתוך השפופרת. "עם מי את מדברת?" אריאלה, הבוסית שלי עמדה בפתח, מבט מודאג על פניה. "הבן שלי. משגע אותי מהבוקר." "אוגוסט," פסקה קצרות, וחזרה למשרדה. ארבע שיחות ועידה מאוחר יותר, (אמא תגידי לה, אמא הוא ...
קראי עודמה עשית לנו יעלי? מה עשית? אומרים שהיה פה שמח עד שפרצת בחלוקך הלבן לחיינו האולימפיים: השחיינים טבעו בבריכה הגועשת, המתאבקים נכנעו ללא קרב והאצנים נשרו במוקדמות (המוקדמות מאוד) כעלי שלכת אדומים. אסתר רוט-שחמורוב הייתה אלילת ההמון. 8.90 של בוב ...
קראי עוד