היית מכירה לחברתך בחור שמבהיל במבט ראשון? איך בכלל את בוחרת את מי כדאי להכיר לה? ארבעת כללי הזהב למשדך המתחיל, המוגשים כחומר למחשבה לכל מי ששוקל להכיר מישהו/י לחברים שלו

המדריך למשדך בין חברים

אם אתם לא רוצים לאבד חברים, כשאתם מסתכלים על מישהו שאתם שוקלים להכיר להם, ערכו לעצמכם מבחן מוסר קנטיאני ותשאלו את עצמכם בכנות: האם הייתם יוצאים איתו בעצמכם בנסיבות אחרות אלמלא הייתם מכירים אותו 30 שנה?

לפני זמן מה התקשרה אלי חברתי היקרה ש' ובישרה לי שהיא רוצה להכיר לי איזה ידיד שלה. היא סיפרה לי כמה שהוא מתוק, טוב לב, מרתק וחשוב מכל – רציני, אבל, היא מוסיפה, "אל תשפטי את המראה שלו ממבט ראשון. אחרי שהוא נפתח ומכירים אותו זה נראה אחרת. ממבט ראשון יכול להיות שהוא יבהיל אותך". נראה לכם שהסכמתי לשידוך? כמובן שלא. אפילו כעסתי קצת על ש'.
ש' היא רק דוגמה ואולי הקש ששבר את גב הגמל בנושא מה שאני מוכנה לספוג משידוכים של חברים שלי, ומכיוון שאני שדכנית חובבת לא קטנה בעצמי (הסנדלר באמת יחף), החלטתי לחלוק עמכם כטיפ מועיל את המדריך המלא למשדך בין חברים. מדריך ארבע ההסכמות (להלן: "הכללים") תקף לזכרים ונקבות גם יחד, למרות שאני מחליפה את מין הכתיבה כאוות נפשי במהלכו. והרי הוא לפניכם:


1. אל תשדך לחברך את מי שלא היית נוגע בה במקל בעצמך – מבחן האדם הסביר

אני מכירה אלפי אנשים שמבהילים אותי במבט ראשון. אם הייתי יכולה להיות עם אדם שמבהיל אותי במבט ראשון הייתי נשואה בגיל 18. רוב החברים הרווקים שלכם שזקוקים לעזרתכם בהיכרויות, מצליחים להכיר לבד מספיק אנשים לא מתאימים. ממכם הם מצפים לעזרה איכותית יותר ואין להם שלושים שנה לחכות כדי לגלות את הקסם והמשיכה שבמצורע החביב עליכם.
תנסו להבין ששני אנשים לא בהכרח מתאימים זה לזה רק בגלל ששניהם עדיין פנויים במקרה. ואם הם המתינו עד עכשיו בשביל משהו ממש טוב, למה שהם יתחילו להתפשר פתאום באופן דראסטי? מניסיון, דווקא ככל שמתבגרים ומחכים, נעשים בררניים יותר. אשרי מי שבאמת יכול להתפשר על משיכה חיצונית או להפיק אותה מאינטליגנציה, מעמד, כסף ושאר ירקות אורגאניים. רוב מי שהגיע עד הלום בגפו לא כזה, אז בואו לא נשלה את עצמנו ואת החברים שלנו. כשחברים שלי מכירים לי מישהו מזעזע, אני יודעת שהם נורא מחזיקים ממנו ושבסך הכול הכוונה שלהם טובה, אבל אני רואה בזה עלבון אישי, כי אני לא יכולה להפסיק לחשוב בזמן הפגישה: מה זה אומר על מה שהם חושבים עלי?
אז אם אתם לא רוצים לאבד חברים, כשאתם מסתכלים על מישהו שאתם שוקלים להכיר להם, ערכו לעצמכם מבחן מוסר קנטיאני ותשאלו את עצמכם בכנות: האם הייתם יוצאים איתו בעצמכם בנסיבות אחרות אלמלא הייתם מכירים אותו 30 שנה? או אם נשתמש במונחים משפטיים: האם הוא עובר את מבחן האדם הסביר, כך שגם אם זה לא הולך, זה יהיה "מכובד" ואף אחד מהצדדים לא ייתן לכם בראש על זה?
אני נוהגת להכיר לחברות שלי בעיקר אקסים שנס ליחם ובחורים מקסימים אחרים שלא רצו אותי (טעות חייהם), מתוך אידאולוגיית "אם לא אני, אז אחותי". המלצתי: אם נראה שזה ממילא לא מיועד לכן וזה כבר הפסיק לכאוב, תהיו לארג'יות והיקום יחזיר לכן באותה מטבע (אם כי אני עוד מחכה לנתח שלי ב-50 המיליון).


2. התעלמו מרשימת הדרישות שלהם ותפעילו את הדמיון המופרע שלכם

פעם כשהייתי שדכנית תמימה וצייתנית יותר, הייתי פועלת על פי הספר. כשידידי ע' אמר לי חד וחלק שהטעם שלו זה בהירות ורזות, רצוי עם הורים ברעננה, הפגשתי אותו במשך שנתיים עם כל החברות הכי שוות שלי ולא הבנתי איך שום דבר לא תופס. יום אחד ניסיתי לארגן חבורה ספונטנית לסופ"ש בפטרה ואיכשהו יצא שנסענו ע' אני ועוד שתי חברות שלי שהוא לא הכיר. הסיבה שהוא לא הכיר אותן עד כה זה שאחת מהן הייתה תפוסה והשנייה מרוקאית מבאר שבע, אז לא חשבתי שזה יעניין אותו. בחודש שעבר, ע' והבאר שבעית לשעבר שלי קנו דירה ואוטוטו מתחתנים. זה לימד אותי (וגם אותו) לקח חשוב שמאז לא הפסקתי ליישם אותו על כל מי שמפתח פטישיזם לאנורקסיות, בעלות שיער חלק/תואר שני בלבד וכיוצא בזה. אני פשוט מצפצפת על זה.
אנשים לא באמת יודעים מה הם רוצים ולא יודעים מה טוב להם. זה נכון שלרוב הם יפעלו על פי הדפוסים שלהם אבל דפוסים נועדו להישבר ומי יודע מתי יתרחש המפנה? לא אתם ובטח לא הם. הייתה לי חברה באוניברסיטה שקרה לה מצב הפוך: היא הכירה מתרגל בפקולטה למשפטים שענה על כל הדרישות שלה מגבר על הנייר, אבל הנייר לחוד והגבר לחוד. כלום לא קרה, אף זיק לא ניצת והיא הייתה אובדת עצות. אין לזה מתכון ולעיתים כשאנחנו משתנים ומתפתחים גם רשימות המכולת שלנו עוברות זעזוע קל. מה, לא קרה לכם שפתאום התחלתם לאהוב חצילים או להקיא מסופגניות בגיל 30?
המלצתי: הכירו לחברים שלכם בחורות שעוברות את הרף של כלל מספר 1 ללא כל אבחנה ותספגו את הגידופים באהבה. הם עוד יודו לכם. ע' עד היום פותח כל שיחת טלפון שלנו ב"שלום ותודה".


3. לא תשפוט, לא תסנן, לא תצמצם – מי מתקצב את הגבינה שלי?

פעם יצאתי עם בחור שעובר את הרף של כלל מספר 1 באופן גבולי. באמת צריך להכיר אותו קצת כדי להמשך אליו אבל הוא כן עובר את מבחן האדם הסביר לדעתי. כשזה לא עבד לנו, מכיוון שהוא כזה יצור משכמו ומעלה ובגלל שכבר השכלתי ולמדתי מכלל מספר 2, רציתי להכיר אותו לחברה שלי, שהיא באמת יפיפייה. האמת שזה היה די הזוי להכיר בין השניים האלה גם מבחינת אישיות. אנשים סביבי התפלאו שאני בכלל חושבת על זה ואני עצמי לא יודעת מאיפה הרעיון נחת עלי, שכן נקודת החיבור ביניהם סמויה מן העין האנושית. אבל כמו שאמר הנסיך הקטן: הדברים החשובים באמת סמויים מן העין.
עשיתי לה הרצאה של חצי שעה והשבעתי אותה לצאת איתו שלוש פעמים בכל מקרה עד שהיא מחליטה. בסוף היא התלהבה ממנו בטירוף בפגישה ראשונה ודווקא הוא לא היה סגור על עצמו. הוא הודה שהיא יפה נורא אבל לא בטוח שהיא מתחברת לו טוב. ברור שהיום הם זוג יונים וגם כאן למדתי לקח חשוב. לא סתם אומרים שלכל סיר יש מכסה והמשפט הזה אינו מניח שהסיר והמכסה יהיו בהכרח באותו הצבע. אם לכל העולם היה טעם בדיוק כמו שלכם היו לנו מיליארד רווקים בשוק, רחמנא ליצלן.
כל היופי בחיים האלה זה שאף פעם אי אפשר לדעת מי מתחבר עם מי ועל איזה בסיס. יש לי חברה יהודיה-צ'כית בשם אווה, כוסית חבל על הזמן, חריפת מוח, רגישה, הבחורה הכי מיוחדת שאני מכירה, ולדעתי היא סוג של מלאך שנשלח לכדור הארץ כדי לעשות טוב למי שאלוהים לא חילק לו יופי. הטעם של אווה בגברים הוא תופעה ראויה למחקר אקדמי. ראיתי אותה במו עיני נמרחת כחתלתולה מיוחמת על אינטלקטואל יהודי-לונדוני עם כרס מפה עד פראג ושתי שערות מסורקות לרוחב הקרחת. אם לא היו נשים כמו אווה, באילו עולמות עליונים היו הבחור ושכמותו זוכים לחסד שכזה בכלל?
ואל תבואו לי עם תירוצים כמו "אני ראיתי את כל האקסיות שלו ואין סיכוי שהיא תעמוד בסטנדרטים שלו" (ראו כלל מספר 2). מישהו נידב אתכם לשפוט בתחרות מיס עולם? תנו לבנאדם לשפוט לבד! האמת היא שהאפליה שלכם היא לא תמיד על יופי, זה יכול להיות כל דבר מנטייה למוצ'ילריות דרך עניין ברוחניות ועד טמפרמנט. הו, אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי מחברים שלי על מישהו שהוא לא מספיק אינטליגנטי או לא מספיק מתוחכם בשבילי. כל אחד נהיה לי פה המועצה להשכלה גבוהה. היו לי כמה וכמה בני זוג נפלאים שמזל שהכרתי אותם בעצמי כי אף חבר שלי לא היה מעיז להכיר לי אותם. אבל חברים, אל תעמידו את עצמכם בתפקיד בית שמאי. ייתכן שמישהו מעניין בעיני או נפתח רק בפני בצורה שאתם לא מכירים. וחוץ מזה חסרות דוגמאות למהנדסים גאונים שהם בוקים עם אפס אינטליגנציה רגשית, ולהפך?
זו אולי אנקדוטה נחמדה לחיבור ראשוני אבל עם סטיבן הוקינג לא הולכים למיטה ושפינוזה הוא לא ערובה לרגישות סטייל לשמוע את התינוקת בוכה ולקום אליה, למשל. לי, אישית, נשבר מכל החכמולוגים שכל דקה זורקים לי ציטוט מעוד ספר פלצני שלא קראתי, אבל לא מסוגלים לתחזק מערכת יחסים שפויה. בכלל, ישמרני האל מאנשים אינטליגנטים מדי או יפים מדי או כל דבר אחר בצורה קיצונית מדי – זה תמיד בא על חשבון כישורי חיים/זוגיות חיוניים אחרים.
אז חברים יקרים, אנחנו יודעים שאתם רוצים את הטוב ביותר בשבילנו, אבל אנחנו נסתפק בסתם אנשים על הכיפאק ואת ציוני הפסיכומטרי תשאירו לנו. אנשים זה דבר מורכב אז אל תמהרו לשפוט ולתייג אותנו בחתכים שונים. למה לצמצם לנו אופציות, מה אתם מנהלי בנק הזרע שלנו? אם מתחשק לכם לסנן, קנו מסננת באיקאה ותבשלו כוסמת בתור קתרזיס.
אם אתם אוהבים את החברים שלכם, לעולם אל תפחיתו בערכם. תגדילו ראש, תפרגנו להם ותאפשרו גם לאנשים אחרים את הצ'אנס לגלות אותם, גם אם הם לעולם לא יקבלו פרס נובל, לא ירוויחו כמו נגיד בנק ישראל ועדי ברקן לא היה מחתים אותם לחוזה דוגמנות (אם כי אחרי שהוא החתים את אניטה פללי אין לדעת).
גילוי נאות: אם חברכם האהוב נראה זוועה ונראה לכם שהמסר כאן סותר את כלל מספר 1, אז אתם טיפה צודקים. פשוט תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה וכרגע אנחנו מסתכלים על זה רק מהצד שלי, אוקיי? J


4. "זה רק שריטה, זה לא רציני"

בדרך כלל כשכבר יש לחברים שלי איזה חבר נורמלי ואני מנדנדת להם שיכירו לי אותו, הם אומרים לי "עזבי, הוא לא רציני", "הוא מתוסבך", "הוא שרוט". גם לי היה ידיד שרוט. גם לו קוראים ע', בחיי, וזה לא אותו ע' מקודם. חמש שנים הוא לא הצליח לצאת עם מישהי מעבר לפגישה שלישית, וזה אמור לגבי הבודדות שהוא לא אסף לסטוץ לילי בלבד. הוא שווה, הוא עסוק נורא ועם השנים הוא גם נהיה קצת ציני ומריר על נשים בכלל וזוגיות בפרט. פ'ר? לא חשבתי שיש לו תקנה בלי לפדות צ'ק של מפעל הפיס אצל הנכד של פרויד.
אז יום אחד לפני שנה הוא פוגש אותי ביומולדת של חברה משותפת ובא לי ביציאה מוזרה: "למה את לא מכירה לי מישהי?" ואני בלי לחשוב פעמיים עונה לו, כאילו בצחוק: "האמת? אין לי חברה מספיק רחוקה שמספיק לא אכפת לי ממנה כדי שיתעללו בה". ע' נעלב קצת ואני הלכתי הביתה עם קצת רגשי אשם ופתאום עלתה ש' במחשבתי. כן אותה ש' מתחילת הכתבה שעכשיו כה מתאמצת להכיר לי ידידים מבהילים שלה (סתם ש', לא לקחת את זה אישית, אוקיי?).
ש' ואני רק התחלנו את חברותינו אז, הרגשתי שאני מספיק לא מחויבת כדי לעשות עליה ניסוי ולזכותי יאמר שהזהרתי אותה בעדינות ושלחתי אותה בלי הרבה ציפיות לדייט הזה. חשבתי שגם אם זה לא יעבוד היא לא תשנא אותי כי הוא בסה"כ בחור שווה ביותר, ואני לא אמורה להנפיק לה שטר עירבון על מפלס המחויבות שלו. מה אני אגיד לכם, זה באמת לא הלך חלק מההתחלה, נמרים לא עושים הוקוס פוקוס והופכים לחתול פרסי, אבל יש עליהם כבר שנה ולאחרונה הם עברו לגור ביחד. עד היום כשאני רואה אותם ביחד זה נראה לי משעשע/הזוי/נס חנוכה.
אני חושבת שהמסר של הכלל הזה נקלט אצלי הכי עמוק בעקבות דורון. אני לא ממש מכירה את דורון, נפגשנו בסדנת סופ"ש רוחנית כזו והוא היה תינוק פלרטטן שלא ידע מה הוא רוצה מחייו וגם ידע להודות בזה. אני ידעתי בדיוק מה אני רוצה ופסלתי אותו על הסף על סעיף חוסר רצינות. לפני כמה חודשים פגשתי אותו בסדנא נוספת, כשאני עדיין יודעת בדיוק מה אני רוצה ונמצאת בדיוק באותו המצב, והוא – חובק אישה בהיריון. או אז נפל לי האסימון שהחיים חזקים מאיתנו ואנחנו האחרונים שיודעים מתי יצלצלו לנו הפעמונים. ואם אנחנו כבר כאן, אני מזכירה לכן את כלל הברזל שלי: "לעולם אל תקשיבי למילותיו של גבר, תראי איפה רגליו נמצאות". הכלל עובד בשני הכיוונים ולפעמים הוא לא יודע שהוא כבר שם.
גם חברתי הטובה ביותר, א', צמודה היום לבחור שצעיר ממנה בחמש שנים(!), שהפלא ופלא גם שמו ע' (הייתכן שרק בחורים ששמם מתחיל בע' מסוגלים למהפך?). מה שהחל כיזיזות פוחזת עם ילדון שלא יודע מהחיים שלו, הפך לזוגיות הכי טובה שהייתה לה. הילד התאפס וגילה לעצמו ולנו שכאשר מדובר בבחורה הנכונה, יש לאנשים לפעמים חוש טבעי לאינטליגנציה זוגית. המהפך שהוא עבר בן לילה כמעט, ללא עזרתה של אורנה דץ, הותיר אותנו עם לסת פעורה.
ושוב, מוסר ההשכל לאומה: כולם מתבייתים בסוף ורק אלוהים יודע את הטיימינג המדויק של "הסוף" אצל כל אדם. אנשים זה דבר מתפתח ואתם בדרך כלל האחרונים שמבחינים בהתפתחותם של הקרובים אליכם. אל תיקחו אותם ואת הדפוסים הדפוקים שלהם כמובן מאליו. תנו להם קרדיט וספקו להם הזדמנויות לעבוד על זה. אני, אישית, (רמז עבה לחברים שלי) הייתי מעדיפה שתפרגנו לי ותכירו לי את המתוסבכים המקסימים שבאמתחתכם ותתנו לנו להתמודד עם זה בעצמנו, גם אם אין לזה שום סיכוי.

אחרית דבר

המיתוס היהודי גורס שמי ששידך שלושה זוגות לחתונה שמור לו מקום בגן עדן. לי חסר עוד זוג אחד לחתונה כדת וכדין (למרות שנראה לי שאלוהים מתייחס למגורים משותפים וידועות בציבור באותו הדין ואז כבר שומרים לי שם כסא כבוד). אני בטוחה שאם תפעלו לפי "הכללים", תזכו להצטרף לפמליה שלי בגן העדן. עד אז אתם מוזמנים להוסיף כללים בתגובות כדי שאולי נגיע לעשרת הדברות.

44 תגובות

  1. כרמל, ברוכה הבאה!
    אחד המאמרים הכי נפלאים שקראתי כאן בזמנים האחרונים והקשים, תכתבי עוד ועוד ועוד!
    ובקשר לכללים? נשתדל, באמת שנשתדל…

    • ע' זה מי שאני חושבת שזה? העורך דין לשעבר? הוא נשוי?? וחמורים לבנים לא עפים לי מול החלון… מוזר

  2. שולה שתקעו לה...

    שפינוזה… פרוייד שמפרויד… אולי תכירי לי את ע' הזה ותבטיחי לעצמך את השורה הראשונה בגן עדן…
    חחחח
    אחלה של כתיבה שבעולם.רק דבר אחד… אף פעם לא הבנתי מה זה "נס להיחם" את חייבת להסביר לי.

  3. האקסית המיתולוגית

    אהבתי. אני מנסה לשדך לידיד שלי מישהי וכבר נגמרו לי החברות אז אם מישהי מעוניינת להכיר בחור חמוד בן 26 מרוקאי שנראה טוב + מאיזור המרכז שתשאיר הודעה

  4. אופטימוס פריים

    הדרך הכי טובה להכיר זה לעול 20 גברים עם פרה בתוך וילה וכל שבוע לעשות אלימינציה. המאמר הי נחמד אם כי ארוך יחסית לנקודה הבודדת שרצית להבהיר- "אל תכירו לחברים שלכם מפלצות". גמרת את ההלל על סגולותיך כשדכנית, ואם את עדיין בענין, אני מוכן לעשות מעשה עופר גלזר, אם יש לך איזו שרי אריסון פנויה (קצת יותר יפה וצעירה, טיפהל'ה פחות עשירה- אני מוכן להתפשר) אז גם אני אגיד לך תודה ושלום

    • אוי אופטימוס אתה מתרכך!!
      ביקורת חיובית? ממך? אומנם בקטנה, ומסוייגת, ובכל זאת…[

      כרמל, יש כבוד.

  5. אחלה כתיבה, באמת ! נהנתי מאוד.
    אני מסכימה עם כל מילה למרות שיש לי ידיד בן 26 שכבר הרבה זמן אני לא מצליחה למצוא באמתחתי חברה לשידוך.

  6. כתבה מרתקת ומעניינת אבל…
    ילדון ??
    ע.

  7. וואי איזה כיף להתקל ככה סתם בשמך, שנים לא שמעתי ממך. אם את תוהה מי אני – אז ברמז – מירב ידידה של אילן מר"ג…

    וחוצ- אחלה מאמר – למרות שבמקרה שלך זה ממש לא מפליא!

  8. 🙂
    אולי הדבר הכי חשוב בהיכרויות בליינד דייט (וזה לא משנה כרגע מה המקור), זה לקחת את זהעניין באיזי. ואז, גם אם "נופלים" עם מפלצת, זה לא סוף העולם..
    ובהצלחה לכל הפנויים!!

    קוקי שכרגע שידכו לו (ונראה מה יהיה…)
    LOL!!!!
    נ.ב. – שמתן לב שבתגובות היו לפחות שני גברים בני 26 שניסו למצוא להם שידוך?!

  9. שרית היפיופית בת 25

    אז מתי אני אכיר סוף סוף מישהו שווה?! אני כמו שאתם הבנתם בנים מתוקה חטובה וסקסית להפליא !! על תכונותי השכליות לא ארחיב ורק אציין שאני מסיימת תואר שני בכלכלה בהצטיינות באוניברסיטה מובילה בתחום ! רק חסר לי העזר כנגדי (כסף גם לא חסר-אבי קבלן מבוסס)
    אז מכירים פה ומכירים שם ותכלס אין !! (טוב סטוץ לא נחשב אצלנו לתכלס)
    אז מה יהיה??!!הצילו !!!!

  10. עוד גבר רווק

    צריך לזכור שלאנשים שונים טעמים שונים, למשל אני זוכר שעבדה
    איתי מישהי רזה יחסית (והיא היתה תפוסה) והיינו מעין ידידים. פעם
    כשהיינו בהפסקת הצהריים ראינו מישהי די כמו שאני אוהב, שמנמנה
    ומלאה מאד ב"מקומות הנכונים", אמרתי לה, כאלה אני אוהב, והיא
    ענתה, בתמימות, משהו בסגנון: "זה מוגזם וזה לא אסטטי, איך אתה
    יכול להמשך לזה?"… עובדה, אני נמשך… "מסקנה": הכל עניין
    של טעם. צריך, לעניות דעתי, אם זה מתאפשר ומתאים למקרה
    הספציפי, לשאול את הנוגע/ת בדבר, פחות או יותר מה הוא/היא
    מחפש/ת חיצונית ופנימית ואז אולי, אולי, אולי, יש סיכוי קטנטן שזה
    יצליח. אגב, אם יש תמונה ברורה ועדכנית, עדיף לדעתי להראות
    ואז זה יכול למנוע, אולי, את בזבוז הזמן, האכזבה וכו',
    (מניסיוני אני ב-% 99.99 מהמקרים, זה לא מצליח… אבל תמיד
    שווה לנסות! 🙂 כי תמיד יש סיכוי שזה יהיה "זה". אגב, גם אני
    כבר שידכתי זוג אחד (חצי ממה שאת) שהתחתן והיקום עוד לא
    החזיר לי בת זוג… 🙂

    • טוב, כל כך מעט תגובות וכבר שלושה רווקים? אני פותחת את הכרטסת, תכתבו לי. אגב, אני מכירה מעט מאד אנשים בני 26, אז שני הבני 26 – פנו לסטודנטית בת ה-25 מהתגובה הקודמת. השאר (או אם לא אכפת לכם לצאת עם בנות 28….) פנו אלי. 🙂

      • יונתן הצעיר

        אז הנה עוד תגובה ורווק רביעי:
        אני בן 22, ולא, לא אכפת לי לצאת עם בנות 28…
        ואם את רוצה תמונה, רק תגידי 🙂

        • spare us from your pic…please…thank you
          Monkies belong in the ZOO only…I hope u understood

          Kאז למה אתה לא יוצא עם בנות 18 יא חמור , יא ראש בטטה , צא עם תיכוניסטיות , איזה אהבל

          • העיקר לצאת אם בחורה טובה . וביחד תעשו חיים טובים ומאושרים מאוד.

          • יונתן הצעיר

            מומו היקר,

            אכבוש את עלבוני, אשכח שקראת לי חמור, אבל תסביר לי בבקשה,
            למה לעזאזל בנות 18? מה כ"כ טוב במישהי, שרוב הסיכויים שהיא ילדה קטנה שלא מבינה מה היא רוצה? מישהי שיש לה מה ללמוד על עצמה, על אהבה, על אכזבה?
            לא אומר שאי אפשר להתמודד עם בחורה כזו, אבל אני דווקא מוצא עניין רב בבנות שמעריכות את עצמן בעזרת ניסיון חיים כלשהו – בנות כאלה – הן מועמדות טובות יותר לזוגיות…
            אלא אם כן התכוונת לזיונים נטו.. ואז לבנות 18 יש קסם מיוחד…

            נ.ב. התמונה שלי לא כ"כ רעה בעצם, אתה לא צריך לפחד…

      • כמעט כל מילה בסלע…
        אני בחור בן 33 שכבר ראה משהו בחייו כולל כמה חברות מדהימות ….
        תמיד פינטזתי על גווינת פאלטרו הישראלית (עם נטיות מוצ'ילריות) אך כרגע אני נמצא עם בחורה מקסימה (בת 26! )שאפשר להגדיר אותה כהכלאה בין ציפי שביט, אילנה אביטל ולימור גולדשטיין , ואף על פי כן – טוב לי!!!!!!!!

        וזה בעצם מה שחשוב , לא?

        • ציפי שביט ואילנה אביטל ? איזה טעם מזעזע…אללה יוסתור…
          בעצם טוב שיש גברים כמוך..פחות קופצים על השוות באמת

          • אחי. כנראה לא הבנת את הפואנטה, וגם לא הפנמת שלימור גולדשטיין היא חלק מהחבילה.
            כמובן שמשיכה היא תנאי הכרחי ובמקרה של החברה הנוכחית שלי היונה הופך לשפן :-).

            כוונתי הייתה שאחרי זמן מסויים אתה קולט שגם הנשים שלא נראות כמו מורן אייזנשטיין הן נשים מושכות וחלק האופי בחבילה הכוללת הופך להיות מכריע יותר.
            "שוות" – זה לא רק יופי….. יש בארץ בחורות יפות שתופסות תחת חבל על הזמן, מתנהגות בצורה מזלזלת ובוטה ומוציאות כל חשק לאינטראקציה איתן.
            מצב כזה גורם לך לגעגועים ליפיפיות (הצנועות בהרבה )שפגשת בחו"ל ובילית איתן לילות זכורים לטוב……
            אשה משקיענית , חכמה, שנותנת לך מראה בהירה וחיובית של עצמך שווה פי אלף.
            יכול להיות שתגיע למצב שלי עוד מספר שנים ומספר זיונים…..
            בהצלחה!

      • גם אני בת 28. אבל לפי מה שראיתי כאן באתר בשנים האחרונות,
        "עוד גבר" מחפש בחורה מקסימום בת 25, וזה למרות שהוא
        העיד על עצמו שהוא בן 41, ככה שלא נראה לי שיש לך
        למה לצפות בעניין הזה.

        • זה ממש תלוי, אני לא פוסל מראש. ממש לא מזמן נפגשתי
          בבליינד-דייט עם מישהי בת 29, וגם יצא לי להפגש עם בת
          33 וגם יותר מזה וכן גם עם יותר צעירות וכמובן שלא אפסול
          בת 25 (או קצת פחות) שלא תפסול אותי בגלל הגיל (וברור
          שיש לא מעט כאלה שתפסולנה, אבל יש גם שלא). הגיל
          הוא חשוב, אבל הוא בוודאי לא חזות הכל, יש כל כך הרבה
          מאפיינים חיצוניים/אישיותיים/ערכיים/תרבותיים אחרים שלא
          כולם בהכרח קשורים לגיל, אולם מניסיון ובגלל שיש, כנראה,
          יותר רווקים מרווקות, הרבה רווקות "נתפסות" בגילאים
          מסויימים וזו גם סיבה.. וכאמור פער הגיל לא בהכרח פועל
          לטובתי, אבל זה המצב העגום שאני (ולא רק אני) נמצא בו…
          לא "התעוררתי" עכשיו, כבר בגיל 30 (או לפני) רציתי להיות
          נשוי… ותודה שהצערת אותי בשנה, אני כבר בן 42…

          • שהשפיות עדיין איתך. לטעמי בת 33 זה עדיין צעירה.
            אכן, תחילת שנות ה-20 אצל בחורה זה מאד צעיר, ואפילו שברוב המקרים
            הן בוגרות יותר מגברים, חוששתני שיש הרבה מגבלות, חלקן גם חיצוניות, ז"א
            החברה לא תמיד רואה זאת בעין יפה. וגם הן הרבה פעמים לא מעוניינות בבן 40,
            אם הן יכולות לצאת עם מבחר גילאים גדול, שהרי בגיל הזה הן נחשבות להכי
            אטרקטיביות.
            שהיינו בנות 23, חברה טובה שלי יצאה עם גבר בן 39,
            מיותר לציין שזה לא החזיק מעמד.מעבר לזה, שהוא כנראה חיפש משהו
            שהיא לא יכולה לתת לו בגילה הצעיר, כמו משפחה וילדים,
            ההורים שלה מאד התנגדו וזה השפיע עליה.
            אני לא אומרת שכל בנות ה-23 לא רוצות עדיין ילדים, אני מכירה בחורה בת 23
            שעומדת ללדת (אודליה מזל טוב!), אבל היא מאד בוגרת לגילה.
            רוב הבחורות שאני מכירה בגיל הזה הן בשלב של לפני/אחרי טיול, סטודנטיות או
            לפני לימודים, ככה שאני לא בטוחה שמה שיעניין רווק בן 40, בהכרח מעניין אותן.
            זה נראה לי מבחוץ פער מנטלי גדול מדי, אבל תמיד יש יוצאי דופן.
            אני מאחלת לך בהצלחה במציאת האחת, ובאמת, תמשיך לצאת גם עם גילאי השלושים,
            אני בטוחה שיהיה לך יותר תחומי עניין איתן, או לפחות רצון עז יותר להתמסד.

  11. מצויין, תכתבי עוד

  12. שלום כרמל!
    זמן רב שלא קראתי כ"כ משעשע ונכון לגבי הבחירות האישיות שלנו בחיים ואין מה לעשות כשבחירת הבן זוג נוגעת אלינו אישית אנחנו בוחרות לצאת עם הגברים שנראים טוב נכון שזה לא תמיד הכי פוליטיקלי קורקט מה שנקרא אבל חייב שיהיה קליק ראשוני ומשיכה אחרת בכלל אין על מה לדבר. מבחינת האינטלקטואל זה גם דבר שמושך מאוד אך לעיתים יש את אותם הגברים שמגזימים בידיעותים ונותנים לבחורה להרגיש ממש לא ברמתם ועל כן המשפט הידוע " אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו" לא ממש תופס לגבי כולנו אבל עם קצת מאמץ הוא ניתן לביצוע?

  13. כתבה אחלה… כתובה בטוב טעם… איך שאומרים. אמאמה… אני לא מסכימה איתך לגבי להכיר אקסים בין אם זרקתי ובין אם נזרקתי- זה לשחק באש ולערב בזה גם חברות- לא תודה… עם כל הפתיחות וה"התגברתי" וכד'- ו ט ו. ובעניין המראה החיצוני- אני שייכת לדור הישן- אני יודעת מה הטעם שלי ולא יעזור בית דין! לגבי אופי, אינטלקטואל, עיסוק וכד'- יש מקום להתגמשות. בכללי- אהבתי וזה משקף אחלה את המצב בשוק- כה לחי

  14. כרמל נשמעת מלהיבה, אחת שהייתי מאמצת בשמחה לחברה. מקווה מאוד שתמצאי את האושר הזוגי, למרות שככל שהזמן עובר הופכים סקפטיים לגבי היתכנות הדבר.
    חוצמזה ממליצה בחום על אתר קופידון ודומיו. אמנם יש נפילות קשות, בדומה לבליינד-דייט דרך חברים, אבל היתרון בכך שאף אחד לא מרגיש לא בנוח, לא מנותקים קשרים וכו'.
    אושר ושמחה.

  15. כרמל יקרה
    אני חייבת לציין כי את כלל הזהב בהכירויות שכאלה לא ציינת כלל: היכרות בין שני אנשים יש לערוך בסיטואציה בלתי מחייבת כאשר שניהם אינם מודעים לכוונת השידוך (אולי הוא מובן מאיליו עבורך-אך עבור כמה מחברי הטובים אינו ברור כלל וכלל!!)
    בתור אחת שעברה וחוותה טראומות רציניות בעניין השידוכים למיניהם (לאור העובדה כי בשלוש שנים האחרונות אני נטולת בנזוג וכל חברותי כבר משודכות למדי) אני פשוט מבקשת מכולם מראש, שאם ברצונם להכיר לי כל מני כאלה ואחרים יש לעשות זאת בסיטואציה לא מחייבת גם עבורי וגם עבור הבחור המשודך-הדבר חוסך אי נעימות ומבוכה רבה..אם יש כימיה הקשר נוצר מעצמו,מבלי ליצור את כל החוויה ההזוייה למדי של דייט משודך או חלילה בליינדייט!!

  16. כתוב מצוין. עשית לי לחייך די הרבה במהלך הקריאה.

  17. האמת, קראתי את כל התגובות לפני שעניתי, כי הייתי בטוחה שמישהו או מישהי יגידו את זה לפני. אבל כנראה שלא, אז אני חייבת לשאול: שמת לב לסתירות הרבות שבמאמר שלך?

    אני לא ערנית מספיק עכשיו כדי לציין את כולן (אולי מחר, אך מסופקתני), ויכול להיות שבעצמי אלקה – בשל השעה – בחוסר קוהרנטיות מסויים, אבל שימי לב לגדולה ובולטת ביניהן: בחלק הראשון של המאמר את טוענת שיש (עיבוד משלי לדברייך) לכוון יותר לדרישותיהם של החברים להם אנחנו רוצים לשדך. בחלק השני את באה ואומרת ההיפך – תתעלמו מהדרישות שלהם, תפעילו את הדמיון המופרע שלכם, כי "הם לא יודעים מה הם רוצים". אז אולי תחליטי?

    וזה עוד בלי להזכיר את הבדלי הטעם. זה כבר בכלל לא מובן, אלא אם את גורסת שכל מי שנראה טוב בעינייך יראה טוב גם בעיני אחרים (שאחרת, אין להבין את "אני משדכת רק אקסים שנס ליחם" וגו'). את, בעצם, אומרת, שהאדם הסביר הוא בעצם, את עצמך. כלומר, כל אחד מאיתנו, אך רק בעיני עצמו. אז איך בדיוק את מצפה שאנשים יבינו מה *את* רוצה, אם "האדם הסביר" (ואהרון ברק ממש לא חשב שככה יתיחסו למונח שלו) הוא הם עצמם?

    כלומר, אם אני ארצה להכיר לך מישהו (ואני לא, כמובן, אל חשש), המבחן יהיה אם אני הייתי "מוכנה" לצאת איתו. ואם התשובה לכך היא כן, רק אז אהיה רשאית להכיר לך אותו. זה מה שאת אומרת? ומה אם התשובה היא אכן "כן", אבל בעינייך הוא נראה איום ונורא? תכעסי עלי (אם הייתי חברה שלך) פחות בגין תעוזתי?

    נו, באמת. ואגב, למרות שיכולתי להרחיב בנושא זה עוד הרבה, לפני סיום ותוך פיהוק, אדגיש שוב שכל הניתוח ה"מעמיק" שלך מתייחס אך ורק למראה חיצוני. ואל תגידי שלא זו הייתה הכוונה שכן (זהירות, ציטוט) אמרת בעצמך: "כשחברים שלי מכירים לי מישהו מזעזע אני יודעת שהם נורא מחזיקים ממנו…" וקצת לפני זה – "…אין להם שלושים שנה לחכות כדי לגלות את הקסם והמשיכה שבמצורע החביב עליכם". כלומר, האדם שווה ביותר מבחינה פנימית, אבל אעפס, קצת מכוער. לטעמך, כמובן.

    ומראה חיצוני, כידוע, הוא בהחלט עניין של טעם. את יודעת…the beauty is in the eyes of the beholder וכל זה.

    אז הייתי מציעה לך, אולי, לנסח מדריך… אה…קצת פחות בעל סתירות פנימיות שכאלה.

    • אם תתקלי פעם במשהו חסר סתירות תדעי שהוא לא באמת "מהחיים". באמת 🙂 אפילו ציינתי בכלל 3 שברור לי שיש סתירה בינו לבין כלל אחד בהיבט החד צדדי – האם קראת הכל לפני שהגבת? כמו כן, למרות שציינתי קריטריונים כמו רמת רצינות, אינטליגנציה וכד' – זכרי שמדובר בשלב הראשוני ביותר של איך מכירים. ובשלב הזה כשהוא נעשה באופן טכני בחיבור של חברים, כולנו מאד שטחיים ומאד צמודים לפורמטים שלנו. המדריך הוא ניסיון לצבוע בתוך הקווים, להפעיל קצת יצירתיות בתוך הפורמט. חוץ מביקורת יש לך גם הצעות? ההפתעה שלי מהתגובות הייתה שאף אחד, להוציא את אנונימוס, לא הוסיף כללים.

  18. היי כרמל
    את כותבת נפלא, הכתיבה קולחת והמילים מדויקות …

    אשתו של חבר טוב שלי רצתה לשדך לי מישהי, אך מכיוון שכבר היה לי נסיון לא טוב משידוכיה בעברהחלטתי לדחות את הצעתה. אך מכיוון שלא בחרתי את מילותי, יצא שהיא די נעלבה ("טוב, אם אתה לא רוצה, אז לא צריך" ופרשה לחדרה) נשארתי עם חבר שלי בסלון וביננו שתיקה רועמת. המבט שלו אמר "היית חייב להגיד לה את זה… "
    כן הייתי חייב להוציא את זה החוצה !
    נמאס לי שכל בחורה שהיא רואה ברחוב היא בוחרת לשדך לי.
    דנה, בחייאת, תשקיעי קצת מאמץ, מה אני לא בנאדם ?
    עכשיו אני תקוע עם חבר כועס, ועם איזה עצם (קוראים לה התנצלות, ("דנה, לא התכוונתי, את יודעת כמה אני מעריך אותך… ") שתקועה לי בגרון.

    מחפש סולידריות, איפה שלא יהיה …

  19. לא רק כרטיס לגן עדן, גם ארוחה זוגית סיבוב ברכבת הרים ומסא'ז מגיע לך!
    שלחתי לכל החברים כדי שילמדו משהו ויעזרו ביתר יעילות. תודה.

  20. כל כך נכון. הזדהיתי עם כל מילה !
    וכרמל, יקירתי, הכתיבה שלך מדהימה. 🙂

    ביפ ביפ

  21. את הרוטב בצד, בבקשה.

    בניגוד לכללים, הכרתי לחברה גבר שלא הייתי חולמת לצאת אתו, ממש-ממש-ממש לא הטעם שלי, ולגבי – "בלתי סביר בעליל".
    (ובהתאם לכללים, נבחתי על חברה אחרת שנתנה לו את הטלפון שלי בלי רשות…)
    'צטערת, חשבתי שבינהם דוקא יש סיכוי.
    היום הם נשואים, מקוה שבאושר, +שניים.
    כך שכללים, באופן כללי, כדאי להעיף לכללבינימאט.
    מיותר לציין שבמיטה שלי עדיין לא צפןף מדי?…

  22. אני רוצה להכיר לך חבר שלי. מה הפרוצדורה?

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *