אז איך מספקים את הצורך הבסיסי הרגשי-פיזי שלנו לאהבה חסרה? מילה בוייר על גבר חי ונושם שנמצא ממש כאן בשבילך

אהבה 2004

אהבה: היסוד הקיומי הרביעי

אמנם הדפוקות רגשית שבינינו, אלו שבגיל שלושים עדיין מחפשות אך ורק סטוצ’ים בברים אפלים עם גופייה אדומה חשופה, בשרב הקיץ או בקור המצמרר של החורף, לא יודו בכך. הן משוועות ומתחננות לאהבה ולא רק לזיון, 20 דקות של תהילה או של נפילה, עם גברים מתחלפים בשרשרת, נרטיבית או אקלקטית, לכל היותר קמפיין אינטנסיבי האורך שבועיים של החלפת מיצים ושימוש בירקות עם מבנה אנטומי צר וארוך. גם הן רוצות להתמסד, כל אחת בפורמט שלה, ולשמחתנו האפשרויות כיום לא מוגבלות. כל אישה (וגבר) זקוקה לאהבה, שכן אהבה, היא היסוד החיוני הקיומי הרביעי, לאחר אוויר מים ומזון, מספקת לנו את הדלק המניע של חיינו, יותר מהצלחה בקריירה או בלימודים, יותר משגשוג כלכלי או מטייסת חברים/ות מגובשת ומלוטשת שיודעת להגיד את הדברים הנכונים ותמיד נמצאת שם לצדך. אהבה היא האושר, היא הסיפוק, היא הריגוש, היא התאווה, היא התשוקה, היא השמחה, היא החשמל, היא הסוד והמוזה לתסריט החיים המוצלח ביותר, היא השעון המעורר הטוב ביותר בבוקר (בלי כל קשר או עם הרבה קשר לשעון הביולוגי הנשי). אך מה לעשות כשאהבה אינה מונחת במעמקי הכיס הקטן שלך. היא נמצאת אי שם קרוב אליך, או רחוקה ממך אלפי שנות אור, בגלקסיה אחרת, במטוס בדרך לפריז, בסניף ג’מבו הקרוב לביתך, במעלית, בבית הקפה השכונתי, בדרך הביתה אחרי טיפול 10,000 ק”מ אצל הקוסמטיקאית, כשאין בך כל חן אלא הרבה אודם בפנים ומראה כללי של פרדי קרוגר, את ממהרת הביתה ולא יודעת שהגורל כל כך קרוב אליך. האהבה זה עתה חלפה על פניך, נגעה בהן קלילות כמו משב רוח חרישי. אבל איזה נעכס, היא המשיכה ללכת. את תמיד בתנועה מתמדת בחיפוש אחר אהבה במסווה של הזיון האולטימטיבי הבא.

מאהב נוכח נפקד

מוחי הפעיל את גלגליו השנונים והמשומנים היטב, התייגע והזיע במטרה למצוא את התשובה האוניברסאלית שתזכה אותי בפרס נובל לאהבה. “גויים יקרים, המוח היהודי שוב עשה זאת: מילה בוייר כן, היא זו שחקרה ומצאה את גן סיפוק הצורך האנושי הבסיסי הרגשי-פיזי לאהבה החסרה”. את הצד הפיזי: ריגוש מיני (אם את מאלו ששמעו על אורגזמה), פיתוח קול (אם את מאלו שגונחות, צועקות או רק מצייצות), אימוני כושר (אם את מאלו שאוהבות יוגה, פילאטיס, התעמלות אמנותית או אירובי תוך כדי), הצורך במגע (אם את מאלו שאוהבות עיסוי או שיציירו לך על הגב)… ניתן לספק על ידי זיונים עלומי שם, עטופים בקונדום עם קוטלי זרע (מסמך זה ישמיד את עצמו תוך שלושים שניות מרגע גמר הקריאה), ויברטור ושאר ידידי האישה. אך לא אהבה, את צריכה גבר חי ונושם בכוחות עצמו שיאהב אותך. את הגן עדיין לא מצאתי אך הגעתי אל מסקנת ביניים מעודדת – המאהב הווירטואלי.
את לא צריכה להתאמץ כדי למצוא אותו, אין צורך להרחיק לכת לבר ברמת הגולן (כי היית כבר בכל הברים באזור המרכז, לפחות באלה שהואילו בטובם והכניסו אותך). כל שעליך לעשות הוא לשבת מול המחשב שלך כשידך מתחת לתחתונים ומזכירה לך מדוע את צריכה גבר. הוא מזיז ממש בשניות אלו את גלגלת העכבר, מדפדף בין הדפים, אפילו כאן בבננות. כך אני מצאתי את שלי. הוא יגיב לתגובתך בתגובה לתגובה (מי אמרה שאין ניסים או מקריות בחיים?!). הוא ישלח לך מייל ממיס והורס, או שאת תיזמי את ההתחלה (אין ברירה גם כאן המצב לא פשוט ואת צריכה להילחם על השווים באמת ולגלות אישיות אסרטיבית, ועצה גברית, אמנם ממקלדת אישה, עליך ללחוץ על הדוושה אך לא לדרוס). תגששו את ראשית אהבתכם הווירטואלית, תחילה בביישנות מנומסת משהו, אך עם יותר אומץ מאשר בפגישה ממשית. במייל הראשון והשני תבחנו את התאמתכם הבסיסית, תיבררו היטב את המילים, את הפונט, הצבע והגודל, ותהיו עסוקים בלהרשים ובלהשוויץ אך בלי כל השוויץ. במייל השלישי כבר תהיו נאהבים. במייל הרביעי תעשו אהבה. במייל החמישי תזדיינו בפראות כאילו אין מחר ותוך כדי תצעקו: הוא – “את (וו)אלה!”, את – “(ת)נענע אותי”, הוא יעשה ביד, וגם את תבחשי בקלחת הטרופית, תתני לאצבעות ללכת במקומו (כי הוא לא אתך). במייל השישי תשוחחו על רגשות כמוסים, ואז… הוא יכתוב לך שהוא אוהב אותך חתולה פראית השורטת את הצג שלו, ויצרף לבבות וסמיילי, במייל השביעי תספרו אחד לשנייה על שיגיונות ושיגעונות, על זיכרונות ילדות, על הפעם הראשונה שלך ושלו, על מעשי קונדס. במייל השמיני הוא ישלח לך קובץ JPG עם תמונת ראי עליו כתב באודם אדום בוהק שיר אהבה אנדלוסי. את תתמוגגי מן המתנה הראשונה, ושהוא לא קמצן אלא השקיע בך, שרבט באודם של חברת כריסטיאן דיור. את תגדילי את הזום של התמונה, תבחני ב-1600 אחוזים כל אות, תשנני היטב כל מילה. תראי בגאווה לחברתך הטובה, תפרשני עמה כל פרשנות אפשרית, ברמת המיקרו והמקרו. יחלוף חודש, יחלפו חודשיים, תהיו מאוהבים ואז במייל ה-751 (תכתבו אחד לשנייה לפחות 5 מיילים ביום, כל צד בנפרד), יהיה משבר אהבה ראשון. משהו על הבילוי הבא שלכם. את תרצי לצפות בסרט פורנו – “נערה עם עגיל פנינה”, שישודר בערוץ הוט סקס. הוא יעדיף לצפות בסרט האיראני – “צבעי גן עדן” על ילד עיוור, שישודר בערוץ הוט פריים. הוא ילחץ, את לא תוותרי, הוא ייעלב, את תפייסי. לבסוף אחרי זיון סוער במהלכו המקלדת תידלק עם ניצוצות אש, ומעוצמת החבטות תישבר (אל חשש, המקלדת החדשה ממתינה לתור הזהב שלה), למחרת השכנים יתלו על לוח המודעות תלונה על הדציבלים הגבוהים של החבטות על מקשי המקלדת, תיישרו את ההדורים, ותסכימו על צפייה משותפת כל אחד במרחב הפיזי הנפרד שלו בסרט “נערה עם עגיל פנינה בגן עדן איראני”.

אלטרנטיבה

וכמו כל זוג עם תו תקן ישראלי, במהלך סיפור האהבה: תקניטו אחד את השנייה, תכנו זה את זו בשמות חיבה, הוא יקרא לשדיים שלך מרי קייט ואשלי אולסון, את תכני בחיבה את הזין שלו מקגיוור, הוא י(לנ)קק אותך בכל בלוג אפשרי, את תדאגי לו אם הוא יאחר, תחששי בשל מהירויות הגלישה המטורפות באוטוסטראדה, הוא יממש את הפנטזיה הרטובה שלך לסאונה באמבטיה וימצא עבורך באתר הקניות www.hotsale.com מפזר חום 8500 וואט במחיר מבצע ללא דמי משלוח, תעשו סקס סוער במסנג’ר תוך כדי דיון על כדאיות תשואות רכישת דירות בטורנטו, את תתלונני בפניו, “כרטיס רשת שלי: שוב (כתבת לי כי) שכחת להוריד את כיסוי המקלדת”, הוא יגלה סימני קנאה: “לוח אם מתוקה שלי, תגידי את האמת, עם כמה גברים התכתבת בעבר, והאם אני הראשון שלך?”, את תמררי את חייו (תאיימי לשלוח לו קבצים עם וירוסים), אם הוא לא ישלח לך עשרה מיילים בשעה, תגלשו לשיחות נפש ולדיונים פוליטיים עד לשעות הלילה המאוחרות, כשלא יעמוד לו בפעם הראשונה תשלחו מייל לאתר הייעוץ של דר’ פוגל. יהיו עליות ומורדות, שמחות ועצב, חיוכים ודמעות, הריון מדומה, כמו בכל מערכת יחסים. כמה חבל שלא ניתן להתעלם מעובדה טכנית שולית אחת – זו אהבה ווירטואלית.

תגובות

  1. שרלול

    אז מה הפאנץ’ ליין?

    • סתומה….הפאנץ’ ליין שבעצם הכל זה וירטואלי..
      -לא לטיפשים

    • דפנה

      שרלול-(מה זה אומר-שרלילה??)
      את מגיבה ראשונה…אז תאמצי קצת ת’שכל ותחשבי על תגובה יותר מחכימה…
      פוצה

  2. הכל עניין של תקופות- יש לי תקופות עם חבר יש בלי חבר. אבל מה רע ללכת ולמצוא זיון ללילה באיזה פאב? בתור סטודנטית אין לי זמן לכאבי ראש- וזה פשוט פותר אותי מכל רגש או מחוייבות וכו… דאי קודם שתנסי- את תראי שזה נפלא לזיין גבר ולחזור הביתה רגועה בלי מישהו שישן איתך. גם כשיש חבר זה אחלה- אבל כרגע אין זמן ויש בחורות שלא מעוניינות להיכנס לתקופות יובש…

    • הילי

      אהלן דניאל….זיונים לא חסר רק תפתחי ת’רגליים….אני הייתי ממליצה לך לקנות לך ויברטור הרבה יותר נעים מאשר להיות זונה שכונתית או זונת-בארים…שרק יצביעו באופן-קבוע…זו מתמסרת בקלות….תצליחי חמודה…

  3. גילי_1984

    ממש יפה
    וגם ממש נכון
    זה לא עושה קצת דמעות בלב שזה נכון?
    אני לא רוצה אהבה וירטואלית, אני רוצה (כמו הרבה בנות שלא מודות בזה) מישהו שיחבק אותי. וואו. ממש קליעה ללב הקוראת.

  4. אלמוני

    אהבה וירטואלית היא אחת האשליות הכי גדולות שקיימות היום, השיחות ככל שיהיו עמוקות ואישיות הן בסך הכל לא אמיתיות. אין משהו שמתעלה על פגישות של אחד על אחד, אחרי הכל קשה יותר לשקר כאשר האדם השני מביט בעיניים שלך. שלא לציין את עניין המגע, אנשים אוהבים כשנוגעים בהם. זאת הרגשה נעימה.
    אבל הנקודה הכי גדולה היא, וזה נאמר מפיה של מתנזרת, סקס וירטואלי זה לא כיף כמו סקס אמיתי. ואני חושבת שאני אעדיף סטוץ עם מישהו שפגשתי בבר מאשר אשליה שיוצר סקס וירטואלי.
    לסיכום הייתי רוצה להגיד שאומנם אהבה היא משהו שממלא אותנו, מספק אותנו וגורם לאושר עילאי קשה להתעלם מהעובדה שהיא דבר אשר נוטה להעלם אחרי תקופה מסויימת. ייתכן כי האדם לא נועד להתמסד עם אדם אחד בלבד. ובעצם כאשר אנחנו מחפשים את האחד, אנחנו מתעלמים מדברים אחרים שגורמים לנו אושר תקופתי, שחלק מהם עשוי להיות סטוץ.

    • עוד גבר

      כמו שאני מבין את זה האינטרנט הוא אמצעי, לא מטרה.
      אמצעי ליצירת קשר, לא הקשר עצמו.
      קשר – במובנו הריאלי והמלא. למה הדבר דומה (אולי)?
      לחיפוש דירה להשכרה/שכירה/מכירה/קניה.
      החיפוש הראשוני יכול להתחיל בעולם הוירטואלי,
      הדירה היא דבר ריאלי לכל דבר…

  5. רונית

    יש לי תחושה שחווית ההתקשרות הוירטואלית מובליה לחולי נפשי אצל הרבה גברים. הרבה מהם נחשפו בפניי על ילדותם העשוקה קשריהם המיניים,בעיותיהם הרפואיות,(בצט או כשעוברים לטלפון) והכי מצחיק עוד באים אלי בטענות שאני “כבדה” לא מספרת על עצמי” שומרת את הקלפים” וכו’. כשנפגשים הפער בין האינטימיות הוירטואלית לבין המפגש
    המציאותי המנוכר צועק לשמיים!!! האינטימיות הוירטואלית היא אינטימיות מזויפת לגמרי, ויש חשיבות לתהליך הכרות ביצירת קשר אז
    גברים – לא להקדים את העגלה לסוסים! (אם אתם סוחבים קונפליקטים לכו לפסיכולוגית, או לחילופין תכתבו בלוג )

    • אנונימית

      האינטימיות אכן כה מזויפת. אפילו פאטתית הייתי מעיזה לומר. אני אמנם מבינה בהחלט את הצורך לאהוב ולהיות נאהבת אבל הזיוף יכול להיות אכזרי יותר.. האשליה שמישהו לרגע אחד אוהב אותך – ו”רואה” אותך באמת מבלי לשפוט ולבקר אותך לפי מראך החיצוני הוא הבולשיט הכי נוראי בכל העסק הזה של ה”אהבות הוירטואליות”… אני לא יודעת כמה אחוזים באמת עוברים אחר כך לממדים מציאותיים ונשארים יחד.
      לסיכום : עדיף ללמוד להנות לבד אם זה מה יש, או אם את משחקת ב”אהבה וירטואלית” זיכרי שזה משחק בלבד.

  6. אני מוצאת את עצמי נכנסת למיטה כל לילה בשעות לא הגיוניות…כי…פשוט קשה לי להתרגל לחזור לישון לבד…כבר שבוע אני ישנה לבד )-: ……
    עשיתי לא מעט סטוצים בחיי,חסרי כל משמעות ומטופשים…
    ואני מודה שאין כמו לחזור הביתה ולקבל ממנו חיבוק ונשיקה,לאכול ארוחת ערב יחד,להתקלח יחד וללכת לישון מחובקים……זה ממש חסר לי…הייתי נותנת הכל להחזיר את זה…..

  7. סתמי ומשעמם. לא שנון ולא נעליים.

  8. מוחך הקודח….
    כבר שנה יש סדרה החומרים ממנה עשויה האהבה שדנה בדיוק בנושא הזה בערוץ 8, ועכשיו פתאום כשהסדרה הגיעה לערוץ 10 נזכרת לכתוב על זה….
    קצת מקוריות לא תזיק
    ובעיקר שמירה על זכויות יוצאיםC

  9. וישנה עוד אפשרות….
    להתפנק בעיסוי וטיפול רך ואינטימי הנותן תשומת לב לכל איבר ואיבר בגוף ע”י ליטוף נעים המשחרר חסימות ואנרגיות מיניות..
    ניר
    050-6366220
    rc8@walla.com

    • המשוחררת

      ניר….
      אתה נשמע לי בחור פתוח, שובב, סקסי
      הדלקת אותי בקטע של הליטוף והמסאז’ים…
      אני מנסה לנייד ולא הולך לי,
      אולי פעם, מי יודע…

  10. לורי

    אחרי קריאת השורה הראשונה בכתבה: “אמנם הדפוקות רגשית בינינו, אלו שבגיל שלושים עדיין……..” בלה בלה בלה, נעצרתי. ידעתי שאין טעם להמשיך לקרוא. עוד פעם כתבה שפוסקת שכל הנשים, במיוחד החייזרויות שחצו את קו השלושים, ועדיין נהנות מלצאת לברים, למעשה בתוך תוכן מחפשות וצריכות וחושבות ללא הפסק על אהבה ועוד אהבה. אני מטילה וטו על הקונצנזוס והספורט הלאומי הזה של מציאת בן זוג.
    תנו כבוד גם ל”משוגעות” בגופיות אדומות. תביאו כותבות עם דם חדש שחיות במאה ה21 . בבקשה, סליחה, תודה. כל טוב.

    • אלמוני

      אם תעשי סקר לא אקדמי בקרב נשים בנות שלושים, תגלי כי רובן המכריע רוצה גבר למערכת יחסים רצינית. וכן, יש כאלו שאיטנן רוצות בכך, כמוני למשל, אבל שוב, רובן רוצה.
      אני חיה נושמת בועטת וכותבת במאה ה-21
      כל טוב לך מילה בוייר

      • אז הגיע הזמן להשמיע את קולן של קבוצת המיעוט הזו….יום אחד היא תגדל ותגדל ותצבור כוח פרלמנטרי. ויוה לה רבולוציון. (:

  11. אני אצטרף לדעתה של לורי. שחור על לבן, כינית נשים כמוני “דפוקות רגשית”. אם גם את נמנית על ה”קבוצה” הזו כהודאתך, (בלי שום ניסיון להגדיר אותה כרגע) ויש לך את האפשרות לכתוב מאמרים באתר הזה, אז למה להכפיש אותה, וליצור לה מוניטין מפוקפק של נשים מתוסבכות?
    (דפוקות רגשית, בחיי, זו היתה הגזמה פראית)…..
    מה עם זכויות מיעוטים? מרימה את הכפפה?

    • אלמוני

      מטרת המין האנושי להתרבות. נכון, לא כולן רוצות להתרבות או לחפש פרטנר לריבוי. אבל כך היה משחר הימים וכך גם יהיה. יש משהו “לא בסדר” בכך שאנו לא מחפשות בן זוג לחיות עמו אלא רצות באמוק או בנחת בין זיון אחד למשנהו. אין לי כל כוונה להיכנס לשורשים העמוקים לסיבות לכך. ואני מודה שגם אני כזו. זו דעתי ולא הייתה לי כל כוונה לפגוע אלא רק להביע את דעתי.
      מילה בוייר

      • לדעתי, לא קיימים שום שורשים עמוקים לסיבות מדוע נשים מסויימות בוחרות לחיות את חייהן (בין היתר) כרווקות מושבעות. אצלי למשל זה רק ענין קטן ופשוט של דרך חיים (לא ממש בחירה) השייך לאדם סוליסטי במהותו שיש לו סדרי עדיפויות שונים. נישואין והקמת משפחה מעולם לא עניינו אותי כאופציה. (ואגב, יצרתי ואמשיך ליצור קשרים עם גברים, דווקא ארוכי טווח, אבל אני אוהבת גם את ההפסקות ביניהם, ולא מאמינה בקיומו של ה”אחד והיחיד”). מה שמוזר בעיני הוא קשת התגובות שדרך זו מעוררת אצל אנשים. מלא קונבנציונאלית ל”דפוקות רגשית”, למוזרה חביבה כזו, לא מזיקה, שיום אחד תחזור לעצמה ותתעשת. האמת, אם זה לא היה עולה על סדר היום החברתי והתקשורתי, לא הייתי מקדישה לנושא דקת מחשבה.
        אם פסיכולוג חושב שאני מקרה מרתק לאנליזה, אין לו הרבה מה לחפור. הורי נשואים באושר, לא סבלתי מאהבות נכזבות או ממקרי התעללות קשים, חו”ח, ואינני אוחזת בדעות פמיניסטיות מיליטנטיות.
        אני בסה”כ אדם שמח שזקוק יותר מכל לחיים של יצירה וחופש . ואהבה, במיוחד כזו שאינה “נכונה”, היא ההפך מחופש. עם כל המעלות שהיא טומנת בחובה. ולא כ”כ מהר אנחנו נתקלים באהבה מתאימה.
        בכל מקרה, אם אפגוש בגבר שיוכל לבנות איתי קשר שאינו מגביל וחונק ושאינו הופך לתלות ולהרגל ולשיגרה מסרסת, קשר שישחרר ויפרה אותי, אני האחרונה שאבעט בו מכל המדרגות. פשוט טרם התמזלתי.
        להתראות בשמחות (אצלי זה דאנס ברים). (:

  12. אלמוני

    מאמר שנון. אין כמו אהבה אמיתית. אבל אם אין אז לכי על הדמיון.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *