הוא חשב לעצמו שהוא יצא החוצה לתוך הסלון וחדר השינה שלהם, ובטח נקי שם ומסודר, ויהיו לו רגשי אשמה כי היא כל כך בסדר שאפילו כלים היא לא השאירה לו לשטוף. היא עושה את זה בכוונה, הזונה, כדי שלא תהיה לו זכות להתמרמר על כלום

איריס

הוא ישב בשירותים, רגליו פשוקות משני עברי האסלה, תחתוניו החומים מופשלים עד הרצפה מעל לזוג רגליים שעירות ומסוקסות במיוחד הנתונות בכפכפי אדידס מגומי כחול, כאשר אצבעות רגליו הבלתי סדורות פולשות אל מעבר לתחום הנעל.
לפתע נשמעת דפיקה בדלת שהעירה אותו משרעפי החירבון שהיה נתון בו באותה שעה.
-“מה!” הוא התמרמר.
-“הכל בסדר, ניר?” נשאלה השאלה הלגיטימית.
-“בטח”.
-“לא, כי אתה כבר יושב שם משעה שתיים”.
-“ומה השעה עכשיו?”
-“שש ועשרים. זה יוצא לך ארבע שעות בשירותים. חישוב גס”.
-“וואללה?”
-“כן. ואני רוצה להתקלח. אז תקום, תאוורר ותעשה משהו מועיל לפני שנגמר היום.”

הוא חשב לעצמו שהוא יצא החוצה לתוך הסלון וחדר השינה שלהם, ובטח נקי שם ומסודר, ויהיו לו רגשי אשמה כי היא כל כך בסדר שאפילו כלים היא לא השאירה לו לשטוף. היא עושה את זה בכוונה, הזונה, כדי שלא תהיה לו זכות להתמרמר על כלום.
“אני סמרטוט” הוא חשב, ניגב, קם, הרים את המכנסיים, הסתכל על הדלת.
“אני לא יוצא” אמר לעצמו. “אני פשוט נשאר כאן, ואני אתקלח ואני אגמור לה את המים”.
הוא מוריד את המכנסיים שהרים, הסתכל על עצמו במראה ושוב אמר לעצמו “נהיתי סמרטוט, אני לא מאמין”.
הוא פתח את המים החמים, תוך כדי שהוא שורק לעצמו את “אני בדרכי למוסד הסגור” כיוון לעצמו את המים לטמפרטורה הנכונה בדיוק ודילג בחינניות לתוך המקלחת, עדיין משרקק לעצמו, בהנאה חולנית, כמעט מאושר.
-“ניר!”
-“פתוח!” הוא עונה בעודו מסבן את בתי השחי שלו.
היא נכנסת ומיד נרתעת לאחור.
-“למה אתה לא מוריד את המים?!” היא מורידה את המים.
-“אוף, חם יא בת זונה!”
-“מה אתה מקלל אותי?”
-“שרפת אותי!”
-“אמרתי לך שאני רוצה להתקלח, למה נכנסת לפני?”
-” כי לפעמים גם אני רוצה דברים, ושמתי לב בדיוק בסוף החירבון שלי שאת, גברת איריס, עשית ממני סמרטוט!”
-“מה אתה מקשקש, תגיד לי?”
-“מה שאני מקשקש זה ככה. אנחנו לא שוכבים, אני לא יכול לחרבן בשקט, אני מרגיש כמו זומבי, מת מהלך. אפילו לחברים שלי כבר לא נעים לבוא הנה. מגעיל כאן. מרוב שהבית הזה נקי יצאה לו הנשמה, מרוב שאת חייבת שהכל יראה ויהיה בדיוק כמו שאת רוצה. הכל מת סביבך איריס- תקלטי את זה כבר.”
-“אם אתה מרגיש שאתה מסורס ומת בגללי, למה אתה איתי?”
-“איריס, זה בדיוק מה שאני אומר. אני לא יודע. את סירסת אותי.”
-“או קיי. אז דבר ראשון, בקשר לנקיון פה בבית, זה שאתה גדלת עם אמא שניקתה אחריך כל הזמן מה שהפך אותך לאגואיסט שלא מוריד אפילו כוס מהשולחן או מרוקן מאפרה מדי פעם מהג’וינטים של החברים הטיפשים שלך שאני שמחה שלא נעים להם לבוא לכאן כי אני לא סובלת אף אחד מהם, זו לא אשמתי. נמאס לי להפעיל אותך כמו גננת אז אני עושה את זה בעצמי. וגם מזה נמאס לי.”
-“שנית” אמרה איריס והתישבה על מכסה האסלה הסגור תוך כדי ריסוס ספריי ידיד לאוזון בריח אורנים סביבה, “אם לא היית מעשן כל היום עם חבריך נטולי התוכנית וחסרי האישיות אולי היה יוצא לנו להזדיין. אבל שאר הזמן ממילא אתה או ישן או בשירותים הוגה תזות מדהימות. אתה עסוק מדי בשביל לזיין אותי. מאז שאתה מובטל אתה אפילו יותר עסוק מאשר כשעבדת. אני לא מבינה איך זה יכול להיות מבחינה לוגית, אבל זה ככה. ואם אתה חושב שאתה מושך בצורה הנוכחית שלך, אתה טועה. אי אפשר להימשך לגבר שכל היום מעלה עשן ומפליץ מול הטליויזיה חסר חיים עם פרצוף מדוכא. האמת- ”
היא קמה מהאסלה-
“מצידי אתה יכול לקחת את הגופה העייפה שלך, את הניר טואלט שלך ואת המאפרה שלך וללכת לעשות את מה שזה לא יהיה שאתה עושה רחוק ממני.” היא נעמדה וחייכה חיוך זדוני.
ניר חשב רגע, סיבן את הבטן, שטף, סגר את המים ויצא נוטף מהאמבטיה. הוא עמד מולה. שניהם חייכו. -“אז את רוצה שאני אלך?”
-“כן”.
-“או קיי, אבל קודם” הוא קרע מעליה את השמלה הלבנה שהיא לבשה והושיב אותה על האסלה כשהיא מופתעת מדי בשביל למחות. הוא הפך אותה עד שנתמכה עם הברכיים על האסלה וזיין אותה מאחורה באגרסיביות, גמר מהר ויצא לפני שהספיקה להתעשת.
הוא יצא- אסף כמה בגדים שלו לתוך תיק קטן, ובא להגיד שלום. הוא מצא אותה עדיין יושבת על האסלה, ערומה ברכיה מקופלות וזרועותיה מחבקות אותן, בוהה בקיר שמולה.
-“איריס”
-“איריס, אני הולך”
אין תגובה.
-“טוב, ביי. להתראות”.
הוא יצא, טורק את הדלת. היא שחררה נשימה מקוטעת והתעטפה במגבת.
-“איריס!” הוא צעק לה מלמטה, -“זה היה הזיון הכי טוב שהיה לנו בחמש שנים האחרונות!”
סוף.

על הכותבת קארין ארד

גיל- 3, 28, ו- 90 לחילופין, מין- בררנית, צבע שיער- קורדרוי. כישורים- כישרון נבואי בזמן מחזור, קריאה בטארוט, מאסטר לרייקי, מסאז'ים, פוליגראף אנושי. שאיפות- להיות עשירה עד גועל נפש, להיות סופרת מצליחה מאוד, להיות זמרת גוספל שעושה סיבובי הופעות בעולם, לא למות, למצוא אהבת אמת.

תגובות

  1. כל הגברים אותו הדבר. טפי עליהם.

  2. נוי ועדי

    נכנסנו במסגרת הביה”ס כדי לחפש מאמרים על סמרטוטים והגענו אלייך.(אנחנו בכיתה י’)
    ראינו קטע קטן מהסיפור שלך ונכנסנו למצב כפית(צחוק בלי סוף…) והחלטנו להיכנס ולקרוא את מה שכתבת.
    תגובה-מה לעזאזל?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?
    זה היה ממש ממש מצחיק אנחנו עדיין שפוכות מצחוק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    עדיין לא הבנו את הקטע אבל עדיין זה היה יפה ותמשיכי כך………..
    אז בה בי לך,
    נוי ועדי

  3. אחד הסיפוקצרים היותר טובים שקראתי בזמן האחרון על סיטואציות “רגע אחרי שנכנסתי לבית / רגע לפני פרדה”.
    מבנה מדוייק
    תזמון מלבב
    אורך אידאלי

    אין עליך קארין, את יודעת לכתוב ואת עושה את זה טוב.
    אז אולי תוציאי ספר – כולם עושים את זה עכשיו.
    גם עוד כמה גרושים לא יזיקו למצב

  4. אלזה

    הזכיר לי נורא איזה חבר ג’ייפן וסטלן שהייתי איתו לרגע.
    בכל מקרה כתוב אחלה , נהניתי מכל רגע.
    אני יודעת שזה לא ממש טרנדי כאן לפרגן לך(שיחנקו הקנאיות) , אבל אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך ומקווה לראות כבר ספר משלך על מדפי חנויות הספרים באמת שכבר הגיע הזמן לא?

    🙂

  5. כתיבה מעולה, תענוג צרוף, ושלא ייגמר לעולם!

  6. סמדר

    כמה שהסיטואציה מבאסת, ככה הסיפור משובח. אבל למה הסיפור הזה יושב בפינה ונחבא אל הכלים?

  7. מעונגת

    בראש ובראשונה תודה רבה רבה לך! אין עלייך ואין כמותך! כתיבה שנונה יצירתית וקורעת מצחוק!מה שמאפשר לי לפתוח את הבוקר בחיוך וצחוק קופצני …….. למרות הגועל שבסיטואציות המוזכרות. לא ראיתי מישהייא שיכולה לעשות מזה מעדן סיפורי שכזה!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *