הדרה לוין-ארדי תוהה למה יש רק תמונות סלו-מושן שחור-לבן של בנות שנגמרות על הבנים, ואין בנים שנגמרים ככה על הבנות עם כל הכאב לב הזה

בנות ברוק-אנד-רול

בהתחלה היה שיער חלק. אחר כך עגילים. אחר כך פירסינג בלשון ובפיטמות ובגבינים. שיער גלוח מאחור. פיאות מעוצבות, אחר כך ג’ינס. אחר כך סבנטיז מתרחבות. הגוף למד מהר את מה שלא למד הלב – לזוז בטראנס הג’אנגל-ביט, הביר-הופ והטריפ. דירה שכורה. חבר אחד טוב כמו חברה, שיש לה דירה משלו וחיים משלה. אבל המהפכה הענקית (והחשובה) ההיא של הבנות על הבנים בכלל קורית במקום הלא נכון. ואם המהפכה קורית במקום הלא נכון, אז כל העולם יכול להמשיך לישון, וחזק, אבל הבנות עדיין יאכלו אותה.

זליג, החבר שלי מהצד האחר, חושב שביזבזתי את כל החיים מול סדרות קנויות, ועד היום קשה לי להיפרד מהטייקים המדליקים, שחור לבן, מגורען ולא בפוקוס של ג’ים מוריסון מתפתל על הבמה וגומר בהתמוטטות אורגזמית, וכל הבנות צורחות.
אבל מה שהטריד אותי תמיד בשוטים הקנויים האלה, זה למה יש רק תמונות סלו-מושן שחור-לבן של בנות שנגמרות על הבנים, ואין בנים שנגמרים ככה על הבנות, עם כל השחור-לבן, כל הסלו-מושן, כל הכאב לב הזה.
ניקח שניים מאותו הדור; אחד ג’ים מוריסון ואחת ג’ניס ג’ופלין. הוא היה חוזר לחדר שלו מרוח על בנות מגולגלות עיניים, והיא הייתה חוזרת לבד. אחרי שמת, כל כוכב רוק נעשה לאיזה גילגול של ג’ים מוריסון, ולג’ניס ג’ופלין אין הרבה גילגולים, אם בכלל. עם כל הכבוד למעט רוקיסטיות שעוד שורדות את האכזריות הזאת, קשה מאוד למצוא רוקיסטית אחת שתעז להוציא את הקרביים שלה החוצה עם כל החומצות. ואם היא כבר עושה את זה, היא חייבת לשפץ קודם כל את האף (קורטני לאב). בארץ חוץ מקורין אלאל, אין הרבה שצועקות. אפילו בשקט.

לא צריך יום עיון רפואי לילדים טעוני טיפול מיוחד בבית חולים “שערי צדק” כדי להבין למה לבנות יותר קשה, ולמה להיות אישה ברוק אנד רול זה הכי קשה. בכל זאת, נתון מעניין הוא למשל שמחלות ריכוז והיפר-אקטיביות באות לידי ביטוי באופן שונה אצל בנים ובנות. המחלה מתבטאת אצל בנים ביציאות אגרסיביות והפרעות לסביבה, ואצל בנות בנטיה למופנמות ודיכאון. ומה שיותר מעצבן, שבנות בעלות הפרעות ריכוז והיפר אקטיביות דחויות יותר חברתית מאשר בנים עם אותן הפרעות. הדחיה החברתית הזאת של בנות היפר אקטיביות מזכירה קצת, אם לא מסבירה, את מקומם הדל והנחבא של נשים ברוק. שום מהפכה לא תעזור. כי המלחמה החברתית האמיתית היא על תפיסות עמוקות של יופי, ועד שלא ילכו על זה, זה לא ישתנה.
ג’ניס ג’ופלין קרעה את הבמות ומתה מבדידות. לא היו לה גרופים כמו שלכל תואמיה הגבריים היו גרופיות. בוב דילן, שמעולם לא היה חתיך במיוחד, פיזר מיליון ילדים בעולם מנשים שונות, ובצדק. אבל ג’ופלין, כולה בת 26, הייתה מתחילה עם בנים צעירים ממנה, ויפים נורא, שדחו אותה כל הזמן. אבל לא רק הם דחו אותה, אלא כל הסביבה דחתה את ההתנהגות שלה. אמרו עליה שהיא מזדיינת, שיכורה, פרוצה, חולה על בנים צעירים, דפוקה, כאילו מה היא כבר עשתה שרוקיסטים אחרים לא עשו לפניה? אלא שג’ופלין, למרות שהיא קרעה את הבמה וריגשה נורא, הייתה אישה, ולא הייתה מספיק יפה. כי אישה צורחת זה לא יפה כמו איש צורח. אישה שהפרצוף שלה מתעוות משאגה זה לא אסטתי כמו גבר שפותח עליך פה כמו מיק ג’אגר, או פורטיס, או אביב גפן. הספר “נערתו” לא היה יכול להיכתב על “נערה” (הנער שלה), כי אין דבר כזה.

פה גם נכנס הקטע של הגיל. להזדקן זה דבר קשה. נקודה. להזדקן ברוק-אנד-רול זה עוד יותר קשה, נקודה. אבל להזדקן כאישה ברוק-אנד-רול (וכאישה בכלל) זה הכי קשה. אישה בועטת על במה, אם היא לא סופר-מודל חד-פעמית לא עושה את זה. המוסיקה שלה לא מספיקה. יותר מזה, אין אישה (ולא מדובר ביוצאת מין הכלל שמוכיחה את הכלל) שעברה את הארבעים וקורעת את הבמה כמו שבנים קורעים בגיל הזה. לאישה אסור לצרוח לא יפה, אסור לה להתחרבש עם הקול שלה עד שיוצאים לה הוורידים בצוואר, כמו שמותר לבנים. אסור לה להזיע יותר מדי, ואסור לה לצרוח שרואים לה את הקמטים סביב הפה, כמו שלטיילור מאיירוסמית’ רואים. כי אישה בת חמישים זה לא סקסי כמו גבר בן חמישים. כי גבר בן חמישים יכול להתענג על אהבות צעירות. ונשים בנות חמישים עם ילדים צעירים זו פתולוגיה דוחה. ועד שהסרט הזה לא ישתנה, העולם יכול להתחסד עם עצמו בנאורות מתוקנת פוליטית, והנשים תוכלנה להעמיד פנים (ודברים אחרים) שהן אחלה גבר כשהן קוטלות את הגברים הרגישים שלהן לייב. אבל הסדרות הקנויות ימשיכו לארגן לנו את החיים האמיתיים, וכדי לככב בהם, עדיין הבנות יהיו צריכות להיות יפות ולחוצות כמו “סקס והעיר הגדולה”, והבנים יכולים להישאר רגועים ומכוערים כמו הבוי-פרנד שלה, מיסטר ביג. ואנחנו מדברים פה על שנת 2000.

על הכותבת הדרה לוין-ארדי

סיימה קולנוע וטלביזיה בהצטיינות ב- NYU. התגוררה שבע שנים בניו יורק וביימה דרמות קצרות ופיצ'ר (שלוש אחיות) , סרטים דוקומנטרים (קשת), כתבות ופרומואים לערוץ הראשון. פרסמה ספר שירה ''פאפיה זום'' (הוצאת תמוז). ניהלה מוסיקאלית את שלושת הטוק-שואו'ס של אורי זוהר וחיברה את שיר התוכנית ''מה יהיה איתי''. כתבת לענייני תרבות, ובעיקר מוסיקה ב''עיתון ירושלים'' , התפלקה לאחרונה על מופע רגרסיב-קיק-בלוז משלה.

תגובות

  1. Dubi Kanengisser

    Pardon my English, but I can’t seem to write in Hebrew.
    Anyway – just wanted to say g’luck with the new magazine, which obviously doesn’t give a shit as to what a man such as myself thinks, and also mention that, biologically speaking, it is a lot more logical for an older man to sleep with a younger women than the opposite. But that’s just biology, not morals. I don’t do morals. Bad for ya, they are.

    Moose moose.

    • סליחה?

      ומה איש כמוך חושב?

      זה גישה מאוד “לא יפה” של אני יודע יותר טוב…

      סה”כ זה כן נכון, כן – תסתכלו אחורה על ההיסטוריה של הרוק – בכמה שמות גדולים של נשים אפשר כבר להזכר? ואני אל מדברת על מלכות הרית’ם אנד בלוז כגון אריתה פרנקלין, אני מדברת על רוקנ’רול.. רוק טהור, אם נסתכל טוב, לא נבחין בשמות גדולים… ולמה זה?
      סה”כ כולם יודעים שבנות שרות לא פחות טוב מבנים… והקול הנשי מגיע ליציאות הרבה יותר מדהימות מאשר הקול הגברי (לכו להקשיב לאופרה פעם, תשימו לב לזה דיי בקלות) אבל כן, קשה לשים לב ליוצרות התחום הרוק. בעיקר כי הן מעטות וסגורות…
      כל מוסכמות הרוק לא חלות עליהן – מי רוצה לראות אישה שחיה על המוטו של “סקס סמים ורוקנרול”?

      לא יודעת, אני יכולה להתווכח פה שעות, אבל חייבים לשים לב גם לצד הזה של נושא… סה”כ אני מסכימה במאה אחוז עם מה שנאמר פה “כי אישה בת 50 זה לא סקסי כמו גבר בן 50”.. ועד שהעולם הזה לא משתנה ולא מבין כי “לא הכל סובב סביב מראה חיצוני” אנחנו לא נצא מזה.

      ——————————
      http://www.noarlenoar.org

  2. נעמי

    אכן כך.

    • Snep out of it! Yoa all sit here and whine about how poor we women r and it’s all them men’s fault. Well nobody tells u u shouldn’t do this or that, so go ahead and do it! It’s not a question of who rules – men or women. You should just do what u like. do

      • We have snapped out of it alright. If it were only about ‘do what you like’ , none of this would come to mind or even be necessary. The fact is that men saw no reason to whine about their historical condiition for it was not necessary. Only recently, when their ultimate power is threatened, do we come upon groups uniting around mens’ various rights. We wouldn’t have wasted our time trying to get girls to act, were everything really fine. I come across FOUL and rediculous discrimination everyday; of course, as opposed to many others, I choose to look at it straight in the eye and call it names and DO something about it, as loudly as I can (which is hardly enough). We don’t WHINE about how poor we are, far from it. We SCREAM about how powerful but abused we are. And that we are NOT allowed or given space to do what we want, by social, unspoken and in most cases even superiously DENIED (as in YOUR case) cultural rules. Hadara.

  3. נח שלו

    הכי קל להגיד: קשקוש. אבל זה לא. זה פשוט הסבר יפה מנומק ומוצג בחן של תיזה לחלוטין לא נכונה.רבות נאמר ונכתב על נשים ברוק. יש מעט מהן. ועוד פחות שהן באמת טובות. כשיש להן את זה והן עושות את זה טוב מתגלות אותן תופעות כוכבות שמתגלות בנגנים וברוקרים זכרים לרבות התגובה המינית. ‘אניס כ’ופלין לא היתה לבד כי לא רצו לזיין אותה. וכוכבות רוק רבות וטובות משמשות מושא להערצה מינית, ואני לא מדבר על מדונה, שר או טינה טרנר. סוזי מהבנשיס, קריסי מהפריטנדרס, קייט בוש, סילביה ג’אנקוזה, מריאן פית’פול, פאטי סמית’, ועוד רבות.
    בכל זאת נסיון יפה.

    • רוית

      התיזה לחלוטין נכונה 🙂
      אם הבנתי נכון עיקר הכתבה מתייחסת לבעייתיות של גיל ומראה ברוק אנד רול. נשים פורשות איך שהקמט הראשון מתחיל להופיע, מעניין למה? אשה צועקת זה בהחלט לא “יפה” כמו גבר שצורח ומתפרק על הבמה.
      כל הכתבה בעצם מתייחסת להבניות תרבותיות מעוותות מיסודן שבהחלט גורמות ליחס אחר לרוקיסטיות לעומת רוקיסטים. אז מי אמר שאין הפלייה.

      • נח שלו

        לא נכון ולא נכון :-))
        בכוונה נתתי דוגמאות של נשים שחצו את הארבעים, ועדיין פעילות.

        • רוית

          מבחינת נתונים מספר הנשים שחצו את הארבעים ועדיין קורעות את הבמה הוא בהחלט קטן לעומת מספר הגברים.
          הקאמבק של דבי הארי העלה מספר לא קטן של הערות קטנוניות לגבי המראה שלה. נכון עברו עשרים שנה והיא כבר לא אותה פצצת מין. אבל כשדיוויד בואי מוציא תקליט מתייחסים למוזיקה שלו פרופר ולא למספר הקמטים שנוספו לו מסביב לעיניים.
          מאז ומתמיד נבחנו הנשים על פי קריטריונים של גיל ומראה יותר מאשר גברים.

          • אמה שמשון

            לטעמי, בואי נראה יותר טוב מאשר אי פעם – עכשיו (אם כבר מתעקשים לשפוט על פי מראה).

          • נח שלו

            זה שמדברים על המוזיקה של בואי לא קשור לענין. הכתבה לא מבקשת שידברו על מוזיקה של בנות, היא רוצה שיתיחסו אליהן כאל חפצי או סימלי מין. “אל תדברו על הקול האלוהי של ג’ניס ג’ופלין פשוט תפתחו ריצ’רצ’ ותתחילו לשפשף”.
            הקאמ-בק של דבי הארי לא לווה בהערות עוקצניות, היתה זו ההחלטה שלה להצטלם בבגדים תחתונים שעשתה את זה. בואי לא מתלבש היום כמו שהתלבש לפני שנים, מעבר לזה המסר שלו הוא בואו ותסתכלו על המוזיקה שלי ולא בואו תראו לי את הכרס. כשדיוויד בואי ניסה לעשות קאמ-בק עצוב לפני עשר שנים, דיברו עליו גם כעל רוקר מזדקן, מה שגרם לו להבין שהוא צריך להביא אותה במוזיקה.

            • רוית

              הכתבה מתייחסת להבדלים בסיסיים בין נשים לגברים בהיבט התרבותי דרך ניתוח מצבן של נשים ברוק אנד רול. הכתבה מוכיחה כי עדיין החברה שופטת נשים לפי פרמטרים שונים גם כאשר מדובר באותו מקצוע.
              וכן, אני מסכימה להזדקן בתור אשה זה קשה יותר.

        • סיסטר סיס

          אבל אתה יודע, זה ממש לא כמו שזה היה פעם. הסקסיות שלהם תמיד תזכר , כנוסטלגית יותר, ולא ממשית בהווה. תחשוב טוב ותגיד לי מי מהנשים האלו סקסית בעיניך היום? ואם תגיד קיט בוש אגיד לך טוב אז רק היא יחידת סגולה, שהצליחה לשרוד את הזמן.
          העולם הזה מעוות והכתבה הזאת מראה זאת בצורה נכונה ויפה ,
          וצריכה לצאת מכותלי האתר , ולהתפרסם באתרים שמתעסקים במוזיקה. כמובן שהערתך לגבי כך שמעטות הנשים שעושות את זה טוב ברקונרול, נובעת מחוסר יכולת בסיסית , להפתר מסטגימות קלות ושורשיות ולהקשיב.

    • מסכימה. מסכימה. ומסכימה.
      תמיד אפשר למצוא תירוצים, סיבות, הסברים. אבל האמת, כן האמת, שאמנם יש הבדל בין הנשים ולבין הגברים, אבל העולם לא עד כדי כך מגביל כמו שהכתבה מציירת אותו.
      וחוצמזה, בתור אישה, כבר נמאס לי לשמוע את כל בכיינות הזאת על כמה שהגברים הם ככה, והנשים הם ככה, דוגמת הוויכוח הנצחי – עד כמה הגברים לא בוגרים. בלי שום נסיון להשמיץ – בכל 18 שנותיי הגברים עדין מובילים את הנשים 5-1, בבגרות. מצטערת, זאת המציאות.
      אז במקום לחפש תירוצים, סיבות, השמצות, למה לא ללכת ולעשות את מה שאת רוצה ולהשיג את מה שאת רוצה. זה בהחלט אפשרי.

  4. למה ללכת דווקא למקרה ספציפי כמו חוויות ההזדקנות בסצינת הרוק, כאשר נשים אינן מצליחות להאפיל לגילאים מופלגים גם בכל הסצינות האחרות, בדומה לקולנוע, טלוויזיה ובמיוחד בתחום הפופ. תחום ספציפי זה הינו התחום אשר מעציב אותי מכל. בעוד הרוק נותן מקום לזמרות שאינן מצודדות (אם כי לא מבטיח לסדר להם זיונים אחרי ההופעה), ערוצי המוזיקה (כך הם מכנים את עצמם) בטלוויזיה, אינם נותנים שום מקום לזמרת אשר אינה בעלת שיער ארוך ומתנפנף, מידה 26 במקרה הרע וחיוך של מיליון דולר ואילו זמרי הראפ והפופ עדיין יכולים להיות שמנים, מוזרים ומעצבנים. אין מה לעשות, מדובר באותה אפליה אשר מלווה אותנו לאורך השנים וכנראה תמשיך ללות אותנו, עד שמשהו באמת גדול יקרה, ולא זה לא טמון בגברים, אלא בנו עצמנו.
    בתור אישה אני חושבת שהגיע הזמן שנפסיק להיכנע לדגם האנורקטי, לניתוחים הפלסטיים הלא נחוצים ולתכתיבים המטופשים אשר זורמים אלינו מקבוצה של אשמאים זקנים וחרמנים, אשר מנהלים את הטלוויזיה ואת מסעות הפרסום המובילים וגורמים לנו ללא מעט עצבים.
    צאו מזה…

    • בועז כהן

      את צודקת! אני גבר ואני לגמרי איתך במאבקך בדגם האנורקטי. גועל נפש!!! הבושה היא שנשים, דווקא הן, עורכות מדורי אופנה ומלהקות רק דחלילים, שלדים, לצילומי אופנה. אני לא חושב שדבי הארי פאתטית, ואני מוצא שהיא אשה יפה בת 50 פלוס. יש גם דברים כאלה. ואני חושב שדווקא איגי פופ המצומק נראה זוועה (הוא אמן גדול, אבל הוא נראה זוועה) והכי פאתטי, סוסי ומכוער עלי אדמות זה סטיבן טיילר הנתעב מ”אירוסמית'” הבלתי נסבלת. אלוהים ישמור, איך אפשר למצוא סקסיות ביצור הזה? בסך הכל אני חושב שנשים כמו טינה טרנר נחשבו לפצצות סקס גם בגיל 50 ובקולנוע ההוליוודי של שנות התשעים בכלל היתה עדנה דווקא למבוגרות יותר: קים בייסינגר, סוזן סרנדון, רנה רוסו. כולן חצו את הארבעים וחמש.
      עדיין יש מה לשפר. היום שבו בסרט אמריקאי יתנהל רומן בין סוזן סרנדון בת החמישים לבין ליאונרדו דיקפריו (נניח, סתם דוגמה) יהיה יום גדול לחברה המודרנית.

  5. אבל בחיים האמיתיים כולנו צועקות….בחיים האמיתיים יש הרבה נשים נהדרות, נשיות, כובשות, מלאות עצמה, גם הרבה אחרי גיל חמישים….. אמא שלי היתה תמיד כל כך יפה בעיני וגם בעיני אחרים, וכשנולדתי כבר היתה קרוב לארבעים. כלומר, לא הכרתי אותה כבחורה או אשה ממש צעירה ובכל זאת כל החיים אני שומעת כמה אשה שלי יפה….. והיא גם יודעת לצעוק…. ולא רק היא. הבעיה היא לא אתנו כבני אדם אלא במי ששולט בתעשיית האשליות. הזדקנות זה יחסי, אתם יודעים… אם לתחרות הפנים של התשעים מקבלים בנות בגילאים 14-21 אז כבר בגיל 22 את זקנה מדי… למלכת היופי יקבלו אותך עד גיל 23…. אז מה עוד אפשר לצפות….. אף פעם לא נותנים לך להנות מן הנעורים……גם כשאת ממש צעירה כל הזמן לוחשים לך שזה תכף נגמר… ושאת צריכה להספיק כל מיני דברים לפני שזה ייגמר….. פעם זה היה לתפוס חתן, היום זה אולי להתחיל ולגמור קריירה של דוגמנית……..
    לעזאזל……גם בטלויזיה… אני רוצה את דליה מזור כל ערב, כמו פעם כשהייתי ילדה והיא היתה גברת טלויזיה לא פחות משחיים יבין היה מר טלויזיה…..ושרי רז, וכרמית גיא, ורבקה מיכאלי. אתם יודעים שרבקה מיכאלי צעירה מחיים יבין ב-6 שנים? איפה היא?? ?? ??
    אני בת 29 וכשאני רואה את יעל שטרנהל בטלויזיה אני חוטפת חום. לא שהיא לא מוכשרת, אבל לא הקפיצו אותה מהר מדי? יש כתבות מוכשרות וותיקות ממנה, שהיו צריכות להגיש תוכנית אקטואליה יומית לפניה. בעוד 5-6 שנים היא גם היתה יכולה להגיע. איזה מסר זה מעביר? שאחרי גיל 30 את לא יכולה להיות כוכבת? גם לא באקטואליה? אין לנו אופק. רק מסרים קבועים שבכל גיל שבו נהיה אנחנו מבוגרות מדי… או שעוד שנייה נהיה מבוגרות מדי…. הרי תמיד יש יותר צעירות. אני אשה צעירה. למה אני בקושי רואה נשים בוגרות ממני על המסך??

  6. בילי לוי

    יש נשים שצורחות ולא רק על נהגים שובינסטים בדרכים, אלא צורחות את גרונן לתוך המיקרופון, אולי הן לא מפורסמות כמו קורטני לאב, אבל הן בהחלט זוכות לתשואות מצד בחורים יפיופים בני 19 בארצות הברית אני ממליצה בחום להזמין את האלבומים הבאים:
    BIKINI KILL SLEATER KINNY SOUR PUSS BLOND RED HEAD
    כן ירבו הצורחות בארצנו!

    • Girls on Film

      I Have seen a great Band in my visit to the London last week,
      as far as i know they are from israel.
      great music and a great groovie show the singer looks like she is 30 somthing and rocking really cool!!!!
      and they were called Pollyanna Frank.
      do they have a web site ?

      anyone . . .

      Girls On Film

    • נורית

      שלום בילי

      נכנסתי לאתר שלך ע”י המלצה מחבר שניגן איתך.

      אתר מדהים והמוסיקה מטורפת, במיוחד השיר BLEW MY DAY
      הבנתי שהוא יוצא בקרוב אז נו כבר….
      בהצלחה!
      בכל אופן בנות אני ממליצה בחום להכנס לאתר billylevy.com

      דברים טובים קורים בארצנו.

  7. דורון גל- כתב מוסיקה

    הדרה לוין

    זמרת נהדרת
    מוכיחה שיש מוסיקה אישית נשית בעידן של אלקטרוניקה

    לכו לראות אותה בתמונע, שבת שעה 22

    אני אהיה שם

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *