מורן פז שמעה את Midnite Vultures של בק וזה עשה לה שמייח. גם באלבומו הרביעי ממשיך הלוזר לפזר אבק כוכבים

בק טו לייף

הדיסק החדש של בק נשמע כמו שהעטיפה שלו נראית. אפשר לא לאהוב אותו, אבל אי אפשר להטיל ספק באיכות ההפקה ומידת המקוריות שניכרים בו.
הצבעוניות וה"קינקיות" של העטיפה משתקפים בדיסק בדוגמת סימפולים בעלי סאונד אייטיז מובהק ומקצבים אלקטרוניים משולבים מעוטרים בבנג'ו היוצרים אווירה נוסח רחבת ריקודים בטקסס. בק עבד על האלבום למעלה משנה בסטודיו שלו בלוס אנג'לס.
מאז יצא אלבום הבכורה שלו (Loser) ב- 1994, הפך בק האנסן (29) מפאנקיסט-פולק אלמוני, למוצר שניתן לשווקו. אחרי אלבומו השני Odelay, לא היה עוד צורך להסביר שכשאומרים בק שלא מתכוונים לג'ף בק. אלבום ההמשך ל Odelay האלקטרוני והתזזיתי היה האלבום הנוגה Mutations. עכשיו מגיע אלבום ההמשך האמיתי עבור חסידיו של בק הפרוע, אשף הטקסטים המטורפים, אותו בק שעושה "שמייח".

צאתו של Midnight Vultures מעמיד את בק ב"מבחן האלבום הרביעי", בו נכשלו רבים וגדולים (דוגמא? פוליס…). ברגע ששמעתי את השיר הפותח באלבום : Sexx Laws, היה לי ברור שהוא לא איבד את ה – Touch. זהו שיר עליז עם קבוצת כלי נשיפה עוצמתית שמוסיפה דרמטיות ואווירה, גיטרות שנשמעות כאילו יצאו מפסקול Pulp Fiction . סינתיסייזרים ובנג'ו משלימים אותו ליצירה מענגת.

מרבית התעסקותו של בק באלבום (כפי שמעידים העיטורים החביבים בחוברת) היא במין – שאף פעם לא נס ליחו. כמו בכל דבר אחר בו הוא נוגע, בק מעביר את מסריו, הציניים לעיתים:

I MET YOU AT J.C. PENNEY
I THINK YOUR NAME TAG SAID JENNY…
I WANT TO GET WITH YOU
AND YOUR SISTER,
I THINK HER NAME'S DEBRA

במלודיות מקסימות, השירה שלו שנשמעת קרובה נורא וצלילים מוזרים ומעניינים.
הסגנונות המוזיקליים בהם הוא עושה שימוש נעים מראפ למוזיקת קאונטרי, וכוללים גרובים שקשה לעמוד בפניהם, ביטים, מרבדים אלקטרוניים יפיפיים, סקרצ'ינג, ופנורמות מילוליות וקוליות מפתות ביותר.

מומלץ בחום! ציון: ####


האתר הרשמי

מורן פז

מביתה היפואי, מחדשת בכל הנוגע למוזיקה. בשאר הזמן היא משקה את העציצים, ויוצאת למשימות התנקשות בינלאומיות

תגובות

  1. בועז

    אכן דיסק מצויין. אם כי יש לי הסתייגות. מתקליט לתקליט הופך בק השמייח ליותר שמייח ופחות עמוק (אם ככה אפשר להגדיר את רמת ה-feel שהוא הציב בתקליטים הקודמים). אני לא יודע למה, ואני לא רוצה להגיד את אותה מילה נוראית, אבל יש פה איזה אווירה של התמסחרות… החצוצרות, האיזי ליסנינג, חסרים לי קצת קטעים "קשים" וסתם לעשות עוד טרק של רעש לבן לא יאכל אצלי.

  2. מייה

    בועז יקירי,כולם ככה בסופו של דבר
    אבל מה רע בשמייח שמייח?? ?? ?? ?? ?

  3. בועז רימר

    שמייח שמייח זה לא רע. פשוט במוזיקה שאני אוהב אני מצפה ליותר, בטח מבק.
    אבל תאמת בעוד ועוד האזנות האלבום גדל עליך. אולי בק העכשוי הוא לא בק של פעם, אבל בדיעבד אני מרוצה.

  4. בננית

    תשמעו, לא אכפת לי איזה מילה וחצי רעות יש למישהו להגיד על הדיסק הזה – הכל שטויות…
    אני עוקבת אחרי בק מאז ימי האנונימיות שלו, ולמעט האלבום השלישי שלו שהיה טיפה רגוע מדי בשביל בק (אך בהחלט נחמד) הוא אחד היוצרים היותר מקוריים/מעניינים/מעוררים בתחום.
    במשפט אחד: זה הדיסק היחיד שגורם לי, אפילו בשעה 6:00 בבוקר, כשהג'יפה מהעיניים עוד לא לגמרי נעלמה לקפוץ מהמיטה ולפזז כמו מטומטמת מול המראה….
    (נא לגחך בלב ולא בקול רם!)

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *