גברים: תקלות ויין

סיפורינו מתחיל ברומן חדש ולוהט. לצערי פרשיית האהבים החדשה איננה שלי, אלא של חברתי מיכל, שהיא אישיות מדהימה בפני עצמה.
מיכל היא גרושה בתחילת שנות הארבעים שלה ולאחרונה הפציע בחייה גבר חדש. זה לא שעד עכשיו היא שמרה על נזירות, אלא שרומנים קצרים עם בחורים בשנות העשרים לחייהם לא ממש סיפקו את צרכיה (רק צרכים מסוימים מאד).
לגבר השרמנטי שלה קוראים עידו והוא אפילו מבוגר ממנה בקצת, דבר שהותיר אותנו המומות, בייחוד לאור הצהרותיה רבות השנים שאין כמו גברים צעירים ורעננים לטיפוח הרגשת הנחשקות אצל אישה בשלה. אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד ומיכל נפלה על עידו בצניחה מהירה שהותירה את שניהם עם הלשון בחוץ.
הזוג החל לחגוג. ארוחות, ריקודים, סרטים, שקיעות וכל המרכיבים מהם עשוי רומן בראשית הדרך. הקיצר, אחרי הרומנטיקה מגיע שלב התכלס. עידו הזמין את מיכל לערב אינטימי אצלו בדירה, ומיכל הודיעה לנו שהנה היא הולכת לכבוש את קצה ההר. בשמונה בערב היא נקשה אצלו בדלת (לא לפני שדפקה גילוחים, התבשמה קלות ולבשה את תחתוני הפיתוי). הערב התחיל לפי הספר. עידו, שהתגלה כבשלן, פינק אותה בארוחת גורמה מעשה ידיו. הם שתו קצת יין בשביל האווירה, עמעמו את האורות, שמו את בארי וויט ברקע והחלו להתנועע לפי הקצב. מפה לשם הקצב התחיל להיות סוער והגיע לשלב הסרת הבגדים וזריקתם על הרצפה. הם נטשו את הסלון ועלו לחדר השינה שם המשיכו במלאכת הקודש. לפתע מיכל מרגישה שמשהו חסר. היא הרגישה את החוסר הזה, אבל רק כדי להיות בטוחה השפילה מבט כדי לגלות שהחבילה בתחתוניו של עידו רופסת לחלוטין. מיכל החליטה להעביר להילוך גבוה. בשלב זה היא החלה לבצע את כל הטכניקות שלמדה במהלך חייה. היא הייתה איטית ועדינה, מהירה ואגרסיבית, שינתה פוזיציות, והשמיעה קולות, אבל כלום. נאדא. גורנישט. מהתחתונים של עידו לא באה הישועה. עידו, אגב, לא עשה סימנים שמשהו מפריע לו. להפך, הוא אפילו הציע לה חיבוק. מיכל שכבה מכורבלת בזרועותיו וניסתה לגלגל כמה תסריטים אפשריים:

1.
נפלתי על אימפוטנט, חסר כוח גברא. איך אני בורחת מכאן?

2.
ידעתי שעדיף מישהו צעיר, אצלם אין תקלות.

3.
יתכן שאני לא מספיק מושכת בעיניו?
למזלה של מיכל השכל פעל אצלה לפני המנוע החם. ולכן היא ספרה עד עשר ולא שאלה אותו כלום. יתר על כן, היא החליטה שהיא לא מדברת איתו על סקס, ולא מנסה ליזום כלום, עד שהיא מקבלת ממנו חיזוק חיובי. הם המשיכו להיפגש ושבוע אחר כך שוב הגיעה ההזמנה לערב רומנטי בקן שלו. נאמנה להחלטתה הגיעה מיכל לעידו בלי תחתוני הפיתוי ובלי דיבורים על סקס. שוב התחיל לו ערב בניחוח כבד אווז, מוסיקה חרישית, אבל הפעם, חברים, עידו הראה לה את האור בקצה המנהרה. איך מיכל קראה לזה? ”טיל בליסטי”, כמדומני. אחרי זיון לוהט, החלה מיכל למחוק את התסריטים הקודמים שעברו לה בראש. ובכן, ברור שהוא לא אימפוטנט, ברור גם שהוא נמשך אליה בטירוף, אז איך זה שדווקא בפעם הראשונה לא קרה אצלו כלום?
הפעם היא לא התאפקה ושאלה. מסתבר שהתשובות לפעמים הרבה יותר פשוטות מהשאלות ובכל אשם היין. עידו סיפר לה שכל פעם שהוא שותה קצת יין לא עומד לו יותר משתי דקות. זה לא היה ככה כשהיה בשנות העשרים, אבל מאז שחצה את מפתן הארבעים הכלי שלו הולך לישון עם אלכוהול. מיכל למדה את הלקח. יותר היא לא משקה אותו בוויסקי, יין, בירה ואפילו לא סיידר.
מוסר ההשכל, בננות:

1.
נכנס יין, נרדם זין.

2.
לפעמים עדיף לא להגיד כלום. ההפתעות שאחרי שוות אלף מילים!

על הכותבת אלונה אשכנזי

בעלת טור אישי-נשי במקומון ומזה שש שנים מגישה את מהדורת החדשות בצפון. עורכת כתבות צבע, ובעבר הגישה תוכניות אקטואליה ברדיו המקומי, והגישה מבזקים בגל''צ.

תגובות

  1. האופטימית

    אלונה,
    סיפור משעשע וכייפי
    ותודה לך על הטיפ-
    לא ידעתי שיין יכול לגרום לכאלה תקלות

    • אופטימית בדימוס

      היין, לדעתי, הוא לא יותר מגירסה מקבילה ל’כואב לי הראש’. לא קונה.
      מה שכן במצבים כאלה מומלץ לגלות סופר עדינות ורגישות.

      • זו בסה”כ כימיה פשוטה. אלכוהול מרחיב את כלי הדם. בגיל מסוים, הלב לא מספיק חזק כדי לפתח את הלחץ הדרוש.

  2. הגבר שלך שתה יין?
    השקי אותו באספרסו קצר וחזק (יחס 1:1 קפה ומים).

  3. אחותך - מיכל עלק

    אהממ…

    בפעם הבאה אני אשקול פעמיים את ההצעה שלך להשקות אותי בבירות, אם כי אני מוכרחה להודות שכל החשיפה הזו של חיי האינטימיים )בדימוס( היתה שווה בשביל ה – רגע, רגע, איך זה היה מנוסח באלגנטיות שכזו – “אישיות מדהימה בפני עצמה”.

    נו, טוב, נכון… קרה, קורה, אולי אפילו עוד יקרה.

    הוא היה שרמנטי ופיקנטי, )רק שהתכונות האלו קצת התבזבזו על אישיות בעיתית, אבל זה כבר סיפור אחר( ובהתחלה בהתחלה עוד נראה היה שהוא ממתק שראוי ל – איך זה היה אחותי, אה כן, – “אישיות מדהימה בפני עצמה” להתכבד בה. וככה אחרי שסיימנו את כל סדרת המאסטים למיניהם – שזה בערך ארבע פגישות להאדרת אישיותי הבלתי מתמסרת בקלות, הגיע הזמן לגלות את צפונותינו זה לזו.

    האוכל היה מצוין. הנשיקות היו מתוקות מיין. המוסיקה השתפכה למקומות הנכונים והזמן היה בשל לעשות בו דרך עלמה בגבר.

    אופס…

    ואופס מהסוג הזה, אחותי, זה אופס בעיתי במיוחד. זה מן רגע כזה שבו את שואלת את עצמך: “מה זה אומר עלי, מה זה אומר עליו, מה זה אומר עלינו”?

    כי, את יודעת אחותי, את עשוי לשאול את עצמך האם בברירה שבין להיות או לחדול, זה הרגע שבו עליך לחדול. לחדול לנצח אפילו. כי אם זה אני – לחדול ולהדחיק את החרפה לנצח. אם זה הוא – לחדול, ושיפתור את הבעיות שלו עם מטפלת אחרת.

    כדי להאדיר את הרושם, וגם לדייק בעובדות, אני מבקשת לציין שלא רק ההיא שעמדה לא עמדה לנו. הנקניקיה אקט’ואלי נרדם קימעא. וואלה! ואני אף פעם לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בבוקר עם גבר שישאל אותי “מותק, המשכת הרבה אחרי שנרדמתי”?

    הוא התעורר, הוא חיבק. הוא ביקש שאני אשאר לישון את הלילה. זה נראה סופני עם אופציות לרמיסיה.

    ככה שהתעשתתי, ובמקום לעשות לו שיחת יחסינו לאן, שמרתי על כבודי, המעורער משהו באותן דקות אך בלתי מעורער סופית, והלכתי לישון בבית שלי )שגם זה ענין אחר טעון דיון באיזשהיא הזדמנות – לישון אצלו/לא לישון אצלו – חשבונאות אינפיטיסימאלית(.

    ונמשך עוד איזה פגישותיים בלי מילים מיותרות עד שהגענו לקיים. ואידך זיל – וואלה, גמרתי!

    בקול תרועה אפילו. תופים ומצילתיים והפרעה סביבתית לשכנים. ההוא, איך קראת לו, עידו, התגלה כמקיים ראוי ביותר.

    ועד שזה נגמר, אפע’ס האישיות שלו קצת הפריעה לקיום השלו שלי, הוא בהחלט הצדיק את ההשקעה שלי באיפוק ובהתאפקות.

    )אלו היו שישים שניות מטעם המחלקה לחינוך מיני בגיל הגריאטרי(

  4. בלה בלה בלה

    כתבה שלמה ששזורת קלישאות ברצף אחת אחרי השניה..

    משעמם, לא מעניין, לא רלוונטי לכלום..

  5. מושך סרדין

    בשביל סיפורים כאלה בדיוק עדיף להתחיל מזיון ולהמשיך לאהבה.
    ככה חוסכים הפתעות לא נעימות כמו: התאהבנו אבל אנחנו לגמרי לא מתאימים, יש לו גדול מדי/קטן מדי/ ריח רע, וכולי.

  6. התנזים מהר גריזים

    עצוב , עצוב מה שוקרה בימינו , שבחור מגיע למיטה ולא עומד לו השטרונגול , והוא עוד מאשים את היין שחולירע.

    קבוצת ענבים מסכנה , שכמו העם הפלשתיני נקרעה מהאשכול והושלכה אל תוך בליל של רגליים יחפות ומלאות אגזמות שבעטו וכתשו בלי הרף , מתוך הסברה הפשיסטית שענב הוא לא בנאדם ואין לו רגשות , נכלאו בחביות עץ אלון ממש כמו אחי הלוחמים במחנות הפליטים ג’בליה ושועפת , והותזו ממנו אל תוך בקבוקי זכוכית , ממש כמו אלו שאנו משליכים בחמת זעם קדוש על הכובש הציוני.

    אין ספק – סיפורו של היין הוא הוא סיפור הגבורה של התנזים , בגלל זה כל פעם לפני שאני מבצע את זממי בהולנדית המתנדבת ש”השאלנו” מהיהודים (היא יכולה לפתוח את הקשרים אם היא תנסה ממש חזק , וגם את הפלנלית על הפה לא שמנו הדוקה מדי) אז אני שותה כוס של יין ,לתפארת מחתרת התנזים.

    אישות יהודיות – תפסיקו לבכות
    אם הבחורים חלשים במין
    נסו את מזלכם במדינת פלשתין

    • לאלונה אשכנזי שלום.
      חבל שאת חושבת כך ושוללת את הגברים שבישראל יש גם פעלים.
      אם יש מצב שדרוש לך ברור לגבי נושא זה .
      אשמח לחלוק לך כבוד למעמד בדיקה זו?
      אשמח אם תחזרי לי תשובה.
      ארי
      ביי.

  7. eskimo dog

    השאלה האמיתית היא כמובן למה האדיוט שתה בכלל כשהוא יודע (מגיל 20 אמרת?)
    שאלו התוצאות.
    אבל מה להכביר מילים. נשים בשלות ותקלות קלות..המםםם.
    אסקימו, כמו כל ג’ארז’ניק טוב, עושה קריירה מתקלות כאלה.

  8. מה שמדהים אותי זה איך האימפוטנט-זמנית שמר על כזאת שלווה ואדישות כשלא עמד לו-כאילו כלום?? למה רק אנחנו הנשים נמות מבושה אם הגבר שלנו יפתיע בהכנסת אצבעות ויגלה שאנחנו לא רטובות?

    • האקס המיתולוגי

      קרה לי כבר פעם ואני עוד רחוק מגיל 40.
      מה העניין?
      הזין הוא כולה מכשיר מכני ולפעמים יש לו תקלות.
      להתרגש? ממה? למה?
      אז הזין לא עמד מסיבה זו או אחרת. ביג דיל. זה יכול לקרות מאובר-שתייה, יכול לקרות מעייפות, ויכול לקרות מהתרגשות קיצונית.

      הסיבה שהגבר החכם שלה לא התרגש היא שרבאק, אתה הרי יודע שהצ’וצ’ון יודע לעשות את העבודה, את יודע שאתה לא אימפוטנט, אתה יודע שאתמול הוא עמד וגם יום לפני כן.

      אוקיי, אז לא עמד. זה לא אומר עלי או על ביצועי המיטה שלי כלום.

      מה שהרבה יותר מעניין זה לראות את התגובה של הגיברת ל”רכיכה”.
      ואין ספק, זה מה שמבדיל בין הנשים הראויות לנשים המיותרות.
      אם גם היא לא התרגשה מזה, ונתנה צ’אנס שני, סבבה. אבל יש כאלו שכ”כ נלחצות מזה, שרוב הסיכויים שגם בפעם הבאה לא יעמוד לך עליה, אבל בתור עונש…

      ומה זה הקשקוש הזה על יובש? אם אני אראה מחסור במיצי כוס, אני אראה עצמי אחראי אישית למחדל ואפעל בכל הכלים ה”עומדים” לרשותי להרטבת המצב. שוב פעם, מה הבעיה בעצם?

      • ג'ו המבתק

        תחי הרטיבות!

        • שלגיה

          למישהו יש מצופים?!

          :-)))))))

          • פנחס מהשק"ם

            רוצה מצופים? לתחוב לכוס?
            יאללה, שתיים בחמש שקל

            • Grace Kelly

              שלגיה בקשה מצופים, מ’ בפתח, צ’ בחולם מלא ופ’ רפויה, בגלל הרטיבות
              לא מצופים, מ’ בשווא, צ’ בשורוק ופ’ דגושה…

              • שלגיה

                טוב נו, למה כבר אפשר לצפות מדפ”רים שמשרתים בשק”ם?! 🙂
                גם ממש לא בטוח שהוא יצליח להבין את ההוראות שלך בקשר לניקוד…

                בכלל אני מתה על אלה שצצים פתאום, out of nowhere, ממציאים לעצמם ניק חדש, ונטפלים דווקא לתגובות שלי (יש לו עוד “הברקה” למטה).

                זה ק צ ת חשוד.

        • המלכה האם

          אסור להיות פסימייים, אלונה יקירה, הנה ראי את תגובות הבנים הגולשים-יורדים כאן ובחיים האמיתיים, הם לא ישאירו אותך יבשה וזועפת, לא האקס המיתולוגי ולא ג’ו המבתק. היה קשה, אבל התקדמנו מעט

          • שלגיה

            ובעיקר יהיה טוב אם לא ינהלו “פנקסנות” בנושא.

            אגב, המלכה האם, מאד “לא מלכותי” מצדך להשמיט ככה את עץ הקיפודים האנגלי מרשימתך הסמלית… דווקא עשית רושם של אחת ששולטת בחומר (וביד רמה אפילו!)

            🙂

            • המלכה האם

              שינהלו פנקסנות כאוות נפשם, הבחורים, לא איכפת לי כלל – כל עוד הם מרטיבים אותי בראשית ומותירים אותי מחוייכת ומסופקת ומלכותית מתמיד, בסוף
              (-:
              המלכה האם שמחה ומאושרת
              תנחשו למה

              • שלגיה

                ללא ספק, חוסר הבנה מוחלט של הנושא היה כאן.
                ב”פנקסנות” הכוונה היא לא לפנקס ובו שמות בננות, אלא – שימי לב, מלכה – לאלו שמתחשבנים איתך כמה פעמים הם ירדו לך וכמה את להם!!! וזה בדיוק מסוג הדברים שמונעים מהם לרדת “כאוות נפשם”, או יותר נכון “כאוות נפשך”. במיוחד מבאס חוסר ההתחשבות בכך שעבור חלק נכבד מאיתנו לא מדובר רק ב”פור-פליי” – שכבודו במקומו מונח – אלא בדרך היחידה שלנו להגיע לסיפוק.

                קפיש?!

      • נסטסיה פיליפובנה

        אתה מותק בכלל ובפיסקה האחרונה בפרט
        נסטסיה פיליפובנה

        • האקס המיתולוגי

          חן חן.

          מסרי ברכות גם לפיודור קשישא..
          הוא עשה עבודה מצויינת איתך..

          • ג'ו המבתק

            פיודור המבתק

          • נסטסיה פיליפובנה

            WELL WELL WELL
            בטח ראית את “המופע של טרומן”. ובכן, בדומה לטרומן (וגם בהבדלים מסוימים ממנו, כמובן), אני מתעלמת מקיומו של פיודור. בכל מקרה, לו היה לי קשר אליו הייתי מנסה למצוא את דרכי אל בין זרועותיו של רסקולניקוב הניהיליסט השדוף.

            ג’ו? מההההה? לא הבנתי. אולי תסביר. למה פיודור המבתק? שמא יש פה נסיון שלך להזדהות עם בוראי פיודור? תסביר לנסטסיה הקטנה. היא לא מבינה.

      • ג'וליה

        אופס… התחילה מסיבה ואני מאחרת? מוזר.
        אהבתי את הכניסה של ה*אקס המיתולוגי*,
        though
        יען כי מזה כמה שבועות הוא איננו, ורק דיברו על מכניזם – האקס מופיע בגדול! ואיפה היית ואיך אתה משאיר אותנו ככה, לבד? אה?

        • המלכה האם

          כניסה מלכותית, אין ספק. חדירה בגאון ל”בננות” בסגנון עדות הקאמבק

          • שלגיה

            כן…. בפעם הקודמת הוא טען שהחורף ריכך אותו –
            כנראה שהספיקה ההבלחה של השמש וה- איך ג’וליה קראה לזה? – מכניזם,
            כדי להחזיר אותו לבית החם של “בננות”.

            :-))))

          • האקס המיתולוגי

            נו, הרי זהו טיבם של אקסים, הלא כן?

            • המלכה האם

              תמהתני, אקס, מה הפך אותך ל”מיתולוגי”. האם הטופוגרפיה של גופך, פני השטח והחרב השלופה שבין עמודי רגליך, האם יכולתך (המיתולוגית?) לענג, האם אתה שולט בלשונך הבשרנית כשם שאתה שולט בלשונך העברית? ומה משמעות הפנקסנות שרמזה אודותיה שלגיה, האם מנהל אתה פנקסים ובהם שמות כל אותן נערות שבעבורן אתה מיתולוגי כל-כך?

              • האקס המיתולוגי

                וואלה, ממך לא ציפיתי לזה.

                כמובן שאלו אינן הסיבות למיתולוגיותי.
                אין דבר כזה “הזיון הכי טוב”. מן הסתם תמיד יופיע אחד טוב יותר ממני. לפחות ברמה הטכנית.
                ואין דבר כזה “ממדי הכידון”. תמיד יופיע זכר מצויד יותר ממני.
                וחוץ מזה, גם הזיון הכי טוב, לא יחפה על ההתרגשות מזיון טרי וחדש.

                הסיבה למיתולוגיות היא שיש לי כזה אופי מחורבן, שהבנות שכבר הצליחו להסתדר איתי היו כ”כ עייפות מזה, שכל מה שהן רצו היה לא לראות יותר גבר בחיים שלהן… אז ככה יצא שנשארתי האחרון והמיתולוגי.

                ואני מניח שלגבי כוונות השלגיה, את תצטרכי לשאול את המקור.
                יש לי כמובן הערכות משלי, אבל קטונתי.

                • עוברת אורח

                  המלכה האם לא הזכירה את המילה “זיון” בכלל…

                • חתולה

                  גם הזיון הכי טוב לא יחפה על ההתרגשות מזיון טרי וחדש? זיין סדרתי אתה, כמה לא מושך

                • המלכה האם

                  בסוף השבוע היה משעמם ועצוב בארמון והמלכה האם גלשה לאחור לכתבות עבר באתר

                  ושם היא גילתה תגובות שונות ויפות של האקס המיתולוגי ומכתבה לכתבה היא גיבשה דעה יותר ויותר טובה

                  נכון שככל שתמעט לבקר – תתייקר, כמו שאומרים ב”סיפורי אלף לילה ולילה”, אבל נדמה לי שדווקא אם תעלה את תכיפות ביקוריך כאן, יהיה נעים לכולם ובעיקר: מצחיק יותר. הרבה יותר

                  (-:

                  • האקס המיתולוגי

                    בכל אופן, אני נמלא אושר רק מעצם המחשבה שפנייתך נוסחה כהצעה ולא על דרך הציווי.
                    אמנם מונרכיה נאורה.

                    שיהיה שבוע טוב מהסוף של לפני ההתחלה.

        • האקס המיתולוגי

          רק בשביל קבלת הפנים שלך שווה להיעדר ככה מדי פעם..

          • ג'וליה

            תסמוך עלי שקבלת הפנים הזו מובטחת לך בכל חדירה… אמממ… יצא לי בטעות…

            :-)))

            העיקר שתבוא, מיתולוגי יקר, אפורים פני האתר בלעדיך.

    • אב המנזר

      כמה צפוי ובנאלי העיסוק האובססיבי ממש בתגובות פה בתוצאות הרפיסות. “איך הוא שמר על שלווה ואדישות…למה רק אנחנו הנשים נמות מבושה…”. מה הביג דיל??
      קורה, קרה יקרה, ורק שלווה חסרת בושה תהפוך סיטואציה דומה לעניין משעשע. גם מיכל בעצמה אומרת שזה ממש לא היה העניין – האישיות שלו גמרה את הסיפור, לא הרפיסות.
      סיפור שולי במשקל נוצה, אבל מה, פיקנטי…

    • KY – they don’t know the difference

  9. איקרוס

    מפוקפק למדי כל העסק. בפעם הבאה תבדקי אם יש לו כדור קטן כזה, עם V גדול עליו
    ואפשר להסתכל על החצי השני “היה אחלה זיון”

    • ג'ו המבתק

      ביל קלינטון האגדי כבר הוכיח שאפשר לתחוב גם דברים אחרים. במקום זין אמריקני, סיגר קובני. מה רע
      ועוד קצת על הנשיא הנערץ. ג’ניפר פלאוארס הודתה ש”יש לו מימדים צנועים, אבל הוא מלקק נפלא”
      ככה שתמיד יש אופציות

      • שלגיה

        וגם אני שיבחתי כאן בעבר את מלאכת הליקוק של זה ש”אלוהים התקמצן עליו” – יחד עם ההתרגשות הקיצונית זה היה ממש שילוב קטלני. ואני חייבת לציין שהתנהגתי ב”ג’נטלוומניות” מושלמת. מרוב חשש לפגיעה בילדון האומלל (לפדופיליות שלי היה כנראה מחיר כבד הפעם 🙂 ) אפילו פרח לי מהראש הפתרון היצירתי של ה-
        back door …

        • eskimo dog

          לסירה שלך הייתי עולה בשימחה.
          כי הפיתרון היצירתי של הדלת האחורית,
          חבל לבזבז אותו על גמדים, לא?

          • שלגיה

            הפיתרון היצירתי שלי התאים למי שבאמתחתו קטן ורופס.

            אני מקווה – בשבילך – שאתה מצויד מעט יותר… 🙂

            חוץ מזה, ראה תגובתה של “מיכל עלק”, למטה.

        • ג'ו המבתק

          הנה חזרנו לנושא האהוב עלי: התחת – קוים לדמותו. אשרי האיש: אין צורך עוד להתחסד ולדון בכובד ראש בתורת הרלטביזם, ניטשה, פרויד ודוד אבידן. בזכות שלגיה, חזרנו אל החומרים שמהם עשויים החלומות

          שלגיה, לא שבעה גמדים את צריכה אלא ענק אחד יחיד ומיוחד, מומחה לפיצוח הקוד האנאלי, אלוף אולימפי בתורתם של בני קונסטנטינופול, שחביב היה עליהם חור המנעול האחורי, אותו “פרח סגול, קמוט, חלום וקסום” כדברי המשורר חזי לסקלי

          ואי אפשר כמובן בלי האלבום האחרון של לד זפלין בהרכב הקלאסי, רוברט פלנט, ג’ון פול ג’ונס, ג’ון בונהאם וג’ימי פייג

          האלבום נקרא
          INTHROUGH THE OUT DOOR
          1979
          ותחשבו על זה

          • פרשנות מענינת לשם התקליט:-)

            בלי ספק העטיפה הכי מענינת אי פעם, וללד זפלין היו עטיפות מענינות.
            מעבר לכל גם מקדם מכירות מצוין, אני קניתי שניים, אבל הכרתי מישהו שקנה חמש עשרה עותקים!!!!! עד שהשיג את שש העטיפות.

            • ג'ו המבתק

              עטיפה מעניינת יותר היתה ל”פיזיקל גרפיטי” וכמובן שהכי הכי ל”לד זפלין 3″ משנת
              1970
              שהיתה – במהדורת תוצרת חוץ – מין גלגל מסתובב שמשחק בו שינה את התמונות בחלונות
              שעל העטיפה הקדמית
              יפהפיה גם העטיפה הפנימית של לד זפלין 4, עם הזקן שעומד עם עששית בראש ההר, ציור שחור לבן, מאיים-קסום, משהו
              בכלל, שנות השבעים. ידעו אז להשקיע בעטיפות
              אמרסון לייק ופלמר
              YES
              ג’נסיס
              פינק פלויד
              ג’טרו טול

              • ג'וליה

                כמה תקליטים של הנ”ל, פינק-פלויד ולד-זפלין ועוד רבים וטובים, שקניתי שניה לפני שאי אפשר היה להשיג אותם אלא ב- CD, תקליטים שקניתי, תוצרת חו”ל (כי בארץ קימצו בהדפסות איכות, וכל אלבום נפתח הפך לשרוול קרטון מצומצם) – רק כדי שישארו לי העטיפות כמו שהן אמורות היו להיות, כמו שהמעצב תיכנן, כמו שהמשורר התכוון.

              • אתה חושב ששלוש והרביעי מגיעים לרמה של זה?
                הרשה לי לחלוק.
                נכון שהן מכניות, אבל האפקט הפסיכולוגי בזה, וגם התחכום הכימיקלי של הצביעה, הרבה יותר מושקע בלי ספק. ועובד, שזה הכי חשוב. 🙂

              • Grace Kelly

                טעם נאה יש לך, ג’ו, במוסיקה ונראה כאילו הוא גם מעיד על וותק מסויים
                האמנם? או אולי זה לא כל כך מנומס לשאול בחברה בה אנחנו נמצאים…

                • ג'ו המבתק

                  וותק? אה, לא ממש… בואי נגיד שהייתי מאוד צעיר, מאוד מאוד צעיר, כשלד זפלין הוציאו את השלישי שלהם…
                  ומכל מקום, הטעם שלי הוא כל כך אקלקטי, שזה ממש מגונה. ג’נסיס עד 1977 לד זפלין וג’טרו טול עד 1975 וקינג קרימזון, אבל גם ניק דרייק וניק קייב וקיור וסמית’ס ופריטנדרס ופרוות פסיכדליות ופורקיפיין טרי ואואזיס וסוויד ומאסיב אטאק ו”מעלית לגרדום” של מיילס דייויס משנות החמישים ופסקולים של סדרות משנות השבעים של הבי.בי.סי והאימפרומפטו של שוברט ושירי ילדים של שומן וסוויטה מספר שתיים לחליל ולתזמורת של באך, בביצוע של ז’אן פייר רמפל, וז’ורז’ ברסנס ומייק ברנט וגם פיורילה מאנויה האיטלקיה, ואן מוריסון האירי, מדרדאוס מפורטוגל, בציר טוב של וירצברג וגלבץ, רעש רק רעש, של להקת “רעש”, עמיר לב “פעם בחיים”, פונץ’ “הצוללת”, “עיוור בלב ים” של ערן צור, אבל גם “להיטי הזהב” של הפרברים ואוסף שירי הלהקות הצבאיות בשנים 1966-1974 ושלמה ארצי “דרכים” וברוס ספרינגסטין “נברסקה” וניל יאנג, כל צליל שהוא הוציא אי פעם מתחת לידיו, ובוב דילן “בלונד און בלונד” ו”או, מרסי”, אבל גם
                  תזמורת אורות החשמל והביטלס, רולינג סטונס “טאטו יו” וסקס פיסטולס, וים מרטנס הבלגי, ג’ורג’ ווינסטון הפסנתרן הניו אייג’ האמריקאי, וגם סנט אטיין הראשון והשני, פרודיג’י “פאט אוף דה לנד”, סמשינג פמפקינז “חלום סיאמי”…
                  נעצור פה, כי אני יכול להמשיך כל הלילה…. כשאני חושב על זה, רק הבי מטאל לבן ומפגר אני שונא ואין לי שום נציגות בתקליטיה, וגם ראפ לא מעמיד לי, גם לא פוג’יז, ואף לא תקליט מזרחי אחד ושום דבר מאיזורי ברברה סטרייסנד, סלין דיון, וויטני יוסטון ונהרות הדבש והשמאלץ האלה

                  • פריסיליה

                    הייתי רוצה להכיר מקרוב את התקליטיה שלך, ג’ו. מאוד הייתי רוצה

                    • מנהלת מועדון המעריצות הותיקות

                      תרגיעי, מאמי, יותר עדיף לא תפתחי ציפיות…

                  • המלכה האם

                    המלכה האם מאוד מתרשמת.
                    באמת
                    מעניין אם הטעם שלך בבנות טוב כמו הטעם שלך במוזיקה

                  • Grace Kelly

                    שחקת אותה ג’ו, די בגדול
                    טעם אקלקטי זה ממש לא פשע
                    אני התרשמתי עמוקות

                    רק שאלה: מי זה לעזעזאל פורקיופיין טרי? מה הם עושים? מעולם לא נתקלתי בהם לפני האנגלי, בו נתקלתי כאן

                    • בועז כהן

                      פורקיפיין טרי היא להקה אנגלית שהוקמה על ידי סטיב ווילסון בצפון אנגליה בשנת
                      1990
                      המוזיקה שלהם מוגדרת כפסיכדליה של המאה העשרים ואחת, ומשלבת השפעות של פולק מצד אחד ושל פינק פלויד מצד שני, הרוק המורכב של תחילת שנות השבעים
                      התקליט הראשון שלהם נקרא “און דה סאנדיי אוף לייף”. האחרון יצא לא מזמן
                      LIGHTBULB SUN

                      הלהקה הנהדרת הזאת תופיע בישראל פעמיים בשבוע הבא, במסגרת פסטיבל תל אביב
                      ואם את אוהבת מוזיקה, אל תחמיצי את ההופעות שלהם כאן

                  • רויטלי

                    גם אני אוהבת אותך

          • אינדי_גו

            הוא גניבה של לסקלי מרמבו (ארתור, לא רמבו 3)

  10. אלמוני

    יין ותקלה משמעותם הנאה!!!!!!!!!!

  11. מיכל עלק

    לאסקימו – אם אתה בונה את הקריירה שלך עם “נשים בשלות” על תקלות בזיונים אצל גברים מבושלים, הקריירה שלך לא משהו…

    לשלי – דווקא הנון שלאנטיות שלו נוכח ה-אין היתה גורם מחשל ומעודד. את יודעת איך זה, כשמתחילים לתת הסברים כמו “זו לא את, זה אני” או בהתאמה “זו לא את, זה היין” ישר באה לך לראש המחשבה שזו בטח ובטח את ורק את ושום דבר מלבד את…

    לג’ו המבתק – אופציות זה יופי, אממ’ה בזיון ראשון אופציות והתאמצות יתירה כמוהן כ”הסברים”. במיוחד אם הכוונות שלך הן שזה יהיה רק זיון ראשון בסדרה. על אחת כמה וכמה אם נראה לך שזה עשוי לצמוח לקשר ממשי.

    ועיקר העיקרים זה להבין שאין אונות אקראית היא לא בהכרח “אישית אליך”. תמיד אפשר יהיה להעלב או להסיק מסקנות ביחס למיניות הבעיתית שלו במועד מאוחר יותר. בשלב הראשון צריך פשוט להניח לזה (וגם להניח את “זה”) ולחכות עד יעבור זעם ויפוג יין, או התרגשות, או עייפות, או סבתא שלו בכלא על דריסת ג’וקים סדרתית.

    גמר טוב לכולכם.

    • חתולה

      ממש לא מסכימה איתך. עדיף אופציות מאשר לתת לך ללכת לישון מתוסכלת… שזה הכי גרוע, לא? זה כבר קרה לי פעם, ואם הוא היה יורד לי או מנסה לענג אותי בדרך אחרת, הכל היה סבבה. אבל הוא התחפר בתירוצים ובחר להתעלם מן הגוף שלי שיילל מתשוקה… זוועה. אף פעם אל תעשו את זה, בחורים. כמובן שאחר כך הוא הפסיד אותי לנצח. ולא בגלל שלא עמד לו,
      בגלל שהוא לא ניסה אופציות אחרות

      • שלגיה

        בנושא של זוועת הגוף המיילל – אין גרוע מזה!!!
        זו אכזבה שלא ניתנת לתיאור במלים. ומניסיון – כל ה”פיצויים” בעולם לא ישתוו לציפייה המיוחלת לטבילה הר א ש ו נ ה של התותח, שממאנת לבוא.

        לגמור אנחנו יכולות גם בדרכים אחרות. תודה.

        ועכשיו, לזכר האירוע הבודד (תודה לאל!) אך המצמרר שהיה לי בנושא, אלך “להטביע את יגוני” באלכוהול…

        • ג'וליה

          אכן ובדיוק. נסיגה לצד שמאל (נגיד) של המיטה בלי להעלות על דעתך שהבחורה המשובבת שלצידך ראויה לכמה ליטופים ועינוגי לשון, עושה אותך, סליחה, בלתי ראוי.
          אין תחליף לתותח, שלגיה. בזה אני מסכימה איתך (שוב…) וזה עניין של Both ways – ובסך הכל הנה תירוץ נוסף לחקור את כל נבכי הגוף באשר הם.
          ו…. (אני לא מתאפקת – ) ויפה שעה אחת קודם. אפילו שעתיים.

          • ג'ו המבתק

            אצלנו בעדה, זה לא היה קורה. יין לא משפיע על הזין. נכנס יין – נכנס גם זין. סבא שלי, היה מוריד בקבוק עראק בבית האבות, והוא היה כבר לא צעיר, הגמד האכזר, בן תשעים ושתיים בלי עין הרע, והיה גומר את העראק זחלאווי ותיכף אחרי זה תופס את אחת האחיות הצעירות והנאות לשיחה על פרויד, “טוטם וטאבו”, אתם יודעים – שובר את הטאבו ונועץ את הטוטם

            בגן עדן שמלפנים ובגן עדן שמאחור. ככה זה אצלנו בעדה. שחורים חמים, אנחנו

            אני קם יום יום ואומר: תודה, סבא, שהורשת לי מטען גנטי כה משובח. הראש קצת דפוק, אבל הדופקן – מיליון דולר, כמו שאומרים. ביום, בליל, בערפל – נותן חזק וניצב כתורן גאה על ספינת המשגלים הבלתי ניתנת לעצירה

            בקבוק בלאנטיינ’ס שלם, וויסקי סקוטי משובח ומקצועי, לא יכול לו – לימאי בעל העין האחת שבין רגליי, הימאי המטורף שרק רוצה לצאת שוב ושוב אל הערבות הרטובות, למסעות חקרניים ומענגים

            כמו שאמרתי, אצלנו בעדה זה לא יכול לקרות. גם כשאנחנו רוצים לתת לו קצת מנוחה, לממזר, הוא יש לו רצונות משלו. עומד חזק. דורש את שלו. ותמיד-תמיד-תמיד הוא קצין וג’נטלמן, נותן לגברת את שלה, מולטי-אורגזמות כאוות נפשה, ורק אז לוקח את מה שמגיע לאליל שכמותו

            ככה זה, אצלנו בעדה

            • עץ הקיפודים האנגלי

              ג’ו, יש לי חדשות בשבילך
              לא רק אצלכם בעדה

            • חגי תקוע

              אתה יכול להחליף את יוסף המספר (זוכר אותו?) צא להופעות בארץ עם הלוגו “ג’ו המספר”, אנשים יפוצצו אולמות. כמה צחקתי, שככה יהיה לנו טוב

            • ג'וליה

              אצלנו, בעדת הבחורות עם התבלין הגרמני במוצא (המפוקפק) שלהן…. אותנו לימדו מינקות להתיר ביריות, להדק מחוכים, למלמל משהו בשפתו של גתה ו….

            • בלגניסטית

              אצלנו בעדה ארועים מסוג אלו שתוארו בכתבה הן אופציה לערב מעניין יותר , מעין מסע ארוך אינטימי רב תהפוכות והתהפכויות איטיות שבסופו הופך המובן מאליו לחוויה בלתי נשכחת ולגמרי בלתי מובנת מאליה…!

            • חד פעמית

              רגע רגע, באיזו עדה מדובר ?
              שאדע באילו מחוזות להתמקד
              מתאים לי לאללה ימאי חקרן
              צמא ומטורף

        • ג'ו המבתק

          יהודים לא עושים דברים כאלה, להשאיר יהודיה שוקקת שוכבת, ממתינה ומצפה עד בוש לבוא הקשיח – ותשובה אין וגם לא זין, לא אצבעות ולא לשון, הוא פשוט הולך לישון

          זוועה. גברים כאלה ראוי באמת להעביר לטיפולה של המלכה האם

          • שלגיה

            זה ב ה ח ל ט דבר שאי אפשר לעמוד בו – (אולי כדאי לי להתנצל מראש על מה שייכתב ?!)

            אוי, זה היה טוב. והבר-טנדר הזה, שאנחנו אפילו חולקים אותו שם (לא וירטואלי!), אי אפשר לעמוד בפניו.

            ואז לבוא ולקרוא פה את ג’ו – היש “עונש” חמור מזה?

            אגב, ג’ו, מה העניין שלך עם יהודים/יהודיות? לא נותן ל”שיקסעס”?
            ואם כבר נגעתי בזה (סליחה) אז – תשמור על עצמך שם בירושלים, אתה שומע?

        • Grace Kelly

          באמתחתי, אבוי, לא פחות משתי אפיזודות רפויות, ודווקא בזמן הדי אחרון
          לזכות שניהם נאמר ששניהם פנו (כל אחד בזמנו ובתורו) לאופציות האחרות, ובהצלחה יתרה
          לא לזכותי ייאמר שלא ידעתי בכלל לזהות את הצרה בפעם הראשונה שזה קרה (ואני כבר בכלל לא ילדה) ומייד חששתי שהאיש מצוייד בקמצנות יתרה + בפגם תיפקודי כרוני. כבר החלטתי לעזוב אותו לאנחות, למרות ההערצה ששפע אלי וארוחת הגורמה לאור נרות עליה טרח
          לזכותי ייאמר שתוך כמה ימים התעשתתי והוא הסכים להזדמנות שניה
          זה נגמר תוך זמן קצר על בסיס פגם חמור באישיותו ולא בכלי זינו…

          לזכותי ייאמר גם שבפעם הבאה שנתקלתי בתקלה מסוג זה כבר לא כל כך נבהלתי, הבנתי את הנסיבות (התנזרות ארוכה מנשוא + המון המון המון אלכוהול + התרגשות), קבלתי יחס נפלא מלשון ומידיים מנוסים וכשרוניים והשמחה עדיין שורה במעוננו

    • תפסן בשדה שיפון

      מיכל, תגידי, איך כן עושים קריירה עם נשים בשלות?

  12. מוכר לי הסיפור…
    קרה לי לא מזמן…הבחור גומר ואת כמעט..ונרדמת עם תסכול ותשוקה.. ומאז נולד אצלי הביטוי… הגעתי לשכונה אבל לא הביתה…

  13. במקרה הזה מיכל התאפקה והוא גם שתק,אבל במציאות הגברים בדכ כלל נורא מתנצלים ואז זה הכי גרוע.”תשמעי ,זה אף פעם לא קרה לי”ו…..”עכשיו אני מרגיש עצוב”
    וכאלה.ואת מנסה לעודד אותו-שזה בסדר ושטויות ודי וזה קורה וזה הכי מעצבן כי פתאום כל האהבה מתמקדת בזין שלו אם עומדלו או לא. וגם זה נורא מביך, לא עלינו .בקיצור אני ממליצה לגברים במצב כזה לקחת את זה כמה שיותר קול כי אחרת זה באמת מתחיל ליהיות חשוד.

  14. מושון והעפיפון

    איך אומרים אצלנו:
    אינשאאלה יאנוס את כולכ-ן- ערבי ג’ינג’י עם זקן ומשקפיים!
    אבל עכשיו ברצינות:
    לדעתי זאת כתבה ללא פואנטה!
    לעזזל, מיילה תגידי, יש לי סיפור לספר….
    אבל כתבת על מקרה אישי של חברה שאין לו קשר לאף אחד אחר
    ובככל משעמם אז לכי תזדייני, במקום לכתוב כאן,
    זה יותר מהנה וכך גם תעזרי לאחרים.

    • עפיפון, תמשיך לרחף לך…
      וחרדות הביצוע והתקלות עושים גם לי את החיים לא קלים.
      יעמוד, או לא יעמוד? זאת השאלה.
      אז אולי תסבירו, פעם אחת ולתמיד, את הסיבות האמיתיות לתקלות.

      • ג'ו המבתק

        הסיבות לתקלות נובעות מן הראש. הראש הוא המטכ”ל, הזין הוא רק החפ”ש שיוצא למבצעית. כלומר: כל כשלון הוא תוצאה של חוסר מחוייבות אישית למטרה, הכיבוש הנאור של המחילות והנקיקים הנפלאים שמולך.
        ממש כשם שמין אנאלי הוא פרופר תוצר של אסרטיביות ניהולית. כלומר, רובכן מנסות להתחמק מהפקרת הישבן למעשי הזימה של הזכר החרמן. וכאן יש רק שתי אפשרויות: הפעלת אסרטיביות ניהולית, הצגת המטרות, הדרך להשגתן, ריכוך התנגדות הצד השני עד לחתימת המו”מ לשביעות רצון שני הצדדים.

        היין הוא ממש לא הסיבה לרופסנות. כשהראש מבולבל ולא החלטי, כלי הזין יגיבו בהתאם

        נכון במיטה ונכון בתחום הפוליטי גם יחד

        • חתולה

          ואחר כך הוא מנסה לטעון שהוא לא מיסיונר של אנאלי… יקירי, אסרטיביות היא לא העניין. או שהגברת אוהבת את זה, או שלא.

          • המלכה האם

            ברוב המקרים קשה לנו לדעת אם אנחנו אוהבים משהו או לא, בטרם ניסינו אותו. וגם כישלון אחד (כשם שמתארת אלונה אשכנזי במאמרה) הוא לא סיבה להטיל ספק ביכולתו של גבר להעמיד אותו ולשרת אותך כהלכה בעתיד.
            חשוב לי להדגיש ש
            אשה יכולה וצריכה לסרב לכל אקט מיני שלא מוצא חן בעיניה!
            ומצד שני, חשוב לי להדגיש ש
            חבל לפסול דברים על הסף (אנו, הבנות, הרי תמיד מקוננות כלפי הגברים שהם לא מספיק פתוחים ויצירתיים במיטה, וכו’, שהם מאויימים מויברטורים ועוד כהנה וכהנה) וחבל שלא לבדוק קודם את האופציות והמיומנות של הזכר המשדל, בטרם שוללים כל אפשרות לתנוחה זאת או אחרת
            או כמו שאמי היתה אומרת: תטעמי, אחר-כך תגידי “לא טעים לי”

        • טלילה

          כמובן, שהש”ג…
          ככה זה, יש דרג ויש זרג

    • מה לאחל לך בתמורה?
      הלואי שתתקל בחוטי החשמל בעודך מרחף.

  15. מים שקטים

    וואו!
    יש לי כל כך הרבה מה להגיד…
    ואני פשוט לא יכולה…
    לא בגלל שאני לא יכולה לפגוע בו..
    (שהעז ושאל אותי מה דעתך “עליו” כשלחבר האחרון שלי היה ענק בכל קנה מידה, והדבר נמשך כל כך הרבה זמן שאני פשוט לא זוכרת אחר..(בנות, בנים? מה עונים במצבים המביכים האלו בכלל?)וגם בגלל מצבו הרופס קמעה של השותף למיטה…)
    אני פשוט עדיין לא מוכנה לותר על אנונימיותי….
    אז בקיצור…
    גברים יקרים!
    התחילו לשאול את עצמכם : האם זה אני?
    ועצה אמיתית.. אל תשאלו את שותפתכם למיטה.. איך הייתי, מה דעתך עליו…
    אתם עלולים לא לאהוב את התשובה…. והרי הגודל לא קובע…
    באמת!
    העיקר שזה שם ורצוי מתפקד….
    ושאלה לנשים?
    האם השאלה “אולי אני לא בסדר?”
    עולה במוחכם כאשר הגבר שלכן לא מגיב בצורה הראויה?
    כי אני יודעת שאצלי זה בהחלט קורה…
    גברים יקרים!
    האם אלו באמת אנחנו ?
    האם אנחנו לא מספיק מגרות?
    האם הענין הינו מעבר לעינין הטכני גרידא?
    ספרו נא לי!

    • ג'ו המבתק

      הייתי בן 17, תמים וטוב לב ומניח תפילין, בניגוד להוויתי הנוכחית כמניאק שם זין הדוניסט חסר כל ערכים, פרט ל”תזיין היום, כי מי יודע אם מחר לא תתפוצץ בגלל מכונית תופת בשוק”

      אז הייתי בן שבע עשרה והיא היתה בת שמונה עשרה וחצי. והיא דרשה: אתה ראשון, ואני אוהב למלא פקודות שכאלה.

      ואז ראיתי את עיניה נפערות בתדהמה. “הו, ג’ו…” היא מלמלה, “אתה…מה זה?”

      השפלתי מבט לשיפולי הבטן. “מזתומרת מה זה? זה זין. זין פשוט, אותו מיכשור סטנדרטי שכולנו קיבלנו באפסנאות של אלוהים, לא?”

      היא חייכה. “הו, ג’ו…” היא מלמלה. “אתה טועה, כמה שאתה טועה…בוא, עכשיו, מיד. קח אותי לשם”.

      לקחתי. היתה לי ברירה?

      • מעולם לא היו?

        • ג'ו המבתק

          נשבע לך באיברו הענק של סבי, עליו השלום. לא היו תקלות, בינתיים, אבל החיים ארוכים ומלאי הפתעות. אולי עוד תהיינה. מקווה שלא. מקווה שהגנים המשובחים שהורישו לי אבא וסבא יעמדו לי, תרתי משמע, עד גיל מופלג

          • ג'וליה

            הו, ג’ו…

            • אבא של סבא שיל הביא אותו ככה בסבבה לעולם כשהיה בן *72* !
              זה נחשב?

              • ג'וליה

                בטח, בטח נחשב. וגם הביאו אותך מרוקאי בלונדיני עם עיניים כחולות.
                נ-ח-ש-ב!!!! נחשב בגדול *:-)))))*

              • המלכה האם

                צ’רלי צ’פלין הביא לעולם ילד בגיל שמונים. כמו שכבר הסביר עץ הקיפודים האנגלי לג’ו היקר, זה לא רק בעדה של המבתקים.
                אבל בלי שום קשר, ג’ו, אתה בשיאך כשאתה להוט

                • מה זה אומר מבחינתך שזה כן נחשב או לא כי אצלנו בעדה של המרוקאים (ולא סתם מרוקאים..אלא מרוקאים בלונדיניים עם עיניים כחולות כדבריי ז’וליה) העניין מסתכם בפגיעה בכבוד וחלילה לעשות זאת שכן ידוע שהמרוקאים הבלונדיניים שהגיעו מהאזור שליד גבול צרפת על כן הם בלונדיניים על התשובה צריכה להיות כן נחשב ואם לא…..

            • נסטסיה פיליפובנה

              ג’ולייטה של הרוחות, את מאד מצחיקה. .. או שלא הבנתי למה התכוונת. אבל אם הבנתי—את מאד מצחיקה!

              • ג'וליה

                גם אם לא הבנת למה התכוונתי, בכל מקרה אני מצחיקה. לפחות אפשר לסמוך עלייך שנקלטה אצלך התוכנה של החוש-הומור… :-))))

          • eskimo dog

            והנה, בין מילותיו של ג’ו עולה ומזדקף לו שד עדתי זקור. שחום, מבטיח ומלא וורידים.
            מין פירט שתום עין בצבע מוקה. מין אורח שכולנו כבר למדנו להכיר את מעלליו.
            הלא הוא הזין המזרחי. פריט שהפך לאגדה.
            והנה, אסקימו עצמו, פנה כה וכה, הביט במכנסיו, חקר, בדק, פשפש, שפשף,
            לקח סנטימטראז’, הרים כמה טלפונים לנשים מאוששות המכירות את הסחורה
            וגם, בלי להשחית את שמן, עשו קילומטראז’ עם קהל המטרה,
            וירא כי יום חמישי ובכל זאת טוב מאוד.
            ואסקימו לבן בן לבנים, כל כולו תפארת גאלית שנגזר עליה לבלות ימיה
            בשמש הערבית. ועוד חקר ועוד בדק. עשה משאל רחב במודעות “נתמכת”
            ומסתבר שיוק. גורנישט. נאדא. אין עדיפות לזין המזרחי.
            והאגדה מה? והשד מה? והגנים הטובים, כטוב ליבם בעראק (חייל עבור לראקי), מה?
            אז מה אתן אומרות בנות? הזין המזרחי. אמת או אגדה?
            האם ג’ו הוא אקזמפלר מצוי? מישהי מכן מוכנה להתיישב על הכפפה?

            • חגי תקוע

              בתור אשכנזי לבנבן מאז ומעולם, הייתי שמח לדעת שאלוהים לא נתן לנו את בטהובן וגתה והביטלס ושניחנק, אלא גם יתרון בשטחים פיזיים יותר
              אבל המציאות, כנראה, אחרת…המזרחיים יש להם את זה. תראה את כל ההומואים המפורסמים שתמיד נסעו לאפריקה (ג’ו אורטון, למשל) או למדינות ערב, כדי להשיג גברים חרמנים עם זין של חמור

              • סתם אחד

                רק למען הדיוק ולמען העובדות:

                הזין הדול ביותר בממוצע הוא דווקא של ההולנדים.
                לגזע הלבן הצפוני יש את הגדול מכולם, בממוצע!
                ג’ון הולמס הוא אקזמפלר יוצא דופן, אבל גם הוא משם!!!

                לא פלא ש”מזרחיים” מקדמי מכירות של הצזרחי.

                ושוב:
                הקטן ביותר לאסייאתיים
                אח”כ לשחורים, אח”כ ללבנים

                ומה אנחנו?
                קצת כמו ההונגרים

                אבל ג’ו ימשיך להשוויץ ובמתכונתו האחרת – התקוע(ע)- לחזק את עצמו.

                ומי שלא מאמין יקבל מיד את הלינק:

                http://www.the-penis.com/size.html

                ודי לבורות ולמיתוסים הגזעניים.

                • ההיא שהלכה

                  אני חייבת להבין משהו, בנות, באמת חייבת להבין.

                  זין גדול עושה לכן את זה?

                  כאילו מה עושים עם זין שאורכו עולה על הממוצע (שעומד על שבעה עשר סנטימטרים למי שתהה). מה?

                  מישהו אמר לי פעם, “קטן קטן, אבל תראי איזה שובב ואיזה יופי הוא מתפקד” ועל כך אני חייבת להודות לו. נו, באמת. מספיק עם המוחצנות המטופשת הזו (ג’ו המבתק, מותק, זין זה לא הכל בחיים. חגי התקוע, מספיק מרירות וכהנה וכהנה).

                  עכשיו נשאלת השאלה האמיתית, זו שהייתה צריכה להקדים את הלהג האמורפי הזה “עם מה ש*כן* יש לכם, אתם יודעים לעשות שימוש הולם?” פקסים יתקבלו בשמחה.

                  • מים שקטים

                    וואו!
                    אם 17 ס”מ נחשב חריג, אני מבינה את הבעיותיות שהייתה לנו עם תנוחות מסויימות….
                    תנוחות שגרמו לי לכאב….
                    מבחינתי?
                    היום?
                    אני רוצנ זין ממוצע..!
                    ובהחלט לא כזה שמדלג על מחסום ה-17…..

                  • <כבר לא> חד פעמית

                    ההיא שהלכה יקירתי

                    פעם, עד לפני כמה חודשים, גם אני חשבתי כמוך
                    אבל אז ישבתי על כזה
                    וזה הסתיים בדמעות < נסערות....מה שנקרא>
                    ושיניתי את דעתי.
                    הגודל קובע באבוהה

            • שלגיה

              דווקא על הכפפה להתיישב? לא חבל?

              (ושוב האלכוהול. אני גאה בעצמי על ההגהה לפחות!)

            • ומנגד- מישהו יכול לענות על השאלה המקבילה- נשיות מזרחית ונשיות “לבנה”…
              כמה מילים על הסקסיות ה”פרחית” מול מקבילתה…
              בתור אשכנזיה שגדלה בעיר של מזרחיים (בעיקר), זכורים לי היטב רגשות אמיוולנטיים בעניין.. כביכול הנשיות המרוקאית (לדוגמא), היא היא “הדבר האמיתי”… הסקסיות והאוכל ובכלל…
              הן “יודעות הכי טוב” איך “לטפל” ב”גבר אמיתי”….
              אז מה אתם אומרים?

              • ג'וליה

                לא נכון. הכל ש-מ-ו-ע-ו-ת. גם הגרמניות שביננו יודעות “לטפל” בגבר אמיתי, רק שלפעמים יש לנו בעיה עם הקפה (לא שאנחנו לא יודעות לעשות, אנחנו פשוט *לא רוצות* לעשות).

              • המלכה האם

                “האשה המזרחית”, עוד סוג של פיקציה שמאפשרת להותיר את בנות עדות המזרח בעמדת נחיתות, מפני שהן הרי “הנשים האמיתיות”, הן “יודעות לטפל בגבר”, הן יודעות “לפתוח שולחן” ו”לעשות כבוד”

                כל עוד החלוקה נעשית בהומור ובשנינה, כפי שעשה זאת ג’ו (המבתק?) אני אשתעשע לי ואקרא בחיוך, אבל כשמתחילים לפמפם את התזה הקלוקלת באופן רציני יותר – כאן כבר המלכה האם מתחילה לכעוס מאוד.

                אשה היא אשה, מזרחית או אשכנזית, רוסיה או אתיופית, היא אשה והיא אדם. היא יכולה להיות כזאת או אחרת. היא יכולה להיות לטעמו של אחד, ולצנינים בעיני השני. היא אדם מורכב ופרטי, ולשייך אותה לקבוצה שלמה של ערכים (“המזרחית”, “האשה האמיתית”) היא בלוף מרושע במסווה של הערכה, כביכול, ליכולותיה ה”נשיות”

                • כמובן שאת צודקת, אלא שאני התכוונתי כאן לזוית הנשית, ולזו שחשה דווקא עליונות בהקשר הזה…
                  סוג של בוז קל המופנה כלפי האשכנזיות ה”חיוורות”… התחושה שהנשיות שלהן היא “הדבר האמיתי” מופגן כסוג של יוהרה ולא נחיתות…
                  די דומה לדברים שאסקימו כתב עליהם, אבל מן הצד השני…
                  כמובן שהפרדוקס הרבה יותר עמוק, ובשורה התחתונה הוא כן מנציח מצב של נחיתות: מפני ש”אשה אמיתית” צריכה “גבר אמיתי” ובשני המקרים מדובר כמובן בקשר היררכי להפליא…
                  מפני שה”אמיתיות” הזו היא סוג של שוט שמונע מהן, לעיתים, להימשך לגברים מסוג אחר…
                  (“אז מה את רוצה, נינט, אחד אשכנזי? זה עדיף לך? אחד חיוור כזה שיתן לך לטפס עליו?”)

                  • המלכה האם

                    המלכה האם מצרה מאוד על כך שיש נשים שחשות עליונות על נשים אחרות. קשה לקדם כך את המאבק. פריצת דרך אפשר לבצע רק כשמבינים שהצבע שונה וגם המנטליות, המוצא אחר וגם הטעם, אבל….

                    הבעיות הן תמיד אותן בעיות. לכל הנשים. ורק מפני שהן נשים. לא משום סיבה אחרת. לא ראיתי את האנס שנמנע מביצוע פשע כנגד אשה, רק מפני שהיתה “אשכנזיה” או “מזרחית”. האלימות נגד נשים מכוונת נגד נשים. ברחוב וגם בתוך הבית פנימה. כמו שנאת היהודים, בקרב אנטישמים, כך גם התוקפנות כנגד נשים, בשל היותן נשים

                    וסליחה שהייתי פתאום רצינית, באמצע הדיון המרתק שג’ו המקסים הוביל אותנו אליו…

                • בלגניסטית

                  נגעת בנקודה האמיתית , נשים מזרחיות , חסר להן שיתלבשו פרובוקטיבי , ישר יתייגו אותן כפרחות בלי לחשוב בכלל פעמיים . בתחילת שנות העשרים הפוחחות שלי נהנתי עד אין קץ לשחק את משחק ” האישה המזרחית ” ולהוציא ממחבואו את ה “גבר האמיתי ” , ואז להישיר מבט אל הקוף השעיר ולהעמיד מולו מראה מאאאאאאוד לא מחמיאה…
                  לו היית לידי , לו היית שם… , מלכה מלכה הייתה מזומנת לך חוויה שלא במהרה תשכח…טוביי בחורינו , מלח הארץ , ואני מדברת על אלה ששורקים את השין באינטלקטואליות יתר ומחזיקים בעיתון הנכון ,ובדעות המתקדמות ואפילו האוונגרדיות ביותר מתפתלים כמו זיקית לא מיומנת בהחלפת צבעים…

            • טלילה

              כמו אצל כלבים – בני התערובת הם הטובים ביותר. חסונים יותר, גדולים יותר ועמידים יותר. מומלץ בחום.

          • מיכל עלק

            ג’ו, ג’ו, ג’ו.. ככה יפה? תגיד לי? אה?!?

            אתה, ככה, עם כל הדברי שבח והלל למטען הגנטי שלך, מקלקל עכשיו סחורה תמה וברה.

            כי הביט הזה, כמה שהוא מודאג וחרד (וגם אמיתי עד כדי קוצ’י מוצ’י) אתה בא אליו עם האצבע המשולשת שלך ואומר לו “נה נה נה נה…! אצלנו בעדה!

            ואתה יודע איך זה עם חרדת ביצוע (לא! לא אתה!!! ברור שלא אתה… “אתה” מטאפורי כזה) כמה שאחרים משכנעים אותך שלהם זה בחיים לא קורה, ככה אתה נהיה יותר מוטרד וחרד הכיצד לך זה כן קורה/עשוי לקרות, וכמה שאתה יותר מוטרד/חרד ככה אתה נהיה הרבה פחות ביצועי.

            שזה כמו ללכת עם איזה מילה שמתנגנת לך על קצה הלשון, אבל אתה לא מצליח להזכר… וככה אתה הולך איתה כל היום, וכמה שאתה מנסה להזכר, ככה אתה נהיה יותר שוכח. ויותר. ויותר. ויותר. ורק אם אתה מצליח לשכוח שאתה צריך להזכר, רק אז אתה נזכר…

            ואתה? אתה עם כל התיאורי רהב האלה, עכשיו אתה נהיית המילה שצריך לזכור על הלשון של ביט.

            (וככה במאמר מוסגר אני אציין שבדרך כלל גודל הדיבור הוא כקוטן הביצוע, וכמה שהג’ינג’י אומר לי יותר “סמוך, ג’ינג’י יסדר”! וכמה שהג’ינג’י מרחיב ומעצים את הדיבור על יכולות הארגון והסידור שלו, ככה אני נהיית יותר מודאגת. מצד שני, לכי תדעי.. אני מהדור שלא ידע את יוסף. אולי הדור שלך מהעדה שלך גדל על איזה הורמונים סודיים שהזריקו לו לבקבוק של המטרנה. אומרים שנהיה פה שמח אחרי שהזדקנתי).

            • ג'ו המבתק

              איזה מטרנה, איזה. שדיה המפוארים של אמי סעדוני עד גיל 13 חודש, אז הושיבוני אל השולחן בבית סבא וסבתא והחלו לפטם במאכלים מזרחיים משובחים ובמילמול המנטרה הדו-משמעית: “זה הקטן – גדול יהיה”. ואכן, הקטן גדול וגם עבה נהיה. לא בזכותי, בחיי. אני לא עשיתי כלום. זה רק הגנים. אין לי במה להתפאר. לא הייתי צריך ללמוד בבית ספר בשביל זה, לא להשקיע שעות בשינון חומר. כלום. זה ככה. הגנום האנושי.

              וביט, כמדומני, זה לא הוא – זאת היא. מכאן שלא תהיה לה שום חרדת ביצוע.

              ועוד משהו בנוגע ל”מי שמדבר – לא עושה”, וכו’… יקירתי, כבר מזמן מדובר בקלישאה שאין עליה, אין עליה כלום. זה מאוד מנחם לחשוב שמי שמדבר, בטח רק מדבר, כי מי שעושה, לא צריך לדבר.

              אבל העובדות בשטח מלמדות שיש רבים המדברים וגם עושים, וככל שהם עושים יותר – כך משתחררות יותר חרצובות לשונותיהם (ושוב: תרתי משמע, לשונותיהם)

              לפעמים מי שלא מדבר, בחוכמה עושה. כי סייג לחוכמה – שתיקה, ומעבר לכך: הרי לא עשה, אז איך ידבר, ועל מה? מנבכי הפנטזיות הליליות שלו יעלה דמיונות וחזיונות שווא?

              לא, לא, לא. יקירתי. אנא הביני: העולם מורכב הוא, יש המזיינים כשפני סלע אוסטרלים ומדברים כדידי הררי ביום פטפטני במיוחד, ויש שאינם מבצעים זממם לעתים קרובות ומשום כך גוזרים על עצמם אלם כתושבי מנזר השתקנים

              • מיכל עלק

                “העובדות בשטח” האלה שאתה מסתמך עליהן, ככה קצת מזכירות לי את האקס המיתולוגי שלי, שכשהייתי באה אליו עם איזה עובדות מוצקות ממשיות, נגיד ש”תפוח זה תפוח”, בזמן שהוא בכלל מתעקש שזה אגס, הוא היה אומר לי “את אל תבלבלי את האמת שלי עם העובדות שלך”.

                אבל, אתה יודע, אנחנו מתעסקים עכשיו בתחום האפור הזה שאין עליו תימוכין מדעיים, וגם אף אחד לא מצא את הדרך המתמטית המדויקת למדוד את היחס בין עלות הדיבור לתועלת המעשית. וכל שנשאר לי איפוא זה להחזיק בהערכה האנושית הראשונית שלי את הטיב של הקשקשנים, ולצפות לזה שהחיים יפתיעו אותי.

                • ג'ו המבתק

                  נכון מאוד. אף אחד עוד לא מצא את הדרך לבדוק זאת מדעית. את צודקת. כל שנותר הוא רק לזרום עם האינסטינקטים ולקוות לטוב

                  • מיכל עלק

                    “את צודקת”… התחלנו עם עלבונות אישיים, אה?!?

                    • מיכל עלק

                      די! די! לא לענות לי עכשיו! אני עייפה.

                      שיט! עם מי צריך לשכב פה כדי לצאת מהסרט הזה?

                      לילה טוב. הייתי פה. מחר נקנה עוד אבוקדו.

                    • ג'ו המבתק

                      לא, מותק, את עוד לא הבנת את הדינמיקה של האתר הזה. זה מתחיל ב”את צודקת” ונגמר ברגל פה ורגל שם ו”ג’ו, אל תפסיק, אל ת-פ-ס-י-ק”

                    • מיכל עלק

                      ת-פ-ס-י-ק ג’ו ת-פ-ס-י-ק! שזה, בדרכו, עשוי להביא אותנו לעובדה שעל כל גבר שסובל משפיכה מוקדמת יש גבר שממשיך לנצח, ורבאק, צריך גם לישון בבית הזה. נכון שלא היה לי כאב ראש לפני חצי שעה, אבל עכשיו דפנטלי כבר יש לי…אבל אני לא אעסוק בנושא הזה. לא עכשיו, מכל מקום.

                      ואיך שאני קוראת אותך עלה לי זכרון איך פעם היה בא אלי ה(בזוקה) ג’ו הזה ואומר לי: “בואי, בואי בובה. עם(בזוקה) ג’ו תגיעי בגיל 21 לירח”. ואנחנו מדברים פעם פעם, כן? עוד מהימים שהכי סילון בארץ היו בכלל סיגריות, ואסטרונאוט עברי ראשון היה אולי בן גוריון שחשב שאפשר יהיה ליישב את הנגב בחגורת יישובים צפופה, ולהפריח אותו ממדבר לארץ זרועה ושוקקת חיים.

                      שזה באמת רעיון גאוני לשיווק מה שהוא כולה מסטיק ורדרד מתוק עם אופציה לבלונים. כי מה יגידו? מסטיק? גומי לעיסה? אה! מה פתאום? אצלנו, בובה, את מקבלת את הלבנה במילואה. ומי שלא ראה לבנה במילואה לא ידע את שמחת בית השואבה. ולא תקני? בטח תקני! הפרוטה והירח. תני חצי לירה, קחי אחד ירח. עובדה! היה כתוב בעיתונים במודעות ענק. אז את באה בשביל הלבנה במילואה ונתקעת עם המסטיק.

                      אבל אלו היו רק שישים שניות של נוסטלגיה, שכל קשר בינן לבין איזה מההודעות לעיל הוא באחריות המקשר בלבד. כמו הקשר בין, נגיד, אחד, כן חשוב מאיזה עדה לבין מידותיו של האיבר.

                      ולא, מותק, כשאני אומרת איבר אני לא מתכוונת לפה גדול. ובכלל, גאון של אמא, בטח גאון של אמא, אבל כמה כבר אפשר להתפעל ולהתפעם כשהילד רוכב לך בסלון שוב ושוב על האופניים “אמא, אמא, תראי, אני רוכב בלי ידיים”? ועוד ראוי לציין במיוחד שלפעמים האופניים הם בכלל תלת גלגליים.

                      “טוב ילד, בטח ילד, אתה נהדר ילד, אבל תיכף מתחיל היפים והאמיצים והצנועים, ואמא, ככה, מקדמת דנא, תמיד היתה לה נטיה מולדת לצנועים משהו, כי מענווים תירשי את הארץ (או משהו כזה)”.

                      אבל עכשיו בטח תיכף תגיד לי עוד פעם “את צודקת” ותיכף תבוא הדינמיקה הנטענת הזו ותגיד לי “יאללה, גיברת, תתכונני. תעשי רגליים, תעשי שפם, תעשי שחי, כי עוד מעט אני באה לאסוף אותך”. רק שאצלי, כל פעם שאני שומעת מהדינמיקה הזו, ישר אני חושבת כרוניקה של מוות ידוע מראש.

                      שבת שלום.

                    • ג'ו המבתק

                      אחת המודעות היפות שראיתי פעם, בזמן הצבא, היתה תלויה בכניסה לבסיס. “ויולט – סלון יופי. שעווה חמה וקרה, חוט, שלושים שנה נסיון. עושה שפם, גבות, שחי ובטן-פס”

                    • “את עוד לא הבנת את הדינמיקה של האתר הזה…” אתה ממזר,ג’ו, עכשיו כל אחת חושבת: מה, רק אני טרם זכיתי…

                    • מיכל עלק

                      אסתי, אסתי… הקטע של “מלך הכתה” כאילו? זה עובד רק על סוג מסוים של אנשים, אני חושבת…את יודעת, אלה שחושבים שזה שהם מתחכחים עם “מלך הכיתה” עלק אומר *עליהם* משהו.

                      מצד שני יש את כל הסוג המסוים השני, ש”מלך הכתה” *כשלעצמו* מענין את הסבתא שלהם, כי גם ככה הם חיים עם עצמם מספיק בשלום, ואז הם יכולים לבדוק אותו לגופו, לפני שהם מחליטים לבדוק אותו לגופו, אם את מבינה למה אני מתכוונת.

                    • ג'ו המבתק

                      מתחככים. מתחככים. ולא כפי שכתבת (המגיה שבי מסרב למות, מה לעשות…)
                      ואני
                      לא מלך הכיתה ולא סגן מלך הכיתה. סתם ג’ו. השחור שאוהב את האורז של אמא והתה של אבא, ג’ו המבתק שמסתובב לו בעולם עם חיוך תמידי, בזכות המתנה הגנטית היפה שהוא קיבל מאבותיו הנפילים

                    • ג'ו המבתק

                      ג’ו המבתק יושב עם פרצוף מחוייך כמו הלבנה במילואה – טוב שיש לי אזניים, שיהיה מה שיעצור את החיוך הענקי והמזרחי שלי…ועכשיו אני גם כבר ממש צוחק…

                      אסתי, כפרה. את על הכיפאק. אוהב אותך הרבה
                      שבת שלום ומבורך שיהיה לך!

                      (-:
                      ג’ו המבתק

                    • אליזבת

                      עד היום , החשבתי אותך לחביב עם הומור מקאברי מה, מצחיק כזה ושונה.
                      עכשיו הבנתי את האמת המרה :אתה סתם אדם שטחי, כל שמתאווה אליו הוא מין מין ועוד מין..
                      די, הבנו..אין לך מה לאמר בעוד תחומים? כמה אפשר כבר להתפאר בגודל הזין שלך, בעוצמת הזרם שלך..וביכולת הליקוק שלך?!!
                      מיצינו, הפנמנו…NEXT

                    • טלילה

                      שכחת את יכולתו הפנומנלית של ג’ו באנאלי.
                      אני מקווה שהוא לא נעלב ממך.

                    • ג'ו המבתק

                      הו, לא. ג’ו המבתק לא נעלב מנערות בנות 16 ומעדיף תמיד תמיד נשים בעלות נסיון

                    • המלכה האם

                      בתרגום מוצלח של שירה צרפתית

                    • שלגיה

                      מיכל עלק, זה הזמן להפוך את שמך ל”אדום”…
                      כי ג’ו, כיאה למלך, משחק אותה קשה להשגה.
                      רק ה ו א, בעזרת הפינצטה שלו, מחליט את מי “לתלוש”.
                      לא לוקח סיכון שתיבת האי-מייל שלו תוצף, חלילה.
                      :-))
                      ואגב, איפה, איפה הם הגברים שממשיכים לנצח?!
                      חבל שלזה אין לכם לינק…

                    • מיכל האדומה

                      ככה, בשמלה אדומה ושתי צמות, זה בסדר?

                      בקשר למאריכים לנצח, זה לא כזה גליק גדול כמו שזה אולי נשמע, רק שאני כבר משעממת אפילו את עצמי עם הנושא הזה, וגם קצת הלומת בירה, אבל הבנתי שממילא הסידור פה הוא שמאמר שעוסק בנגיד, ניהול תיק משותף לבני זוג במס הכנסה, מסתיים בדיון ערני על מציצות, ליקוקים ואג’נדה מנוסחת היטב לקידום כיבוש הרקטום, ככה שעוד חזון לחזון.

                      להלקט בפינצטה… אהממ.. בפרארפראזה על “מקסוול קנה אותי” מהימים העליזים של רוברט ומעריב, אולי אני אקים עסק לייצור סטיקרים שישווקו בקרב ציבור הנלקטות הפוטנציאליות:

                      *”ג’ו, בתק אותי”!!!*

                      בקרוב על כל פגוש

                    • הההההההה..

                      ההההההההההההההה………. את שאגות הצחוק שלי שמעה עכשיו כל השכונה….
                      את גאון, מיכל. עושה רושם שאת (כמעט) היחידה כאן שלא קונה כאן את התרברבויותיו של ג’ו… אין ספק, הבשלות החכימה אותך…

                    • הבוחרת

                      את האחד שממשיך לנצח, זה היה מדהים, הוא פשוט לא גמר, ואני, אחרי 3 אורגזמות שמימיות פשוט לא יכולתי יותר ושאלתי אותו, מה קורה לך? אתה לא גומר? עוד לא נתקלתי בתופעה כזו. ומה הוא ענה לי, הממזר? אני רוצה שתתמכרי לי קודם. ניצח אותי, התמכרתי.

                    • שלגיה

                      את כנראה באמת יודעת לבחור… 🙂

                      וכן, כשאנו עושות את הבחירה הנכונה תמיד קיימת סכנת ההתמכרות, ויש כאלו שכדאי לא להיגמל מהן. אף פעם.

                    • מצד שני, יש גם כאלה שחובה להגמל מהם כי בנוסף ליכולת מינית פנומנלית יש להם גם הפרעות אישיותיות פנומנליות לא פחות.

                    • שלגיה

                      כן, רחלי, כמה שאת צודקת… זה בדרך כלל השילוב.
                      פעם אחת אפילו לא יכולתי להתאפק
                      ואמרתי למושא ההתמכרות שהוא ממש בזבוז –
                      גוף כזה מושלם עם ראש כל כך דפוק.

                      :-))

      • אלמוני

        Where are you going with this gun of yours

        Jimi Hendrix

  16. הבוחרת

    כן בנות, נוכל עוד הרבה שנים למכור להם את הסיסמא השחוקה של “הגודל קובע” ונתפעל מהאורך, אבל בינינו, הכי חשוב זה העובי. הנוכחי שלי הוא הכי עבה שהיה לי בחיים – והיו לי המון – ומה שהוא עושה לי, הכי ארוכים לא עשו. בסדר, תמשיכו לטפוח להם על האגו, תעשו את עצמכן המומות מהגודל הבלתי יאומן, הם תמיד קונים את זה. הביטחון העצמי שהם מקבלים מהעיניים והפה הפעורים לרווחה בתדהמה, משפיע באופן ישיר על הביצועים. אבל אין כמו זין עבה וממלא. אין.

    • ג'ו המבתק

      את בהחלט מבינה מה טוב בחיים, אבל מצד שני יש את הסיפור העממי על
      הבחור הנחמד ששאל את הדייט שלו:
      ומה את עושה בשעות הפנאי, מה ה HOBY שלך?
      “לא חשוב העובי”, ענתה הגברת
      “העיקר שיעמוד חזק”

    • Grace Kelly

      כן
      הקודם שלי אפילו קבל באוזני שהיה מוותר על חלק מהאורך בתמורה לעוד עובי

  17. הבוחרת

    יוסף, הוא עומד גם עומד, בלי סוף, רק שימשיך ככה, אללה הוא אכבר!

  18. First, sorry for using English. I do not have a hebrew keyboard.

    I find this story and the discussion quite interesting. It reminds me of
    something that happened to me. I’ve started to correspond with a woman
    and we were about to meet, when she told me a very similar story. A guy
    she was starting dating has promised her to “see the stars” in bed and
    when she (quite quickly) gave him the oppurtunity to show himself, he
    had the same “incident”, and she was so upset that she has
    decided to throw him out immediately, without a second chance.
    She also (before having seeing me!) started to talk about her dissappointment
    with some men, especially with their “size”. This was my first serious
    relationship since I’ve been divorced, and so although I was very surprised
    from the lack of sensitivity in such stories (not to mention, talking to
    someone you’ve never actually seen), I thought that maybe today’s women with
    their librations have become this way. After this and other stories
    repeated, I started to be afraid myself of “performance presure”. We have
    decided that she’ll bring with her the V-pill, in case I need it. I’ve
    never used it before, and never had that problem, but from all these
    stories, I certainly got the impression that my “performance” would be
    very important for our relationship.

    When we finally met, I’ve felt the pressure that she expect to go to
    bed immediately. I insisted on some hike and dinner, and then, went to
    “work”. Not surprisingly, I was terrified and this thing that has to work
    did not do its thing. I managed to do some other things to pleasure her,
    but she insisted on “the thing”. At this point I’ve got even more pressured
    and nothing worked. I begged for the V-pill, and after showing me her
    dissappointment, she allowed me that (she was a physician…) Within
    2 minutes it worked. Interesting, since this should work after 20-60 minutes.
    I guess the psychological pressure has passed by knowing that the pill
    would help. Nevertheless, it worked for too long, after which I’ve started
    to be very concerned, and she started to be very painful.

    I have several conclusions from this:

    1. Women: try to tell your friends as little as possible about success
    and failed relationships. The best relationship is the current one.
    2. Men: if you meet someone who start by talking about dissappointments
    and successes in bed, about friends with “big” ones, and
    dissappointments from “small” ones, just pass over this relationship,
    no matter what kind of “instrument” you have; this relationship at
    most would be about sex, and there will always be questions like “am
    I better?”, “am I bigger?”, “am I just one in a line of experiences?”
    etc.

    I think to some extent this story and discussion shows that people
    noadays think with their sexual organs, instead of their heads. Maybe
    I’m old fashioned, but I think if you know someone for quite long (say,
    at least a few weeks), have met several times, did lots of things
    together and talked about many things, then the sex would flow from
    itself. If you (as I did) meet the person that thinks that she can’t be
    with someone who would not be a good match for her in bed, and that
    she has to check men in bed before she thinks about the seriousness
    of the relationship, maybe this is a good thing to say goodbye.
    In that case, after some months of relationship, when she switched
    from a sexual goddes (yes, she was grrrreeeeet!) to a caring person, thinking
    about marriage etc., I was still stuck in her initial stories, sexual
    criticism of men, and boasting about her many past experiences, I could
    not go past my initial bad impression. I think it could have been different.
    I still hope most women are not like that, and some consider some emotion
    before checking us up in bed.

    • מיכל עלק

      כל הטכניון ולא מצאו לך מקלדת באנגלית? שיתביישו!

      זה לא היא, מספר שש, זה אתה! גבר שהולך לבליינד דייט עם מישהי אחרי שהוא תאם איתה מראש שהיא תביא לו ויאגרה למקרה הצורך, כי היא כבר העלתה בו ספק ביחס לעצמו… מה כבר יש להגיד על זה בכלל? אין אף אשה בעולם, ואין גם אף גבר בעולם, ששווים את זה שמישהו יסכים מרצונו החופשי לחוש שלא בנוח *עם עצמו* בשבילם.

      • ג'ו המבתק

        הסונטה על חור התחת

        כניצן סגול, קמוט וחלום
        הוא נושם, חבוק בצינעה תוך קצף,
        מלטף את לחות קימרון הרצף
        של עגבות שמנת עד גבולן העלום

        ועכשיו הזין
        עבה
        חודר מאחור
        זה חליל מדוחים, זין שיכור
        צינור נפילת ממתקי הרקיע
        ניקבת ארץ כנען יורקת מאחור

        מאת פול ורלן וארתור רמבו

        • חתולה

          “יחד” הם כתבו את השיר הזה? יחד כתבו, יחד…

        • מיכל עלק

          1. גבר שמדבר ככה על עטיפות התקליטים הישנים שלו, לא יכול להיות כזה גרוע.

          2. אתה כל כך מושלם, שאין לי אלא להשתכנע ביני לביני שאתה פארודיה מודעת היטב לעצמה, מבוצעת להפליא, על ידי שחקן מוכשר. ג’ו “המבתק”. מה דעתך על דייג ויקינגי רגיש? אה?!? וזה שגידי גוב כועס עליה, היא והדייגים שלה, וצועק “רגיש בתחת שלי” זה רק מקרי.

          3. הפואטיקה של הרקטום. ואני יכולה רק להשיב לך עם נתן אלתרמן, שאפילו שהוא ממקום אחר בכלל, הוא, בדרכו, ממין הענין של ס’ 2 לעיל:

          הוד אדישותנו
          —————–

          אפר הלילה גדל וצונח
          סיגרת הזמן מסתלסלת בלאט.
          ואין אנו כלל מצפים לאורח
          ואנו היינו תמהים אלו באת.

          אצלנו נובלת מנורת כריזנטמה
          על פני ערוגת השולחן הסתווית,
          אצלנו שלכת חשמל מנומנמת
          קוברת שירים שראה לא ראית.

          לפני שתגמור מנורתנו לגווע
          נחזור ונקרא בעיניים ריקות
          עד כמה חיכינו מאוד שתבואי
          וכמה חדלנו מאוד לחכות.

          אזי נעמוד, או נרצה עוד לשבת,
          או גם נפהק ונוסיף לשנן:
          אזננו חרשה, היא איננה קשבת.
          לבנו אטום, הוא איננו מסכן.

          ובאם עקבים של זרה, של כמו את,
          יכו בפרוזדור ויריעו – נחש! (nachesh)
          נרעד לקראתם מכף נפש עד מח,
          רק רגע נרעד ומיד נתבייש.

          נצחק מבושה ונאמר – אין כל פלא,
          אנחנו ידענו שזו אינך את,
          אנחנו – שלווים ופקחים שכאלה –
          היינו ממש מתפלאים אלו באת.

          ככה, הוד אדישותנו. השיר הראשון שעלה לי בראש. סונטת הדאווין והמסכות. פארודיה מודעת היטב לעצמה, כבר אמרתי?

          • ג'ו המבתק

            אה, מיכל עלק יקרה, הבאת אותה בשיר מקסים. תמיד אהבתי את הביטוי “שלכת חשמל”, למרות שאלתרמן לא בדיוק כוס הוויסקי החביבה עלי

            ואני, מי אני, מה אני. סתם מבתק. לא פארודיה. בטח ובטח לא מושלם. יש דברים שאני יודע, יש הרבה דברים שאין לי מושג קלוש לגביהם

            בן אדם.

            • מיכל עלק

              אח, איזה אבסורד, אותו מקרר אבל בגישה כל כך שונה. ברשת כמו ברשת. אתה קורא אותך קורא אותי.

              טייפקסטינג כה מושלם, חד, חד, חד מימדי (מישהי כבר הלינה עליך בענין למעלה מזה), שאני אומרת – אין דבר כזה שיש דבר כזה.

        • בלגניסטית

          ג’ו ג’ו ושוב אני מקנאת בך על שליטתך בצרפתית , המעט שתורגם משירת רמבו , משובח!

        • נועה1

          איזה יופי.
          קראתי עכשיו את מה שיש לי מרמבו בצרפתית, אנגלית ועברית.
          אך, רמבו רמבו. הנה דוגמא לאחד שידע לקחת את חייו בידיו ולעוף.

        • המלכה האם

          ג’ו, אתה בסדר, אתה, למרות האובססיה לאותו “ניצן סגול”…

          אתה תירגמת?

          • אינדי_גו

            זה אילתור שלו על התרגום (המשובח) של אריה זקס.
            ג’ו – נאה לתת קרדיט למי שעשה את רוב העבודה,
            למרות שאכן הצחיק אותי לראות את האדפטציה התכליתית שלך…

          • ג'ו המבתק

            התרגום היפה הוא של אריה זקס ז”ל ואני רק “ערכתי” אותו מעט.

            השיר במלואו מופיע באסופה “מבחר השירה הארוטית – מעלילות גלגמש עד לאונרד כהן” אוסף מוצלח של שירה ארוטית שיצא בשנת
            1989
            בהוצאת כתר

    • Grace Kelly

      מס 6 היקר
      סיפורך נגע ללבי אבל, לדעתי, היית צריך לוותר על האלילה כבר בשלב ההצעה לגלולה
      אם היא רוצה ממך קודם כל מין היא לא נראית לי ממש שווה כאדם

  19. מה זה זה?
    שיעור בקריאת אנגלית או מה ?
    אפשר להוריד פונטים בעיברית כמעט בכל מקום ואם לא מצאת תפנה אליי אני אביא לך.

  20. ההיא שהלכה

    אלכוהול מרדים גם אותי. בעצם, אני מתנזרת (אני חושבת). נו, שוין. העיקר שיהיה לחיים. (הכוסית הבאה מוקדשת לשחר).

    היו שלום.

  21. אלמוני

    אני רוצה להעלות חדש, מעניין וקשור: יצא לכן להתקל במה שמכונה “זקפה רכה”? התכונה הזו שאומרת שגם שכעומד, אז לא?

  22. נסטסיה פיליפובנה

    מה שע ו מ ד (??!) להיכתב כאן עולה לי בחרדות מבעיתות שמא אסולק בבושת פנים וזנב בין הבלה בלה בלה מבננות ואפילו חשבתי לבטא את דבריי תחת פסבדונים אבל החלטתי להסתכן וללכת עם זה. ובכן-

    יש משהו חביב גם ב”חבילה רופסת”. פפפפפוווווו…הנה זה יצא. כן כן. כמובן שזה לא תופס לסיטואציות שבהן הבערה המינית בעיצומה. וכמובן שאם רוצים אז אפשר לשנות את מצב הצבירה מצמיגי למוצק מיד. אבל נגיד כשלא מתחשק להשתעשע באופן “מסורתי”, יש משהו מאד מגרה בזין-לא-עומד. לא חייבים להתייחס לאיבר הבלתי-זקוף כשם שהתייחס אליו א.ב.יהושע ב”מולכו” הנפלא (שם הוא כינה אותו “עכבר אפור”).

    אני יכולה לפרט אבל העיקר נאמר.

    • כשזה קורה לי אני חשה רגשות אשם תהומיים – כשלון/לא מוצלחת מינית/לא מושכת.

      • נסטסיה פיליפובנה

        נדמה לי שיש פה איזה אי הבנה.
        הסיטואציה היא לא בסקס. זה סיטואציית האחרי המקלחת של הבוקר לפני שהולכים לאוניברסיטה כזה. זה לא שיש סצנה של סקס ולא עומד וזה נחמד. לא. ממש לא. הכוונה היא של סיטואציה שהיא לא מינית בעליל, הוא יוצא מהמקלחת, מתנגב, והעניינים מבצבצים מבעד למגבת ומתכוננים להידחס לתחתונים וללכת ללמוד. בסיטואציה הזאת הזין הוא מאד ממי ומושך ומגרה. זה לא מצב שיכול להימשך יותר ממקסימום דקות ספורות כי אם מתעסקים בעניין אז הוא משתנה מכורח האנטומיה של בני האדם. הבהרתי את עצמי?
        ותודה על הסובלנות…

      • מיכל עלק

        ובגלל זה, אני חושבת, טעיתי בך אתמול וחשבתי שאת גבר עד שבא ג’ו והאיר את עיני, כי כבר בשאלות מאתמול ניכר היה המטען הרגשי. זו רק אני, האהבלה, שמתועלת לחשיבה אוטומאטית שחרדות בעניני ביצוע נפלו בעיקר במגרש של הבנים, ותודה לאל, לפחות מפוביה אחת פטרו אותנו.

        שזו כמובן חשיבה אוטומאטית מטומטמת. כי “מה זה אומר עלי”? ובטח ובטח בעניני “האם אני נראית טוב/סקסית/מושכת” היא עינוי נשי עצמי מקובל עוד מקדמת דנא.

        וכמה שהלכנו קדימה, והנה אנחנו משוחררות להפליא, תופסות את עצמנו שוות לחלוטין, מתעקשות על הכרה בגין מגוון כישורינו וכשרונותינו, עצמאיות ואסרטיביות, אנחנו מתקשות להתנער ממורשת ה”האם אני סקסית” הגועשת בדמנו והיא בנפשנו. ממש.

        1. הוא עייף.

        2. הוא במתח/לחץ (עבודה, האובר דרפט, המניות בצניחה, המצב הבטחוני ומחר מילואים..)

        3. הוא שתוי/מוסנף

        4. הוא בחרדת ביצוע נגדית.

        5. הוא מתרגש נורא. בגללך או בגללו.

        6. לא בא לו כרגע.

        7. הוא מכיר אותך. הוא מכיר את המבט האשם בעיניים שלך מהפעם הקודמת שזה קרה לו כשהוא היה עייף, והוא נלחץ מזה.

        8. את לא עושה לו את זה.

        קרה לך פעם שהתערבבת עם מחמל לב אמיתי, משוש נפש של ממש, רק בגלל סיבה 2, נגיד, ראשך וליבך ואיבריך המוצנעים לא היו ממש בעסק? מצד שני, בכל זאת מחמל לב, את אוהבת אותו, את חושבת שהוא נורא סקסי, הוא מבקש קרבה, את שמחה על הקרבה, רק ככה, בנסיבות של סעיף 2, את יותר מהצד המתכרבל בעוד שהוא יותר מהצד החושקני? ותודה לאלוהים על המתנה שמצב הברומטר ההורמונלי אצלנו הרבה יותר מעורפל מאשר אצלהם.

        וכל זה כדי להגיד שהסיבות של ה”למה” הן הרבה יותר מאחת ויחידה אפשרית, וכדאי, לפני שזה נהיה משא כבד של “מה זה אומר עלי” לתהות ולשקול גם את האפשרויות האחרות.

  23. אלמוני

    נסטסיה, את בסדר, לא מוציאים צו פינוי בינתיים, והרי כולנו מסכימים שהאיבר המין הכי חשוב נמצא בין האזניים (ולא, אני לא מתכוונת ללשון).

    • מה אני אגיד לך…..
      אני, לפני שאני מוציא לשון לבחורה ….אם היא לא מעמידה לי אותו כטיל החץ לפני שיגור כנראה שהיא לא מגרה אותי ומראש אני נמנע מהסיטואציה הלא תכליתית שאמורה להיות בשלב זה או אחר.
      ולכן אני גורס שלא עם כל אחד / אחת צריך להיתערבב

        • ג’ו.
          תודה יקירי אחי שבג’רוזלם אל-קוץ.
          תשמור על עצמך ועליו ושוב תודה.

        • ג’ו המבתק,
          קודם כל טעמך המוזיקלי ממש לא מרגש אותי כמו את בנות האתר האחרות, לעיתים נראה שכל משפט שתפליץ ייחשב לנוסח החדש של אמנת ג’נבה בעיניהן.
          השמצת את ה-fugees את לורן היל שהיא היא ה-מלכה הבלתי מעורערת בעיניי ואת ווידקליף שרק מהשיר שלו “mista mista” אני מקבלת ויברציות עצבניות בכל הגוף.
          יחי הראפ יחי הרגאיי, בנות ובנים תנסו ותתמכרו, די לשירים הדכאוניים ולזמרים הלבנים שבוכים ומממרים לנו את החיים. בוא נפתח עידן חדש לגרוב לקצב הלוהט החם והסקסי שקולח משפתותיהם הדשנות.
          אמן, ראסטא מן.
          נ.ב.
          ג’ו המבתק-יש בך שילוב בלתי נסבל ונסלח, ועם זאת ולמרות הכול שולחת לך נשיקה צבעונית ורטובה אל בין שפתיך החומות, מנשקת את אצבעותיך שמקלידות על המחשב משפטי מפתח ומילות גנאי עסיסיות. יא ג’ו!!!

      • בלגניסטית

        ציוד חובה לכיבושו של הגבר הישראלי המצוי:

        1. מגפיים
        2. שמלת/חצאית מיני צמודה
        3. מחשוף ענק
        4. איפור כבד
        5.המוניות

        אפשר ואף רצוי להשאיר בבית:
        1. טוב טעם
        2. עדינות
        3.עומק בל ישוער ועולם פנימי מפותח ועשיר

        • אשמח לדעת איך הגעת לזה בדיוק ומי המודל.
          שלך,
          שימי

          • חובבת חשמליות

            קראתי בפורום איזה משהו שאמרת למישהו ונורא התאכזבתי. ואז חשבתי לי- לפני שאני מתאכזבת- אולי כדאי לברר איתך- אולי התכוונת למה שכתבת רק בצחוק. כתבת שם למישהו שאם הוא בעניין של לשכב עם גברים, אזי הוא סוטה. אז אני רק רוצה שתגיד אם התכוונת באמת או בצחוק.
            בתקווה לא להתאכזב,
            חובבת חשמליות

            • המלכה האם

              לא קראתי את מה ששימי כתב בפורום כי אין לי זמן לפטפוטי הפורום, אבל כמה הבהרות בנוגע למושג “סוטה” אולי יאפשרו לך פחות להתאכזב בחיים.

              הרשי נא לי להציע את פרשנותי הלא מקורית למושג “סטיה”. סוטה הוא מי ש”סר מדרך הישר, מי שנוהג שלא כדרך הטבע”. ואם הטבע הוא כזה שזכרים מזדווגים עם נקבות, פין אל פות, ותו לא – אז כל מה שאינו כזה הוא בגדר “סטיה, מעשה שלא כדרך הטבע” (כן, מותק, גם צלילה וגם מציצה מוגדרות כ’מעשה שלא כדרך הטבע’)

              ועוד משהו: יש ב”סדר נשים” מסכת שלמה שעוסקת בהילכות אשה שבעלה חושד בה שסטתה מדרך הישר, ובגדה בו. כלומר, סוטה היא גם אשת-איש שבגדה בבעלה (ולהערכתי, משום כך, אחוז הסוטים שגולשים ב”בננות” גבוה מאוד. מאוד)

              ונסכם: סטיה היא הגדרה מאוד מסויימת ואין בה קביעה לטוב או לרע. אשה יכולה לשכב עם אשה, והיא סוטה, וגבר יכול לשכב עם גבר, והוא סוטה, ואשה יכולה לשכב עם המאהב שלה כשבעלה נמצא בעבודה, והיא גם סוטה

              • חתולה

                מה זאת אומרת “בטבע זה פין אל פות”? איזה טבע בדיוק? מה המקור שלך?
                בני אדם? בני אדם קדמונים? בעלי חיים?
                כי אפרופו מציצות וצלילות- חתולים וכלבים למשל, מאד אוהבים ללקק(בתאוה גדולה) זה לזו (בעיקר זה לזו ופחות זו לזה…) את איברי המין…

                • המלכה האם

                  חתולונת, אני לא מי יודע מה שולטת בזואולוגיה, אבל ככל שהשכלתי הכללית מגעת בעלי חיים מריחים זה את זו ,ולהיפך, ולא מספקים תענוגות אוראליים חיה לרעותה. על זה, לדעתי, יש לבני האדם רישום בטאבו של האבולוציה

                  ועוד דבר: בני האדם מיוחמים תמידית, בניגוד לבעלי החיים שמיוחמים מחזורית

                  ולבסוף: אם אני טועה, ויש בעלי חיים שכן וכן מעניקים מין אוראלי זה לזו, אשריהם ומכאן מתברר שהטבע עוד אפילו יותר חכם מכפי שחשבנו

                  • חתולה

                    מי מיוחם תמידית? אף אחד. ההבדל בינינו לבין החיות הוא שאצלן העסק עובד במחזוריות קבועה וניתנת לצפיה מראש.
                    ואצלינו זה כמובן הרבה הרבה יותר מורכב. אבל גם אצלנו יש עיתות שפל, לעיתים ארוכות מאד, והזמינות התמידית היא בעיקר היפותטית.
                    כדאי להבין סוף סוף שאנחנו לא אמורים להיות מיוחמים וזמינים תמידית ואז נפסיק לחשוב בעיתות השפל שמשהו אצלינו לא בסדר.
                    שאנחנו מפסידים את כל העולם וכל החיים כשאנחנו לא פעילים… לא חייבים להיות פעילים תמידית. לכל מצב יש יתרונות וחסרונות ומכל מצב אפשר להינות.

                • לאנשים יש נטייה לשכוח את זה, אז אני אשוב ואזכיר, מטרת היצר המיני היא הבאת צאצאים.
                  כלומר- מין אוראלי, אנאלי, הומוסקסואליות וגם מין שלא בתקופת הביוץ, כולם מבחינה ביולוגית לא רק שלא טבעיים אלא מזיקים.
                  מוטיב ההנאה ממין קיים אצל כל בעלי החיים, כפידבק חיובי על פעילות חיונית.
                  כחלק מההתפתחות האבולוציונית של מוח האדם הצלחנו לשכלל מאוד את ניתוב כוח ההנאה שלנו מהיצרים הבסיסיים לדרגת אמנות (ראי כדוגמא נוספת את הבישול).
                  כך הצלחנו להמציא תנוחות שונות, לקיים יחסי מין שלא בזמן הביוץ, להנות מפעילות מינית שאיננה מביאה להתעברות ביולוגית ו”שיא החוצפה” להמציא אמצעי מניעה.
                  בעל החיים היחיד (חוץ מאיתנו) שמקיים יחסי מין מתוך הנאה הוא הדולפין וגם לו יש אינטיליגנציה יוצאת מן הכלל. (מין אוראלי הם לא עושים, אבל אולי כי זה מסובך מדי מתחת למים)
                  כלבים רק מריחים אחד השני, חתולים אכן מלקקים אולם אך ורק למטרות היגיינה בסגנון “עשה לי, ואעשה לך”
                  מצטערת אם נשמעתי כמו מורה, אבל עובדות הן עובדות.

                  • חתולים מתלקקים, או-הו… וכיון שבניגוד אלי את לא יודעת מה עובר במוח של חתול, אל תתיימרי לקבוע לאיזו מטרה בדיוק הם מתלקקים… ומתלקקים… ומתלקקים- בסבלנות ובמסירות אין קץ…

              • סתם אחד

                סטייה היא מילה בעלת משמעויות רבות..

                יש סטייה סטטיסטית – וממנה נגזר שכל קבוצות המיעוט הן סטיות.
                יש סטייה ערכית – כלומר מחוץ למקובל מבחינה ערכית
                יש סטייה מהמסלול – כלומר טעות בכיוון ובנתיב.

                ולגבי מין:
                אם יש ערכים מסויימים יש מהם גם סטיות
                אם סטייה היא עניין סטטיסטי, אז יש כל מיני צורות שמהוות סטייה ואין בכך משום אמירה ערכית.
                בלנדיניות למשל זו סטייה סטטיסטית…

                שלא כדרך הטבע היא הגדרה משפטית שנובעת מצורך להגדיר בשפה “נקייה” מעשה.

                כעת, למשל ב”טוסיק” זה שלא כדרך הטבע, למרות העובדה שיש יותר מי ש”מקבלים” ו”מקבלות” בטוסיק מאשר למשל בלונדיניות

                מציצה, היוםפ, מי שלא מוצצת היא בגדר סטייה סטטיסטית, בחוק זה מוגדר מעשה מגונה (ככה זה כשהמחוקק מצץ סוכריה…בלבד)

                בקיצור, המלים האלה, המלכה האם, יש להזהר בהן. כי לעתי אנחנו מדברים במלים דומות בעלות משמעות שונה לחלוטין

                אבל, למלים האלה בהקשר התרבותי שלהן יש מטען..

                בתלמוד אגב, זו לא הייתה נחשבת לסטייה – “רוצה יאכל בשר, רוצה יאכל דגים”
                והרמב”ם: מנשק בכל מקום שירצה..

                סתם שתדעי

                אגב,המלכה האם, היא מלכה ללא ממלכה, אלא אשתו של מלך שהלך לעולמו ובאה/ה אחר/ת וישב/ה על כסאו.

                מלכה אם = אשת מלך בפנסיה….

                • המלכה האם

                  תודה לסתם אחד, שפירשן וביאר. קראתי בעניין כל מלה.

                  הבהרה: לא התכוונתי להעניק איזושהי ערכיות למונח “סטיה”. להיפך. התכוונתי בדיוק כמוך. אני סוטה ממש כמו רבות מאחיותיי, בסקס כמו בחוסר רצוני להינשא (אפרופו מלכה-אם ואלמנה, וכו’)

                  והכי אהבתי את ה”מקבלים בטוסיק” הם סטיה סטטיסטית קטנה יותר מ”בלונדיניות”…

                  יפה.

        • אבל אפשר גם ללבוש מיני, לנעול מגפיים, לצבוע שפתיים בליפסטיק מבריק בצבע בורדו, לעשות את זה בטוב טעם ועדיין להיות עדינה עם עומק רגשי בלתי יתואר ועולם פנימי עשיר.

        • המלכה האם

          נעלבתי אישית, בלגאניסטית. ממש, איך שתיארת אותי בדייקנות ובזילזול משווע.

          אני מאוהבת בחצאיות המיני שלי, במגפיי הורודים והגבוהים, באיפור שלי (הלא כבד, אבל מוקפד), ובמחשוף – כן, כן, למה שאסתיר את השפע – שלי.
          רק סעיף חמש (המוניות?) לא ממש מתלבש עלי, לדעתי, למרות שאני אוהבת לאכול עם הידיים, לפעמים (בנים יכולים ואני לא? למה, מה קרה?)

          אבל למה את חושבת שזה סותר את טוב הטעם (אני קוראת ספרים, את יודעת? אפילו כאלה שנחשבים בעיני מבקרי ספרות פלצניים ב”הארץ”, ואני מבינה אותם אפילו, את כל המשמעויות)

          ולמה זה סותר עדינות ועומק?

          ולמה בכלל את חושבת שזה דיכוטומי, או זה או זה, כאילו מה – אני לא יכולה להיות המונית לפעמים, לשתות בירה עם חברות בפאב ולצחוק בקול רם, ולמחרת להיות מהורהרת ועמוקה, עדינה ורצינית?

          אשה היא בן אדם. בן אדם הוא יצור מורכב. הוא יכול להיות דברים שונים בתוך הקומפלקס. הדברים השונים לא בהכרח סותרים זה את קיומו של זה.

          והכי חשוב: אין דרך אחת להשיג גבר. מנסיוני המלכותי ברור לי לחלוטין שכל זכר מגיב שונה לאשה שונה. האחד יעדיף את השדופה עם חליפת העסקים, השני את הפרעחה עם המיני. גם גברים אינם עשויים מיקשה אחת, את יודעת

          אני את שלי אמרתי

          • מלכת הלילה

            את מפתיעה אותי כל פעם מחדש!

          • בלגניסטית

            לרגע לא שללתי את זכותך לטופף במגפייך הורודים , בחצאית מיני קצרצרה ( אדרבא אותך היא הולמת ) להנות ממטעמים באצבעותייך , להתפעם מטוני מוריסון וכו’…
            טעם בביגוד ובאהבה מטיבו שונה מחוה לחוה ומאדם לאדם . התגובה שלי התיחסה להצהרה של שימי אודות בנות שמעמידות.

        • בלגניסטית יקרה,
          דבר ראשון, עם כל הכבוד אין כזה דבר “גבר ישראלי מצוי” – לכל אחד יש שם והורים שאוהבים אותו. דבר שני, אז איך את כובשת גברים, אם לנעול מגפיים, ללבוש שמלת מיני, ללכת עם מחשוף וכדו’ הם מתחת לכבודך?

  24. אלמוני

    שימי, אני מקווה מאוד שכבר גילית שלפעמים מה שמעמיד את החץ (מה אתה, מדען בליסטיקה?) איננו בחיוב תכונה חיובית. למשל, אני בטוחה שחלק מהדמויות בדיון הזה נראותלך אולי סקסיות בשלב זה. ולכן, אני רוצה שוב לחזור על השורה התחתונה (תרתי משמע): תשתמש במה שבין האוזניים, זה זול יותר.

  25. אלמוני

    ואו, גילינו את אמריקה. זין, שנוי במחלוקת ככל שיהיה, הוא עוד איבר בגוף. לפעמים הוא סקסי, לפעמים פחות, יש מכוערים, גדולים, אינטיליגנטים יותר ופחות, מתורגלים ובתולים. לפעמים הוא חמודי, לפעמים סתם מעצבן, לפעמים בא לך לנשק אותו, לפעמים לשבור אותו לשניים.
    א. אפשר להגיד את זה על כל איבר אחר.
    ב. אפשר להגיד את זה על כל בנאדם.
    יש?

    • עובר אורח

      איבר קטן לו לאדם. מרעיבנו שבע, משביענו רעב. (מן המקורות היהודיים. תלמוד בבלי, לא זוכר המסכת.)

  26. מישהוא מכיר את המונח “טנטרה”? זה אמנם נורא אופנתי עכשיו (התנצלותי מראש), אבל שייך לדיון. צודק מי שאומר שאין תחליף לחדירה, אבל מי אומר שהיא חזות הכל? ומי קבע שגמירה היא מסלול ההמראה היחידי? מצד שני, קצת קשה (הא-הא) לאזור סבלנות עם שותפים ללילה אחד. מה אתם אומרים?

  27. אם יותר לי להחזיר את הדיון אחורה לשנייה – לכל הבנות שכתבו כאן שאם הבחור משאיר אתכן כשחצי תאוותכן בידכן והולך לישון, הוא לא שווה וראוי ואף נדרש לזרוק אותו לאלתר, חשבתן איך היתן מגיבות אם מישהו היה כותב כאן שהבחורה שאיתו לא היתה רטובה, ולמרבה החוצפה גם סרבה למצוץ, אז הוא החליט , לאור המאורעות, לעוף משם? ואז עוד בא להתלונן בבננות על כמה לבחורות כאלה אין זכות להתקיים? הלו, גם לבננים מותר לרצות ללכת לישון! ,

    • חתולה

      בטח מותר. אבל אם היא כבר במצב שהגוף מיילל מתשוקה, זה אומר שמשהו כבר התחיל… ומהשלב הזה, לעבור להתעלמות… זה די נקניקי.

    • הדיון אמנם גלש לאפיקים טכניים, אבל נדמה לי שבסופו של דבר, העניין הוא ת-ק-ש-ו-ר-ת. ולמה? כי אם אתה גבר, אישה או פנחס (מהשק”ם), הסיבה לכל הכניסה הזו למיטה עם אדם אחר (חוץ מרביה) נובעת מצורך די בסיסי שלנו לקבל ולתת יחסחוםאהבהתשוקה לאדם אחר. ואם במצב הזה, הבעייתי כל-כך, וחשוף כל-כך (שני אנשים ערומים, נשימות כבדות, אישונים מורחבים, ציפיות, דימוי עצמי וכל השאר מתערבבים מאוד סמיך) מישהוא מזניח את חובתו להתייחס לאחר כאל אדם אחר ולא איזה נ”צ, הוא באמת יוצא נקניק. מיכל והחתולה צודקות.
      עכשיו ג’ו יקפוץ ויגיב, והוא צודק: כי אני, JOE, אישה בעוונותי. JUST CALL ME JOE.

      • מדוזה

        קודם כל, טעמך במוסיקה משובח ביותר. גדולה שינייד. ענקית.
        וגם מילותייך, מילים של טעם.
        ולסיכום, בנות יקרות, אם איתרא מזלכן ליפול על נקניק, הפטרון צריך להיות מוכן מראש במגרה, ומצוייד בבטריות טעונות. במילה אחת: *הויברטור*
        ושוב תודה לידיד אביונותי הרוטט.

  28. ðñéåï ïåéñð

    ðñéåï
    copy
    ïåéñð
    copy visual

  29. Dear friends, please help.
    I can read all the messages, but I can’t write back. I have the right fonts, and even keyboard in Hebrew, but I use English version of Windows, and even when I use Dagesh to compose a message, it becomes Gibberish once I copy it to this screen.
    I’m going nuts, and you’re missing the immortal thoughts I have to share with you.
    Please help, good people – with advise, comfort and technical assistance.
    What the heck, I’ll take money (and credit cards) as well.
    “PS: I apologize for the last 2 gibberish messages I posted, in vain hope to “make it” on my own.
    itsmehon@hotmail.com

  30. ברונית

    הגעתי לפה, באיחור של כמה שנים (:
    מרתק.
    המלכה האם, ג’ו המבטק, האקס המיתולוגי, חישמלתם אותי.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *