האורגיה הראשונה שלי

כשקרן התקשרה שמתי לב שאזל הקליניק'ס בשירותים. כלומר, ידעתי שמשהו רע יקרה. היא התקשרה להגיד שאיזה חבר של ידידה של האקס של מישהי שלומדת איתה מינהל מארגן מסיבה מפוצצת בפיתוח ושאני חייבת לבוא. אומנם לא נהוג כבר להגיד "מפוצצת" – אבל נכנעתי. אם הייתי יודעת שמדובר באורגיה אולי הייתי מורידה שערות מהרגליים או לפחות טורחת על ליפסטיק אבל לא ידעתי. אם הייתי יודעת כנראה שבכלל לא הייתי באה כי קראו לי אולד פאשן, אבל מה לעשות שאני מעדיפה זיונים במיטה זוגית בחושך, מקסימום נר דולק, ועם פרטנר אחד.

כבר במהלך הנסיעה עליתי על משהו חשוד כשמהגופיה של קרן בצבצה חזיית תחרה אדומה סקסית למדי ופה חבר'ה מדובר בבחורה שגילתה שיש לה ציצים רק בגיל 19 ולא עשתה כלום בנדון מאז. כשהגענו לוילה המוארת ונשמעה מוזיקה רומנטית כבר ממש התעצבנתי, כי מי שמכיר אותי לא מעז לקחת אותי למקום שאין בו אייטיז, או לפחות ג'יי לו וכאן מישהו חשב שסלין דיון זאת מוזיקה איכותית מה שאומר שפחות משתי דקות, אחרי כוס טקילה ואני כבר הייתי מקיאה ולא מהאלכוהול. גם בפנטזיות הכי מחוסרות דמיון שלי, בינהם הזין של האקס שלי משמין (אם הייתם רואים אותו הייתם מבינים למה) וצומח לי עור כמו שיש לדוגמנית של דאב, לא שיערתי שאורגיה יכולה להיות דבר כל כך משעמם ומכני או שפשוט יתכן מאוד שלא הייתי במקום הנכון. באורגיה ההיא השתתפו או יותר נכון צפו ושלחו בנזוג, אח, אחות או הורה לבצע, בסביבות השישים איש, חלקם עמדו ועישנו, אבל את הרוב בקושי ראיתי כי הם היו מרוחים על המזרונים שפוזרו בחדרים או על הספות, הכורסאות ושאר חפצים שניתן להישען, לעמוד או איכשהו להיעזר בהם לצורך יציבות. אחרי שקלטתי בחושך שהואר על ידי נרות (בכל זאת קצת רומנטיקה מינימלית) שכולם על כולם וכולם ביחד ואיך לומר זאת בשפה עדינה – התייחדות שיתופית, משכתי את קרן בכתפיית החזייה ושאלתי אותה, טוב נו, אז מה אם צרחתי עד הונללו, מה לכל הרוחות אנחנו עושות כאן. "הי! חשבתי להפתיע אותך במשהו יוצא דופן ומעניין לשם שינוי", היא נעלבה. אחר כך התברר שהתקמבנו בחינם בגלל החבר של מי שזה לא תהיה שלה וכל מי שהיה איתנו שילם מאתיים שקל כדי לדפוק כמה שיותר בשעה, תחשבו שאתם בפאב ואומנם יש המון אופציות רומנטיות או לפחות סטוציות סביבכם אבל מה הסיכויים שתצאו בסוף הערב עם זיון? קלושים ולכן הרבה יותר יעיל לשלם על בילוי שכולל מראש מינימום זיון אחד למרות שאני כבר הכרתי כאלה שלא מצאו שום דבר שראוי חדירה, מה שכן לפחות מי שמגיע לאורגיה מוכן נפשית ופיזית לעובדה שהוא עלול להזדיין היום ולא כמו בדרך כלל מוצא את עצמו במיטה של מישהו אחר בלי משחת שיניים או בגדים להחלפה. הלכנו למטבח, שתי נשים תקעו אצבע אחת לשנייה, כך לפחות נדמה לי כי ראיתי שהידיים שלהן למטה והן זזות, זה הוציא לי מיד את החשק לשתות מים ונתקפתי בכלל בהלה כשהבחנתי בעלם צעיר אך מכוער רצח קורץ אלי כשהוא לבוש חלוק רחצה פתוח ומתחתיו כלום. לא רציתי לעורר אצלו שום בליטה או מחשבה שיהיה בינינו משהו וסחבתי את קרן אחרי כי אם אנחנו כאן אז כדאי שלפחות יהיה לנו מה לספר. קרן לעומתי חשבה אחרת, זה נכון שאנחנו סיאמיות באופי ואפילו יש לנו אותו שורש בשם אבל היא שמה חזייה סקסית היום והיא לא התכוונה להסתיר אותה יותר. אני רוצה לזיין אותך אמר לה מישהו כאילו זה לא ברור והיא נפנפה לי לביי חפוז בעוד הוא מפשיט אותה כשהם נעלמים באחד החדרים. נשארתי לבד ואין שום דבר מפחיד יותר מאשר להישאר לבד באורגיה, הגוף שלי נעשה חם למרות שהמזגן שם פעל על פחות מעשר מעלות כי כולם נהמו והזיעו והיתה מישהי שהיתה כאילו על תקן דיילת מכירות וחילקה קונדומים למי שרק רצה. את המשומשים אגב גיליתי תלויים בכל פינה אפשרית על החלונות, על הרצפה וגם על הרהיטים כך שמחשש לנוזלים לא רצויים לא התיישבתי אלא הקשבתי לאנחות ולגניחות שהשתלבו דווקא יפה עם המוזיקה ואפילו שמעתי זוג נשוי שהגיע ומיד מצא חבים מעבודה והם התחלפו. זה בהחלט לא מקום שהייתי רוצה לפגוש בו את הבוס שלי אפילו לא את המזכירה. מה שהגעיל אותי עוד יותר היה שאף אחד כאן בכלל לא שקל להשקיע בחיזור או באיזה גירוי ואפילו לא במחמאה כולם ישר סימנו טרף קפצו עליו וצדו אותו עד שהוא שעמם או השתעמם ועברו לאחר. תהיתי אם מישהו כאן מקציב לעצמו זמן לזיון או שיא לשבירה כי כולם נראו כל כך ממהרים כאילו עוד שנייה אמא ואבא יכנסו לחדר ויתפסו אותם על חם. מה שהיה דוחה יותר היו בנות עשרים עם בני חמישים ושני גברים שהגשימו בוודאי חלום פלייבוי מגיל ההתבגרות ועשו כל מני קומבינציות עם שלוש נשים שנראו דווקא טוב בהתחשב בכל אלו שהיו שם עם חצ'קונים, איפור מוגזם, שיער מחומצן, בטן נפולה ותחת מצולק. מצד שני, היה חושך וגם הייתי נטולת ליפסטיק ככה שלא יכולתי לבוא למישהי בטענות. פתאום קרן חזרה כשהיא רועדת ובוכה: ,הוא כל כך הכאיב לי, מה הוא חושב שאני איזו זונה שלו? ואפילו החבר שלו בא והסתכל עלינו לא רוצה שיראו איך אני גומרת". הלכנו ומרחוק עוד שמענו מישהי צועקת "עוד, עוד".וחשבתי לעצמי איך נשים אף פעם לא מסתפקות במה שיש.

קורן דור

מאסטרנטית באוניברסיטת תל-אביב, כתבת ב-MSN, לילה, הורים וילדים, נישה, אינדקס ועוד מגזינים.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *