בהנחה שמיצית את כל החברים של החברים שלך, ענת מרון מציעה פתרון וירטואלי, שישדרג את חוג ההיכרויות הרבה מעבר לפאב השכונתי

דרוש בחור עם מודם

פעם, לפני מספר שנים כשעוד הייתי מפיקה שלא דופקת חשבון לשעות העבודה, בכיתי קשות לבנות איתן עבדתי שנמאס לי להיות לבד. התשובה שלהן הבהירה הכל ופתחה דרך חדשה להסתכל על העולם: “מה את רוצה? מתי בדיוק את מתכוונת לפגוש את האביר? כשאת יוצאת מכאן בשתיים בלילה או בדרך לכאן בשש בבוקר?”
מי שנחלצה לעזרתי הייתה קולגה שבאותם הימים הייתה בעיצומו של רומן וירטואלי עם גברבר רגיש ורומנטי העושה את ימיו בשליחות ארצנו בניכר. כל כך רגיש ורומנטי שהוא המשיך להאמין שהדבר האמיתי עבורו נמצא רק בארץ. וכדי לא לבזבז את ימיו לריק הצטרף לאחד מאותם אתרי שידוכים ברשת. כל בוקר היא הגיעה לעבודה פורחת. ואלמלא ידענו טוב יותר.

חטובה עם עיניים כחולות מחפשת עשיר נדבן

כבעלת ניסיון הודיעה לי הקולגה שהגיע הזמן לקחת יוזמה. אם ההר לא בא אל מוחמד, מוחמד צריך לבוא אל ההר. ישבתי לידה בזמן שהיא הכניסה את נתוני למאגר של אתר אמריקן סינגלס.
הכנסו תיאור סכמטי למדי.
175 ס”מ 60 ק”ג לא דוגמנית אבל חטובה (נו, מה אכפת לי אף אחד לא רואה), עיניים כחולות ושיער בלונדיני גולש (אלא מה), עצמאית ואינטיליגנטית, שנונה ואיכותית מחפשת אביר – לפחות 190 ס”מ, גוף חטוב, אף מפוסל (ולא ע”י מנתח) שנון וחד, אינטיליגנט, בוגר לפחות לימודי תואר שני, בעל מקצוע חופשי, עשיר, נדבן, רגיש ורומנטי.
זה לא היה התיאור המדויק, אבל הבנתם את הנקודה.
קיבלתי קוד סודי שנתלה על לוח המודעות כדי שכולם יראו כמה מוכשרים ויפים רוצים אותי, וכדי שאם במקרה לא אהיה ליד המחשב יהיה מי שידע לספר לי על שם חדש שפנה אליי. וחיכינו.
למחרת, הפתעה. עשרות פניות מגברברים מוכשרים ויפי תואר שמשאלתם היחידה היא לפגוש אותי. אותי.
התחלנו להתכתב באימייל, עם חלקם עברתי לשיחות טלפונית (שלב נוסף בהליך הסינון) , עם מקצתם נפגשתי (רגע האמת…) וכלום. נאדה. טוב נו אני נסחפת, דווקא שמרתי לי על אחד. ידיד נפש.

אני לא נראית מזעזע, תודה ששאלתם

מאז אני מודה, התמכרתי.
לא ברמות קשות עד כדי אשפוז וגמילה אבל אחת ל…כשנמאס לי להיות לבד אני מרשה לעצמי לגלוש. ולפני שהגבות מורמות עד העורף אני חייבת לנסות ולהפריח את התווית שקשורה בהיכרויות דרך האינטרנט.
לא, אל תרחמו עליי. אני לא נראית מזעזע ואין לי בעיות נפשיות חבויות.
אני פשוט עסוקה ואוהבת לישון, ולכן כשכבר יש זמן הכיף הכי גדול שלי הוא לעשות אמבטיה טובה, להתחפר במיטה מול הטלוויזיה ולהירדם. מה ששונה לחלוטין מאורח החיים של כמה מחברותיי, שלמען החיפוש והזוגיות חוזרות הביתה מהעבודה, מותשות וסחוטות, מתלבשות במיטב בגדיהן ומכתתות רגליהן לעבר הפאב הקרוב כדי להעביר את רוב שעותיהן הפנויות בישיבה רוטינית על איזה דקירי תות תוך לטישת מבטים המרמזים “אני פנויה, אני פנויה”.
אני, פמיניסטית שכמוני, לוקחת יוזמה. מחליקה לי באיטיות לאחד מאתרי השידוכים ברשת, בודקת את ההיצע (“צריכה עזרה”? -“לא תודה, רק מסתכלת…”), ולעיתים אף ממלאת את השאלון, ומציעה את עצמי למחפשים.
מה רע? למה הבושה משידוכים דרך האינטרנט? הרי כולנו היום הופכים בטטות מחשב, וביננו, לא מיציתן כבר את מלאי החברים של החברים הכי טובים שלכן?
אז נכון, לא תוכלי לדעת אם לאותו גברבר שענה למודעה אין היסטוריה פסיכוטית במשפחה, או אם הוא נשוי עם שניים שמחפש הרפתקה. אבל את באמת חושבת שבזכות העובדה שהוא החליט לשלם על המשקה שלך, אחרי שלטשת לו עיניים בפאב, את מחוסנת?

איך זה עובד

זה לא בדוק מדעית ואין לי נתונים סטטיסטיים, אבל באתרי השידוכים באינטרנט מסתובבים אנשים כמוני וכמוך. הם נראים טוב (מי יותר מי פחות), בעלי קריירה תובענית שמחזיקה אותם במשרד 16 שעות ביום לפחות. ובעיקר הם עסוקים כי חוץ מעבודה יש בחיים עוד כמה דברים. ובסופו של דבר הם מעדיפים להיפגש עם מי שעונה על הדרישות הראשוניות.
אם תקדישי לזה רגע מחשבה, בלי הדעות הקדומות ובלי המחשבה “איזה פאדיחה, מה יגידו החברים?”, לא עדיף לפגוש גבר לפי קריטריונים שמעניינים אותך? במקום לראות חתיך הורס ורק אחר-כך לגלות שהוא עדיין גר עם ההורים? חוץ מזה, רוב הגולשים הם אנשי היי-טק מוכשרים ואינטליגנטים, ומי שזאת הפנטזיה שלה, אז מה רע.
השאלונים באתרי השידוכים הם התשובה האופטימלית. את בוחרת את הדגשים ומקבלת רשימה של כאלה שענו לדרישות. אם ביקשת להכיר גבר בלונדיני, עם מבנה גוף ממוצע, רווק בלי ילדים, בעל בריאות תקינה, בלי משקפיים, בן 29 עם תואר ראשון, רגיש, ויצירתי, הרי שבלחיצה אחת תקבלי את הפרטים של כל מי שעונה לתיאור, או לפחות חושב שהוא עונה לתיאור (וכאן כבר נדרשת האינטליגנציה הבסיסית שלך). הסיכויים שתיתקלי בגבר עם שלושה נינים, מקריח ועם כרס, שמאמין שנשים מקומן במטבח, הוא אפסי.
ההיצע באתרי השידוכים ברשת מגוון ורחב ביותר. כל מי שנרשם וטורח למלא את השאלון (ולפעמים זו חוויה די מעיקה) ממלא אותו בכנות ורצינות למצוא בת זוג. אחרי הכל אם הוא לא רציני למה הוא בחר להירשם דווקא באתרים האלו, אתרי סטוצים הרי לא חסרים.

אתרים גם לצמחונים

להלן רשימה חלקית של אתרי הכרויות שונים:
נוני, טלקליק, טו מיט יו, בליינד-דייט. כמובן שישנם אתרי שידוכים להומואים ולסביות, לחרדים, נכים, ויהודים בתפוצות. אתרים של חברות מוכרות כמו וידאו-דייט, הלנה ורות פרי. אתר שידוכים לצמחוניים שבינינו ועוד רבים רבים אחרים.

ובנימה אופטימית זו

זה לא שהפכתי מומחית לדבר, וגם אני מאמינה שעוד יבוא היום ואת האושר אני אמצא בתור ל100- גרם גבינת עמק פרוסה דק בסופר, אבל ברבות השנים מאז הניסיון הראשון אותרו מספר אתרים בהם מובטח האושר המיוחל. לא הייתי בכולם כי זה דורש נחישות ואנרגיה, אבל אמשיך לשמור אמונים לקופידון או למשדך האהבה. אחרי הכל דווקא יצאו לי מהם כמה דייטים לא רעים בכלל, שלא לדבר על החבר האחרון.

תגובות

  1. בועז כהן

    טוב לדעת שהאינטרנט הוא לא רק מפלט וירטואלי מהבדידות הקיומית, אלא גם מסייע הלכה למעשה.

    • הגרוש

      רבותי מספר המלצות:
      את הדואר אני כותב באנגלית, אפשרות לסלקציית כל האנאלפבתיות למיניהן.
      אם מישהו מספיק מטומטם לא להעביר בדיקת איות זה לא בשבילי.
      מכיוון שרוב האנשים נראים בעיני עצמם יותר יפים, צעירים ורזים תפחיתו את רמת הציפיות.
      תנסו למשוך את הדואר למספר פעמים לפני הטלפון – תבדקו את יכולת הביטוי.
      קחו את זה בסבבה, לדעתי רמת הסלקצייה באתרים הנ”ל בהרבה יותר טובה מהמציאות של הפאב.

      • דיסלקטית

        גרוש לא נכבד
        אני דיסלקטית, לפי העברית הרהוטה שלך – “אנאלפאבתית”
        פצצה. אנא ממך, רשום את שמך המלא, כדי שאם אתקל בך
        במקרה, במקום בילוי, אדע מה לעשות, יתרה מכך – מה לא לעשות
        חיים טובים לך ןלשכמותך

      • technologcally chakkenged

        Dear Rabbi
        Could you be kind enough to explain to a technologically challenged person of the ?פפpheminine sex how to operate the speller in the net?
        Hope it does’nt ruin votre journee de parler ou lire des mots d’une personne limiteeיאללה ביי’

    • סתם אחד

      בועז, כמה שעות אתה משקיע בשבוע נתון, באינטרנט? כותב, מלהג, מחכים ומדריך את הציבור ואת הציבורה.

      אתה מקדיש לכך כל כך הרבה זמן, אז זה קצת תמים לומר שזה חדש לך שהאינטרנט מסייע הלכה למעשה.

      מאחרי, מספר לא גדול של סטוצים שהצחילו בצ’ט, מערכת יחסים נפלאה שנמשכה למעלה משנתיים והתחילה ברשת. שעות צ’ט וגם כניסות לאתרי שידוכים.

      אני חייב לציין, שלי, באופן אישי, לא פשוט אתר שידוכים. למעשה, לא החזרתי תשובה לאף פנייה.
      וזאת למה?

      מערכת שידוכים, ברשת, בכל מקום, היא סלקציה מוקדמת שמנפה את הדברים הקיצוניים. זה טוב. למרבית בני האדם זה אפילו מצויין. רק שאצלי, גם סטוץ מתחיל בהתרגשות. בתחושת התרוממות (של הרוח, של הרוח) עם סומק קל ולא מורגש למתבונן, ועם דפיקות לב מואצות. עם תהיות ותקוות ונסיונות וחדירות לנבכי הרגש.

      אצלי, בצ’ט זה קורה. אני מנסער ומסעיר, מוציא ניקים נשיים לסיורים בנערות ומעיינות ולפעמים אנחנו גם חודרים למערות, אנחנו מהלכים בשבילי השירה ומצטטים את דה-סאד. אנו מדברים ללא הגנות ולפעמים, יתכן, שזה היה נער בן 17 שידע להיות סינדרלה.
      לפעמים זו הייתה מי שלא יכלה לעבור את מחסום הפיזי מפאת עגלגלותה וחספוס עור פניה. אולי גם אני.

      יחסים שמתחילים באינטרנט, יכולים להגיע לפסגות של גילוי ושל אינטימיות נדירים, וזה קורה מהר.
      אז נכון, לעתים, הסף הפיזי הוא גיליוטינה. אבל גם אז, הרווחת את הריגוש ואת הרומן ואת השיחות. לא בזבזת את זמנך, לא נפגע לך דבר.

      אני בעד.

      • בועז כהן

        אתה בעד? על הכיפאק. תיהנה, חביבי..
        שאלת כמה שעות אני מקדיש לשיטוטי אינטרנט, אז האמת היא שלא כל כך הרבה. שעה ביום, לדעתי. פשוט מפני שיש לי עוד דברים על הראש. עבודה. ילדה בת שלוש וחצי שאני מגדל, מוזיקה..
        בצ’טים בחיים לא ביקרתי, פשוט בגלל מוגבלותי הטכנולוגית הבסיסית: אני טירון בכל הקשור לעסקי המחשב. “בננות” ו”נענע”, בעיקרון, אלה האתרים היחידים שאני חודר לתוכם ועושה בהם מעשים
        אז אולי זה תמים מצדי לומר שאני שמח שזה עובד, אבל אני בן אדם תמים. באמת! ואבא שלי תמיד היה אומר שבתמימות יש משהו יפה..

      • סתם אחד יקר
        המילים שלך גרמו לי לאותה התרוממות הנפש שתיארת פה.
        מה שבטוח הוא שהייתי מפליגה איתך לעולמות אחרים
        מרפרפת דרכך בדפי הרשת המבעיטים, מחזירה לעצמי באמצעותך את האמונה שייתכן וקיימים ביקום הזה גברים שאינם רק גיבוב דל של עור ועצמות עם קישוטים דלים של חיצוניות מפוקפקת שמעידה על פנימיות שונה מהמציאות האמיתית ביותר.
        מה שבטוח הוא שאתה האחרון שצריך להירשם תחת הכותרת הקטנה של”סתם אחד”.
        אני חושבת שאני מאוהבת !

      • ונוס הלוחמת בדרכים

        אהבתי

    • רן הקטן

      הממממממ…
      בהנחה שאני לא חי במיקרו-קוסמוס, פלנטה בתוך פלנטה, קומונה קטנה וזניחה ואני לא,אנא יקירי המלומדים הסבירו נא לי קטן שכמותי, איך זה שהגברים באתר הנהדר הזה, והוא בהחלט מקסים בעיני, מצטיירים כפי שהם מצטיירים פעם אחר פעם.
      עצרו רגע ותחשבו, אבל ת’אמת!!!!!!!! כמה בחורים מסביבכם, שעברו את הלם האזרחות(המתוק מדבש,תודו) שחזרו מהטיול ההוא הגדול והמדהים, שהחליטו בערך מה הכיוון לכמה שנים הקרובות, אז כמה מאותם הגברים מסתובבים כל היום בעיר ומחפשים להם זיונים ברחובות הכרך הגדול?
      חברה, אני לא יודע מה איתכם, אבל כל,(ואני חוזר כ ל)חברי כמהים לקשר, לא לסטוץ, לא לקשר קצר שתמציתו סקס והחלפת מיצי גוף, לא לסימנוב מקרי של עוד כוס מהלך בפינקס השחרחר.
      נכון שאנחנו בנויים אחרת מכן, נכון שאתן מפותחות רגשית,מנטלית,חברתית יותר מאיתנו, ונכון שגברים מצדק ונשים מהירח ונכון ונכון ונכון….
      אבל תודו בנות יקרות שרוב החברים הטובים שלכן, שמחפשים אצלכן כתף נשית תומכת, בסך הכל רוצים בחורה אחת לאהוב.
      אז נכון, כמו שבועז אוהב להזכיר פעם אחר פעם ובצדק, לא צריך לעשות הכללות, וישנם גברים כאלה, וישנם אף מקרים שסטוץ הוא הדבר המתאים והנכון לעשות, אבל לפי דעתי, אחרי המחקר הסטטיסטי הקטן שעשיתי, רוב הגברים מחפשים קשר יציב ,ארוך טווח פורה ומפרה.
      אז נכון שבשם האחווה הנשית זה תענוג לא קטן לצאת בהצהרות בומבסטיות על כמה הגברים רעים, נצלנים, ושאין למצוא בעיר הגדולה הזאת אף גבר שיעבור את מחסום כוס הקפה של הבוקר שאחרי, אבל המציאות….נו, לא ממש מצטיירת ככה.
      אולי אני טיפש, אולי אחרי כמעט 25 חורפים אני עדיין לא מבין את העולם, ואולי אני וחברי עופות מוזרים שצריך להוביל לשחיטה כשרה במיוחד.
      ואולי אני באמת חי לי בבבית גידול מבודד, סטרילי ומנותק להוויה התל אביבית,אזור מרכזית ,ישראלית,שבו הגברים אינם נכים רגשית.
      ואולי, לא היו הדברים מעולם………..

      • רן,
        אתה לא מנותק, אתה על- הכיפאק וכמוך רוב הבחורים והגברים הנורמליים בארץ ובעולם.
        (יש תת קבוצות חברתיות בארץ -נחשבות בעיני עצמן, שחיות לפי נורמות אחרות, ובשל קרבתן למוקדי כח תרבותיים וחברתיים מנסות לגרום לנו לחשוב שכל העולם בית זונות כמו שאצלם בבית.)

      • בועז כהן

        מה פתאום, יגידו לך הבננות. אתה טועה, מותק. אתה לא מכיר את העולם, אז בוא נספר לך:
        גברים? הם מניאקים. הם רוצים רק לשכב כל יום עם מישהי אחרת, ולרוץ לספר לחבר’ה…
        גברים? הם לא בנויים לקשר. הם לא מוכנים להתחייב. רק כדורגל ופיצוחים ובדיחות גסות מעניינים אותם.
        גברים? רוצים רק לגמור, ולא מוכנים אפילו לחבק אחרי הזיון. שלא לדבר על קפה למחרת בבוקר..

        נשים? רק הן, אך ורק הן, רוצות אהבה וחום וחיבוק וקשר רציני ונאמנות. רק הן. זה ידוע. מה, לא קראת את “גברים ממאדים, נשים מנגה”?

        אני וכל חבריי, כו-לם עד האחרון שבהם, חיפשו, מחפשים ויחפשו אהבה. נכון – הם יחפשו אותה גם דרך הסקס, אולי אפילו קודם כל דרך הסקס, אבל המטרה שלהם היא לקבל חום ואהבה.

        כמו הבנות. ב-ד-י-ו-ק. שום הבדל בין המינים בנושא הזה, אלא רק בפרשנויות.
        וגם גברים נשואים שמתחילים עם בחורות, רוצים חום ואהבה.

        קשה לכן להאמין לזה, נכון בנות? אבל זאת האמת. חום ואהבה זה מה שמחפשים תיכוניסטים, וחיילים, ורווקים, ונשואים, וצעירים וזקנים. זה מה שהם מחפשים. חום ואהבה ואישורים לכך שהם אהובים, שווים, נחשקים, גבריים.

        כן. גברים, למרות מה שסבתא לימדה אתכם, הם לא “הזאב הרע” כמו שאתן לא “כיפה אדומה”..

        כי סקס, רק סקס, אפשר לקבל בכל מכון ליווי, וזה יהיה אפילו יותר זול ויותר מהיר מלשבת בפאב לילה אחר לילה, בתקווה לזכות באיזשהו סטוץ.

        הבנתן?
        הבנתן??
        או שעוד פעם תמכרו לי את ה”איפה מוצאים גברים טובים”?

        • פעם היית הגבר ה מבין, ה מתחשב, ה רגיש וה… עוד כל מיני דברים.
          פעם בנות בננות לא האמינו שאתה קיים…. מה נמאס לך מתדמית הילד הטוב?

          בכל אופן, אם רן הקטן ימשיך כך, בקרוב הוא יכנס לנעלייך העצומות… וימלא אותן לא רע בכלל….

          :-))

          • רן הקטן

            אוי
            קטונתי קטונתי ושוב פעם קטונתי.

          • בועז כהן

            התשובה הרצינית:
            פעם היית ה-רגיש, את כותבת. אני עדיין רגיש ומבין מאוד ללבן של נשים. העובדה שאני מביע דעה שונה, שאינה לשביעות רצונך, אינה עדות לכך שאיבדתי את רגישותי.
            תביני, ענת, יותר מדי נשים נוטות (לצערי) לראות את יחסי המינים בשחור לבן. ההכללה עושה עוול לגברים לא מעטים (שאני, מה לעשות, ביניהם)

            נ.ב.

            הבנות כאן מתפעלות מחוכמתו של הפרחח ומכישוריו המיניים של ג’ו. מה לעשות שלי אין לא את האינטלקט של הראשון ולא את הרקורד של השני

            • אוי בועז.. מה יהיה?
              אפילו חיוך כפול בסוף לא מצליח להעביר את המסר שהדברים נכתבו עם קריצה…. אולי בגלל שאני אוהבת לקרוא (גם) ספרי טיסה אני לא רגישה כמוך…

              דיי, נו באמת, כל אחד רשאי לדעה גם היא לא מקובלת עלייך, וכן אני מעדיפה פוליטיקאים כוחניים על כאלה שפנים שמקפלים את הזנב כשרק מגיע שעת האמת (ולא שיש בארץ פוליטיקאים כוחניים)…

              תרשה לי ביקורת… לפעמים אתה מייחס לתגובות המלומדות שלך קצת יותר ממה שהן. הן תגובות, לא סדרת חינוך. תגיב ודיי. אל תחנך. אתה בעצמך התרעמת על כך שמישהי (אני) טענה “שאי אפשר איתך יותר… שנמאס לה לחנך אותך…”

              ןלתהייתך בנושא כישוריהם של פרחח וג’ו, חאלס… באמת ש”ריגשי” לא נראה טוב עלייך”.

        • דברים יפים נאמרים פה מפי אנשים שאני בטוח שהם יפים לא פחות אם באופן פנימי או חיצוני…
          אבל שאלה אחת לי אל אותם גברים: כמה אחוזים מגברי ישראל הם,לדעתכם, עומדים ב’קריטריונים’ שהצבתם ?…או בצורה אחרת- כמה אחוזים מהגברים, לדעתכם, היו מוצאים עניין באתר “בננות” למשל ?

          • בועז כהן

            כמה אנשים קוראים ספרים טובים?
            כמה אנשים מעדיפים סרטים צרפתיים ?

            איזו מין שאלה זאת “כמה גברים…” מה זה חשוב כמה?

            הרוב תמיד יעדיף זבל. שעשועוני טלויזיה קלוקלים, ספרי טיסה נחותים, פוליטיקאים כוחניים. אלה זוכים במה שקרוי “הרוב”.
            אז מה
            עובדה שיש עדיין גם אנשים אחרים
            וגברים אחרים

            אולי הם לא הרוב, אבל אי אפשר לבטל אותם במחי יד

        • בחורה

          בעז, אתה איש מדהים, אמרו לך פעם? אני לא מפספסת כתבות שלך בידיעות וגם לא את התגובות שלך כאן.

      • איפה הם הבחורים האלו??

      • ביישנית

        האם תסכים להיות אהובי..?
        אהבתי והתלהבתי….
        אבל בסיום..
        ואולי לא היו הדברים מעולם…
        נמאס לי מגברים שבוגדים בי…
        ופעם אפילו עם חברת ICQ…
        אינ רוצה קשר וקשר זה דבר יקר…
        עם רגישות ואהבה וספונטניות אשר נובעת מתוך ההרגל…
        ולפעמים המודם אכן מסוגל לספק זאת..
        זוהי בחינה ראשונית של האדם העומד מולך, מבחינה פנימית כמובן…
        ואני?
        לא מעניינת אותי החיצוניות של זה עומד מולי ..
        שיראה אסטטי..
        לא, אני לא מכוערת, אפילו נראית די טוב..
        קצתי ביפים..
        מחפשת חבר נפש…
        וביטחון..
        אז אולי
        ביום אחר
        בצאט
        בשרותי היכרויות שונים ומשונים..
        ניפגש…
        ביישנית המחפשת את האחד..

    • it’s really weird that u trust the ppl. on the net , i never saw one guy that was “normal in his mind & wasn’t looking for fast sex
      on the net it’s so open in the amount of sex that ppl. are looking for u can build a new planet , i’m 29 i have a 18 gf but the need will never let go
      it’s olike a junkey thing
      i don’t try to ,make u upsat it’s just about ,,how can u trust this horney man in israel=jiffa ppl.

    • דליה שור

      אני חדשה יחסית באינטרנט – לא ברור לי, אם אני רוצה להגיב ושזה יכנסלרצף – איפה אני מגיבה? עכשיו כבר ספטמבר – איך מתפרסמות התגובות? ראיתי שיש חוסר סדר בתאריכים, כלומר יש קפיצות, זה לא לפי התאריכים. תגידו, איפה הסוף של כל הנחש הזה? מישהו פעם קרא עד הסוף? ממאיפה הזמן? האם בועז כהן הוא אכן העתונאי מידיעות אחרונות? בשביל לקרוא את כל התגובות צריך לקחת שבוע חופש? בשביל לכתוב כמות כזו של תגובות כמו של בועז כהן, למשל – צריך שבוע עבודה. אם אני רוצה להגיב לקטע מסוים ביותר – איך עושים את זה? ונוס מכה בשנית, אין בעיה אני מזדהה בשם שלי – דליה שור. אין לי מה להסתיר. מקווה שאלה שחתמו בשם מלא זה באמת הם.

  2. מה שטוב באתרי שידוכים ברשת, זה שאפשר לבקש הכל. גם “דרוש קשוח ורגיש, אכזר וקשוב”, כי הרי האינטרנט, כמו הנייר, סובל הכל. כל שטות וכל אוקסימורון

    • החבר של יעל

      ככה זה בחורות. דו משמעיות. דבר והיפוכו.
      היום ב”גלריה” של הארץ, יש כתבה של ארנה קזין על בטי פרידן, מנהיגה פמיניסטית לוחמת, שהוציאה אוטוביוגרפיה. פרידן, שהטיפה לנשים ללחום על חירותן, לא לוותר לגברים שלהן, בלה בלה בלה,
      בטי פרידן הזאתי, היתה אשה מוכה! אתן שומעות, בננות?? בטי פרידן, הגדולה, היתה אשה מוכה!
      וגלוריה סטיינם, עוד מיליטנטית אחת, שהטיפה בעד שיערות בבית השחי וזעמה על נשים ש”מטפחות את עצמן למען הגבר שלהן, לפי מודלים שגברים קבעו”, אז סטיינם הזאתי היתה בהיחבא הולכת למכון יופי, מורידה שערות, עושה גוונים בשיער וכל מה שכל אשה שרוצה להיראות טוב עושה.

      כלומר?
      מלים לא אומרות מאום.
      (שלום חנוך ) וגם
      “מהן המלים אם לא שתיקה”
      (משה בן שאול)

      אתן אומרות משהו אחד, והולכות על משהו אחר. ועד שלא ייפתר הדיסוננס הזה, מצבן לא ישתפר אפילו במילימטר. רוצות רגיש, אבל הולכות על האדיש.

      • שירלי

        הדיסוננס קיים אצל אנשים שלא ממש מחוברים לעצמם, ולכן הם משדרים מסרים סותרים. יהיה זה טעות לטעון שהדיסוננס קיים אצל נשים, שהרי נשים יטענו בדיוק את ההיפך.
        החשיפה לגבי אותן פמיניסטיות אכן מעוררת פליאה, אך עם זאת לא חסרים סיפורים ואמיתות על אנשים (ובעיקר גברים) שיצגו אידיאולוגיה מסויימת, אך בחייהם הפרטיים נהגו או חיו לפי ערכים מנוגדים לגמרי.

        • טדי קולק היה האיש הכי אלים למען סובלנות.
          הוא דפק כסא בראש למישהו שהתנהג בחוסר סובלנות, במשרדו.

          העובדה שבטי פרידן, הוכתה על ידי בעלה, רק מחזקת את הצדק שבמאבקה ולא מחליש את הטיעונים של פרידן.
          פרידן, הייתה נתונה במלכודת שכנגדה נלחמה. אבל היא נלחמה.

          היום, בחברה שלנו, נשים יכולות לפעול כנגד מי שאלים כלפיהן, בקלות רבה יותר. אבל עדיין לא בקלות.

          למי שגדל בעולם שלנו, קשה להבין כמה השתנה מאז בטי פרידן. גם בזכותה.
          והעובדה שפעילה קיצונית נהגה באופן שונה בחייה הפרטיים, לא אומרת דבר אלא על היותה אדם צבוע.

          יש מאלה, כל כך הרבה. אז מה?
          האם זה משנה את העובדות?
          האם זה נוגע לעצם הטענות?

          אבל תמיד יהיה מי שימצא סיבה שולית, להסית אליה את הדיון ואז לנסות להראות שהנה. אתם רואים..

          לא תמיד משפט מייצג צדק.

        • המורכבות… דבר כל כך מורכב ומציק… ונפלא!!!! אז אני לא סגורה על מי שאני, אז מה?? זה הופך אותי לפחות מודעת ? להיפך! מודעת לעצמי ומודעת לדיסוננסים הנוקפים אותי כל שבוע, כל יום , כל דקה ועד כמה שלפעמים קשה לי על הנשמה, עדיין בסופו של דבר אני אוהבת את המורכבות הזו שלי. ובעצם מי בכלל החליט שאדם צריך לשמור על עצמי קבוע ויציב כל הזמן? זוהי תפיסה מערבית ותו לא. די עם התבניות והסטריאוטיפים! אני הכל מהכל ובעצם לא כלום, כשאת מכניסה אנשים לתבניות את מגבילה את עצמך לגלות בהם צדדים כל כך שונים ממה שתיארת לעצמך וזאת טעות כי אדם הוא מורכב הוא מורכב הוא מורכב וצר לי על אלה שלא (או שלא מודעים לכך שהם כן) כי רק אדם שמרשה לעצמו להיות אחר ממה שאחרים רואים אותו יכול לגלות בעצמו את עצמו
          אז תהיו מה שבא לכם להיות לא משנה עד כמה זה סותר את מי שהייתם לפני דגע כי החיים קצרים מידי לחשבונות שכאלה ומספיק האובר-דראפ שבבנק

  3. אורני

    לפעמים זה עובד ולפעמים לא.
    אבל שווה לנסות, לא?
    גם אני “חטאתי”… דוקא לא הלך באתר שידוכים, אבל כן מצאתי את האושר שלי באינטרנט.

  4. ענת יקירתי, מה דעתך על כך שיש בנות שפשוט נהנות להגיע לפאב הקבוע שלהן מזה שנה, לשתות דקירי תות (כי נורא חם וזה גם טעים) ולהיות עם האנשים שהן מרגישות איתם הכי בנוח? צאי. צאי מהקונספציה הקרתנית המוטעית שלך ושל בנות כמותך: אנחנו לא מגיעות סחוטות הביתה ואז גוררות את עצמנו לבר בלית ברירה. הרי אם אני מגיעה עם שקיות מתחת לעינים וכתמי זיעה מתחת לבית השחי, עדיף שלא אבוא בכלל… אנחנו יוצאות מרצוננו החופשי ואוהבות את זה. יש ימים טובים יותר וטובים פחות אבל בעקרון אם לא היינו נהנות, זה לא היה ממשיך. יש גבול למזוכיזם.
    ולא, אנחנו, כן, אני וחברותיי, לא מתלבשות במיטב בגדינו בשביל לצוד. פשוט, מה שנדמה לך מבחוץ כ”מיטב בגדינו”, הם הבגדים הרגילים שלנו (כן, כמו ב”סקס והעיר הגדולה”, עיתונאיות עושות בוחטות וקונות רק בכיכר המדינה, ואולי זה סתם ענין של טעם יקר, להבדיל מטעמן של יחצ”ניות…).
    בקיצור, יקירתי, מה שאני מנסה להגיד לך, שלפעמים ‘סיגר הוא רק סיגר’, ובאמת והגיע הזמן שבנות יפסיקו לחשוב כמו בנים: שאם אני באה לבר אני מחפשת. אולי תחשבו שגם אני רוצה לנוח מעמל היום, ואני מעדיפה לעשות זאת על כוס של דקירי תות עם מוסיקה טובה ברקע, שלא אני צריכה להחליף בדיסק. ואם היית יושבת מספיק בבר אחד קבוע, היית מבינה שמי שעושה זאת, דווקא תתקשה להיפרד מהגדרת “הפנויה”. פשוט, כי כשאת קבועה באיזה מקום, מתיחסים אליך כמו לאחות’ על כל הטוב והרע. הטוב – שרואים בך בן אדם שלם ולא רוצים רק לזיין אותך. הרע – באמת, שלא רוצים “רק” לזיין אותך.
    אבל מה, ברור שהכי כיף להתחבא מאחורי המקלדת ולהיות כל דבר בעולם. אני אישית לא מתביישת במה שאני, ומעדיפה לא להשחית זמני לריק בחברת מישהו מאוד אטרקטיבי שהוא מאוד יצירתי…לגילו. 14.
    מזאת שיושבת קבוע על דקירי תות.

    • אז קודם כל תודה על האימייל, אחרת לא הייתי יודעת שהמאמר עלה.
      וחוצה.. מה נפל עלייך, חברתי היפה בנשים הא??
      השתגעת?
      ש א נ י אסביר לך על מהות ומשמעות הכתיבה?
      אני בשוק!
      לפעמים כדי להעביר נקודה, ובייחוד בהגבלה של 600 מילה (במקור היו קצת יותר מ-900 אבל שירלי חתכה בלי רחמים) צריך ללכת על הקיצוני, אין מקום וזמן להרבה דוגמאות וברור שיש.

      אני לא יושבת בברים כי אני פשוט לא אוהבת את החוויה, אבל אני בטוחה ומשוכנעת שהיא הולמת ומתאימה, בדיוק כמו סיבוב בכיכר המדינה (דווקא שם הייתי שמחה לעשות שופינג אבל לצערי בגלל מידות גוף אין לי כל כך מה לחפש שם, למעט הסופר בפנקס…) והיא לבטח ולבטח לא מיועדת רק לציד, אבל שוב, את לא יכולה להתעלם מהעובדה שיש בנות שאכן באות “לצוד”, ועל זה אגב, אני מורידה בפניהן את הכובע. אני שפנה. לא מסוגלת.

      מעבר לזה יפתי, כל שנותר לי (עד לתגובתך הנזעמת הבאה….) הוא כהרגלי בקודש לאחל לך שתבואי סופסופ אחרי שמונה מאות שנה שלא התראינו, עם בחיר ליבך לתת לי את ההזמנה לחתונה המקסימה שלכם בטירה בגעש (סולידי אבל שווה…), אושר ועושר והמשך סיבובם של טובי בחורינו על קצה הזרת.
      וחדשה טריה מהבוקר, אני כבר לא יחצ”נית, עוד לא הספקתי לספר לך על הבשורות החדשות אבל אני מתהדרת במשרה חדשה והרבה הרבה יותר שווה (ויסלחו לי היח”צנים באשר הם, אני לא יורקת לבאר ממנה שתיתי בשנתיים האחרונות).

      • קודם כל וידוי – אני כאן רק כי ענת מכריחה אותי, ואולי בדיעבד זו היתה טעות (שלה).
        לצערי, למרות שענת היא כליל השלמות והאינטיליגנציה, גם לי נראה די פטתי לחפש בן/בת זוג באינטרנט, על אחת כמה וכמה להתמכר לאתרי שידוכים ודומיהם.

        רובנו, מה לעשות, עדיין שיטחיים מספיק בכדי שהמראה החיצוני יקבע בשניה הראשונה אם היחסים נדונו להצלחה או לכשלון, או יותר נכון לכשלון, שכן המראה בודאי אינו אינדיקציה להצלחה. כמו שאומר הפתגם, טוב מראה עיניים מקשקושים של ילדים באינטרנט.

        לצורך בדיקה מהירה שערכתי לאחר קריאת הטור המשכיל של ענת (אולי תלמד משהו, אה?!), קפצתי לאחד מהאתרים המאוזכרים בו, “ולהפתעתי” הרבה גיליתי שכל הבחורות יפות/חכמות/עשירות, בקיצור כולן עונות לדרישות של כל גברבר ממוצע. לצערי, מנסיוני הקצר, אני חייב לומר שלא כולן כאלו ואפילו לא חלק הארי שלהן. כולם ברשת יפים, חכמים, עשירים, ובעצם סתם קפצו כדי לראות מה קורה, כי מחוץ לדלת ביתם יש טור של דוגמנים/דוגמנית, שרק מחכים/ות שהם יסיימו את הצ’ט.

        מצד שני, אולי הבחורות שפונות לאתרים מסוג זה, מתאימות לגברים שפונים לאתרים אלו, וכמו שאומרים, לכל סיר יש מכסה ולכל דלי יש סמרטוט.

        ענתי, עצה ידידותית, קבלי את הצעת חברתך הטובה אתי, צאי איתה לבית קפה/פאב, זה בטח (יותר) עדיף על נסיונות להכיר את גבר חלומותיך (שנוסע עוד חודש לחו”ל) באתרי שידוכים מפוקפקים.

        והכי חשוב, אל תכעסי…( : (ויפה שאת מודה שאת שפנה, אמרתי את זה מזמן).

        • אלמוני

          מי אתה שתחליט מה נכון ומה לא, הא?
          אם ענת, או כל אדם אחר, מעדיפים לחפש את אושרם מול המסך בזמנם החופשי, בלי ההצגה וההתייפיפות בפאב שיבושם להם.
          ואילו הביוגרפיות, שטענת שהם מפוברקות, אז לתשומת לבך מרבית האנשים שאני נתקלתי בהם גם במשך היום ממציאים לעצמם לא רק ביוגרפיה משוכללת, גם סופר אישיות שלא הייתה מביישת אף סופר הירו.

          • א. יש לי רשיון בכתב להחליט מה נכון ומה לא.
            ב. אולי כדאי שתתחיל להסתובב במקומות אחרים, כי אני, לשמחתי, לא נתקל באנשים מהסוג אותו הנך מתאר.

        • אלמוני

          זה לא שהן כולן יפות ומהממות, זה שהאופציות שנתנות שם הן כלדלקמן: “מהממת” “יפה מאוד”, “יפה”, “סבירה”. נורא רציתי לכתוב “מכוערת”, אבל לא היה. מעניין למה.

          • אלמוני

            שאין אנשים מכוערים.
            וכדאי גם שתפרגן לעצמך יותר.

            • נכון. אין אנשים מכוערים. יש העדפות מכוערות.
              כמו למשל: להעדיף גבר קשוח ואדיש

            • התבגרתי והבנתי, אבל עדיין, לצערי, יש אנשים מכוערים, גם באופן חיצוני וגם באופן פנימי.
              ובקשר לעניין הפירגון, אם אני אפרגן לעצמי עוד קצת, זה כבר יהיה הרבה יותר ממוגזם…מה את חושבת ענת?!

              • אני חושבת שמי שלא מפרגן לך עושה את זה סתם מצרות עין, אבל טעות שלי שלא הזהרתי אותך… לפעמים אנשים משתלחים פה חזק מאוד באחרים, לפעמים אפילו גם בלי קשר לקשר, עונת מלפפונים אתה יודע (ולמי שלא אין ליגה בכדורסל ואין ליגה בכדורגל…) אז אנשים מחפשים איפה להוציא אגרסיות….
                ולכל באי “בננות” באשר הם, רן הוא אחלה גבר (למרות האשכנזיות וחיל המודיעין….), שנון, חכם, רגיש וספונטני ואפילו נשמה…
                ועל דעתי אני מגנה בחירוף נפש בדרך כשאני מעודדת את התגובות המספרות על ניסיונות והצלחות….

                • ענתי נשמה, תודה על ההגנה והמחמאות, למרות שלפחות לדעתי את קצת מגזימה.
                  כמו שאת יודעת, אין דבר שמשמח אותי יותר מנסיון להשתלח בי, זה נותן לי הזדמנות לגמד אנשים לאפס, ובגדול זה מוסיף קצת עניין לאנשים שלא מחפשים שידוך באינטרנט (נואשים יעני…).
                  דרך אגב, אני לא כל כך רגיש, ככה לפחות אומרים לי…: )

          • ולכי תסבירי להם שאנחנו יפות וחכמות אבל בעניני כספים אנחנו מעדיפות לדבר על מה שיש להם………..

            :))

        • אז קודם כל אל תתמם, אשכנזי יוצא חיל מודיעין שכמוך (אתה אמרת בתגובה לכתבה של אתי….:) ), קראת בשקיקה כמה מהכתבות כאן ואפילו הגבת בחיוך. אתה רואה, אתה כבר חייב לי על עצם העובדה שחשפתי בפנייך אתר שמעלה חיוך על פנייך ומה יותר חשוב מלחייך הא? :).
          חוצה ששמחתי לראות שאתה יודע ומסוגל לכתוב ברצף יותר מחמש-שש מילים באיסיקיו, זהו אבוד לך עכשיו אני לא אוותר לך בקלות…
          ולעצם העניין, יקירי, אתה צודק, צודק ושוב צודק.
          לכל סיר יש מכסה ולכל דלי יש סמרטוט (ואני מזל דלי, באמת, אז מה זה אומר עלייך?) ומי יודע איפה תמצא את שלך. אולי בעבודה, אולי בין חברים, אולי בתור לסופר, אולי במשפחה (היי, היי לא קרובי משפחה… חברים של קרובי משפחה…), אולי במרפאה, אולי ברמזור ואולי… רק אולי…. תמצא את החלק שלך באינטרנט.
          זו אופציה כמו כל אופציה אחרת. זה אפשרי. אין תעודת אחריות, אבל זה אפשרי.
          ונכון שאנחנו שיטחיים ומראה חיצוני קובע אם יהיה עתיד או לא אבל הנה עוד דבר לחשוב עליו.
          נאמר שאתה באופן אישי מעדיף בנות בגובה 160-165. בנות גבוהות מזה מלחיצות אותך…., נאמר שאתה באופן אישי מעדיף ברונטיות ובלונדיניות לא עושות לך את זה, נאמר שאתה מעדיף כאלה עם גוף טוב ושדופות מעצבנות אותך כי נשארים סימנים כחולים, נאמר שבהירות עור עדיפות בעינייך על כהות ושעיניים ירוקות הן הרבה יותר יפות מעיניים חומות, אוי, הנה כבר איפיינו מראה חיצוני המועדף עלייך. נכון שלא תמיד החיבור יוצר בובת ברבי, אבל לפחות אתה נמנע מלפגוש בנות שהמראה החיצוני הסכמטי שלהן שונה מזה שאתה אוהב….. השאר כבר תלוי….
          נקודה נוספת היא שאם הבחורה בשיחת הטלפון הראשונה תשמע לך בחורה מעניינת ותמשיך לדבר איתה עד שתקבעו פגישה (אני משוכנעת שלא כל בחורה תפגש איתך מיד אחרי שיחת הטלפון, אולי תדברו עוד פעם פעמיים, עשרים….) ותוך כדי תגלה שהיא שנונה וחכמה בטירוף ותזהה אצלה תכונות אופי שיגרמו לך לתהות איפה היא היתה כל השנים, ותתחיל לחכות לשיחות הטלפון שלכם, והופ, בלי להתכוון כבר יש רגשות, לא אהבה, אבל רגשות…
          יכול להיות שהפגישה תהיה קצת שונה, כי בכל זאת כבר דיברתם, והכרתם, ולמדתם קצת אחד על השני, והיה לך מעניין לדבר איתה, אז זהו תחתוך כי היא לא נראית לך? אולי. זאת בהחלט אפשרות קיימת, אבל אני מאמינה, ויסלחו לי על הנאיביות, שישנם מקרים שבהם חורגים קצת מצורות ההתנהגות הקבועות והיומיומיות.
          כבר ראיתי חברים שלי שלא השתינו לכיוונה של בחורה בבית קפה, אבל החברה שלהם נראית מה לעשות, בדיוק כמו זו שלא השתינו לכיוונה….

          אגב, אולי נצא פעם יחד, אתה קרן ואני לאיזה פאב לרדת על איזה משקה טוב…… :))
          (חשבת שאני אוותר לך?? )

          וחוצמזה אחרון, אהובי… גבר חלומותיי, אתה נוסע.. דבר שלא משאיר לי ברירות אלא לחפש גבר חלומות אלטרנטיבי…. :))
          טוב נו, אולי אני כן אבוא להפרד בשדה התעופה…..

        • חאליק

          הי רן,
          אתה מניח באופן שגוי שנשים יפות / חכמות / עשירות, נהנות מחיי אהבה מוצלחים, וקללת הלבד נפלה בזכותן של המכוערות / מטומטומות / מקבצות הנדבות. אז יש לי NEWS FLASH קטן בשבילך. אני יפה / חכמה / ומאוד מצליחה רק לא בלמצא משהו כמוני…

          • היי חאליק (אחלה ניק),

            ראשית, אני ממש לא מניח שנשים יפות / חכמות / עשירות נהנות מחיי אהבה מוצלחים. לא טענתי את זה ואני גם לא חושב כך. מה שכן, בטוח יותר קל להן למצוא את אשר הן מחפשות.
            כל שטענתי היה כי אי אפשר לסמוך, ולו באופן חלקי, על התיאורים המופיעים באתרי שידוכים, של “מועמדים” המפליגים במעלותיהם ושלמות מראם. ולראיה – הסיפור המרענן של “זאת שהלכה” שמופיע בהמשך, ועוד מספר תגובות באתר. זה לא שאני אומר שתמיד ניסיון ברשת נדון לכישלון (כמו שלימדו אותי בצבא – לכל כלל יש יוצא מן הכלל), אבל עדיין אני סבור שטוב מראה עיניים…לסיכום, בואי נאמר שכמעט כולם מגזימים, וסנדי בר בטח לא מחפשת חבר בקופיד.קום.

            שנית, למה את טוענת שלא מצאת…הנה מצאת : )

            • אההההה !!!

              אולי תחליפו טלפונים ותספרו לנו איך היה הדייט…

              אני היחידה או שלעוד מישהו נדמה שקורה כאן משהו…

              רן נשמתי… אם לא איתי, אז לפחות עם חאליק… בהצלחה.

                • חאליק

                  ok, i’m game
                  רן, תצפה לאי-מייל, וענת – דיווחים בהמשך….
                  😉

                  • תקועה באמצע

                    היי חאליק, איפה היית? חשבתי שבלעה אותך האדמה,
                    בכל מקרה דיווחים ומהר, ולמה את לא כותבת את כתובת הדוא”ל שלך?
                    בהצלחה!
                    :-))

                    • חאליק

                      הייתי מעבר לים (עבודה…) עכשיו אני פה, לא לדאוג.
                      אז רן לא הגיב עדיין, או שהוא נבהל (בדרך כלל הם לא יודעים איך לאכול את האסרטיביות שלנו, למרות כל ההצהרות הליברליות), או ש… ניתן לו עוד קצת זמן.
                      אימיילי מצורף 😉

                    • אלמונית-פלמונית

                      הם כולם נבהלים כמגיבים להם….
                      מה עושים ??

                    • תקועה יקרה, עד היום ראיתי את זה אצל אחרים וזה לא ממש נגע לי אז לא צייצתי, אבל הפעם כשזה קורה אצלי, זה הופך את זה לאישי.
                      אני לא יודעת מי את ומי את חושבת שאת אבל הרומן בין חאליק ובין רן התחיל בתיווכי (פחות או יותר…) אז בבקשה בלי לקיחת קרדיט.
                      או.קיי?
                      ורן וחאליק, ברכתי נתונה לכם….
                      🙂

                    • חאליק

                      הי בנות, לא לריב (אפילו שזה בטח מדליק את רן…) לענת זכות ראשונים, אבל לתקועה גם אכפת, וזה נורא נוגע…
                      בנתיים אין לי הרבה מה לדווח.
                      ענת, רן שווה המתנה בכלל?

                    • הוא נוטש אותי לאנחות בעוד שבועיים וחצי, אינטיליגנט יענו, נוסע ללמוד…

                      אז לא יודעת…

                      אבל אימייל שלי בדרך…

                    • חאליק

                      או קיי, קיבלתי את האי-מייל שלך בעברית הפוכה (דורש תירגול אבל התגברתי).
                      לכל מי שדואג, שלחתי לרן אי-מייל אבל נדה, זילצ, כלום.
                      תשמעי, כמה שווה שהוא לא יהיה, הוא נוסע… לאן דרך-אגב?

    • תות??!!!
      זה פיחסא!!

  5. סליחה, אבל שידוכים בעיניי זו עדיין מילה גסה.
    רב המסגרות הן בעצם מקום להכיר בחורים (כמו האתר הזה לדוגמא), אז למה לייגע את עצמך באתרי השידוכים הללו, שיותר מלעודד רק מגבירים את העובדה שאת נואשת במידה כזו או אחרת. מצד שני שכל אחד יעשה מה שטוב לו.

    • אני לא מבין אתכן…
      אתן רוצות ומודות שרוצות בן זוג לחיים אבל עד שכבר ניגש בחור, וואלה הוא נראה בסדר…, ונשמע סבבה, אתן פשוט מנפנפות את הבחור כאלו מה זה לא בא לכן.
      תתקנו אותי אם אני טועה אבל זאת צביעות לשמה ובזבוז של מישהו שאולי כמו שאמרתי אולי לא נראה כמו ברד פיט אבל אולי הוא זה שאתן מחפשות למרות הכל.
      והתופעה נראת ברבים לא מעט לצערי.
      לגביי אותן בחורות שמגיעות לפאב “השכונתי” אל-נא תעשו עיניים אם אתן לא מעונינות בבחור זולת המשקה המצנן שאתן שותות.
      לנושא ההכרויות בנט, אני מודה שבדקתי את החומר וניסתי ליצור קשר אבל חבל על הזמן, אני בזמן הזה יכול להכיר הרבה יותר באירועים כאלה ואחרים מאשר בנט.

      • יוסוף וואחד

        צודק שימי.
        הבחורות הישראליות מה זה מבאסות. הפמיניזם שלהן בא לידי ביטוי רק בהוצאת אגרסיות. כשזה מגיע לפניה ישירה לגבר שווה בפאב, פתאום נעלמה הלביאה – ונולד השפן.

        • אתם יודעים מה שימי ויוסוף וואחד? אתם צודקים.
          אבל אתם יודעים מה עוד, אתם לא פחות בעייתים. אם כבר לקחתי על עצמי את תפקיד פורצת הגבולות, אז אני אלך צעד קדימה….
          אתם יודעים איך בוחר בחור שראה מודעה באינטרנט לפתוח את השיחה? מאוד פשוט.
          “… אה… אה…. המ…… אפשר לדבר עם….. אה, ראיתי את המודעה ב…. נו את יודעת…
          ןנראית לי מאוד מענינת… המ…המ…. המממממממ.
          “להגיד ת’אמת, זאת פעם ראשונה שאני עושה את זה… פשוט אני לא מאמין בשטויות האלה, אבל חבר שלי דווקא פגש מישהי ממש מתוקה והם כבר גרים ביחד…. אז חשבתי שאולי כדאי שגם אני אנסה…”

          כן כן, אף פעם עוד לא עשית את זה… הרי המשפט הזה נשמע כל כך מדוקלם, למה לא להיות ישירים? למה?

      • שימי!!! לא שמעת על הערך “דבקות במשימה”? אם אתה כזה מדהים אז תבוא עוד פעם, תתחיל לדבר, ואז אולי יילך לך? אולי אנחנו רוצות להרגיש קצת “נשים”? קצת שיחזרו אחרינו, שיתנו לנו להרגיש שאתם באמת רוצים, באמת משתדלים ולא בגלל שבמקרה אנחנו שנינו מאותו הבאר (אוי, זה ממש שורה טובה לשיר, לא?).
        ובענין העיניים, מה יש, אי אפשר קצת להשתעשע? קצת לתרגל את הרימל? אתה יודע כמה עולה היום רימל? לא חבל לבזבז עיפעוף על דקירי תות? להתראות באברקסס, מותק. כשתתפנה מהבחורות בלילינבלום 22… (נו, באמת? נו?).

        • אתי נשמה טהורה,
          שמעתי וגם יישמתי את עניין הדבקות אך מה לעשות , החיזורים אחרי בננות ברשת מסתמנים כיותר קשים ואף פי כמה מהחיזורים ה”רגילים”.
          מותר ורצוי להשתעשע כל עוד זה לא בא ו / או פוגע באחרים (לעצם העניין), וכמו שאני מכיר אותך, את לא תפגעי ולו בנפש אחת כי את יותר מדי טובה בכדי לעשות דברים כאלה.
          אברקסס מקום סבבה (שישלמו על הפירסומת…) אבל מה, כמה מטרים משם יצאתי עם מס’ טלפון וזה דיי נחמד אם את שואלת אותי…
          מחליף מקום מחליף מזל ??
          שלך
          שימי

      • אלמונית-פלמונית

        ומה עם כל הבחורים שאמרו לי שאמנם אני מעניינת, אינטליגנטית, מקסימה, אבל לא היה קליק… ( זאת אומרת – אני לא מספיק בלונדינית / חטובה / ) וכו ?? ?

        אתם הראשונים לנפנף בחורות שהן לא בדיוק בתבניתה של יעלי בר זוהר…

        וכבר שמעתי גם מבחור ( שהיה חבר שלי רחמנא ליצלן ) שאני מקסימה ומושלמת ונהדרת – אבל לסקס אין זיקוקין מספיקים….

  6. יושי פלד

    קודם כל וידוי.
    אני איש היי טק. אני די גאה בזה, אני טוב במה שאני עושה.
    וידוי 2: ניסיתי להכיר נשים דרך הרשת. זה לא היה משהו. בעיקר בגלל שהן לא נראו מי יודע מה. אולי זה שטחי, אבל אני מעדיף לגלות את הפנימיות של מישהי, רק אחרי שקבעתי שאני אוהב איך שהיא נראית. רק שתדעו שזה לא איזה שורה של פרמטרים חיצוניים, הדבר תלוי בהרבה שפת גוף שמביעה דברים מעבר לכל מה שניתן להגיד בצ’טים או התכתבויות למינהם.
    ככה אני בנוי, זה מה שאני מחפש. טוב התנצלתי, מה לעשות, אף אחד לא מושלם.
    עוד דבר, אני לא רוצה להכליל, אבל כפי שנראה לי, גברים שמעדיפים להתחבא מאחורי מילים, ונמנעים מתקשורת ישירה בדרך כלל לא ממש אמיצים. כנ”ל לגבי הנשים, אבל בנשים פחדניות יש משהו מדליק לפעמים (ע”ע דמסל אין דיסטרס).
    שיהיה רק טוב, ושכל אחד יעשה מה טוב לו.

    • בועז כהן

      גם אני מעדיף פאבים שכונתיים. במיוחד בלונדון

      • כן. ואחרי זה יום ראשון בבוקר ואתה בזרועותיה גומר…
        (סליחה על הציניות. לא יכולתי להתאפק)

    • חייבת להגיד לך שלפני כמה חודשים חשבתי כמוך
      ולאחר מספר נסיונות והכרויות דרך האינטרנט ניגלתה לפני עובדה חדשה ומעניינת
      שכשאתה מכיר קודם את הבן אדם ולא קודם את הקנקן, אתה יכול לגלות עולם ומלואו ואפילו
      להתאהב באישיות שהכרת ואז הקנקן הרבה פחות חשוב.

      וזאת עובדה נפלאה בעיני כי כל כך הרבה גברים פסלתי מראייה ואולי החמצתי כך המון
      אנשים מקסימים , חכמים , מצחיקים ועוד ועוד…

      כך שאני ממש ממש בעד בגלל צורת ההיכרות באינטרנט אתה מגיע הרבה יותר מהר לנשמה
      מאשר בפגישות פנים אל בנים שהמבוכה הראשונית מעקבת בהמון זמן את קילוף הרבדים
      של הנפש.

      • נעמה העמונית

        טוב, גם אני ניסיתי, וכמה פעמים אפילו יצאה מזה אהבה של ממש
        אבל הבעיה העיקרית בעיני, ואולי היא הפיתרון אצל אנשים אחרים
        היא, שבאינטרנט נורא קל להתקלף, ובזה שלא רואים מי עומד ממול, והמציאות ביחד עם הדיעות הקדומות נשארות קצת מאחור, טמונה גם סכנה גדולה.

        לא מזמן פגשתי איש מדהים ברשת, דווקא לא בצ’ט אבל זה לא העניין. נוצר קשר נפשי מאד עמוק, שמהרגע שהתחיל היה ברור שהוא לא יכול להוביל לשום מקום במציאות.
        הבדלים שברשת לא מזיזים לאף אחד, כמו 20 שנה הפרש גילאים, או מגזרים שונים לחלוטין
        הפכו את הקשר במציאות לבלתי אפשרי בעליל.

        וזה קצת כואב שאפשר להתקרב ולהתקרב ולהתקרב וממש ממש להתאהב
        אבל בתכלס’ בreal life אי אפשר לעשות עם זה כלום.

        או במילים אחרות, לפעמים עדיף לראות את הקנקן קודם, לראות שהגיל והמגזר ומה יגידו ההורים והשכנים הוא בסדר, ורק אחר כך להתאהב.

        סתם נקודה למחשבה.

      • יושי פלד

        תראי מיכל, זה אולי מאד מרגיע להגיד, וגם פוליטיקלי קורקט, *אבל* מנסיון אישי, נשים עם קנקן חינני, גם אישיותן היתה הרבה יותר חיננית (פחות תיסכולים, פחות כאב, פחות הדחקות).
        לא נעים להגיד, אבל להיראות בסדר זה לא כל כך מסובך לביצוע. קצת טיפוח, קצת ספורט.
        אני לא מדבר על מלכות יופי או על אנורקטיות מלידה. יש קוויי מינימום שלא יורדים מהם, כי מי שיורדת מהן חווה בתוכה הרבה הרבה תיסכול עצב ובאלאגנות נפשיות, שאישית לא מעניינות אותי בשלב זה.
        אם אני יכול (ואני מאד עצלן) גם כל אותן נשים שרוצות שיסתכלו על מה שבתוכן ולא על קנקנן.

  7. רן הקטן

    תגידו
    מה זה משנה איפה אני אפגוש אותה? (תיאורטית כמובן, אני את חברה שלי מאוד אוהב)
    זה משנה אם זה יהיה בבית המרזח השכונתי, בבית התמחוי העירוני או בבית הזונות הלאומי.
    ונכון שלא רואים את הבן אדם באתרי “השידוכים” (המילה שידוכים לא עושה לכם קונוטציות של הרב שך,ח”כ פורוש ושאר ירקות?) ונכון שהמון אנשים מצהירים בכל הזדמנות שהצורה החיצונית היא לא ה-פרמטר ונכון ונכון ונכון…….
    אבל תודו שאנחנו נוטים לפסול את בני זוגנו בעיקר בגלל פאקים(לדעתנו) באופי שלהם ולא בגלל הכרס הקטנטנה שלה או צורת החזה שלה וכו’.
    באתרי ההכרויות יש לנו אופציה לקלוט את הראש של הבן אדם, וחברים יקרים, תאמינו או לא, אפשר היום באינטרנט לשלוח תמונות!!!!!! ככה שזה כמעט כמו לפגוש בן אדם.
    וחוץ מזה, תקום הבחורה שלא יצאה אף פעם לבליינד דייט שחברה מהמשרד,מהג’ים או בעל הפיצוציה הקרובה סידר לה.
    אתרי ההכרויות הם בדיוק אותו הדבר רק שבניגוד לבליינד דייט אתה אפילו יכולה לתהות על קנקנו של הפרטנר, לפני שאתה פוגש אותו. הופה לי לה לה!!! יתרון.
    הקציצור אנשים, אני לא רואה בזה שום פסול, להיפך אני אפילו רואה שם כמה יתרונות.
    ומספיק שבמקרה או לא במקרה, כנגד כל הסיכויים, או כמובן מאליו פגשת שם מישהו מדהים, בשבילך זה 100 אחוז הצלחה, אז למה לא לנסות?

    • אני רק לא מבינה למה הצהרת שאתה “דווקא” איתי.
      למה דווקא? אני חושבת שרבים כאן מסכימים אבל בגלל הסטיגמה ובגלל החשש מפאדיחה הם יעדיפו לקטול את האפשרות במקום להודות שהיא ריאלית.
      יפה אמרת שכנגד כל הסיכויים זה יכול להיות. זו בדיוק דעתי.

      ולהיא שהלכה, כל מה שיש לי לאמר הוא שאת כותבת נפלא, כיף לקרוא (גם מה שאמרת במאמר של אלה דותן….) ואני מחזקת את ידייך. אל תתיאשי. תמשיכי לחפש ותסתכלי על זה ככה… אם הוא מעיז להגיע לפגישה בלי צוואר ולהגיד שבסקלת מראה של 1 עד 5 הוא נראה 4 אז את בהחלט יכולה לשדרג את ההערכה העצמית שלך ואיתה את הבטחון….

  8. אמנם אני לא מכירה אתרי שידוכים (אני את החבר שלי ובעלי לעתיד פגשתי בדרך הישנה – באתר צ’ט) אבל אני באמת לא רואה מה הבעיה. נניח שאני בחורה עסוקה (אין לי תלוש משכורת בהתאם אבל זה רק בגלל שאני מעסיקה את עצמי בשטויות במקום במניות) ונניח שאני מסתובבת הרבה באינטרנט, לא הגיוני לפגוש מישהו במקום שבו אתה מסתובב הרבה? ולא הגיוני שיש באינטרנט גם אנשים נאים ומרשימים (כמוני וכמוכם) ולא רק גבנים מחוטטים?
    אני פגשתי את החבר שלי באתר צ’ט. התחלנו לדבר, כמו שכולם מתחילים לדבר בצ’טים, אבל בגלל שהיתה כימיה (גם בלי לראות אחד את השני) נוצר ביננו קשר מיוחד, שהתפתח הלאה. כמובן שאי אפשר להתעלם מהמראה החיצוני (לפני שפגשתי את החבר שלי נפגשתי עם מישהו אחר מצ’ט אחר והאסון היה כה קיצוני עד שנאלצתי לעבור צ’ט) אבל אכן אפשר לשלוח תמונות ולהמנע מהלם ראשוני.
    בקיצור בנות (ובנים), לכו על זה. צ’טים, אתרי הכרויות, למה לא? בכל השנים שהקדשתי לעשיית עיניים בפאב לא פגשתי ולו גם בחור אחד שהחזיק יותר מחודשיים. בצ’ט פגשתי את החבר שלי וגם רכשתי כמה ידידים אמיתיים.

    • שיחקת אותה נעמה. גאה בך.
      הוכחת קבל עם ו”בננות” שבצ’טים מסתובבים לא רק ילדים זבי חוטם. וואלה.
      והנה, נעמה וחברה, אותו הכירה בצ’ט עומדים להתחתן, אז מה זה משנה ראבק איפה הכירו? העיקר שטוב להם ושהם מאושרים.
      אם שניהם היו חושבים ששדוכים זו מילה גסה, שמחוברת לרב פורוש, שך ואין לי מושג מי עוד, אם שניהם היו חושבים שלהכיר בן זוג דרך האינטרנט זו פאדיחה איפה הם היו הא?

      כל הכבוד, והמון המון מז”ט.

      • קודם כל, מי שיש לו זמן “להסתובב הרבה”באינטרנט ולחפש בני/בנות זוג, הוא לא ממש עסוק – לתשומת ליבך נעמה. אולי כדאי לנצל את הזמן הזה לבילוי ולא מול המחשב.

        בעיקרון קשה להתווכח עם הצלחה, ובטח שכל אחד יעשה מה שטוב בשבילו, אבל עדיין, בליינד דייט שסידר חבר עליו אתם סומכים, עדיף בעיני פי כמה, מפגישה עם אדם אותו הכרתם בצ’ט לילי או באתר שידוכים, אבל זה אני…(וכל זה למרות שאני בעקרון גם נגד בליינד דייטס, אולי בגלל זה אני עדיין לבד…:)

        ענת, במקום להסכים עם כל מה שכותבים כאן, תתחילי להגן על עמדה אחת והלהתווכח קצת, זה מוסיף עניין לחיים (תלמדי מחברתך הטובה אתי), וסחתיין על התשובה שלך למה שכתבתי, לדעתי זה ארוך יותר מהטור שלך…

  9. עובר אורח

    שלום לכן אהובות צעירות ומחפשות אושר.
    כמו שודאי הספקתן כבר ללמוד, הוא איננו מסתתר(האושר, כמובן) דווקא בין שריריו המסורגים של המארז בגובה 190 הס”מ שמוכר לכן את החלום ההוליבודי הריק. המארז שבתחילת הערב עוד היה בחור שכונתי באותו חור שכונתי שאתן קוראות לו פאב. הוא רק מארז לאוסף הבלים שהוטענו בו ע”י יצרניו, אלה שגם הם מארזים לאוסף הבלים… לפני הרבה שנים, כשאני עוד הייתי בשלב של אמונה בחלומות ריקים, ראיתי קופסא שעליה מצויירת אשה אוחזת בקופסא, שעליה מצויירת אשה… הסתכלו עלינו ועליכן. קופסאות אחוזות בקופסאות. מנסים להיות מיוחדים ושנונים וחוזרים זה על הבלי זה במלים מיופיפות.
    אהובותי. מעולם לא ראיתי אנשים לא יפים. אנשים שאין בהם עניין. לא חוכמה להיות יפה ליפים, חכם לחכמים. גבור על חלשים. חכמה להיות בן אדם שעובד על עצמו להיות בן אדם גם כשמתחשק להיות אתה. והרי אתה לא תמיד בן אדם.
    אהובותי הצעירות. כל מקום יפה לאהבה. כל מקום מתאים לחיפוש האושר. ואולי זה שלא העפת לעברו מבט שני הוא האיש שלך? מה שאני בעצם מציע לכן, קחו נשימה ותנו עוד מבט. והעיקר, צאו משבלונות החשיבה המהובלות שאתם/ן חוזרים עליהן כל העת. זכרו, בכל זרמה משתחררים מליארדים של בני אדם פוטנציאלים, רק אחד, אולי שניים הצליחו להתממש, הביטו בראי, האין זה פלא שדווקא אתם? ולשם הצניעות, זה מה שקורה גם לשגר אלפינו ועשתרות צאננו.
    ביי אהובות

  10. ההיא שהלכה

    באמת שלא רציתי להכנס לזה, באמת שלא. עברתי על ההצע של האתר ועל שלל מאמריו מנשים שנונות וחכמות ולא יכולתי עוד. יש לי מה לאמר בנושא, ואפילו הרבה.
    והנה תיסכולה של האשה מהעבר השני של המסך.
    כן, גם אני חטאתי (ולא פעם, מודה ומתוודה) להגרר לשיחה אל תוך הלילה עם אדם נטול פנים, ולו בשביל החיזוק המינימלי שאשה זקוקה בימי בדידותה. כן, היה מדהים. הוא תמיד יוצא רגיש, בעל חוש הומור משובח (בלי בדיחות ממוחזרות על כמה אלוהים גדול) ומת, אבל ממש מת על שירה (אין, אין על אלכסנדר פן). אחר כך, במסע שבלוני סביב הזנב (של עצמו בעיקר), מחזר ומנג’ס לקבל טלפון. בסופו של דבר, כשאת מבינה שניקולאס קייג’ (אבוי) תפוס ואת האביר כבר פספסת כשחצית את מחסום העשרים וחמש והוספת חמישה קילוגרמים שמתיישבים בדיוק היכן שאסור להם לשבת (כאילו הם פיות טובות שבאו רק לבקר ומיד תלכנה), את נעתרת. הקול שלו בטלפון ממיס אותך, הוא מדבר נמוך וצרוד, גם קולך צרוד מעודף ניקוטין שהעמסת על מיתרי הקול. השיחה גולשת מטעמים אישיים במוסיקה/ספרות/משחקים/פאבים מועדפים וכולי לפסים אישיים. פתאום את מגלה, שהוא למד בסמיכות לתיכון שלך והיה במגמה זהה לשלך (דווקא הביולוגית-כימית. מי אמר שאנשי רוח בהכרח בוגרי החוג לספרות, אה?). כל שנותר הוא לאמת גורמים פיסיקלים במבנה גופו ויאללה לדרך. כן, כמה צפוי, הוא מטר תשעים (וואו!), עיניים בהירות ושיער בלונדיני חלק שעם השנים הפך לשטני. הוא בהיר (אשכנזי במילים אחרות, ומדגיש זאת, כדי להראות ל*סתומה* שהוא אגרוייסע מציאס), הוא מוכשר ומרוויח מדהים, לא פחות מארבעה אפסים נטו.
    ככה זה נמשך למעלה מחודש, שיחות עמוקות ומורכבות אל תוך הלילה. שם, נוח אפילו להתחתן ולגור בדירת קרקע, עם חצר קטנה וחתול מנומנם אחד. לילדים יש שמות (זה תמיד שניים. בן ובת, לא משנה הסדר, העיקר שקודם יעשו ברית מילה) ושניהם בטוחים שהוריהם ימותו על הצד שני. יותר מבטוחים, הם מוכנים להקריב את החיבור לאינטרנט זהב כדי לאשש את הרגשתם. הכל כימי, האהבה הוירטואלית היא כימיקל שמשפיע ראשית על השחלות שלה והפין שלו ורק אחר כך על המוח.
    הפגישה בלתי נמנעת.
    קובעים בבית קפה קטן, לא מוכר, מחוץ לעיניים הבוחנות של עוברי אורח תמימים למראה, בעלי הבעה מלגלגלת על פרצופם, בשעה סבירה, לא ממש מאוחר.
    את פותחת את הארון שבע שעות לפני הפגישה ומתחילה למדוד. האמת מותק? החמישה קילוגרמים האלה יושבים עליך נורא, ממחר דיאטה. לפני שאת מספיקה להבין מה קרה לך, הארון הפוך, שש תלבושות שמדדת מול המראה מצאו עצמן על הרצפה רמוסות לרגלייך, בדיוק אחרי שחזרו מניקוי יבש. פתאום נראה לך לחוץ לשים כל מיני קרמים על הפנים, לפני ואחרי המקלחת, להתאפר בדיוק מהפנט, כדי שהאייליינר לא יסטה מנתיבו (תרגום לגברים: הפס השחור מעל העין), זורקת על עצמך בכאילו רישול מכנסיים שחורים שבע שמיניות, חולצה לבנה מכופתרת לא מגוהצת על פי צו האופנה ונעלי עקב, שאם חלילה תמעדי בגללן, מה שצפוי לך כולל נקיעת קרסול, שבירת ציפורן וקללות ליצרן, שלא בטוח שאנשים שאינם מכירים אותך יחשבו טובות עליך. על הבושם (את עדיין מהדור של דולצ’ה וגאבאנה) את לא פוסחת. כמובן, לפני שאת יוצאת מהדירה את מקללת את עצמך, שלא שמעת לאימך והתקנת מזוזה בכניסה, סתם לנשק אותה נגד עין הרע. טפו-טפו-טפו.
    את מקדימה בחצי שעה מאובר-התרגשות ומתיישבת בפינה, על כל מקרה, אם אפשר במקרה, העיקר שיקרה. במבטים חוששים את סוקרת את הנוכחות הדלה בבית הקפה ומשלבת אצבעות. בלב את יודעת, שאת ממש מפגרת. מאיפה נחתו כל האמונות הטפלות הללו, אה? סתם תביטי מעבר לכתפך, אולי אמא עומדת שם ונוזפת בך שהשארת את הדירה מבולגנת, ואם הוא ימצא חן בעיניך, לאן תקחי אותו? את מסדירה את נשימתך, היא לא שם.
    הוא הגיע.
    את לוקחת אוויר מיותר, שלא יתרום לריאות שלך. עננת עשן אופפת אותו כשהוא מתיישב. רגע לפני, שהוא מניח את עכוזו הרופס וגדול המימדים את צועקת בלב “אתה בטוח עיוור, אם אתה חושב שאתה נראה טוב, מפגר”. השטני שלי בקו נסיגה, פניו הבהירים מקבלים גוון צהבהב שמזכרות לך גואיבה בשלה, יותר מפנים של גבר שרמנטי בגיל 30 ועל שני ילדים את מוותרת מראש, גם על סטוץ. בעצם, במיוחד על סטוץ. לחשוב שערימת השיער הזו תגע בך מעבירה בך צמרמורך לאורך עמוד השדרה ונעצרת בחריץ של עכוזך שפתאום נראה נורמאלי לחלוטין ליד הבחור נטול הצוואר הזה.
    הוא מחייך, שיניו לא נראים כפנינה זוהרת בחושך, אלא מזכירים יותר אסופת שיניים בפה של יזהר אשדות, ששפתיו צרים יותר מהיקף מותניך בגיל 17. אבוי, איך נפלת.
    אפילו הקפה ההפוך שהזמנת מתעתד להתקע לך, במהלך זרימתו בושת שלך. שיעול קצר, שיחה קטועה, לגימה אסורה ושאיפת ניקוטין נוספת להרגעת מערכת העצבים המשתוללת.
    פתאום את ממהרת נורא, הוא מנסה בכ”ז להזמין את עצמו אליך או אליו. את זורקת עשרים שקלים על השולחן ונסה כשאת שומעת אותו קורא מאחור “אני אצלצל אליך מתישהו השבוע”.
    הו, אלי. אני מקווה שלא ואם כן, אנא המתן, כל העמדות תפוסות.
    עד העונג הבא.

    • ילדת התותים

      כולי מזועזעת מהחוויה.. נכון לעכשיו אני עוד לא יכולה להתפאר באיזה מקרה שכזה אז הצמרמורות שהיו לי לא היו של הזדהות…
      ניסיתי פעם לדבר עם אנשים ב- ICQ בחיים שלי לא הייתי יותר משועממת – מה אכפת לי ממרק מניוזילנד ומהעובדה שהוא לומד מה שזה לא יהיה. העניין ננטש כעבור יומיים. מובן מאליו שלשום שיחה עמוקה לא הגעתי.
      אני מניחה שאנשים שיש להם בעיה בתקשורת באופן קיומי לא ממש יצאו מזה גם בצ’אטים וכו’.
      אז נראה לי שאני פשוט אמשיך לעשות ביד…למי יש כוח לזיין לוזרים (ואני לא מתכוונת לכאלה שפונים לאתרי שידוך – סתם לוזרים קיומיים שגם רואים להם את הפנים)

      • רן הקטן

        יקירתי התותית.
        אם תנסי להתקשר עם בדוואי שיושב בסקנדינוויה ועוסק ביצירת וויטראז’ים לבתי עסק וועדי עובדים, באמת סביר להניח שלא תתחברו, אבל אם תנסי להתחבר ברשת לאנשים שהם יותר קרובים אליך אז אני בטוח שיש לך סיכוי, לי זה קרה פעמים, ואפילו יצאו מזה מערכות יחסים יפות מאוד שהתמוססו להן בסופו של דבר אבל זה כבר סיפור אחר.
        לגבי הבעיתיות שיש לאנשים להתחבר אחד לשני בחיים וברשת אני מסכים איתך.
        למי שקשה מסיבה זו או אחרת להתקשר לבני זוג יהיה לו קשה גם ברשת, אבל אולי מי שממש רוצה יוכל לתקוף את הבעיה מזווית אחרת ולנסות למצוא את הפרצות בקיר המגן הזה, שאני בטוח שמאמלל לא מעט אנשים מצוינים עם בעיה קלה.

        • עדיגי

          אני נמצאת קרוב ל5 שנים בעולם הוירטואלי ובזמן הזה הספקתי להשתמש בהרבה תוכנות שונות ומשונות (כולל תוכנות צ’אט של ביביאסים), להתקל וירטואלית באינספור טיפוסים וכמובן להחליף הרבה כינויים באנגלית ובעברית. ובכל זאת, כמעט כל השיחות שלי עם בנים אלמוניים ברשת כללו את השאלות האלמותיות הבאות:

          1. מה שלומך?
          (בדרך כלל זה נאמר בצמוד לשלום מתלהב, ולרוב הכותב לא מחכה לתשובה, אלא ניגש לשאול את השאלות מהסעיפים הבאים)

          2. מאיפה את?
          (מה אכפת להם מאיפה אני? ואם אני מתל-אביב, זה עוזר להם במשהו בחיים?)

          3. בת כמה את?
          (באותו מקום בו משתמש האייסיקיו מצא שאני בת, הוא ימצא גם את גילי. שיתאמץ קצת)

          4. את חיילת?
          (נשאל לאחר ששלחתי את המחזר הנמרץ להסתכל בפרטים שלי באייסיקיו והוא למרבה הפלא הקיש כמה מסקנות הגיוניות בהחלט. עוד מאותן השאלות של “למי אכפת”)

          5. יש לך תמונה?
          (יש לי דברים יותר טובים לעשות עם המחשב של העבודה חוץ מלהחזיק תמונות שלי)

          6. אפשר לשאול אותך שאלה אישית?
          (הוא מעוניין לנתב את השיחה לנושאי סקס. כאשר אני במצב רוח ירוד במיוחד אני עונה בחיוב, וזאת כדי לשאוב עידוד מהעובדה שקיימים יצורים יותר פתאטים ממני בעולם…)

          7. יש לך חבר?
          (שאלה לגיטימית, אבל לא במהירות בה היא נשאלת. מה הוא לחוץ?)

          8. איזה סרט טוב ראית לאחרונה?
          (ניסיון קלוש במיוחד לנהל שיחה אינטליגנטית)

          9. את שם?
          (לא, אני כאן)

          10. רוצה להפגש?
          (כן, כאן ועכשיו!)

          • אכן, יש שאלות כאלו בצ’טים אבל המאמר הוא על שידוכים ברשת. דרך אתרים ששידוכים הם כל מהותם.
            באתרים מסוג אלה לא שואלים את השאלות הנ”ל מאחר והן חלק מהקריטריונים אותם הגדיר כל אחד לעצמו.

            השאלות הן אחרות, חלקן סימפטיות (ומאבחנות מוכשרות למדי אפילו מסוגלות לאפיין דרכן מס’ תכונות…), חלקן שטותניקיות וחלקן מגומגמות, כמו שכבר תיארתי כאן…

            השאלה שהכי מציקה לי, ואף אחד לא נתן עליה את הדעת היא למה אנשים בוכים שהם לבד ולא מוכנים לתת צ’אנס גם לדברים שהם לא מי יודע מה שכיחים ומקובלים? למה?
            מי שהוא רווק או רווקה הצמא/ה לקשר וטוען/נת נגד שידוכים דרך אתרי שידוכים ברשת שם לעצמו רגל. פשוטו כמשמעו.

    • בועז כהן

      סיפור נורא. באמת.
      והוא רק מדגיש את מה שאני טוען תמיד: יש פער עצום בין המלים, שהאינטרנט הגביר מאוד את השימוש בהן, רק בהן, מבלי צורך להיחשף – לבין העולם האמיתי, שבו פועלים חוקים אחרים לגמרי.

      אנחנו עדיין אנשים שפועלים מתוך אינסטיקטים. נמשכים מסיבות שלא תמיד נהירות לנו, סיבות שלא תמיד קשורות לחינוך או מוסר

  11. האם מישהו קרא את תחקיר סופשבוע על הבאת כלות מאוקראינה?
    האם אי אילו מכן הבנות הישראליות למדו משהו מהתחקיר ?!
    אז תקלטו – הגברים הישראלים מאסו בהתנהגות שלכן והם מעדיפים אוקריאיניות
    שלא מתגלחות ובוודאי שלא שמות דאודורנט…
    (פשוט לא רציתי להגיד רוסיות מסריחות כי זה נשמע גזעני…)

  12. הנסיכה

    רועי, אין מילים בפי.
    איך אתה בכלל יכול להעלות בדעתך בכלל שנישואין של גברים מבוגרים (בד”כ מכריסים ומבוגרים) עם בחורות צעירות (בלונדניות וחטובות, כמובן…) מארץ נחשלת משולים לנישואין רגילים?! אני ממש רותחת מזעם.
    מהיכרותי עם הבחורות הישראליטות מקרוב רובנו לא מתהדרות באגו מפלצתי ומסלקציה אכזרית (מה שאי אפשר להגיד על כל הגברים…), אנחנו לא אלו שמשאירות אתכם עצורי נשימה ליד הטלפון במשך שבועיים, לא אלו שמעדיפים לצפות במשחקי כדור למינהם מאשר להקשיב לנו, לא אלו שלעיתים חסרי רגישות מינימלית (מה, אז מה אם נכשלת במבחן?!) ובעלות קשיי תקשורת (והאזנה) חמורים במיוחד (למה צריך לדבר על הכל?? ).
    אתה יודע מה, בוא לא נעשה הכללות, נניח שאתם לא כאלו (בטח שאתה לא כזה אע”פ שקשה לי להאמין מנוסח ההודעה…) אבל האמן לי שאם תפסיקו לשחק כ”כ הרבה משחקים, קצת תנסו להיות סלקטיביים פחות (אז מה אם לא כולנו במשקל נוצה, מצחיקות ובעלות דוקטורט, לפחות) תגלו הרבה צדדים נוספים בנשים הישראליות, לא, אנחנו לא כלילות השלמות אבל לעזאזאל, תסתכלו במראה פעם אחת ביום לפחות ולא יזיק לכם גם חשבון נפש אחד בחודש…

    בקיצור, אל תתלונן כ”כ הרבה, דבר ראשון תעשה קודם בדק בית (אולי אתם לא כאלו מציאה כמו שנדמה לכם) ורק אחרי חשבון נפש רציני גלגלו את האשמה לצד השני.
    בתקווה שהארתי את עיניך ותמצא את הבחורה הראויה ואני לא מדברת על אוקראינית אומללה שנקנתה ב ארבעת אלפים חמש מאוד דולר…

    הנסיכה

    • חגי תקוע

      אני חושש שלא הבנת למה הוא התכוון. ונכון שזה לא חכם להכליל – יש בישראל גם בחורות עדינות ומקסימות – אבל בסך הכל האיש צודק. המגמה היא לכיוון של כוחנות, אגרסיביות, בוטות. הרבה מאוד נשים צעירות מאמינות שהפוזה של המ”כית עושה להן טוב.
      והאמת? זה די דוחה.
      בדיוק כמו שגבר עם פוזה של מג”ד מעורר סלידה.

      אז כמובן שיש משהו לא מוסרי בקנייה של אשה אוקראינית בכמה אלפי דולרים, אבל כדאי גם לנסות ולהבין מה הוליד את הטרנד הזה – לנסוע ולחפש אשה “בטעם של פעם”, מעבר לים, גם אם היא נוצריה וגדלה במדינה עם מסורת אנטישמית.
      מה מביא את הגברים הללו לנסות ולייבא להם נשים?

      אני לא מנסה כאן לשלול או לעודד סחר בנשים, חלילה, אלא רק מציין שיש כאן נקודה למחשבה

      • אני אגיד לך מה מוביל אותם אל מעבר לים:
        אינפנטיליות, פנטזיה גברית על אשה-רכוש, שעושה , כמו שכתבה עירית לינור “הכל, ובלי להתווכח”…..
        משהו טוב מתחיל לקרות לנשים בארץ, משהו שקרה לנשים במערב אירופה וצפון אמריקה די מזמן ואנחנו איכשהו מנסות להדביק את הפער.
        הדרישה שלנו לשיוויוניות, ליחסים “בגובה העיניים”, להכרה בצרכים וברצונות שלנו כראויים להתחשבות בדיוק כמו הצרכים שלכם- מכניסה גברים אינפנטיליים ללחץ….
        סעו, סעו, לאוקראינה, זירקו כסף לטובת מתווך חכם ופנטזיה אינפנטילית…. דרך אגב, ידיד שלי שעלה משבדיה מספר שזו תופעה מוכרת גם שם: גברים בעולם המערבי שלא מסוגלים לעכל את העובדה שהם מפסיקים להיות הגזע העליון, המין שנהנה מזכויות יתר, לא מסוגלים לנהל יחסים של שיתוף וכבוד הדדי עם אשה בגובה העיניים שלהם- נוסעים לעולם השלישי לחפש נשים שעדיין בטוחות שבגלל שהוא “גבר” מגיע לו יותר. ויותר. ויותר……….נקבה כנועה שתעריץ את הגבריות שלהם, תשעבד את עצמה לצרכיהם וכו’ וכו’….. זה לא רע אולי בתור פנטזיה (אדון- שפחה? סאדו-מאזו?) אבל אם זו הפרטנרית שאתם רוצים כשותפה…..אז סעו, סעו…. (אני רק לא בטוחה שהאוקראיניות הן הסוג הנכון…. הן נראות לי מתוחכמות מדי בשביל זה….. פשוט רוצות להגיע למערב….. תנסו משהו יותר אסיאתי…. סתאאאאאאאאאאאאאם………..)
        הזן הזה של אשה שהיא גם תרבותית ומעודנת וגם בטוחה שהיא צריכה להיות במקום השני ולהתאים את עצמה לצרכי הבן זוג שלה ולדרישות שלו, על חשבון המאוויים שלה, ובכן , בנים, הזן הזה שייך לדורות הקודמים. אני באמת משתתפת בצערכם. זה קשה לאבד את הבכורה…
        אבל כמו שאמר ישעיהו ליבוביץ , שחרור האשה היא המהפיכה החשובה החשובה ביותר של המאה ה-20. והאמת? אני חושבת שכולנו מרוויחים ממנה. גם אתם , אם תסתגלו , תגלו שהחיים של כולנו יותר ראויים ככה. או שתסעו לאוקראינה………

        • סתם אחד

          קח לך משרתת, למה לך אשה, למה לבנות לה בית, היא תסתפק במלונה. אבל יש לה יתרון. יש לה כמה.
          היא לא נובחת, היא רק מלקקת, אין לז זנב אז היא לא מקשקשת.
          היא מתכופפת, מתוך הרגל, היא גם חוטפת, כן ישר שם. אבל היא לא מזייפת. היא לא תעשה לך סערה, כי לא לימדו אותה, היא לא תזייף לך רעידה עכי זה לא נשי ומנומס.
          היא רק תחייך שיני זהב, לעתים לבנות.

          ויש לה רק חסרון אחד.

          אם היא תתרבה, אתה תהיה החצי השני של הגנים

          וזו הבטחה קטנה מאד ולא גזעית.

          ואתם, גברברים שמבינים את הצורך….
          מה קרה, מה חסר לכם? זה בגודל? זה בשכל? זה במשכורת?
          ויקטור הוגו לא שמע עליכם. זה בטוח. אחרת ז’ק ולדן לא היה בא לעולם.

        • כן, אני יודעת שלך באופן אישי אין תוכניות לנסוע לאוקראינה…. בסה”כ רצית להגיד שהאגרסיביות של הישראליות מפריעה לך…. ובכן, יקירי, שנינו נסכים שכרונולוגית, לפחות, הפוזה של המג”ד קדמה לפוזה של המכי”ת…….. ואולי לנשים בארץ קשה לשרוד במציאות האלימה והעצבנית שכולנו חיים בה בלי להיות בוטות לפעמים. אולי כדי להתמודד עם הגבר הישראלי האגרסיבי הן נגררות לדפוסים דומים?
          הדוגמא הכי טובה הן מלצריות…… אנחנו רוצים שהן תהיינה אדיבות כמו באירופה אבל שוכחים שהלקוח בארץ לא עדין,מנומס, ויודע את הגבולות של איך אפשר לדבר אל מלצר- כמו באירופה.
          גם הבחורות הכי מתוקות ועדינות קצת משתנות כשהן באות במגע צפוף עם המצ’ואיזם הוולגרי של הגבר הישראלי (תשאל תיירות ).

          • בועז כהן

            תסמונת המג”ד דוחה כמו תסמונת המ”כית. חד וחלק. גברים כוחניים ונשים אגרסיביות מאפיינים את החברה הישראלית, וזה מגעיל ומדכא, בגירסה הזכרית ובגירסה הנשית גם יחד.
            לא כל כך חשוב מה היה קודם, המאצ’ו הישראלי המזעזע, החברמן שצובט בישבני מלצריות או האשה הכוחנית, שמסתובבת עם מטענים של אגרסיות, ואוי ואבוי לך אם תיקרה בדרכה.

            אני מתעניין יותר בדרך שבה ניתן לשנות את זה, כדי שתהיה כאן חברה שפויה יותר בעתיד, וכדי שהילדות שלי לא תהיינה גסות ובוטות ומחוספסות.
            כי אני באופן אישי תמיד מתרחק מכל מי שיש לה נשמה של רס”רית.

            • הן תהיינה בוטות אם יהיה להן צורך פנימי להיות בוטות. כמו שלך יש. תיזהר לא לדכא אותן.
              גם כאן הפוטנציאל ליחס מפלה הוא עצום…. גם כאן סולחים לגבר מה שלא סולחים לאשה… מגבר כועס נזהרים, לגבר כועס מקשיבים, אבל אשה כועסת היא היסטרית…..”תפסיקי לצעוק אי אפשר לשמוע אותך…” למרות שבעצם, כשנשים צועקות זה לרוב כשהן לא מסוגלות להבליג יותר…
              אל תמהר לענות….. לגברים לא תמיד קל להבין מצב תרבותי שבו אשה חייבת להיות “נחמדה”, לחייך גם כשלא בא לה…. (ופסיכולוגים כבר חקרו את זה…. נשים באמת מחייכות הרבה יותר מגברים. ) הזכות להביט אל העולם במבט ענייני, שלא מנסה למצוא חן כל הזמן, לבטא כעס כשאת רוצה לבטא כעס, לדבר בבוטות עם מי שמגיע לו- היא בכלל לא מובנת מאליה. ולא צריך להגיע לדוגמאות קיצוניות. גם ברמה שתיארתי נשים וגברים נשפטים באופן שונה. כמו שאמרתי, לגברים סולחים מה שלא סולחים לנשים. וזה לא הוגן ולא שיוויוני ומאד מקומם.

              • בועז כהן

                נשים מחייכות יותר. זה נכון. וזה למה אני אוהב יותר נשים מגברים, או לפחות אחת הסיבות..

                ואני לא סלחן כלפי גבר כוחני, אני לא עושה הנחות לגברים. אני שונא אגרסיביות. אני חושב שהאנגלים מפליאים להיות אסרטיביים בלי להיות אגרסיביים.

                • זה שנותן למצוץ

                  והאנגליות, בועז. האנגליות… הן יודעות להיות אסרטיביות ובלי טיפת אגרסיביות.
                  בלי שיניים.
                  בולעות כל טיפה.
                  תענוג

                  • אתה יודע ללקק כמו שאתה יודע לכתוב?

                    • זה שנותן למצוץ

                      כככככככןןןןןןןןןןןןן !!!!

                      אני מלקק הרבה יותר טוב ממה שאני כותב. אני מלקק מ-ד-ה-י-ם.
                      נשבע לך בזין שלי, שאם אני משקר או אפילו מגזים,
                      אז שלא ימצצו אותו יותר בחיים.

                      הייתי רושם פה טלפונים של ממליצות, אבל לא נעים.
                      את יודעת.
                      אתר “בננות”.
                      תרבותי.
                      יש כתבות על נטליה גינזבורג.
                      ואנשים מצטטים חופשי את אבידן.

                      אז אני רק אאחל לך
                      למצוא להטוטן-לשון כמוני
                      (איי, איזה חידוד, איזו שנינה, אלוהים, איך הבאתי אותה).

                      ואז, כשתמצאי גאון אוראלי כמוני
                      לא תרצי לצאת מהמיטה
                      לעולם

                      חיוך

                    • היי— אז…….
                      אז………….
                      אני …….רוצה……. גם……..?? ?

        • אסתי, אני מודה שלא תמיד הבנתי מה את רוצה מהחיים שלי בתגובות שלך לתגובות שלי, אבל הפעם…
          אין מילים, דברים של טעם וכל שנותר לי הוא להסיר את הכובע. :))

      • טוב אז קודם כל אני דווקא חושב שכן הבנתם את הפרנציפ אבל אולי לא עד הסוף.
        כשבחורות בארץ קיבלו את הפמיניזם אז הן החליטו להגזים בטירוף עם העניין,
        סבבה לזרום עם העניין אבל כשכל בחורה שמזדיינת יכולה להתלונן על הטרדה מינית אם היא אמרה “לא בא לי” באמצע האקט – תסכימו איתי שקשה להפסיק ושזה קצת עובר גבולות.
        כמו כן כשבחורות עושות חצי צבא מהבנים אז זה עדיין לא שוויון – אז תראו אני לא רוצה להצטייר כחזיר אבל כשרוצים שוויון אז עד הסוף ולא חצי דרך.
        אני בסבבה הייתי רוצה לראות את כל המפקדים בצבא בצבטו בישבני הפקידות שלהם בכלא או חוטפים עבודות שירות.. וזה בגלל שנאתי למוסד הצבא ובלי קשר לעניין
        תראו, בתור מדריך חדר כושר אני נורא אוהב לראות אתכן הבנות מתאמנות ונראות נפלא ומוציאות לנו את העיניים אבל תבינו שאתן לא צריכות לשחק עם זה מלוכלך.
        הרוסיות המסריחות האלה שהתחתנו עם הישראלים לא רק שלא הפסירו כלום מכך שהתחתנו עבור כסף אלא שהרוויחו מכך ובגדול..
        אז אולי החבר’ה החתנים האלה הם מקריחים ושמנים אבל למי שמכיר את הרוסים..
        הישראלים הרבה הרבה יותר טובים מהרוסים.
        טוב נמאס לי לכתוב ונקווה שמישהו (בעיקר מישהי) הבינ/ה משהו מזה – ויש פה יותר מרמז.
        רועי – אפשר לשלוח לי אימייל

        • ואולי תסביר לכולם… יכול להיות שהבנתי.. יכול להיות שלא..
          כבר מזמן למדתי שמה שגברים חושבים הוא לא בהכרח מה שנשים חושבות.

        • אללה איסטור, כל כך הרבה בערות וגזענות בכל כך מעט משפטים. בכל כך מעט מלים…

          ה’ רועי לא אחסר….,

          • הוצאת לי את המלים מהפה, פרחח.
            מזעזע, רועי, איך שאתה מתייחס לנשים מסכנות
            שאין להן שום ברירה אלא למכור את עצמן
            כדי להיחלץ מעוני, פשע, מצוקה.

            ואיך שאתה מערב הכל בסלט מטבוחה אחד גדול – רוסיות, אוקראיניות (תפתח אטלס, בור ועם הארץ!), נשים, זונות, מסריחות…אוי ואבוי…
            בושה וחרפה. אני לא מאמינה שאתה מנפק טקסט
            כה נורא, ועוד מצפה שבחורות תתלהבנה
            ותיצורנה איתך קשר לאי-מייל

    • הביישן שלא הולך (לו)

      מה, כולכם כל כך למודי נסיונות? כל כך הרבה פגישות והרפתקאות? כל כך הרבה דייטים עם בחורים ובחורות?
      מה עם קצת אנושיות? איפה החולשות, חוסר הבטחון, הקושי שבלהתחיל? זאת לא סתם אשליה שנמהלת במילים יפות?
      למרות שתי מערכות יחסים רציניות ועוד כמה סטוצים פה ושם, הדברים הולכים די באיטיות. (איפה סימן השאלה?!) בליינד דייט אחד שסידרה חברה, עוד פגישה עם מישהי גלשה “במקרה, ורק פעם ראשונה” בצ’ט (קופידון אם אתם מתעקשים) ובסך הכל גזרה שקטה עד משמימה.

      אז אולי אני סתם צעיר, ואולי לא מספיק מעוניין (אני מתקשה להאמין לטיעון הזה), אולי סתם ביישן, חסר בטחון או חסר משהו להציע, ואולי אני ממוצע. בדיון הזה בכל אופן אני מרגיש די מנותק.

      אז תגידו לי אתם- כל זה אמיתי?

      הביישן שרצה לפרוק (ולא בדק מה בדיוק).

      • בועז כהן

        אתה לא צריך להרגיש אאוט סיידר.
        יש פער גדול בין המלים לבין המעשים. לא, לא כולם בעלי נסיון עשיר פה. ממש לא. בבקשה להירגע ולצאת מרגשי הנחיתות. והרבה מהגברים שמתהדרים בכיבושים, אין כיסוי למלותיהם. ורבות מהנשים שבהתלהבות רבה טוענות שהן מחפשות בחור “רגיש שיאהב אותן”, נמשכות דווקא אל הבן-זונה המניאק, האדיש עם הפוזה. ככה שיש פער, גדול מאוד אפילו, בין הדיבורים לת’כלס.
        ואל תתייאש. מה שאתה מחפש זאת אהבה, כמו כולם. ואין מקום “נכון” או “לא נכון”, צ’אט מוצלח כמו פאב תל אביבי, כל עוד אתה מרגיש בו נוח.

        • הביישן שלא הולך (לו)

          אז ככה, בועז.
          כבר מזמן רציתי להביע את הערכתי אבל זה נהיה טרנד עדרי, אז נמנעתי, אבל בכל זאת- תודה.

          אתה צודק בכל מילה. אין ספק שהנקודה העיקרית היא הצורך בסגירת הפער שבין התחושה (ביישנות, חוסר בטחון ושאר מיני ירקות מאבישים) ובין המחשבה הרציונלית (אני שווה… בטח שאני שווה!!!)
          אז זה אמנם קצת פתאטי (ומה החידוש), אבל שוב תודה על החיזוקים. יש להם ערך (במיוחד בסיטואציות רגישות).

          • בועז כהן

            סבבה, חבריקו.
            גם אני ביישן (למרות שזה אולי לא נראה ככה, לפעמים..) ומבין ללבך.
            בהצלחה

            נ.ב. ואולי כדאי להזכיר שוב, למרות שכבר כתבתי זאת לא פעם, את המימרה הידועה של סר לורנס אוליבייה “להתחיל עם נשים זה כמו לשחק בתיאטרון. מתוך עשרה נסיונות, תשע פעמים אתה חוטף עגבניות רקובות בפנים, אבל פעם אחת אתה זוכה בתהילה, בכסף, באושר”

            בועז

            • זה שנותן למצוץ

              בועז, האם ידעת שלורנס אוליבייה היקר שלך
              היה נותן לדני קיי
              למצוץ?
              בחיי אלוהים בספר התורה, למי שלא מאמין, שיקרא את האוטוביוגרפיה שכתבו עליו

              • מצחיקון אחד.
                אוטוביוגרפיה זה דבר שמישהו כותב על עצמו.
                ביוגרפיה נכתבת בידי מישהו אחר.
                אז מה היינו צריכים לקרוא..?

  13. אלמונית-פלמונית

    קראתי בעניין את הכתבה שלך, ענת, ושלל התגובות.
    אני איני רואה כל פסול בהכרות עם אנשים דרך ה – NET, היו לי כמה, כל אחת באורך שונה ובעומק אחר. ( מידידי הטובים ביותר… ). רק לפני כשבועיים תמה מערכת יחסים עם אדם שקרא לעצמו חבר שלי אחרי האימיילים הראשונים, דרך הטלפונים הראשונים…הכריז על אהבתו, תקוותיו לעתיד….ולאחר שנפגשנו, אחרי שבועיים הדוקים ומעודדים, התרחק, כי זה פשוט לא הגיע לרמת הפנטזיה…אז האם זה בגלל האינטרנט ?? לא…
    זה משום שהנ”ל לא היה מסוגל להתמודד עם הפער בין הפנטזיה שכה קל לפתח, והמציאות.
    האינטרנט מאפשרת לנו להגדיל ולחלום, ואולי העניין הוא פשוט להוריד את הוירטואלי למציאותי במהירות האפשרית…ולהשתמש ב-NET רק כאמצעי לקבלת אפשרות.

    אני כותבת, אני מניחה, גם קצת עדיין מהאכזבה, מזה שבאמת אהבתי ואותו אדם לא נתן לעצמו את הזמן שכל מערכת יחסים זקוקה לה, על מנת להתחבר….אבל, נו, מה אני יכולה לעשות…
    בנות…תמיכה ??

  14. ג'סיקה

    שלום ענת. הדבר הראשון שצד את עיני, במאמרך האפולוגטי, הוא הדעות הקדומות שלך, הבערות שאת נותנת לה פומבי לגבי אבחנתך המכובדת “כאלה עם עבר פסיכוטי במשפחה”. מה הבעיה שלך תגידי? תאמיני לי שכל אדם פסיכוטי, ובני משפחתו, בעוונותיהם, לא בחרו בזה. בגללך ובגלל שכמותך, הם סובלים כל חייהם. אנא ממך, לכי להתבייש בפינה, ולכי תדברי עם אדם פסיכוטי. לא יזיק לך. ודרך אגב, יתכן שאחדים מהם יודעים להשתמש באצבעותיהם הפסיכוטיים, ולהקליד. מה את יודעת. הפתעה. אולי בטעות יצרת קשר עם אחד כזה?
    בניגוד לאותם פסיכוטיים, את נורא נקיה. מתעסקת רק ב”היי טק” נוצץ וממורק. לא יתכן שמישהו מלבד שכמותך יחפש (כן ענת, את “מחפשת”) אהבה מתוכנתת. לא יתכן שאיזשהו מוגבל, למשל, שמרותק למיטתו שלא מבחירה, ישתמש בתכנית שידוכים ממוחשבת. התוכניות הללו הן רק בשבילך.
    לא בשבילי. אני יושבת בבר שכונתי. אני שותה, אמנם וודקה, אבל את הסטיראוטיפ שלך כבר הבנתי. את לא היית רוצה לשבת לידי ולהידבק בהנאות אמיתיות. בשיחה עם אנשים עם פנים. בחיוך אנושי. בנגיעה ובליטוף. אני מבינה שאת חיפושיך את מעדיפה לעשות בתחתונים, שרועה על ספה, עם קערת במבה לידך, זה יותר אינטיליגנטי מדקירי תות, יותר אלגנטי, יותר קלאס. אני דרך אגב, את כרטיס הביקור שלי, לא מציגה בתחתונים. אני גם לא נותנת למישהו אחר לעשות את העבודה עבורי. במקרה שלך – המחשב, נורא נוח. לא צריך לטרוח, זה בא אליך בלחיצת כפתור. אני מביאה את עצמי, את האופי שלי, את המראה, פנים אל פנים. לא מתחבאה מאחורי מקלדת. אמרת גם משהו לגבי מאגר הגברים של חברותיך, שהידלל. מה קרה? את לא יכולה למצוא לבד? את עצמך הגדרת עצמך פמיניסטית, לאן זה נעלם בדיוק? למחשב? לתכנית שידוכים וירטואלית? את פוחדת ממשהו? פוחדת לקבל סירוב?פמינסטית שאמרה בפה מלא שבגלל שמוחמד לא בא אליה, נאלצת לכתת רגליך ישר למיקלדת. פמיניזם של המאה העשרים ואחת. תנו למחשב לעשות את העבודה עבורי.
    אם את כל כך דוגלת בהיכרות הממוחשבת, מדוע את כל כך נחלצת להגן עליה? אני לא מרגישה צורך להגן על זה שאני יושבת בבר, נהנית, נמצאת עם חברים, אנושיים – את יודעת. אני לא באה כדי לחפש. אם אפגוש – יופי, אם לא – גם כן יופי. החברים שאניי יושבת איתם כמעט יום יום, על כוסית וודקה, מסיחים את דעתי מטרדות היום. אני לא מושיבה את עצמי בערב מול המחשב בטירוף של לחפש מישהו. אני זורמת. לא מסתכלת סביבי (במקרה שלך היישר לעין המסך) לראות את מי אדוג. וגם אף אחד לא חושב שאני באה כדי לדוג, או לצוד, או איך שאת תחליטי לקרוא לזה, את הרי החלטת בשבילי.אני שווה בין שווים, באה להנות.
    מדוע את משכנעת את עצמך ומנסה לשכנע אחרים, שהשיטה שלך היא השיטה המכובדת? שיטת “היי טק”, רק כאלה שטרודים 16 שעות ביום ראויים להיכנס לתכנית שלך. הם יותר מדי מתוחכמים בשביל בר. דרך אגב, 16 שעות זה המדד שלך להצלחה ויקנה לך כרטיס כניסה לאתר שידוכים היישר מבית מדרשו של ג’ורג’יו ארמאני? מה לגבי 15 + דקירי תות? קונה? זה סופי? או אולי את רוצה לשאול את החבר הוירטואלי היי טק? הוא יחשב את ההסתברות, יעבד נתונים טכניים שהחלטת שמייצגים אותך – ויחרוץ גורלך – שווה להטריח עצמי מהמקלדת, או לא. מזל שזה לא פנים אל פנים. הסירוב הזה. איך פמיניסטית שכמותי תתמודד עם זה. הרי אני מאלה שיכולים להשתתף באתר שידוכים ממוחשב, לאנשים “כמוני”. מה קרה? למה לא רוצים אותי? הבגדים? הציפורניים? דקירי תות? אולי הייתי צריכה לשתות מרגריטה. אם הייתי נשארת בבית, הוא לא היה רואה שלא עשיתי פן. שנישברה לי ציפורן. ששתיתי קפה ולא ציחצחתי שיניים. הדברים האלה בוודאי השפיעו על החלטתו. חבל שלא נישארתי בבית. אבל שיט, מה אני אעשה עכשיו, אחרי שהמחשב החליט שאנחנו מוצאים חן זה בעיני זו? מה עם החצ’קון? חבל שאי אפשר לעשות ילדים דרך המחשב. חבל גם שלידה כואבת. היא אנושית. חיה ונושמת.
    פרטי הטרוייה שלי, לא מכניסים אותי לאתר שידוכים שראוי להכיל אותך. מצטערת. בעצם לא. אני לא רוצה להיות שם. אני גם לא רוצה שתשבי לידי בבר, יש מספיק קרח מאחורי הדלפק. אני רוצה מגע אנושי חם. אני רוצה להתלבש, ולצאת מהבית מרגישה כמו מיליון דולר, אני הולכת לפגוש חברים, שיחבקו אותי. בבר השכונתי. (דרך אגב, ראית את סידרת הקאלט האמריקאית “צ’ירס”? )
    אולי את הפכת לבטטת כורסה. (ספה, אם להיות נאמנים למקור). אני לא.
    החיים קצרים ענת. צאי מהמקלדת.

    • וואו, כל כך הרבה שאלות… טוב, אני אנסה לענות אחת אחת.
      את חושבת שאני סובלת מבערות… או.קיי. זכותך. אני השתדלתי לכתוב כאן כמה שיותר סטריאוטיפים, כמה שיותר בעיות וכמה שיותר דוגמאות. כן, אני מודה ואת יכולה להתרעם על זה כמה שרק תרצי, אני לא רוצה לצאת עם מישהו שבעיה פסיכוטית כלשהי בעברו. לא רוצה. זה מפחיד אותי מכמה סיבות. האחת, היחס שלו אליי במידה ותהיה רגרסיה, הגנטיקה, ההתמודדות, מודה. אותי זה מפחיד. אם יש כאלה שחושבות שהן מסוגלות להתמודד, אני מורידה את הכובע בשנית. זו תחושתי האישית, נכון שהיא לחלוטין לא פוליטיקלי קורקט אבל כמה את כבר מכירה שיכנסו בלב בוטח לקשר עם מי שסבל מבעיה נפשית כלשהי..? ואגב, לא ברור לי מאיפה הסקת את המסקנה ש”בעלי הפרעות פסיכוטיות” אפשר לפגוש רק בפאב.., הם מצויים בכל מקום.
      תגובה דיי דומה תהיה לי להערתך בנוגע למוגבלים באשר הם. אין לי בעלות על אתרי השידוכים (למרות ששמעתי שעושים מזה כסף לא רע…), והם אכן מתאימים ומיועדים לכולם, אבל שוב.. מצטערת אם זה נשמע רע, אני רוצה חבר בריא בגופו ושוב, הפחד מההתמודדות עם כיסא הגלגלים, הקביים, או כל דבר אחר… אין מה לעשות, אולי עוד שנה, שנתיים אני אחשוב אחרת, כרגע, כזו אני. אני לפחות מודה בזה, למה שלא תנסי גם את? זה הופך אותי בן אדם רע? לשיטתך מאוד יכול להיות שכן, אני לפחות מסתכלת לעצמי בפרצוף ולא מתביישת להצהיר על מה חשוב לי. זה שיטחי בעינייך, בסדר.

      אני לא מתעסקת רק ב”היי-טק”, בעצם מעולם לא יצאתי עם אחד “כזה”. כל החברים שלי צוחקים עליי שאני יוצאת רק עם מהנדסים. לא יודעת למה, אבל ככה יצא, והם אהפילו לא מהנדסי מחשבים אלא חשמל, מכונות, תעשייה וניהול… מצטערת להפריח את הנקודה הזו…

      “כן ענת, את מחפשת”. וואלה? לא נכון? מה את אומרת? נכון אני מחפשת, אז מה, זו מילה גסה? זה עדיף בעיני על לשבת בחיבוק ידיים ובחוסר מעש.

      בתור אחת שלא מכירה אותי את ממהרת נורא לשפוט אופי של בן אדם. אני=קרח? נו באמת, זה אולי השתלב לך יפה בניסוח אבל רחוק מהמציאות. גם אני יושבת בבתי קפה, בפאבים (לא שותה וודקה כי שונאת את הטעם, אבל קרלסברג, או כוס מרלו זה כבר סיפור אחר…).
      אני גם לא מתחבאת מאחורי המקלדת כי בסופו של דבר או אפילו בתחילתו צריך לצאת ולפגוש את הבן אדם כדי לראות לאן ממשיכים. אולי הקשר הראשוני, “המתוכנת” כדבריך הוא אפילו יותר קשה, כי אז את צריכה לחשוף את האני האמיתי שלך ולא להסתפק בחיוכים ושפת גוף.
      אני יכולה למצוא לבד, בטח שאני יכולה, אבל ההגדרה שלך ללבד, ושלי ללבד היא שונה.
      לבד מבחינתך זה לצאת החוצה ולמצוא, ומבחינתי זה לצאת החוצה וגם להשאר בבית ולמצוא. אז מה רע?

      מאגר החברים של חברותיי לא הדלל, בעצם גם לא זה של חבריי, את מתכוונת לנתח כל מילה ואות בטקסט? בחייך, את לא רצינית. קצת הומור, לא נראה לי שהבנת את רוח הדברים בטקסט ואולי כל התגובה שלי מיותרת כי בא לך להגן על אינספור השעות שאת שורפת על וודקה והנה, ענת בדרך, בואו ניכנס בה… שיבושם.

      שוב, לשאלתך לא אני לא פוחדת לקבל סירוב, הבנתי שאת ואתי מכירות, תשאלי אותה מהו המשפט עליו אני חוזרת בוקר צהריים וערב. לי, להבדיל מלאחרות אין בעיה להרים טלפון למישהו ולהגיד לו “היי, ראיתי את המודעה שלך”, או לסמן למישהו בבית קפה. למה? כי אני יודעת שבדיוק כמו שאני דחיתי פניות של גברים ומצד שני נעניתי בהסכמה לכמה אחרות כך גם יהיו גברים שיגידו לי לא ויהיו שיגידו לי כן. אין לי בעיה עם זה, ו”לא” שאני שומעת לא דוחף אותי הרוסה וחסרת בטחון עצמי לשבוע מתחת לשמיכה.

      עוד אבחנה מענינת שלך – לא, אני מצטערת להרוס לך, אבל אני לא יושבת כל ערב מול המחשב כדי לחפש, יש פעמים שאני דווקא בקשר רומנטי מאוד מחייב ואני לא מחפשת ריגושים מהצד ובטח שלא בוגדת. וגם בתקופה שאין לי בן זוג, יש לי חברים, יש לי תחביבים, יש לי עיסוקים אחרים. ככה זה אנחנו “המחפשים”, אנחנו עושים את זה בזמן ובמקום הנראים לנו, וכתבתי שאנחנו בטטות מחשב לא בטטות כיסא ולא כורסה, אם כבר ציטוט אז שיהיה מדוייק בבקשה.

      ואגב, לא עושה פן, וכוססת ציפורניים. מי שרוצה אותי (ותתפלאי… היו ויש כמה…) מקבל אותי ככה, נטורל, בלי הצטבעות מיותרת, בלי פוזה ובלי משחקים. נטורל.

      החיים קצרים ג’סיקה, צאי מהקבעונות.

      • ג'סיקה

        ענת, אני ממש מצטערת על תגובתי הקודמת
        הייתי תחת השפעת הפרוזאק כשהגבתי ולא הייתי מודעת למעשיי
        כנראה שגם עכשיו
        תזהרי, זה מדבק.
        גם דרך המחשב
        ובתגובה לרן,
        תתעמק קצת בתגובתי הקודמת, תקרא בין השורות
        אני, דרך אגב, מאלה שסובלים מדעות קדומות כשל ענת
        זה לא נעים להיות בצד הזה
        אני לא מאחלת לענת שיהיה לה מישהו מוגבל נפשית/פיזית, שזה כמובן לא מבחירה, במשפחתה
        ועוד פחות מכך, לא הייתי רוצה, בתור מוגבלת שתלויה בתרופות לצערי, להיוית חלק ממשפחתה.
        לא הייתי סומכת עליה בשעת צרה, ולא בעתות מצוקה, שיש לי לצערי.
        אני תלויה במשפחתי, כשזו לא תלות באמבולנס
        לעניין הוודקה – תעשה טובה.
        אתה הרי לא ממש חושב שזה עד כדי כך חלק ממני.

        • ג’סיקה דיר…
          כנראה שלא הבנת אותי, כל מה שעניתי לך בתגובתי הקודמת והמאוד מאוד מנומקת היה דעתי האישית, מחשבותי ותחושותיי באופן הכי כנה וישיר שיכול להיות.

          לא היו שם דעות קדומות, היו שם הסברים שנראים לי רלוונטים מדוע לנהוג כפי שאני נוהגת.

          ביקשת מרן להתעמק בתשובתך ולקרוא בין השורות… העמקתי וניסיתי להבין ומה שהיה ברור לי הוא התסכול הרב שעולה מדברייך, אבל, אולי זאת רק אני, אני בשונה ממך לא מאבחנת פסיכוטכנית וקובעת את אופיו ודרך חשיבתו של האדם. בעיני, כל אחד רשאי לכזו, ואם מדובר בדרך שקצת חורגת מהנורמה אז סבבה, רק שיסביר אותה, כדי שאני אצליח להבין…
          אגב, עוד לא נרשמו תלונות מחברים שנזקקו לי 24 שעות ביממה כי לא משנה מה קרה, ככה שאני מרגישה טוב… אני תמיד עומדת לרשות חבריי, לא משנה באיזה נושא ולא משנה באיזו שעה. אני מקווה שגם את כזו או שלפחות יש לך חברים שיהיו בשבילך מתי שרק תצטרכי…

          והתפלאת כשרן הגיב בנחרצות לענין הוודקה, התגובה שלך הפליאה אותי.. ביקשת שיפעיל קומנסנס כי זה לא עד כדי כך תופס חלק בחייך…
          וואלה, ג’סיקה, גם שידוכים ברשת לא תופסים חלק משמעותיי ואפילו לא זניח בחיי… אני אמרתי שזו אופציה, והדברים נכתבו בנימה מחוייכת, כנראה שכמו שאת טוענת שרן הוציא את דברייך מהקשרם (בנושא הוודקה) כך את הוצאת את דבריי מהקשרם…

          ולמה שנחשוב פעמיים לפני שאנחנו עונים לך אם את לא חושבת פעמיים לפני שאת עונה לאחרים…

          פרוזאק או לא פרוזאק בן אדם צריך לעבוד על עצמו מבפנים. תלות בכימיקלים ואלכוהול יותר נוראית בעיני מתלות באתר שידוכים ברשת…

          • ג'סיקה

            ענת שלום
            ראשית תשימי לב בוודאי שלמאמרך הגבתי יומיים לאחר שהוא עלה, כך שקראתי אותו מספר פעמים טרם תגובתי, ולא הגבתי כלאחר יד.
            שנית, את כותבת שאני מתוסכלת, ובאותה נשימה את אומרת שאת לא מאבחנת פסיכוטכנית. זה לא דבר והיפוכו במקרה? אולי את מאבחנת פסיכיאטרית? פסיכולוגית? או כל סוג אחר של איבחון לנפש?
            בנוגע לתלות בכמיקלים ובאלכוהול, אני אנסה להסביר שוב את מה שאני מנסה להעביר לך כבר כמה פעמים. חיי היום יום שלי, וחיי בכלל, תלויים בכימיקלים. תרופות למוח. אלכוהול במידה קטנה מעל המינימום, יכול לעלות לי בחיי. בפעם האחרונה שרציתי להתעלם מזה, הפעם שנגמרה למזלי רק בנזק פיזי ניכר, הרופאה שלי אמרה לי “אני לא רוצה שתיכנסי לסטטיסטיקה”. תענוג לשמוע.
            אני אשתף אותך בכך שחלק מתופעות הלוואי של התרופות שאני נוטלת, הן “עצבנות והתקפי זעם”. כך שהתגובות שלי באמת לא תלויות רק בי. תרופות למערכת העצבים, גורמות לתופעות לוואי באותה מערכת. כך שהמוח שלי פועל אחרת משלך ומשל הרבה אחרים.
            אני יודעת שזה קשה לקלוט עד שזה מגיע לפתח ביתך.
            אני ממליצה לך לקרוא בטורו של נתן זהבי, במוסף “זמן תל אביב” של היום, את המכתב של האם השכולה. היא לא בחורה צעירה ועצבנית כמוני, וגם היא מביעה צער על חוסר הסובלנות של הסביבה כלפי אנשים עם מצבים שונים, לא נעימים, שלא תלויים בלוקים בהם.
            אנא ממך, קיראי זאת. אולי תגיבי אחרת לאנשים כמוני.
            סוף שבוע נעים

            • כמה חבל שהיית צריכה כל כך לכאוב.

              • ג'סיקה

                שלום פרחח
                גם אני חושבת שחבל. התקדמתי המון אחרי הרבה שנים של קשיים, את המשברים אני משתדלת להשאיר מאחור עד שמדי פעם, יש לי העונג להתקל בכאלה כמו ענת, שלא נותנים לשכוח שלא אוהבים אנשים שונים
                לא נורא. בסופו של דבר,(וכמו שאומרים באנגלית at the end of the day( זו הבעיה שלה
                אני חייבת להודות שאחרי התגובות שלה, כבר נכנסתי לשלושה פורומים של תמיכה, דבר שלא עשיתי עד היום
                כתבו לענת איפשהו למעלה שהיא מסכימה לכל דעה שמועלית כאן, לפחות הצלחתי לגרום לה לא להסכים לתגובה
                גם זה משהו
                תודה על המילים הטובות

            • ג’סי הני,

              מצטערת, אבל לא ידעתי אם התגובה שלך לשלי נכתבה בציניות או בכנות.
              ההסבר שלך לעצבים כקשורים לפרוזאק נראה לי כניסוח שנון המנסה להעביר מסר אחר ממה שכיוונת באמת.
              מצטערת, טעות שלי.

              ולא כתבתי שאת מתוסכלת, כתבתי וכיוונתי לכך שאני יכולה להסיק את המסקנה הזו אבל אני לא מאבחנת בלה בלה בלה ולכן לא אשייך אותך לקטגוריה זו.

              שתינו, את ואני, ובעצם שאר החברים כאן צריכים לקחת קצת יותר בחשבון שמי שקורא את תגובותינו לא שומע אותן עם האינטונציה אליה כיוונו, ולפעמים הדברים מקבלים משמעות אחרת.

              תתפלאי, למרות שלא התמודדתי מימי עם מה שאת מתארת, אני כן יכולה להבין (ברמות מסוימות) מה עובר עלייך, למרות שזה לא בפתח דלתי אני יכולה להזדהות. ולהזדהות אני יכולה רק כשאני מבינה על מה מדובר. עכשיו אני מבינה.

              ולגבי הטור של נתן זהבי, דווקא היום קניתי העיר ככה שאין לי את זמן אבל מבטיחה ביום ראשון לקחת במערכת לראות על מה מדובר.

              ושוב, באמת סליחה.

    • ג’סיקה, אפשר להגן על פסיכופטים, לא צריך להפוך לאחת…ראבאק תרגעי, מה ההתקפה הזאת? אולי את צריכה להפחית את מינון הוודקה? מה את אומרת?

    • צ’ט זה קצת כמו פאב, רק בלי עשן, הבירה היא שלך, זולה אבל ללא ללא שירות.
      אתה אוהב את המוזיקה, אבל לא תהייה לך חדשה, גם לא כזו שאתה לא אוהב. ובכל זאת, זה מעט כמו פאב.
      אפשר לשמוע, אבל יש רעשי רקע, ניתן לתפוס פינה פרטית (ויש תחליף גם לדלת השירותים)
      יש שם רעש ושטויות ומלים שמסתובבות במקום דלתות. יש בצ’ט הרבה שאתה לא אוהב, ומעט שצד, את העין, לאט, אבל על בטוח.
      בצ’ט יש הרבה מהפאב, בלי עשן, בלי להיותצ מחוייב לדבר, אפילו לא לומר מילה. רק לשבת, להביט ולהאזין. אפילו על זה נית לוותר.

      היתרון של הצ’ט על הפאב זה שאתה מסיר את העלוקות.
      החיסרון, שאתה לא מריח.

      ואני אוהב את שני הפאבים. כאחת. הם לא מתחרים. הם משלימים.

      ההבדל בין גן עדן לגיהנום, הוא לא התנאים.
      בשניהם מגישים שתי ארוחות חמות ואחת קרה
      ואלוהים עורך ביקורים פה ופה.
      הרע, הוא הזולת.

      ככה גם שני הפאבים.
      בשניהם תנאים דומים.
      הרע, הוא הזולת. גם האושר.

  15. הנסיכה

    אויש, נו באמת, איזה מין ויכוח זה.
    האינטרנט זה משזמן כבר לא כלי שמיעוט מצומצם משתמש בו אלא אמצעי תקשורת המונים לכל דבר. הבחורים באינטרנט הם השכן מהדירה ממול, המוכר בפיפוציה וכן, גם אתה הקורא, האםאתה פסיכופת, האם כל החברים שלך שגולשים ברשת הם פסיכופטים?!
    נכון, יכול להיות שיש גם כמה פסיכופתים אפילו עם עבר משפחתי(אתם יודעים שבעדה החרדית כל האחים של חולה נפש נפסלים לשידוך?! התפלאתי ל/שמוע שהמנהג המגונה הזה קיים גם בחברה החילונית הפתוחה וה”נאורה” שלנו שבה כל אחד יכול ללכת לפסיכולוג בלי שהשכנים יגלגלו את עיניהם אנה ואנה). בקיצור כל הטענות שגולגלו כאן הן קצת תמוהות כי מי שגילגל אותן בעצם גולש ברשת, לא? אז יש לי בשורות, אתם לא האנשים הנורמלים היחידים שגולשים ברשת יש עוד כמה עשרות מיליונים כמוכם.
    הבחורים והבחורות של האינטרנט הם כמעט אותם הבחורים של הפאבים, פשוט תלוי באיזה פאב או לחילופין באיזה צ’ט או אתר אתם מסתובבים, זה הכל.

    לכל אחד יש את המצב שבו הוא מרגיש נוח יש כאלו שירגישו נוח מאחורי מסך של מחשב ויש כאלו שירגישו בנוח דווקא מאחורי דריקירי תות, כל אחת מהדרכים לגיטימית ונחשו מה, אפשר לשלב בין השתיים, אני בטוחה שאם בחורה שבדרך כלל שותה את הדריקירי תות שלה תיקלע חלילה לאיזה צ’אט עם בחור שדווקא נראה לה היא תגיד לו, סליחה, לא נראה לי, פשוט אני מכירה בחורים רק מאחורי דריקירי תות ולהיפך…

    אז תעשו לי טובה, מצאנו עוד דרך להכיר אחד את השני, קצת אחרת, אני מודה, אבל בנים יהיו בנים ובנות תהינה בנות, תהנו ממנה, נצלו אותה ו… מי יודע אולי דווקא מפאנל התגובות הזה ייצאו כמה בליינד דייטס, אין לדעת…

    הנסיכה (והעדשה)

    • אחת משתי האהבות הגדולות של חיי חיה על כדורים במשך שנתיים וחצי (ובמשך כל הזמן שהיינו ביחד- שנה וחצי לסירוגין). הפסיכיאטר שלה, איתו היא נפגשה פעם בשבוע, היה חלק מהשיח שלנו ולי זה אף פעם לא נראה מוזר.
      להיפך- הבחורה הזאת, דווקא בגלל אניצי אי השפיות שלה היתה הדבר הכי מקורי, מיוחד, מפעים ומפתיע שקרה לי בחיים. מעבר למגבלות שקשורות לבעיה שלה עצמה היא היתה – דווקא בגלל זה – אחד האנשים הכי פתוחים ומקבלים שיש. בחורה מדהימה, אינטלגנטית וסקסית להחריד (אני עוד מתגעגע לפעמים).
      אז באמת, צאו מהקבעונות ומהחשיבה החוקתית להחריד שפושה בכל הגיג. אין “נכון”, “לא נכון”. יש מרגיש טוב- לא מרגיש טוב, ובעניין הפסיכופתים- אני ממליץ בחום. חוויה חד פעמית (עם אופציה ללימודים אצל הרב הידוע (דון יצחק) אברבנאל).

      ואולי בעצם יצאתי איתה רק כי גם אני מוגבל משהו- נכות קלה שאני סוחב בכף היד. זה הרי מסתדר מצוין- המוגבל והפסיכופתית.
      היינו נהדרים ביחד.

      • זה שנותן למצוץ

        בחורות פסיכוטיות מעט, כאלה שמבקרות אצל הפסיכאטר, שלוקחות כדורים – אלה הבחורות שמוצצות הכי טוב. הכי חרא מוצצות השמרניות הבורגניות שרוצות רק להתחתן וללדת.
        מנסיון אני יודע, ומטוב לב אני מגלה

        • אני לא ארד לפרטים, אבל אוי (אוי, אוי…), כמה שאתה צודק.

          ויתרון נוסף ששכחתי. בחורות פסיכוטיות – לפחות זאת שאני הכרתי – הן הבחורות הכי אמיתיות שיש. אין מגבלות ופחד מחורים שחורים בביוגרפיה. הרשות נתונה להן- והן משתמשות בה. והתוצאה- שיחות עומק מדהימות עד רמת המחשבות והיצרים הכי בסיסיים וחבויים. הרי אין במה להתבייש.

          זה מענג (ומרתק).

          • זה שנותן למצוץ

            נתי, אחי האובד אתה!
            אבל הבננות פה לא יידעו לעולם שהן לא יודעות..
            כי תאוות השליטה גדולה מתאוות הבשרים.
            והפחד לאבד שליטה גדול משני הדברים גם יחד.
            ובלי איבוד שליטה, אין סקס טוב.
            אין.

            תאבדו שליטה כבר, בנות.
            תתחילו להזדיין כמו שצריך.
            כמו הפסיכוטיות, עם הראש החריף
            והפה היונק
            עד כלות

  16. ובכן…
    ברצוני להגיב לכל אלה שחושבות שתמצאנה חתן..בצ’טים למיניהם..
    יצא לי להיכנס לאחד הצ’טים ולו רק בכדי לראות את כל הכייף שבעיניין(לאחר שחברתי דחקה בי..) ואם אומר את האמת..אכן היה חוויתי וכייף להיכנס לשם..ולראות את כל הפניות שאנו, כבחורות מקבלות “ומוצפות”… (זה עושה ממש טוב..על הנשמה..בעיקר אם אותה אחת לא נראית טוב, ויודעת שברחוב אף אחד לא יסתכל עליה).

    רק ש…
    רב הגברברים..שם..מחפשים בעיקר סייבר סקס.. ולא משנה אם הם גרושים אלמנים רווקים נוצרים יהודיים או ערביים..
    ונוסח השאלות שלהם יותר ויותר דומה אחד לשני..דיי בנאלי ומשעמם..לאחר כ10 דקות שם..בצ’ט!

    ועד…שסוף סוף נדמה לך..שמצאת את אביר חלומותייך…אז..
    או שמסתבר שהוא שיקר בפרטיו תוך כדי מהלך השיחה..
    או שהוא מבקש סליחה ווידוי קטן (חשבתי שאני כומר לרגע,) ש…בעצם הוא נשוי +2 ולא קוראים לו עמית אלא יניב והוא לא גר בירושלים כמו שהוא טען במהלך כל השיחה..אלא בת”א..

    אי לכך..מס’ עצות לכם ..גברברים ..
    לפני שתתחילו לצ’טט עמנו שם..אנא קחו נייר ועיפרון ורשמו לפניכם את הפרטים האישיים שלכם על מנת שלא יווצרו אי נעימיויות במהלך השיחה עמנו…:-)))
    הקפידו “לדבוק” באמת..כי אין יותר טוב ממנה!

    אל תשלו כאן את הבחורות..התמימות..שרוצות להכיר חתן..

    עשו חשבון נפש..

  17. התגובה נשלחה בעיקר לכם..הגברים הנשואים..שמחפשים סטוצים למיניהם..

    :-)))

    • זה שנותן למצוץ

      אוף, גם את..
      מה רע בגברים שמחפשים סטוצים?

      האם חשבת פעם למה הם מחפשים סטוצים?
      ברור שלא. כי את חושבת שאת יודעת הכל.
      ואת לא.

      • זאת שעומדים בתור כדי לרדת לה

        אז בשבילך כל הזדמנות לפטפט עם בחורה זו הזדמנות לבדוק האם יש כאן הזדמנות למציצה או סטוץ פוטנציאלי…………
        מילא שהראש שלך מלא סקס גנוב (על חשבון אשתך) כמו נער מתבגר שגילה את האוננות
        אבל להשוויץ בזה? להתנשא? ווואאאייייי……………..

    • הילי האמיתית

      הילי יקרה,

      אולי תוכלי להשתמש בניק אחר?

      אני מאוד אודה לך.

      תודה

      הילי האמיתית

  18. זאת שעומדים בתור כדי לרדת לה

    בננות, יש לי תגלית מרעישה:
    “זה שנותן למצוץ” הוא “ג’ו המבתק” לשעבר…….

    • במסגרת קואליציית המיעוט (מושג אופנתי במקומותינו עם קונוטציה של שחרור ממגבלות טורדניות) אני יכול אולי להסתייג מהסגנון של זה שנותן למצוץ (וגם זה לא בלב שלם), אבל לא מהתוכן.
      מעצם העובדה שיש כל כך הרבה גברים שמחפשים סטוצים (לאו דווקא הנשואים) אפשר ללמוד משהו על טיבנו ועל טבענו- כזה הוא וחבל להתכחש. במקרים מסויימים גם סטוץ ללילה הוא פיצוי מספק על חסכים. אם תנסו להבין במקום לקטול באופנתיות, אולי גם התקשורת תשתפר.
      ואלייך, זאת שעומדים בתור בשביל לרדת לה, רק מילה קטנה- הדדיות. זאת אמנם מילה של ביבי, אבל במקרה הזה נראה לי שרובנו מוכנים לקבל אותה כמו שהיא ויותר מזה- לקבל באהבה.

      אז אולי אנחנו עלובי נפש, ואולי הזין מוביל אותנו, אבל ככה אנחנו בנויים (וזה בטח לא אומר שמגיעה לנו הנחה אם אנחנו מפשלים בגלל זה).

      • “ככה אנחנו בנויים” זו טענה אינפנטילית. ויש עדיין חברות שבהן יש נורמות אחרות.
        מי שהזוגיות או המשפחה חשובים לו, מושל ביצרו. ולא כל הגברים מתנהגים כמו בהמות.
        רק האינפנטיליים שביניהם.

        • ולכן הוספתי שזה לא תירוץ לכלום. התכוונתי למציאות שבה הסטוץ לא פוגע באף אחד.
          וכן, ככה אנחנו בנויים פיזית. הדם זורם, האיבר מתקשח ויש רצון לפרוק.
          זה לא קשור בכלום לאופיו של גבר זה או אחר.

    • זה שנותן למצוץ

      מאיפה הוצאת את זה, מאיפה?

  19. הילי"האחת והיחידה"!!!

    ובכן…

  20. "הילי"האחת והיחידה"!!!

    ובכן..ובכן…
    עם כינויי כמו שלך..בטוחני שבורחות הרבה בחורות מן הצ’טים…
    ולפתע אתה רואה על המסך שלך:”משתמש אינו קיים”..או..שבכלל אין תגובה או כל ייחס מהבחורה.

    ומדוע נראה לך שאין לי מושג..ואיני יודעת מה אתם, הגברברים מחפשים..?!
    נולדנו במקרה לאותו עולם…אלא אם כן “נפלת” אלינו מעולם החייזרים…(הו..סוף סוף הם קיימים..) :-))

    האמן לי שאני יודעת בידיוק..”את נסתרות ליבכם..מחשבותיכם..ואפילו את..מה שקורה איי שם..במכנסיכם”..

    אז..אם אתם רוצים להנות…לא על חשבוננו!!!
    יש מספיק אתרי סקס..שניתן לחוות את האורגזמה…מבלי להתאמץ הרבה…
    ומבלי לקבל “נקע” ביד…
    אתה בטח יודע…יותר טוב ממני…!
    ואשמח אם תשרת את הלקוחות החרמנים כאן..להבא ברשימה שמית של אתרי סקס..
    ולו רק בכדי..”שירדו” מן הבחורות הרציניות שמחפשות אכן…בן זוג לחיים!!!

    נ.ב
    אליך הילי “האמיתית”
    שמחתי לשמוע ששמי נפוץ..בקרב יהודי הגולה..
    אך, קיימת רק הילי “האחת והיחידה”…וזו א-נ-י!!!
    אשמח אם תבחרי לך nickname אחר..בדרך ..זו לא יתבלבלו הפונים..אליי

    צ’או חמודה.. :-))

    • זה שנותן למצוץ

      אני משער שאת חזקה במיתולוגיה היוונית, אז אולי ניזכר יחד בסיפור על קפאלוס.
      קפאלוס, בעלה של פרוקריס, נחטף על ידי האלה אאוס לאחר חיי נישואים
      קצרים ומאושרים.
      קפאלוס הוסיף להתגעגע לאשתו וביכה את פרידתם הכפויה, ובסופו של דבר שחררה אותו
      האלה.
      בדרך הביתה גבר חששו של קפאלוס, שמא אשתו לא נאמנה לו עוד. הוא חזר לביתו
      בדמות שונה חיזר אחרי אשתו, הרעיף עליה מתנות יקרות, חום וחיבה לאין קץ, עד שהתנגדותה נחלשה, והיא נעתרה לו.
      או אז קרא הטיפש, בתרועת נצחון: “נואפת בוגדנית שכמותך!”

      והנמשל? אני בטוח שאת מבינה.

  21. "הילי"האחת והיחידה"!!!

    ובכן ידידי שנותן כשבא לו..שימצצו לו… :-))
    (ותודה..שאתה נותן….) -))

    הבנתי וגם הבנתי את הנמשל….
    אך תגיד, ידידי..למה נסעת כל כך רחוק עד ליוון …?!
    לא היה עדיף לקחת איזה שהוא משל מחז”ל…(קרי חכמינו זכרונם לברכה)??
    כאן..מאצלנו בבית..?!

    והאמן לי..שנשות ישראל הכשרות והצדקניות…..לא היו “נענות” כל כך מהר..לחיזוריו של קפאלוס..
    אז נכון…שבחברה שלנו ישנם גם נשים שייתכן כי…נמצאות..ומחפשות בשדות זרים…
    ובוודאי שמדובר בקומץ קטן..
    אך, לא ניתן כלל להשוות אליכם..הגברברים.. היודעים לחיות חיים כפולים..מבלי לדעת..כלל מהו ייסורי מצפון..

    בטוחני שתובילו במערכה…זו.!!!

    • הוא דווקא הרחיק למקום הנכון. והמקום הזה שמו תרבות.
      תרבות, יוון ורומי ומצרים והודו וגם כנען וחזלינו מכל סוגי ז”לם, ביחד שייכים לתרבות.

      המשל שלו, ונמשלו, לא נמצאים אצלינו במקורות מחמת צנזורה – שאגב התחילה בשלב מאוחר יחסית, שאם לא כן לא היינו למשל מקבלים את משל כבשת הרש ולא היינו יודעים עד כמה בת שבע הייתה סקסית לאור ירח.

      ולגבי בשות ישראל הכשרות.
      מי?
      ברוריה?
      יהודית?
      או אולי יעל – אלא שהיא הייתה בכלל אשת חבר הקיני.

      והילי שכחת עוד דבר אחד.

      יהודיה לא תגנוב ניק מיהודיה
      ויהודי לא ירצח יהודי.

      • זה שנותן למצוץ

        אז זהו, שאני לא רואה שום רע במה שבת שבע עשתה!
        היא פיתתה את המלך, והיום בחורות מפתות את ברי סחרוף.

        וזה בסדר גמור. זה אפילו מעורר כבוד, כי הבחורה בת שבע
        היתה מחוברת ליצרים שלה. היא היתה פמיניסטית. היא ניצלה את כוחה,
        המיני, עירומה היפה המנצנץ באור השמש הכנענית, והכניעה את כוחו
        של המלך הגדול דוד.

        אבל מה שהוא עשה, היה פשע. לעומת זאת. הוא שלח למוות את בעלה.

        ולא דיברנו על אשת פוטיפר, שרצתה שיוסף (ללא כתונת הפסים)
        ייתן לה למצוץ

        אבל אולי עליה היית יכולה להגיד שזה מובן,
        כי היא לא יהודיה. הא?

        כאילו שחסרות בחורות טובות במקרא שידעו לבקש
        ולקבל סקס מחוץ למסגרת הנישואים.

        דווקא במיתולוגיה היוונית יש דוגמה נהדרת לנאמנות,
        הלא היא פנלופי, אשת אודיסאוס, ששבה וטוותה את
        החוט ביום, אחרי שפרמה אותו בלילה, ולא התמסרה
        לגבר אחר.

        וגם זה בסדר (אם כי ידידתי הטובה יעל יושבת פה ואומרת:
        מפגרת. עשר שנים טוותה ופרמה, במקום לחגוג עם
        יוונים יפהפיים, בשעה שבעלה המטומטם יצא למסעות
        ולמלחמות)

        • טוב, אז כמובן שההתחיחסות שלי הייתה לכך, שלא חסרו “נשים חסודות וכשרות” ומי כמובן יותר מברוריה, שהייתה מצטרפת למנין, ומניחה תפילין עד שהיה ריש לקיש שהכיש.

          אשת פוטיפר, לא מבית מדרשינו, גויה. אבוי.

          מי מדבר על דוד, מי? דיברנו על בת שבע. וזכותה? בטח זכותה!!!

          ומהמיתולגיה היוונית 0בעצם מהתיאטרון) שכחת את ליזיסטראטה.. מתחסדת..

          הגרסא שהצעתי מטעמי לליזיסטרטה, (שאז עוד לא הכרתי אותה ואת אריסטופנס) הייתה דומה אבל אחרת, מהנה, מופקרת ובעיקר אחת שבטוח הייתה עובדת. עדיין יכולה אגב.

          נשים יכולות לסיים את המלחמות ואת הצבאות כולם. הדרך פשוטה.

          למי שיש בעל ו/או חבר/ ו/או פרטנר מיני שהולך לצבא, שידע:

          כל זמן שהוא שם בצבא, שידע שהיא חוגגת לה היא עם המשתמטים, עם פקידי הקרייה למיניהם, עם עובדי הרס”ר (שלא זקוקים למרצדס וגם אינם סטארטאפיסטים), עם כל צרוע וכל זב. נראה אותם עוזבים את הבית.. נראה.

          נשבע לכן, אתן יכולות אם רק תבטיחו להם “היעדר נאמנות מוחלט ומפקר”
          הצד השני כמובן, שקשה לכן יותר לקיים:
          למסרבים להלחם, מין עד הסוף, תכוף זמין וללא פשרות.

          אז זוהי ליזעיסטראטה שלי, והיא לא יהודייה.

          • ג'ו המבתק

            משפשף את עיני, ולא מאמין – זה אתה, פרחח?
            האמנם?
            נשיקה (על הראש. לא להתלהב, בנות) על כל מלה שכתבת.
            אני תמיד הייתי בעד מזדיינות.
            תמיד העליתי שרלילות על ראש שמחתי הזקורה
            כידוע

            היי, פרחח, אפרופו דבריך.
            אצלנו בגדוד היו כותבים בכל הזדמנות על כל תחנת טרמפיאדה
            ובכל מבנה שירותים מסריח בלבנון:
            “קרבי יקר
            הזין שאתה אוכל פה עכשיו
            הוא כלום
            לעומת הזין
            שחברה שלך אוכלת באזרחות עכשיו”

            • מה שאמרו החברים שלך בלבנון, כולל זיגדון, בא ממקום לא נכון.
              מהמקטום ששם טוחנים, ונותנים לה, ועושים לה טובה ושתשתוק השרמוטה.

              כשאשה עושה את זה מבחירתה, מתוך עניינה, כאשר היא אומרת.. היי אתה פה ואם לא יבוא אחר. זה ממקום אחר.

              אני נלחם על זכותי למין חופשי, זמין, רציף וללא מוסרות (בעצם עם…) …
              עם נשים שעושות את זה עם אותה תודעה, נהנתנות, אמירה ושימת זיין כללית.

              אני חושב שליזיסטראטה הפרחחית הייתה מסיימת את המלחמות אם הייתה נוהגת כדרכי המומלצת.

              הבעייה שלי, ושאותה לא קלטת, שאני דווקא כי אני גבר נלחם כנגד אמירות שובניסטיות…..

              אתה מבין…
              המין שלי מגוון וכולל עשיית אהבה, ודפיקות ושכיבות וזיונים וכל מה שיעלה על דעתך בהגבלות מעטות…לא כנגד רצון, לא עם הבאת הפרטנר – גם על פי רצונה – לחדר מיון. ואידך זיל גמור.

              • ג'ו המבתק

                ג’ו חושב בדיוק. אבל בדיוק, כמוך.
                מעולם ג’ו לא כפה את עצמו ולא עשה מעשים עם מישהי שלא השתוקקה לכך

                מעולם

                • הייייייייייי………חזרת?!

                  • ג'ו המבתק

                    בוקר טוב, אליהו
                    ונטע
                    מה נשמע?
                    חזרתי ואני מנדנד שוב לכולם עם הדעות המעצבנות שלי
                    ואישיותי הבעייתית

                    אבל בנוגע לדברי הפרחח: התדע? אני לוחם גדול לשוויון
                    זכויות הנשים, בחיים ובמיטה. מעולם לא התייחסתי למעשה
                    המשגל כעינוג חד-צדדי. ובטח לא כאקט אלים.
                    ג’ו נגד אלימות.
                    ולכן המשפט “לטחון אותה” מעולם לא יצא מפי, כמו
                    כל משפט אחר שנושא קונטציות כוחניות.
                    ג’ו נגד כוחנות.

                    אבל ג’ו בעד הומור בריא. זה כן.
                    ובתחום ההומור – הכל מותר,
                    גם מה שהיום נופל בתחום האופנתי של הפוליטיקלי-קורקטנס.

                    אז מותר להמציא כינויים כמו “יד בתחת של אלוהים” ו”הבולעת וחצי”
                    מותר לספר בדיחות זוועה,
                    ואפשר לעסוק בהומור שחור, וסאטירה ששוחטת פרות קדושות.
                    כשזה בהומור, מותר גם בדיחות שיש בהן השפלות.
                    עלבונות.
                    גזענות.
                    כל דבר מותר וכך נהגו פלוטוניוס, בוקאצ’ו, לני ברוס ועוזי וייל היום.

    • שירלי,

      את מוכנה לסלק את “הילי” הזאת מכאן?
      היא עושה שירות רק לחברה שלי – הילי המקורית

      והיא גם כותבת חרא עם הרבה שלוש נקודות וגם מפזרת המון חיוכים. איכס.

      תודה

  22. הילי "האחת והיחידה"..נקודה!

    אליך מייתר
    שם שכזה..עדיף “להעלם” מן העולם..
    :-))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

    ובכן…נראה לי שהערה שלך ממש לא במקום!!!
    לא ארד לרמה שלך..כיוון שאנו בכל זאת נמצאים בפורום מכובד ואכבד את המקום!

    אי לכך, ובהתאם לזאת..
    רצוי שלהבא…תשקלי כל מילה, הברה, ו..לשים נקודה במקומה המתאים..
    ואולי בכלל הייתי נותנת שם אחר לכתבה כאן..בעיקבות תגובתך הלא מתאימה..
    “דרושה בחורה עם שכל”..

    :-))))))))))))))))

  23. אני רוצה להגיב על הכתבה מנקודת מבט גברית.
    מבחינתי,אתרי השידוכים למיניהם הם הדבר הטוב ביותר שקורה לגברים בעידן האינטרנט.
    בשביל מה לי להתחיל עם בחורה בפאב או במועדון,אם אני יכול ישר ליצור איתה קשר באי-מייל?
    הרי כמה שהבחור יהיה חתיך ונחמד,וכמה שהבחורה תרצה אותו,תמיד יש את הקטע של הפוזה.
    תודו בנות,אתן חייבות לשחק אותה קשות להשגה (ב 90 אחוז מהמקרים) שלא נחשוב חס וחלילה שאתן קלות להשגה. באתרי ההכרויות היחס בין שני הצדדים הוא שווה. אם יש משחקים
    אז ישר עוברים ללינק הבא.נכון שיש את הפחד שתיפול/י על איזה תיאור של בראד פיט שבמציאות דומה יותר לגודזילה,אבל לרוב זה לא כך (מנסיון אישי)
    אמנם נפלו עלי כמה טפשות/ מכוערות/רעות,אבל לרוב התיאור היה די דומה למציאות,ויצאו לי
    כמה דייטים טובים מאוד שהובילו לידידות,ולפני תשעה חודשים פגשתי את הילה,שאיתה אני מתחתן בחורף (תודות לאתר של נענע).אני מכיר עוד 3 זוגות שנפגשו באתרי היכרויות,שאחד מהם התחתן בשבוע שעבר (תודות לקופידון). ובקיצור – אתרי ההכרויות הם לא רק לאנשים שאין להם זמן,אלא לככוולללללללםםםםם.

    • רואים ?
      אמרתי לכם….

      קחו אוויר… תפרדו מהדעות הקדומות ותתחילו לגלוש….
      מי יודע… אולי בקרוב מאוד תמצאו את אהבת חייכם…

      ורונן והילה.. המון מז”ט, אחלה.

    • לרונן והילה- מזל טוב!!!
      ולענת- בשביל התגובה הזו של רונן היה הכל שווה, מה?…….

      • אהלן אסתי.
        מה זאת אומרת הכל שווה? לא לקחתי על עצמי את תפקיד מחנכת הדור, ואין לי אחוזים ב”קופידון” ודומיו, פשוט משמח לראות שזה מצליח ונשבעת לך אסתי, שישנם עוד כמה אנשים פה שיודעים את זה. שידוכים דרך הרשת הם אחלה אופציה. לא היחידה אבל הנוספת.
        🙂

  24. תשמעו, אבל טוב טובבבבבבבבבבבבבבב
    לאחר ניתוח פסיכולוגי וסוציולוגי הגעתי למסקנות הבאות:
    להלן עשרת הדיברות.
    1. רובכם כאן משועממים עד מות.
    2.כדי שתתעלו את המרץ לאפיקים מועילים יותר.
    3. אתן/ם בטח רוב שעות היום לבד ומחפשים את עצמכם, ללא הועיל
    4. כל החרתבונה הזו יצאה מכל החורים
    5. חפשו לכם אהבה במקומות בטוחים יותר, אם לא אהבה לפחות חום רגעי.
    7. הגיע הזמן לצאת מהפוזה ולהכנס אל עצמכן אל האמת, שאותה אתן/ם מביעים/ות בין השורות
    7. אם כל מה שכתוב לחעיל לא הועיל פנו לסיוע נפשי (פסיכולוג פרודיאני זו גם אפששרות)
    8. בהצלחה בחיים
    10. תגובות לא נזעמות יתקבלו בברכה.

    • איתן דרלינג…

      וואלה, עלית על הנקודה, אנחנו משועממות, רדודות ובעצם הכל כאן פרובוקציה כדי להכניס כישרונות שכמוך לחיינו.

      אולי תגאל אותי מיסוריי…

      :-))

  25. אלמוני

    האינטרנט הוא כלי חביב להכרות עם אנשים מעניינים. אני עצמי בת 34, נשואה, (ולא מחפשת שידוך נוסף, לאף מטרה שהיא…), ולא מכבר הכרתי בחור נחמד באחד מאתרי ה….צ’ט.
    שוחחנו פעם, פעמיים, שלוש… והנה אנו משוחחים כמה פעמים בשבוע בזה המדיום כבר חודשיים. ומאוד נחמד לשנינו ומאוד מעניין לנו והשיחות הללו הפכו אותנו לידידים אמיתיים. שנינו אנשים משכילים ועסוקים ושנינו החלטנו שהשיחות הללו הם לשם הכיף בלבד (ואני מדגישה: לא מעבר לכך….). אשרינו שבימינו אנו יכולים להתיידד עם אנשים מעניינים בדרכים מגוונות.

  26. שווה באמת

    עשרות ומאות בנות ישראל, בשמות מבטיחים יותר או פחות, משולה47 ועד דנה23, בשלל גילאים והבטחות…

    מסתבר שהשם באנטרנט, הוא הגורם הראשון שמושך תשומת לב, הגולשת יודעת זאת היטב ודואגת לשפץ את שמה שלפעמים אינו אלא התעללות של הוריה חסרי המעוף והראיה העתידית…

    בקיצור, אחרי שהקונוטציות שלך לגבי שם מסויים עשו את שלהן, פנית אל הראויה מכולן, והצעת את אהבתך…

    יש כמה שיטות שאפרטן בסדר עולה באפקטיביותו:

    1. רוצה שאשים לך אותו בתחת ?(לא עובד, ישיר מידי)
    2.היי, בת כמה מאיפה.(נייטרלי ונדוש, אם היא עסוקה, אין סיכוי)
    3.איזה מזל את ?(רוב הנקבות מתעניינות באסטרולוגיה, זה ימשוך את תשומת ליבן)
    4.תארי לך, שבעוד 10 שנים, נתרפק על הזכרון איך שכמעט לא ענית לי, ואז לא היינו מתחתנים בכלל…(בד”כ גם אם היא מאוד עסוקה, לנוכח רמיזה כאילו מישהוא יגאל אותה מיסורי בדידותה,תזכה בתשומת לב, ולבדיקה, ראשונית…)

    נדלג לשלב בו נוצר הקשר…

    אחרי ההקסמה הראשונית, בוער בך הצורך לוודא שאיננה גרה בירוחם, בת 56 ,עובדת במפעל למלט או משהוא כזה ואין מנוס מהשאלות האנפורמטיביות …

    שגם הן עוברות בהצלחה ואתה מגלה שהתמזל מזלך ודווקא מישל פייפר (או שוות ערך ,אם לא יותר), מצ’טת איתך…

    אחרי שלוש שעות ורבע שצ’יטת איתה בסבלנות, סיגלת לעצמך אצבעות של פסנתרן או מקלידנית, שמעת בהתלהבות (?….), על כל הקבועים של הצ’ט וכל מה שהיא אי פעם רצתה לספר למישהוא, אבל אף אחד לא הסכים לשמוע ואחרי ששרדת מאות בעיות תקשורת וירטואלית המאיימת לנתק אותך מהמחוזרת שמעבר למסך שלך, הגיע רגע האמת בו אתה מנסה לצמצם טווח אל המציאות:

    אתה משתדל לעדן את האמירה שלא תשמע מאיימת מידי ובשנינות נדושה, מציע לה להתקשר…
    (“מה דעתך, אולי נעבור לאמצעי תקשורת פרימטיבי להחריד… כטלפון- רחמנא ליצלן … ווט דו יו סיי (קצת אנגלית מדוברת…))

    ואז מגיעה תשובת המחץ,

    “אבל אנחנו לא מכירים בכלל, כבר להתקשר כל כך מהר .”

    ואני צורח (לעצמי) …

    מה כבר ביקשתי, מה,

    שתבואי עכשיו למצוץ לי ??

    שתסורי לביתי, ותבלעי את זירמתי המונחת כאן בארבעה בקבוקי ליטר וחצי ??

    כולה בקשתי שתרימי אלי טלפון… , לא טוב, תנתקי…

    אבל לא, המחלועה מעדיפה, לשבת על הכסא, להתענג על ענני הסירחון שהיא מפליצה, לחייך לעצמה כמסוממת (אחחחח…. איך שכולם כאן רוצים אותי… כל כך ירוק כאן !!!! אני כל כך אוהבת את עצמי)
    אם לא ריסקת בשלב זה את המחשב על האסלה, אז עוד מאמץ מה והיא תתקשר (עוד שעתיים של הקלדות, השרמוטה הפכה אותך לקלדנית במשפט דימאניוק…)

    …אז מגיע רגע האמת ,

    (***שיחת הטלפון***)

    במיומנות ורבאלית בלתי נלאית אני כובש את ליבה של הסקפטית…

    שמגלה שהפעם דווקא היא פתאום מרגישה שלא בנוח, לנוכחותי.

    כמובן שכבר בטלפון אתה שם לב שהיא די מטומטמת בדרך כלל, גם טענותיה לגבי מראה החיצוני מתחילות להתבהר…(פתאום היא חוזרת בעצמה…היא לא בדיוק חטובה אלא – מ ל א ה – (מילת הקסם של נוטפות השומן, פרות ארורות ומסריחות) והיא לא יפייפיה, אלא חמודה, לא בדיוק אתלטית, אלא צולעת…ו…והיא לא לומדת רפואה, אלא רפואה אלטרנטיבית….

    בשביל זה, יא כלבה מטומטמת, שיגעת לי את האצבעות עם הקלדה אינסופית , בשביל זה ??
    שהרי כמותך יש באלפים, בין גושי צואה ונייר טואלט, בביוב …

    לא יכולת מההתחלה לשוחח איתי בטלפון ולחסוך לי בזבוז זמן מיותר ?

    (אז לא הייתי שונא אותך…)

    למה היית צריכה את הקשר הוירטואלי המקדים הזה למההההההה?

    (התשובה ברורה, כדי להרגיש מחוזרת ורצויה, מה שהמציאות איננה יודעת להעניק לה אף פעם …)

    כל שנותר לי לאחל לכן,

    גמר חתימה טובה.

    • אלמוני

      אתה באמת מאושר מהחיים ומהחברות שלך הא?
      רחמנות.

    • אתה מגעיל
      ואני מאוד מאוד מאוד מקווה שיש פה מספיק בחורות
      שיחרטו בזכרונן את גיבוב הדברים האיומים שרשמת פה
      אני גם מאחלת לך מעימקי נישמתי (כן, כן, מאי שם בין גושי צואה והביבים)
      שלעולם לא תזכה שמישהי תממש איתך איזה דבר,
      ומי ייתן וגמר החתימה הטובה שלך יכלול בתוכו
      כאב וצער. חבל שלא מצנזרים פה את התכתובות
      היו חוסכים לכולנו את התעלות הנפש הזו.

    • ביישן

      קודם כל הגישה שלך לבחורות מעוררת חלחלה.
      אתה בנאדם דוחה מגעיל, אבל אי אפשר לעשןת כלום בנידון בקשר אליך
      הרי אתה היחידי שמסוגל לשנות את עצמך.
      ולגבי היחס שלך לבחורות, תלווה לי מעט מהביטחון המופרז שיש לך
      ככה אולי תתנהג כמו בנאדם נורמאלי.

      הביישן

    • :)) אני לא יודעת למה כל אלו מעלי רוצות שתתפגר במהרה בימינו, (טוב אולי זה בגלל שאתה מתאכזר לכל העשירונים שמתחת להוא שממש עליון), אותי אישית זה הצחיק (גם בפעם השנייה).

      לדעתי כולן התעצבנו עליך בגלל שראשית – יש בזה אמת, ושנית – העלבונות שלך נוגעים בחוסר הבטחון של כולם (אולי חוץ מהשווים באמת).

      אבל מבעד לאוצר הקללות המרתק שלך, מה שקודמותי פספסו הוא – ניתוח מדויין ומלא נסיון של פרופיל משתמש צ’ט ממוצע. (כן, אתם הגברים בצ’ט לא רחוקים מהתיאור, ברובכם טיפשים כמו אטב, ומכוערים טיכו, ברמות שאין סיכוי שאם הייתם פונים למישהי ברחוב היא הייתה מסכימה לתת לכם איזשהו פרט – מעבר למספר טלפון של מנתח פלסטי טוב)

      לא אתה כמובן, הם.

      שאני אבין, קראת לי פרה ארורה ומסריחה?

  27. תגובה לדברי "שווה באמת" (???)

    אוי,”שווה באמת”, טוב שלא טרחת לפרט בעבורנו מה אתה שווה באמת- המילים ששפכת בפנינו בדבריך ה”חכמים”, חסכו לך את המלאכה. אז מה אתה שווה באמת? לפי מה שהתרשמתי- לא הרבה…
    צר לי עליך; ליבי, ליבי עליך- עלוב נפש אומלל… כנראה ששבעת הרבה מרורים אם אפילו ה”בנות מהאינטרנט” הצליחו לגרום לך לתסכול כה עמוק- קשה לך במציאות האמיתית אז תלית תקוות נואשות במציאות הווירטואלית, אה? וגם ממנה יצאת נואש…… אוי, אוי,אוי…
    לא נורא, אם תשנה את הגישה שלך אולי פעם, בעתיד, יצליח גם לך- לעולם לא מאוחר מדי…
    בהצלחה!!!

  28. בנות יקרות
    רציתי להסב את תשומת ליבכן לצורת התנהגות שלכן שמבריחה כל גבר שפוי מעליכן, ואין זה משנה אם הכרתם דרך פאב או אינטרנט או …חלום טלפאתי , רובכן באות בגישה של לחפש או יותר נכון למצוא חתן וברגע שנראה מישהו ראוי מבוצעת הסתערות , דבר שמבהיל את אותו חתן מיועד כי הרי אף אחד לא אוהב שיושבים לו על “העורק הראשי” , ואז מתחיל חיזור גורלי בגרסה דומה למקור.
    יקירותיי אתן מפספסות את העיקר אולי אותו חתן מיועד הינו אשליה ולא כמו שהרשים לראשונה אז מעט סבלנות , וכך הוא לא יברח ואת תוכלי להכירו טוב יותר
    בהצלחה……..

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *