מי קבע שחייבים לפתח רגש לכל צינור העובר דרכינו? רותם ניאזוף קוראת למאבק לאמנציפציה רגשית אמיתית

הילה שווה למזדיינות סדרתיות

אין חדש תחת הסקס

“נחש, גם אם תאכיל אותו רק פירות, לא יהא ארסי פחות, רק שמן יותר”, צוואנג צה.
קוראות יקרות, את הציטטה לעיל, הגה חכם סיני זקן במאה ה-5 לספירה. שש-עשרה מאות שנים אחר כך, ושום דבר לא השתנה: גברים נשארו גברים, נשים נשארו נשים, ואיפשהו באמצע – מיקי בוגנים (ואני מוכנה להישבע שלא התכוונתי לחרוז, אבל תודו שהמשפט האחרון יכול בקלות להיכנס לגרסת מבוגרים של דר’ סוס).
שלא תהיינה אי הבנות – אני אחרונת המתלוננות על ההבדלים בין המינים. כן, נשים שונות מגברים וכן, זה די טבעי (רמז- להם יש זין, לנו לא). ישנן חוויות שהם לעולם לא יוכלו להיות חלק מהן, עם כל הקושי שבהן – לידה, אמהות, בעוד שאנחנו לעולם לא נדע מהו כאב ביצים.
אני מוצאת את זה הוגן, ואין לי ממש חשק לשנות את זה. אין לי ספק שישנם לא מעט אספקטים בהם נחוץ שינוי מהותי ודחוף – תעסוקה, זכויות, חשיבות דתית ועוד, אבל מכאן ועד לטענה שאנחנו יכולות להיות בדיוק כמו הגברים, המרחק הוא גדול. תנו לנו להתלות על זרועו המסוקסת, להוציא את הארנק במסעדה מתוך ידיעה ברורה ומוצקה שהוא צריך להתעקש לשלם אחרת הסיכוי שלו לראות אותך בעירום שווה לזה של שמעון פרס לחבב את מינה צמח, ולצרוח כשאנחנו רואות ג´וק בזמן שהוא מנהל אחריו מרדף משטרתי עם ציוד שלא היה מבייש מיליציה דרום אמריקאית. אנחנו רוצות את הגברים שלנו שווים לנו בזכויות ובהזדמנויות, אך שונים מאיתנו במהות, כדרך הטבע.
ולמה הפתיחה הארוכה הזו? כי במקום אחד, תמיד קיים הבדל אחד מהותי, אקוטי, ועוד כל מיני מילים שמוצאים במחברות הפסיכומטרי כתחליף ל’חשוב’: היחס לסקס.

את אישה, מותק

כעת, אולי אפתיע את מרבית קוראותיי (ואלו שלא – איך זה להיות בעלות דופק ומודעות?) אבל: גברים מתייחסים לסקס בקלות יותר מנשים. נשמתן עמוק? מצוין.
העניין הוא, שאני לא יכולה שלא לתהות, האם אותו יחס קז’ואלי לסקס מהצד הגברי, הוא חלק מובנה באישיותם, או שזהו תוצר חברתי של שנים ארוכות? קת´רין מאקינון יכולה ללהג עוד הרבה על הפמיניזם הרדיקלי, והבנות של “סקס והעיר” אולי שינו במעט מתפישת המין העולמית-מערבית, בעיקר אצל נשים (אם כי אני בספק גדול, שלוש מארבעת הבנות היו עסוקות במערכות יחסים ארוכות, מתענות, ומנדנדות, עם ספקות ושאלות נוסח, ‘כמה הוא באמת אוהב אותי?’ וכשכבר טרחו לאיזה סטוץ עם מישהו, הן התייסרו ובחנו זאת רגשית כמו אחרונת האיראניות הבתולות).
היחידה שבעלה כל ניצוץ של סמל פאלי בסביבה הייתה סמנת’ה, שלא בחלה גם בוואגינות בשלב מסוים, קיבלה מהתסריטאים סרטן (רוצה לומר- תזדייני מותק, בכיף, רק אל תשכחי לבדוק אם את נראית טוב בקרחת).
מבחינתי לשמוע שיחה ראשונה של חברי ג´ ההומוסקסואל עם מישהו שפגש בצ´ט לפני דקותיים, מעמידה בצל את כל רעיון היחס השווה של נשים וגברים לסקס.
משהו נוסח: ‘היי יונתן, אז בן כמה אתה? חלק? פאסיבי? טוב. מתי אצלך?’, שזה, בנות, שווה ערך לשיחה הטרוסקסואלית מהסוג הזה: ‘היי, גלית. אז בת כמה את? והציצי? בולעת? טוב. אצלי בשש?’ אם מישהי מכן לא הצטמררה נוכח שיחה מהסוג הזה, שאלה אלייך – לא קצת מתישה ההתרוצצות הזו בין פנטזיית אוננות אחת לשנייה של כל גבר טיפוסי בגלובוס?
בשלב הזה, תמיד יצוצו אלו שיקפצו ויציינו שיש לו או לה ידידה, חברה, מכרה, שמזדיינת בלי הכרה, למרות שזה לא נובע מצורך אישי בחום וחיבה, פשוט כי היא נהנית, כי היא ליברלית, כי היא עושה מה שבא לה, ובכלל- ככה צריך להיות. נפלא. לי יש חבר שניסה שלשום להזריק בירה לווריד כדי לראות אם הוא ישתכר מהר יותר, אז לבנות על אינטליגנציה ברמה כזו משאר המין הגברי? שונים יש בכל מקום, יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל רק ממחישים בצבעים עזים יותר את הנקודה המרכזית – יש הבדל בתפישה, ואני מוכרחה לדעת, למה?

המשועממים בשבדיה ערכו עבורך מחקר

בבחינה מאסיבית של הנושא, תוך קריאה מרובה של מאמרים מהארץ ומחו”ל (ככה זה כשאתה כותב לאינטרנט – הבטיחו לי סיקור של פתיחות חגיגיות, ראיונות עם סלבריטאים וחינמיים למקומות הלוהטים, וקיבלתי דגירה על סקר שערך שוודי משועמם בבנות הקולג’ הסמוך. אני יודעת, זה נשמע כמו פתיח לסרט פורנו מוצלח, האמינו לי, השוודים מצאו את הדרך הבטוחה להפוך את המחקר הזה לאטרקטיבי כמו להיות כושי עם קעקוע ‘הכוח הלבן יכול למצוץ לי’ במרכז מיסיסיפי).
לא אלאה אתכם בנתונים, נלך ישר לסיכומים. הפרספקטיבה הנשית ביחס לסקס, נגזרת משני אספקטים:

האספקט הראשון – פיזיולוגי:
כאן, התפישה היא פועל יוצא, סובלימציה, של המבנה הנשי. בעצם, החוקרים ניסו לומר – יש לכן כוס, לתוך הכוס דוחפים לכן דברים, ובאופן טבעי, כשמשהו נדחף אלייך, אחרי סינון כזה או אחר, אחרי הרשאה, אחרי שלקחת על עצמך להסכים, את מסתכלת עליו אחרת. לא תמיד באותו אופן, אבל במרבית המקרים, זה הפתיח לרגש. משהו נכנס – ומשאיר שם חותמו. ולאלו מכן שמגחכות כרגע על אותה חווית נערות עם גזרים וקישואים – תתבגרו.
מנגד, הגברים מצויים בצידו השני של המנגנון – הכל בחוץ, בלי מבנה מכונס וסופג, הם חודרים, פולשים, נכנסים, אצלם זה לא כזה שונה מדחיפת אצבע (לסכר, כמו הילד ההולנדי, נו באמת. מה קורה איתכן היום?), ומן הסתם מפתח את אותו החיבור הרגשי – נאדה. כלומר, לא שאין להם את היכולת לפתח חיבור רגשי, אלא שאם הם לא באמת מעוניינים, הבסיס של וואקום, העדר פיזי הגורר מנטאלי, איננו עובדה בסלע. במידה והתיאוריה הזו מקובלת עלינו, בנות, הזדיינו (ולא במובן הליברלי משוחרר, אלא במובן הצבאי הקלאסי של- נראה אותך יוצאת מזה עכשיו, שרמוטה). אי אפשר לקחת מאיתנו את הוואגינה או את המבנה שלה, כמו גם את התחושות שהיא גוררת עימה (אה, שכחתי לומר, אחד הגוסטבים במאמר גם הסביר שניתוק מהסוג הזה אצל נשים, כלומר, רגש לחוד ופיזיות לחוד, אפשרי רק ברמות מסוימות של סוציופטיות. מכאן אנו למדים, שהשוודי הבנזונה החליט שלצד זיונים עם גברים ללא מחויבות, אני כנראה מולקת ראשים של חתולים בחצרות אחוריים, ונותרת עם הגזרה הרעה לעד.

האספקט השני – חברתי:
כאן, הבעיה היא אחרת לגמרי. ההיסטוריה, ההתפתחות האנושית, החברה הפטריארכאלית המצויה ברוב חלקי האנושות, כולן הובילו לכך שמקומה של האישה היה תמיד מאחורי הגבר (או מתחתיו, אבל בטח לא בכיוון אחר). אלפי שנות התנהגות הטביעו חותמן גם לבין הסדינים, וגרוע מכך, גם לתובנות של נשים לגבי הסדינים, ולא, אני לא מתכוונת לבחירה בין מרככים בכביסה (אתן ממש קשות היום, הא?), אלא לעובדה שריבוי גברים הוא זנות, גוועלד ושאר מרעין בישין.

להתגייס למאבק?

בחברות ליברליות יותר, אכן ניתן לראות את היחס הקליל יותר שמפגינות נשים למין ומיניות – שבדיה, גרמניה, ולמעשה, כל החבל הנורדי. בשעה שאני לא ציפיתי לפחות ממי שבערוץ הלאומי, בפריים טיים, ניתן למצוא עירום שלא מבייש את הסלון של רון ג´רמי (לא זוכרת חבר שבגיל 13 לא היה מרותק בעשר וחצי בלילה לערוץ הגרמני, שם, יצירת המופת ‘תלמידות בית הספר למין’ פתח בקרדיטים), הרי שעדיין זו מתגמדת למול הוורסיה הגברית באותן מקומות, ועדיין נעולה באי אלו הנחות לגבי הדרך שנשים יכולות לנהוג בהילולות מין אישיות, לעומת גברים.
ובכן, בתיאוריה זו, נוח לשרלילתכן המקומית לתמוך. טיבם של עידנים והנגזרת ההתנהגותית שלהם להשתנות, ולא ורוד מדי להאמין שעשור מכיום, מזדיינות סדרתיות תוכלנה לקבל הילה שווה בגודלה לזו שנשיא מכהן המשחק ב ‘החבא את הסלאמי בין השקדים’ עם המתנדבת התורנית, מקבל.
איפה מתחיל השינוי? אצלנו, בנות. רק אצלנו.
למי שלא נוח לו לקבל אותנו כמשוחררות, כמשחררות ובעיקר כגונחות – יש מספיק מקום באיראן. אלו מבינינו שרוצות לפתח רגש לכל צינור העובר בדרכה, שיבושם לה. אני, לעומת זאת, מבקשת להוביל מכאן את חזית המאבק לאמנציפציה רגשית הנובעת מקיבעון חברתי על עידן ועידנים ומשליך על תפישת הסקס והמיניות של הסקטור הנשי בחברה. ובמילים שכולנו נבין – כשהכוס שלי ירצה להתפרע, אני ארגיש עם זה טוב, החברה תרגיש עם זה טוב, לעזאזל, אפילו הארכיבישוף מקנטרברי ירגיש עם זה טוב, כי זה העידן החדש, פותות!!!.
מהפכות מתחילות מגל קטן. אבל הן מתחילות. אז במקום להמשיך לחייך בטיפשות מול המאמר הזה, צאנה לרחוב, בנות, ורצוי אחרי שטיפה וגינלית, כי זה אמנם שחרור, אבל שיריח טוב.

תגובות

  1. ילד מזדקן

    כשקארין ארד כתבה זאת כבר לפני שנים – על ההבדל בין גברים לנשים בהתייחסות לחדירה.

    • ילדונת

      קארין ארד, והמניפסט שלה כבודו במקומו מונח, כתבה אמנם על ההבדלים אבל לא קראה לבחורות לזרוק את הרגש המזורגג הזה לפח ולהתחיל לעשות עם פלג הגוף התחתון שלהן מה שבא להן. הפנייה שלה היתה מכוונת לגברים, שיתחילו להתנהג אלינו כמו שצריך

  2. אני ושולה בחצר

    איפה את חיה ובת כמה את לעזאזל?? את כל הגישה של “שחרור הפותות” אני וחברותי הבנו כבר (ואני מדברת על גיל 24),חבל שרק עכשיו את מגלה את הנפלאות של פשוט רק להזדיין… נשמע כאילו את פשוט משחררת אגרסיות כי מישהו נכנס ויצא ואת נורא רצית שישאר,בגישה כזאת לא רק שהוא לא ישאר אלא שגם לא תמצאי אף אחד שרק יכנס וילך ואת גם תרגישי טוב עם זה…
    העניין הוא שגם כשעברת את שלב כל בחור ששכבתי איתו הוא נורא משמעותי, הם הם הגברים לא יודעים איך להתמודד עם זה, לכאורה הם נורא רוצים מישהי משוחררת שיהיה נחמד וכיף לילה או שניים (אולי שלוש…) אבל ברגע שמישהי כזאת מגיעה, הם מקבלים רגליים קרות, כן כן, הם מ-פ-ח-ד-י-ם, נורא נוח להם לחיות על הפנטזיה הזאת שכן… תבוא מישהי… נחמדה… בלי יותר מדי תסבוכים.. ורק נזדיין… בלי מחויבות… ועל זה נאמר יאללה יאללה- גברברים יקרים שלי, כפי שטענתי כבר לא פעם אחת- תפסיקו לזיין את השכל ותתחילו לזיין!!

    • גבר פחדן

      מצחיק שאת קוראת לה להפסיק לזיין את השכל ואז פוצחת במונולוג ארוך (מאוד) על יחסם של גברים לנשים “משוחררות”, פלוס ניתוח מעמיק של הפחדים העמוקים ביותר ומקורם.
      מתי נזכה לטור מה-זה-מתוחכם ממך, בחורה בת 24 שיכולה ללמד את כולן פה איך זה לשכב עם גברים בלי שזה יהיה משמעותי?
      ואם כבר את כותבת, אולי תסבירי לי איך להתגבר על הפחדים? כי אני כבר ממש רוצה להתחיל לזיין…

      • אני ושולה בחצר

        חבל שהגעת למסקנה שאני יכולה ללמד את כולם, אני בעצמי עדיין לומדת… ולצערי (או לא, גם זה עדיין בתהליכי הבנה..) אחד הדברים שלמדתי זה לא לקחת כל גבר ללב (למשל, כמוך..) אבל אחרי כמה וכמה נסיונות, שיחות עם גברים ונשים, אין מה לעשות- אתם הרי מתים על זה שאנחנו רוצות אותכם ורודפות אחריכם (במידת השפוי…) וברגע שאנחנו לא שמות עליכם ז קצת קשה לכם להתמודד עם זה… ובשניה הבחורה “המשוחררת” נהפכת לשרמוטה, אז תגיד לי אתה- איך אפשר להזדיין פה בשקט??

        • גבר פחדן

          היא להפסיק לדבר על זה כל כך הרבה.
          להפסיק לחשוב שאם שכבת עם כמה גברים בחייך, את כבר יכולה להתחיל ללמד על זה קורסים באוניברסיטה.
          והכי חשוב – לא להשליך מההתנהגות של הגבר שפגשת אתמול בבר ועוד אחד שיצאת איתו בצבא על כל שאר הגברים, ועוד לנסח את זה כאמת מוחלטת נוסח דנה ספקטור. זה לא גורם לך להישמע אינטיליגנטית, זה גורם לך להישמע כמו ילד שזה עתה איבד את הבתולין ומנדב תיאורים והסברים לכל מי שרק מוכן לשמוע.

          אבל אל תיקחי ללב… שימי זין ותני לי למצוא איך לעזאזל אני מתמודד עם זה : – )

          • אני ושולה בחצר

            מחמיא לי שאתה רוצה לקרוא מאמר שלי (נוסח דנה ספקטור) לא ניסיתי להשמע אינטילגנטית, ואוניברסיטה זה דבר שרחוק ממני אלפי שנות אור, בסה”כ אמרתי את מה שאני חושבת, בינתיים מי שמדברת על זה המון זאת כותבת המאמר, ובדיוק בגלל זה כתבתי שעם הגישה הזאת אי אפשר להזדיין בשקט… נראה לי שאתה קצת מגזים עם עניין הגיל שלי ואני סמוכה, בטוחה ומאמינה שיש כמה דברים שגם “ילדות” בנות 24 יודעות יותר טוב מכמה כאלה בנות 30 (וואו! 30!………נו באמת…..) הבעיה היא שהבחורות המשוחררות (ולא משנה באיזה גיל הם) לעולם לא יתנערו מהסטיגמה של השרמוטות…
            ואם יורשה לי, בלי להשמע מתפלצנת, מתלהבת, טיפשה או… כל מה שעוד לא הספקת להגיד לי – פשוט take it easy גם אם היא לא רוצה שתישאר לישון, וגם אם היא לא מתקשרת אחר כך וגם אם היא לא רוצה לפגוש אותך שוב…
            🙂

            • מבלי להיכנס בכלל לשאלה האם נשים מסוגלות לנתק את עצמן ריגשית (התשובה היא – כן.) בסיטואציה מינית, אני חוזרת ורואה את אותה תופעה. נשים לא יכולות עדיין לדבר על העובדה שהן נהנות מסקס מזדמן בלי הנימה המתריסה הזו. שוב ושוב הן הולכות לקיצוניות השניה. אם הן לא “נדפקות” הן חייבות להיות “דופקות”.כשאת מתייחסת לכל התקשרות עם המין השני כשדה קרב, פלא שבסוף את יוצאת פצועה? ואם במשך שנים למדת לנטרל לחלוטין כל אספקט רגשי בסקס – את באמת חושבת שלא תשלמי על זה מחיר בסוף? (זה, ד”א, מתייחס גם למין הגברי). תפסיקו לראות את עצמכן בצורה חד מימדית שכזו. בסופו של דבר, מנסיוני, בתוך רוב אותן חתולות מין פסאודו-מתוחכמות, נמצאת, כמו אצל רובנו, ילדה קטנה שמחפשת חום. (ושוב – כנ”ל לגבי המין גברי).

            • גבר פחדן

              אני רואה ע”פ התגובה שלך שממש נעלבת, אז קבלי את התנצלותי הכנה. לא התכוונתי לרדת לפסים אישיים, ואם זה השתמע מדבריי אז סליחה. בסה”כ רציתי לומר את מה שתמרה הצליחה לנסח בצורה כה יפה – ברור לי ולכולנו (טוב, לרובנו) שנשים יכולות ליהנות מסקס גם בלי קשר רגשי. מה שלא ברור, זה הצורך לצעוק את זה בכל מדיה אפשרית ובכזו התרסה – וזה בדיוק מה שאת והכותבת עשיתן, כל אחת בדרכה שלה.
              זה בסדר. מאמינים לכן. באמת.
              השאלה היחידה שנותרה היא כמה זמן ייקח עד שתבינו את מה שגברים הבינו כבר מזמן: אפשר ליהנות מסקס גם בלי קשר רגשי, וגם מבלי לקבל (או לדרוש) לגיטימציה מכל העולם…

              • אני ושולה בחצר

                בהחלט אפשר להנות מסקס גם בלי קשר רגשי וגם מבלי לקבל (או לדרוש) לגיטמציה מכל העולם
                אבל נראה לי שפתחנו נושא חדש לדיון- כמה שננסה להתעלם מזה- נשים שנהנות מסקס בלי קשר רגשי, כמה שזה עצוב ופרמיטיבי, עדיין נחשבות שרמוטות בעוד גברים נחשבים זייני על, גם אם ננסה להתעלם מזה ולעשות כאילו שזה לא קיים.. ומזה נובעת העובדה שלגברים קשה לעשות את ההפרדה בין שרמוטה לסתם משוחררת מינית, וגם כן (ושוב) רובכם נהנים מזה שאנחנו רודפות… ומתקשרות… ורוצות… ותודה שזה קצת פוגע לכם באגו שגם אנחנו מסוגלות להיות משוחררות……………….

                • גבר פחדן

                  קודם כל – הייתי בטוח שהויכוח “נשים שרמוטות, גברים זיינים” כבר פס מן העולם עם תום המילניום שעבר, או לפחות נשאר רק במקומות נידחים ולא מתקדמים כמו סיירה ליאון או בר-אילן. אני לא יודע באיזה חברה את מסתובבת, אבל אצלי בחבר’ה בחורה ששוכבת עם גברים בלי קשר רגשי נחשבת אחת שיודעת ליהנות מהחיים. להגדיר את המונח “שרמוטה” אני אצטרך קצת יותר זמן ומקום ממה שיש כאן.

                  בנוגע לטענה השניה שלך – כן ולא. כן, ברור שכל אחד (ואחת) אוהב שרוצים אותו וזה מחמיא ומנפח את האגו. לא, אני לא נעלב כשמישהי רוצה ממני רק סקס. תאמיני או לא, גם זה מחמיא…

                  • אני ושולה בחצר

                    עזוב אותך… בדקתי, שאלתי, ניסיתי- בכל מיני מקומות, מטווח גילאים 25-37, נשים וגברים… (כן,זה באמת עניין אותי)
                    מן הסתם יש גם יוצאים מהדופן, ואם אתה (והחברה שלך הם כאלה) אין לי מה להוסיף חוץ מ… תרגיעו את כל אלה מסביבכם שלא כאלה…
                    🙂

                    • ?~מנדמנ

                      את תפסיקי להיקרא שרמותה כתפסיקי להיות כזאת ולהיקרא כזאת על ידי הנשים ולא בהכרח על ידי הגברים. רצית לצאת פמיניסטית? לא הצלחת. סתם יצאת שרמוטה. 🙂

                  • אני ושולה בחצר

                    חוץ מזה, אפשר לדבר על הנושא לנצח… בוא נסכים פשוט שאתה תמשיך כמו שאתה, אני כמו שאני וכל השאר שילכו להזדיין (אבל לא “בשקט”)….

                    • גבר פחדן

                      אז נסכים שלא מסכימים…

                    • אדגר אלן פו

                      ברוך השם!
                      לא היה ברור מה יותר מדכא..
                      לקרוא אתכם או לקרוא את הכותבת!

  3. לטעמי אין פה שום עניין של שחרור האשה.
    אני דווקא מוצאת שלשכב עם גבר מבלי להרגיש אליו דבר זו לא גבורה או משהו להתהדר בו, כמובן שאני חושבת שאם זה רצונה של אשה (או גבר לצורך העניין) אזי הם רשאים לעשות ככל העולה על רוחם אבל מכאן ועד להעלות את זה על נס המרחק הוא רב.
    אני חושבת שזה לא כזה שוס דווקא מכיוון שאם כן מקיימים יחסי מין עם רגש – הם טובים ונעימים יותר, אינטימיים יותר ומספקים יותר (בהכללה כמובן ..)

    • סקס עם רגש הוא כמו לאכול ארוחה שנראית ומריחה נהדר ושגם טעמה מסב עונג לחך. סקס בלי רגש הוא כמו להשביע רעב באוכל תפל. ולגבי כל שאר מה שנכתב… כל אחד/ת מאיתנו אוהב/ת דברים אחרים ושונים.
      אין סוף להעדפות שונות ומשונות. אני אישית מעדיף הכל עם רגש.
      מספיק שאני מחבב מישהי כדי לענג אותה עד שתיפול לשוני או עד שתצווח באורגזמה מפרקת. לא עדיף? לפחות בשביל הפרטנרית?

  4. צאוי-לה

    מסריח ממאמץ עודף, כתוב רע וממוחזר למוות.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *