הספד לאבירי השולחן והדלת

אביר וג’נטלמן

איפה נעלמו להם הימים ההם? הימים בהם הייתי נכנסת למסעדה או למקום כלשהו והבחור היה פותח עבורי את הדלת, או מזיז מעדנות את הכסא כדי שאתיישב, או יוצא מן הרכב כדי לפתוח לי את הדלת? להיכן נעלמו הימים בהם בחורה זכתה לכבוד, עוד לפני שפצתה את פיה, רק בגלל היותה בחורה? הם הפסיקו. הפסיקו לחזר. הפסיקו לתת לנו תחושה של מכובדות, מוערכות. הם אינם קמים מהכסא כשאנחנו נכנסות לחדר. אינם פותחים לנו את הדלת לפני שהם נכנסים מבעדה. הם לא יוזמים, לא עושים את הצעד הראשון, הטלפון הראשון, הנשיקה הראשונה. הכל הכל בידינו.
איני יודעת מי הוא האשם בכך. אולי זהו העידן הפמיניסטי בו אנו חיות, בו אנו שווים, ולכן שני הצדדים משקיעים את אותה מידה של מאמץ. רצינו זכויות? קיבלנו זכויות. הבעיה שזה מגיע על חשבון היחס האישי המועדף שקיבלנו בעבר. וכאן אני תוהה מה עדיף?

זכות הכבוד והיחס האישי

שלא תבינו אותי לא נכון. אני בעד שיוויון, בעד חוסר פניות ברוב תחומי החיים ואי הבחנה בין אישה לגבר כשזה נוגע לזכויות מונציפליות, פוליטיות, חברתיות או מקצועיות. אני בעד. למעשה אני מאותן אלה ששואפות למקסם את הזכויות שלנו ואף להביא לשיפור משמעותי בשכר (הרי ידוע שיש עדיין דיפרנציאציה בשכר של נשים וגברים המאיישים את אותם התפקידים). יש עוד עבודה רבה לפנינו לפני שנהיה שוות זכויות לגברים. אך זהו דיון לפעם אחרת.
אני תובעת שינוי ביחסים הבין-אישיים. אני תובעת הערכה, כבוד, הוקרה וכן, רק בגלל שאני בחורה. כשאני יוצאת עם גבר, אני מצפה לכל הדברים האלה. כמובן שהייתי רוצה שיעריך אותי בגלל עוד כמה דברים כמו יכולת תקשורת, נימוס, מראה חיצוני אבל לא רק. אני רוצה להרגיש חשובה, מוערכת, מכובדת ויקרה מפז. נשמע יומרני?!
בטח תגידו, אבל זה לא מתחיל ונגמר שם ויש לכך השפעות על עוד תחומי חיים רבים. אז אני טוענת שלא. אני טוענת שכבחורה חשוב לי להרגיש שמכבדים אותי ושרוצים להתאמץ בשבילי. חשוב לי שיפגינו בפני את הג’נטלמניות של פעם. היכן הם אותם האבירים שגדלו כאן? היכן אלו שנחנכו תחתם?

ניאו-שובניזם

אני מאוכזבת. מאוכזבת מכך שהם להעריך אותנו. את היופי, התבונה, העדינות. לעתים ההתייחסות היא כה איומה, שהם מרשים לעצמם היום לבקש מאיתנו לאסוף אותם, להזמין אותם לבירה וכמובן לצעוד לפנינו ולתת לנו להשתרך אחריהם גם כשהם נכנסים למקום בילוי. במקרה הטוב הם יתייחסו אלינו כפי שהם מתייחסים לחבר אחר שלהם שהוא בדרך כלל ממין זכר.
היום בחורה צריכה לעשות כל כך הרבה בשביל לזכות במחמאה קלה או באיזשהו אקט אבירי, שלא תמיד נעשה באופן טבעי ולרוב מלווה באינטרס סמוי כלשהו. אז לזכר הימים של פעם אני רוצה לבקש מכם בפעם הבאה שאתם יוצאים עם בחורה: תזיזו את הכסא שלה לפני שהיא מתיישבת, תחמיאו לה על המראה שלה, תפתחו לה את הדלת של הרכב לפני שהיא נכנסת. תאמינו לי, היא תרגיש כמו פמיניסטית גאה שהיא גם האישה המכובדת ביותר באותו הרגע.

על הכותבת איזבל בן אהרן

ילידת קרית ביאליק, כבת 28. מאז ומתמיד אוהבת לכתוב, בעיקר מאמרים וסיפורים וקצרים.

תגובות

  1. דווקא הם פותחים דלת. ואז בבוקר פותחים אותה שוב, וסוגרים אחרי שאת יוצאת.

  2. שלומי

    איזבל
    כל הכבוד על המאמר
    במיוחד על החלק האחרון בפסקה הראשונה, מראה על אובייקטיביות ורק בגלל זה אני אגיב.

    אני לא חושב שכל מה שתיארת נכון
    אולי לא יפתחו לך את הדלת של האוטו
    אבל בהחלט יתנו לך להכנס ראשונה בדלת
    ובהחלט יתיחסו אליך בנימוס
    ובטוח שיתנו לך להרגיש אישה

    אני לא יודע מול איזה גברים את מתמודדת אבל אני לא מכיר את המציאות הזו (ואני לא מדבר על עצמי)

    זה לא בסדר להכליל….

    • אני חושבת שזה לא כל כך לעניין שגבר יבוא וישפוט את המצב הזה מפני שה לא אתה שיוצא עם גברים ומקבל את תמונה הכוללת – זה שאתה כזה זה נהדר ואני מאחלת שכל הגברים יהיו ככה – אבל זה ממש לא המצב!
      מי אמר שלהיות פנימיסטית אומר שלא צריך להתייחס אליך יפה, ח.ח איזבל על המאמר.

  3. איזבל אפשר להסתכל על זה כך שלפחות הוא לא הזיז את הכיסא והשאיר אותו שם כדי שתפלי 🙂 בכל מקרה הכוונה שלא הכל שחור! גברים מתנהגים כך היום משום שהנשים משדרות (עם או בלי קשר לדרישת השוויון שלהן) שהן מפוקחות יותר ו”שמע אני לא ילדה” ומשדרות “אל תהיה כבד” והרבה נשים לא יהססו לזרוק הערה של “מה הקטע” אם הגבר יזיז את הכיסא לכן אף גבר לא ירצה להכנס לזה.. יש גם אווירה של “חפיף” כך שזה יתפס כן כמשהוא “כבד”. יש עדות שזה יותר מקובל כמו הרוסים וכשאת שדורשת את הכבוד הזה מסתכלת מהצד זה נראה שהם ענתיקות או איך אומרים המרוקאים – ALA BASHL..
    לסיכום כדי לדעת אם גבר מכבד צריך באין ברירה להסתכל על דברים אחרים אולי יותר חשובים (תחלס).
    נ”ב:
    אני כמו מיץ פטל יודע מי את ואת לא יודעת מי אני 🙂 ולא נראה לי שתהיה לך בעיה עם גברים! איזבל ב”ה בהצלחה!!!

  4. חיימון

    נשמע לי שאת מסתובבת בחברת הגברים הלא נכונים…
    ועכשיו ברצינות, הרי שלא כל הגברים קיבלו אותו החינוך ולא כולם ניחנים באותן תכונות כך שאי אפשר לצפות מרוב הגברים לעשות תמיד את אותן מחוות שנשים חולמות עליהן.
    דבר שני וחשוב לא פחות, היום נשים נוטות לזלזל במי שמכבד אותן במקום להעריך דבר שבעצם מביא אותנו לנקודה בדיוק שאת מובילה אליה.

    מקווה שיהיה לך רק טוב בתחום,

    חיימון

  5. ממש הזדהתי עם הכתבה.
    הרגשתי, שאת פשוט מספרת את הסיפור האמיתי על היחסים שבינו ובינה.
    מקווה שתעלי עוד מאמרים בקרוב, את פשוט מעלה על הכתב את הסיפור חיים שלי ושל עוד בנות רבות.
    נמאס כבר לקרוא על סיפורי סינדרלה הטיפוסיים.
    הגיע הזמן להגיד את כל מה שהבנות בסופו של דבר מייחלות לעצמן

  6. לפני שנזיל דמעות ונתרפק על ימים בהם התקיימו אבירים למיניהם חשוב לזכור כמה דברים:
    1. ההתנהגות ה”אבירית” הינה תוצר של הפרדה מגדרית קשיחה. כלומר: נשים צריכות לנהוג- כך, וגברים צריכים לנהוג- כך (לפתוח דלתות, לקום כשאישה נכנסת לחדר וכו’)..תודה לאל שהיום אנחנו חיים בעידן קצת יותר מתקדם שבו תפקידי המגדר קצת התערבבו (הדגש הוא על קצת) ומה שנחשב בעבר גברי יכול היום גם להתלבש על אישה ולהפך..זו שבירה מבורכת של קטגוריות מגדריות מקובעות וזה רק מאפשר לך כאישה לעשות הרבה יותר דברים ולהרגיש איתם בנוח מאשר למישהי שחייתה פה לפני 50 שנה..
    2. עם היחס המצועצע והבנאלי מגיע גם בד ובד דיכוי. כאשר מתייחסים לאישה כאילו היא בובת פורצלן עדינה ומפונקת, כאילו היא לא יכולה לפתוח את הדלת בעצמה,להתיישב לבדה ליד השולחן או להרים לעצמה את התיק- בעצם מתייחסים אליה כאל נחותה מן הגבר. זהו יחס “מפנק” ומוקיר שבעצם מסתיר תחתיו דיכוי ואמירה מסוכנת מאוד ממנה אנו מנסות להשתחרר כבר שנים.

    לכן, אל לנו להתרפק על זמנים עברו אלא להנות מן העובדה כי כיום גם אישה יכולה לפתוח את הדלת לגבר ולהרגיש שווה לו וחופשיה מרגשי נחיתות ודיכוי חברתי..

  7. לדעתי צריך לחשוב על הדברים בגדול, מה נותן לנו הרגשה טובה. הרי זה לא יפתיע אותכן ןאותכם אם אני אגיד שאישה צריכה קודם כל תשומת לב ושהגבר יהיה קשוב אליה, ,ירגיש אותה, באותה מידה שהיא עושה את זה. אך זה לא דבר שבא בטבעיות אצל הגברים, חייבים לדבר, לא בטענות: למה לא פתחת לי את הדלת?! אלא לרמוז שכאשר הוא פותח את הדלת לפניך או מביא פרח לפגישה זה גורם לך אושר, כאשר הוא פותח את הדלת של האוטו זה נותן לך הרגשה כי אכפת לו שתצאי בשלום מהאוטו ולא תקבלי מכה 🙂 אך יותר מכל חשוב זה לתת לו הרגשה שהוא עושה את זה לא כי את מחונכת והוא לא, אלא שיש משמעות לפעולות אלו, שזה עושה אותך יותר מאושרת, הרי בסופו של דבר זה אינטרס שלו גם.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *