סיפור קצר: כשהגענו למכון ראינו בחוץ הפגנה של "תנו לאנשים להתרבות". איזה פרימיטיביים. הרי ידוע שאם את לא הולכת על השבחה את הורסת את הסיכויים של הילד שלך לחיים נורמליים

הפרעה מלאכותית

הכל התחיל כשאני ודיטי החלטנו להביא ילד. הכל נראה מבטיח, אנחנו חברות מאוד טובות ושתינו רצינו ילד. אפילו גרנו ביחד פעם במעונות של האוניברסיטה וכבר אז מאוד הסתדרנו. בן הזוג שלי, ארז, לא ממש התלהב. “תינוק בוכה המון ואת תהיי נורא עייפה ולא יהיה לך זמן בשבילי. חוץ מזה אני לא מסתדר עם דיטי.” כל כך צפוי, חשבתי לעצמי. הסברתי לו שזה מאוד חשוב לי שיהיה לי ילד ודיטי היא השותפה הכי מתאימה לזה מבחינתי. אמרתי, ששתינו נגור ביחד רק בתקופה הראשונה, כשהתינוק יהיה מאוד קטן, ואחר כך כל אחת תגור בדירה שלה. “ומה יקרה אם פעם אני ארצה ילד ולך כבר יהיה אחד?”. הסתכלנו אחד על השניה ושנינו פרצנו בצחוק. אחד הדברים שאני הכי אוהבת אצלו זה שתמיד הוא יודע להגיד את הדבר שיצחיק אותי וישבור את המתח.
מצחיק, מצחיק, אבל פעם בני זוג באמת היו מביאים ילדים ביחד. אני מדברת על בני זוג מאוהבים עם סקס משגע ורומנטיקה, לא סתם חברים טובים. במקום לשמור על הרומנטיקה, בני זוג כאלו היו חותמים חוזה, מביאים ילדים ביחד וחיים ביחד באותו בית. בנוסף לכל הטעויות האלו, הם גם היו מבטיחים לא להיות עם אחרים כל עוד הם ביחד ומאוד כועסים אם זה לא היה מתקיים. נו באמת, כמה נאיביים אפשר להיות? ברור שהרומנטיקה והסקס היו נגמרים אחרי כמה שנים של הסדר כזה. אחרי שאחוז ביטול החוזה התקרב למאה אחוז ובזכות ההתקדמות בהפריות, אנשים הבינו שזה לא עובד ודברים התחילו להשתנות. היום זה נראה ממש פרימיטיבי, כל רעיון המשפחה המיושן הזה. איך אפשר להפיל כזה עומס על קשר אחד? גם רומנטיקה, גם סקס, גם אחריות משותפת על ילדים וגם מגורים משותפים? בסוף הרי ממילא רק חלק מכל הדברים האלו נשאר, אז בימינו מתחילים מראש עם פחות. יש בן זוג לרומנטיקה וחבר או חברה טובה להורות. אבל לא התכוונתי לתת כאן הרצאה בהיסטוריה. איפה היינו? דיטי ואני עשינו בדיקות גנטיות, כמו כולם, והתלבטנו לאיזה מכון השבחה ללכת, ממשלתי או פרטי. מצד אחד, בממשלתיים את אף פעם לא יכולה לדעת איזה גנים ישימו לך, כי זה מה שהממשלה חושבת שצריך. למרות שאחרי הבלגן שהיה עם השבחות החיילים, הממשלה התחייבה להסביר להורים מה תופעות הלוואי של כל גן שמשנים. אבל לכי תסמכי עליהם שלא ימצאו דרך לעבוד עליך. מצד שני, בפרטיים, תמיד יש חשש לאיזה שרלטן שישים לך את הגנים שלו ולכי תוכיחי את זה אחר כך. אז הלכנו לממשלתי.
כשהגענו למכון ראינו בחוץ הפגנה של “תנו לאנשים להתרבות”. איזה פרימיטיביים. הרי ידוע שאם את לא הולכת על השבחה את הורסת את הסיכויים של הילד שלך לחיים נורמליים. דבר ראשון, הוא פחות עמיד למחלות. יש גנים ובתי ספר שלא מסכימים לקבל ילדים אם אין להם תעודת השבחה עם כל השיפורים הבריאותיים. אני דווקא מצדיקה אותם, מי רוצה לקחת אחריות על ילד לא עמיד גנטית? ידוע גם, שילדים שנולדים ברבייה טבעית פחות שקטים ולא ישנים בלילה. מי צריך את כל הבלגן הזה? אני לא מדברת איתכם על ההשבחות היקרות, שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו, אלא על סל הבריאות הבסיסי, שמגיע לכל אחד. יועצת ההשבחה הייתה מאוד נחמדה, הרבה יותר ממה שאתה מצפה מאנשים מהמדרג שלה, אבל לא לי ולא לדיטי הייתה סבלנות לשמוע את כל ההסברים שלה. כולם יודעים שההשבחה הבסיסית מקנה עמידות למחלות ומאריכה את תוחלת החיים. לא ממש עניין אותנו איך ולמה ומה תופעות הלוואי שלה. כי איזה ברירה יש לנו? מה שעניין אותנו זה התוספות. נו, “יופי וחן” ו”אינטליגנציה”. היועצת הראתה לנו כמה פרוספקטים ואמרה משהו על זה שלא מומלץ לעשות יותר מדי שינויים, כי בכל זאת הטבע יותר חכם מהאדם. אם הטבע היה כזה חכם, למה פעם אנשים היו מתים משטויות כמו איידס? לא התייחסנו אליה יותר מדי ברצינות, אבל נבהלנו קצת מהמחירים. אם את רוצה תינוקת יפה, שתגדל להיות חתיכה וחכמה, את צריכה להיפרד ממשהו שקרוב למשכורת שנתית. חשבנו קצת והחלטנו לוותר קצת על אינטליגנציה, כי מי רוצה ילדים שאי אפשר להבין מרוב שהם חכמים? ולרדת קצת עם היופי, כי יופי זה ממילא עניין של טעם. בכל מקרה, אנחנו לא רוצות להסתכן בשדרוג. היינו די מרוצות מההחלטה שלנו. עכשיו נשאר לנו רק לשאוב ביציות ולחתום על חוזה. יועצת השבחה אמרה שהביצית שלי יותר מתאימה להפריה ולכן יפרו את הביצית שלי בעזרת כרומוזומים מהביצית של דיטי. החלטנו מראש, שזו שהביצית שלה תופרה, תהיה בהריון. דווקא די שמחתי שזאת אני, למרות כל אי-הנוחות של ההריון.
הכל היה טוב ויפה ולא הייתי מטריחה אתכם בסיפור כל כך בנאלי ושיגרתי, אם לא התוצאות של בדיקת מי השפיר. התקשרו אלינו מהמכון וביקשו שנגיע. זה כבר לא נשמע כל כך טוב. כשהגענו לשם, התקבלנו מיד ליועצת ובחדר שלה היו עוד שני גברים ואישה, שלא הכרנו. כולם הסתכלו עלינו ברחמים. אחד הגברים הציג את עצמו בתור ד”ר כהן והתחיל להתנצל. הוא אמר שלמרות שהתהליך בטוח כמעט ב- 100% ושכמעט תמיד יש הצלחות, הם עדיין לא שולטים בכל הפרטים ולטבע יש דרכים משלו. איך שהוא התחיל לדבר על הטבע, הבנתי שמשהו חמור מאוד קרה, אבל לא דמיינתי, שהמשפט הבא שלו יהיה: “לצערנו, התינוקת שלכם משודרגת למעלה.” דיטי התחילה לבכות. ואז האישה אמרה שהיא עובדת סוציאלית ובמקרים כאלו המדינה מוכנה לעזור כדי לפצות על הטעות ולאפשר לנו לגדל אותה לפי המדרג שלה ועוד כל מיני דברים, שעברו לי ליד האוזן. על מי היא חשבה שהיא עובדת? המדינה תשלם את המינימום, שיאפשר לנו לשלוח את התינוקת לגנים ולבתי הספר של המדרג, שאליו התינוקת תהיה שייכת. המינימום הזה לא יאפשר לנו לקנות לה את הבגדים שהחברים שלה ילבשו, או לגור בבית דומה לבתים שלהם. לכולם יהיה ברור, שהיא משודרגת ושההורים שלה לא מהמדרג שלה. אם לא ניקח את הכסף ונשלח אותה לבתי הספר של המדרג שלנו, היא תמיד תהיה הכי חכמה והכי יפה שם ויהיה ברור לכולם שהיא לא שייכת. היא תהיה יותר חכמה משתינו ולא נוכל לתת לה את העזרה והתמיכה שהיא תצטרך. כך או כך, הטעות הזאת דנה אותה לחיים קשים. הדבר שהכי פחדתי ממנו קרה – תהיה לי ילדה מעורבת. אתם מבינים, אתה נולד למדרג ומת במדרג, כך זה היה תמיד. הגנים שאתה מקבל דואגים לכך, שיהיו לך יכולות מסוימות, שיאפשרו לך הכנסה מסוימת והשבחה בהתאם. אף אחד לא רוצה ילד מעורב. לא חשבתי שזה יכול להיות יותר גרוע עד שהגבר השני אמר שהוא מהוועדה, ועדיין לא הגיעו התוצאות של הבדיקה האחרונה. הוא לא היה צריך לפרט איזו בדיקה זאת או מאיזו וועדה הוא. שתינו ידענו. אז עכשיו אנחנו מחכות בבית לשמוע מה התוצאות של הבדיקה האחרונה. דיברנו על זה והחלטנו שבכל מקרה לא נעשה הפלה. איך אפשר לוותר על תינוקת שבועטת לך בבטן? ארז אומר שאנחנו לא נוהגות בהיגיון, ושההורמונים שלנו שולטים בנו. אני אומרת לו שהוא אכזרי. הוא שואל, מה כל כך נורא שהורים רוצים שהילד שלהם יהיה דומה להם? מה תעשי אם התשובה תהיה חיובית? את מבינה שתהיה לך ילדה מקורית, יצירתית עם מחשבה משלה? אז מה, אני אומרת לו, אף אחד לא מושלם.

על הכותבת סמדר לאון

נשואה + 2, הייתי קצינה במודיעין חיל אויר, טיילתי בחו"ל ואני ד"ר לפיסיקה (מצב מוצק). עכשיו אני עושה פוסט דוקטורט בפיסיקה שימושית

תגובות

  1. buttercup

    אבל למה ממוקם רק ב”מאמרים נוספים”??

  2. לילית-נסיכת האופל

    אותך לעמיה ליבליך (“סדר נשים”)
    ו-אלדוס האקסלי (“עולם חדש מופלא”)

    יפה לך מדע בדיוני
    🙂

  3. יעל חן

    וואו, סיפור חזק ביותר. ממש אהבתי, נשמע כמו התחלה של משהו…הייתי מפתחת את זה. ממש מעניין. באמת למה זה במאמרים נוספים, לוקח בסיבוב הרבה מאמרים שמתפרסמים כאן. קצת יצירה מקורית

  4. לירון

    משעמם ולא נחוץ

  5. עוד גבר

    לי נראה שהושקע בסיפור מאמץ ודימיון
    אבל אני שואל: האם לא ניתן היה להשיג יותר
    אם הטיעון היה מובא בצורה ישירה וסדורה
    ולא כסיפור? בצורה שתאפשר יותר דיון ועניין?

  6. סמדר

    על התגובות.
    אני מסכימה עם הביקורת. יש כאן כל מיני רעיונות שעלו לי תוך כדי לימוד גנטיקה ועטפתי אותם בעלילה. לכן הנטיה להרצות על הדברים במקום להראות אותם. למה טרחתי לעטוף את הרעיונות במסגרת של סיפור? כי המחשבה היא על מה אולי יקרה פעם, עם האפשרויות שמסתמנות כיום. השאלה היא האם תהיה לנו מספיק משמעת והבנה לתוצאות האפשרויות של הנדסה גנטית בבני אדם. אי אפשר לענות על זה היום, אפשר רק לקוות שלא נטעה יותר מדי.ל”השבחה” הגנטית יש עוד צד מאוד מסוכן שלא עמדתי עליו בסיפור. אם ידאגו לכך שלהרבה בני אדם יהיו אותם גנים שנחשבים עמידים יותר, המין האנושי יסתכן בירידה של השונות הגנטית שהכרחית לשימור הגזע. נהיה פחות עמידים למחלות חדשות ולתנאים משתנים. לי זה נראה מאוד מסוכן, להתערב באבולוציה, אבל רופאים עושים את זה כבר שנים.

    • עוד גבר

      אני מסכים (לעניות דעתי, הצנועה) שעלולה להיות בעיה עם
      ההנדסה הגנטית, מצד שני, אני מעריך שקשה ואולי אי-אפשר
      לעצור את ההתקדמות בתחום. כבעלת ד”ר לפיסיקה את בטח מבינה
      בנושא החלקיקים בערך פי מיליון (לפחות) ממני, לכן תסלחי
      לי אם אני טועה: לעניות הבנתי בתחום, פעם חשבו שהעולם בנוי
      מאטומים (“אטום” – בלתי ניתן לחלוקה), היום כבר יודעים
      שיש תת-חלקיקים מסדר מסוים (עוד כמה חלוקות). מי מבטיח
      שבעתיד לא יתגלו עוד תת-חלקיקים לתת-חלקיקים שידועים היום
      ויותר “גרוע”… אולי אין סוף לחלוקה… 🙂 כך, אולי, גם
      בנוגע לגנים, הידע היום, מוגבל, מן הסתם, להיום. אולי
      בעתיד יגלו עוד תגליות שהיום לא ידועות… מה שלא מבטיח,
      אולי, שליטה מלאה במנגנון – אבל, אולי זה דווקא כן תהליך
      סופי ומתכנס. אין ספק שיש כאן בעיות מוסר וכנראה שצריך
      לנסות להתמודד איתן… גם אם יש לי בקורת על הדרך 🙂
      העלת נושא חשוב לדיון.

      • סמדר

        מה שכתבת על פיסיקה נכון. פעם חשבו שהאטום הוא חלקיק היסוד, ואז גילו שיש בו אלקטרונים ניוטרונים ופרוטונים. ואז גילו שהפרוטונים והניוטרונים מורכבים מקוורקים. עכשיו יש תורה חדשה שאי אפשר להוכיח בינתיים – תורת המיתרים. הרעיון הוא שחלקיקי היסוד הם בעלי מימד גבוה מאפס (מימד אפס – מימד של נקודה.) כלומר מיתרים או ממברנות.

        בביולוגיה המצב אחר – מרכיבי היסוד של חלבונים ושל חומצות הגרעין למשל, ידועים. אפילו הרצף של חומצות הגרעין ב – DNA ידוע. המורכבות בביולוגיה היא באינטרקציה בין חלבונים, בביקורת לביטוי גנים, באינטרקציה בין גנים ובתפקוד של המערכות השונות בתא. מרכיבי היסוד פחות או יותר ידועים, חוקי המשחק הם הבלתי ידועים.

        יודעים לבצע הנדסה גנטית בתאים כמו חיידקים ושמרים. יש סיפריות שלמות של מוטציות. היכולת שלנו להנדס יצורים חדשים גדלה מיום ליום. האם נעמוד בפיתוי לשפר את עצמנו גנטית? לא נראה לי. אולי זה יהיה כמו עם פצצת האטום – קודם כל מנסים, אחר מבינים מה הנזק ומנסים להזהר.

        • עוד גבר

          מה שידוע היום, יפה וחשוב, זה עדיין לא אומר
          שמחר לא תתגלנה – גם בתחום זה – תגליות שיכולות
          להוסיף מימד למה שקיים (בניגוד אולי למה שכתבת).
          אגב נושא השונות והשימוש ב-DNA של פרט כזה
          או אחר/ת: ייתכן שיהיה ניתן לסנטז באופן מלאכותי
          חומר/ים כאלה ואז להגדיר מה רוצים (איזה גנים
          (או מה שלא יהיה) שרוצים מא’ ואת ת’)
          אפשר גם אז לייצר שונות – מגוון רחב, שכפי שטענת,
          שיש לו יתרונות רבים על פני אחידות (ואני מסכים) וגם אולי,
          לייצר אדם יש מאין, אולי כמו ש”לא צריך” זרע, “לא
          יזדקקו” לביצית ואולי אפילו לא לרחם ואז כל ההריון יהיה
          בסביבה מלאכותית!…
          (לא שאני בעד או נגד, או שאני בקיא בתחום, אני רק
          מעלה את האפשרות התיאורטית, למיטב הבנתי וידיעותי).
          אם כבר “מדע בדיוני” אז כבר… 🙂

          • עוד גבר

            טוב, בכפוף לכך שאני לא מומחה לתחום…
            קראתי עכשיו כתבה בעיתון שמדברת על זה
            שגנטיקאים באוניברסיטה בארה”ב טוענים
            שגילו אולי שיש עותק גיבוי “סודי” שלא נמצא
            בדי-אנ-אי אלא כנראה ב-אר-אנ-אי – זה
            מתייחס לצמח כלשהו. אם הבנתי נכון,
            בכתבה כתוב שזו יכול לערער את מה שהיה
            ידוע עד היום לגבי (חלק?) ממנגנון התורשה.
            אם זה נכון זה מחזק את מה שניסיתי לטעון
            בראשית תגובתי הקודמת מלפני כשנתיים…

  7. אנאבל לי

    מדע בדיוני??
    או שאולי כבר לא?
    האם בעתיד הלא רחוק אחרי שיגלו איך מפרים גם בני אדם ולא רק כבשים, נשים יוכלו להפרות את עצמן ללא עזרת המין השני.

    אהבתי את הסיפור, ומתוכו עלו אצלי המון שאלות. אחת מהן היא האם נשים בכלל ימשיכו לחיות עם גברים בעולם כזה? האם (אמאל’ה, סליחה מראש מהגברים באתר, לא להרוג אותי) גברים כמו ארז אכן ימשיכו אכן להתקיים בעולם כזה שבו הפרו ורבו יהיה שייך אך ורק לנשים ולנשים בלבד.
    ואיזה עולם זה יהיה? עולם שבו ישלטו ויחיו רק נשים. יותר טוב? יותר רע? מלחמות, שנאה, אלימות או שאנו צפויים לגן עדן עלי אדמות?

    כי לפי ההגיון מבחינה אבולוציונית סביר להניח שייכחדו הגברים בעולם שבו הנדסה גנטית תביא רק בנות. (זה מה שהבנתי שהפרייה כזו מביאה בדרך כלל בנות לא? או שאני לחלוטין בורה?)

    וסמדר, אני אגלה לך בסוד שגם אני מתעסקת עם הנושא הזה די הרבה ואפילו… המממ.. כתבתי פעם התחלה של סיפור בדיוני על עולם כזה, שהיום הוא לא נראה כל כך בדיוני. אם פעם יבוא לך לקרוא… המממ. סומק קל.

    כנראה שאנחנו באמת תאומות, גם בדברים שמעסיקים אותנו.

    🙂

    • סמדר

      לשלוח אלי את הסיפור או לפרסם אותו כאן, בתגובות. מה שנוח לך.
      את צודקת בקשר לזה ששתי אימהות יכולות להביא רק בת, כי לשתיהן רק כרומוזומי Y. לגברים גם כרומוזום X.

      אני מאוד מקווה שזה לא יהיה כמו שאני מתארת. שימשיכו להיות גברים ונשים ולהביא ילדים ברביה טיבעית. ההתפתחות של החיים נמשכה מיליארדי שנים. מינים שלא נכחדו הם אלו ששמרו על מספיק שונות גנטית שאיפשרה להם להתמודד עם תנאים משתנים. אם לאדם לא יהיה מספיק כבוד והבנה לטבע ויתבצעו שינויים בקצב מהיר אולי נגמור כמו הבננות. כביכול שיבחו אותן וצמצמו את הזנים שלהן ועכשיו זאת רק שאלה של זמן עד שיכחדו – הן פשוט לא עמידות למחלות.

      כבר עכשיו נולדים ילדים שהטבע לא היה מאפשר ומומתים עוברים שהטבע היה מאפשר להם לחיות. אני לא יודעת אם זה טוב או רע. ההורים בטוח חושבים שזה טוב. אולי צריך לחשוב על המין האנושי כעל ניסוי של הטבע ביצורים חושבים. לא ילך – לא נורא.

  8. נראה כמו התחלה של סיפור נפלא.

    • סמדר העצלנית

      אבל לי יש בעיה עם לפתח משהו שהרעיון לגביו כבר ברור. בגלל זה אני אף פעם לא אהיה סופרת, אין לי את הסבלנות הדרושה. רעיונות ודמיון יש לי, אבל להפוך דברים כאלו לסיפור טוב – זה משהו אחר.
      אני חושבת שיש אנשים עם כשרון לברוא עולם עשיר עם עומק ודמויות רב מימדיות, בלי יותר מדי לחשוב על זה, זה בא להם מהבטן, מאיזושהי רגישות מולדת.
      לא נורא, יש לי כשרונות אחרים. 🙂

  9. Blackflag

    חבל שאני ישר פוסלת את המאמרים ב”מאמרים נוספים”, ומזל שלפעמים אני חושבת קצת… כי אחרת הייתי מפספסת את הסיפור הזה ואת הדיון, הצנוע אמנם, אבל מעניין, שהתפתח בעקבותיו.

    מחריד ומבעית הרעיון, כמובן. אבל הסיפור נהדר.

  10. לאף אחד זה לא מזכיר את הסרט “מה קרה בגטקה”?
    בכל מקרה, אלו רעיונות מעניינים ומפחידים.. הרעיון של חיים משופרים קורץ, אבל באיזה מחיר?

  11. קרמנסיטה

    הזכיר קצת את The Handmaid’s Tale של מארגרט אטווד, עם הנושא של “מדרגים”, רק הרבה יותר ליברלי… כל הרעיון של ההתערבות בדרך הטבע והלבן ושחור המתלווים אליו תמיד קצת הפחיד אותי – איפה נמצאת דרך האמצא בין הקיצוניות המתוארת בסיפור לבין הקיצוניות השוללת פרוגרס לחלוטין?
    אולי הסיפור עצמו קצת פלסטקי, אבל יש בהחלט על מה לחשוב כשקוראים אותו.

  12. שושנה

    לא הבנתי בדיוק למה התכוונו פה מישהו יכול להסביר לי בבקשה

  13. נסיך החלומות

    כמאמר בבננות זה “ככה ככה” כחובב מדע בידיוני לא חיבבתי את הסיפור.
    רעיונות טובים יש שידרוג למעלה כחיסרון ,השקעה כספית בשידרוג המנותבת בין יופי לשכל
    וכתיבתך הגיונית ברורה אך יבשה , צפויה ומרושלת מידי.
    מדוע לא להשקיע בשפה ,בתיאור הכללי,אוירה צבעים רגש.
    איזיק אסימוב כתב סיפור קצר בנושא זה מבוסס על רעיונות דומים(ויש לאסימוב רקע מדעי בנושא גנטיקה)-ממליץ בחום.
    ברור שהפורמט מגביל אך כל הסיפור נשמע כשיחה שלך עם חברה בטלפון.
    פירסמת בבננות ,בחרת מדע בידיוני קחי סיכון(ספרותי )נוסף.:-)

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *