סיפור קצר לוולנטיינ'ס: "מה הבעיה? תקנה לה זר ורדים או איזה דובי שמחזיק לב וגמרת עם הסיפור"

יום רביעי הגדול

“אתה חייב.”
“מה זאת אומרת חייב? אני לא חייב להיות רומנטי דווקא בתאריך מסוים, אני רוצה להיות רומנטי כשבא לי.”
“ומה עם היומולדת שלה?”
“זה לא אותו דבר. חוץ מזה, זה בכלל חג של נוצרים.”
“זה לא מה שאמרת כשיצאנו בסילבסטר. בכלל, שחר, זה לא קשור למה שאתה רוצה, זה קשור למה שמצפים ממך – ובוולנטיינ’ס חברה שלך מצפה למחווה רומנטית. אם אתה רוצה להיות רומנטי וספונטני בשאר השנה – לך על זה; היום – יש כמה קדושים שתצטרך לעבור דרכם קודם. מה הבעיה? תקנה לה זר ורדים או איזה דובי שמחזיק לב וגמרת עם הסיפור.”
“ככה אתה מכיר אותי? שאני אלך על משהו כזה בנאלי? אם כבר מתנה, אז שתהיה מקורית.”
באותו רגע עוד לא הבנתי לאיזה בוץ הכנסתי את עצמי.
זה לא צריך להיות כזה מסובך, חשבתי לעצמי, תמיד יש לי רעיונות מקוריים. אני פשוט אסתובב במרכז תל אביב, בין החנויות, והרעיון יקפוץ לי. אחרי שלוש שעות הליכה ואוטובוס שהשפריץ עליי ממיטב הג’יפה של אלנבי פינת בן-יהודה, הגעתי למסקנה שאולי כדאי לעצור ולהפעיל את הדמיון במקום את הרגליים. התיישבתי על ספסל וחשבתי: אולי אני אכין לה חולצה עם הדפס “שחר אוהב אותי”? לא, היא בטח תחשוב שזה מפגר. אולי שרשרת עם תליון שעליו חרוטים השמות של שנינו? לא, היא לא בת 17. אני יודע, טבעת עם חריטה פנימית של משפט אהבה. פשוט גאון.
דילגתי לי לעבר חנויות התכשיטים במעלה רחוב אלנבי ונכנסתי לחנות יפה, עם מוכרת שנראתה לבבית במיוחד. עברתי בין הטבעות השונות עד שעיניי נעצרו על אחת ספציפית, שנראתה מיוחדת ועדינה.
“אני רוצה את הטבעת הזאת. ואם אפשר, שיחרטו בחלק הפנימי את המשפט ‘אהבה ללא גבולות’.”
“בחירה יפה, וגם משפט יפהפה. מזל טוב.”
“מזל טוב?”
“כן, עם טבעת כזו אני בטוחה שהיא תגיד לך כן.”
“לא, זו לא הצעת נישואים. סתם לוולנטיינ’ס,” נבהלתי.
“אה, אתה לא הולך להציע, אוקיי, אני רק מקווה שהחברה שלך לא תתאכזב.”
טוב, אחרי יציאה כזאת אין מצב שאני קונה טבעת. זזתי מהר לאגף השרשראות ובחרתי שרשרת כסף פאנקיסטית עדינה. “אני רוצה את זאת, עם הכיתוב שרציתי לטבעת בסוגר.”
“זאת באמת בחירה יותר טובה. באמת שרשרת יפהפייה, ואני בטוחה שהיא תאהב אותה. זה 1,250 שקל, אבל אני אעשה לך אותה ב- 1,150.”
לאחר בחינה קצרה של המצב הגעתי למספר מסקנות: א. אני אוהב את חברה שלי; ב. אני גם אוהב לאכול לפחות ארוחה אחת ביום; ג. יש לי העדפה ברורה לשינה במיטה על פני ספסלים ציבוריים; ד. בהתחשב בסעיפים א’ – ג’ אולי כדאי לחפש מתנה אחרת.
יש לי, אני אכין תמונה מוגדלת של שנינו יחד, במסגרת עץ מיוחדת. זה בטח לא יעלה לי יותר מדי. תוך רבע שעה כבר ירדתי מהאוטובוס ביפו ונכנסתי לחנות תמונות. הוצאתי מהארנק תמונה קטנה שלי עם נירית והגשתי אותה למוכר.
“אני רוצה להגדיל ולמסגר אותה. בערך חמישים על חמישים. זה אפשרי?”
המסגר הסתכל בתמונה בעיון ומיד השיב “חמודה החברה שלך, אין בעיה. ואיזה מסגרת אתה רוצה?” אמר והחווה לעבר קיר שעליו היו תלויים עשרות פינות-מסגרת מעץ וממתכת. לאחר התבוננות ארוכה בתצוגה הצבעתי על מסגרת עץ חומה כהה, שנראתה ישנה-חדשה ופחות מצועצעת מהאחרות, “זאת”.
“מצוין, מסגרת יפה. טוב, תתקשר אליי בשישי בבוקר ואני אגיד לך אם היא מוכנה.”
“מה שישי? אני חייב אותה להיום בערב,” כבר איבדתי את הסבלנות.
“אני לא אספיק להכין אותה להיום, יש לי המון עבודה. אולי תקנה לה איזה ציור יפה במקום?”
הייתי כל כך עצבני שאפילו לא עניתי לשאלה, רק אמרתי תודה ויצאתי במהירות. זהו. די, נשבר לי. נשבר לי מהחג האידיוטי הזה ומכל הפלצנים עם המתנות הקיטשיות שלהם. אם כבר נכנעתי, אז לפחות אהיה מקורי ויהי מה!
אחרי עוד שלוש שעות של שיטוטים בכל חנות אפשרית הגעתי לדלת הדירה של נירית, מותש ומובס, ביד אחת זר של תריסר ורדים אדומים וביד השניה דובי כחול שמחזיק לב אדום עם הכיתוב “I LOVE YOU”. נירית פתחה לי את הדלת במבט עייף: “אוי מאמי, טוב שבאת. המבחן הזה הורג אותי, אני כבר לא יכולה להסתכל על התרגילים האלה.” ואז ראתה את המתנות ועל פניה עלה חיוך גדול. “איזה מתוק. מה, חשבת עליי? איזה חמוד.”
“זה לכבוד הוולנטיינ’ס,” אמרתי בשקט.
“אוי נכון, זה היום. איך שכחתי מזה לגמרי.”
בת זונה!
נירית הביטה במבט המאוכזב שלי ופרצה בצחוק. “טיפשוני, חשבת שבאמת שכחתי את זה? יש לי בשבילך משהו קטן.” היא הובילה אותי לחדרה ומשכה שקית לבנה מאחורי מיטתה. מתוך השקית היא הוציאה חולצת טי שחורה שעליה הודפס באותיות לבנות, “נירית אוהבת אותי.”
ידעתי שיש סיבה שאני אוהב אותה כל כך.

תגובות

  1. נורית

    תגידו, אני היחידה שממש לא מתלהבת מהקיטש והמסחרה האלה??
    מה הקטע עם הדובונים, הלבבות והוורדים? זה מעושה עד כדי בחילה…
    אני מעדיפה שבן זוגי יגיד לי שהוא אוהב אותי סתם ככה כי בא לו, לא בגלל שמישהו החליט שצריך… היום הזה פשוט מוציא לי את כל החשק לזה.

  2. אני לא מבין מה הסיפור הגדול. אני כותב לך מגבר לגבר – אף אחת לא ביקשה ממך למצוא תרופה לאיידס למענה (ואם כן, אז הצרות שלך הרבה יותר משמעותיות מ”לקנות דובי כחול או ורוד?”. לך, טייל בעולם) בסך הכל היא רוצה שתגרום לה להאמין שאתה חושב עליה גם בשעות בהן אתה לא חוזה בחלק העליון של הקרקפת שלה בזמן שהאף שלה נוגע לסירוגין בחיבור בין שיער הערווה לבטן שלך. וביננו – זה מגיע לה! אם היא, ע”י מה שהיא מגדירה “ביטוי אהבה לבן הזוג”, יכולה לדעת בוודאות אם הוספת עמבה לשווארמה אתמול בהפסקת צהריים – אתה יכול להטריח את עצמך ולקנות לה דובי ורוד-עם לבבות קטנים-נצנצים שע”י לחיצה על הבטן צווח בקול מתכתי איי לוב יו. (וביננו – זו עסקה משתלמת. יש לך מושג כמה זה היה עולה לך בחוץ??)
    ואין צורך במקוריות יוצאת דופן. אתה יכול לתת לזוגתך כל פעם ורד אחד בודד (5-8 שקלים בכל חנות פרחים. אתה מקבל עם זה גיבסניות, עטיפת צלופן שקופה, סרט אדום וחיוך מהמוכרת שאומר “אוווו איזה חמוד – אוחח מה הייתי עושה לו. חבל שיש לו מישהי”) והיא תשמח כל פעם מחדש. היא עם הכישרון הנשי הטבעי שלה תשכנע את עצמה שאתה מסתובב במהלך כל היום וכל מה שמטריד אותך זה איך תגרום לה להבין שהיא לא יוצאת לך מהראש. משם זה יתגלגל לסיפורי גאווה בפני החברות שלה (הגירסא הנשית ל”סיפורי זיונים לחבר’ה”) שהן בוודאי יפליגו בשיבחך ויעניקו לזוגתך את התחושה שאתה, גם בעוד מליון שנה ועם לשון מסיליקון גמיש, לא תצליח לגרום לה – התחושה שהחברות שלה מקנאות בה!
    עצה שלי: כנס לאחת מחנויות ההמתנות (אתה לא תוכל להתבלבל – הן נראות כאילו בזוקה-מן עבר והקיא שם את נישמתו) יום אחרי חג האהבה. קנה במחיר מבצע (מחיר מגוחך לעומת המחיר בו היית קונה את אותו דבר יום לפני חג האהבה – ו…אין צורך בערבים או משכנתא) סטוקים של דוביים בצבעים שונים שמחזיקים עצמים שונים עם כיתוב I LOVE YOU, סוכריות על מקל בצורת לב עם אותו כיתוב, צינצנות קטנות ובתוכן נייר מגולגל עליו כתוב בכל השפות “אני אוהב אותך” (לכי תוכיחי ש MINHA QUERIDA זה לא “אני אוהב אותך” בסינית), וכל דבר אחר שעשוי בצורת לב, ורוד ומכיל כיתוב עם השורש א.ה.ב.
    שים את כל השלל הזה בארגז במדף העליון בארון (איפה שהיית שומר את חוברות הפלייבוי שלך) וכל כמה ימים, שלוף באופן ארקאי אחד משוכני הארגז ותן אותו לחברתך.
    אני מבטיח לך שחייך וגם חייה ישתנו ללא היכר! (וגם חיי חברותיה שיצליחו לישון פחות בלילות)
    בהצלחה,
    רמי.

    • קודם כל, תודה על ההמלצה. אני חייב לציין שאני מיישם חלק ממנה בדרך קבע (בעיקר העניין של ההעדפה הברורה למחוות רומנטיות ספונטניות ולא תלויות-תאריך).

      דבר שני: מזזזזזזזזזזזלללללללללל טווווווווווווווווובבבבבבבבבב!!!!!

      לכל מי שלא יודע, רמי וכרמית מתחתנים!!!
      (18.2.07 – זיכרו את התאריך)

      מזל טוב, כפרה עלייך!!!!!
      חולה על שניכם!

      נ.ב
      אלעד זה שם לא רע לילד ראשון (וגם לילדה, אם יש לכם ראש פתוח).

    • מתחתן,אה? בעצם,התחתנת. טוב,נו,מה אומר ומה אדבר? יום אחד תקרא מה שכתבת ותבכה איזה כיף היה פעם,כשיכולת להתבדח על “מה נשים אוהבות”.ולא שלא צדקת.קראתי וצחקתי. מזל טוב ובהצלחה.מתקרב היום שדובונים,אפילו דוברי סינית, לא יספיקו.

  3. רינה

    אההבתי, סיפור ממש חמוד

  4. הזיון הגדול, זיין גדול וקשה
    http://mysex123.blogbugs.org/
    סקס

  5. שיפרה

    הטבעת באמת לא משנה לי איך היא נראת , הכי חשוב שהגבר טוב , ועוד יותר חשוב שידע לספק מינית כמו שצריך!
    חבר שלי גורם לי להשפרצות מטורפות
    http://girlofsex.vox.com/
    http://wetclub.xanga.com/
    שיפרה.

  6. רונית

    ואם לא…
    אז יש לך את הטבעת הזאת:
    http://www.shiridiamonds.com/Item.asp?Style=ERWG246

    🙂

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *