יורד גשם ואני לבד עוד מעט תעלה השמש (זה עונת מעבר) ואני עדיין אהיה לבד ועכשיו אני שמה לב שתמיד הייתי לבד

יורד גשם

יורד גשם
ואני לבד
עוד מעט תעלה השמש
(זה עונת מעבר)
ואני עדיין אהיה לבד
ועכשיו אני שמה לב
שתמיד הייתי לבד
בכל העונות
לא שלא היו לי חברים נחמדים
כל פעם שרציתי לשחק
אבל הם היו חברים דמיוניים
כאלה שממציאים ילדים עם בעיות
כדי לעבור תהליכי התבגרות חשובים.
מאוד מאוד חשובים.
פסיכולוגים ממליצים לכבד
את החבר הדמיוני של הילד עד גיל מסוים
גבירתי הפסיכולוגית
תגידי לי, מה תגידי, אם תגלי
שהילד המטופל אצלך
הוא בעצם חבר דמיוני של מטופל של מישהו אחר?
הא?
מה תגידי כשתגלי
שהמטופל הדמיוני שלך
הוא לא יותר מהשתקפות בדלת זכוכית
של ויטרינה עם כלים
בבית של מישהו?
תלכי ללמוד נגרות
תעשי לנו טובה
תמיד אמרת שאת צריכה
לעשות משהו עם הידיים.

על הכותבת קארין ארד

גיל- 3, 28, ו- 90 לחילופין, מין- בררנית, צבע שיער- קורדרוי. כישורים- כישרון נבואי בזמן מחזור, קריאה בטארוט, מאסטר לרייקי, מסאז'ים, פוליגראף אנושי. שאיפות- להיות עשירה עד גועל נפש, להיות סופרת מצליחה מאוד, להיות זמרת גוספל שעושה סיבובי הופעות בעולם, לא למות, למצוא אהבת אמת.

תגובות

  1. רוזבד

    מרגש,
    ממש יופי של שיר

  2. אור סגל

    מצא חן בעיני לשלוח אותה ללמוד נגרות . תמשיכי לרגש אותי יקירתי.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *