כאשר הלכה ממני נערתי לא לבשתי את חליפתי החדשה ולא ירדתי לקפה, רק נכנסתי למכונית הגדולה של אבי והוסעתי דומעת ומתייפחת לביתה

כאשר הלכה

פרידה סופית/ נתן זך

כאשר הלכה ממני נערתי
לבשתי את חליפתי החדשה
וירדתי לקפה
והיו שם שלושה אנשים:
גבוה,
שמן
ורזה.
ולשמן היו שני פרחים אדומים
על החזה.
כאשר נכנסתי וראו אותי,
קם הרזה
והכריז:
זהו
זה.

כאשר הלכה ממני נערתי, לא לבשתי את חליפתי החדשה ולא ירדתי לקפה, רק נכנסתי למכונית הגדולה של אבי והוסעתי דומעת ומתייפחת לביתה.
בדומה למקרים אחרים שכאלה – כאשר כל מיני נערות הולכות וכל מיני חליפות חדשות נגנזות ונדחפות עמוק יותר לתוך הארון עד שנשכחות – ירד גשם.
דמעותיי והגשם, הגשם ודמעותיי, חיבקו אלה את אלו במן אהבה כפויה. עד שהגשם פסק מחוץ למכונית הגדולה ורק דמעותיי סירבו בעקשנות להפוגה קלה, או לפאוזה בחיבוק.
כשהגעתי לביתה של נערתי, השער חרק בחוסר טקט מופגן והכלבה הזקנה שלה הסריחה יותר מהרגיל. בסלון שבביתה ישבו שיירי מכרים וקרובים, ששתו קפה ותה מספלים של דובדבן, קראו מכתבים אינטימיים של נערתי ודפדפו באלבומי ילדותה. אללי! הם דפדפו באלבומים וקראו מכתבים וגופתה של נערתי עוד לא הספיקה להתקרר. כל-כך חמדתי באותו הרגע את אופני הטורקיז של נערתי, חמדתי למשהו ממנה בין רגלי, אבל אביה סילק את זכרם במהירות הבזק.
אללי! זכרם של אופניה של נערתי נמחק במחי יד וטביעתם של ירכיה עוד נראים על מושבם, זרוקים במזבלה העירונית או שמא נגנבו על-ידי איזה ילד קטן ומאונן.
אללי! ילד מאונן על אופניה של נערתי ומעביר מהלכים כל אימת שמתחשק לו.
כשהלכה ממני נערתי ביקשתי ללכת במקומה, למרות שהיה מאוחר מדי, משום שכאמור נערתי הלכה קודם לפני, אבל בכל זאת זה לא הרגיש לי נכון.
כשהלכה ממני נערתי, הייתי משוכנעת שנפלה כאן טעות, לכן לבשתי חליפה אחרת, חדשה וירדתי העירה למוסד בירוקרטי מסוים, כדי להציע את עצמי במקומה, אך הפקיד רמז לי בעדינות שמוטב היה לו נכנסתי לבית הקפה.
אז ירדתי לקפה והיו שם שלושה אנשים: גבוה, שמן ורזה. ולרזה היו עיניים עצובות וקודרות מאוד. כאשר נכנסתי וראו אותי, קם הגבוה והכריז: “הזמן ירפא את הכל.” אבל הרזה מלמל בשקט: “לא נכון, זהו זה.”
והשמן? השמן אכל עוגת קצפת שלכלכה לו את האף וגם קצת את הלחיים, וחשבתי לעצמי שאם הרזה או הגבוה היו דוחפים לו את העוגה ישר לתוך הפרצוף, זה יכול היה להיות מצחיק מאוד.
כאשר הלכה ממני נערתי, ניסיתי ללבוש את חליפתי החדשה, אבל התברר שהיא גדולה עליי בכמה מידות, משום שאני הלכתי ונמקתי בתוכה.

תגובות

  1. עדי זה פשוט יפייפה

    תודה.

  2. אגת לוין

    עדי, זה יפה מעניין ומיוחד,מעניין בתגובה למה זה, או שזה דמיוני, למרות שזה מאוד רגיש ונוגע ומרגיש אמיתי. תודה

  3. so beautifull & sensetive….shows the meaning of true, like unconditional love…
    i started to cry….
    keep up creating from ur head & ur heart 🙂
    amazing….

  4. מדהים!!!!
    כל כך אהבתי…
    את מאוד מוכשרת.

  5. דפנה...

    מקסים ומרגש

  6. דינדין

    ככה אני סתם באמצע הלילה מחפשת בגוגל חומר לעבודת הגשה על נתן זך ןעל השיר המעפן הזה….ןפתאום נתקלתי בקטע הזה האמת עשית לי צמרמורת לא יודעת אם אמיתי או קטע של יצירתיות אבל כתוב יפה יפה, אהבתי לאללה.אבל איפה האירוניה ממי? חייבת אירוניה…זך תמיד השתמש באירוניה….לילה טוב

  7. כאשר הלכה הלכה..הזדהיתי לגמרי..
    לא רק בגלל שאני אוהבת את היצירות של נתילה אלא בגלל שהוא וכל החברה שלו היו מסטולים ועכשיו שאני מסטולה אני מבינה למה הוא מתכוון , יותר מאשר המרצה בשיעור הסבירה לי…
    הלכה…ועימה הלכו כל אשר היה כלול בשמחת חיי….
    לילה טוב לך נפש אהובה באשר את….

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *