השרופה עולה כיתה: מסטוצים וסיפוקים מידיים היא טובלת רגליה במערכת יחסים רצינית. מבט אחר על תחילת מערכת היחסים או איך לא תחסלו את התשוקה באיבה

מבוא לזוגיות

השם ישמור אליהו, תתעורר!

בסוף כל השתרללות, יקיריי, מחכה מערכת יחסים רצינית.
ואותה מערכת יחסים, כמוה כחשבון חשמל, היא תמיד נמצאת שם, גם אם לעתים מתעכבת להגיע. אתה יודע שאתה חייב לשלם את החשבון אחרת תהיה מנותק, ואז מה תעשה?
אנחנו הרי לא אנשים מנותקים, נכון? מחוברים עד הסוף כולל אופנות מתחלפות, ריהוט עם ניחוח טכנולוגי ובסופו של דבר בית צמוד קרקע.
אין מה לעשות, החברה קבעה נורמה ואנחנו שיא הקונפורמיסטיות.
תמיד זה נשמע כמו התנצלות, אבל ככה זה כשמצפים ממך לכתוב על זיונים, שלא לדבר על הבדיקות המעשיות שיש לבצע על מנת לכתוב מאמרי עומק שכאלה, ואת, בכלל כבר שבועיים לא הזדיינת כי את במערכת יחסים רצינית. כזו בה מותר לו לומר “אני הרוג מהפרזנטציה הזו”.
אז אם כבר הגענו לגשר- בואו ואלמד אתכם, בני זוג מדהימים שכמותכם, איך לקפוץ ממנו כמו שצריך!

משחקים

זוכר את הימים שעשית אוונטות ולא התקשרת שבוע? תרגיש חופשי להמשיך. מצא לך עבודה שיש בה הרבה חו”ל, או דירה שרחוקה מכאן מספיק. מצא לך חברים, מנוי לאוזן, וכמה תוכניות טלוויזיה ממכרות ואתה מסודר לטפטוף הנכון שלך לחיינו.
גם אין צורך להתקשר 10 פעמים ביום, אני כבר יודעת שאתה אוהב, היית צריך לבזבז את השיחות הללו בימים של חוסר וודאות.
אה, ועוד משהו, המסאג’ שידעת לעשות כשממש רצית אותי, מה קרה לו? הוא עבר מטאמורפוזה מזעזעת.

זיונים פרק א’ שנן את הפזמון

למה אתה לא משקיע יותר?
כבר לא בא לך עליי?
אני מושכת לדעתך?
אתה כבר לא מלקק לי את הירכיים.
אתה עייף? אולי עוד אחד קטן ודי?
השם ישמור אליהו, תתעורר כבר, זמן לסקס!

זיונים פרק ב’

אל תטחן אותנו סתם. לא בא, אז לא בא.
עדיף שתבלה עם שוודיות ותבוא מבסוט הביתה מאשר לשאת יום שלם בזכרון את הפרצוף שלך כשאתה מנסה לשמר את רוח התשוקה ביננו.
חוץ מזה יש לך מספיק קבצי פורנו.
תרדם, תרדם, מחכה לך יום קשה מחר ובריאותך חשובה לנו מכל.

דאג שהבגדים שלך ישארו אצלך

לגור ביחד? רגע. תן לנשום, אפילו שכרגע נגמר לך החוזה בדירה הישנה. תן קצת זמן לעצמנו, יש לנו חיים מעבר אתה יודע. ערבי בינגו וכאלה…
מה גם שאתה חייב מדי פעם לצאת מהבית, תן לחרבן בשקט.

פליטות פה

הטאקט לא אמור לברוח עם ההתרגשות הראשונית, שמור עליו.
היה רגיש לדברים שאנחנו תמיד נעלבות מהם, גם אחרי שערכנו תחרות נודים חגיגית.
הא לך דוגמא לחוסר טאקט: “לרדת לך? את לא במחזור או משהו?”
פישטייעסט?

סטיות

בוא תוציא כבר עכשיו את כל הסטיות שלך מהארון, שלא יהיו הפתעות לא נעימות בהמשך. אתה נוהג לצפות בדודו טופז? יש לך גבר מהצד? אתה נוהג לאונן עם חברים אינטרנטיים? אתה רכושן? קנאי מטורף? מה עם איזה תסביך אם?
תוציא הכל עכשיו. היה כנה ואמיתי, לא תתחרט!

אז מה היה לנו כאן?

סגרנו על זה שכל מה שאתה צריך לעשות בגדול זה להיות יפה ולשתוק.
אנחנו נדאג לכל השאר.
אתה תזיין אותנו כשבא לנו, ולא תזיין אותנו כשלא מתאים.
אתה תתקשר כשבא לנו ותצטרך גם להבין דקויות כמו זמן לחרבן בשקט או זמן למילות אהבה.
ואת כל אלה אתה תעשה על מנת לשמר את מערכת היחסים המופלאה ביותר שחווית.
נו, מתי אתה כבר בא?

תגובות

  1. אינשם

    בולשיט בולשיט ועוד פעם בולשיט.
    עם קצת מזל, הגברים שיקראו לא יאמינו, והכל יבוא על מקומו בשלום.

  2. טוב, הסבירו לי שזה מה שנקרא אלטרנטיבה. אוקיי, מקבלת. אם יש מישהי שנוהגת לנהל ככה את חיי האהבה(?) שלה, חשוב שגם זה ישמע. ואני שמחה בשבילך שאת לוקחת דברים עד כדי כך בקלות, כי מי שמדברת ככה אל גברים, כאילו הם ילדים מפגרים, או לחילופין, אובייקטים מיניים חסרי בינה ורצונות, סביר להניח שיכנסו בה בכל המרץ. אז זה ממש נהדר שאת לא נפגעת מכלום, כי אם היו כותבים לי את כל מה שעומדים לכתוב לך כרגע, הייתי בוכה שעות לכרית, מסרבת לצאת מהבית.

    בכל מקרה, אני מניחה אין צורך להזכיר לכם שלא כולנו כאלה, כי אתם כבר יודעים. וקצת חבל לי, שאחרי כל המאמץ שהשקעתם בלהפסיק להתייחס אלינו כאל אובייקטים מיניים חסרי אישיות עצמאית, חלק מאיתנו עושות את אותו הדבר, רק הפוך.
    נו, אולי אפשר למצוא גם צד חיובי, והוא שעכשיו באמת אפשר להפסיק לעשות הפרדה כזו בין נשים לגברים. שוברי לבבות סדרתיים נטולי רגשות יש משני הצדדים.

    • אל תדאגי ענבל….

      היא לא תבכה כי היא לא תקבל תגובות נזעמות. זה לא מספיק חריף, שנון, ציני, או סאטירי… זה הפעם לא הלך.. זה יצא רדוד!! היא יותר טובה בזיונים.

      אז לא יגיבו אליה נורא. ינודו בראש וימשיכו הלאה…

      קורה. לא נורא.

    • בהנחה ש”השרופה” היא גם בן אדם התגובה היחידה שלי לך היא :
      הומור,הומור,קצת חוש הומור.

      • אני עם ג’ק
        מה זאת הרצינות הזאת
        האם חשבת לקרוא כתבה ולנהל על פיה את חייך האינטימיים?
        נו באמת
        אותי היא מצחיקה מאוד
        {} נשיקה לשרופה

  3. יושי פלד

    שרופה יקרה,
    האם שמעת פעם על המונח הנקרא רגש?
    אלו אותם חולשות שאנשים מפתחים. או יותר נכון חופרים בתוך מעטה ההגנות שלהם עד שהוא מגיע. אז רואים שאפשר להפגע לפעמים, אבל גם אפשר לחוות הדדיות, שיתוף והעיקר מן רגש כזה, פיקטיבי או לא שנקרא אהבה.
    חומר למחשבה.

    • יושי
      אני לא חושבת בכלל שזה בא ממחסור ברגש
      אולי ההפך?

    • נורית

      אהבתי…כן…אהבתי את הדגש על הרגש…אני איתך בנושא הזה…פעם..לפני שקצת התפתחתי (ולא פיזית כמובן) פחדתי..פחדתי ושוב פחדתי…ולפתע קפצה לי הארה ! אני מרגישה..משמע אני חיה..וזהו..ישר כח !

  4. בואי תסבירי להם את מה שאני חושבת שהצלחתי להבין, לא באמת התכוונת.
    ניסית לעורר פרובוקציה, לא כל כך הלך, או.קיי, ננסה שוב בפעם הבאה.

    ותסבירי להם עוד דבר…
    שעצם העובדה שאת כותבת בשם בדוי מאפשרת לך לכתוב סיפורי מדע בדיוני שגם את בשמך האמיתי לא מאמינה בהם, ובעצם לשרופה שבך לא היתה אף פעם מערכת יחסים אמיתית, ואת שהיא רק השד הרע שבך, מתפללת לזה בוקר, צהריים וערב לפי השיטה היהודית, הנוצרית, המוסלמית וההינדית.

  5. סלבדור

    באמת, כל כך פרובוקטיבי מצידך, להראות לנו רק את הפנים.
    למה לא שמת את החלק התחתון של התמונה ? אני בטוח
    שהיא ערומה שם למטה… נו טוב. זה מה יש.

    אה, כן, מאמר מצויין.

  6. בועז כהן

    “עלינו להיות אסירי תודה לשוטים.
    אלמלא הם, לא היינו אנו, השאר, מסוגלים להצליח”
    (מרק טווין)
    והמבין יבין

    • זה שנותן למצוץ

      בנות לא מחרבנות. וכמובן שהן לא תוקעות נאדים, ולא יכולות לעשות שום תחרות נאדים עם החבר. אין כזה דבר בחורה שתוקעת נאדים ועוד מחרבנת. כמה פעמים צריך להסביר לכם את זה? חירבון ותקיעת נאדים הן פעולות גבריות, כמו תקיעת גרעפסים.
      כמו מטווח עם כדורי גומי על ילדים בני 12 בשטחים.
      כמו הפצצה כירורגית נקודתית של כפר לבנוני.
      כמו תחיבת חפצים לפי טבעת של שבוי מלחמה בחקירה של השב”כ.
      אין מה לעשות, עם כל הפמיניזם, יש דברים שבחורות לא עושות!!!
      ולכן המאמר של השרופה לא אמין.

      • אחד ששם את העובדות על השולחן.
        תודה.
        תמיד אמרתי שאנחנו מותק!

        • בועז כהן

          נכון. וכמה מכן במיוחד

          • בועז היקר, אני עוקבת זמן מה אחר התגובות שלך ואני חייבת לומר שאני ממש מאושרת להיווכח שעוד יש גברים כ”כ כנים כמוך.
            אני אף פעם לא מגיבה, אני רק קוראת את התגובות – לא ניחנתי בכשרון כתיבה כמו שאר האנשים פה אבל אני חייבת לומר שאני כל הזמן מחפשת את התגובות שלך והם תמיד מעלות על פניי חיוך .

            • מאיפה קיבלת את הרעיון שרק מי שיודע לכתוב יכול להגיב כאן?
              בתור אחת שקוראת את הטקסטים כאן כבר הרבה זמן את יודעת שיש כאן כמה שיודעים לכתוב אבל לוקים במס’ בעיות מנטליות וריגשיות, במס’ תסביכים נפשיים, משפחתיים וזוגיים חושבים דברים שכבר מזמן לא חושבים ובכלל מנסים סתם לעורר פרובוקציות זולות.
              את לא צריכה עריכה או שכתוב, פשוט תגידי מה בא לך, מהלב, ממש כמו שאת מדברת עם החברות שלך.
              מחכה לתגובה הראשונה שלך. העם איתך.

            • בועז כהן

              תודה. תודה רבה. ולדעתי את צריכה להגיב, כי לא כשרון הכתיבה הוא שחשוב, אלא הדעה האמיצה, הביטוי העצמי האישי. בשביל זה יש לכן את “בננות”! תרגישי חופשי להתבטא כשבא לך. אל תחסמי את חופש הדיבור שלך

              • בדרך כלל עושה רושם שאתה חושב לפני שאתה כותב… אבל הפעם, מה זו האמירה הזו “יש לכן את בננות”? לא ידעתי שהאתר מיועד רק לנו, הבנות.

                כי אם הוא אכן כזה, תסלחו לי, אני עושה את זה בצער רב וביגון קודר, אני נאלצת (בשם כל הבננות כאן) לבקש ממך, מפרחח, מאחמד, משימי מסמי ומכל שאר ההולכים על שלוש לפנות את המקום ולהשאיר את הדיון פתוח רק לנו, הבנות.

                אבל “בננות” כמו שאני תופסת אותו, ואין לי מניות או זכויות בחברה, הוא לא אתר בנות, עובדה שגם בנים אחרים (טובים כמעט כמוך :))… ) לוקחים כאן חלק פעיל, מה שהופך את האתר מתאים לכו…לם.
                אפילו היתרון היחסי של הבנות ככותבות הטקסטים הופר כשפרחח הרשה לעצמו (ברשות שירלי כמובן) לפרוץ את התחום האסור ולפרסם בעצמו את הגיגיו עם כותרת ומשנה.

                אז דחיל ראבק, אתה כאן כי מעניין לך, ואתה מגיב כי אתה רוצה ולא כי קיבלת אישור יוצא דופן מחבר המנהלות…

                • בועז כהן

                  הגברים הם אורחים באתר הזה. הם זוכים להכנסת אורחים נפלאה. בהחלט. אבל הם אורחים. הבחירה בשם “בננות” הרי אינה מקרית. הלוגו מעיד על כך שזהו בפירוש אתר בנות. מגזין מקוון לבנות. מה רע בזה? והפרחח פירסם מאמר (מצויין, אגב, בלי שום קשר למין הכותב) מפני שבננה-עורכת איפשרה זאת.
                  וכל עוד יקבלו אותנו, הזכרים, באתר הזה, נמשיך לגלוש אליו, לקרוא בו, להגיב.

                  • לא הייתי שם כשבחרו ועימדו ועשו את כל שאר פעולות ההקמה אבל משום מה נראה לי שאם היו בוחרים בשם “זוגיות” – המדריך השלם לכל מה שרציתם לדעת על היחסים שבינו לבינה, או “דברים שמענינים בנות בלבד” האתר הזה לא היה זוכה לרמת המודעות שיש לו. “בננות”, כמו “אחותי” היא מילה שגורה כבר זמן רב, ועצם הבחירה בטייטל “מגזין לבנות” הופכת את האתר למגרה יותר עבור בנים… “בואו נראה על מה הן מדברות שם..” (זוכר בלימודי עיתונאות מדברים על כותרת אינפורמטיבית, כותרת ממצה וכותרת מסקרנת…).

                    אז, כן אני מרשה לעצמי בשם כולן כאן להגיד שנוכחותכם חיונית ומאירת עיניים (לעיתים…) ואתם יותר ממוזמנים להשאר, אבל בין זה ובין להודיע לשרון שכל מה שרצתה היה רק להגיד מה שבא לה כי הרי האתר הוא לשכמותה, יש מרחק רב.

                    ידוע מזה זמן רב שמה שמעניין אותנו הבנות מעניין אתכם הבנים, כל אחד מזווית הראיה וההבנה שלו ולכן למרות שמו האתר הזה מיועד לכולנו, אז שרון מוזמנת להגיב כי יש לה מה להגיד באופן כללי ועקרוני ולא כי זו הבמה שלה כבחורה/אשה.

                • ראשית תודה שהזכרת את שמי זה מאד מעודד וסיבה טובה להמשיך לבקרכן.
                  אני בהחלט מזדהה עם בועז כהן, זהו אתר של נשים ואנו הגברים אורחים בו שמנסים לתת לכן הבנות היקרות תשובות ולפעמים גם שאלות על מה שרציתן לדעת ואולי אתן כבר יודועות ורציתן הסכמה מאיתנו הגברים.
                  כמי שמכיר את בועז, אני יודע שהוא כותב נפלא גם כאן וגם במקומות “אחרים” ולא, הוא לא מבקש אישור / רשות מאף אחד להביע את דעתו בחופשיות מאותה סיבה שגם אני לא מבקש.
                  יחי הדמוקרטיה…

      • השרופה

        הוד רוממותו, זה שנותן,רבים וטובים פקפקו באמינותה של השרופה, אך מעולם לכל אורך הקריירה הזוהרת שלי כשרופה איש לא הטיל ספק ביכולות הפליטה שלי באשר הם. ואני מדברת על הפתחים השונים בגוף, כולל פי הטבעת, ששמרת בקנאה כה רבה למין הזיכרי.
        אני מזמינה אותך בזאת לדו-קרב של גרעפסים בחצות הליל ברפת של הקיבוץ.

        • זה שנותן למצוץ

          אין לך צ’אנס, שרופה. אם לא עברת ניתוח שינוי מין בעבר, ולא נולדת בשם ירון כהן, נגיד, אין לך צ’אנס לנצח את זה שנותן למצוץ בתחרויות גבריות כמו טיפוס על קיר, הורדת ידיים, תקיעת נאדים מעל מדורה וגרעפסים ברפת.
          הייתי עושה איתך תחרות, רק בשביל לנצח ולקטוף את הפרס: לתת לך למצוץ!

          זה שנותן למצוץ

          • ג'ו המבתק, ניו יורק

            אשכרה, אחי, תתן לה למצוץ? לזאת שמחרבנת? התחרפן לך המוח באזרחות, אחי. אפילו מפה, מניו יורק, אני קולט

            • אמרתי לך שאינטרנט זה בכל העולם
              לא האמנת לי אה
              הנה
              עובדה

              • מאז ששמעו יצא, רצו הנשים אחרי המבתק ג’ו הנ”ל. מי שפספסה את 001 ממשיכה להמתין בתקווה שתוכל לשלוף אותו מנשות ניו יורק שרק להן הוא מוכן, גם אם בקמצנות מה, להעניק מחסדיו.
                שמעתי שהתור בג’ו מבתק מזכיר את התור לטוטו תיקו

                • כן אבל הוא חוזר עוד לפניי שהגיע

                • ג'ו המבתק, ניו יורק

                  לא בקמצנות, אחי. תאמין לי. בכלל לא בקמצנות. נותן להן בתחת, מכל הלב, לניו יורקיות המתוקות, והן אוהבות כל אינץ’ מתותח הקסמים של ג’ו המבתק.
                  אבל עזבו אותכם מהביצועים הדגולים של ג’ו בתפוצות. לכו לקרוא את המאמר המופלא של מיה סלע ב”בננות” על החיים אחרי הלידה. אני אומר: לתרגם לאמריקאית, ולהפיץ ברשת.

              • ג'ו המבתק, ניו יורק

                היי, נעמי! איזו הפתעה היתה לי הבוקר למצוא אותך מרוחה על שער שלם של ידיעות באמצע הוילג’. סחתיין ובהצלחה עם הספר (וצדקת, נו, כן. אינטרנט זה בכל העולם)

                • אתה רואה כל יום לומדים משהו חדש
                  ואכן כן הייתי מרוחה נורא
                  אבל אני מתאוששת מזה
                  תודה

        • יושי פלד

          שרופה יקרה,
          אני די משוכנע שהתכוונת לכל מילה בדיוק באותו אופן בו התכוונת לכל מילה במאמרים הקודמים שלך. עם זאת, אני חושב שאת מה שקרוי “חיה בשגיאה”. כולי תקווה שיום מן הימים יהיה מישהו שיחזיר לך את הרגש. אקס מיתולוגי? אהבה חד צדדית נכזבת? בגידה נוראית?
          מכולם אפשר להבריא.
          תרגישי טוב, ותנצחי בדו-קרב, מגיע לך.

      • אלמוני

        סוף, סוף, מישהו שיודע משהו והכי נכון בעולם. כל הכבוד לך, כי זה באמת נכון..

  7. IS SOOOOOOOOOO ATTRACTIVE, A GIRL TALKING ABOUT
    TAKING A SHIT AND FARTING

  8. השרופה

    שוב אנו ניצבים מול מאמר סר חשיבות ממנו אנו כה מתרגשים ולו כה ציפינו. כמה טוב שיש שרופה שיודעת להרגיז אתכם כל כך על מנת שאתם בעצמכם תיהיו סגורים על מערכות היחסים הנהדרות שאתם מקיימים.
    השרופה, ממש כמו שכתוב בספרים (או בתגובות מעלה), הנה יצור עלוב נפש ומסכן אשר מערכת היחסים הרצינית ביותר שקיימה ארכה חמש דקות ובעצם מהותה הייתה וידוי לכומר. והשרופה שלנו בכלל יהודיה.
    כמה טוב שיש אנשים בעולם שלא לוקחים ברצינות כל מילה שנכתבת תחת שם בדוי. שכן אין ספק שמילים שכאלה נועדו בעיקר לבדר את שערי ברוח. ולבחון את המדע הבדיוני באשר הוא שכן אני חסרת רגישות ונטולת מערכות יחסים. וכל שנותר לי הוא לאונן מול תגובותיכם ולחלום עלי ועל בני בגין מתרחקים לכיוון השקיעה יחדיו.
    כמו כן אני גאה על כי אחיותיי מגלות סובלנות מדהימה כלפי בני-זוגם שכן, באורך מפתיע, אני בהחלט מאמינה לדברים שכתבתי (במידה מופרזת זו או אחרת). אשר ללא צל של ספק מדגישים את חולשותיי שאינם לאו דווקא חולשותיכן שלכן.
    סבורתני כי שליפת הציפורניים של בנות בקרב בנות והשיח הנעים שמתנהל כאן לא ישפיע על מידות מערכות היחסים שאני מנהלת בפרט כי אם על מהלך חיי בכלל… למעשה אני שוקלת לעקור מכאן, להתחתן עם אהובי היקר ולשמור לו אמונים לנצח!

    • אני דווקא נהניתי בזמן הקריאה.מה לעשות, משעשע.
      לא שאני מתכוון ליישם משהו ממה שכתוב פה במציאות (חוץ מהזמן לחירבון-עם זה אני מסכים).

    • ד"ר ג'יימס בלום

      אני מתעניין לדעת: כשאת מחרבנת, את תוקעת נאד קודם, להזיז את השערות מהחור של התחת?
      ועוד משהו: כשאת באה לחרבן, אז תולשת קודם קצת נייר טואלט, וזורקת לתוך האסלה, כדי שהבלוקים שאת מורידה לא ישפריצו לך מים חומים מסריחים על הישבנים?
      ועוד משהו לקינוח: את מורחת או מנקה? כי יש עכשיו טרנד חדש, לאלה שאין בידה, מנגבים ת’תחת במגבונים לחים לתינוק, עם אלו-ורה.

      • רותי המפליצה

        הרגת אותי מצחוק, דוקטור. אני הרוסה, רועדת ורוטטת על המקלדת. גמורה. אתה ענק. ע נ ק

      • כן
        אין כמו מגבונים
        הלו
        כולם נפלו על הראש?

        • בועז כהן

          כנראה שנפלו על הראש, הלומי שמש. ייתכן שזה החום הנורא הזה (או שאולי השרופה עלתה על איזה פטנט לשריפת פיוזים בקרב העם? תגידו, חברים, באמת חשבתם שנשים לא הולכות לשירותים?)

          • זה שנותן למצוץ

            חליק, אחי. בטח שידענו שהולכות לשירותים. אבל בשביל לתקן את האייליינר, להשפריץ קצת דאודורנט, לשים אודם, קצת פודרה.
            לא בשביל דברים אחרים.

          • בוקי קליין

            מה יהיה הסוף עם הבננות? תיכף יופיע פה גם מאמר על ריח הכוס..

            • ומה רע בזה? לא נאה לך, אל תגלוש לאתרים של בנות

              • שרית,
                כולי ציפייה שיבוא היום ואולי נוכל להריח דרך הנט…
                ודווקא נשמע לי מאד מעניין להידיין על ריח הפות מצידו החיובי של העניין.
                שלך,
                שימי

                • ג'ו המבתק, ניו יורק

                  אני בעדך, אחי! יאללה, בנות (ובנים) בואו נרביץ דיון אמיץ וישיר על ריח הכוס. למה, כמה, מה זה עושה לנו, ולכן. אני טוען שזה הסוד הכי שמור בממלכת הבנות, העניין של ריח הכוס. לא?
                  תקנו אותי אם אני טועה

                  • יש לי משהו שבו אני יותר מבינה
                    ריחם של אשכים
                    לפעמים יש להם ריח של
                    אדמה רטובה בג’ונגל המלא חיות פרא
                    ולפעמים יש להם ריח של
                    סיד ישן ומיתפורר מהקיר
                    ולפעמים
                    ריחו של נוד מעוך היטב
                    ולפעמים
                    די נימעס לי

                    • ג'ו המבתק

                      אז אולי דיון על השלב השני של תנועת הקוביזם, “השלב האנליטי”, פיקאסו, בראק ולז’ה, בשנים
                      1910-1912

                    • זה נישמע
                      איום ונורא
                      לא בא לי על זה
                      חוץ מזה
                      אם אתה באמת רוצה לדבר איתי
                      תעשה שם אדום שאני אוכל לשלוח לך
                      משהו

                    • ג'ו המבתק

                      נעמי היקרה,
                      כרגע זה בלתי אפשרי. לבי נתון לבננה היקרה, ההריונית, שעטפה אותי בחום בימים הקשים.
                      יום אחד אולי, אולי, אצא אל קדמת הבמה
                      ואז כולם יידעו מי זה ג’ו..

                    • מי ביקש את ליבך ג’ו כפרה
                      ממך דווקא הייתי מצפה שתבין…
                      חירחור של צחוק נבוך
                      סתם רציתי לדבר אלק

    • נילי, שירלי, אתי – בנות בננות, אחיותיי היקרות, הצילו! מה זה המאמר הזה והתגובות הללו??
      לא נחבטנו בתחתית החבית. אנחנו כבר מריחים אותה מלמעלה. זוועה. תעשו משהו! איפה בועז כהן או הפרחח כשצריכים אותם ?!

      • יפה נפש ירושלמי

        מכיוון שאני לא כותב מדהים כמו בועז כהן, אבל קריאתך בכל זאת נגעה ללבי, החלטתי לעשות מעשה. אצטט כאן שיר של ריימונד קארבר שנקרא “קטע מאוחר”. כי מה שחשוב באמת בחיים, זו האהבה. להיות נאהב. אז הנה השיר (ותרמתי את חלקי הצנוע להעלאת הרמה)

        קטע מאוחר

        והאם קיבלת מה
        שרצית מהחיים האלה, למרות הכל?
        כן.
        ומה רצית?
        לומר על עצמי נאהב.
        להרגיש שאני נאהב
        על פני האדמה הזאת

        (מתוך “שירים”, תירגום: עוזי וייל, הוצאת “מודן”)

      • נדמה לי שמשהו קצת התפספס לשרופה בכתיבה. היא לא פגעה בדיוק איפה שהיא התכוונה. זה קורה בעיקר למי שעושה, ועוד יותר למי שמנסה לעשות דברים בכשרון לנוכח קהל ורוצה להצליח ולהיות שונה.. זה כל כך קשה רבותי ולא תמיד תמיד מצליח… כן, באמת שלא. אני ידע כמה פעמים התפספס לי.

        אז מה עושות פה ההמון ןמחזריהן?

        מנצלים את העובדה ותוקפים את השרופה על עצם העניין

        לעצם העניין, אם זו דרכה האמיתית או הבדויה, הצלולה או ההזויה, זו דעתה. נסו להתמודד איתה.

        וכרגיל…עוד משהו קטן

        הפכו את לשון הנקבה ללשון זכר ותקראו, לאט, בעיון.. האם תחשבו את אותו הדבר?

        נדמה לי שתראו מול עיניכם ועיניכן משהו מוכר, לא אהוד על חלק זה או אחר מכן, אבל לא זוכה לכאלה קיתונות.

        זהו אז אמרתי

        ולך שרופה…
        דווקא כי את מנסה הרי לך פרח ממני… מגיע לך

        @—}—}—

    • אני באמת תקווה שהבנת שחלק מהתגובות כאן נכתבו עם הרבה הומור (אולי קצת שחור וסרקסטי) בתגובה למאמר שלך המקוטלג באותה קטגורייה.

  9. שירלי

    ראשית, אני לא מבינה מאיפה כל העוינות? ע”פ איזה אמות מוסר אתם שופטים אותה? ולמה? השרופה מנהלת את חייה כפי שהיא מוצאת לנכון. מה גם שישנם סוגים שונים של מערכות יחסים. את אחת מהן שטחה בפנינו השרופה. ויהיה זה תמים לטעון שלא היו דברים מעולם. או במילים אחרות השרופה לא רק קראה לילד בשמו, אלא שיתפה אותנו בגרבר האהוב עליו.
    כפי שהגדיר זאת פרחח: השרופה מציבה אלטרנטיבה.
    אלטרנטיבה, לדעתי, בה החזקה שורדת.

    • DO YOU THINK IT’S FUNNY TALKING ABOUT SHITTING AND FARTING, THAT’S BATHROOM HUMOR, AND FOR GIRLS TO WRITE LIKE THAT, YOU’RE PIGS

    • בועז כהן

      אין ברירה. תאלצו לספוג קצת חרפות וגידופים, כמו כל מי שמסמן מחדש את קוי הגבול. פתיחות מחשבתית וסובלנות אינן תכונות שנרכשות במהרה, אלא בהרבה מלים, זיעה ולפעמים גם דמעות.
      לא אהבתי את המאמר, אבל אני חושב ששוב יש כאן הזדמנות לבחון מחדש עמדות ישנות, ולנסות להבין ש”חיה ותן לחיות” הוא לא רק שם של סרט. הוא חלון הזדמנויות לחיים טובים יותר. שהשרופה תחיה איך שבא לה, ותכתוב על זה מאמרים, ושיהיה לה לבריאות. העוינות מובנת, מכיוון שכמו במאמר על גודלו של הזין, נלחצים כפתורים רגישים אצל אנשים רבים. זה ישתנה. עם הזמן ועוד כמה עשרות (או מאות) מאמרים.

      • שירלי

        אכן כך. אם כי אף אחד לא ממש התייחס לאופציה של זוגיות אחרת.

      • סלבדור

        באופן אישי, ונראה לי שגם אצל אחרים, הביקורת היתה לא כלפי הכותבת,
        שבאמת אין לי שום דבר נגדה ומה שמעניין אותה ואיך שהיא כותבת וכן הלאה.
        הבעיה היא הכתבה לא היתה צריכה להתפרסם פה מלכתחילה.
        לא חסרים הפורומים שבהם אפשר למצוא הודעות ברמה הזאת. כדאי לשמור על יחודיות מסוימת.
        ולגבי הפתיחות והקווים – נו באמת. אפשר להפנות את זה לכל תגובה ותגובה ולקבל
        את אותה לגיטימיות. זה מה שאתה רוצה ?
        אם המטרה היתה להביע את הרעיון ששירלי ציינה מטה, היה צריך ליישם את זה אחרת.

        • שירלי

          לשרופה יש עולם ערכים ייחודי, וסגנון כתיבה משל עצמה. לכן משפט כמו “צריך היה ליישם את זה אחרת” לא רלוונטי לדעתי.

          • בפנתיאון היחסים של בינו ובינה.

            השרופה מציגה אלטרנטיבה. אני לא יודע אם זו של אשה חזקה, או אשה חלשה. זה לא רלוונטי.
            השרופה מציגה דרך, שאינה שמרנית, אינה פשוטה לביצוע בחברה שלנו. דרך שאינה נחותה מכל דרך אחרת.
            אם היא בוחרת לחיות כך את חייה, כי זה מה שנראה לה, מהי כל ההתחסדות זו והבעת הסלידה?

            מה, אתם לא מכירים את זה הפוך?

            בין כל סוגי מערכת היחסים, לדרך החיים של השרופה יש מקום של כבוד כדרך ישרה, המציבה אופצייה אחרת שיש בה כנות עם בינה לבין עצמה לגבי הדרך שבה בחרה..

            בין כנות להתחסדות, אני מעדיף את הכנות של השרופה- הכנות שבינה לבין עצמה.

            לדרך הזו יש מקום בכל אתר רציני – למרות שגם לדעתי קצת היה פספוס בכתיבה.

    • אורני

      באופן אישי, לא הייתי יכולה לחשוב על תיאור כל כך גרוע למערכת יחסים… אבל כמו שציינת, זו רק אלטרנטיבה, ומי שטוב לו ככה – סבבה.
      אבל…
      למה אלטרנטיבה יוצאת כקריאה לציבור הגברים כולו? כמו שמישהו כתב באחת התגובות – מה עם הגברים באמת יאמינו שזה מה שכל הבחורות רוצות??

      • הצמחוני השמייח

        השרופה מתגעגעת לגברים כאלה?
        אולי שטיפת המח של התקשורת והקולנוע והאידיאליזציה של גברים רגישים שמזיינים מאהבה ומחבקים אחר-כך העלו לה את הסעיף?
        אולי היא מנסה לשטוף את המח בחזרה כדי שגברים יחזרו להיות “גברים” יזיינו וילכו הביתה? כמו שכל האמהות הפולניות הפחידו את כל הילדות בילדותן, והיום אין גברים כאלה יותר?
        אולי היא לא מתרגשת מהגברים הרגישים שמחבקים לפני ואחרי ומזיינים בעדינות?

        ואולי לא

  10. אחמד הערבי האמיתי

    בסך הכול סבבי באבי
    חול שליקי
    וגם חול מאניוקי
    רציתי רק לקבל הבהרות לגבי סעיף שתיים
    מה שנקרא זיונים פרק ב
    זה אפשר גם לא רק עם שוודיות נכון סימן שאלה
    נגיד אני רוצה הולנדיות זה בסדר נכון סימן שאלה
    ובקשה קטנה
    אפשר אולי להוסיף קצת סטיות
    בסעיף סטיות
    נגיד כל נושא החיות לא עלה בכלל
    וזה רגיש אצלי
    יש לנו בכפר כבשה קטנה
    היא הרבה יותר גמישה מכל תתי הסעיפים כאן
    איך אני יודע אם היא נהנת סימן שאלה
    כשאני אוכל אותה ואני מלקק את הידיים
    סימן שהיתה שווה

    • פירחיה

      כן אחמד
      תרשה לי לענות לך בשם כל הבננות
      מותר לך גם מותר עם הכיבשה
      בתנאי שהיא מחרבנת ומפליצה – כי אחרת זה לא אותו הדבר…

      • עובר אורח

        שלום לכן יקרות שלי.
        קטונתי מללמד את כולכןביחד ובו זמנית את כל סודות האהבה המעשית. מה גם שאני עצמי עדיין לומד במקביל להיותי מלמד.
        הסוד הגדול ביותר של חיי האהבה על כל צורותיה: מלמעלה מלמטה, מאחורה, באזניים , בכפות הרגליים ואיפה שלא תרצו. סוד זה נמצא בהסכמה המוקדמת של שניכם.
        ואם למרות ההסכמה העסק מפסיק לעבוד, חפשו מישהו אחר לאהוב, לחרבן או להתחרבן אתו. בינתיים ביי אהובות צעירות שלי. מבטיח לעבור פה מדי פעם.

        • רותי המפליצה

          עזוב, עובר אורח יקר. חבל לך על הזמן. שוחטים פה פרות, אתה לא רואה. מגלים את כל הסודות לאויב הגברי. עד עכשיו התאמצתי בכל פעם שהלכתי לחרבן, וגבר נשאר בחדר השינה, לפתוח את ברז המים שלידי, כדי שהוא לא ישמע את הרעם המתגלגל בתוך האסלה, הנפיחות המשוגרות מישבני היפהפה, שזה עתה הוא היה בתוכו(!) את גושי הצואה הנוחתים בכבדות אל המים שמלמטה. תמיד אני והגברים שבחיי שיחקנו את המשחק, אני מעלימה ראיות ומטשטשת עובדות, והם ממשיכים להאמין שבנות לא מחרבנות (וגם לא מפליצות, כמובן, אפילו אם שניכם אכלתם מרק שעועית ותירס טקס-מקס).
          כי גברים רוצים להאמין שהביולוגיה עשתה סדר. גברים רוצחים, כי זה ככה בהורמונים שלהם, ונשים לא מפליצות, כי הן בנויות ככה, קדושות יעני.
          ואולי זאת הסיבה שגברים שנוכחים בלידה של נשותיהם, מאבדים חלק נכבד מתשוקתם אליהן?
          האמת, גם אני לא ממש מרגישה מטורפת מתשוקה לגבר שאראה מחרבן ומפליץ בעוצמה.
          תחשבו על זה ותגיבו לי. אני אקרא בעניין. מבטיחה. ואם יתחשק לי, אני גם אפליץ
          רותי המפליצה

  11. חצי מהתגובות אני צופה בכם צוללים עם אף סתום לבועת הנודים של עצמכם.
    תגידו, אי אפשר לנהל כאן תרבות דיון בקנה מידה נורמלי?
    לקחתם מילה אחת מהמאמר ועשיתם ממנה מחרוזת של פלוצים?
    אי אפשר לזכות פה בהתייחסות עניינית לנושא המוצג במאמר?
    אה?

    • בראבו, מיתר. כל מלה – פצצה

    • אופס
      ברח לי עוד אחד
      אבל הוא היה עקרוני כזה
      יצא לך פעם נוד עקרוני?
      אני חושבת שיש לי כתבה על נודים בדרך
      אופס עוד אחד

      • בועז כהן

        נעמי, הרי את משוררת, אשת מלים יודעת ספר.
        נוד – נדודים, פרידת אדם ממקום מושבו הקבוע.
        נאד – 1. שק של עור, שהיו מחזיקים בו בימי קדם מיים, יין חלב או שמן
        2 . נפיחה

        וברבים: נאדים
        ובהשאלה: נאד נפוח

        (תודה מיוחדת לאדון אברהם אבן שושן)

      • אלמוני

        אוי נעמי ,
        כמה את מצליחה להצחיק אותי כל פעם מחדש: )))))

  12. שרופה יקרה !
    ראשית אבקשך להחליף את הכותרת למאמרך למבוא לחירבון.
    ממש לא התחברתי לתאורייך המבחילים וגם אם לא התכוונת כמו שציינת ברצינות הריי שבכל שקר יש לא מעט אמת לדאבוני.
    אין לי ספק שנשים הרבה יותר נעימות הליכות מכפי שתיארת (בודאי שיש גם חריגות) ואני לא מכיר ולא ארצה להכיר נשים שהולכות לחרבן בשפתם באותה מידה שאני לא מבטא את המשפט הדוחה הזה.
    משום מה נראה לי שנגמרו לך הנושאים לכתיבה?
    בטוח שאת מסוגלת ליותר מהמאמר הזה וגם לנו הקוראים / מגיבים מגיע קצת יותר.
    שלך
    שימי

    • שימי אני משוכנע שהשרופה לקחה את דבריך ללבה והיא תשתדל להשתפר בתקווה שאולי בסוף תרצה אותה. אותך הכל רוצות, שאתה אליל!!!

      • בועז כהן

        הגיע הזמן להחזיר את הדיון לפסים עניינים, לא?
        אז למי שלא הבין את הציטוט שהבאתי ממרק טווין קודם – התכוונתי לתגובות ולא למאמרה של השרופה! גנובים אתם, בחיי. השוטים הם אלה שרואים צל הרים כהרים, שנתפסים לבדל מלה לא מוצלחת או ניסוח לא בהיר כדי להסיט את הזרקור מהאובייקט שאליו ניסתה השרופה לכוון.
        גברים וגם נשים נוטים לאבד עניין וריגוש סמוך למועד תחילת המחוייבות. הפרחח יסכים איתי, אני חושב. וגם שימי יסכים איתי. שניהם חשו את בית חלומותיהם קורס על ראשיהם. וגם אני..
        לפעמים מודעות גבוהה יכולה להציל את העסק, אבל לא תמיד. גם אם גבר ישנן בוקר, צהריים וערב את המדריך של השרופה, לא בטוח שתירשם לו הצלחה בתיק האישי בקטגוריה “יחסים”.
        יש דינמיקה ליחסים בין גבר לאשה, וההשוואה הטובה ביותר היא דווקא מעולם הכלכלה.
        חוק התמורה השולית הפוחתת, קוראים לזה (ולפעמים “חוק היחסים המשתנים”) והוא הוגדר בשנת 1917 על ידי דייויד ריקארדו. הרעיון הוא שהוספת יחידות של כל תשומה יחידה (עבודה, קרקע, הון) לכמויות קבועות של התשומה האחרת, מביאה לתוספות תפוקה הולכות וקטנות.
        אז רגש ותשוקה אינם, בהכרח, דומים לקרקעות, אבל אני חושב שהרעיון מובן.
        יחסים זוגיים מוצלחים תלויים בעבודה בלתי פוסקת של שני הצדדים, בתנועה ובהשקעה. כל דבר שהופך למובן מאליו, יגווע אל סופו העגום
        (ואם אתם דווקא מתעקשים לעסוק בענייני הפרשות, כמו שקלטתי מצרור התגובות הלא מרנינות

        • בועז כהן

          המשך: שיבושם לכם. אל תתעלקו אחד על השני. חיו ותנו לחיות. שתי אוטונומיות שמקיימות ביניהן דיאלוג הרמוני. אל תגדישו את הסאה (“חוק התמורה השולית הפוחתת”).
          תנו אוויר. אהבה וריגוש אינן תלויות במידת האובססיה שלכם.

        • אין לי מושג על מה אתה מחנטרש, ואיך זה נוגע אלי. ובעניין ה”קריסה” לא. זו לא הייתה קריסה של בית חלומות. אתה פשוט טועה ברמת העובדות, שאינך בקי בהן.
          הגבתי על כך שאנשים תוקפים את השרופה שלא לעניין. אם לא הבנת. חבל.

          • בועז כהן

            הייתי יכול להיות ציני. אבל אני אוותר על זה.
            אני מתנצל על כך ששמך שורבב לתגובתי.

          • כי ברור שעובר עלייך משהו… נהיית עצבן משהו לא ברור…

            • יאפ. יש צדק בדברייך. כמה חבל…. זה ממש לא לעניין. אשתלט על זה. תודה.

              אם כי, במאמר מוסגר, כאן היה משו מסויים שלא היה לעניין (שימוש חורג באינפו’ פנימית)

              • ההמלצה שלי, אם מישהו עיצבן אותך תבקש ממנו יפה לצאת החוצה, ואז…

                • כן ענת, פתרון טוב….

                  העניין שזה לא נוגע לאף אחד. זה פנימי אצלי. זה לא היה צריך לצאת על מי שזה יצא, ובכלל.

                  אבל אני מבטיח לך, אם מישהו יעעעעצבן אני אבקש ממנו בנימוס לצאת ואז…..

                  • איש יקר, פרחח, הבעיה למען האמת אצלך.
                    בלי להכיר אותך, אני יודעת שאתה אב לשתי בנות, גרוש, קצין במי”ל ועוד פרטים איזוטריים אחרים.
                    בגלל העובדה (המענינת, המענינת) שאתה מגיב ונותן דוגמאות אישיות אתה חושף את עצמך לתגובות קצת יותר אישיות.. ולמען האמת…? אני לא מבינה את החשיבות שבסיפורי זוועה על האמא החולה, ההיא שבגדה או ההוא שמצהיר על העדפותיו, אני גם לא מבינה כיצד הם מקדמים את הדיון כאן.
                    אתה ושכמותך נחשפים כאן עד לשד עצמותיכם ואח”כ מתפלאים כשמשתמשים בכם להעביר מסר.

                    לא מכירה ולא יודעת מה טיב יחסיך עם בועז, שימי (הנה הזכרתי אותך שוב…) ואחרים כאן, אבל דחיל ראבק, אל תתפלא כשמנצלים מידע שאתה מנדב מיוזמתך…

                    • אני לא חושש לחשוף את עצמי. ואגב, אני לא קצין במיל. בכלל לא. נפצעתי בראשית השירות והשתחררתי.

                      אני חושף, איני חושש מחשיפה. אני גם יודע מה אני עושה.

                      לקחתי את ההחלטה לעשות כן. האמיני לי, כל כך קל יותר לעשות ולומר דברים מאחרי ניק. או ניקים שונים.

                      התלוננתי, מכיוון שמה שעלה נבע מאינפורמציה שמקורה מחוץ לתחום הוירטואלי. חשבתי, שרק לי יש את הזכות להחחליט מה אני מכניס מחיי, ומתי.

                      כעסתי – כעס שלצערי יצא ולא נותר בתוכי, כי היו טריגרים אחרים לא קשורים כלל – על כך שדווקא ממנו, שאני מחבב ומעריך, הייתי מצפה שלא יכניס דברים שקורים בחוץ, פנימה ובעיקר כאשר הוא באמת לא מכיר את הפרטים.

                      תודה לך בכל מקרה מקרב לב.

                      בינתיים הבנות שלי הגיעון הלילה. אני שוב מחייך חיוך רחב. גם לך

                      🙂

        • הנסיכה הקטנה

          טוב, אז ככה: איך עושים באינטרנט סימן של בן אדם משתחווה? בחיים לא קראתי הגדרה כל כך מוצלחת של סוד האושר. כל הכבוד בועז אבל נראה לי שיישום המתכון שלך מסובך מדי לגברים

          • תסלחי לי,
            כנסיכה קטנה את בטח מתעסקת עם נסיכים קטנים ומכיוון שכך המתכון קצת קשה לישום בלשון המעטה

      • אל תגזים…
        בסוף אני אסמיק ועוד ממך לקבל כזה קומפלימנט

        • ג'ו המבתק, ניו יורק

          שימי, אתה נראה לי בחור סבבה. צ’מע, אל תתעסק איתו. אלה מסוכנים, הפרחחים. מלה לא במקום, ותגיד שלום. רוצים לשפוך לך את המוח. עזוב. עבור למדרכה השניה.

  13. האקס המיתולוגי

    האמת? זה היה צפוי.
    כבר מהכינוי מאחוריו בחרה להתחבא הכותבת, יכולתי להריח את ריחו המעופש של חוסר המקוריות. השרופה זה אפעס לא שיא המקוריות, בואו נודה בכך.

    ואמנם, עם הצלילה לכתבתה, כל שנותר לי הוא להנהן בחוסר סבלנות: אהמ..אהמ..או קיי, נו,…”

    אני כמובן אתעלם מהליצנים המתחסדים שכ”כ הזדעזעו מהטכסט. הם מביאים לי פריחה יותר חמורה מהכותבת השרופה. אבל, רבאק, איך אפשר להתבעס מהתוכן ולא להתבעס מזה שכבר קראנו את זה אלף פעם!!! די, נמאס כבר מהטכסטים הפמיניסטיים השחוקים, הפסאודו “אני-לא-שמה-זין” האלו?
    זה משוחזר, זה נדוש, זה מוכר, זה לא מצחיק אפילו.זה מעורר רחמים.
    והסיחבה היחידה שאני אומר את זה היא שזה טכסט שמתאים לעלום סיום כיתה י”ב באיזה תיכון בתחילת שנות ה- 90 ולא לאינטרנט של שנות אלפיים. ובטח לא לאתר בנות מחתרתי ונועז שמתיימר לצעוד בשבילים בהם כף רגל הומו ספייאנס טרם דרכה.

    אז יאללה, בננות, לשכור כותבות מהוקצעות, מיומנות ורעננות ולא לשחזר טכסטים מהאייטי’ז.
    אפילו קארין ארד, הפלגיאט האולטימטיבית, היתה מתביישת בכן…

    • ברברלה

      הביקורת שלך קיצונית מדי. גם אם המאמר לא לטעמך, שים לב כמה תגובות הוא גרר. כלומר: היה לו אימפקט רגשי כלשהו, וזה כבר מעיד שהיה מקום לפרסמו.

      • האקס המיתולוגי

        אם אני הולך לפי הלוגיקה שלך, אז זה לא קצת כמו להגיד שאם הסדרות “משפחת עזאני” ו”שמש” גורפות 20-25 אחוזי רייטינג אז זה אומר שהן תוכניות טובות ואיכותיות?

        כלומר, מה בין מבול התגובות לתפיסת איכות?

        • ברברלה

          1:0
          לטובתך
          בפנדל
          בזמן פציעות

          צודק. כמות התגובות אינה מעידה על איכות
          אבל היא מעידה על כך שקרה משהו לאנשים
          שקראו
          ורצו להגיב
          כלומר: הם הופעלו רגשית
          גם אם לא אינטלקטואלית

          • האקס המיתולוגי

            אני מקבל את זה שהם הופעלו רגשית.
            עם זאת יש לי את התחושה שכל מה שייכתב כאן, לא משנה מה, יקבל מבול של תגובות כי זה אתר דעתני לקהל יעד דעתני ותאב ביטוי.

            אבל, אם אני חוזר לנקודת המוצא הביקורתית שלי, הטענה המרכזית שלי היא שטכסטים כאלו, כאילו מופיעים כל הזמן, כבר שנים, ורק שם הכותבת משתנה.
            הנסיון הנואש להוכיח כל הזמן כמה אתן נשים עצמאיות וכמה אתן יכולות לשים זין על הגבר שלכן ולהיות עצמאיות כבר עלה בהרבה מאוד טכסטים והתחושה שלי הייתה כאילו אני קורא חומר לעוס.

            ומבול התגובות כולל תגובתך האצילה והאלגנטית עדיין לא הצליחו לשנות את זה.

            מה שכן, יכול להיות שהייתי אגרסיבי מדי. המקלדת והאנונימיות עושים את זה לבנאדם.

        • זה שנותן למצוץ

          וואללה.

  14. as for the noten limtzoz:
    I hope you found someone to take what you give
    as for the srufa you go girl every word is spot on
    love ya
    Rocky

  15. BABY FACE

    די נמאס כבר מימישחקים, שאנחנו מתנהגים אילכן טוב אתן אומרות שאנחנו לא גברים, שאנחנו נהיים מאצ’ואים אנחנו מאניקים, די מספיק עם זה אולי באמת פעם אחת תבינו אנחנו רוצים לאהוב לא יותר מזה.
    ותאמינו לי שאני אומר את זה מכאב.

  16. תגידי, שרופתי, רוצה להתחתן?…;-)
    אני מאד אוהב את חוש ההומור שלך, ואל תדאגי, אני גם יודע שיש אמת גדולה בכתבה.
    נשיקה ממני }{.

  17. יפה, יפה ועוד פעם יפיפה!

    אהבתי לשבת ולקרוא ולפרוץ מידי פעם בציחקוקים כאילו שמתאימים לפרקר מסקס והעיר הגדולה.
    הוא ישב שם בסלון ורק התעצבן

  18. יש אתר כזה גם לנשים?
    “בננים”?

  19. מה שנקרא
    WISHFULL THINKING
    כל המאמר הזה .מה זה הפלצנות של תעשה מה שאני רוצה -מתי שאני רוצה?
    תני לחיות ולעשות מה שאני רוצה -מתי שאני רוצה…אם את רוצה להצטרף -סבבה בואי
    אל אל תהיה י מעצבנת

  20. דנה אגם

    משעשע כהרגלך 🙂

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *