סקסיסטיות צובטת

אני עולה לתומי במעלית, כשלפתע צביטה כואבת בישבן. פגיעה ישירה באזור שגולש מחוץ לקו החוטיני. האם אני מדמיינת? שוב הפנטזיות הפרועות שלי על סקס במעלית שצפות ועולות? או שמא זו היד החמקנית של הגבר בחליפה מאחוריי מקמטת לי את הג’ינס?
מנסה להתרכז בדלתות הנעולות מולי, לדמיין שאני משתפדת להנאתי באי אקזוטי, ממש כפי שיעצו לי להתמודד עם אימת המעליות הנתקעות, אני מסלקת לאט ובהתמדה את חשדותיי על הטרדה מינית. ואז שוב, כמצופה, יד עיקשת ממששת אותי מאחור, הפעם היא נעה למטה ולמעלה בנגיעות עקביות.
היסטרית מהסיטואציה המביכה וזועמת על חוצפתו של האיש, אני סבה לאחור, מבט תוקפני, רוח קרבית. אבל ההוא שמאחורי, לרוע המזל פרצוף יפה וגוף מסוקס, לא מתרגש מהעניין. כנראה שהבן אדם סבור שכל בחורה בעולם מתה להיות ממוששת בחסד על ידו.
“זה קורה לי לפעמים כשאני, את יודעת, נו, על הבוקר”, הוא פולט מהפה ושולח חיוך דבילי של מי שנתפס על חם. איזה תירוץ עלוב, תשתמש בתיאורית הרפלקסים לצאת מזה, אני חושבת לעצמי, יורה בו מבטים מרושעים ופוסעת החוצה גאה על יכולתי להילחם במבט הגברי המכפיף. להחזיר לו כמובן מבט מכפיף משלי.
האם גברים באמת סבורים שאנחנו קיימות כדי לספק את הצרכים המיניים שלהם? גם אם במקרה היינו שם? מילא לראות אותנו ולהזיל ריר מרחוק, אבל מתי בדיוק מישהו הרשה להם לגעת בלי לבקש רשות?
ואז למחרת, עוד תקלה. כאובייקט מיני מהלך על שתיים בחורה צריכה לדעת שמדי פעם היא עלולה ליפול קורבן ליצר הליבידו ההיפראקטיבי של גברים. במיוחד אם היא משחקת בגורלה ומתלבשת כפי שהיא אוהבת, חושפני וקצרצר. כמובן שאם התלבשת כך עליך להיות מודעת לעובדה שיש גברים שבטוחים שלבשת את המחשוף כדי שמישהו יהנה מהסחורה. סרה לתומי לסופרמרקט, אני נאבקת על יוגורט העיזים האחרון עם גבר שבסופו של דבר נכנע לי. רגע לפני שהוא פורש מהמערכה, הוא זורק “את חושבת שאם תסתובבי עם מחשוף כזה תקבלי הכל?”.
כמובן שבאותו רגע עף עליו מטח סידן, צובע לו את הפנים ההמומות בלבן. מה הוא חשב, שרק גברים יודעים להשפריץ תסכול?
וזה לא נגמר כאן. שעה אחרי, בתור לקופת חולים, עוד טוטסטרון מצוי חושב שיש לו הזכות לנעוץ מבטים פולשניים ולהפנות את תשומת לבם של שאר החולים הזכריים לעבר החזה שלי, שברגעים אלה ממש מתכווץ מבושה בתוך גופיית הלייקרה השחורה. אחר כך הוא שואל אותי משהו על אנטיביוטיקה, מביט לי מתחת לצוואר. “תגיד”, אני לא נשארת חייבת, “למה כשאני מדברת אתה לא מסתכל לי בעיניים?”.
נו, באמת, כמובן שהתשובה שלו היתה כי את לובשת מחשוף כל כך נחמד. בשעה הקרובה אני מבלה בלנעוץ מבטים משמעותיים באזור החלציים שלו, שירגיש קצת מה מחשוף נחמד כמוני מסוגל לעשות.
האם עלינו להתלבש צנוע רק כדי להימנע מליפול לסיטואציות מביכות בהן אנחנו מובאות לדין על לבושינו?
שבוע החיכוכים נשים-גברים, אובייקט-סובייקט, אובייקטיפיקציה ואיך שלא תקראו לזה, הסתיים כך. בעודי יושבת בבית קפה, בן זוגי מבלה לרגע קל בשירותים, ניגש אלי בחור ומתחיל ללוש לי את הכתפיים. לא שיש לי משהו נגד עיסויים חפוזים, אבל הלו? מי אתה? לא צריך להגיד שלום טרם נגעת? כמה אתה גובה על הטיפול המסור? מסתבר שהלה סבר שאני רומזת לו כל הערב שאני מעוניינת. רומזת לך? כן, כן, אמר, את לא הפסקת להסתכל עלי ולחייך. הוא אפילו קצת נעלב.
מאמי, זה לא אתה, זאת הפלזמה המשגעת שמקרינה את “חלף עם הרוח” מאחוריך! שאגתי אליו. המסכן כה נבהל שאני לא בטוחה שאי פעם יעז להתחיל עם מישהי בבית קפה באור יום.
כמובן שכשאת מוגדרת מראש כאובייקט מיני עלייך לדאוג לעצמך, גם אם פירוש הדבר, שגברים יחשבו שאת פסיכית.

על הכותבת קורן דור

מאסטרנטית באוניברסיטת תל-אביב, כתבת ב-MSN, לילה, הורים וילדים, נישה, אינדקס ועוד מגזינים.

תגובות

  1. שאלה טובה …- האם באמת צריך להתלבש חסוד וצנוע כדי שלא יחשבו עלינו מה שאנחנו לא וכדי שלא ינעצו בנו את המבטים המגעילים…?
    והאם – אם בכל זאת נבחר להתלבש לפי טעמנו המעט נועז (אולי) או חשוף, זה לא משאיר מקום לספק ואכלנו אותה?…
    האם אין בידינו באמת להחליט עד כמה תשומת לב אנחנו מוכנות לקבל לעצמנו? האם אין זה ברור שתשומת הלב אינה כוללת נגיעות או הערות ואפילו לו את המבטים?…

    • תשמעו, לגבי הנגיעות – מובן וברור שאסור לשום גבר להחליט סתם כך שהוא רוצה לצבוט את ישבנה של הבחורה שמלפניו.

      אבל לגבי המבטים, תיקי, התשובה היא לא – אין ביכולתנו באמת להחליט כמה תשומת לב רוצים לקבל, מהסיבה הפשוטה שאם תראי בחורה הולכת חשופת חזה ברחוב, את תסתכלי עליה. נקודה. זה לא באמת מבחירה, זה פשוט ככה. כנ”ל לגבי בחורה עם מחשוף מדן ועד אילת, עם מכנסיים שיורדים לים המלח או סתם אינסטלטור בעל חריץ. תכל’ס, מי מתלבשת חשוף למרות ש*ממש* לא בא לה שיסתכלו עליה? אף אחת.

    • למה נועד הלבוש החושפני והצמוד, המבליט את מיניות האשה, אם לא למשיכת תשומת לב גברית?

  2. אורח פורח

    מה בסך הכל מחפשת בחורה שמתלבשת באופן מושך? לקבל תשומת לב שתלטף לה את האגו אבל לא את הישבן. למה?
    ליטוף לאגו כולנו אוהבים, ורוב האנשים גם יודעים לקבל ולהנות ממנו. ליטוף לישבן לעומת זאת הוא כבר יותר מורכב, הוא דורש מהבחורה קצת יותר אומץ ללכת עד הסוף עם מה שהיא *מרגישה* ולא מה שהיא חושבת או יודעת שצריך לעשות.
    אם מותר לי להיות פסיכולוג בגרוש אז נראה לי שללכת עם מה שאת מרגישה יהיה קשה יותר למי שאין מספיק ביטחון עצמי ולא שלמה עם עצמה.

    לכן ידידתי המפתה, אם את לא מסוגלת ללכת עד הסוף עם מה שאת מרגישה, אני מבקש ממך לפחות להיות הוגנת ולא לכעוס על רמז דק שמעביר לך בחור שכן יכול ורוצה ללכת עד הסוף עם מה שהוא מרגיש. יכול להיות שבפעם הבאה כשנפגש במעלית את תרשי לעצמך לבוא איתי לאן ששנינו נרגיש.

    • הגישה שלך היא מסוכנת משום שהיא מעודדת גברים אחרים (ואולי אתה גם, לצערי, שבוי בקונספציה הזאת) להאמין כי נשים אשר אינן מעונינות הן בעצם “עצורות”, וש”קצת אגרסיביות תעשה להן טובה ותשחרר אותן”. ובכן, אין דבר פחות נכון מהאמת ויותר מסוכן מכך בכל המאבק של החברה שלנו נגד תקיפה מינית. הגישה הפטריארכלית הזו, לפיה אתה כגבר תגיד לאישה מה היא רוצה וצריכה היא בדיוק ההשלכה המוטעית שגברים עושים כשהם חרמנים. לגעת בישבנה של אישה כשהיא אינה מעונינת בכך וללא רמיזה מפורשת כי היא מעונינת בכך (ולא, ביגוד חושפני הוא אינו רמיזה מפורשת) היא סוג של תקיפה. תחשבו על זה כך בפעם הבאה שזה נראה לכם “שובב ומקסים”.

  3. אורח פורח

    מה בעצם רוצה בחורה שמתלבשת מושך? היא רוצה ליטוף לאגו אבל לא ליטוף בישבן. למה? בגלל שעם ליטוף לאגו היא יודעת להסתדר ונהנת, כמו רובנו, אבל עם ליטוף בישבן היא לא יודעת מה לעשות.
    ליטוף לישבן מבקש ממנה ללכת עם מה שהיא *מרגישה* ולא עם מה שהיא חושבת.

    ללכת עם מה שאת מרגישה לפעמים יכול להיות קשה למי שלא רגילה לבקר בארץ הנפלאה הזאת. זה דורש ממך להרגיש בנוח עם עצמך ולא לפחד לגלות דברים חדשים על עצמך.

    אולי אם היית מרשה לעצמך החיים שלך היו נראים אחרת. אז במקום לנסות לסרס את הבחור שהולך עם מה שהוא מרגיש (במעלית), פשוט תלמדי ללכת עם עצמך גם כן. זה יכול להיות נפלא.

  4. אורח פורח

    מה בעצם רוצה בחורה שמתלבשת מושך? היא רוצה ליטוף לאגו אבל לא ליטוף בישבן. למה? בגלל שעם ליטוף לאגו היא יודעת להסתדר ונהנת, כמו רובנו, אבל עם ליטוף בישבן היא לא יודעת מה לעשות.
    ליטוף לישבן מבקש ממנה ללכת עם מה שהיא *מרגישה* ולא עם מה שהיא חושבת.

    ללכת עם מה שאת מרגישה לפעמים יכול להיות קשה למי שלא רגילה לבקר בארץ הנפלאה הזאת. זה דורש ממך להרגיש בנוח עם עצמך ולא לפחד לגלות דברים חדשים על עצמך.

    אולי אם היית מרשה לעצמך החיים שלך היו נראים אחרת. אז במקום לנסות לסרס את הבחור שהולך עם מה שהוא מרגיש (במעלית), פשוט תלמדי ללכת עם עצמך גם כן. זה יכול להיות נפלא.

    • אהמ… אתה מודע לזה שללכת עם מה שהיא *מרגישה* אומר להעיף לבחור סטירה, נכון?

        • נכון, בואו כולנו נלך לארץ המופלאה של ללכת עם מה שאנחנו מרגישות, באומץ לב ופתיחות, בדיוק כמו שהמלצת! הגברים ימשמשו את ישבנן של נשים עם חוטיני במעלית, אני אבעט לפקידת הביטוח הלאומי המטומטמת בפרצוף כמו שתמיד רציתי, מישהי עם יום רע תיכנס לי באוטו פשוט כי היא *מרגישה* שהיא חייבת להוציא עצבים, ומפלס מעשי האונס וההטרדה המינית יעלה פלאים.
          אכן, עולם מופלא. עולם שבו עושים מה שמרגישים!

          • אורח פורח

            אפשר לקחת כל נושא ולהקצין אותו ולהרוס את נושא הדיון.
            אני לא חושב שצביטה בישבן היא דבר נורא כל כך, עם כל הכבוד, להבדיל מבעיטה בפרצוף.

            • מה שאני מנסה להגיד, זה שכאשר מדובר ברגשות, כשאתה אומר לאנשים “ללכת עם מה שהם מרגישים” זה מתפרש אחרת אצל כל בנאדם. יש מישהו שבשבילו ללכת עם מה שהוא מרגיש זה לצבוט למישהי בתחת ולך זה לא נראה נורא כל כך, ויכולה להיות מישהי שבשבילה צביטה בתחת היא עלבון נוראי. בוא נאמר שבחורה לא מושכת בעליל הייתה ממשמשת את חבילתך ברחוב, סתם כי זה מה שבא לה לעשות. אני לא יודעת איך היית מתייחס לזה, אבל אם דבר דומה היה קורה לי הייתי זועמת. הגוף שלי הוא אך ורק שלי, ורק לי יש את הזכות לקבוע מה יעשו לו ומה לא. כולל צביטות בישבן.

    • אני בעד להתלבש איך שבא לך!
      אחר כך כשנהיה בנות 40 שמנות מגעילות נצטער שלא התלבשנו ככה כשיכולנו. אני לא אומרת לחשוף איברים בצורה מגעילה אבל גופיות, חולצות בטן, וחציות קצרות אם בא לך, אז לכי על זה ! לגביי היכן הגבול, זה תלוי בך, אם את מרגישה בנוח .. כולם יכולים לקפוץ לך!
      לגביי ההתנהגות המבחילה של הבנים – מי שרוצה להסתכל , שיסתכל על הז.. שלי!! אבל בין להסתכל ללגעת יש מרחק עצום! ושמישהו יעיז לעבור אותו…

  5. בלאדי מרי

    כן יקירתי, נשים מתלבשות דקיק וקצרצר בשביל שמישהו יהנה מהסחורה.
    מישהו.
    מישהו שאנחנו נבחר, כל השאר יכולים להסתכל.
    הבעיה מתחילה כשאישה הופכת לאגרסיבית ברגע שמסתכלים עליה, יש פער עצום בין להיות אגרסיבית לבין להיות אסרטיבית ולהגיד בצורה פשוטה וחד משמעית “לא”. אם את מרגישה מאויימת מזה שגבר מנסה את מזלו וזה מביא אותך למצב של התגוננות מפני המין הזכרי אז אולי כדאי שתצניעי את לבושך. הרבה מאי הנעימות שאת כותבת עליה היתה נמנעת לדעתי אם במקום להיות סופיסטיכוסית היית פשוט אומרת “לא” כשאת לא מעוניינת, כמו למשל בסצנת המבטים או העיסוי.
    צבט לך את הישבן? עשה זאת שוב אחרי שאמרת שאת *לא* מעוניינת? סו היז אס. אלא שבמקום זה בחרת לשחק ב”מי ימצמץ ראשון” שזה משחק נהדר ומאתגר נורא, רק מצחיק שכמה שעות אחר כך את מאשימה את הגבר בכך ששיתף פעולה.

  6. פשן פשן

    שאומר זה לא בשבילך!-לכל מתלהב סקסיסטי חסר נימוס
    זה עובד

    סטירה בין הרגליים זה הכי הכי למעז להרשים במעשה ידיו

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *