עד מתי שקרנים יעלוזו

משפחתי וחיות אחרות

יום אחד, בחשכת ימי הביניים של חיי האינטרנטיים, התבשרתי על פתיחתו של אתר חדש – “בננות, לבנות שמרשות לעצמן”. וזה לא היה הכל. מסקר שוק שעשו שם, עלתה המסקנה, כי אני היא קארי ברדשאו הישראלית.
במאמר מוסגר אתוודה שהכל היה יכול להיות מצוין, אלמלא באותם ימים קארי המקורית, היתה רק עוד הגיג על המחשב של קנדיס בושנל.
אלא שלעורכת זה לא הפריע, העדר ההשראה שלי. היא, כך הסתבר, שמעה שיש לי הרבה מה לומר על החיבור בין גברים מבוקשים לרווקות אסרטיביות, והחליטה שאני חייבת לכתוב על זה.
מה אגיד לכם, את המילה “רווקות”, הבנתי, “גברים”? נו, נגיד שהבנתי, אבל מה זה אתר? מה זה אינטרנט? הדבר היחיד שידעתי לעשות אז על מחשבים, היה לבקש ממישהו לפתוח לי מסמך. ולא תגידו. בקיוטקסט.
בדיעבד, אם היה רגע שבו נשמע משק כנפי ההיסטוריה נוחת על ראשי, זה היה הרגע. ארבע שנים אחרי, כמייסדת כת רווקות האינטרנט, כבר החלמתי מבורותי הממוחשבת, ואפילו למדתי להגיד שקונטרול פלוס דליט הם ההמלצה החמה שלי, לגבי הסוגיה: “כיצד ננפנף מחיינו בחורים שאינם ראויים לאהבה”. לא שעשיתי את זה, כמובן, שכן אם ההתנהגות שלי היתה ה”נכונה” בחיים, על מה הייתי כותבת ב”בננות”?

תורת ארבעת הפרדוקסים

אם צירוף המילים “אהבה בימי מחשב” עשתה לכם קונוטציה לספרו המשובח של גבריאל גרסיה מארקס “אהבה בימי כולרה”, אתם במאמר הנכון. רק מה, בעוד שמארקס קיבל על פועלו את פרס נובל לספרות, אני, אחרי ארבע שנות כתיבה על אהבה, זוגיות, ובעיקר על חוסר זוגיות, אקבל, אולי, פרס על מפעל חיים: “אהבה בימי חולירות”. שכן, לא ברור איך אפשר למצוא אהבה עם כל החולירות שמסתובבים להם חופשיים בבארים ובבתי הקפה, ובזמן האחרון גם באינטרנט, ומתנהגים אלינו הבנות, כאילו אין מחר.
לא יודעת איך אתם, אבל אני עוד שייכת לדור ההוא, שכדי להכיר מישהו, היה צריך להיפגש איתו פיזית. קצת להסתובב בעיר, הרבה לעבוד על הלוק, ובעיקר להתפלל לקופידון. האל. והנה, הגיע הדור שלא ידע את יוסף. הוא ידע את ביל גייטס. וכבר לא היה מדובר על אהבה, אלא על שיטת הימורים, דומה לזו שמפעיל מפעל הפיס או הטוטו. שיטה שנועדה להגדיל את סיכויו לזכות. במה? בכל מיני. החל מזיון, ועד אהבה ללילה, לשניים, ואולי לכל החיים.
אישית, לא אהבתי את זה. נשמע לי פסול ואפילו לא מוסרי לחבר בין רומנטיקה, מתת אלוהים, לקו אינטרנט מהיר. אבל אתם יודעים איך זה. לכל אחת יש את החברה ההיא שמתחתנת עוד דקה, עם מישהו שהיא הכירה דרך המחשב. אפילו אמא שלי, שלא יודעת לעשות “סנד” בפלאפון, פתאום התחילה להיות מבינה גדולה באינטרנט. “למה שלא תיכנסי קצת”, היא מעיקה, “אחותך אומרת שיש שם יופי של בחורים בגילך”.
“בגילך” זו המילה הטרנדית אצלנו במשפחה, שנועדה להגביר את הלחץ. מענין אם היא מקבלת על זה אחוזים מחברות האינטרנט, חשבתי.
בסוף ניסיתי. בחיי. ומה היה לנו? אחד שהצהיר שהוא נאה מאוד והתגלה כנאה מאוד, אבל לפי הקריטריונים של הסרט “כוכב הקופים”. שני שהיה באמת נאה מאוד, ואולי לכן הוא יצא בו זמנית עם עוד ארבע, מלבדי. שלישי ששלח תמונה שלו ואז שלח תוספת, את אותה תמונה, אבל בעירום, כי הוא בטח חשב שזה נורא חשוב לי לדעת. בקיצור, שום דבר לכתוב עליו הביתה, לכתובת של אמא שלי, כמובן.
אבל לא כולם כמוני, וכך נולדה לה שיטת ארבעת הפרדוקסים, המאפשרת לאנשים שעדיין נותרו אופטימיים, לנסות ולהתמצא בחלל הקיברנטי – ולהישאר בחיים.


פרדוקס מספר אחת: “אנחנו? באינטרנט? מה פתאום???”

חידה: חבר שלכם שישב בבית עצבובי וערירי, פתאום התחיל לצאת, ובכמויות. כשאתם שואלים מאיפה זה בא לו פתאום, הוא ממש לא יודע, תעלומה. אולי הוא פשוט בתקופה טובה.
פיתרון החידה: אין תקופה טובה, יש מאגר חדש של בנות שוות ולא מוכרות.
כשמדובר בהיכרויות דרך המחשב, אל תשאלו אף פעם. כי כולם יכחישו. אף אחד לא מעוניין שתדעו מה הוא באמת עושה כשהוא לבד בבית. החל מחיטוט בין אצבעות הרגלים ועד צ’יטוט בניסיון למצוא אהבה. וסליחה על ההשוואה. וכך קרה שהתפתח מין ‘מועדון’ וירטואלי שכזה, שכולם נכנסים אליו, אבל אף אחד לא מדבר על זה. כי אם תאמר “ראיתי אותך”, תהיה השאלה המיידית: “מה, גם אתה שם?”, ואז לעולם לא תשתחררו מתדמית הלוזר שלא מצליח למצוא בחורה בשיטה המקובלת.


פרדוקס מספר שתיים: “מה עוד לא ראינו שעוד לא ראינו”

את האמת, כלום. זה לא שהאינטרנט המציא עבורנו גברים חדשים, וקיטלג אותם במחשב לפי סדר א’-ב’. אלו הרווקים שיש, שכולנו מכירות מהסתובבויות בעיר, הם פשוט עברו לפורמט אחר. ומי שמחפשת משהו חדש לגמרי, שתנסה באחד מגני הילדים. אולי רק שם היא תמצא מישהו אנונימי, שעוד לא יודע להפעיל מחשב ולצרף לו קובץ jpg.


פרדוקס מספר שלוש: “השלם לעולם גדול מסכום חלקיו”

אוקיי. בואו לא ננסה להיות שליליים. הרי להיכרויות דרך הרשת יש גם יתרונות. עד היום למשל, מה שתקע את הבליינד דייטס היה הפער שבין התיאוריה למבחן המציאות. אנשים היו מדברים בטלפון, מתארים כל אחד את עצמו, ובסוף יושבים חצי שעה על כוס קפה, בניסיון להימלט הביתה. מבחינה זו היה האינטרנט הפתרון המושלם: עם התמונות, תם עידן הפדיחות.
אז זהו. שלא. אני כבר לא מדברת על ההיא ששולחת תמונה שלה מהצבא, והיא כבר עוד מעט פי ארבעה במשקל. וגם לא על ההוא ששם תמונה מדהימה, אבל מהגנון. אני מדברת על כך שאנשים לפעמים שוכחים שבחיר ליבם אינו רק אוסף של נתונים והעדפות, ושהגבר האידאלי אינו רק סך שקלול מרכיביו – גובה, צבע עינים, צבע שיער, השכלה, מוצא, והאם הוא מעשן “לפעמים”, או “רק קצת”. איך אפשר לבחור ככה את האחד והיחיד? מה נגיד לילדים? אמא בחרה את אבא, כי אחוזי ההתאמה שלו לדרישות היו 82.4%, ואילו זה שמתחתיו פיגר עם 82.2% בלבד? מה זה פה, אירוויזיון?


פרדוקס מספר ארבע: נקמת היורמים

תחשבו על חנונים, עכשיו תנסו לחבר אותם עם המילה סקס ורומנטיקה. מה תקבלו? מה אמרתם? שבא לכם להקיא? כן. בדיוק זה. ועכשיו, המחשביסטים האלו, החנונים של הכיתה שאף אחת לא השתינה עליהם, החליטו לסדר לי את חיי האהבה. ולא רק זאת, אלא שבניסיון ליצור עולם טוב יותר, העתיקו אל עולם ההיכרויות, את כל תחלואיי המחשב: הם חשבו שאפשר להכיר תוך שניה, להתאהב בלחיצת כפתור, לעשות “סייב” ולהמשיך הלאה, ואז לחזור לקובץ שנשמר, גם כמה שנים אחרי. שמישהו כבר יגלה להם שבחורות הן לא קובץ, ואנחנו נעלמות מעצמנו, גם אם לא תוקף אותנו וירוס.

וכולה מה רציתי? להתחתן

באמת. בשיא הפשטות, כמו שזה נשמע. שמלה, רב, שיר כניסה, חתן וזהו, שלום וביי עד הברית הראשונה. ובינתיים, מה קרה? שמרוב רצון לזוגיות נהייתי הכל, רק לא תפוסה. למדתי לגלוש על המחשב, לנהל מערכות יחסים וירטואליות, לריב עם אנשים שאני בכלל לא מכירה, ובכלל, כך אומרים, פיתחתי את יכולות ההקלדה שלי. מה חבל שעם כל השידרוג שהרשת העניקה לאישיותי, ועם האופציות שהיא פתחה לפניי עד מעבר לאוקיינוסים, היא לא השכילה למצוא עבורי את המבוקש מספר אחת, ובינתיים נידבה לחיי רק וירוסים מסוג בחורי-תולעת. ככה זה. כל אחת והגורל שלה: חברותיי צמודות למוניטור בחדר הלידה, ואני צמודה למסך של תואם איי.בי.אממו, בעוד ניסיון לנסח בפעם האלף את הביטוי: “לך תחפש מי ינענע אותך, יא זבל”.

על הכותבת אתי אברמוב

אשה על סף התמוטטות עצבים. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות עקרת בית, נשואה ואם לכמה שיותר. בינתיים מסתפקת בלהיות עיתונאית בכירה, סטודנטית מצטיינת, בליינית מובילה ולא - בלונדינית מתוך בחירה

תגובות

  1. ברטרנד

    אבל עצוב.. .. .. ..+

    • פיטר פן

      כאזרח אחת ממדינות דרום אמריקה דעתי על הבחורה הישראלית הממוצעת שהיא בעצם “גבר”
      חוצפנית,אגרסיבית,גברית,חכמהקופצנית ומוחצנת……..

      לכן בנות ישראל הפרוצות,כן אתן תסתפקו בחנונים המחשביסטים,רק ככה תוכלו לחיות בתוך האילוזיה שאתן “בשליטה על הקשר” וכמובן לגדל טוסיק ברוחב של מקרר ולהאמין שאתן “רזות”
      לא “חטובות” או “מלאות ” אתן פשוט רזות .

      …או קיי , ברור שלא כולכן כאלה אבל בואו נסכים שהנשיות והסמפטיות מבינכן כבר מסודרות.

      העצה שלי : אולי תנסו את הפועלים הזרים .

  2. קורווין

    אוקיי מודה, לא הצלחתי להתקדם מעבר לשפסקה השנייה.
    זה לעוס, זה תפל, זה משעמם…

    אתן מרשות לעצמכן יותר מדי אם תשאלו אותי

  3. עוד גבר

    הרשי לי לאחל לך שתזכי למצוא את הגבר המתאים לך,
    להתחתן איתו ולהקים איתו משפחה מאושרת אם זה
    בדרכים ה”רגילות” (באופן מקרי) או היותר “מאורגנות” כנ”ל.
    האתר הזה מלא במאמרים ובתגובות שדנים בנושא הנ”ל
    שלחלקנו הוא עצוב, כאוב ולעיתים (רחוקות מידי) משמח.
    כאיש מחשבים וכרווק המחובר לאינטרנט עוד מימי
    הQtext. לפני זה, עוד הייתי מתחבר ל-BSS-ים
    (Buletin Board System)
    (שאגב,שעדיין קיימים). אני מכיר ממקור ראשון את
    מה שמתואר מהגדה השניה של הנהר… (הצד הגברי).
    לטעמי, הביטוי הסוגר את המאמר מיותר…
    בהצלחה. לא להתייאש. כן להתאמץ, איפה שאפשר
    וכדאי…

  4. מאה דייטים דרך האינטרנט בשנה האחרונה, שלושים דייטים עם בחורים שחברים סידרו לי, חמישים דייטים עם בחורים שהכרתי בכוחות עצמי (וצריך לא מעט כוחות) וגורנישט.
    ולא תגידו, לא מדובר בכוניפה רפת שכל, אלא בסחורה משובחה ואישיות יוצאת דופן. אלוהים, רק תתן לי ולבננות והבננים הרווקים טיפת מזל

    • צב מעבדה

      100+50+30=180 דיטים בשנה
      זאת אומרת דייט כל יומיים.
      15*50 שקל ליציאה (קפה + עוגה+נסיעות) = 750 שקל לחודש רק על דייטים.
      נגיד שעתיים השקעה על כל דייט (הכנה, זמן נסיעה, פגישה וזמן נסיעה חזרה) = 30 שעות בחודש
      30 שעות * 40 שקל לשעת עבודה = 1200 שקל
      הכל ביחד יוצא 1950 שקל לחודש, שבשנה זה 23,400 שקל, וזה עוד לפני קוסמטיקה וכו’ שזה עוד 15,000 שקל בשנה.
      נוסיף לכך עוד 30,000 שקל טיפול פסיכולוגי בהרגשת הכישלון ו 6,400 שקל על מוצרי דייטה ואמצעי מניעה (חלק מהדייטים מסתיימים בזיון, לא?) ונקבל *75,000 שקל לשנה רק על דייטים!*

      גברת, זה לא נראה לך קצת הרבה? במחיר הזה היית יכולה לקנות לך בחור צעיר בגודל ובצבע שאת אוהבת ועוד היה נשאר לך עודף לאיזה ילד מאומץ או שניים.

      • עוד גבר

        רגע… אבל אם היא לא תוציא את הכסף הזה
        תהא פה יותר אבטלה!!… (שזה ממש לא טוב)
        אז יש פה ניגוד אינטרסים!! 🙂 🙂
        אגב, ממך “צב” עתיר הניסיון, הבינה וההומור ציפיתי
        שתזכור שכוכבית היא לא רק סימן לכפל (כפי שהתכוונת
        כנראה…) אלא סימן פותח וסוגר להדגשה, אני
        משתמש ב-x, (איקס קטנה) לסימון מכפלות באתר
        “בננות” המשוכלל: למשל 15×50=750

        • צב מעבדה

          חן חן עבור התיקון לכפל.

          מבט העל שלך הביא אותי לחשוב באמת מה קורה אם יש בארץ ולו רק 200,000 רווקות שכאלו. מדובר כאן בסכום עצום. ועכשיו תעצום עיניים ותחשוב על כל העולם…

          עוד גבר, יש לנו סטרט אפ! אני אשבט במעבדה את ארלונד שוורצבורגר ואתה תכניס לו איזה ג’וק לקופסא ונימכור אותו בתור זכרכר שעשועים לרווקות העולם.

          אני לא מאמין, אני בדרך לעשות את המכה!

          • עוד גבר

            עם הכשרון שלך והיצירתיות שלי…
            הגבול הוא לא גבול… אלא רק התחלת המסלול 🙂 🙂
            “תרים” אלי טלפון שנסגור את הפרטים הקטנים 🙂

          • אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל מה שכתבת מתנשא ומזלזל.
            לא שזה שונה בהרבה מדברים שגברים אחרים כתבו כאן, אבל אתה מתימר להיות נעים הליכות ומכבד אנשים בלי הבדל דת גזע ומין.

            אתה יודע מה? אני מעדיפה מישהו שמתנשא מעלי בצורה גלויה בלי לעטוף את זה בנועם הליכות שרק מקשה על הזיהוי.
            כמובן שאחוות הגברים והצחיים תוביל את עוד גבר לתמוך בה בצורה גורפת. אבל בעיני ההתבדחות שלך כלל וכלל לא מצאה חן.

            • צב מעבדה

              לא היית בליבי כוונה להעליב אף בחורה שכן במעשה שכזה אני אכרות את הענף עליו אני שוכב, סליחה, יושב.
              אולי באמת שווה להביא כאן גם את החישוב הגברי שהוא כואב הרבה יותר כדי שתדעו מה אנחנו עוברים.

              360 דיטים בשנה (180 שהיא באה + 180 שהיא הבריזה ונשארתי לחכות)
              100 שקל לדייט (שוב פעם אני משלם עליה :o( שזה 36,000 רק על דייטים
              שעתיים השקעה על כל דייט x חמישים שקל לשעה (גברים מרווחים יותר כמו שאת יודעת)= 100 שקל לדייט איבוד זמן. זה אומר עוד 36,000 ש”ח
              חדר כושר 400 שקל לחודש, בשנה זה 4,800 ש”ח
              בירות כדי שהחבר יקשיב לצרות (תחליף פסיכולוג, כי אנחנו מתביישים ללכת לפסיכולוג) 50 שקל לדייט = 18000 שקל לשנה
              אמצעי מניעה = חמישים שקל לשנה (האמת היא שרק האחרים מזיינים בלי סוף, לרווק המצוי יש מין כמעט כל יום – כמעט ביום ראשון, כמעט ביום שני, כמעט ביום שלישי….)
              ביחד בערך 100,000 שקל לשנה!

              • את הרוח הספורטיבית שבה קיבלת את הביקורת שלי. אכן יש הפתעות בחיים!
                דייטים זה אכן משאבת כסף, אבל חכה עד שיהיו לך ילדים…
                🙂

            • עוד גבר

              ראשית, נראה לי ש”צב” השיב תשובה שנראית לי כרצינית
              ונעימה ואף תיבל את התשובה בהומור (משימה לא קלה
              כשלעצמה…) התשובה שלי היא לא תשובה “גורפת” אלא
              אני משתדל שתהא לענין.
              זכותו כמובן של כל אדם לאהוב יותר או פחות הומור מסוים
              אבל הכוונה, כך נראה לי, היא דווקא להעלות חיוך. עובדה
              שציינת שזו התבדחות וזה, לעיתים, טבען של בדיחות…
              אבל, אני מאמין שזה נכתב ברוח הומוריסטית ולא
              מתוך כוונה להתנשא. הרי “לכל מטבע יש שני צדדים” –
              כמעט על כל הערה וכד’ על מין אחד אפשר למצוא/
              להמציא מקבילה על המין השני.
              אני אביא דוגמא נגדית: המאמר “הם לא כלבים”
              http://bananot.com/articles/617
              נתחיל בכותרת שהיא, איך אגיד בצניעות, לא גרמה לי
              להתלהבות. (יש למישה/י ספק שאנחנו לא?…)
              וההמשך שצריך להסביר ש”לגברים יש רגשות”…
              נו באמת… אני חושב שהאמור מדבר בעד עצמו…

              • שהכותרת שאני הצעתי למאמר ההוא היתה “גברים הם בני אדם”, אבל כנראה שזה לא נראה מספיק אטרקטיבי.
                אני יודעת שלי יש נטיה לתמוך בצד הנשי בויכוחים כמו שלך יש נטיה הפוכה (לדעתי). בכל מקרה זה לגיטימי, אז אל תפגע בבקשה.

                • עוד גבר

                  אני, משתדל להיות אובייקטיבי אבל מובן מאליו
                  שאין אובייקטיביות מוחלטת בגלל נקודת מבט
                  סובייקטיבית ואינטרסים שונים.
                  בכל מקרה, אני לא “אוטומטית” בצד זה או אחר.
                  יש נושאים _מסויימים_ של חוסר שיוויון בין
                  המינים שגם אותי מקוממים. אותי, אישית, למשל
                  מקומם (אפילו מאד) מצב (_אם_ הוא קיים) שאישה
                  שעובדת בתפקיד מסוים מקבלת שכר נמוך יותר
                  מגבר שממלא את אותו תפקיד _בדיוק_. זה חוסר
                  צדק מובהק לטעמי ולכן הוא לא תקין לדעתי.
                  למרות האמור אני מאמין שיש הבדלים בין
                  המינים (ולא גיליתי את אמריקה… 🙂 כך
                  שבגלל השוני אין זהות ולטעמי טוב שכך. אני
                  לא רואה (ברוב) הנשים מישהן שאני צריך
                  להתעמת איתן… אלא להיפך אישה, להשקפתי,
                  משלימה גבר וגבר משלים אישה. בחיבור, אם
                  הוא קיים, אפשרי ומתאים לשני הצדדים, נוצר
                  משהו יפה, חדש וחזק יותר מכל מה שכל אחד
                  ואחת מהם/ן היה יכול להשיג לבדו/ה.

      • תוציא מהחישוב שלך את התשלום על הקפה/עוגה ונסיעות, כי בד”כ בפגישה ראשונה (שניה/שלישית כבר לא -אנחנו לא נצלניות פה), הבחור משלם, והכל יסתדר.
        40 ש”ח לשעה כפול שלושים שעות השקעה? למה, מישהו משלם לך, להבדיל, גם על עשרות רבות של ראיונות עבודה כולל דלק, שעות נסיעה, עצבים, פקקים וכו’? כלום!
        זה בערך אותו דבר. אי אפשר להחשיב את זה.
        מה עוד היה שם? – קוסמטיקה ומוצרי דיאטה? זה לא קשור לגברים. אנחנו רוצות להיות יפות גם, בעיקר, ובראש ובראשונה בשביל עצמנו, באופן שכה יפתיע אותך (והיה כבר מי שאמר, ולצערי בחכמה, שבנות מתלבשות בשביל בנות אחרות, כי הרבה מאוד גברים לא שמים לב גם אם צבעתי את השיער לירוק. אמרתי הרבה גברים, לא כולם, לא לצעוק!!!).
        אמצעי מניעה זו השקעה כמו תרופות לכאב ראש – א. כי אורגזמה טובה היא התשובה הטובה ביותר לכאב ראש, וב. דחיל רבאק, גם אנחנו בני אדם ורוצות זיון טוב מדי פעם!
        וטיפול פסיכולוגי? – ככה אתה מעריך אותנו? בשביל זה יש את בננות, לשפוך ת’בעסה, או חברות טובות ואם כבר מתעקשים על פסיכולוג, בטוח יש איזה אתר יעוץ בחינם ברשת.

        • צב מעבדה

          מה זו הקטנוניות הזאת? למה את חייבת להטפל לפרטים הקטנים?
          בואי, יש אצלנו עכשיו במבצע זכרכרי שעשועים במגוון גדלים וצבעים, אפילו רוטטים, והכל במחיר מציאה של 54,477 שקלים חדשים בלבד. ותאמיני לי, אני מפסיד עליך. אם לא היינו מכירים מבננות, מי בכלל היה מדבר על פחות מ 70,000.
          טוב, הנה אני מעגל לך את המחיר, 55,000 מחיר אחרון.

          מה זה? מה את מביאה לי לכאן את הזכרכר שלך מהבית? מה אני אעשה איתו?
          גברת, כמו שלך יש כמו זבל לכל אחת…

      • אהבתי מה שכתבת, ובעיקרון אתה צודק. רק טעות אחת קטנה – את הכסף על הדייט בטח הגברים שילמו.

  5. חנוני

    חשבת שנשכח לכן איך התעללתן בנו בתיכון? כבר אז הייתן גרועות בחשיבה לטווח ארוך

  6. נסיך החלומות

    שיטה זו באמת לא פועלת לכולם. יש מעין הרגשה של הפרטה של רגשות ומאוויים
    למספרים. האמת מה לך כי תליני כי כשאת כתבת לא ממש מצאתי מה את רוצה מעבר למאפיינים גופניים ,עדתיים ורצונות משפחתיים עליהם כתבת. מיהו המבוקש ? מתוחכם או איש פשוט מציאותי או חולמני.. בזה גם את חסכת.
    בטוח שתמצאי את בחיר ליבך אם כי נראה לי שזה יהיה יד המקרה בלי שתשתדלי אפילו.
    קראתי כתבות קודמות שלך ונהניתי למרות שאחת כמעט שלחה אותי בבהלה לחדר השרותים עם סרגל.(למרות שבורכתי החורף אלבש כפפות XXL)

    נ.ב. “תואם איי בי אמ” – למרות השנינות הוא מונח די מיושן .אני מקווה באמת יש לך משהו יותר טוב ממחשבים עוצרי הדלתות הללו.

  7. את החבר שלי הכרתי בצ’ט של תפוז, לפני חצי שנה, והיום אנחנו כבר גרים ביחד וחושבים על עתיד משותף. והוא עוד היה בדרום ואני בצפון. לפעמים צריך טיפה מזל.

    בהצלחה !

  8. יואב בפריז

    יופי של סבבה של אחלה של כתבה.
    אני לא באמת מאמין שאת עדיין… מה עם הימים של אברקסס, אתי?
    מה עם ג’ו המבתק? וג’ולייטה של הרוחות?

    זוכרת? יואב מניו-יורק/ברלין/פריז

    • אתי אברמוב

      מה שלומך? לא יודעת מה עם השאר, אבל אברקסס עדיין על כנו. ואילו אני, זנחתי את חיי הלילה ועברתי לסלונים של אנשים. לא שאני מתיישבת להם על הספה, אלא השתכללתי ומצאתי דרך לחדור לליבם: דרך הטלויזיה.
      טוב לשמוע ממך. אולי יום אחד עוד יהיה לי כסף וניפגש בעיר מושבך המתחלפת.

  9. אתי, באמת לא להתיאש. גם אני הכרתי את החבר הנוכחי בקופידון. אנחנו כבר למעלה משנתיים וחצי יחד, גרים יחד קרוב לשנה ומתכננים עתיד משותף. וזה אחרי שנה וחצי של חיפושים אינטנסיביים מצידי, עשרות דייטים, חלקם עם יצורים לא מובנים ולא מהעולם הזה, תכנון של בגדים לפני כל יציאה – מה כבר לבשתי ועם מי ועוד ועוד.
    והנה, מצאתי בחור מקסים, אינטיליגנט, הפוך מכל מה שאי פעם הייתי חושבת שיכול להתאים לי (וגם אני בגישה של לא להדבק לתמונות, אחרת לא הייתי יוצאת איתו והייתי מפסידה), ואנחנו מאוד מאושרים.
    לא להתייאש!!!

  10. אתי אברמוב

    אם לא הבנתם עדיין: המאמר הוא נגד מציאת החתן דרך מחשב. וכללית, אבקשכם לא להטריד אותי בביקורת. גם ככה אני מרגישה בעונש.
    ולמען הסר ספק: אני לא מבינה במחשבים, כנראה גם לא בבחורים ובבית יש לי פנטיום1 שקיבלתי מתנה מחברה.

  11. מזדמנת

    אנשים טובים, גברים עם נשמה, אנא, בבקשה קחו את אתי לאישה.
    קחו ותחסכו מאיתנו את היגון, הדמעות הוורבליות והנידנוד שלה, בכל מדיום אפשרי,
    תוכנית רווקות ומועד מזווג. קחו, כי נקעו עינינו, אוזינו וליבנו גם.
    קחו ושתבוא עליכם ברכה. ז”א, אתי.

  12. אתי היקרה, אני קוראת את הכתבה שלך וכולי הזדהות !!!
    כן, כן, גם אני נרשמתי וחוויתי על בשרי – מודה ומתוודה – לצערי הרב לא חסרים תחלואות (=תחלואה) באתרי ההכרויות, וכאילו שזה לא מספיק ההתנסויות לעיתים קשות 🙂 ובד בבד מראים בחדשות על כינוס של 300 פנויים פנויות דרך האינטנט…
    למה אינטרנט? אני חושבת שהיום בחורים כבר בוחרים שלא להתאמץ ואין כמו אינטרנט שמקל עליהם את המלאכה. עם זאת, אין ספק שהקטע המטורף של ההיכרויות הוא טרנד מטורף וידוע שכמו כל טרנד – גם הוא יתפוגג לו מתי שהוא, בתקווה….

    • עוד גבר

      פרי יקרה, תאמיני לי, מניסיון, דרך האינטרנט זה לא בהכרח
      יותר קל. אין כמו להתחיל עם בחורה מושכת (בעיני ה”מתחיל”
      כמובן, שזה עניין סובייקטיבי) בדרך הרגילה (פנים אל פנים)
      שמסכימה לצאת איתך (לאחר N ניסיונות כושלים עם בחורות
      אחרות) מאשר לבוא לפגישה עיוורת ולהתאכזב קשות Nx100 פעמים.
      מה שכן, זה יכול להתאים לאלה מבינינו (כמוני) שהם אולי יותר
      ביישניים/ות, יותר מופנמים/ות, כאלה שמועדונים צפופים לא
      ממש מושכים אותם/ן ולכאלה שאין הרבה ממה שהם/ן מחפשים/ות.
      אני לא בטוח שזה רק “טרנד”, זה ממלא צורך בסיסי של אנשים
      לא מעטים. פעם, אולי, חשבו שהטלויזיה היא טרנד חולף
      (אם זה טוב או לא זה כבר דיון אחר) ועובדה שזה “תפס” חזק
      כי זה ממלא את איזה צורך אנושי. יחד עם זאת, יש לקוות
      לשיפורים, הציון למצב היום בסולם “עוד גבר” הוא 4.6… 🙂

      • אני מבינה את נקודת הראות שלך אבל קשה לי לקבל אותה.
        אני רואה את הדברים כך: בחור שיוצא לבר לדוגמא – ורואה שיש הרבה בחורות הייתי מציעה לו אפילו רק בשביל להתגבר על כל הסרטים של הדחייה, להתחיל עם 10 בחורות שנראות לו – ואין מצב – אין מצב!!! שלפחות אחת לא תענה לו ….
        פשוט באינטרנט יש משהו כל כך מכני ולא אמיתי, הייתי שמחה להסתכל בעיניים של הבחור שמתחיל איתי, לראות אם בתכל’ס יש עם מי לדבר…
        ככה שאם בביישנות עסקינן – גבר יקר – תשנס מותניים וקח סיכון, מקסימום תשובה שלילית מבחורה וקשה לי להאמין שזה מה שישבור את רוחך.

        • עוד גבר

          קודם כל תודה על האמפטיה, ההזדהות ומילות העידוד!!
          באמת תודה!! 🙂
          זה גם נכון במידה מסויימת, לפחות מנקודת מבטי, מה שתארת
          לגבי האי-אמיתיות והמכניות של ההכרויות באינטרנט בהשוואה
          לדרכים ה”קונבנציונליות”. אבל אפשר להסתכל בעיניים אחרי
          שמכירים באינטרנט ונפגשים…
          בנוסף, אם את/ה גר בעיר X, סביר שיצא לך להכיר אנשים
          מ-X וסביבתה והאינטרנט מאפשר להכיר גם מאזורים מעט
          מרוחקים (שעדיין סבירים מבחינת המחפשים/ות) והאפשרות
          לחפש מתוך מאגר גדול. אבל כמי שמכיר את האמור לא רע,
          זה באמת לא פשוט… ובמבחן התוצאה, לפחות לגבי, את
          כנראה צודקת. יצא לי להכיר נשים שמאד מצאו חן בעיני
          בדרכים “רגילות” ולא הכרתי אפילו _אחת_ כזו בדרכי
          האינטרנט (או בפגישה עיוורת בכלל, למרות ניסיונות אין-ספור)…
          אבל זה ניסיוני האישי ולא בטוח שהוא מייצג (למרות שאני
          מכיר עוד כמה אנשים עם ניסיון דומה).
          למרות האמור לעיל זה נושא קצת יותר מורכב מהאמור.
          בהזדמנות אפרט. אני, אישית לגבי עצמי, מאמין ששווה
          לנסות לבדוק דרכים לגיטימיות ומכובדות להכרות.

          • עוד גבר

            בנוסף… למצוא 10 בחורות/נשים שמוצאות חן בעיני
            במקום אחד… זה מדע בדיוני בשבילי… 🙂
            (זה נדיר כמו איזה כוכב שביט נדיר שחולף בשמים).
            אני כל-כך מבסוט ונרגש כשאני מוצא (פעם באיזה X
            חודשים) מישהי שנראית לי כמתאימה…
            אבל כאמור חן חן על גישתך החיובית! כן ירבו כמותך.

  13. בננל'ה

    כרגיל שנון ומשעשע

  14. חזיז ורעם

    התגעגעתי.
    נורא מעניין אותי לדעת איפה אני משתלב ברשימה.
    אוהב אותך הרבה.

    • אתי אברמוב

      יפה מצידך שהתגעגעת. אתה לא נמצא ברשימה מהסיבה הפשוטה שלא הכרנו דרך מחשב (ולדעתי, יש רק שניים כאלו בכל העולם, כך שאתה בחברה טובה). וחוץ מזה, היית מקסים, ובמקרה שלך – זה באמת לא אתה, זו באמת אני (הדפוקה).

  15. אחותו של

    אחרי החליט להתחתן , הוא כבר יודע מתי ואיפה רק לא עם מי (עדיין) אז בחצי שנה האחרונה הוא יצה ליותר מ100 דייטים דרך אתרים שונים. אלוהים ! זה כמו 100 ראיונות עבודה מפרכים או להבדיל 100 חקירות שב”כ (רק בלי הטלטולים) ואכן כל מה ש מתואר כאן פשוט נכון – מפלצות מכוערות שמדרגות את עצמן כנראות טוב מאד, מלאות במקומות הנכונים ששוקלות מעל רבע טון , איכותיות שלא עברו במדור הQA לפני שהשתלחו ברשת. וכך דייט אחר דייט ותיאורו המזעזע, לא פעם נאלצתי לחלץ אותו ממשהו מבעית במיוחד (ולעיתים אף מסריח) כך שראיתי במו עיניי במה מדובר. בשביל מה כל זה ? לא עדיף כבר להינמק בבדידות ולעבור לאופצית הניקוז הידני ?
    מה פשר השקרים האלו ? הרי בסוף תיפגשו והאמת תצא לאור – את לא כפילה של ג’יי לו ואתה לא הדוגמן של הוגו בוס, תעשו טובה ותחסכו בהגזמות ואל תחלקו לעצמכן תארים מפוברקים. ככה אולי תהיה בסוף התאמת ציפיות

  16. ממך, אתי אברמוב, ציפיתי לטקסט קצת יותר שנון.
    קצת מאכזב.

  17. חתול אחד

    לשאלה בסוף: תמיד אפשר לנסות את “לך תחפש מי ינענע אותך, יא זבל” בארמית.

  18. אוי בנות בנות….
    למה תמיד צריך לסבך כל דבר?לעשות מכל זבוב אבו-נפחה?!!!
    בסה”כ עוד דרך להכיר אנשים חדשים.

  19. עכשיו אני יודע שהיא קיימת.

    ועל זה נאמר:
    “הכל חוזר עלייך וקקה בידייך”

  20. מה שלומך?
    ולמה לא ראיתי כבר הרבה זמן?
    כשאני אוכלת סלט אגסים אני מחפשת אותך ואינך. אתי יא אתי.
    יאללה שלו, יגיע מתישהו, מתוך מסך או סביר להניח יצא מאיזו פיצוצייה. הקאמל שלו יפלו ואת בדיוק תבדקי אם הלק ברגליים השתפשף – הראשים שלכם יתנגשו ובמיון תוכלו להכיר יותר לעומק. אבל יאללה שלו, שיבוא כבר.
    יבוא, בטח שיבוא.
    תרימי אחד.
    נשיקות.

  21. אחד שמזמן לא היה פה

    לזיין. זה הכל. זה כל מה שאנחנו רוצים. לזיין. והרבה. וכוסיות, הו, כן… כוסיות. אנחנו אוהבים ורוצים לזיין כוסיות. זו האמת הפשוטה, הבסיסית והמרה.

    אנחנו לא רוצים מחוייבות. אנחנו לא רוצים להתחתן. לא כלה ולא רב ולא חופה ולא שמלה ולא משכנתא ולא כלום.

    ר-ו-צ-י-ם ל-ז-י-י-ן.

    ולא אחת בלבד. הרבה. הרבה אנחנו רוצים לזיין. מכל מיני סוגים. להחליף כל פעם. כי זה הכי כייף. הכי ריגוש. לא להסתפק בבחורה אחת, שאחרי לידה אחת יעבור לה החשק למצוץ ואחרי לידה שניה תיראה כמו אמא שלה ביום רע, עם תחת בגודל של רנו מגאן

    אנחנו שקרנים רק כי מכריחים אותנו. אף אחת לא מוכנה לשמוע את האמת הפשוטה והקצרה ולהמשיך לחיות עם זה, להתמודד עם האמת הזו. אז אנחנו משקרים, כדי לזיין. ממציאים ביוגרפיות, שולחים תמונות מחמיאות, מתנסחים בשנינות, אומרים שאנחנו “רוצים להתאהב” ו”מחפשים קשר יציב ורציני” – והאמת, אתי? הכל בולשיט. קאלאם פאדי, כמו שאומרים אצלנו.

    גבר שמרצונו החופשי נכנס לתוך חיי נישואים הוא אדיוט, נאיבי בטירוף או יצור נואש. אין אפשרות אחרת.

    כי גברים רוצים רק לזיין. והרבה. ומי שיגיד אחרת? משקר.

    • לילית-נסיכת האופל

      אני מדמיינת אותך, מי שלא תהיה, עומד באמבטיה קלופת הקירות שלך, אל מול המראה עטורת האדים, כששאריות קצף גילוח נצמדות פה ושם לעור לחייך המחורץ בסימני הזמן, מיד אחרי שעוד אחת שחשפת בפניה את צפונות עולמך נפרדה ממך, לא כי זה אתה, אלא כי היא זו היא, ואתה מתאמן בנאום הזה בשביל לשכנע את עצמך שיהיה בסדר, שממילא בכלל רק רצית לזיין, שהכל היה שעשוע עבורך, שהכאב השורף הזה באיזור החזה הוא כלום והריקנות לבטח עוד תתמלא. ואפילו את עצמך אתה לא מצליח לשכנע. כמה עצוב בשבילך.

    • והמלצה ל”אחד שמזמן לא היה פה”: הדיבור בהכללות על “אתן” ו”אנחנו” מזיק מאוד לבריאות.

    • עוד גבר

      “אחד שמזמן לא היה פה” – יקר,
      שני קודמי כבר הגיבו לתגובתך,
      אני אוסיף שזה ממש לא מדויק מה שכתבת. מעבר להכללות:
      כשגבר (בהחלט גם בהכללה) נמצא עם אישה שהוא
      נמשך מאד (ולא נמשך “בערך”) אליה –
      המשיכה הזו, לעניות לדעתי, תמשך גם שנים אחרי שהם עברו
      את גיל שיא היופי שלהם אבל כנראה שתשנה צורתה.
      אני _מאד_ מאמין במשיכה חיצונית אבל אחרי שנרגעים מיופי
      (אם הוא קיים וכידוע יש בו מן הסובייקטיבי, ראה עניין
      הישבן בהמשך) ו_אם_ יש גם _אופי_ מתאים אז יש
      בזוגיות משהו שגורם לה להמשיך גם מעבר לקטע המיני.
      (כידוע יש גם ילדים שדורשים תשומת לב והשקעה רצינית).
      ההשלמה ההדדית ברמה האישיותית חשובה ביותר.
      אני מכיר רווקים שלפני נישואיהם בקושי
      הגיעו למשהו בחייהם (ולא בגלל גילם, שהיה לא תמיד
      צעיר) ואחרי שהתחתנו פשוט השתנו מהקצה לקצה
      והגיעו להשגים מרשימים במגוון תחומים – אני מעריך
      שלזוגיות ולתמיכה מצד נשותיהן היה חלק נכבד
      (ואולי מכריע) בזה.
      הצמצום של מערכת יחסים לנושא המיני הוא צמצום
      של מציאות “קצת” יותר מורכבת.
      אגב, מה רע בישבן גדול?? אותי, למשל, ישבן קטן אצל
      בחורה ממש לא מושך (ממש להיפך!) ישבן גדול הוא, בעיני,
      סימן מבורך לנשיות ואם הוא משתלב בהופעה מתאימה
      ואישיות מתאימה אז זה יופי. אבל זה רק אני שחושב
      ככה (ובטח עוד כמה מיליונים… 🙂

      • אחד שמזמן לא היה פה

        צריך להיות מספיק קטן, בשביל שנרצה לזיין אותן – ומספיק גדול בשביל להיות
        בולם זעזועים מוצלח שאנחנו דופקים אותן. חוץ מזה, חליק עם ההתחסדות. גברים, כל הגברים, רוצים קודם כל ובעיקר לזיין. זה לא ענין מוסרי. זה ענין שקשור למכניזם הגברי הבסיסי. ככה היינו במערות ועל העצים וככה אנחנו היום, רק בלבוש (כאילו) יותר מעודן ותרבותי.

        • אתה דוגמא מופלאה לכך שיש פרטים שהאבולוציה לא פעלה עליהם.

          • אחד שמזמן לא היה פה

            אנחנו בסך הכל חיים, רוב הזמן, נגד היצרים והדחפים הטבעיים שלנו. גברים רוצים לזיין. נשים רוצות לקנן. ככה זה בטבע מאז ומעולם.

        • מישהי שלא היתה פה עד היום....

          מצטערת להודיע לך ואני לא יודעת אם אני כותבת בשם כל הבנות, אבל אני יודעת
          שהמון בנות יסכימו איתי- שאתה מטומטם לחלוטין- ואני לא יודעת מי הכניס לך את השטויות האלה לראש וכשאני חושבת על זה- זה הרי ברור למה אתה חושב רק על זיונים כל היום
          כי לא הרגשת מעולם מהי אהבה וכנראה לעולם לא תרגיש עם הגישה הזו…
          אני מאחלת לך שתכיר מישהי שתתאהב בה ושהיא תוציא לך את העניים מהמקום ואז- ורק אז תחשוב אחרת……
          כתבת דבר נורא שיבייש את המין הגברי (או את המין הנורמלי הגברי שקיבל קצת מוח שהמוח המדובר נמצא בראש ולא למטה)
          ואני יודעת שישנם גברים רבים (וגם מכירה כאלו) שמצפים בקוצר רוח לאהבה ולא לזיון….
          הזיון מבחינתם דבר חשוב- אבל מבחינתם זה חלק מהאהבה…..
          אולי אני נשמעת רומנטית מדי אבל אני באמת מאמינה שלכל אחד יש את החצי השני שלו איפה שהוא לא נמצא….
          בהצלחה,
          מקווה את החצי השני שלך שכאמור תוציא לך את העניים מהמקום שתתאהב בה עד טירוף ועדיף שתהיה מישהי שמעדיפה “לשמור” את עצמה עד לחתונה….. (מקווה שיש עוד כאלו)
          נקמה קטנה מכל הבנות שחושבות כמוני (וגם הבנים….)

          • אחד שמזמן לא היה פה

            את כותבת: “עדיף שתהיה מישהי שמעדיפה ‘לשמור’ את עצמה עד לחתונה…נקמה קטנה מכל הבנות…”

            וזה בדיוק מחזק את דבריי. בחורות רוצות “נקמות” ו”רומנטיקה”. הבחורים – כל מה שהם רוצים (ובצדק) זה לזיין. וכמה שיותר.

            • מישהי שלא היתה פה עד היום....

              לא!
              לא חיזקתי את דברייך!!!!!
              מה שאתה אמרת שבחורים רוצים רק לזיין ולא מעבר לזה…..
              ושאתה כמו כל הגברים מחפש זיון כל הזמן וכמה שיותר יותר טוב…….
              אז אני אסביר את עצמי-
              אני כתבתי שאתה אדיוט שאתה כזה!
              ולמה?
              כי לא כולם חושבים כמוך! יש כאלו שבאמת מחפשים אהבה מעבר לזיונים אולי מלאי הנאה אבל חסרי משמעות….
              וכתבתי בסוף שהלוואי ותמצא מישהי שתתאהב בה עד טירוף כדי שתשנה לך את הגישה הזו של “רק לזיין”.
              ווכתבתי בדיוק את המשפט שאתה ציטטת כדי שיהיה לך כאב ביצים כזה ושלא תוכל לעמוד בזה…
              וכן, בנות מחפשות רומנטיקה…..
              אבל תתפלא גם בנים……
              כנראה שאתה מסתובב בסביבה הלא נכונה אז אתה לא רואה שיש גם אנשים מסוג אחר….
              הסוג שהוא ההפך הגמור מהסוג שלך!!!!!!!

            • מישהי שלא היתה פה עד היום....

              ושוב-
              ל-א כ-ו-ל-ם מ-ח-פ-ש-י-ם ר-ק ל-ז-י-י-ן
              כ-ל ה-י-ו-ם יש כאלו שמחפשים גם מעבר לזה
              ואתה סתם מכליל במילים “אנחנו” ו”אתן” כמו שבועז
              כתב והוא צודק במאה אחוז…

    • חבל שרוב האנשים הנורמליים שאני מכירה ובכלל שקיימים בעולם שעברו את ה 30(פלוס מינוס) נואשים בטירוף בנסיונם למצוא קשר רציני(שזה אומר-חתונה!!!)-במקרה הטוב, או נשואים כבר מזמן-במקרה הרע…

      אז מה אתה חושב? שאתה בא לשנות את טבע האדם(המונוגמי לרוב)?
      קצת פרופורציה לא תזיק..

      • אחד שמזמן לא היה פה

        טבע הגבר הוא לא מונוגמי. מונוגמיה בטבע היא ענין נדיר מאוד (אבל כן, שמעתי על איזו ציפור בדרום מזרח אוסטרליה, שנאמנה לבת-זוג שלה כל החיים. זה נכון…

        האדם הוא לא מונוגמי בכלל וגברים בטח ובטח שאינם מונוגמים מטבעם. אם היו שואלים כל גבר שבעולם מה הוא מעדיף – לזיין בלי חשבון, הרבה ובכייף, או לעשות אהבה רק עם האשה שלו כל החיים – מה הוא היה עונה? אני מתכוון לתשובה אמיתית. לא צבועה ומתחסדת ומפוחדת…

        כל גבר שיבטיחו לו שהוא יכול לזיין בכייף, בלי להיתפס ובלי לתת שום דין וחשבון על כך ולא לשלם שום מחיר – כל גבר כזה (בהנחה שהוא *גבר* באמת..) יזיין חופשי. בטירוף

        • אבל צריך גם אהבה בחיים ומגיע שלב שבא להקיא מזיונים חד פעמיים..(כן גם לגברים!)
          אולי באמת עוד לא ניתן להגיש לך משקאות חריפים (ע”ע “הקוף השותק” למטה) ולכן זה קו המחשבה שלך כרגע אבל אני בטוחה(!!!) שגם זה יעבור…

          • אחד שמזמן לא היה פה

            אבל הצורך והחיפוש אחר אהבה לא סותרים את הצורך והחיפוש אחר הרבה סקס טוב ומגוון. זה כמו שהצורך באוכל לא סותר את הצורך בשינה.

            ובנוגע למשקאות חריפים: אני חושב שאני יכול להעביר לכם קצת קורסים בנושא. אל תתנשאו.

    • דבר בשם עצמך!
      אני לא רוצה רק לזיין (עדיף כבר לעשות ביד), אני רוצה מישהי להיות איתה, לצחוק איתה, להתחבק איתה, לדבר איתה, ולהבין אחד את השני. ואם צריך להתחתן בשביל זה, נראה לי שאני מוכן לעשות את ההקרבה בשביל מישהי ששווה את זה.

  22. שלום אתי,
    ראשית אני אתוודה שזו לא פעם ראשונה שאני קוראת באתר אולם זו לי הפעם הראשונה שאני מגיבה.
    ובכן, צר לי לבשר לך שאת טועה.
    אני בת 28 וחצי , מנהלת מזה כשנה וחצי כמעט מע’ יחסים עם בחור מקסים שתנחשי היכן הכרנו-כן כן באתר ההוא קופידון.
    ושוב, חייבת לסתור את תדמית הלוזריות-שנינו נראים לא רע, אינטיליגנטיים ומוצלחים אבל הגענו למסקנה ששם אולי נמצא מכיוון שהאופציות האחרות מצטמקות ולא אני ולא הוא נתחיל עם מישהי או מישהו בפאב וגם אם מישהו יתחיל איתי שם אתייחס לכך בהתאם.
    מה אומר לך אנחנו מאושרים, כ”כ טוב לנו ביחד וזה לא בקטע קיטשי בכלל.
    לפניו יצאתי עם כל מיני ארחי פרחי ופסלתי עוד יותר מזה-אני בחורה מאוד בררנית וגם הוא-פשוט צריך להיות ספציפיים להתמקד ומוצאים-עובדה.
    בעזרת האינטרנט סיננתי חיש את התכנות המקצוע ההשכלה ואפילו העיניים וצבע השיער שכן אם אני יודעת למשל שאינני נמשכת לבלונדינים לשמל לא יעזור בית דין ולא יתפתח מזה כלום אז למה לנסות ליצור קשר עם משיהו כזה.
    כן, כן אני יודעת זה נשמע קר ומחושב מדי אבל אין בררה-בשבילי זה עבד.
    יגעת ומצאת – תאמין.
    בהצלחה!

  23. אוריאל

    הגעתי לאתר לאחר שקראתי את אותה כתבה ב-Y-NET.
    האמת שבהתחלה תהיתי אם אכן אתר כזה קיים, או שזה עדיין רק באמריקה, כל השטויות הפוסט-פמיניסטיות, אולטרה-מודרניות, אקסטרה-אורדינריות הללו.

    אבל כמובן, בישראל, ארץ ה-“טרנדים”, חייבים לחקות את ארצות הברית, גם אם זה בא באיחור של עשר שנים, וגם אם עושים את זה (עד כמה שאפשר) יותר גרוע מהמקור.

    זהו תמו טרוניותיי (בניגוד לכותבת הכתבה – שטרוניותיה משתרעות על פני עמודים לא מעטים).
    עכשיו לתכל’ס.

    בתכל’ס, לא הבנתי בדיוק את נושא הכתבה. הייתי שמח אם אתי עצמה היתה עונה לי על כמה שאלות:

    1. את באמת מגדירה את עצמך כ-“רווקה אסרטיבית”?! זא לא בצחוק? באמת באמת?
    2. את **באמת** מגדירה את עצמך כ-“רווקה אסרטיבית”? !?!? ??!
    3. קראתי את הכתבה שוב ושוב ושוב (כן, שלוש פעמים) ואני עדיין לא מבין… מה הפואנטה? מה הקשר ולו הקלוש ביותר בין נושא הכתבה (מה נושא הכתבה, אגב?) לבין “רווקות אסרטיביות” או לבין “בנות שמרשות לעצמן”?
    4. אולי זה אתר לנשים בלבד ועברתי על איסור קיברנטי כלשהו בכניסתי לכאן? אם כן אני מצר ומתנצל על כך.
    5. להיות לחלוטין כנה איתך, הכתבה הזו נראית לי (וצר לי אם אני חושף אותך ברבים) כבכי מירורים על כך שאין לך גבר, ותו לא. אין באמת משמעות לתוכן שלה ובסופו של דבר רובה ככולה – שטויות במיץ. היכרויות ושידוכים הם עניין שקיים מימי קדם, מה זה משנה אם זה דרך העיתון, דרך וידאו או דרך המחשב ? כמו שפעם היה אפשר להזמין פיצה בטלפון, והיום יש טלפון אחד לכל סניפי “פיצה דומינוס” בארץ, ואפשר להזמין גם דרך האינטרנט.

    בכל מקרה, גם לא ממש הבנתי מה חשוב לך בחיים? לחיות אותם בכיף? לחיות אותם לצידו של מישהו, כשבין הרגליים מתרוצצים לך זאטוטים? מה בדיוק מונע ממך להשיג את כל המטרות הללו אם הכרת את בן זוגך דרך אתר קופידון? דרך מודעות בעיתון “לאשה” או בערב ריקודים סאלוניים במועדון הברידג’ השכונתי ? האם את מפחדת מ-“מה שהחברות יגידו”? האם זה יוריד לך (עוד יותר) את הערך העצמי שלך ואז לא תוכלי להיות “אסרטיבית” כל כך?

    כמובן שכל שאלותי מבוססות על הרגשת בטן שנוצרה בי לאחר שקראתי את הכתבה (שלוש פעמים, כבר אמרתי?) ואינן בהכרח האמת לאמיתתה.

    זהו לאחר שכסת”חתי את עצמי בשתי השורות הקודמות אני יכול להתקדם ולשאול עוד שאלה – מדוע פרץ ההשמצה הלא מבוסס הזה? איני יודע בת כמה את, אך אם הגעת לגיל שבו רווקותך מפריעה לך ואת עדיין רווקה – אזי המסקנה המתבקשת שאם כבר קיים משהו “לא בסדר” אזי הוא קיים *בך* ולא בשאר העולם, לא?

    האם קשה לך לקבל שאת “לא בסדר” ולכן את מנסה להאשים את כל העולם ואחותו החורגת?

    אם זה כך זה טבעי ומובן, אבל רבעק, לכי לפסיכולוג!

  24. שנון ואמיתי ועם זאת אין ספק שכיום המדיום הזה הוא לגיטימי ואף זוכה להצלחה
    בכל הנוגע למציאת בני זוג, והמינוסים – הם קיימים תמיד גם בכל מדיום אחר.
    את החבר הנוכחי שלי הכרתי באודיגו, ממש במקרה, בשיחה קלילה.
    אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא ובדרך כלל זה בא (לדעתי) כשממש לא מצפים.
    במבינה

  25. הקוף השותק

    ל”אחד שכבר מזמן לא היה פה”-למה חזרת, ולפני שתלך לבלי שוב, בצירוף ברכות חמות, בדוק רגע בתעודת הזהות שלך-עברת 18? מותר להגיש לך משקאות חריפים? מה מטריד אותך יותר-שער הדולר או לקבל את מפתחות הרכב מאבא?

    • אחד שמזמן לא היה פה

      צר לי לאכזב אותך. יש לי רשיון נהיגה משנת 1993 ואת גיל 18 עברתי לפני 10 שנים. אם אין לך טיעון יותר טוב לסתור את מה שאמרתי מ”מותר להגיש לך משקאות חריפים?” – עדיף שלא תכתוב כלום. זה לא מכבד אותך, קוף שותק

  26. הקוף השותק

    גם אני הכנתי לי פרופיל איכותי, צירפתי תמונה (עם הכלב, שיהיה לכן ברור שהוא כאן והוא נשאר) והתמקמתי לי באותם אתרים. בדקתי טוב טוב מה הולך, קראתי פרופילים, ואז ירדתי לטייל עם ידידי הטוב. שם פגשתי אותה, עם ידידה הטוב…כבר ארבעה חודשים, ארוחות ערב בימי שישי אצל ההורים…
    אז מה אני אומר? באינטרנט, במכולת, או בכל מקום אחר, המציאות עובדת בשביל כו-לם. רק תנו לזה הזדמנות.

    • עוד גבר

      תגובה יפה ואופטימית כתבת. קבל ח”ח (_ח_יזוק _ח_יובי (לקח לי
      קצת זמן לפענח את ראשי התיבות הנ”ל…)). ברשותך, רק אוסיף
      שאני מאד מסכים איתך בעניין לתת הזדמנות ל”מציאות”.
      כמו שאמר מי שאמר: המזל מגיע, פחות או יותר, לכולם/ן (יש
      לדייק ולכתוב לרובנו) אבל לא כל אחד/ת מבין/ה ומזהה שזו בעצם
      הזדמנות שיש לממש ולא כל אחד/ת מוכן/ה לה גם אם הוא/היא
      שואף/ת אליה.
      זו, אולי, אחת התכונות החשובות להצלחה במגוון תחומי החיים.

      • המציאות אכן חזקה מהכל ואין כמו זיהוי הזדמנויות וניצול מירבי שלהן.
        יש כאלה שיש להם את זה ויש כאלה שאין להם את זה. בתור אחת שבד”כ לא מנצלת עד תום הזדמנויות שמישהו אחר היה עושה מהן קסמים, אני מאוד מעריכה אנשים שיש להם את זה טבעי (מכירה אישית כאלה).

      • אכן אין כמו זיהוי פוטנציאל וניצולו בחוכמה (בכל תחומי החיים). יש כאלה שזה בא להם בטבעיות ויש כאלה שלא. אני שייכת לאלה שלא.
        ובכל זאת…פה ושם יש לי ניצוצות.
        🙂

        • אחד שמזמן לא היה פה

          חשוב מאד לנצל הזדמנויות. גבר שלא מנצל הזדמנות לזיין אלוהים לא סולח לו.

          • עוד גבר

            “אחד שזמזמן לא היה פה” יקר,
            יצור אורגני מבוסס DNA (כולל בני האדם)
            יש לו, להבנתי, “רצון” להתרבות. אם לא היה לו
            הרצון (וכמובן היכולת) הוא לא היה שורד לאורך זמן
            אבל זה רק פן אחד של העניין. אני ממליץ
            בפנייך לקרא את הספר “הגן האנוכיי” של
            ריצ’רד דוקינס. הוא דן בצורה מרתקת לטעמי
            בנושא האבולוציה ובנושאים קשורים.
            אחד הנושאים שנידונים שם הוא כמות הצאצאים
            שיצור מעמיד לו כיורשים (ואני כרגע לא עושה
            את ההפרדה בין הזכר לנקבה בהתרבות
            דו-זויגית ומן הסתם יש הבדלים).
            לכאורה “צריך” שיהיה רצון להעמיד כמה
            שיותר צאצאים. אבל אז “מגלה” יצור מסוג
            מסויים שהעמיד יותר מידי צאצאים שאין לו
            את היכולת לטפל בהם (למצוא אוכל (שהוא מוגבל
            בנמצא וביכולת של פרט להביאו),
            להגן עליהם וכד’) ואז אותם צאצאים ישרדו פחות
            ויעמידו פחות צאצאים. בכוון ההפוך מי שהעמיד
            פחות מידי צאצאים, סביר כנראה שפחות מהם
            ישרדו. כדי לא להאריך את כתיבתי אגיע ישר
            לנקודה: האבולוציה, כנראה, “מעדיפה” (תהליך
            של ברירה (אם אתה מקבל את תורת האבולוציה
            כנכונה)) כאלה שהעמידו מספר צאצאים שהם
            יכולים לטפל בהם כהלכה וכמובן כמות מספקת
            שתוכל לשרוד את הקשיים האחרים (טורפים וכד’).
            בדומה, לדעתי, התפתח מוסד המשפחה
            (“הזוגיות המונוגמית”) כאפשרות שמעניקה
            לצאציה יתרון יחסי על פני אפשרויות אחרות.
            כמובן שהדברים הם לא בינאריים (“שחור ולבן”)
            ויש רמות שונות של משפחתיות ויתרונות
            וחסרונות לאסטרטגיות שונות ומספר המשתנים
            (סביבה, חברה, זמן ועוד) שיש לשקלל הוא גדול
            הרבה יותר. מכאן, אולי, יכול לנבוע הרצון
            למשפחתיות.

      • לאחר שהתגובה הראשונה שכתבתי מיאנה להופיע, כתבתי עוד אחת באותו נוסח.
        באסה…..
        במבי
        🙂

        • אחד שמזמן לא היה פה

          היצרים לא תמיד הולכים עם רגשות. זה נהדר שיש אהבה + סקס אבל ברוב המקרים (סתם תסתכלו על האנשים שסביבכם שנמצאים בזוגיות זמן מסויים) זה או זה, או זה. או שיש אהבה והרגלים קטנים, או שיש סקס.

          ומכיון שתמיד האהבה הופכת להרגל מעיק בסוף (אם לא אחרי 3 חודשים, אז אחרי 3 שנים. זה לא משנה. העיקרון הוא אותו עיקרון) כדאי להתייחס אליה בחיוך. כל עוד היא ישנה, ליהנות אבל לא לשכוח לרגע שמה שחשוב באמת זה לזיין.

          *לזיין הרבה*

          • את המוח!!!

          • אגמית

            זה מה שאתה באמת חושב על מערכות יחסים ?
            שזה או אהבה בלי סקס או סקס בלי אהבה ? לא מאמין שבאמת אפשר לשלב בין השניים,
            ולאורך שנים ? הכל אצלך שחור או לבן, בלי אפור באמצע ?

            אופיטמי אתה לא, זה בטוח…

          • תודה שהואלת בטובך להתייחס אלינו “ברצינות” (אבל קצת…).
            אז ככה יקירי (זה הזמן להדליק את הנובלס שלך), אין כמו זיונים ואין כמו אהבה, ונכון שהשילוב בינהם מוליד הרבה פעמים פשרות והרגלים עם הזמן, אבל השורה התחתונה היא ששני בני זוג שחולים על זיונים (ברמת הסטייה אפילו אם ניכנס לפסים אישיים) לא יפסיקו להיות חולים על זיונים והאהבה ביניהם יכולה להתעצם עם או בלי קשר לזיונים.
            אני חושבת שיותר מלזיין אתה אוהב לכתוב את המילה לזיין, ומעל הכל מנסה לעשות פרובוקציות זולות שכמובן מצליחות.
            כל אחד וכוס התה שלו, אתה יודע.

  27. מזדמנת

    אם הייתי יודעת לשיר, בודאי הייתי מנסה הלל אחד לכבודך אחותי, כל תחושה בסלע, ויש עוד יותר פרדוקסים משהדעת סובלת
    אני נזכרת שעם השקת המחשב האישי חברת המחשבים התפוחית קשרה לו כתרי הרחבת היכולת האנושית, ולצורך ביסוס הטענה, המוצדקת לגמרי, הראו לנו כל מיני מוגבלים שוכבים במיטת חוליים וגומרים אוניברסיטה, כל מיני ניחנים בידיהם השמאליות הופכים למוציאים לאור מהשולחן עם גרפיקות משוכללות ועוד כהנה וכהנה
    אתרי השידוכים למינהם הכניסו את את הצרת היכולת האנושית לפעולה אמיתית . עלעול קל בכרטיסי קופידון למינהם מגלים גבר ישראלי יפה נפש, רומנטיקן, מחפש את החיבוק המתמיד של חייו, את משק כנפיה של הרומנטיקה, את האהבה עליה חלם וחולם בלילות של בדידות ללא שינה. בעולם הוירטואלי הגבר הישראלי החסון, הוורתרי, הנועז והסובל מהעדרה של אהבת חיים, מגיע אל המציאות בבחינת ברוך הבא אל המדבר של הממשי ( פרפרזה על ספרו של סלבוי ז’יז’ק) אם נניח לרגע לבעית פיתוח תמונת הדמיון הוירטואלי למציאות ( הכל בעיני המתבוננת) מדובר בבריון מסוקס שנמצא במרוץ חסר סבלנות אחר הזיון הבא.
    ההתחשבנות הנוגעת ללב שערכו פה, מדברת בעצם על חסכון אמיתי של כסף תמורת לילה עם בעלת מקצוע ראויה שמתפרנסת בכבוד עם תוארים מגוונים החל מנערת ליווי וכלה בפרוצה.
    ולא שיש לי משהו נגד זיון נוגע ללב, ליהפך כשלעצמי קבלתי את המצב, ואני רואה באבירים הוירטואלים ויברטורים ממשיים וחיים לגמרי, מוצלחים , חסרי בטריות במקרים רבים הכל תלוי ביצרן. ולא אחותי, במקרה זה אין אחריות. את זורקת, נכנסת לאתר ומוצאת לך ויברטור חדש לפי העלון.

    במסגרת הצרת היכולת האנושית קיימת באתרי השידוכים הרחבה אמיתית של המושג פרוד. יש פרוד שהוא בעצם נשוי הנושא בליבו את המחשבה עזת הנפש לפרוש יום אחד מהקן המשפחתי החונק, פרוד שהוא בעצם בהליך כלשהו, כבר נזרקו כמה מילים בחלל האויר, אולי הוכרזה שביתת נשק וישנים במיטות נפרדות, אבל חוזרים הביתה איך לא, כדי להתמלא מחדש באויר המחאה להכנס למחשב ולמצוא תחליפה תורנית, ויש פרודים מהשכבה הסוציואקונומית הנועזת במיוחד, שגרים בכלל באגפים אחרים של הבית, הם החליטו על פרידה, יש איזה דיבור עם עורך דין, אבל פירוק השיתוף נראה כמו צעד כלכלי צולע ואפשר לדחות את הפיטורים ההמוניים כדי להציל את המפעל, ויש פרודים שעשו את זה, שכרו דירה והם מנסים להתמקם בממשות החדשה כשעיניהם נשואות אל הדירה המאווררת רחבת הידיים שנטשו לפי שעה כדי לנסות ולהפוך את המים הגנובים לאשד יצרני, ויש פרודים שגמרו אומר, עזבו את הקן בלי להסתכל אחורנית בגלל המלח, והם צועדים בדרך שאין ממנה חזרה.

    ואיפה אנחנו בנות בסבך ההגדרה המורחבת ? במקום שהחלטנו עליו, כל אחת בדרכה. לשני הצדדים ברור אבל לא יהיה כאן. הים מלא דגים, טרקת את הדלת אני יושבת מחדש מול המסך וקוראת בעיון את העלונים מהפסקה דלעיל.

    אני מסכימה איתך לגמרי יקירתי, אם משהו הצליח להרוס את החלקה הטובה בה נבטו נצני היופי והכאב, הדמיון האנושי והחום התמים, הרי זה המחשב האישי עם האפשרויות הבלתי מוגבלות, ומכרזי הענק השימושיים לרבות רגשות אנושיים בסיסיים כמו חברות, חום ואהבה.

    • נסיך החלומות

      קודם כל יופי של כתיבה. אהבתי 🙂
      מיומנת ומושחזת כמעט הד נוסף לדברי כותבת המאמר.

      באשר לתוכן . וכול הגברים כך ? כולם ויברטורים מהלכים ? כמה פסלת וכמה בחרת בשל דברים שאינם הרגשות האנושיים הזכרת בסוף? תמהני.
      אני מכיר בוודאות הרבה אנשים שאינם כאלו ועבורם זה דרך סבירה ואף נוחה להכיר אנשים.
      לאנשים שזמנם אינם בידם זו כמעט אופציה יחידה.

      המחשב מקנה כלים נוספים צ’אט ,קהילות. המאפשרים בחינה איטית יותר של נפש האדם
      הוא מאפשר גם אפשרויות זיווג בין אנשים שאחרת לא היו נפגשים כלל.
      אתרים כמו שהיזכרת הם בודאי הקצה ומזכירים במירעם שוק בשר(לי בכל אופן).
      מזדהה עם התיעוב להם אך הם עוד כלי בארסנל.
      האשמה אינה במחשב. הינה של החברה. גברים ונשים כאחת.זוהי התקופה.
      כיום סרטים לדוגמא נבחנים על סמך היותם שוברי קופות ולא על פי טיבם.
      לא חייבים ללכת לסרטים האלה .לא חייבים לשחק את המשחק.

  28. מזדמנת

    נסיך חלומות יקר,
    ראשית אני מודה לך על המחמאה, שמחה שאהבת ועוד יותר על שהשקעת בכתיבה.

    שאלת כל הגברים כך ? התשובה המתבקשת היא סקר שוק מוקפד שיוכל ללמד על הכלל אני מדברת מתוך התרשמות אישית, פרטית לגמרי, והאמן לי נסיך, אני שוקלת לעבור תחום של מחקרי השוק בזכות הנסיון הרב שצברתי:-) סתאאאם

    כמה בחרתי וכמה פסלתי ומתוך מה, את כולם בחרתי מתוך סקרנות. כאשה של מילים מצאתי את עצמי מעוררת ורבאלית, הנפסלים הם כל אותם וזה אומר 99% שהפער בין הדמיון למציאות היה בלתי אפשרי, או שהמחוות בעולם הממשי לא עמדו במבחן בסיסי של התנהגות חברית בין בני אדם.

    אל תשכח נסיכי למרות שכולם ממלאים בקפידה את הוראות השאלון, וכותבים את הגינגלים הקיומיים מתוך להט עמוק לקלוע למטרה, אף אחד לא אחראי למוצר, גם את הגינגל הם על פי רוב שוכחים, אולי משום ששכחו את המילים או לחילופין את המנגינה.

    אמת כתבת לאנשים שזמנם אינו בידם וגו. לחוסר הזמן חובר גם חוסר ההתפנות יש גודש מהכל, אנחנו מרגישים שאם אין לנו זמן בחיים ההקטיים אין לנו גם זמן לתהליך, ורצים מיד לתצאה, כאילו המפגש בין גבר ואשה הוא מבחן ביצועים במיטה וזהו. מה שאנחנו שוכחים, שבבהילות בה לבשנו את דמותנו האינטרנטית, יצקנו לה תכנים מרהיבים, היא לא עומדת לנו בשעת המבחן בין הסדינים, כי שם מתקלף הכל, הדמות האינטרנטית שרועה על הרצפה, הגופות שלנו על המיטה או על מכסה המנוע,מדברים דיבור משלהם, ובלתי תלוי לגמרי בכסותנו.

    לא האשמתי את המחשב. אני תלויה בו טוטאלית לצורך עיסוקי ובכל בקר אני מפנה ראשי לבורא עולם ומודה לו שעל שעודד את השנים האלה מקליפורניה עם הגינס לברוא את המכשיר ששינה את עולמי ועולמנו, וכאדם אופטימי מיסודו להכי טוב שיכול להיות. אבל הכלל בבחינת האני מול עולם התוכן האינטרנטי. ברגע שמדובר באינטראקציה בין אנשים דרך האינטרנט לצורך זוגיות אהבה איך שלא תקרא לזה, אני חושבת שהמהפכה איננה ראויה לתהילה

    ומשהו לחשוב עליו אני לא יודעת אם שמת לב, בין כל הפנינים הלשוניות שנוצקו אל תוך השיח בעידן המחשב נולדה פנינה הכי מופרכת שעשויה לעלות על דעתי . קשר. אנשים מחפשים קשר. אתה רוצה, או את רוצה קשר ? אני מיד רואה את הקשר הזה בין שני חבלים או קשר מוט, משהו להתיר אותו מיד. משהו מלאכותי כזה, לא בסיסי קיומי -קשר. לא יותר נכון להגדיר את הפעולה כבנית מערכת יחסים, במקום קשר ? שהוא מאולץ כזה ? חפוז כזה, שדורש מיומנות טכנית ברמה טובה וזהו?

    נסיכי היקר, לא חייבים כלום, וההמלצה לא צריכה להיות לצאת מהמשחק. אני חושבת שמאמרה המבורך של אתי הציג שאלה שכולנו יכולים לשאול אותה יחד, ולנסות לענות כל אחד בכוחו כדי להכניס כמה כללים בריאים למשחק. אני אדם אופטימי, כבר אמרתי

    שבת שלום

  29. בלונדינית

    כמה נכון, ככה עצוב

  30. דבורי הדבורה

    מכיוון שאני קוראת את כל כתבותייך ב”בננות”, אין לי ספק שיש לך הרבה מה להציע לגבר של חייך, אבל יש משהו בדרך שבה את מנהלת את חייך הרומנטיים שצריך לעבור שינוי. אין שום סיכוי שבעולם שבחורה שכל כך רוצה קשר ונראית יותר מסביר, לא תוכל למצוא לעצמה מישהו, אלא אם יש משהו קצת בעייתי בבחירות שלה (גברים לא מתאימים, אימפוטנטים-ריגשית) או בצורה שבה היא מנהלת מערכת יחסים בתחילתה (לחץ גדול מדי על הבחור?)
    כבר קראתי בעיתונים כתבות על נשים שאיבדו את הרגליים, שחלו במחלה חשוכת מרפא, ומה לא – והצליחו למצוא זוגיות טובה. אולי – רק אולי – יש סיבה לכך שלא הצלחת למצוא בחיים היומיומיים ו/או דרך האינטרנט את הנסיך.
    ואל תכעסי! זו לא ביקורת נגדך, רק רצון לתת עוד חומר למחשבה.

    נ.ב. אני מכירה מאוד מקרוב מישהי בת ארבעים שלאחרונה התחתנה לאחר שהלכה לכמה שיחות עם פסיכולוג שעזר לה לסלק כל מיני ענינים לא פתורים מהילדות וכו’.

  31. בלונדינית

    היכרויות במחשב? איזה סוג של אנשים הולכים לזה בכלל?…אנחנו.יש איזו סיבה הגיונית ומוכחת לדעה (הקדומה והמרושעת?) שמי שמתכוון להכיר אנשים דרך האינטרנט ולהוציא מזה קשר רציני או כל סוג של קשר למען האמת שם את נפשו בכפו, האמת במקרה הכי גרוע תיפלו על שמנמוך מקריח אבל סימפטי וכריזמתי שאגב בתמונה נראה כמו האח התאום של
    אלון אבוטבול בימים שהוא עוד צימח שיני חלב. ובמקרה הטוב זה יגמר בסקס מזדמן או בבחור שיש לו בעיה עם אינטמיות ושלא יודע מה הוא רוצה מעצמו.
    אולי אני מרירה, אני מרירה?, כן.אבל אלו סוגי הבחורים שפגשתי דרך האינטרנט, האחרון היה חבר שלי במשך תקופה ניכרת של זמן, עד שהוא גילה שהוא לא בנוי לאינטימיות ואני גיליתי שהוא סתם אימפוטנט.
    אחר כך הגעתי לכמה מסקנות, הראשונה היא שפעם הבאה שאני נתקלת באימפוטנטים עם פחד ממחויבות לא להיות: 1)סלחנית, 2)נחמדה, 3)לעשות להם ביד ולקוות שמשהו יתרומם, 4)להתקשר אליהם יותר,5)כל התשובות נכונות.
    ושתיים למחוק את עצמי לאלתר מאתר ההיכרויות הנלוז שגרם לי להרבה עוגמת נפש ולמעט סקס והרבה גרוע .
    הבחור אגב שיבץ את עצמו באתר יום לאחר שהודיע לי שהוא פוחד מקשר רציני ולי נראה שהבחורים הנחמדים שנמצאים באתרי ההכירויות באינטרנט לא נמצאים שם במקום ברחובות העיר ללא סיבה.
    ולמה אני הייתי שם? גם אני קיוויתי שהאגדה על סינדרלה שפגשה את נסיך הקסם על המזדה שש הכסופה דרך האינטרנט נכונה, כרגע לא ניראה לי אבל אולי אני טועה?

  32. אביבה

    אתי היקרה,
    ראיתי אותך ב”מישהו לאהוב” ונגעת לליבי.
    גם אני מנסה נורא חזק למצוא מישהו טוב וזה פשוט לא הולך. בגלל זה, לפעמים בא לי למות ולהיות בתוך מצבה בלי הרבה סבל. היום היה לי קשה במיוחד, אחרי שבחור שנדלק עלי וחיזר אחרי פשוט הפסיק להתקשר אחרי הדייט הראשון. אני בת 22 ובתולה ובלי חבר (למרות שאני מסודרת, לכאורה, מכל הבחינות) וקשה לי מאוד לפעמים. אבל אני עדיין מאמינה בה’ ובחסד ובאהבה.
    אוהבת אותך, אתי, אביבה

    • שלום לך אביבה,
      גם אני במצב דומה(רק בקטע של הבנזוג אני לא טוטאלית כ”כ ובטח שעוד לא שקלתי לשים קץ לחיי בגלל שטות כזו..).את דתיה?

      אם את כ”כ להוטה אחר בן זוג ולא מוצאת יכול להיות שאת עושה טעויות בפגישות הראשונות(כמו אולי גם במקרה שציינת) ואני ממליצה לך(וגם לעצמי) ללכת לסדנה להכיר את הראש הגברי ולדעת איך להתנהג בפגישות ראשונות.(אני מכירה סדנאות כאלה והרצאות מפי איריס בר און, שאני אישית מאוד אוהבת,זה קורה למיטב זכרוני בת”א ואולי גם בכ”ס)

      בהצלחה לך!!

  33. מתעלפת מצחוק

    צב מעבדה – אתה גאון!

  34. אלקטרוני

    שלום לכולם,
    פעם ראשונה נכנסתי היום לאתר. ידידה שלי אתמול הייתה אצלי ושיחקה קצת במחשב. קמתי בבוקר והחלטתי לראות מה “התולעת” חיפשה…אז מעבר לכך שהיא קראה את כל המכתבים האישיים שלי, בדקה מה מצב טבלאות האקסל שלי שמפרטות את ההכנסות שלי מול ההוצאות ונחשו ידם שלי מי על העליונה, היא גם נכנסה לאתר הזה, כמובן לא לפני שהיא אמרה לי שהיא עולה לרגע לנוח בחדר שלי ואחרי 5 דקות חזרה. שעתיים אחר-כך היא סיפרה לי, בלי שביקשתי!, שהיא עלתה לחדר לאונן…ממש מעליב. לפחות לא הייתה מספרת הייתי חי טוב עם זה שהיא נחה כמה דקות…גם כן פרגון.
    בכל מקרה קראתי בכמה שעות האחרונות את כל הכתבות כאן ומה שיש לי לומר הוא כזה:
    לפי דעתי כולכם או רובכם מכוערים ומשועממים, לא יתכן שבמקום לקרוא ספר טוב אתם מזיינים כל כך הרבה את המח. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שבזמן הפנוי שלכם לא הבנתם שכדאי ואף נעים לעשות משהו מעניין יותר או אולי אתם כל -כך מכוערים שאין אפשרות שמישהו ישב מולכם וישמע את טונות התיסכול וחוש ההומור הכל-כך נמוך. אגב לך צבי צב היקר, לקרוא כתבה אחת שלך היא כמו לקרוא את כולם, אתה חוזר על אותו כיוון מחשבה כל הזמן וקצת התחלתי להשתעמם. אתי וסמדר היקרות, דווקא נראה לי שאתן בחורות על הכיפ-כפאק. צאו החוצה לעיר, תפסיקו לחפש, סתם תהנו מהחיים, ממזג האוויר הטוב שעוטף אותנו לאחרונה והמזל יעשה כבר את שלו. חדל יאוש. אולי תוסיפו דווקא קצת פחמימות לארוחת הצהריים שלכן, זה ישפר את מצב הרוח וילה את פעילות הסרטונין במח.
    לסיכום…יש לי ידידה ממש מפגרת

  35. אלקטרוני

    נ.ב.
    לגבי הכרויות דרך האינטרנט זה עורר בי את המחשבה המדהימה הבאה…
    אני ואישתי לעתיד, בהנחה שהכרנו דרך האינטרנט מעבירים ערב רומנטי בחוף הים ואז אני אומר לה..”אישתי, אני זוכר את הכרטיס שלך באינטרנט, המבט שהיה לך בעיניים באותה תמונה קטנה עם משקפיים ברזולוציה 30X40 פיקסלים פשוט הממה אותי, הקול שלך במשיבון כאשר התקשרתי אלייך פשוט עילף אותי…” . נו באמת…

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *